הצעת חוק לדיון מוקדם
2213738 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מרב מיכאלי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
4283/25/פ
הצעת חוק שירות ביטחון )תיקון – מינוי קצינה לקידום נשים לתפקידים בכירים ויצירת מסלולים
2024–לקידום קצינות בדרג הבכיר(, התשפ"ד
:א יבוא16 , אחרי סעיף11986–בחוק שירות ביטחון ]נוסח משולב[, התשמ"ו.1 ב16 הוספת סעיפים
ד16 עד
ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל
)א(
ימנה קצינה בכירה לקידום נשים לתפקידים
בכירים בצבא ההגנה לישראל.
.ב16 "מסלולים לקידום
נשים לתפקידים
בכירים
קצינה כאמור בסעיף קטן )א( תפעל ליצירת
)ב(
מסלולים לקידום קצינות בדרג בכיר בצבא ההגנה
לישראל, לרבות יצירת מסלולי קידום קצינות
בדרג הבכיר המיועדות להתמנות לתפקידי פיקוד
במטה הכללי. בסעיף זה, "קצינה בדרג בכיר" –
יוצא צבא אישה המשרתת בשירות סדיר לפי חוק
זה, לפי התחייבות לשירות קבע, שדרגתה
אלוף ומעלה.-סגן
,(2025 במאי29) עד ליום ב' בסיוון התשפ"ה
)א(
יעמוד שיעור הקצינות בדרגים בכירים בקרב
מסך המפקדות והמפקדים20% המטה הכללי על
בו.
.ג16
שיעור הקצינות
במטה הכללי של
צבא הגנה לישראל
במאי28) עד ליום י"ב בסיוון התשפ"ו
)ב(
(, מיום תחילתו של חוק זה, יעמוד שיעור2026
40% הקצינות בדרג בכיר מקרב המטה הכללי על
מסך המפקדות והמפקדים בו.
.107 ' ס"ח התשמ"ו, עמ1
2
,שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון
בתחילת כל שנה על:
.ד16דיווח לכנסת
מסלולי הקידום לקצינות בדרג בכיר לפי
(1)
;ב ועל מספר הקצינות שקודמו באמצעותו16 סעיף
".שיעור הקצינות בדרג בכיר במטה הכללי
(2)
ד ב ר י ה ס ב ר
1949- קבעה מועצת המדינה הזמנית את חובת הגיוס לצה"ל בפקודת צבא הגנה לישראל. ב1948 בשנת
, שבו נקבעו הוראות מפורטות יותר ובהן חובת הגיוס לנשים.1949נחקק חוק שירות ביטחון, התש"ט
המודל הערכי של "צבא העם" עליו הוקם צה"ל, נשען במידה רבה על חובת השירות השוויונית החלה
, נקבע כי "תקופת שירותה 1949–עם זאת, בחוק שירות ביטחון, התש"ט-על גברים ונשים כאחד. יחד
הסדיר של אשה, לאחר תקופת ההכשרה החקלאית, תוקדש לתפקידים שייקבעו כתקנות". לפיכך, עד
תפקידים בלבד בהן נשים יכולות לשרת בהגדרה 25 נקבע בתקנות שורה מצומצמת של1987 שנת
עם פקיעתו של הסעיף 1987 קטגורית של מקצועות הפתוחים בפני נשים בצה"ל. התקנות בוטלו בשנת
המסמיך בחוק דאז וההגבלות על תפקידי נשים בצה"ל הוסרו, אולם מאז לא נקבעו בחוק נתונים
כמותיים או לחילופין איכותיים מהם ייגזר סטנדרט שוויוני לתפקידים בצה"ל הפתוחים בפני נשים.
מאז בוטל הסעיף המסמיך בחוק דאז, ניתן למנות מספר נקודות ציון בולטות שהשפיעו על שילוב
4541/94 בית המשפט העליון קבע בבג"ץ1995 הנשים בצה"ל ומיצוי אפשרויות השירות שלהן. בשנת
( כי הזכות לשוויון הזדמנויות פורמלית 1995 ,94 (4)אליס מילר נגד שר הביטחון ואחרים )פד"י מט
ומהותית היא זכות חובה הנדרש לחול על נשים בשירותן הצבאי. בג"ץ אליס מילר הוביל לפתיחת תפקידי
א לחוק שקבע כי לכל אישה זכות שווה לזכותו של גבר 16 נחקק סעיף2000 לחימה בפני נשים. בשנת
למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
פורסם דוח הוועדה לעיצוב שירות הנשים בצה"ל בראיית העשור הבא בראשות2007 בספטמבר
ידי ראש אכ"א דאז וחבר הכנסת כיום, -האלוף במיל' יהודה שגב )להלן – ועדת שגב(. ועדת שגב הוקמה על
האלוף במיל' אלעזר שטרן, והיא נועדה לבחון את הפערים הקיימים בצה"ל בין שירות הנשים לשירות
הגברים, להתחקות אחר הסיבות לפערים אלו ולגבש הצעות אופרטיביות לשילוב נשים בשירות צה"ל
ומיצוין. בין הפערים המהותיים עליהם עמדה הוועדה, נקבע כי ישנו מיעוט משמעותי של קצינות בדרגים
צבאיות, בהם קריטריון -בכירים בצה"ל. הוועדה נימקה את הפער האמור בהתנהלות המערכות הפנים
המגדר הוא קריטריון עיקרי לתכנון מצבת כוח האדם. בהתאם לכך, הוועדה קבעה את עקרון "האדם
הנכון במקום הנכון", שעל פיו: "גברים ונשים ימוצו בשירות באופן זהה, לפי קריטריונים ענייניים
המשקפים את צורכי צה"ל, את מרצם, יכולותיהם ותכונותיהם האישיות של המתגייסות והמתגייסות
)לא במקור(, ולא את מינם". לבסוף ועדת שגב המליצה, בין היתר, על הצבת יעדים ומכסות לקידום
קצינות לדרגים בכירים ולדרגי קבלת החלטות אשר קיימים בצה"ל.
)להלן – חוק שיווי זכויות האישה(, גם הוא מקור1951–כן, חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-כמו
3
של מועצת הביטחון של1352 השראה נורמטיבי להצעת חוק זו. חוק שיווי זכויות האישה, יחד עם החלטה
האו"ם, מהווים בסיס חוקי לקידום ערכי שוויון מגדרי ושילוב נשים במוקדי הכוח הציבוריים.
על כן, הצעת חוק זו היא ברוח המלצת ועדת שגב, ושואבת השראתה כאמור מחוק שיווי זכויות
. מכלול המקורות הללו באים לידי ביטוי בהצעת חוק זו הקובעת כי קיום מנגנון 1352 האישה ומהחלטה
בשירות שיציב יעדים ומכסות לקידום נשים הוא מנגנון הכרחי לצמצום הפערים המגדריים הקיימים
בשירות. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ימנה קצינה בכירה
לקידום נשים לתפקידים בכירים בצבא ההגנה לישראל, אשר תהא אמונה על יצירת מסלולים לקידום
קצינות בדרגים בכירים בתוך צבא ההגנה לישראל, לרבות קצינות בדרגים בכירים המיועדות להתמנות
לפיקוד במטה הכללי. מסלול מובנה זה יאפשר לנשים עם נתונים ויכולות מתאימות להשתלב בסולם
הדרגות הבכיר של צה"ל. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע שתי מדרגות לשיעור המפקדות בדרגים
בכירים שיהיו חלק מהמטה הכללי של צה"ל. במדרגה הראשונה מבוקש לקבוע כי עד ליום ב' בסיוון
מסך 20%-( שיעור הקצינות בדרגים בכירים בקרב המטה הכללי יעמוד על כ2025 במאי29) התשפ"ה
המפקדות והמפקדים במטה הכללי.
( שיעור הקצינות בדרגים2026 במאי28) במדרגה השנייה מבוקש לקבוע כי עד ליום ב' בסיוון התשפ"ו
מסך המפקדות והמפקדים במטה הכללי. 40%-בכירים בקרב המטה הכללי יעמוד על כ
הצעת חוק זה באה לקבע את התפיסה הערכית שצה"ל הוא "צבא העם" לא רק כאידיאל, אלא גם
כמעשה. מבחן המציאות מראה לנו שכל עוד לא יקודמו הוראות שיבטאו מחויבות לשוויון מגדרי מהותי
בשירות, כך בפועל תימנע ההזדמנות מנשים לשרת בעמדות בעלות השפעה בצה"ל. לכן מטרתה של הצעת
חוק זו היא לבטא כאמור את המחויבות לשוויון מגדרי מהותי בצה"ל, שהיא חלק משולב ובלתי נפרד
מהערך ההיסטורי של צה"ל כ"צבא העם".
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי
(.1047/24/; פ1669/23/חברת הכנסת מרב מיכאלי )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1669/23/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(05.02.2024) כ"ו בשבט התשפ"ד