הצעת חוק לדיון מוקדם
2197947 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אחמד טיבי
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
1192/25/ פ
2023–הצעת חוק האקלים, התשפ"ג
מטרת חוק זה להביא למניעה ולצמצום של פליטת גזי חממה ונזקי משבר
האקלים בישראל, במסגרת יישום מחויבותה של מדינת ישראל לנקיטת
צעדים להתמודדות עם משבר האקלים, על ידי קביעת יעדים להפחתת פליטות
גזי חממה והכנת תכניות לאומיות להשגתם ולנקיטת פעולות היערכות
להשפעות הנובעות משינוי האקלים, והכל לשם הגנה על בני אדם, בריאותם
ורווחתם, קידום פיתוח בר קיימא של החברה והסביבה בישראל, לרבות
משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות
הבאים.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
,"גזי חממה" – חומר שפליטה שלו לאטמוספירה עלולה לגרום לשינוי אקלים
המנוי בתוספת הראשונה;
;8 "הוועדה המייעצת" – ועדה מייעצת לעניין שינוי אקלים שהוקמה לפי סעיף
"ועדת המומחים" – ועדה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לעניין
;16 שינוי אקלים לפי סעיף
;"יעדים" – יעדים לאומיים ויעדי ביניים
"יעדי ביניים" – יעדים להפחתת פליטות של גזי חממה שהחליטה עליהם
;4 הממשלה לפי סעיף
;3 "יעדים לאומיים" – יעדים להפחתת פליטות של גזי חממה הקבועים בסעיף
"שינוי אקלים" – שינוי של האקלים הנגרם במישרין או בעקיפין מפעילות
אנושית המשנה את הרכב האטמוספירה שהוא מעבר לתנודות טבעיות,
כגון עליה בטמפרטורה הממוצעת של פני שטח כדור הארץ, שינוי
במשטר המשקעים, גובה פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים וכן
תופעות הנובעות משינוי זה, כגון פגיעה במערכות אקולוגיות;
."השר" – השר להגנת הסביבה
2
פרק א': יעדים להפחתת פליטת גזי חממה
הממשלה תפעל להפחתת הכמות השנתית של פליטות גזי חממה, באופן
)א(
שלא יעלו על היעדים המפורטים להלן:
.3
יעדים להפחתת
פליטת גזי חממה
מהכמות השנתית שנמדדה בשנת73% – 2049 ועד2030 בשנת
(1)
;הבסיס לכל היותר
מהכמות השנתית שנמדדה בשנת15% – ואילך2050 בשנת
(2)
.הבסיס לכל היותר
– לעניין סעיף זה
)ב(
"כמות הפליטות השנתית" – כמות גזי החממה הנפלטת בישראל מכלל
מקורות הפליטה המחושבת בהתאם להנחיות הפאנל הבין–ממשלתי
IPCC – The ) לשינוי אקלים של ארגון האומות המאוחדות
(;Intergovernmental Panel on Climate Change
.2015 "שנת הבסיס" – שנת
פרק ב': תכניות לאומיות
(, תאשר הממשלה, לפי2025 בדצמבר31) עד ליום י״א בטבת התשפ״ו
)א(
הצעת השר, תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, שתכלול, בין השאר,
את כל אלה:
.4
תכנית לאומית
להפחתת פליטות
גזי חממה
;יעדי ביניים ליעדים הלאומיים
(1)
אמצעים לעמידה ביעדים, לרבות אמצעי מדיניות להפחתת
(2)
,פליטות גזי חממה בתחומי התחבורה, ייצור החשמל, תעשייה, פסולת
שלטון מקומי, מבנים ותכנון עירוני;
,אמצעי מדיניות להפחתת התלות המשקית בדלקים פוסיליים
(3)
;ייעול צריכת משאבים והטמעת חדשנות טכנולוגית
הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע
(4)
;התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים
.תקציב ליישום התכנית
(5)
השר יגיש את הצעתו לממשלה, כאמור בסעיף קטן )א(, לאחר שהתייעץ
)ב(
עם הוועדה המייעצת ובחן את חוות דעתה של ועדת המומחים שהוגשה לו לפי
(; להצעה תצורף התייחסות לחוות הדעת האמורה.1)()ב16 סעיף
:בקביעת יעדי הביניים יילקחו בחשבון כל אלה
)ג(
;נתונים, מדדים ומגמות מקובלות בעולם
(1)
;התחייבויות בין–לאומיות של מדינת ישראל
(2)
3
;התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי
(3)
;המלצות והנחיות שפרסמו ארגונים בין–לאומיים
(4)
.שמירה על העצמאות האנרגטית של ישראל
(5)
שרי הממשלה שהוטל עליהם בתכנית הלאומית לפעול לביצועה, ידווחו
)ד(
במרס, על הפעולות שננקטו על ידי31–לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ
משרדיהם בהתאם לתכנית, בשנה שקדמה למועד הדיווח.
הממשלה תעדכן את התכנית הלאומית לפחות אחת לחמש שנים
)ה(
ותקבע בה יעדי ביניים מעודכנים לעשר השנים הבאות.
בתוך שנתיים מיום התחילה יכין כל משרד ממשלתי, תכנית היערכות
)א(
לשינוי אקלים לשם צמצום נזקים הצפויים משינוי אקלים בהיבטים
הקשורים בפעילות אותו משרד.
.5
תכניות היערכות
לשינוי אקלים
השר הממונה על משרד ממשלתי ידווח לממשלה, מדי שנתיים, לא
)ב(
במרס, על תכנית ההיערכות של משרדו כאמור בסעיף קטן )א(,31–יאוחר מ
ועל יישומה.
השר רשאי לדרוש מכל רשות ציבורית להכין תכנית היערכות לשינוי
)ג(
אקלים במתכונת ובתוך פרק הזמן שיורה, אם נוכח כי תכנית כאמור חיונית
למניעת נזקים משמעותיים לציבור ולסביבה וכי הכנת התכנית היא בתחום
אחריותה של הרשות הציבורית לפי דין; לעניין זה, "רשות ציבורית" – רשות
שהוקמה לפי דין, ובכלל זה רשות מקומית.
,השר או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מכל אדם למסור לו, במועד
במתכונת ובאופן שיורה, כל דיווח, מידע ומסמכים הדרושים לשם מילוי
תפקידיו בהשגת מטרות חוק זה, ומי שקיבל דרישה כאמור ימסור את המידע
או המסמכים כאמור, לרבות כל מידע, נתון או חישוב, הנדרשים לעריכה או
לאימות של דיווחים הנדרשים לפי החוק.
.6
דרישת מידע
ומסמכים
השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בכל שנה, לא
)א(
בדצמבר, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה לשנת הדיווח,31–יאוחר מ
אשר יכלול, בין השאר, התייחסות לשיעור הפחתת פליטות גזי החממה
ותחזית לשיעור פליטות גזי החממה בשנים הבאות.
.7דיווח לכנסת
דוח כאמור בסעיף )א( יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת
)ב(
הסביבה.
פרק ג': הוועדה המייעצת וועדת המומחים
בתוך שישה חודשים מיום התחילה, ימנה השר ועדה מייעצת לשינוי
)א(
אקלים, שזה הרכבה:
.8
הוועדה המייעצת
לשינוי אקלים
4
המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, והוא יהיה היושב
(1)
;ראש
עובד משרד האנרגיה, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד
(2)
;האנרגיה
עובד משרד התחבורה, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד
(3)
;התחבורה
עובד משרד הכלכלה, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד
(4)
;הכלכלה
עובד משרד הבריאות, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד
(5)
;הבריאות
עובד משרד החקלאות, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד
(6)
;החקלאות
עובד משרד הבינוי והשיכון, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד
(7)
;הבינוי והשיכון
;עובד משרד החוץ, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד החוץ
(8)
;עובד משרד האוצר, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד האוצר
(9)
;עובד משרד הפנים, לפי הצעת המנהל הכללי של משרד הפנים
(10)
עובד משרד העבודה והרווחה, לפי הצעת המנהל הכללי של
(11)
;משרד העבודה והרווחה
;מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו
(12)
;מנהל רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון או נציגו
(13)
;יושב ראש רשות החשמל או נציגו
(14)
;המנהל הכללי של מרכז השלטון המקומי או נציגו
(15)
;המנהל הכללי של מרכז המועצות האזוריות או נציגו
(16)
;נציג התאחדות התעשיינים בישראל
(17)
נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות
(18)
;הסביבה
נציג הדור הצעיר, לפי הצעת התאחדות הסטודנטים
(19)
;והסטודנטיות בישראל
.נציג הדור הצעיר, לפי הצעת מועצת התלמידים הארצית
(20)
5
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או
)ב(
בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן
כחבר הוועדה המייעצת, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה
כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
הוועדה המייעצת רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה קבועות או
)ג(
לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה ומסמכויותיה; ועדת משנה תדווח
לוועדה המייעצת על החלטותיה, סמוך לאחר קבלתן.
אצלה הוועדה המייעצת מסמכויותיה לוועדת משנה כאמור בסעיף
)ד(
קטן )ג(, יראו את החלטות ועדת המשנה כאילו הן החלטותיה לכל דבר ועניין,
ואולם שני חברים לפחות של הוועדה המייעצת רשאים, בתוך שבעה ימים
מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, להגיש ליושב ראש הוועדה
המייעצת דרישה מנומקת בכתב לקיים במליאת הוועדה המייעצת דיון בעניין
שלגביו התקבלה החלטה בוועדת המשנה; נתקבלה הדרישה כאמור תקיים
הוועדה המייעצת דיון בעניין והחלטתה תהיה סופית.
.יושב ראש הוועדה המייעצת יכנס את הוועדה ויקבע את סדר יומה.9
סדרי עבודת
הוועדה
המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא שליש חבריה ובהם יושב
)א(
ראש הוועדה המייעצת.
הוועדה המייעצת תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא
)ב(
נקבעו בחוק זה ובלבד שתתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה קלנדרית.
בישיבות הוועדה המייעצת ינוהל רישום שישקף את מהלך הדיון ויתעד
)ג(
ימים ממועד הישיבה שלגביה14 את עיקריו; רישום כאמור יפורסם בתוך
נערך, באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ויהיה פתוח לעיון הציבור
במשרדו הראשי.
– תפקידי הוועדה המייעצת.10
תפקידי הוועדה
המייעצת
, ובכלל זה לבחון מעת4 לייעץ לשר בגיבוש התכנית הלאומית לפי סעיף
(1)
לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון יעדי הביניים, ואת עדכון
האמצעים הנדרשים ליישום;
לפרסם הנחיות להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים בהתאם
(2)
;לתרחישי ייחוס אקלימיים ולעקוב אחר יישומן
לעקוב אחרי יישום התכנית הלאומית ותכניות ההיערכות לשינוי
(3)
.אקלים, ולייעץ בסוגיות הנוגעות ליישומן
6
:חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן, בהתקיים אחד מאלה
)א(.11הפסקת כהונה
;הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר
(1)
הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף
(2)
.שאותו הוא מייצג בוועדה המייעצת
,התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה המייעצת
)ב(
יעבירו השר מכהונתו בסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
,הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה
(1)
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או
הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;
.נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו
(2)
השר, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, רשאי להעביר את
)ג(
חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה
המייעצת נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה
המייעצת.
השר לא יפסיק כהונתו של חבר הוועדה המייעצת לפי סעיפים
)ד(
קטנים )ב(–)ג( אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
,הפסיק חבר הוועדה המייעצת לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר
)ה(
, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.8 בהתאם להוראות סעיף
פעילותה של הוועדה המייעצת לא תפגע בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי
הוועדה המייעצת, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
.12תוקף החלטות
חבר הוועדה המייעצת שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף
נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת המשרד להגנת הסביבה בעבור השתתפות
בישיבות הוועדה המייעצת, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד
האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד מדינה", "עובד גוף
לחוק יסודות התקציב,32 מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף
.1985–התשמ"ה
.13
גמול והחזר
הוצאות
חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה
המייעצת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם
בוועדה המייעצת:
.14
החלת דינים
;1979–חוק שירות הציבור )מתנות(, התש"ם
(1)
; – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור1977–חוק העונשין, התשל"ז
(2)
7
–חוק שירות המדינה )סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים(, התשי"ט
(3)
; – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה1959
.1969–)ב( לחוק הבחירות לכנסת ]נוסח משולב[, התשכ"ט56 סעיף
(4)
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר כאמור מי שעלול
)א(
להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי
תפקידו בוועדה המייעצת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
.15
ניגוד עניינים
חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום
)ב(
לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו
בוועדה המייעצת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד
)ג(
עניינים כאמור בסעיפים קטנים )א( או )ב(, יודיע על כך בהקדם האפשרי
ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה חבר הוועדה המייעצת האמור היושב ראש
– יודיע על כך לשר.
על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף
)ד(
להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים8
לתפקידי הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל
כך בלבד.
– בסעיף זה
)ה(
"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות
וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות,
נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב ]חורג[;
;1968–"בעלי עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
"טיפול" – לרבות העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או
בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
:"קרוב", של חבר הוועדה המייעצת – כל אחד מאלה
;בן משפחה של חבר הוועדה המייעצת
(1)
כל אדם שלחבר הוועדה המייעצת עשוי להיות עניין במצבו
(2)
;הכלכלי או האישי
תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור
(3)
;( הם בעלי עניין בו2) בפסקה
גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו או אדם כאמור
(4)
.( הם מנהלים או עובדים אחראים בו2) בפסקה
8
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תמנה ועדת מומחים לעניין
)א(
שינוי אקלים, שתפעל באופן עצמאי ותקבע את סדר היום והנושאים בהם
תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים.
.16
ועדת המומחים
מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, יהיו בין תפקידיה של ועדת
)ב(
המומחים כל אלה:
להגיש לשר את חוות דעתה לעניין התכנית הלאומית כאמור
(1)
;)א( לרבות על היעדים הקבועים בה, מדי חמש שנים4 בסעיף
להגיש לוועדה המייעצת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של
(2)
הכנסת, את חוות דעתה על הדוח השנתי שהגיש השר בדבר יישום
)א(. 7 התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לפי סעיף
פרק ד': שונות ותיקונים עקיפים
השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין
הנוגע לביצועו, וכן לקבוע חובה בדבר הגשת תסקיר שיבחן את ההשפעות
הצפויות של תכניות שעניינן תשתיות תחבורה, הקמת מבנים או אנרגיה, על
פליטות גזי חממה ואת מידת התאמתן לתכניות ההיערכות לשינוי אקלים,
ואת התנאים לאישור תכניות כאמור, לצורך קיום מטרות חוק זה.
.17
ביצוע ותקנות
)א(, בסופו יבוא "שיעורים2 , בסעיף11958–בחוק הבלו על דלק, התשי"ח
כאמור יקבעו בין היתר בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן
כתוצאה משימוש בדלק".
.18 תיקון חוק הבלו על
הדלק
, אחרי סעיף3 , בסעיף21952–בחוק מס קניה )טובין ושירותים(, התשי"ב
קטן )א( יבוא:
.19
תיקון חוק מס
קניה )טובין
ושירותים(
( שיעורי המס כאמור יקבעו בין היתר בהתחשב בעלויות החיצוניות1")א
הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה משימוש בדלק."
תוספת ראשונה
(2 )סעיף
"ההגדרה "גזי חממה
Carbon dioxide (C02)פחמן דו חמצני
Methane (CH4)מתאן
Nitrous oxide (N20)חמצן דו חנקני
.160 ' ס"ח התשי"ח, עמ1
.344 ' ס"ח התשי"ב, עמ2
9
Hydrofluorocarbons (HFCs)הידרופלואורופחמנים
Perfluorocarbons (PFCs)פלואורופחמנים
Sulphur hexafluoride (SF6)גופרית שש פלואורידית
ד ב ר י ה ס ב ר
.שינוי האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים
קיים קונצנזוס מדעי כי שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות
האנושית, ובעיקר שריפת דלק פחמני. זאת עולה ממסמכי קבוצות העבודה של הפנל הבינלאומי על שינוי
( שהוקם על ידי ארגון האומות המאוחדות.IPCC) אקלים
הסכנות הגלומות משינוי האקלים חולשות על כל תחומי החיים ובאות לידי ביטוי בשורה ארוכה של
תופעות גלובליות ואיזוריות. החל מהמסת קרחונים הרריים גדולים המזינים נהרות גדולים בעולם, דרך
, הרחבה 90–אסונות טבע כגון בצורות, סופות טייפון והוריקן אשר תדירותם נמצאת בעלייה מאז שנות ה
דרמטית של תפוצת חרקים והגדלת סכנת ההידבקות במחלות זיהומיות ומגפות, וכלה בעליית מפלס
האוקיינוסים, אשר עלולה לגרום להצפת שטחי יבשת והמלחה של נהרות ושכבות קרקע הנושאות מים
מתוקים בקרבת החוף, עליהן מתבססים אנשים ברחבי העולם לצורך מי שתייה.
United Nations Framework Convention on Climate – אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים
. האמנה 1996 , ואושררה על–ידי ישראל בשנת1994 )להלן – אמנת האקלים( נכנסה לתוקף בשנתChange
נועדה לקדם שיתוף פעולה בין–לאומי במטרה להגביל את העלייה בטמפרטורה הגלובלית ולמנוע את
שינוי האקלים כתוצאה מההתחממות. היעד הסופי שהוגדר בעת החתימה על האמנה הוא להביא את
ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמה בה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים. לצורך כך
(. כמו כן, מהווה Mitigation) הגדירה האמנה את מסגרת הפעילות העולמית להפחתת פליטות גזי חממה
(. Adaptation) האמנה מסגרת לשיתוף פעולה בין–לאומי בנושא הסתגלות לשינוי אקלים
Adoption of the ) בדבר אימוץ הסכם פריז1/CP.21 החלטה2015 מכוח אמנת האקלים, התקבלה בשנת
, ואושרר 22.4.2016 ( )להלן – החלטת הסכם פריז(. הסכם פריז נחתם על ידי ישראל ביוםParis Agreement
– אשרור הסכם פריז בדבר התמודדות2041 . במסגרת החלטת ממשלה מס14.11.2016 על ידה ביום
בינלאומית עם שינויי האקלים.
מכוח ההחלטה, הסכם פריז מטיל על ישראל ועל יתר המדינות החברות באמנת האקלים, שורה של
מחויבויות. ביניהן, החובה להגיש למזכירות אמנת האקלים מדי חמש שנים יעד לאומי להפחתת פליטות
, נקיטה באמצעים 2050 גזי חממה, קידום אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת
לאומיים להיערכות לשינוי אקלים ותמיכה הדדית של המדינות החברות בהשגת יעד גלובלי להיערכות
לשינוי אקלים.
בהתאם למחויבויות אלה, ולאור המודעות הגוברת בארץ לחיוניות הטיפול בנושא, לקחה על עצמה
ישראל, במספר החלטות ממשלה, לפעול להפחתת פליטות גזי חממה ולקידום ההיערכות לשינוי אקלים.
בין היתר, להביא להתייעלות אנרגטית, להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות, להיערכות מפני נזקי
, הגישה ישראל למזכירות אמנת האקלים את 2015 שינוי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה. בשנת
. יעדים אלה עוגנו בהחלטת ממשלה 2030 היעדים הראשונים שקבעה להפחתת פליטות גזי חממה לשנת
– הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. בעקבותיה, אישרה הממשלה בשנת 542 .מס
10
– תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה1403 ', במסגרת החלטת ממשלה מס2016
.2030 ולהתייעלות אנרגטית, ובה פירוט האמצעים להשגת יעדי ההפחתה שנקבעו לשנת
בשני העשורים האחרונים החלו מדינות בעולם לחוקק חוקי אקלים, אשר מגדירים את דרכי הפעולה
של כל מדינה במאבק נגד משבר האקלים. סקירה שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה מצביעה על
שונות רבה בין החוקים במדינות השונות, הן בקביעת היעדים הלאומיים והן בהיבטים הארגוניים
הקשורים ליישום. יחד עם זאת, קיימים מספר מרכיבים מרכזיים במרבית החוקים, והם קביעת יעדים
לאומיים, הקמת ועדות מומחים עצמאיות לליווי הטיפול הממשלתי בנושא, יצירת מנגנונים לתמחור
פחמן ככלי לצמצום פליטות, וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה.
מטרת החוק המוצע הוא להגדיר לראשונה בחקיקה הישראלית את היעדים לצמצום פליטות של גזי
חממה והיערכות לשינוי אקלים, ויצירת מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר
האקלים.
1 לסעיף
המוצע קובע את המטרות של החוק המוצע, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של1 סעיף
ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי עם משבר האקלים. היבטים אלה כוללים, בראש ובראשונה,
מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותכניות מובנות, בין היתר לצורך יישום מחויבויותיה
הבינלאומיות של מדינת ישראל מכוח אמנת האקלים. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפה של תהליכי
שינוי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה "דלת פחמן". כלומר, פיתוח המשק באמצעות תחליפים
בני–קיימא, המבוססים על אנרגיות מתחדשות.
ההיבט השני הנכלל במטרות החוק הוא קידום ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי
משבר האקלים. פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר
האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינוי האקלים. כמו
כן, החוק המוצע נועד לקדם פיתוח בר קיימא של החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע,
המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.
והתוספת הראשונה2 לסעיף
:מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה שימוש בחוק המוצע, ובהם המונחים המוסברים להלן
,להגדרה "גזי חממה" ולתוספת הראשונה – גזי חממה הם חומרים שמצויים בטבע במצב צבירה גזי
אשר ידועים כחומרים הגורמים ל"אפקט חממה". חומרים אלה בולעים או מחזירים קרינה תת–אדומה
הנפלטת מכדור הארץ, ובכך גורמים להתחממות של האטמוספירה ועלייה הדרגתית של הטמפרטורה
חומרים בעלי השפעה 6 בפני כדור הארץ. ההגדרה המוצעת מפנה לתוספת הראשונה לחוק המוצע, המונה
( לאמנת האקלים. Kyoto Protocol) מוכחת על שינוי האקלים, שהוגדרו בפרוטוקול קיוטו
, לחוק המוצע8 להגדרה "הוועדה המייעצת" – מוצע להגדיר את הוועדה המייעצת המוקמת בסעיף
המוצע )ר' להלן(.10 שתפקידיה מפורטים בסעיף
להגדרה "ועדת המומחים" – כמקובל בחוקים רבים בעולם, מוצע להקים ועדת מומחים עצמאית
לחוק המוצע )ר' 16 ובלתי תלויה שתרכז את הידע המדעי העדכני בסוגיית שינוי האקלים. בסעיף
להלן( מוצע כי ועדת המומחים תפעל במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
להגדרות "יעדים", "יעדי ביניים" ו– "יעדים לאומיים" – על פי אמנת האקלים, על מדינת ישראל
לחוק הם 3 לגבש יעדים לאומיים להפחתת פליטות של גזי חממה. היעדים הלאומיים המוצעים בסעיף
11
ואילך. בנוסף, מוצע2050 , ומשנת2049 – ל2030 תקופות – בין שנת2 –יעדים ארוכי טווח, המחולקים ל
כי לצורך השגת היעדים הלאומיים, ייקבעו יעדי ביניים במסגרת תכניות לאומיות שיאושרו על 4 בסעיף
ידי הממשלה. מוצע להגדיר את יעדי הביניים והיעדים הלאומיים כ"יעדים" לעניין החוק.
:להגדרה "שינוי אקלים" – מוצע להגדיר שינוי אקלים על בסיס ההגדרה באמנת האקלים שזה נוסחה
"a change of climate which is attributed directly or indirectly to human activity that alters the composition of
the global atmosphere and which is in addition to natural climate variability observed over comparable time
periods"
אקלים הוא מכלול של תופעות והיבטים ובהם טמפרטורה, משטר משקעים וגובה פני הים. לאקלים
תפקיד מרכזי במערכות האקולוגיות הגלובליות והמקומיות גם יחד. שינוי של האקלים גורם לשינויים
גלובליים ובא לידי ביטוי בעלייה של גובה פני הים עד כדי הצפה של איזורי יבשת, המסה של קרחונים,
ואירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם. כמו כן, שינוי האקלים נכרך גם בשינוי של תפוצת מינים
מזיקים ברחבי העולם, ולהפצת מחלות שבעבר היו מוכרות באיזורים מסוימים בלבד.
בשל המורכבות של התופעות האקלימיות, לאורך שנים רבות היו מחלוקות בין מומחים בדבר השפעת
הפעילות האנושית על האקלים. יחד עם זאת, כיום קיים קונצנזוס מדעי על כך שלפעילות האנושית
קיימת השפעה מובחנת על האקלים, שהיא מעבר לתנודות טבעיות. השפעה זו מיוחסת בעיקר לפליטות
של גזי חממה שהצטברותם באטמוספירה גורמת לתופעת ההתחממות הגלובלית, שהיא חלק ממכלול
תופעות שינוי האקלים.
3 לסעיף
בהתאם למחויבויותיה של ישראל לפי החלטת הסכם פריז, מוצע לקבוע בחוק יעדים לאומיים
. 2050– ו2030 להפחתת פליטות גזי חממה לשנים
להחלטת הסכם פריז, נדרשות המדינות החברות באמנת האקלים, אשר הגישו24 בהתאם לסעיף
, לעדכן את היעד כך שיציב 2030 למזכירות אמנת האקלים יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת
רף שאפתני יותר לצמצום פליטות גזי חממה. לפיכך, מוצע לקבוע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה
בלבד מכמות פליטות גזי החממה 73% לפיו הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על2030 לשנת
. 2015 שנמדדה בשנת
( להסכם פריז, נדרשות המדינות החברות באמנת19)4 להחלטת הסכם פריז ולסעיף35 בהתאם לסעיף
. 2050 האקלים להגיש למזכירות האמנה אסטרטגיה לאומית לצמצום פליטות גזי החממה עד לשנת
לפיו הכמות השנתית של 2050 בהתאם לכך, מוצע לקבוע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת
. יצוין 2015 בלבד מכמות פליטות גזי החממה השנתית שנמדדה בשנת15% פליטות גזי חממה תעמוד על
כי מדינות אחרות, כגון בריטניה, צרפת, יפן, ניו זילנד וסין, קבעו בחקיקה יעדים שאפתניים אף יותר, עד
אחוזים. בישראל, מוצע לקבוע יעדים אלה לקדם את המשק לעבר כלכלה דלת פחמן 100 כדי הפחתה של
ולקרב את ישראל ליעדים של שאר המדינות המפותחות. בעשור הקרוב, ככל שתתברר הזמינות של
טכנולוגיות לייצור ולאגירה של אנרגיה שאינה כרוכה בפליטות גזי חממה, יהיה מקום לביצוע הערכה
מחודשת של יעדי ההפחתה על מנת להביא להפחתה נוספת.
עוד מוצע להבהיר בסעיף קטן )ב(, כי חישוב ההפחתה ייעשה על פי הנחיות מקצועיות שמפרסם הפאנל
. יצוין כי במסגרת המידע 2015 הבין–ממשלתי לשינוי אקלים של ארגון האו"ם, וזאת ביחס לשנת הבסיס
מיליון טון. 79 היא2015 שנאסף על ידי המשרד, כמות הפליטות השנתית של גזי חממה לשנת
4 לסעיף
12
, מוצע כי4 המוצע, נדרש תכנון לאומי לטווח ארוך. בסעיף3 לצורך השגת היעדים הלאומיים בסעיף
השר להגנת הסביבה יביא לאישור הממשלה תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. התכנית
הלאומית אמורה לכלול יעדי ביניים להפחתת פליטות של גזי חממה, יחד עם שורה של אמצעים
אופרטיביים שייושמו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. אמצעים כאלה עשויים לכלול קביעת
סטנדרטים מחייבים להתייעלות אנרגטית וצמצום פליטות במבנים ובתשתיות, מתן תמריצים לייעול
השימוש במשאבים ולהפחתת פליטות בתעשייה, הקמת תשתיות לחשמול תחבורה ולמיון ומחזור פסולת,
יישום כלי סיוע לפיתוח טכנולוגיות נקיות, ואף יצירת בסיסי ידע ונתונים והנגשתם לקהלים רלוונטיים.
על מנת להבטיח את יישום התכנית מוצע כי התכנית תכלול פירוט לעניין תקציב.
לוח הזמנים לגיבוש התכנית הלאומית המוצע בסעיף קטן )א(, הוא אישור התכנית הלאומית
אישרה הממשלה 2016 , ועדכון התכנית מדי חמש שנים. יצוין כי כבר בשנת2025 הראשונה עד סוף שנת
מיום 1403 "תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית" )המ
(. כמו כן, במקביל לפרסומה של הצעת החוק להערות הציבור, פועל המשרד להגנת הסביבה 10.4.2016
.להביא לאישורה של תכנית לאומית עדכנית, לשם יישום המחויבויות הלאומיות לפי אמנת האקלים
מוצע לעגן את הצורך באישור תכנית לאומית ואת ההליכים לאישורה כחלק מהליך מובנה לקבלת
החלטות, הממוקד ביישום היעדים הלאומיים. בסעיף קטן )ב( מוצע עוד, כי לצורך גיבוש התכנית
המוצע, וכן יקבל חוות דעת מאת ועדת 8 הלאומית יתייעץ השר בוועדה המייעצת המוקמת בסעיף
המוצע. בשל החשיבות שיש בהשפעה נרחבת ככל הניתן 16 מומחים עצמאית המוקמת כאמור בסעיף
להמלצות המדעיות של ועדת המומחים על מתווה התכנית הלאומית, מוצע כי השר יצרף לתכנית
הלאומית המוצעת לאישור הממשלה התייחסות לחוות דעת ועדת המומחים.
מוצע כי לשם בקרה על יישום התכנית הלאומית, ידווחו שרי הממשלה הרלוונטיים לממשלה, מדי
במרס, על הפעולות שננקטו בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח. 31–שנה, ולא יאוחר מ
5 לסעיף
, הורתה14.3.2010 מיום1504 ' ומס25.6.2009 ( מיום1/)חמ474 במסגרת החלטות הממשלה מספר
הממשלה לוועדת מנכ"לים בראשות המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות והסתגלות
לשינויי אקלים. בעקבותיהן הוכן מסמך מדיניות בעניין "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים:
המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית". המלצות מסמך המדיניות אומצו על ידי
שעניינה "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: 29.07.2018 מיום4079 הממשלה בהחלטה מספר
יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית".
במסגרת החלטה זו נקבע כי על כל משרד ממשרדי הממשלה לבחון את אופן היישום של תכנית
ההיערכות לשינוי אקלים שיציב לעצמו, בהתאם למדריך שפורסם על ידי מינהלת ההיערכות לשינוי
אקלים שהוקמה בהחלטת הממשלה. עוד נקבע כי כל משרד רלוונטי יגיש דיווח שנתי לממשלה על
התקדמות בביצוע תכנית הפעולה.
, המוצע מציע לעגן את המחויבות של משרדי הממשלה להכנת תכניות היערכות לשינוי אקלים5 סעיף
יישומן והדיווח עליהן. תכניות ההיערכות מתייחסות לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות הישירה של כל
משרד ממשלתי, וזאת בהתבסס על תרחישי הייחוס האקלימיים המפורסמים על ידי המשרד להגנת
הסביבה. בסעיף קטן )ב( מוצע, לשם בקרה על יישום תכניות אלה, להטיל על שרי הממשלה, לדווח
במרס. 31–לממשלה על ביצוע השלבים ביישומן מדי שנתיים, ולא יאוחר מ
13
,בסעיף קטן )ג(, מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לדרוש מכל רשות ציבורית שהוקמה לפי דין
ובכלל זה רשות מקומית, להכין תכנית היערכות לשינוי אקלים, לפי הנחיות הוועדה המייעצת כאמור
)ב( המוצע, אם נוכח כי תכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור ולסביבה והיא 10 בסעיף
בתחומי אחריותה של אותה רשות ציבורית.
6 לסעיף
לשם השגת מטרות חוק זה, נדרשים מידע ומסמכים לעניין פליטות של גזי חממה, וכן נדרשת תמונת
מצב מהימנה אודות מידת המוכנות לתופעות הכרוכות בשינוי אקלים. הכנת תכניות היערכות ותכניות
הפחתה נדרשת להתבסס על מידע זה. כמו כן נדרש מידע על מנת לבצע בקרה ומעקב אודות יישום
התכניות. לפיכך, מוצע לתת בידי השר או מי שהשר הסמיכו לכך, את הסמכות לדרוש מכל אדם, למסור
לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל דיווח, מידע או מסמך. מוצע לחייב כי מי שקיבל דרישה כאמור,
ימסור את המידע או המסמכים, לרבות כל מידע, נתון או חישוב, הנדרשים לעריכה או אימות של דיווחים
הנדרשים לפי החוק.
7 לסעיף
רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת
הממשלה לפרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה
מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת
החלטות המדיניות ארוכות הטווח.
לפיכך, מוצע כי השר יגיש בתום כל שנה קלנדרית, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח
בדבר יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת. דיווח זה
במרס. עוד מוצע כי הדיווח יציג את 31 –יתבסס, בין היתר, על דיווחי משרדי הממשלה שיוגשו עד ליום ה
שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח, וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה
בשנים הבאות.
בסעיף קטן )ב(, מוצע לקבוע כי הדוח יפורסם לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד להגנת
הסביבה, וזאת על מנת להנגיש לציבור מידע עדכני בדבר ההתקדמות הלאומית להשגת היעדים.
8 לסעיף
על מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה
של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך, מוצע
להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים )להלן – הוועדה המייעצת( המורכבת מנציגי משרדי 8 בסעיף
הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין
בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר.
כמקובל במינוי ועדות ציבוריות מעין אלה, מוצע לקבוע בסעיף קטן )ב( כי בתפקיד של חבר הוועדה
המייעצת לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר
מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה,
שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות, יכהן אדם הראוי לכהונה זו.
לצורך מילוי תפקידיה המגוונים של הוועדה, החולשים על תחומי עניין שונים תחת תחום שינוי
האקלים – הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים – מוצע בסעיף קטן )ג( לקבוע כי הוועדה
תהיה רשאית למנות ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה וסמכויותיה.
14
, הוקמה מינהלת היערכות לשינויי אקלים במסגרת המשרד4079 יצוין כי במסגרת החלטת ממשלה
להגנת הסביבה, אשר מופקדת בשנים האחרונות על תיאום בין–משרדי ומעקב אחר ביצוע האסטרטגיה
הלאומית להסתגלות ואחר יישום תכניות ההיערכות. מוצע, כי פעילות המינהלת תימשך במסגרת ועדת
משנה של הוועדה המייעצת שתוקם לפי סעיף זה.
9 לסעיף
על מנת להבטיח את תקינות עבודת הוועדה המייעצת, מוצע לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו
יכולה הוועדה המייעצת לפעול ולקבל החלטות הוא שליש חבריה, הכולל גם את יושב ראש הוועדה. מאחר
נציגים שונים – 20 – שהרכב הוועדה כולל הרכב רחב המייצג את כלל הגורמים העשויים להיות רלוונטיים
ישנה חשיבות לרציפות פעולתה, מבלי שתיפגע עקב קשיים טכניים בכינוס מספר נציגים גדול.
בנוסף, ולאור החשיבות הרבה בשקיפות עבודת הוועדה המייעצת לציבור, בגיבוש מדיניות תקדימית
ונרחבת בתחום האקלים, מוצע כי במסגרת דיוני הוועדה ינוהל רישום שישקף את מהלך הדיון ויתעד את
עיקריו. כן מוצע כי רישום זה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ויהיה פתוח לעיון
הציבור במשרדו הראשי.
10 לסעיף
מוצע להטיל על הוועדה המייעצת שלושה תפקידים עיקריים. הראשון שבהם הוא לייעץ לשר בגיבוש
לחוק המוצע, המתעדכנת מדי חמש שנים. במסגרת זו, יהיה על הוועדה 4 התכנית הלאומית לפי סעיף
להעמיד בפני השר את מכלול השיקולים שעליו לשקול בגיבוש התכנית.
( מוצע כי הוועדה המייעצת תפרסם הנחיות להכנת תכניות היערכות לשינוי אקלים לרשויות2) בפסקה
ציבוריות, בהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים. תפקידה זה של הוועדה ממשיך את פעילותה של מינהלת
( מוצע עוד כי הוועדה המייעצת תעקוב אחר 3) . בפסקה8 ההיערכות לשינוי אקלים )ר' לעיל לעניין סעיף
יישום התכניות לפי החוק המוצע, ותיתן ייעוץ בכל סוגיה הקשורה בכך.
11 לסעיף
כמקובל בחקיקה המסדירה את פעילותן של ועדות ציבוריות, מוצע להסדיר את הנסיבות שבהן
תסתיים כהונתו של חבר בוועדה המייעצת בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור יעשה מקום שבו
חדלו להתקיים בחבר הוועדה המייעצת הנסיבות שבשלהן מונה, וכן אם התפטר באמצעות הגשת כתב
התפטרות לשר.
בנוסף, מוצע כי כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי
השר אם הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא
ראוי לשמש עוד כחבר הוועדה המייעצת, או אם נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע.
כן מוצע להסדיר בסעיף קטן )ג( את האפשרות לפיה יכול השר, להעביר את חבר הוועדה המייעצת
מכהונתו כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת, וזאת לאחר
שהתייעץ ביושב ראש הוועדה המייעצת )ברי כי כאשר יושב ראש הוועדה המייעצת נעדר מישיבות לא
תתקיים התייעצות עמו מעבר לזכות הטיעון שתינתן לו(. מטרת סעיף קטן זה, לתת בידי השר סמכות
להעביר מכהונתו חבר הוועדה המייעצת שאינו ממלא את תפקידו כנדרש, כאשר אינדיקציה אפשרית לכך
היא העדר השתתפותו בישיבות הוועדה המייעצת בה הוא חבר.
על מנת לוודא את שלמות הרכב הוועדה המייעצת ושלא להותירה בלא איוש באופן העלול לפגוע
מוצע זה, 11 בתפקודה, מוצע לקבוע כי עם הפסקת כהונה של חבר הוועדה המייעצת לפי הוראות סעיף
15
.יפעל השר בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם לתנאי סעיף המינוי
12 לסעיף
מוצע, כי למען שמירה על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של הוועדה המייעצת, לא תפגע פעילות
הוועדה במקרה שבו נתפנה מקומו של מי מחבריה, וזאת כל עוד מכהנים בה רוב חבריה.
13 לסעיף
בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי הוועדה המייעצת לשם ביצוע תפקידם כיאות, מוצע לקבוע
תשלום לחברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה. התשלום אותו יהיו זכאים לקבל חברי הוועדה
המייעצת בעבור השתתפות בישיבות הוועדה המייעצת יהיה בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי
במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות.
כאמור, הוראה זו אינה חלה על חברי הוועדה המייעצת שהם עובדי מדינה, עובדי גוף מתוקצב או גוף
נתמך, נוכח ההבנה ששכר העבודה המשולם להם ממעבידם מגלם גם את התשלום בגין השתתפותם
בישיבות הוועדה המייעצת.
14 לסעיף
מוצע להחיל על חברי הוועדה המייעצת, שאינם עובדי מדינה, שורה של דינים החלים על עובדי
המדינה, ואשר מטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירה על העצמאות
המקצועית של העוסקים בו.
– לפיהן יחול על1979–בהמשך לאמור, מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור )מתנות(, התש"ם
חבר הוועדה המייעצת וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו איסור על קבלת מתנה הניתנת לו נוכח
חברתו בוועדה המייעצת. זאת על מנת למנוע פגיעה בטוהר המידות ובכלל זאת למנוע תופעות פסולות של
הענקת מתנה או גמול לחבר הוועדה המייעצת על מנת להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת
ההחלטות.
הנוגעות לעובדי ציבור – הוראות אלה1977–כן, מוצע להחיל את הוראות חוק העונשין, התשל"ז
עוסקות הן בעבירות המיוחדות לעובדי ציבור, ביניהן, עבירות של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת
חובה ושימוש לרעה בכוח המשרה, והן בהגנה מוגברת לעובדי ציבור, בין השאר, לעניין תקיפה של עובד
ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור.
–עוד מוצע להחיל את הוראות חוק שירות המדינה )סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים(, תשי"ט
– לפיו יחולו על חברי הוועדה המייעצת החובות והאיסורים החלים מכוח חוק זה על כלל עובדי 1959
א(; איסור לעסוק בפעילות3 המדינה – איסור על השתתפות בבחירות )למעט חשאיות( ב"גוף בוחר" )סעיף
ב(; איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני )סעיף 3 מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור )סעיף
(. 5 (; איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה )סעיף4
– לפיו1969–)ב( לחוק הבחירות לכנסת ]נוסח משולב[, התשכ"ט56 לבסוף, מוצע להחיל את סעיף
תופסק חברותו של חבר הוועדה המתמודד בבחירות לכנסת, וזאת מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום
הבחירות לכנסת, ואם יבחר לכנסת – כל זמן היותו חבר כנסת.
15 לסעיף
מוצע כמקובל לקבוע איסור על חברי הוועדה המייעצת להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על
ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו ישנו חשש סביר שחבר הוועדה המייעצת יימצא בניגוד עניינים – הן
כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר אותו הוא ממלא.
16
בסעיף קטן )א(, מוצע לאסור את מינויו של אדם לחבר בוועדה המייעצת אם הוא עלול להימצא באופן
תדיר במצב של ניגוד עניינים, וזאת בשים לב להיקף העניינים שבהם עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים
ובהתייחס למשקל של אותם עניינים ביחס להיקף תפקידו בוועדה המייעצת. בסעיפים
קטנים )ב( ו–)ג( מוצע לקבוע את האופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה,
ובכלל זה, להימנע מכל סוג של מעורבות באותו עניין, ולדווח על כך באופן מיידי.
16 לסעיף
מערכת האקלים והשינוי המתחולל בה, היא מערכת מורכבת, אשר המחקר אודותיה מתפתח בקצב
מהיר בשנים האחרונות. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי
אי–ודאות מדעית. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי
המוצע. כמו כן קיימת חשיבות לביקורת 8 ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת לו לפי סעיף
מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה.
לאור האמור, מוצע להקים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים )להלן: "האקדמיה"( הפועלת
, ועדת מומחים לעניין שינוי אקלים. 1961–מכוח החוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"א
ועדת המומחים תפעל על פי ההסדרים הקבועים בחוק האמור. דהיינו, חברי ועדת המומחים ימונו על ידי
האקדמיה, והיא תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, ובכלל זה, תקבע את סדר יומה ואת
הנושאים בהם תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים.
( להטיל על ועדת המומחים להגיש לשר את חוות דעתה לעניין התכנית1)(כמו כן, מוצע בסעיף קטן )ב
)א( לרבות על היעדים הקבועים בה, מדי חמש שנים. עוד מוצע בסעיף 4 הלאומית כאמור בסעיף
( כי ועדת המומחים תגיש לוועדה המייעצת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בכל שנה, 2)(קטן )ב
את חוות דעתה על הדוח שהגיש השר בדבר יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לפי
)א(. מטרת תפקידים אלה להבטיח שיח ציבורי פתוח, המבוסס על עובדות מדעיות, בכל הנוגע 7 סעיף
לסוגיה מורכבת זו.
מדינות רבות, ביניהן, בריטניה, ניו זילנד וקליפורניה, הקימו גופי ידע ובקרה מדעים ועצמאים בדומה
לוועדת המומחים. סקירה שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה מלמדת כי לוועדת מומחים בלתי תלויה
צפויה תרומה משמעותית בגיבוש מדיניות אקלימית יציבה, שכן היא מספקת בסיס מדעי עם ראייה
ארוכת טווח לתהליך קבלת ההחלטות וכן מחזקת את אמינות הציבור במדיניות וביעדים הלאומיים. עוד
נמצא כי המלצותיהן של ועדת מומחים זוכות לתהודה תקשורתית, ציבורית ופוליטית ומאפשרות לקדם
ביקורת ציבורית ומוסדית עניינית על פעילות הממשלה.
17 לסעיף
מוצע כי השר להגנת הסביבה יהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק, ויהיה מוסמך להתקין תקנות
לצורך יישומו, ובכלל זה בעניין קביעת חובה בדבר הגשת תסקיר שיבחן את ההשפעות הצפויות מתכניות
שעניינן תשתיות תחבורה, הקמת מבנים או אנרגיה על פליטות גזי חממה ואת מידת התאמתן לתכניות
ההיערכות לשינוי אקלים.
תסקיר מעין זה יאפשר להעמיד בפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש על מנת לגבש דעה מושכלת
ומבוססת לגבי השפעה של תכניות המאושרות על ידי הממשלה על משבר האקלים ועל היכולת של
הממשלה ליישם את יעדי הפחתת גזי החממה, ולפיו, להחליט אם לאשר את התכנית, לבטלה, לשנות
אותה או להתנותה בתנאים.
17
19– ו18 לסעיפים
.הסעיפים המוצעים כוללים תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים כיום מיסוי על דלקים בישראל
השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר על פליטת גזי חממה. מנגנוני תמחור פחמן
הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי, הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק
(, תמחור הפחמן נחשב IMF) הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט. לפי קרן המטבע העולמית
להסדרה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה וליצירת ודאות בשוק. כך גם לפי
מחברותיו מפעילות מנגנוני תמחור פחמן. מעבר לכך, מניתוח שערך המשרד 92% , אשרOECD–המלצות ה
להגנת הסביבה עולה כי ללא שיישום בישראל מנגנון של תמחור פחמן לא תצליח ישראל לעמוד בלוחות
הזמנים שקבעה לעצמה להשגת יעדיה הלאומיים.
)להלן – חוק הבלו( וחוק1958–מחירי הדלק בישראל, הנקבעים במסגרת חוק הבלו על הדלק, תשי"ח
)להלן – חוק מס קניה( אינם משקפים את מלוא העלויות 1952–מס קניה )טובין ושירותים(, תשי"ב
החיצוניות הנובעות מפליטות גזי החממה בשל שריפת דלקים.
)א( לחוק הבלו הקובע את סמכות שר האוצר להטיל בלו על דלק2 מוצע לתקן את סעיף18 בסעיף
המיוצר בישראל, בשיעורים שיקבע, ולהוסיף כי שיעורים אלו יקבעו, בין היתר, בהתחשב בעלויות
החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה משימוש בדלק.
)א( הקובע את סמכות שר האוצר3 לתקן את חוק מס קניה ולהוסיף תחת סעיף19 עוד מוצע בסעיף
( לפיו שיעורי המס כאמור יקבעו בין היתר 1)א3 לקבוע בצו את שיעורי המס על דלק מיובא, סעיף
בהתחשב בעלויות החיצוניות הנגרמות מפליטת פחמן כתוצאה משימוש בדלק.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת גילה
(.2126/24/גמליאל )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי השלכה המשפטית של הכנסת2126/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(02.01.2023) ט' בטבת התשפ"ג