הצעת חוק לדיון מוקדם
2197127 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
גלעד קריב
חברי הכנסת
יוזם:
נעמה לזימי
אפרת רייטן מרום
______________________________________________
635/25/ פ
2022–הצעת חוק תקופת לידה והורות להורים )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג
– 11954–בחוק עבודת נשים, התשי"ד.1 תיקון חוק עבודת
נשים
: יבוא6 במקום סעיף
(1)
עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד, ייתן
)א(
להם מעסיקם תקופת לידה והורות ולא יעסיקם
בתוך תקופת הלידה וההורות.
.6
"תקופת לידה
והורות להורה
עובדת שילדה או עובד שנולד לו ילד יהיו
)ב(
זכאים לתקופת לידה והורות, כמפורט להלן:
תקופת הלידה וההורות לעובדת
(1)
שילדה היא שלושה עשר שבועות מיום
הלידה, מתוכם עד שישה שבועות, כרצון
העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר
אחרי יום הלידה;
תקופת הלידה וההורות לעובד שנולד
(2)
;לו ילד היא שלושה עשר שבועות
עובדים שהם בני זוג זכאים לתקופת
(3)
לידה והורות של שלושה עשר שבועות
(,2)-( ו1) נוספים על התקופה לפי פסקאות
אשר יחולקו ביניהם לפי שיקול דעתם;
עובדים שהם בני זוג רשאים לנצל את
(4)
ארבעת השבועות הראשונים מיום הלידה
זמנית ועד ארבעה שבועות במצטבר-בו
בתקופה שלאחריו.
.154 ' ס"ח התשי"ד, עמ1
2
עובד רשאי לקצר את תקופת הלידה
)ג(
וההורות לה הוא זכאי לפי סעיף קטן )ב(, ובלבד
שתקופת הלידה וההורות לא תפחת משישה
שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של
תקופת הלידה וההורות, אם מימש את זכותו
)ח(.-להארכתה לפי סעיפים קטנים )ז( ו
עובד שהודיע על רצונו לקצר את תקופת
)ד(
הלידה וההורות כאמור בפסקה )ג(, לא יוכל
המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה למשך יותר
משלושה שבועות מיום שהודיע כאמור.
שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע
)ה(
הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת
הלידה וההורות כאמור בסעיף זה, ורשאי הוא
לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובד עבד
אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר.
עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים בתוך
)ו(
בסעיפים
כאמור
וההורות
הלידה
תקופת
)ח(, לתקופה העולה על שבועיים,-קטנים )ב(, )ז( ו
זכאית לאלה:
להאריך את תקופת הלידה וההורות
(1)
לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך
לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה
זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה,
כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה
רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" – שהות של
שעות לפחות12 אדם בבית חולים במשך
לשם קבלת טיפול רפואי; הארכה זו תצטרף
למניין השבועות השמורים לאם;
3
לפצל את תקופת הלידה וההורות כך
(2)
ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר
יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות
תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה;
לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה
אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה
בדרך, במועד ולמי שקבע שר הכלכלה
והתעשייה בתקנות.
עובד אשר נולד לו בלידה אחת יותר מילד
)ז(
אחד, זכאי להאריך את תקופת הלידה וההורות
בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שנולד
באותה לידה, החל בילד השני.
עובד שהילד אשר נולד לו חייב להישאר
)ח(
בבית החולים או לחזור לבית החולים לאשפוז,
בתוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים
)ז(, לתקופה העולה על שבועיים,-קטנים )ב(, )ו( ו
זכאי לאלה:
להאריך את תקופת הלידה וההורות
(1)
לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך
לא ביותר מעשרה שבועות; הוראות פסקה
זו יחולו גם לגבי הורים שתקופת אשפוזו של
ילדם, כאמור ברישה של סעיף קטן זה,
אינה רצופה;
לפצל את תקופת הלידה וההורות כך
(2)
ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר
יום הלידה ויתרת תקופת הלידה וההורות
תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה.
לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם
כן העובד הודיע על מימושה בדרך, במועד ולמי
שקבע שר הכלכלה והתעשייה בתקנות.
4
בסעיפים
האמור
אף
על
)ט(
קטנים )ג( עד )ה( מותר לקצר את תקופת הלידה
וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא
תפחת משלושה שבועות לאחר הלידה, בהסכמת
ההורים ובאישור שבכתב מאת רופא במקרים
כאמור
עובד
יהיה
לא
ואולם
שלהלן,
( זכאי לקיצור תקופת הלידה3)-( ו2) בפסקאות
וההורות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע על
הסכמתו לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך,
במועד ולמי שקבע שר הכלכלה והתעשייה,
והשירותים
הרווחה
שר
עם
בהתייעצות
החברתיים:
;אם הנולד אינו בחיים
(1)
ההורים הסכימו שילדם יאומץ לפי
(2)
;21981–חוק אימוץ ילדים, התשמ"א
האם היא אם נושאת כמשמעותה
(3)
בחוק הסכמים לנשיאת עוברים )אישור
התשנ"ו–
היילוד(,
ומעמד
הסכם
)להלן –אם נושאת(.31996
שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע
)י(
בתקנות עבודות מסוימות שבהן תהא תקופת
הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק
זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות.
עובד שנולד לו ילד, ומתקיימים לגביו
(1)
אחד התנאים המפורטים להלן, ייתן לו
מעסיקו תקופת לידה והורות כאמור בסעיף
26-)ב(, בשינויים המחויבים, שלא תפחת מ6
:שבועות
()יא
העובד
עם
נמצא
הילד
)א(
ובהחזקתו הבלעדית;
.293 ' ס"ח התשמ"א, עמ2
.176 ' ס"ח התשנ"ו, עמ3
5
הילד נמצא בטיפולו הבלעדי
)ב(
של העובד מחמת נכות או מחלה של
ההורה השני ורופא אישר בכתב כי
בשל הנכות או המחלה כאמור
ההורה השני אינו מסוגל לטפל בילד;
;ההורה השני נפטר
)ג(
;אין הורה המוכר כהורה שני
)ד(
את
ביטל
המשפט
בית
)ה(
האפוטרופסות של ההורה השני על
הילד שבגינו ניתנת תקופת לידה
והורות;
על זכאותו של עובד לתקופת לידה
(2)
והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות
)ח(, אולם תקופת-סעיפים קטנים )ב(, )ז( ו
הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו
החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים
(;1) בפסקה
שר הכלכלה והתעשייה, באישור
(3)
ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות
(, ובין השאר, כללים בדבר חובת1) פסקה
מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד.
עובד זכאי לנצל את זכאותו לתקופת הלידה
)יב(
וההורות גם בתנאי שההורה השני לא חזר לעבודה,
ובלבד שההורה השני לא שוהה בבית לצורך
הטיפול בילד.
,היעדרות עובד לפי הוראות סעיף זה
)יג(
מעבודה לרגל תקופת לידה והורות של עובדת
שילדה או עובד שנולד לו ילד לפי הוראות סעיף
קטן זה, לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל
המעסיק.";
– 7 בסעיף
(2)
6
יבוא
("2)(1()ב6) "סעיף
במקום
()א(,1)(2 )ג
בפסקה
)א(
(";2)(()ח6) "סעיף
"(, במקום הסיפה החל במילים "דינה כדין חופשה3)(2בפסקה )ג
)ב(
, בשינויים המחויבים,6 יבוא "דינה כדין תקופת לידה והורות לפי סעיף
והיעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל
מעסיקו";
(, הסיפה החל במילים "ובלבד שנתקיים בו אחד1בסעיף קטן )ד
)ג(
מאלה" – תימחק;
(, במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר4בסעיף קטן )ד
)ד(
הכלכלה והתעשייה";
;"(3)()ג7 ( או2)()ג7" (" יבוא2( או )ג2)()ג7" (, במקום1)()ג9 בסעיף
(3)
"( סיפה5)-( סיפה ו1)()ב6 (, במקום "סעיף2)(ד, בסעיף קטן )ב9 בסעיף
(4)
." (1)()ב6 יבוא "סעיף
;"(1)()ב6(" יבוא "סעיף1)()ב6 (, במקום "סעיף2)(ה)ב9 בסעיף
(5)
( סיפה" יבוא "סעיף5)-( סיפה ו1)()ב6 (, במקום "סעיף2)(ו)ב9 בסעיף
(6)
."(1)()ב6
–בחוק הסכמים לנשיאת עוברים )אישור הסכם ומעמד היילוד(, התשנ"ו
, בהגדרה "הורים מיועדים", במקום "איש ואשה שהם בני זוג,1 , בסעיף41996
."המתקשרים" יבוא "בני זוג שמתקשרים
.2תיקון חוק הסכמים
לנשיאת עוברים
– 51995–בחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה.3 תיקון חוק הביטוח
הלאומי
– 49 בסעיף
(1)
:במקום סעיף קטן )א( יבוא
)א(
המוסד ישלם למבוטח דמי לידה, לפי סימן זה, בעד
( 1)
פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין הוא עובד או
עוסק במשלח ידו כיוון שהוא מצוי בתקופת לידה והורות,
לחוק עבודת נשים.6 כהגדרתה בסעיף
(")א
לא ישולמו דמי לידה לזכאי או זכאית כאמור
( 2)
בסעיף זה בעד תקופת הלידה וההורות הפחותה משבעה
ימים רצופים.";
.176 ' ס"ח התשנ"ו, עמ4
.210 'ס"ח התשנ"ה, עמ5
7
:בסעיף קטן )ב( יבוא
)ב(
;"6 )ח(" יבוא "לפי סעיף6 במקום "לפי סעיף
(1)
;( – תימחק3) פסקה
(2)
:בסופו יבוא
(3)
;סעיף קטן )ג( – בטל
)ג(
;"6 (" יבוא "סעיף1)ז6 (, במקום "סעיף1)(בסעיף קטן )ה
)ד(
:( – תימחק, ובסופו יבוא4) בסעיף קטן )ה(, פסקה
)ה(
הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי
(6)"
;"זוגות בני אותו המין
– ()א50 בסעיף
(2)
במקום הרישה המסתיימת במילים "לדמי לידה" יבוא
)א(
"מבוטחת או מבוטח ששולמו בעדם דמי ביטוח משכרם כעובדים או
ששילמו דמי ביטוח מהכנסתם כעובדים עצמאיים )בסעיף זה – דמי
ביטוח(, יהיו זכאים לדמי לידה בעבור תקופת הלידה וההורות לפי
( בחוק עבודת נשים";3) ( או2) ( או1)()ב6 סעיף
שבועות" יבוא "פרק זמן15 (, במקום "פרק זמן של1) בפסקה
)ב(
שבועות";26 של
שבועות" יבוא "פרק זמן של8 (, במקום "פרק זמן של2) בפסקה
)ג(
שבועות";13
– 51 בסעיף
(3)
– (בסעיף קטן )א
)א(
במקום הרישא המסתיימת במילים "על דמי הלידה
( 1)
שהיא זכאית", יבוא "מבוטח או מבוטחת שהם עובדים שזכאים
להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר
לחוק6 מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים )ו( עד )ח( שבסעיף
עבודת נשים, והודיעו למוסד על מימוש זכותם זו, יהיו זכאים
בעד תקופת ההארכה כמפורט באותם סעיפים קטנים, לדמי
לידה נוספים על דמי הלידה שהם זכאים";
;"(, במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים1) בפסקה
(2)
."(, במקום "היא זכאית" יבוא "הם זכאים2) בפסקה
( 3)
8
;"()ז6" )ג(" יבוא6" (, ברישה, במקום1בסעיף קטן )א
)ב(
;"(2)()ח6" (" יבוא2)()ד6" בסעיף קטן )ב(, במקום
)ג(
:, במקום סעיף קטן )א( יבוא53 בסעיף
(4)
")א( דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטח או
, כשהוא5 המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול
, כמפורט להלן:30-מחולק ב
– שלושה עשר שבועות ראשונים
(1)
בהתאם לזכאות לפי הוראות סעיפים
( לחוק עבודת נשים;2)()ב6 ( או1)()ב6
80% – שלושה עשר שבועות נוספים
(2)
( בהתאם1) מדמי הלידה כאמור בפסקה
( לחוק3)()ב6 לזכאות לפי הוראת סעיף
עבודת נשים;
– 57 בסעיף
(5)
;"53" " יבוא46" בסעיף קטן )ב(, במקום
)א(
"בסעיף קטן )ה(, במקום הסיפה החל במילים "לאחד מבני הזוג
)ב(
יבוא "לבני הזוג, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי
)ב( לחוק עבודת נשים,6 בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף
בשינויים המחויבים; ואולם, לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג, בעד
תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים";
:א, אחרי סעיף קטן )ג( יבוא57 בסעיף
(6)
")ד( הוראות סעיף קטן )ג( יחולו על עובד או עובד עצמאי, שהוא
לחוק הסכמים לנשיאת עוברים ומתקיים1 הורה מיועד כאמור בסעיף
( לאותו החוק, בשינויים המחויבים; ואולם1)()ב40 בו האמור בסעיף
)ד( לחוק הסכמים49 לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף
לנשיאת עוברים.
ניתן צו הורות לבני זוג, שהם הורים מיועדים וזכאים לגמלה
)ה(
כאמור בסעיף קטן )ג( או )ד(, תשולם גמלה לפי הוראות סעיף
קטן )ג( או )ד(, לפי העניין, ובלבד שתשלום הגמלה יחולק לבני הזוג, לפי
)ב( לחוק עבודת נשים,6 בחירתם, בהתאם לתקופות האמורות בסעיף
בשינויים המחויבים; ואולם לא תשולם גמלה לאחד מבני הזוג בעד
תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.".
9
10
ד ב ר י ה ס ב ר
המתכונת הנוכחית של תקופת הלידה וההורות בישראל נכתבה בימים בהם האימהות נחשבה להורות
המרכזית והמשמעותית ביותר, והטיפול בילדות ובילדים היה נחלתן הבלעדית כמעט של נשים, שמיעטו
להשתתף בעולם העבודה שמחוץ לבית, וחלקן בעולם העבודה היה קטן. אלא שהמציאות השתנתה
וממשיכה להשתנות: נשים כיום נוטלות חלק כמעט שווה בכוח העבודה במשק והחברה מבינה כי הורות
פעילה של שני ההורים היא גם אינטרס ראשון במעלה לחברה, לילדות ולילדים ולהורים עצמם, ובפרט
נוכח רצונם של גברים לממש את ההורות שלהם.
מתכונת תקופת הלידה וההורות הנוכחית נמצאת מרחק גדול מהמציאות ומהאינטרס של החברה ושל
המשק. לפי המתכונת הנוכחית, נשים הן הזוכות לתקופת לידה והורות כמעט באופן בלעדי. מציאות זו
מקבעת ומחזקת את הסטריאוטיפים המגדריים לגבי חלוקת התפקידים במשפחה, מונעת מאבות לשהות
במחיצת תינוקם ומשמרת את הפערים המגדריים המזיקים בשוק העבודה. יצוין, שלמרות שהחוק
מאפשר זאת להלכה, בפועל, בשל המבנה הנוכחי של תקופת הלידה וההורות בישראל, גברים כמעט ואינם
מנצלים את זכותם לתקופת לידה והורות על פי חוק, כך שהיעדרות גברים בשל תקופת לידה והורות לא
( )להלן – דוח 2012) עולה לכדי אחוז אחד )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל
, מועסקים ושכירים הנעדרים זמנית מעבודתם, לפי סיבת היעדרות(.12.22 הלמ"ס(, לוח
הניסיון בעולם מלמד שתקופת הלידה וההורות היא משמעותית וממנה מתפתחים גם הקשר לילדה
וילד, גם התפקידים ההוריים וגם המקום בעולם העבודה. מכאן, מלמד הניסיון שתקופת הלידה וההורות
לאימהות ולאבות גם יחד, תבטא את השינוי המהותי המתפתח בהורות של אבות ובחלוקת התפקידים
במשפחה ותסלול את הדרך לחלוקה שוויונית ומאוזנת באחריות לטיפול בילדים שהיא תנאי הכרחי
לשוויון מגדרי בשוק העבודה ובחברה. בנוסף, מחקרים עדכניים מראים כי ישנה חשיבות לקשר בין הילד
לבין שני הוריו וכי איכות חייו מושפעת מכך לטובה. כמו כן, נמצא שישנה חשיבות לתקופת לידה והורות
ארוכה, המאפשרת תקופת החלמה מספקת עבור היולדת, ומבטיחה את בריאותו והתפתחותו התקינה של
היילוד. תקופת לידה והורות ארוכה בתשלום מביאה לירידה בתמותת תינוקות ואילו תקופת לידה
והורות קצרה מובילה לפגיעה בבריאות התינוק עקב ירידה בשיעורי ההנקה וויתור על מעקב התפתחותי
וחיסונים.
הצעת החוק מבקשת להחיל בישראל את המודל האיסלנדי השוויוני של תקופת הלידה וההורות, על
מנת לצמצם את הפערים החברתיים בין נשים וגברים, לאפשר לגברים הורות איכותית ולחזק את מקומן
של נשים בשוק העבודה באופן שאף יגדיל משמעותית את היעילות הכלכלית במשק.
השאיפה לכינון שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה אינו נושא חדש בשיח המודרני והדמוקרטי, אך
על אף הניסיונות לבסס שוויון זה תמונת המצב עודנה רחוקה מלהיות אידיאלית. בספרות המחקר ישנה
תמימות דעים לגבי מספר גורמים מרכזיים המעכבים את התקדמותן של נשים בשוק העבודה ואת אי
ייצוגן השווה במוקדי כוח והשפעה פוליטיים וכלכליים. אחד הגורמים הללו מכונה 'התפקיד הכפול' –
התפתחות חברתית הדרגתית הביאה לכניסתן של נשים לשוק העבודה ולהשתלבותן בו, אולם אצל מרבית
הנשים העבודה מחוץ לכותלי הבית רק התווספה לתפקיד 'המסורתי', ניהול משק הבית וטיפול בבני
המשפחה, בעוד שתהליך זה לא לווה בשינויים מקבילים בחלוקת העבודה המשפחתית. כך ניצבות הנשים
בפני קונפליקט מתמיד בין קריירה למשפחה ובמקרים רבים נאלצות לבצע ויתורים והקרבות רבות יותר
מאשר גברים. פערים מגדריים אלו מתבטאים לא רק במשכורת נמוכה של הנשים בהשוואה לגברים אלא
11
גם באפלייתן בקבלה ובבלימת התקדמותן במקומות העבודה. כך, נשים צעירות בגיל הפריון נחשבות
כבעלות ערך פחות בשוק העבודה ביחס לעמיתיהן הגברים באותו גיל, לאור הציפייה כי לאחר הלידה
עיקר האחריות על הטיפול בתינוק תוטל עליהן. הצד השני של המטבע הוא שגברים רבים מנועים ממימוש
ההורות שלהם ומהשתתפות פעילה ומשמעותית בגידול הילדים מפני ששוק העבודה אינו סובלני לכך.
, למרות שנשים מהוות קרוב למחצית מכוח2014 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת
העבודה האזרחי בישראל, ולמרות שאחוז הנשים בקרב מקבלי התארים האקדמיים גדול יותר, גברים
נמצאים זמן רב יותר בשוק העבודה, צוברים יותר שנות ותק, נהנים משכר גבוה יותר שגדל לאורך השנים
בשיעור גדול יותר, נהנים ממוביליות גבוהה יותר, הם בעלי ייצוג יתר במקצועות בתעסוקה מלאה, ונוסף
; נורית 12.1 לכך, הם נהנים מאפשרויות קידום רבות יותר, לרבות במקצועות הניהול )דוח הלמ"ס – לוח
ההיבט המגדרי, הלשכה המרכזית - דבורין, ניתוח גורמים לקידום במקום העבודה
בוזגלו, פערי שכר בין נשים לגברים במגזר -; יעל חסון ונוגה דגן16 ,12 ,9,10 (2012) לסטטיסטיקה
((. כך 2014) בוזגלו, יעל חסון ואריאן אופיר, פערי שכר-; נוגה דגן4 ,3 ,1 (2013) הציבורי, מרכז אדווה
, שבו פער שיעור שכר בין נשים לגברים הינו ארבעה אחוזים בלבד, פערי השכר לפי גיל 24 למשל, החל מגיל
אחוזים; בנוסף, ישנו פער בשיעור התעסוקה בין 20 הם עומדים על שיעור של45 הולכים וגדלים כך שבגיל
אחוזים מקרב הנשים.64 אחוזים מקרב הגברים מועסקים לעומת81 - 24-65 גברים לנשים בגילאי
. תקופת לידה והורות לאבות1998 במדינת ישראל, בדומה למרבית מדינות אירופה, מונהגת מאז שנת
המודל הישראלי מתנה זאת בכך שהאישה זכאית לתקופת לידה והורות ומסכימה בכתב לוותר על חלק
מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה, בתקופה המתחילה מתום ששת השבועות לאחר הלידה וכן
שהאישה עובדת בתקופה האמורה. עם זאת, המתכונת הקיימת של תקופת לידה והורות לאבות לא נוחלת
הצלחה במבחן התוצאה: שיעורי הניצול זניחים, אחוז העושים שימוש לרעה מבין המשתמשים בתקופת
הלידה וההורות גבוה ואלה המנצלים אותה כראוי אינם מרוצים.
"מחקר של מרכז טאוב תחת הכותרת "לגרום לאבות לטפל – תקופת לידה והורות לאבות בישראל
( טוען שעל מנת לצמצם את הפליית הנשים בשוק העבודה מחד 2010 שערך ד"ר נדב פרץ )פורסם בדצמבר
ולהגביר את השתתפותם של אבות בטיפול ביילוד מאידך, יש לשנות את החקיקה הקיימת בנושא תקופת
הלידה וההורות בישראל בהתאם למודל הנהוג באיסלנד, הנחשבת כיום למדינה שבה אפליית נשים
בתעסוקה הינה מהנמוכות בעולם. המחקר כולל מספר המלצות ברוח המודל האיסלנדי, בין היתר, מתן
חודשים לכל הורה ללא תנאי ושלושה חודשים נוספים הניתנים לחלוקה בין בני 3 תקופת לידה והורות של
הזוג, מתוכם בני הזוג רשאים לנצל חודשיים במקביל. מודל זה מבטל את תלותה של תקופת לידה והורות
של האב בתנאי הזכאות של האם ומגביר את גמישותה של תקופת הלידה וההורות לשני ההורים.
המלצות המחקר מציעות מודל מרוכך שמאזן בין טובת היילוד לבין צרכי שוק העבודה הן מבחינת
הגברים והן מבחינת הנשים. מתן תקופת לידה והורות לאבות תאפשר לנשים חזרה מהירה יותר לשוק
העבודה ותפחית את הפגיעה במעסיקיהן; כמו כן, ביודען כי היילוד נמצא בידיים טובות, שובן לעבודתן
יהיה גם שלו יותר ויאפשר להן התרכזות גדולה יותר בתהליך החזרה לשגרה. במקביל, הפיכת תקופת
הלידה וההורות לאבות לעניין שבשגרה יהפוך את שוק העבודה להיות יותר ידידותי להורים בכלל
ולמשפחות. תקופת לידה והורות סדירה לאבות גם תוביל לצמצום אם לא ביטול האפליה שחוות נשים
צעירות בקבלה למקומות עבודה המבוססת על חשש המעסיק שהעובדת תצא לתקופת לידה והורות. כמו
כן, השתתפותו של הגבר במשק הבית, מתקופת הלידה וההורות ואילך, תשווה את אילוציהם
12
המשפחתיים של נשים וגברים המשתתפים בשוק העבודה ובכך תתרום באופן משמעותי לשוויון בין
המינים בשוק העבודה.
מחקרים מצאו כי הארכה משמעותית של תקופת הלידה וההורות המיועדת לאב בלבד שאינה ניתנת
להעברה היא גורם משמעותי בהעלאת מספר האבות וההורים שלא ילדו. קביעת תקופה כזו שלא על
חשבון תקופת הלידה וההורות של הנשים גם מונעת את הפגיעה בהן ואת הפגיעה בילד.
,לפיכך, כחלק מהרצון להבטיח הורות שוויונית פעילה, לצמצם את האפליה של נשים בשוק העבודה
לעגן את זכויותיהם של אבות והורים חד מיניים לצאת לתקופת לידה והורות ולקבל דמי לידה מהמוסד
לביטוח לאומי, מוצעים להלן שינויים בחוק עבודת נשים וחוק הביטוח הלאומי המתקנים את נקודות
החולשה שבמתכונת הנוכחית, ברוח המודל האיסלנדי בהתאם למשק הישראלי ולפי המלצות מרכז
טאוב.
תיקון חוק עבודת נשים- 1 סעיף
מגדיר את זכויותיה של אישה בהריון, לפני ההיריון, במהלך1954–חוק עבודת נשים, התשי"ד
- ההיריון, במהלך תקופת הלידה וההורות ולאחריה; מוצעים השינויים כלהלן ברוח המודל האיסלנדי
לחוק עבודת נשים6 החלפת סעיף- (1)1 סעיף
לחוק עבודת נשים עוסק בזכויות שונות של נשים בעניין תקופת לידה והורות למעט סעיף6 סעיף
)ח( שעוסק בתקופת לידה והורות של גברים. על כן, על מנת לתת מענה לבעיות האמורות לעיל מוצע 6
– , ברוח המנגנון האיסלנדי, בסדר הבא כלהלן6 להחליף את סעיף
)א( לחוק קובע שמעסיקים מחויבים לתת תקופת לידה והורות לאישה לקראת לידתה או6 . סעיף1
במהלך תקופת לידה והורות ולא להעסיקה בתקופה זו כאמור. איסור זה הינו אבסולוטי וגורר אחריו
חודשים או כפל קנס.6 ( סנקציה אזרחית ואף סנקציה פלילית בדמות מאסר של5)()א14 כאמור בסעיף
.מוצע לקבוע שזכות לתקופת לידה והורות תוענק לשני ההורים
שבועות מהם שבעה שבועות או26 )ב( לחוק קובע את משך תקופת הלידה וההורות , שהינה6 . סעיף2
.פחות מזה טרם הלידה לפי בחירתה של העובדת
תיקון חוק- )ב(( המוצע6 מוצע להאריך את תקופת הלידה וההורות ולחלקה לשלוש תקופות )סעיף
-עבודת נשים(, כדלהלן
;(( המוצע1)()ב6 שבועות תקופת לידה והורות לעובדת שילדה )סעיף13 (1)
;(( המוצע2)()ב6 שבועות תקופת לידה והורות לעובד שנולד לו ילד )סעיף13 (2)
השבועות כאמור וניתנים לחלוקה בין בני הזוג, לפי26- שבועות נוספים שיינתנו בנוסף ל13 (3)
;(( המוצע3)()ב6 רצונם )סעיף
, שבועות4 ( תינתן זכאות להורים לקחת תקופת לידה והורות מקבילה, שמניינה אינו עולה על4)
.(( המוצע4)()ב6 במסגרת תקופת הלידה וההורות )סעיף
.)ג( עד )ה( עוסקים בתנאים לקיצור תקופת הלידה וההורות של עובדת שילדה6 . סעיפים קטנים3
סעיף קטן )ג( קובע שלאישה זכות לקצר את תקופת הלידה וההורות ובלבד שתתקיים תקופת לידה
שבועות; סעיף קטן )ד( קובע שמעסיק לא יוכל לעכב חזרת עובדת לעבודתה ליותר 14 והורות של לפחות
משלושה שבועות מיום שהודיעה על קיצור תקופת הלידה וההורות ; סעיף קטן )ה( קובע את סמכויות שר
הכלכלה והתעשייה להתקין תקנות העניין זה;
)ו( לחוק עוסק6 )ח( עוסקים בתנאים להארכת תקופת לידה והורות . סעיף-()ו6 . סעיפים קטנים4
13
בהארכת תקופת הלידה וההורות או פיצולה במקרה שעובדת חלתה ואושפזה בבית החולים בתקופת
)ז( לחוק עוסק בזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לעובדת שילדה בלידה 6 הלידה וההורות ; סעיף
)ח( לחוק עוסק בזכאות להארכת תקופת לידה והורות לעובדת שילדה 6 אחת יותר מילד אחד; סעיף
מאושפז בבית חולים במהלך תקופת הלידה וההורות ;
- מוצע לקבוע, כלהלן
)ח( יחולו הוראות הסעיפים כך שהזכאות לתקופת לידה והורות תינתן לזוג6,()ז6 בסעיפים קטנים
( לתיקון חוק עבודת נשים 4)()ב6 ההורים ותצורף למניין השבועות שניתנים לחלוקה בין בני הזוג )סעיף
( שכן מניין הימים בתקופת הארכת תקופת הלידה וההורות 2)ד6 המוצע(. כמו כן, מוצע לבטל את סעיף
( המוצע.1)()ו6 משוקלל לתוך תקופה האמורה בסעיף
)ט( קובע מספר מקרים חריגים בהן ניתנת אפשרות לקצר את תקופת הלידה וההורות לפחות6 . סעיף5
( לחוק עבודת נשים, ובלבד שאינה קצרה משלושה שבועות. קיצור2)()ב6 שבועות, כאמור בסעיף13-מ
תקופת לידה והורות חריגה הינו בהסכמת העובדת ובאישור בכתב מרופא. כך, למשל, אם הנולד איננו
בחיים ניתנת אפשרות לקיצור חריג של תקופת הלידה וההורות.
( שמוצע קיימת זכאות2)()ב6 מוצע לקבוע שההסכמה הנדרשת, ברישא, הינה הסכמת ההורים. בסעיף
האב לתקופת לידה והורות ועל כן מוצע שסעיפים אלה יחולו על ההורים יחדיו.
. לפני התיקון המוצע6 . סמכויות השר לקבוע הסדרים בתקנות נשארות כשהיו בסעיף6
)יא( עוסק בהחלת ההוראות לתקופת הלידה וההורות והזכויות הנלוות עליה בהתאם לסעיף6 . סעיף7
לחוק עבודת נשים, על בן הזוג שהינו הורה יחיד או שמטפל ביילוד באופן בלעדי בשל מחלה או נכות של6
)ח(, בנוסחו טרם התיקון המוצע, עוסק בתנאים ובזכויות לקבלת תקופת לידה והורות6 בת זוגתו; סעיף
חלקית לאחר תום ששת השבועות הראשונים ללידה לבן הזוג ובלבד שלא תעלה על ארבעה עשר שבועות.
א( קובעים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת תקופת הלידה וההורות, כלהלן: 1)()ח6-( ו1)()ח6 סעיפים
זכאות אישה לתקופת לידה והורות בתקופה זו והסכמתה בכתב על ויתור זכויותיה; האישה עובדת
בתקופת לידה והורות חלקית; בן הזוג עבד פחות משנים עשר חודשים אצל המעסיק או באותו מקום
עבודה עד ליציאתו לתקופת לידה והורות; אשתו עבדה לפחות שנים עשר חודשים אצל המעסיק או באותו
מקום עבודה לפחות לפני יציאתה לתקופת לידה והורות.
יחולו, בשינויים המחייבים, על בן הזוג או בת הזוג של העובדת שילדה6 מוצע לקבוע שהוראות סעיף
- או העובד שנולד לו ילד. כאמור, מוצעים השינויים הבאים
;()ט6 )ח( עד6,(1)ז6 ( לבטל את הוראות סעיפים1)
( לקבוע שלבן הזוג או בת הזוג קיימת זכות עצמאית, שאינה ניתנת להעברה, לתקופת הלידה2)
וההורות. בנוסף, לקבוע שתקופת הלידה וההורות לבן הזוג אינה מותנית בעמידת בת זוגו או בת זוגתה
בתנאים מסויימים, הסכמתם וכיו"ב; האב זכאי לתקופת לידה והורות עקב הלידה ללא תלות במידה
ההכשרה של אם היילוד או אישורה בכתב ובלבד וההורה השני לא נמצא בבית לצורך טיפול בילד )סעיף
)יב( לתיקון המוצע(6
שבועות, כלומר, זכאות26-( במקרים בהם ישנו הורה אחד, משך תקופת הלידה וההורות תקוצר ל3)
מלאה בחלק היחסי של תקופת הלידה וההורות המוצעת בחוק זה. זאת, מתוך התחשבות במחקרים
המצביעים על כי היעדרות של למעלה מחצי שנה עלולה לפגוע בהתקדמות בעבודה, קרי, מניעת פגיעה
בעובד ובמעסיק. כך ניתן מענה למרבית החסמים אשר מנעו מאבות לצאת לתקופת לידה והורות ולממש
14
השוויון בשוק העבודה, במשק הבית-את ההורות הטריה שלהם וניתנת הזדמנות אמיתית לצמצם את אי
)יא( לתיקון המוצע[6 ובחברה הישראלית בכלל )סעיף
;(( לתיקון חוק עבודת נשים המוצע2)()ב6 שבועות )סעיף13 ( בן הזוג זכאי לתקופת לידה והורות של4)
( לקבוע שבני הזוג זכאים לנצל את תקופת הלידה וההורות אף אם אחד מבני הזוג לא חזר50)
.()יב( לתיקון המוצע6 לעבודתו ובלבד שהוא לא שוהה בבית לצורך טיפול בילד )סעיף
)יד( להצעת החוק לבצע התאמות בסעיף זה על מנת להבטיח את זכאותם של בני זוג6 עוד מוצע בסעיף
מאותו המין לתקופת לידה והורות.
לחוק עבודת נשים7 תיקון סעיף- (2)1 סעיף
לחוק עבודת נשים מקנה לעובד או לעובדת זכות להיעדר מן העבודה בנסיבות מיוחדות7 סעיף
שהמכנה המשותף לכל אותן הוראות הוא הרצון להגשים את עקרון השוויון בחברה הישראלית ולאפשר
את שילובן של נשים בשוק העבודה, תוך התחשבות בצרכיה המיוחדים של האישה העובדת, בעיקר בכל
הנוגע להיריון, לידה והורות.
לחוק עבודת נשים מדגישות את הזיקה בין העובד לבין מקום העבודה. זיקה זו היא7 הוראות סעיף
מרכזית ומשמעותית ביחסי העבודה ומחייבת הגנה, ולכן המחוקק הבטיח כי זכויותיו על פי חוק של עובד
יישמרו גם כאשר הוא עובר ממעסיק אחד למעסיק אחר באותו מקום עבודה.
- מוצעים השינויים, כלהלן
( קובע שעובד רשאי להיעדר מעבודתו באחד משני המקרים הבאים: בתת פסקה1)(2)ג7 . סעיף1
()א( אם פיצלה בת הזוג את תקופת לידה והורות למשך התקופה שבה היא מאושפזת בהתאם1)(2)ג7
.()ב( אם נולד ילד ונמצא בחזקתו הבלעדית של בן הזוג1)(2)ג7 (; בתת פסקה2)(1)ב6 להוראת סעיף
.( להצעת החוק זו2)()ח6 ( להחליף את סעיף זה בסעיף2)(1)ב6 על כן מוצע, בשל החלפת סעיף
לעיל תהיה1 ( לחוק עבודת נשים קובע שהיעדרות עובד במקרים שמצוינים בפסקה3)(2)ג7 . סעיף2
.כדין חופשה ללא תשלום ואולם לא תפגע בזכויות הוותק שלו אצל מעסיקו
, דינם כדין תקופת לידה והורות1 מוצע לקבוע שדין תקופת לידה והורות במקרים שמצוינים בפסקה
לחוק עבודת נשים.6 בשינויים המחייבים בהוראות סעיף
)ד( מאפשר לעובדת להמשיך תקופת הלידה וההורות ללא תשלום, מספר חודשים זהה7 . סעיף3
למספר החודשים בהן עבדה אצל המעסיק ועד שנים עשר חודשים, בלא שהדבר יביא לסיום יחסי
העבודה. אולם החוק מסייג את צבירת הזכויות וההכרה בתקופת לידה והורות נוספת זו כך שתקופה זו
אינה נחשבת לעניין צבירת זכויות ואינה מצמיחה זכויות הקשורות בצבירת רציפות הוותק; סעיף
( במקרה 1) )ד( יחולו על עובד באחד משני המקרים הבאים: לפי תת פסקה7 ( קובע שהוראות סעיף1)ד7
( במקרה בו2) שבת זוגו הועסקה במשך שישה חודשים רצופים בסמוך לתחילת היעדרותו; לפי תת פסקה
הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שנדרש טיפולו בלעדי בשל מחלת בת הזוג.
)ד(, שאינה תלויה7 על כן מוצע לקבוע לעובד זכות עצמאית להיעדר מהעבודה בהתאם להוראות סעיף
בזכאותו של בת זוגו או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית. כאמור, מוצע לבטל את חובת העמידה במקרים
(.2)-( ו1) שמצוינים בתת פסקאות
ו לחוק עבודת נשים9-ה ו9 ,ד9 ,9 תיקון סעיפים
בחוק עבודת נשים קובע שורה של הוראות בדבר איסור פיטורין בנסיבות מסוימות. הוראות9 סעיף
אלה נחקקו כהוראות משלימות להוראות המעניקות זכות היעדרות, ותכליתן היא להגן על העובדת
15
.המבקשת לממש את זכות ההיעדרות כדי שתוכל לעשות כן בלא שהאיום של פיטורין ירחף מעל ראשה
( מגביל את יכולתו של מעסיק לפטר אישה עובדת לאחר לידה, וניתנות לה זכויות שונות1)()ג9 סעיף
ד קובע שהורה מאמץ הינו הורה שקיבל לביתו ילד שגילו אינו עולה 9 בזמן ההיריון ובעקבות הלידה; סעיף
על עשר בהתאם למטרת אימוץ בהוראות חוק אימוץ ילדים.
' ו9 ד ועד9 (, סעיפים1)()ג9 וסעיפיו, מוצע לעדכן את ההפניות שבסעיפים6 בעקבות החלפת סעיף
בהתאם. עוד מוצע לשנות את ההגדרה להורה מאמץ כך שיכלול הורים מאמצים שהינם בני זוג מאותו
המין.
תיקון חוק הביטוח הלאומי- 3 סעיף
, קובע תנאים בסיסיים ליולדת וליילוד1995–פרק ג 'לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, תשנ"ה
ומפצה את היולדת העובדת על אובדן הכנסה עקב ההיריון והלידה. תנאים אלה כוללים, בין היתר, תנאים
לזכאות, משך התקופה ושיעורן של קצבאות ותשלומים בעבור דמי לידה.
,)ב( לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מבוטחת לעניין דמי לידה כמי שהינה עובדת שכירה40 סעיף
שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.18 עצמאית המועסקת בישראל או מי שמלאו לה
דמי הלידה הינם גמלה מחליפת שכר המושלמת בתקופת לידה והורות בתשלום אחד, לחשבון הבנק
של היולדת הזכאית להם.
לחוק הביטוח הלאומי49 תיקון סעיף- (1)3 סעיף
לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות בדבר זכאות עובד או עובדת לגמלת דמי לידה למשך49 סעיף
תקופה מוגבלת שנקבעה בחוק, ובלבד שבתקופה הרלוונטית לתביעה היולדת או בן זוגה שנולד לו ילד לא
עבד או עבדה בשל ההיריון או הלידה.
עוד קובע הסעיף, בסעיפים קטנים )ב( עד )ה( את ההוראות בדבר זכאות בן הזוג שהוא עובד לדמי
לידה.
( קובע3)(. סעיף קטן )ב( קובע את תנאי הסף של עובד בדבר קבלת דמי לידה. בענייננו, סעיף קטן)ב1
שזכאי לא יקבל גמלת דמי לידה אם אשתו זכאית לדמי לידה בפרק זמן זה או אם שולמו לה דמי לידה
בעבור פרק זמן זה;
. סעיף קטן )ג( קובע שלוש תקופות שבהן זכאי לדמי לידה לא יזכה לתשלום עבורן על אף שהוא עומד2
בתנאי הסף שנקבעו בסעיף קטן )ב(. התקופות הן שישה שבועות מיום הלידה; תקופה שבעדה קיבלה
ימים רצופים. כך, למשל, אב רשאי לחלוק את תקופת 21 האישה דמי לידה ותקופה מינימאלית של
הלידה וההורות עם האם, ולהחליפה לאחר שישה שבועות שבהם היא הייתה בתקופת לידה והורות.
ואולם, מפאת החסמים שהוזכרו לעיל, רק מספר מצומצם ביותר של אבות מממשים את הזכות שניתנת
להם בחוק;
(, שעוסק בהחלת ההוראות לתקופת לידה והורות2)-( ו1)(. הוראות דומות נקבעו בסעיף קטן )ה3
לחוק עבודת נשים, על בן הזוג שהינו הורה יחיד או שמטפל6 והזכויות הנלוות עליה בהתאם לסעיף
ביילוד באופן בלעדי בשל מחלה או נכות של בת זוגתו;
.( שקובעת כי תשלום דמי לידה לזכאי ישולם לחשבון בת הזוג4)(. הוראה נוספת נקבעה בפסקה )ה4
יחולו, בשינויים המחייבים, באופן שוויוני על בן הזוג או בת הזוג של9 מוצע לקבוע שהוראות סעיף
העובדת שילדה או העובד שנולד לו ילד.
- מוצעים השינויים הבאים
16
;(4)()ה-(,)ג(,ו3)(( לבטל את הוראות סעיפים קטנים )ב1)
. לחוק עבודת נשים6 ( לקבוע שלבן הזוג או בת הזוג קיימת זכות עצמאית לדמי לידה בהתאם לסעיף2)
בנוסף, על מנת לשנות את המצב הקיים שבו מספר מצומצם ביותר של אבות מממשים את הזכות שניתנת
להם בחוק, לקבוע שתקופת המינימום בדבר קבלת דמי לידה תצומצם לשבעה ימים; עוד, לקבוע שגמלת
דמי לידה תינתן לחשבונו של הזכאי;
.( לקבוע שסעיף זה יחול בשינויים המחייבים על זוגות מאותו המין3)
- לחוק הביטוח הלאומי50 תיקון סעיף- סעיף ב' המוצע
. שמוצע בתיקון זה6 מוצע לקבוע שתשלום בעבור דמי לידה יינתן בהתאם לתקופות שהוגדרו בסעיף
בנוסף, בהתאם לתיקונים שמוצעים לחוק עבודת נשים, מוצע לקבוע שתשלום דמי הלידה יהיה לפרק זמן
שבועות.26 של
לחוק הביטוח הלאומי51 תיקון סעיף- (3)3 סעיף
עוסק בזכאות לדמי לידה לתקופות הנוספות כפי שמופיעות בחוק עבודת נשים עד לפרק זמן51 סעיף
( לחוק הביטוח 2)()א50 שבועות לפי סעיף12 ( לחוק הביטוח הלאומי או1)()א50 שבועות לפי20 של
הלאומי; חוק עבודת נשים, קובע את זכותה של עובדת להאריך את תקופת הלידה וההורות אם הילד
)ד( לחוק עבודת נשים קובע כי במקרים 6 שילדה מאושפז בבית חולים לתקופה העולה על שבועיים. סעיף
של אשפוז הילד במהלך תקופת הלידה וההורות זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות ובלבד שלא
תהיה ארוכה יותר מתקופת האשפוז ועד לתקופה שלא יותר מעשרה שבועות.
מוצע לקבוע שזכאות דמי לידה לתקופות הנוספות בחוק עבודת נשים הינה זכות שניתנת גם לבן הזוג
העובד או בת הזוג העובדת אשר מימשו זכותם להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשינויים המחייבים.
- לחוק הביטוח הלאומי53 תיקון סעיף- סעיף ד' המוצע
קובע ששיעור דמי הלידה יהיה בגובה שכר העבודה הרגיל של הזכאי אך לא יותר מכפולה53 סעיף
.30-בחמש של שכר המינימום כשהוא מחולק ב
)ב( שמוצע קובע שתקופת לידה תחולק לתקופת לידה והורות שלושה6 כאמור בהצעת החוק, סעיף
עשר שבועות לאישה מיום הלידה, שלושה עשר שבועות לבן או בת הזוג ושלושה עשר שבועות נוספים
לחלוקה ביניהם לבחירתם. בתוך אלה, קיימת אפשרות לצאת לתקופת לידה והורות מקבילה של ארבעה
שבועות מיום הלידה ועוד ארבעה שבועות מתוך השבועות העומדים לחלוקה ביניהם.
מוצע לקבוע שיינתן שכר מלא לבני הזוג, כל אחד לתקופתם, בשיעור מלא ואולם בתקופה הנוספת של
השלושה עשר השבועות הניתנים לחלוקה, יינתן שכר בשיעור של שמונים אחוזים מהשיעור המלא, בכפוף
לתקרה הקבועה.
לחוק הביטוח הלאומי57 תיקון סעיף- (5)3 סעיף
,סימן ד' לחוק הביטוח הלאומי קובע את הוראות ותנאי הזכאות לגמלת לידה להורים מאמצים
להורים במשפחת אומנה ולהורים מיועדים.
- קובע את הוראות ותנאי הזכאות לגמלת דמי לידה להורים מאמצים, ביניהן57 סעיף
ואינו ילדו הביולוגי של בן10 )א( קובע שהורה מאמץ הינו הורה שקיבל לידו ילד עד גיל57 סעיף קטן
57 זוגו או בת זוגתו; סעיף קטן
, שבוטל, ויום הלידה המשוער יהיה יום שניתנה46 )ב( קובע שחישוב דמי הלידה יעשה כאמור בסעיף
הודעה לעובד סוציאלי על כך.
17
על כן, מוצע לתקן את הוראת סעיף קטן )ב( ולקבוע שחישוב דמי הלידה יעשה בהתאם לאמור בסעיף
לעיל.53
. סעיף קטן )ה(, שעוסק בילד שאומץ על ידי בני הזוג יחדיו, קובע שגמלת דמי לידה תשולם לאחד2
; ימים רצופים21-מבני הזוג בהתאם לשיקול דעתם ובלבד שהתקופה המבוקשת לגמלה אינה פחותה מ
מוצע לקבוע שהורים מאמצים יזכו לזכויות בעניין דמי לידה באותו אופן ושיעור שזוכים להם הורים
שנולד להם ילד. מוצע כי דמי לידה ישולמו לתקופה שאינה פחותה משבעה ימים רצופים ושתקופת הלידה
)ב( שמוצע לתיקון חוק 6 וההורות המשולמת תהיה בהתאם לתקופת הלידה וההורות , כאמור בסעיף
( להצעת החוק(.2)()ה2 עבודת נשים, בשינויים המחייבים )סעיף
לחוק הסכמים1 א לחוק הביטוח הלאומי ותיקון סעיף57 תיקון סעיף- המוצע2 )ו( וסעיף3 סעיף
-לנשיאת עוברים
א קובע את ההוראות ותנאי הזכאות לגמלת דמי לידה לאם מיועדת תוך שהוא מחיל את57 סעיף
הוראות סימן ג' לחוק הביטוח הלאומי, שעוסקות בזכאות לדמי לידה, בשינויים המחייבים; ואולם סעיף
חסר התייחסות לאב המיועד.57
הורים מיועדים הם בני זוג שהם איש ואישה שמתקשרים עם אם נושאת, שהיא אם פונדקאית, לצורך
הולדת ילד. ההוראות לעמידה בתנאים של הורים מיועדים קבועות בחוק הסכמים לנשיאת
)להלן – חוק הסכמים לנשיאת עוברים(.1996–עוברים )אישור הסכם ומעמד היילוד(, התשנ"ו
. לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, הוסף לחוק בתיקון עקיף בחוק הסכמים לנשיאת עוברים5 סעיף
הסעיף האמור קובע כי אם מיועדת, כהגדרתה בסעיף, שקיבלה למשמורתה ילד, זכאית לדמי הלידה וזאת
נוסף על דמי הלידה שזכאית להם האם הנושאת.
א יחולו על ההורה המיועד, בן הזוג. מוצע שהוראות אלה יהיו בדומה57 מוצע לקבוע שהוראות סעיף
)ב( שמוצע 6 )ה(, בשינויים המחייבים; ביניהם, תשלום בעבור תקופות בסעיף57 להוראות בתיקון לסעיף
לתיקון חוק עבודת נשים, דמי לידה ישולמו לתקופה שאינה פחותה משבעה ימים רצופים.
א לחוק הביטוח הלאומי, לשנות את הגדרת57 עוד מוצע, על מנת לעמוד בתיקונים שמוצעים לסעיף
לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, ולקבוע שהורים מיועדים הינם בני זוג, לרבות 1 "הורים מיועדים" בסעיף
בני זוג מאותו המין, שמתקשרים עם אם נושאת, שהיא אם פונדקאית לצורך הולדת ילד. השינוי נדרש על
מנת להבטיח את זכאותם של בני זוג מאותו המין, שהינם הורים מיועדים, לגמלת דמי לידה כאמור
א לחוק הביטוח הלאומי.57 בסעיף
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים, על שולחן הכנסת העשרים ושתיים, על שולחן
( ועל שולחן 1401/23/; פ927/22/; פ2485/20/הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי )פ
(.281/24/הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת281/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(19.12.2022) כ"ה בכסלו התשפ"ג