הצעת חוק לדיון מוקדם

2204688 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש גלעד קריב חבר הכנסת יוזם: ______________________________________________ 3339/25/פ יסוד: מעמד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל-הצעת חוק יסוד זה, מטרתו לעגן את מעמדה של ההכרזה על הקמת מדינת ישראל-חוק מיום ה' באייר התש"ח כמסמך המכונן המגדיר את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. .1 מטרה חוקי היסוד וחוקי הכנסת יפורשו ברוח עקרונות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. .2 פרשנות חוקי היסוד וחוקי המדינה יסוד שנתקבל ברוב של שני שלישים-יסוד זה אלא בחוק-אין לשנות חוק מחברי הכנסת. .3שריון יסוד זה, להפקיע זמנית את-חירום לשנות חוק-אין בכוחן של תקנות שעת תקפו או לקבוע בו תנאים. .4 יציבות החוק ד ב ר י ה ס ב ר ,"ההכרזה על הקמת מדינת ישראל מיום ה' באייר התש"ח, הידועה ומפורסמת כ"מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל. מסמך זה נחשב עד היום כביטוי המיטבי של הגדרתה של מדינת ישראלי, הן בתקופת -ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכמשקף הנאמן ביותר של הקונצנזוס הכלל הקמתה של המדינה, והן בימינו. במנשר הראשון שפורסם על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום ה' באייר התש"ח נקבע במפורש כי מועצת המדינה הזמנית – שהוגדרה כרשות המחוקקת – והממשלה הזמנית הוקמו מתוקף ההכרזה. במנשר זה בוטלו חוקי הספר הלבן המנדטורי ופקודות נוספות של ממשלת המנדט שהגבילו את העלייה של יהודים לארץ ישראל. ,במרוצת השנים נידון מעמדה המשפטי של ההכרזה הן בכנסת והן בבית המשפט העליון. כך למשל ( כי מחובתו של בית המשפט 884 ,871 קול העם נ׳ שר הפנים, פ״ד ו75/53 נקבע בפרשת "קול העם" )בג״ץ לשים את לבו להכרזת העצמאות בשעה שהוא מפרש את חוקי המדינה, משום שהיא מבטאת את ״חזון זיו נ׳ גוברניק, 10/48 העם ואת האני מאמין שלו״ )בג״ץ מצטט ביטוי זה מפסק דין מוקדם יותר – בג״ץ (. 36 ,33 פ״ד א עם התפתחות ההלכה והשיח החוקתיים התקבע תפקידה של הכרזת העצמאות כמקור השראה פרשני בהקשרים רבים ובכללם בפרשנות החוקתית. עיגון מפורש של עקרון זה מצוי בסעיפי עקרונות היסוד יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק הקובעים כי זכויות היסוד של האדם בישראל -בחוק 2 .יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה ח"כ אכרם חסון ואחרים נגד כנסת ישראל5555/18 בפרשת "חוק הלאום" )בג"ץ (( נידון לעומק מעמדה החוקתי של ההכרזה, והיותה עוגן לבחינת חוקתיות הפעלת 8.7.2021) ואחרים הסמכות המכוננת בידי הכנסת: "הסמכת הכנסת כאסיפה מכוננת לחוקק חוקי יסוד היא בגדר שטר ושוברו בצדו. העם הפקיד סמכות זו בידי הכנסת לקבוע חוקי יסוד ולתקנם על בסיס המנדט שנקבע לפסק דינו של השופט 10 'לאסיפה המכוננת במסמך היסוד של מדינת ישראל, היא מגילת העצמאות" )פס מזוז(. על כן מוצע בסעיף המטרה של הצעת החוק לעגן את ההכרזה כמסמך היסוד של מדינת ישראל בו להצעה קובע את הכרזת העצמאות כמקור הפרשני 2 מוגדרים ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. סעיף היסודי של חוקי היסוד וחוקי הכנסת. של הצעת החוק משריין את חוק היסוד מפני שינויים ברוב רגיל או ברוב הקואליציוני הבסיסי3 סעיף ומחייב רוב משמעותי של שני שליש מחברי הכנסת לטובת שינוי החוק או ביטולו. קובע את יציבות החוק ואת חסינותו מפני תקנות שעת חירום – וזאת בדומה לסעיף הנכלל4 סעיף יסוד: חופש העיסוק.-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-בחוק הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת איתן (.1548/24/גינזבורג )פ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (15.05.2023) כ"ד באייר התשפ"ג