הצעת חוק לדיון מוקדם
2204651 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מטי צרפתי הרכבי
יוזמים: חברי הכנסת
נאור שירי
יואב סגלוביץ'
מיכאל מרדכי ביטון
דבי ביטון
מיקי לוי
מאיר כהן
ולדימיר בליאק
רם בן ברק
מירב כהן
אלעזר שטרן
רון כץ
שלי טל מירון
יסמין פרידמן
אורנה ברביבאי
שרון ניר
עודד פורר
טטיאנה מזרסקי
מיכל שיר סגמן
גלעד קריב
סימון דוידסון
יוראי להב הרצנו
אלון שוסטר
______________________________________________
3380/25/ פ
2023–הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל )תיקון – הרכב האסיפה הבוחרת(, התשפ"ג
,( )להלן – החוק העיקרי11980–בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם
, לפני ההגדרה "המועצה" יבוא: 1 בסעיף
.1
1 תיקון סעיף
;21975–""אזור" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו
965 'ס"ח תש"ם מס
2
"אשת הלכה" – מי שבעלת תואר שלישי בתלמוד במוסד אקדמי מוכר
שנים בתכנית הכשרה למנהיגות5 בישראל או מי שלמדה
הלכתית דתית, כפי שקבע השר;"
– לחוק העיקרי6 בסעיף .2
6 תיקון סעיף
:במקום סעיף קטן )א( יבוא
(1)
95- רבנים ו100 חברים, מהם195 האסיפה הבוחרת תהיה של
")א(
נציגי ציבור;"
."100-" יבוא "פחת מ80-בסעיף קטן )ב(, במקום "פחת מ
(2)
– לחוק העיקרי7 בסעיף.3
7 תיקון סעיף
:( יבוא2) ( במקום פסקה1)
רבני עיר מן3- רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות ו15 (2)"
;";המועצות המקומיות הגדולות באזור
:( יבוא4) במקום פסקה
(2)
המושבים הגדולים שבהם מכהן10- רבני מושבים מכל אחד מ10
(4)"
הקיבוצים הגדולים שבהם מכהן10- רבני קיבוצים מכל אחד מ10-רב, ו
רב;";
ב
:( יבוא4) אחרי פסקה
(3)
; המועצות האזוריות הגדולות באזור3- רבני יישוב מכל אחד מ3 (א4)"
"רב יישוב" – רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית
שנבחר או נתמנה באישור השר;";
(, אחרי המילה "רבנים" יבוא "או נשות הלכה" ובסופה יבוא8) בפסקה
(4)
;";"ובלבד שלפחות חמש מתוכן יהיו נשים
:בסופו יבוא
(5)
.";( רב המשטרה9)"
– לחוק העיקרי8 בסעיף .4
8 תיקון סעיף
" ובסופה יבוא "מתוכן לפחות אחת24" " יבוא25" (, במקום1) בפסקה
(1)
,עשרה נשים; היה ומספרן של ראשי הערים הגדולות נמוך מאחת עשרה נשים
ימונו מקרב סגניות ראשי הערים הגדולות;";
.52 ' ס"ח התשל"ו, עמ2
3
" ובסופה יבוא "מתוכן לפחות שתי5" " יבוא6" (, במקום2) בפסקה
(2)
,נשים; היה ומספרן של ראשי המועצות המקומיות הגדולות נמוך משתי נשים
ימונו מקרב סגניות ראשי המועצות המקומיות הגדולות;";
" ובסופה יבוא "מתוכן לפחות אישה3" " יבוא4" (, במקום3) בפסקה
(3)
אחת; היה ואין אישה בקרב ראשי המועצות הגדולות, תמונה אישה מתוך
סגניות ראשי המועצות האזוריות הגדולות;";
"", במקום "ראשי" יבוא "חברי16" " יבוא14" (, במקום4) בפסקה
(4)
;";ובסופה יבוא "מתוכן לפחות עשר נשים
( במקום "ראשי" יבוא "חברי" ובסופה יבוא "מתוכן לפחות5) ( בפסקה5)
;";שתי נשים
;";( בסופה יבוא "מתוכן לפחות אישה אחת6) בפסקה
(6)
8 " ובסופה יבוא "מתוכן לפחות12" " יבוא5" ( במקום7) בפסקה
(7)
;";נשים
;"(, במקום "אנשי" יבוא "נשות8) בפסקה
(8)
:( יבואו8) אחרי סעיף
(9)
נציגות של ארגונים העוסקים בקידום זכויות נשים, שתמנה12
(9)"
הממשלה בהתייעצות עם השרה לשוויון חברתי ומנהלת הרשות
לקידום מעמד האישה;
טוענות רבניות שתמנה הממשלה בהתייעצות עם לשכת5
(10)
;הטוענים הרבניים ושר המשפטים
;".יושב ראש ומנכ"ל הסוכנות היהודית לארץ ישראל
(11)
לחוק העיקרי, בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "ובלבד שבהרכב הוועדה11 בסעיף
יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים".
.5
11 תיקון סעיף
לחוק העיקרי, בסעיף קטן )ג(, אחרי המילים "הגדול ביותר" יבוא15 בסעיף
מסך הקולות".40% "ובלבד שקיבלו לפחות
.6
15 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
)להלן – החוק(, הרבנים הראשיים לישראל1980–על פי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם
נציגים, מתוכם 150-ומועצת הרבנות הראשית נבחרים על ידי גוף המכונה "האסיפה הבוחרת", המורכב מ
נציגי ציבור. 70- רבנים ו80
שאפו כי הגוף הבוחר של מועצת הרבנות והרבנים הראשיים, כגוף1979 מחוקקי החוק המקורי בשנת
בעל תפקיד חשוב ומכריע בחייהם של אזרחיה היהודים של המדינה, נשים וגברים כאחד, יקבל את אמון
של הכנסת התשיעית(. ואולם, גוף 244-הציבור וייצג את רוב האוכלוסייה היהודית בישראל )הישיבה ה
המקומות המשוריינים לרבנים יכולים 80-ציבורי זה אינו מאפשר ייצוג הולם לנשים, בשל העובדה שב
4
המקומות השמורים לנציגי הציבור מאוישים על פי רוב על ידי גברים, נוכח70 להתמנות גברים בלבד, וגם
מיעוט הנשים המכהנות כראשי רשויות וכנבחרות ציבור. כך נוצרת הפליה מובנית והדרה של נשים מהגוף
הבוחר, דבר העומד בניגוד לחובת הייצוג ההולם לנשים.
ג הקובע חובת ייצוג6 והתווסף לחוק סעיף1951– תוקן חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א2000 בשנת
הולם לנשים בגופים ציבוריים. החוק לא קבע מהו השיעור המינימלי הנדרש בכדי לעמוד בדרישת הייצוג
ההולם, ובמשך השנים הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת נתנו לביטוי ייצוג הולם משמעויות שונות.
כי 2007 ממרס1362 'כך לדוגמא ביחס לדירקטוריון של חברה ממשלתית נקבע בהחלטת ממשלה מס
מקומות 4 כך ששוריינו1955– תוקן חוק הדיינים, התשט"ו2013 . בשנת50% שיעור הייצוג הנדרש הינו
, תוקן גם חוק בתי המשפט ]נוסח 2014 נשים. בשנת36% לנשים בוועדה לבחירת דיינים, ייצוג מינימלי של
חברים בוועדה לבחירת שופטים כך שהייצוג 9 נשים מתוך4 ונקבע שריון של1984–משולב[, התשמ"ד
תוקנו תקנות שירותי הדת היהודיים )בחירות 2014 . בשנת44% המינימלי של נשים בוועדה עומד כיום על
כך שבאסיפה הבוחרת, שהיא הגוף הבוחר של רבני ערים, יהיה ייצוג מינימאלי 2007–רבני עיר(, התשס"ז
הנחה היועץ המשפטי לממשלה את המשרד לשירותי דת כי בקרב חברי 2016 נשים. בשנת31% של
וקבע 453/94 נשים. בית המשפט העליון התייחס לסוגיה בבג"ץ30% המועצות הדתיות יש למנות לפחות
כי "יש להיזהר מפני השתרשותה של תפיסה הגורסת כי מתן ייצוג כלשהו לנשים עשוי להיחשב כמתן
ביטוי הולם לייצוגן".
מחוץ לישראל ניתן למצוא דוגמאות לכך שייצוג הולם יחייב ייצוג שוויוני לשני המינים בגופים
לנשים. כך לדוגמא בבלגיה, 40% (, או לכל הפחות ייצוג שלparity מכל מין, מצב המכונה50%) נבחרים
החוק קובע כי ברשימה לבית הנבחרים ההפרש בין מספר המועמדים הגברים והנשים לא יכול לעלות על
נשים. עוד נציין כי לייצוג 40% אחד. בספרד ובמקסיקו רשימה לבית הנבחרים חייבת להכיל לכל הפחות
נשים באסיפה הבוחרת יש עוגן גם במקורות היהדות: כך לדוגמא בערוך השולחן חושן משפט סימן ג סעיף
ח נכתב "וכן כל התמנות אסור לעשות לעצמו או לאחר שלא ברצון הציבור", קרי מינויים צריכים
להיעשות בהסכמת הציבור, כאשר הציבור מורכב הן מגברים והן מנשים.
מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר5579/18 , במסגרת בג"צ2018 באוגוסט14 ביום
אילן ואח' נ' הרבנים הראשיים לישראל ואח', קבע בית המשפט העליון כי חוק הרבנות הראשית
במתכונתו הנוכחית כופה ייצוג מדולדל מאד של נשים, וקרא לקדם מתווה חקיקתי הולם אשר יבטיח
ייצוג נאות לנשים באסיפה הבוחרת ויאפשר לתת מענה הולם לצורכיהם של כלל המעוניינים בשירותי דת
יהודיים. זאת במיוחד כאשר יותר ויותר נשים רוכשות היום השכלה תורנית ורואות בדת תחום מרכזי
לחייהן, בעקבות מהפכה בתחום של לימודים תורניים גבוהים לנשים.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי לפחות שליש מהחברים באסיפה הבוחרת יהיו נשים, ובכך למנוע מצב בו
מספר הנשים באסיפה ייפול משיעור זה, שהינו רף תחתון ביחס למקובל בקביעת ייצוג הולם לנשים
כעולה מהדוגמאות שהובאו לעיל, וזאת מתוך תקווה שבעתיד יעלה אחוז זה כתוצאה מהגברת הייצוג
לנשים בתחום המוניציפלי. על מנת להגיע לשריון של שליש עבור נשים, וכן לאור הגידול באוכלוסיית
מדינת ישראל מאז חקיקת החוק המקורי מוצע להגדיל את מספרם הכולל של חברי האסיפה הבוחרת
חברים.195-ל
בנוסף הצעת החוק מבקשת לקבוע ייצוג הולם גם לרבני מושבים ולרבני קיבוצים, בהיות יישובים
אלה מקיימים משקים חקלאיים המעוררים שאלות הלכתיות ייחודיות; ייצוג הולם לתושבי
האזור )יהודה ושומרון(; וכן היא מוסיפה נציגים של עוד גופים ממלכתיים כמו המשטרה והסוכנות
40% היהודית. עוד מוצע לקבוע כי מועמד לחברות במועצה או לתפקיד הרב הראשי חייב לקבל לפחות
מהקולות על מנת להיבחר לתפקיד. מטרתה של הצעה זו היא להגביר את אמינות הליך הבחירה בעיני
הציבור. מנגנון זה מבטיח כי המועמד הנבחר זכה לחלק משמעותי של הקולות ולא נבחר ברוב מקרי.
הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר
אילן.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אלעזר
(, על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי 364/23/שטרן )פ
( ועל שולחן 3967/24/;פ3564/24/;פ3235/24/(, על ידי חבר הכנסת משה טור פז )פ929/24/הכנסת )פ
(, על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי 531/25/הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה טור פז )פ
(. 2061/25/( ועל ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן )פ117/25/וקבוצת חברי הכנסת )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
5
(29.05.2023) ט' בסיוון התשפ"ג