הצעת חוק לדיון מוקדם
2201007 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אליהו רביבו
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
2583/25/ פ
2023–הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות )בניין שניזוק או נהרס(, התשפ"ג
– 330 )להלן – הפקודה(, בסעיף1בפקודת העיריות.1
330 תיקון סעיף
;( – תימחק3) האמור בו יסומן ")א(", ובו, פסקה
(1)
:אחרי סעיף קטן )א( יבוא
(2)
השר רשאי להאריך, בהמלצת הרשות המקומית, את התקופה
")ב(
(, אם הוכיח המחזיק שפעל בתום לב כדי להחזיר1)(המנויה בפסקה )א
את הבניין להיות ראוי לישיבה.".
כח" יבוא330 א עד330" א, במקום34 , בסעיף2בפקודת המועצות המקומיות
כח". 330 עד330"
.2
תיקון פקודת
המועצות
המקומיות
לחוק זה, לא יחולו במשך שלוש1 לפקודה, כנוסחו בסעיף330 הוראות סעיף
לפקודה330 שנים על מי שהיה זכאי לפטור או ששילם תשלום מזערי לפי סעיף
כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה.
.3הוראת מעבר
ד ב ר י ה ס ב ר
מ"ר של מבנים לא שמישים, ועל פי הלשכה המרכזית1,500,000-בישראל של היום ישנם כ
דירות ריקות. מדובר בהערכה בלבד על בסיס אומדנים נקודתיים 170,000 לסטטיסטיקה מספר זה כולל
ועל אף המספר הגבוה, הוא אפילו אינו כולל חנויות ריקות ונטושות, מבני תעשיה ועוד סוגים רבים של
מבנים שלא נכללו בהערכה.
מבנים נטושים הם אתגר אורבני שכמעט כל עיר בעולם מתמודדת איתו, אך בניגוד למדינות רבות
שכבר עשרות שנים מתמודדות בהצלחה עם התופעה, בישראל עדיין רחוקים מלהכיר בתופעה כבעיה
ומהתמודדות איתה.
במגזר הציבורי הטיפול במבנים נטושים לוקה בחסר בהיעדר מנגנונים ניהוליים המתאימים
.197 ', עמ8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
.256 ', עמ9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש2
2
להתמודדות עם התופעה, ובין היתר נדרשת חקיקה אשר תגרום לבעלי הנכסים לשאת באחריות
להשלכות השליליות שנכסיהם מייצרים.
לפקודת העיריות )להלן – הפקודה( מגדיר כי בניין שנהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת330 סעיף
בו, ואין יושבים בו, יהיה פטור מתשלום ארנונה במהלך שלוש שנים, בכפוף להודעה של מחזיק הבניין
לרשות המקומית או לעירייה )להלן – תקופת הפטור(. בסוף תקופת הפטור הראשונה, יהיה מחזיק הבניין
חייב בארנונה בסכום מזערי בהתאם לסוג הנכס )להלן – תקופת התשלום המזערי(. בסוף תקופת התשלום
המזערי, אם הנכס עדיין הרוס או ניזוק במידה שלא מאפשרת לשבת בו, על מחזיק הבניין למסור הודעה
על כך לרשות המקומית או לעירייה, והוא לא יהיה חייב יותר בתשלום ארנונה.
הגורם שמכריע אם נכס מסוים הוא באמת במצב פיזי כה גרוע ואינו ראוי לשימוש הן הרשויות
לפקודה, מגיש בקשה לרשות המקומית. זו 330 המקומיות עצמן. בעל נכס שמבקש פטור מתוקף סעיף
שולחת פקח אשר ממלא דו"ח על הנכס והדו"ח עולה לדיון בוועדה ייעודית. אם הוועדה הייעודית קובעת
שהנכס אינו ראוי לשימוש, הוא יהיה זכאי לפטור מארנונה כפי שמפרטת הפקודה. אם הוועדה לא
השתכנעה – בעל הנכס רשאי להגיש ערעור. הפטור ללא הגבלה מארנונה, שניתן לאחר תקופת הפטור
ותקופת התשלום המזערי, יוצר תמריץ שלילי לבעלי נכסים פרטיים להחזיר את הנכס שבידיהם למצב
ראוי לשימוש.
אמנם ניתן לראות היגיון מסוים בפטור מארנונה לנכס הרוס, אך ניתן לראות שבפועל הפטור הביא
למצב אבסורדי של אלפי מבנים נטושים ברחבי הארץ שיושבים כאבן שאין לה הופכין בחסות החוק, ועל
בעליהן לא מופעל שום מנוף לחץ לשקמם. מבנים אלו עלולים להפוך למוקדים של פעילות עבריינית
ופלילית, וכן למפגעים של פסולת, זיהום ובעיות נוספות שנגרמות בשל ההזנחה והיעדר השימוש. על כן,
בעל נכס שאינו משקם את מבנה שנהרס או ניזוק, יוצר עול על יתר התושבים באזור, על הרשות המקומית
ועל המדינה.
לפיכך מוצע לקבוע כי לאחר תום תקופת התשלום המזערי, בחלוף שמונה שנים מיום שהוכר הנכס
כבניין שנהרס או ניזוק, יחויב מחזיק הבניין לשלם ארנונה כאילו לא היה הנכס נהרס או ניזוק. יחד עם
זאת, מוצע לקבוע כי אם בעל נכס כאמור הוכיח שפעל בתום לב, כלומר השקיע את מרב המאמצים
והמשאבים הנדרשים להחזרת הבניין להיות ראוי למגורים, יהיה רשאי שר הפנים להאריך את תקופת
הפטור, בהמלצת הרשות המקומית.
שנים על מי שהיה זכאי3 כמו כן, מוצא לקבוע הוראת מעבר, שלפיה ההסדר המוצע לא יחול במשך
לפטור או ששילם תשלום מזערי טרם כניסתו לתוקף.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברי הכנסת מיכל שיר
(.3059/24/( ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי )פ2271/24/סגמן ובועז טופורובסקי )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(27.02.2023) ו' באדר התשפ"ג