הצעת חוק לדיון מוקדם
2198636 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתאלי דלל
יוזם:
______________________________________________
2351/25/פ
2023–הצעת חוק חסינות חיילי צה"ל בארועים מבצעיים, התשפ"ג
חוק זה מטרתו לקבוע כי לחיילי צה"ל תהיה חסינות מפני אחריות פלילית
בגין פעולות שביצעו במסגרת מילוי תפקידם, בעת פעילות מבצעית או פעילות
נגד מעשה טרור.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
;4 " הוועדה" – ועדה שהקומה לפי סעיף
;11955–"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו
;"חייל צה"ל" – חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי
– כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(, התשס"ב- ""חקירה
;22002
– כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(, התשס"ב- ""חשוד
;2002
;32016–"מעשה טרור– כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו
;"פעילות מבצעית" – לרבות אימון
; א לחוק השיפוט הצבאי539 "תחקיר" – כהגדרתו בסעיף
."השר" – שר הביטחון
על אף האמור בכל דין, חייל צה"ל לא יישא באחריות פלילית, לא
)א(
ייחקר כחשוד ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית הקשורה לפעולה שביצע או
לפקודה שנתן במסגרת מילוי תפקידו אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה או
לשם עיכוב או מניעה של ביצוע מעשה טרור, כולו או חלקו.
.3
חסינות במילוי
התפקיד
חסינותו של חייל צה"ל תעמוד לו גם לאחר סיום העסקתו, שירותו או
)ב(
התנדבותו, לפי העניין.
.171 ' ס"ח התשט"ו, עמ1
.468 ' ס"ח התשס"ב, עמ2
.898 'עמ , ס"ח התשע"ו3
2
השר ימנה ועדה לבחינת הסרת החסינות מחייל צה"ל )להלן – ועדה
)א(
לבחינת הסרת החסינות(, ואלה יהיו חבריה:
.4ועדה לבחינת הסרת
החסינות
קצין במילואים או בדימוס בדרגת אלוף, והוא יהיה היושב
(1)
;ראש
;שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי
(2)
( קצין בדרגת אלוף משנה, המשרת ביחידה קרבית בצבא הגנה3)
;לישראל
.אדם שכיהן כסגן פרקליט הצבאי הראשי
( 4)
)ב( חבר הוועדה יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו
לתקופות כהונה נוספות כאמור.
פנה הפרקליט הצבאי הראשי או היועץ המשפטי לממשלה לוועדה בבקשה
להסרת חסינות של חייל צה"ל, רשאית הוועדה להחליט על הסרת החסינות
כאמור, אם נמצא כי הפעולה שבוצעה או הפקודה שניתנה נעשתה בזדון.
.5
סמכויות הוועדה
לבחינת הסרת
החסינות
הוועדה תנהל פרוטוקול של דיוניה; הפרוטוקולים וההחלטות של
)א(
הוועדה יהיו חסויים.
.6
סדרי דין
הוועדה רשאית לזמן אדם לבוא בפניה ככל שהדבר דרוש למילוי
)ב(
תפקידיה.
,על אף האמור בכל דין, חומר תחקיר יימסר לידי הוועדה, לפי בקשתה
)ג(
בנוגע לארוע מסוים או בנוגע לסוגי ארועים, ככל שהדבר דרוש למילוי
תפקידיה.
ההחלטה בדבר הסרת החסינות לחייל צה"ל תועבר לידי השר, בתוך
)ד(
; יושב ראש5 שלושה חודשים מיום שהתקבלה פנייה לוועדה כאמור בסעיף
הוועדה רשאי לבקש מהשר הממונה ארכה של עד שלושה חודשים למסירת
ההחלטה כאמור.
הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ המשפטי לממשלה או חייל צה"ל
)א(
שעניינו נדון בוועדה לבחינת הסרת החסינות, והוועדה קבעה שאינו חסין,
רשאים לערער, בפני ועדת ערר שימנה השר, ואלה יהיו חבריה:
.7ועדת ערר
קצין במילואים או בדימוס בדרגת אלוף, והוא יהיה היושב
(1)
;ראש
;שני שופטים בדימוס של בית המשפט העליון
(2)
שני קצינים בדרגת תת אלוף, המשרתים ביחידה קרבית בצבא
(3)
;הגנה לישראל
3
.אדם שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי
(4)
חבר הוועדה יתמנה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו
)ב(
לתקופות כהונה נוספות כאמור.
. יחולו, בשינויים המחויבים, על ועדת הערר6 הוראות סעיף
)ג(
.( ימים מיום פרסומו )להלן – יום התחילה30 תחילתו של חוק זה
)א(.8תחילה ותחולה
הוראות חוק זה לא יחולו על פעולה שבוצעה או פקודה שניתנה לפני יום
)ב(
התחילה.
ד ב ר י ה ס ב ר
בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הוצג על ידי ראש ענף מחקר2017 בדיון שנערך בחודש פברואר
מהלוחמים בצה''ל סבורים שלא יקבלו גיבוי ממפקדיהם 59% במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל נתון לפיו
במידה ויעשו טעות מבצעית. נתון מדאיג נוסף שהוצג בדיון על ידי נציב קבילות חיילים בצה"ל, מעלה כי
קיימת מגמה של ירידה באמון חיילי צה''ל כלפי הדרג הפיקודי, לרבות לעניין קבלת הגיבוי מהמפקדים.
,נתונים אלו צריכים להרעיד את אמות הסיפים של כל אחד שטובת העם, המדינה וצה"ל חשובים לו
מכיוון שהם מעלים שאלות רבות ומורכבות, כגון: מהי המוטיבציה של חיילים אלו להילחם, להסתער,
ליזום או לחתור לניצחון? האם המצב שבו חיילים יוצאים בעל כורחם ומתוך תחושת חוסר גיבוי לשדה
הקרב הוא חיובי?
מדינת ישראל נאבקת באמצעים רבים במניעה, הרתעה ובמלחמה בטרור. לפני שנים ספורות נחקק
, שהרחיב את גבולות הגדרת הטרור ונתן בידי הרשויות השונות 2016–חוק המאבק בטרור, התשע"ו
אמצעי הרתעתי ומשפטי מתקדם למלחמה בטרור. למרות הכלים המצויים בידי הרשויות השונות, נראה
כי חומת המגן האנושית – חיילי צה''ל ומפקדיו, נשארו חשופים לאישומים פליליים ולדיונים משפטיים,
שבהם מתייחסים אליהם כאחרוני הפושעים ולא מייחסים חשיבות לכך, שמדובר באנשים המחרפים
נפשם יום יום בכדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, תוך סיכון חייהם וחיי חבריהם.
ברור ומוסכם כי על חיילי צה"ל להיות נחושים במשימתם ועליהם לבצע כל משימה, מורכבת ככל
שתהיה, ללא דופי. עם זאת, פעמים רבות, מורכבות המשימות מעמידה אותם במצבים מורכבים, לא רק
מבצעית, כי אם ערכית, ושאלות של דילמות לחימה, מוסר לחימה וטוהר הנשק צצות תוך כדי ארועים
מבצעיים. חייל צה"ל ב"ערפל קרב" בעת תפעול ארוע טרור או ארוע מבצעי, נמצא בתנאי אי ודאות ולחץ
רב, כשאחריות רבה מוטלת על כתפיו במציאת מענה מיידי. סיטואציה זו עשויה ליצור מצבים כמעט בלתי
אפשריים, שבהם יתקשה הלוחם להכריע בצורה מושלמת. כך לעיתים, עם שוך הקרבות, מוצא עצמו
לוחם נבוך, נוכח חקירות ואישומים פליליים בשל תפקודו וקבלת ההחלטות השגויות שקיבל במהלך
הארוע. אימת דין זו יוצרת אצל חיילים את התחושה כי הם חייבים עורך דין שילווה אותם ביציאתם
לפעולות מבצעיות או בבואם לנסות למנוע או לעכב ארוע טרור.
חיילי צה"ל הופכים להיות משותקים בביצוע משימותיהם מפחד אימת הדין, כפי שחזו חברי ועדת
שנים: "לעתים יש חשש כי אימת המשפט הבינלאומי )או סכנת העמדה לדין פלילי או 13-וינוגרד לפני כ
צבאי( תשתק חיילים מפני ביצוע משימותיהם ומפני פעולה שתאפשר מימוש של המשימה. גם חשש כזה
קיים בישראל, וחשוב לבחון דרכים על מנת להבטיח שלוחמים ומפקדים לא ישותקו בפעולה מבצעית."
כלומר, תפקוד לוחמים במהלך ארוע מבצעי, עלול להיות לוקה בחסר עד כדי סיכון חייהם וחיי חבריהם,
כל זאת, בשל חששם מביצוע טעות או פעולה העלולה להתפרש כאסורה או לא נכונה, שתובא ותידון בפני
ערכאה משפטית.
אין מחלוקת כי בכל חשד לעבירה פלילית, גם כזו שבוצעה במהלך ארוע מבצעי, עודנה קיימת החובה
לחקור, להגיע לחקר האמת ולהעניש את העבריין. עם זאת, ראוי לבחון מהו המנגנון הנכון לחקירת חיילי
4
צה"ל והאם יש לחשוף אותם בפני אימת הדין על כל החלטה שהתקבלה במהלך ארוע מבצעי. יודגש כי
"ערפל הקרב", הוא -במקרים רבים לאחר תום החקירה וההבנה כי החייל נהג כמצופה ממנו תחת אש וב
נדרש לשוב לתפקידו בשירות.
,לא ניתן להשלים עם מצב שבו חייל צה"ל המסיים למלא את תפקידו בארוע מבצעי או בארוע טרור
מובל באזיקים מזירת הארוע. כפועל יוצא, לא ניתן להשלים עם מצב בו חיילי צה"ל נחקרים בחקירות
ממושכות תוך עינוי דינם, כאשר ההחלטות בענייניהם מתקבלות על ידי משפטנים ולא על ידי קצינים
בכירים בעלי ניסיון קרבי וידע אודות הדינמיקה המתפתחת בשדה הקרב, ושחוו ארועים דומים לאילו
שעברו חיילי צה"ל. היטיב לבטא זאת האלוף במילואים עוזי דיין, בעדות שנתן במהלך משפטו של החייל
אלאור אזריה: "ארועים שהתרחשו במגרש המבצעי, אסור לגלגל אותם למגרש המשפטי...".
נוכח האמור, כדי לאפשר לחיילי צה"ל לבצע את משימותיהם ללא חשש מאימת הדין, באופן שלא
יסכנו את עצמם ואת חבריהם, הצעת חוק זו נועדה להעניק לחיילי צה"ל חסינות בפני כל פעולה משפטית
על פעולות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית או פעילות נגד מעשה טרור. החסינות תוענק רק ללוחמים
ולמפקדים שהיו מעורבים בארוע מבצעי או ארוע טרור, ואינה כוללת חסינות כאשר מתעורר חשד
לעבירות כגון: גניבה, ביזה, השחתת ציוד, לקיחת שוחד, התעללות, השפלות ואלימות כלפי עוברי אורח
בלתי מעורבים.
כמו כן, החסינות תחול על חייל צה"ל המעורב בארוע כאמור, אך תהיה ניתנת להסרה על ידי ועדה
לבחינת הסרת החסינות, ששר הביטחון ימנה את חבריה, ותפקידה יהיה לבחון בקשות להסרת החסינות
במקרים בהם התעורר חשד כי חייל צה"ל פעל בזדון. כמו כן, תוקם ועדת ערר שאליה ניתן יהיה לערור
אם הוועדה החליטה להסיר את חסינותו של החייל. כך למעשה יבוצע איזון ראוי בין הרצון להעניק גיבוי
לחיילי צה"ל בהתמודדותם המבצעית המורכבת, ובין חשש מניצול ההסדר הקיים בהצעת החוק לשם
ביצוע מעשים פסולים. אף על פי כן, קיימת תקווה שחיילי צה"ל לא יצטרכו לעשות שימוש בחסינות
שהצעת החוק נועדה להעניק להם, ושימים שקטים יבואו על מדינת ישראל.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת איתמר בן גביר וקבוצת
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל 2963/24/חברי הכנסת )פ
(. 1265/25/(, ועל ידי חבר הכנסת ניסים ואטורי )פ193/25/)פ
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מאי גולן
(.718/25/( ועל ידי חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי )פ196/25/)פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1265/25/ הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(13.02.2023) כ"ב בשבט התשפ"ג