הצעת חוק לדיון מוקדם
2201253 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מרב מיכאלי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
2471/25/ פ
2023–הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשפ"ג
– בחוק זה
)א(.1הגדרות
"ארגון ציבורי" – ארגון ארצי העוסק בטיפול בילדים עם צרכים
מיוחדים מסוג מסוים או בקידום עניינם, שהשר הכיר בו, בצו;
"ילד עם צרכים מיוחדים" – אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם
חושית,
נפשית,
תקשורתית,
רגשית,
פיסית,
מוגבלות
לרבות
שכלית,
או
שפתית
התפתחותית,
התנהגותית,
קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שבגללה מוגבל תפקודו באופן
מהותי והוא נזקק לשירותי חינוך מיוחד;
;"מסגרת חינוך כללית" – מוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד
"מסגרת לחינוך מיוחד" – מוסד חינוך מוכר, כמשמעותו בחוק לימוד
, שבו ניתנים שירותי חינוך מיוחד, לרבות11949–חובה, התש"ט
כיתה במוסד חינוך מוכר שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחד;
"משלב" – עובד משרד החינוך המלווה ילד עם צרכים מיוחדים, מסייע
לו בצרכיו הפיזיים, מתאם עבורו את הפעילות החברתית
והפדגוגית ומתווך בינו לבין חברת הילדים;
אזורי המהווה מרכז ידע, גורם מפקח-"מתי"א" – מרכז תמיכה יישובי
ונותן שירות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים בתוך מערכת
החינוך;
מקצועי" – צוות בתוך המסגרת החינוכית הכולל את המחנך-"צוות בין
או הגננת, מורה לחינוך מיוחד או גננת שילוב, נציג מתי"א וכל
בעל מקצוע אחר הנדרש לפי העניין;
.287 ' ס"ח התש"ט, עמ1
2
"שירותי חינוך מיוחד" – הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לפי
חוק זה לילד עם צרכים מיוחדים, לרבות שירותים רפואיים,
רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, אבחונים דידקטיים,-פרא
תיווך חברתי ורגשי וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שיקבע
השר, בצו, ולרבות, שירותי הסעה וארוחות, עזרים מסייעים
ואביזרים טכנולוגיים, שירותי סיוע, משלבים וכל שירות אחר
שהשר קבע, בצו, הכול לפי צרכיו של הילד עם הצרכים
המיוחדים;
."השר" – שר החינוך
,למונחים אחרים בחוק תהא המשמעות שיש להם בחוק לימוד חובה
)ב(
, אלא אם כן ניתן להם31953–, ובחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג21949–התש"ט
פירוש אחר בחוק זה.
:מטרותיו של חוק זה הן.2מטרות החוק
לקבוע עקרונות לזכויות ילד עם צרכים מיוחדים ברוח זכויות היסוד
(1)
,של האדם במדינת ישראל ובהן הזכות לחינוך, הזכות לכבוד והזכות לשוויון
זאת על פי העקרונות הקבועים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
, ואמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות;41998–התשנ"ח
,לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של הילד עם הצרכים המיוחדים
( 2)
,את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי, החברתי וההתנהגותי ולהקנות לו ידע
מיומנות, הרגלים, כישורי חיים וכישורים חברתיים;
לעגן את זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים להשתתפות שוויונית
(3)
ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים
באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך
מיצוי מלוא יכולתו;
לחתור להכללתם של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך
(4)
;הכללית, תוך מתן מענה לצורכיהם בכל מסגרת בה ילמדו
לקדם מערכת קבלת החלטות משותפת בין כלל הגורמים העוסקים
(5)
.בענייניו של הילד, ובכללם הילד והוריו או אפוטרופסיו
לכל ילד עם צרכים מיוחדים זכות לשירותי חינוך מיוחד חינם בהיקף שלא
יפחת מן הדרוש לו למימוש חוק זה.
.3זכות לשירותי חינוך
מיוחד
.287 ' ס"ח התש"ט, עמ2
.137 ' ס"ח התשי"ג, עמ3
.142 ' ס"ח התשנ"ח, עמ4
3
המדינה, בשיתוף רשות החינוך המקומית, אחראית למתן שירותי חינוך
)א(
מיוחד חינם לפי חוק זה; השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית אחת או יותר
לפתוח ולקיים מסגרת לחינוך מיוחד או כיתה לחינוך מיוחד או לספק שירות
משירותי החינוך המיוחד ולהשתתף בהוצאות קיום מסגרת כאמור או שירות
כאמור.
.4אחריות המדינה
השר רשאי לחייב מסגרת חינוכית לקבל ילד עם צרכים מיוחדים
)ב(
למסגרת החינוכית ללא תלות במקום מגוריו של הילד ולעשות את כל הדרוש
על מנת שישולב בה באופן מיטבי.
המדינה אחראית לפקח על מי שמספק שירותי חינוך מיוחד הממומנים
)ג(
במישרין או בעקיפין מתקציבה.
המדינה אחראית על הכשרת אנשי מקצוע המועסקים במתן שירותי
)ד(
חינוך מיוחד, לרבות מורים, מטפלים ומשלבים.
.השר יקבע בתקנות את סוג ההכשרות המקצועיות, היקפן ותדירותן
)ה(
:שירותי חינוך מיוחד יינתנו באחד מאלה.5 סוגי שירותי חינוך
מיוחד
;בגן ילדים כללי או במסגרת חינוך כללית
(1)
;בכיתת חינוך מיוחד בתוך מסגרת חינוך כללי
(2)
.בגן לחינוך מיוחד או בכיתת חינוך מיוחד בתוך מסגרת לחינוך מיוחד
(3)
השר ימנה בכל רשות מקומית ועדת אפיון צרכים )להלן – ועדת
)א(
האפיון(, אשר תקבע את זכאותו של ילד בגיל שלוש עד עשרים ואחת לשירותי
חינוך מיוחד, את צרכיו ואת התקציב שיוקצה עבורו.
.6 ועדת אפיון צרכים
:בוועדת האפיון יכהנו שבעה חברים, כמפורט להלן
)ב(
מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית או נציג מטעמו
(1)
;ממחלקת החינוך, והוא יהיה יושב ראש הוועדה
– )להלן51977–פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז
(2)
;פסיכולוג חינוכי(, מטעם הרשות המקומית
;מפקח של החינוך המיוחד או נציג מטעמו
(3)
;נציג ארגון ציבורי
(4)
מומחה ברפואת ילדים או בהתפתחות הילד, מתוך רשימה
(5)
;שיקבע שר הבריאות
.158 ' ס"ח התשל"ז, עמ5
4
;מפקח של משרד החינוך
(6)
הורה לילד עם צרכים מיוחדים, שיקבע השר מתוך רשימות
(7)
.שיגישו לו ארגוני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך
ועדת האפיון תדון בעניינו של הילד עם הצרכים המיוחדים במועדים
)ג(
קבועים, ובלבד שיוכלו לדון במקרים חריגים גם שלא במועדים הקבועים.
.ועדת האפיון תזמן את הילד והוריו לדיון
)ד(
הזימון לוועדה יתבצע באמצעות דואר רשום לפחות שלושה שבועות
)ה(
לפני המועד שנקבע לדיון.
הילד והוריו זכאים להשמיע את עמדתם בפני ועדת האפיון, בעצמם או
)ו(
על ידי מי מטעמם.
דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול והעתק ממנו יימסר לידי ההורים
)ז(
בתום הדיון.
.הוועדה רשאית לבקש מכל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו
)ח(
ועדת האפיון תקבע את צרכיו של הילד בהתאם למסמכים ולשאלון
)ט(
צרכים שימולא על ידי המסגרת החינוכית בשיתוף עם הילד והוריו ובהתאם
לעמדתם כפי שהובעה בדיון.
אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או כל מסמך אחר שהוצג בוועדה
)י(
מחויב בשמירת סודיות.
הוועדה תודיע בכתב לילד ולהוריו בתוך שבוע על החלטתה והנימוקים
)יא(
לה.
הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין כינוס הוועדה במקרים חריגים כאמור
)יב(
בסעיף קטן )ג(.
החלטת הוועדה תתקבל ברוב דעות חבריה, ובלבד שמספרם לא יפחת
)יג(
משלושה.
ועדת אפיון תקבל דיווח על מצבו של הילד אחת לשנה בתום שנת
)יד(
הלימודים ובהתעורר הצורך תקיים בעניינו של הילד דיון חוזר.
על החלטת ועדת אפיון רשאים הילד והוריו להגיש ערר לוועדת ערר
)טו(
ימים.30 בתוך
ועדת אפיון תדון בעניינו של ילד אשר פנה אליה בעצמו או באמצעות
)א(
הוריו.
.7פניה והפניה לוועדת
אפיון
5
,ועדת אפיון תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי מסגרת חינוכית
)ב(
רשות חינוך מקומית או מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים או שר
הבריאות הסמיכו לכך.
קבעה ועדת אפיון את זכותו של ילד לשירותי חינוך מיוחד, זכותם של
)א(
הורי הילד והילד, ככל שהוא מסוגל לכך, לבחור את סוג המסגרת החינוכית
שבה ילמד ובלבד שהתנהגותו במסגרת החינוכית אינה מסכנת אותו או את
סביבתו.
.8
בחירת מסגרת
חינוכית לקבלת
שירותי חינוך מיוחד
ושיבוץ הילד בה
בחרו הוריו של הילד או הילד כי ילמד במסגרת חינוך כללית או בגן
)ב(
כללי, ישובץ הילד במסגרת החינוכית או בגן שבאזור הרישום עמו הוא נמנה
, ולפי61949–בהתאם להוראות הרישום שנקבעו לפי חוק לימוד חובה, התש"ט
.71953–חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג
בחרו הוריו של הילד או הילד כי ילמד במסגרת לחינוך מיוחד או בגן
)ג(
חינוך מיוחד, ישובץ במסגרת חינוכית המוסכמת על הילד והוריו, המתאימה
ביותר לצרכיו והקרובה ביותר למקום מגוריו.
היתה המסגרת החינוכית הקרובה ביותר למקום מגוריו של הילד
)ד(
בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת )להלן – הרשות המקבלת(, חובה על
הרשות המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד )להלן – הרשות השולחת( לאשר
את רישומו של הילד ולהשתתף בהוצאות בגין הילד עם הצרכים המיוחדים
ששלחה וחובה על הרשות המקבלת לקבל את הילד למסגרת החינוכית
הנבחרת.
השר יקבע הוראות בדבר הקמתה ודרכי פעולה של ועדת שיבוץ אשר
)ה(
תקבע את שיבוצו של ילד עם צרכים מיוחדים במסגרת חינוכית.
תקציב לשירותי חינוך מיוחד ייקבע בהתאם לצרכיו של הילד, כפי
)א(
שנקבעו בידי ועדת האפיון )להלן – תקציב אישי(, על פי אמות מידה שיקבע
השר, בהתאם למספר התלמידים במסגרת החינוכית )להלן – תקציב כללי(.
.9
תקציב השירות
עבור ילד עם צרכים
מיוחדים
משרד החינוך יעביר את התקציב האישי למסגרת החינוכית שתיבחר
)ב(
על ידי הילד והוריו, כתקציב ייעודי על שמו של הילד.
לא קבעה ועדת אפיון את צרכיו של הילד וצוות בית הספר סבור כי
)ג(
הילד זקוק לשירותים נוספים, תקצה המסגרת החינוכית עבורו תקציב מתוך
התקציב הכללי המוקצה לכל מסגרת חינוכית.
.287 ' ס"ח התש"ט, עמ6
.137 ' ס"ח התשי"ג, עמ7
6
עם קבלת ההודעה על שיבוצו של הילד והתקציב שנקבע בעבורו, יכנס
)א(
מקצועי, אליו יזמן את הילד והוריו.-מנהל בית הספר צוות בין
.10
סל שירותים
ותכנית אישית
,הצוות, בשיתוף הילד והוריו, יקבעו את סל השירותים של הילד
)ב(
בהתאם לצרכיו ובכפוף לתקציב שנקבע בוועדת האפיון.
בהתאם לסל השירותים יקבע הצוות, בשיתוף הילד והוריו, את התכנית
)ג(
האישית של הילד.
במידת הצורך ייערכו בסל השירותים ובתכנית האישית שינויים גם
)ד(
במהלך השנה, בתאום עם הוריו של הילד עם הצרכים המיוחדים או הילד,
במידת האפשר.
התכנית האישית תתאר את צרכיו של הילד ותקבע מטרות ויעדים
)ה(
לימודיים, חברתיים וטיפוליים, פרק הזמן להשגתם, ההתאמות הדרושות
להשגתם, האחראים על השגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם וכן אורך יום
הלימודים המתאים לצרכיו של הילד.
בסיום כל מחצית יקבלו הורי הילד הערכה בכתב על מידת התקדמותו
)ו(
של הילד בתחומים השונים בהתייחס לתכנית האישית.
.השר ימנה ועדות ערר מחוזיות
)א(.11ועדת ערר מחוזית
:חברי ועדת הערר יהיו
)ב(
;מנהל המחוז של משרד החינוך או נציגו, והוא יהיה היושב ראש
(1)
;פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך
(2)
מומחה ברפואת ילדים או מומחה בהתפתחות הילד, מתוך
(3)
;רשימה שיקבע שר הבריאות
;מפקח לחינוך מיוחד
(4)
הורה לילד עם צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות
(5)
;שיגישו לו ארגוני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך
.נציג ארגון ציבורי
(6)
.היה חבר ועדת ערר נוכח גם בוועדת האפיון, ימונה נציג אחר במקומו
)ג(
. ימים מיום שהוגש הערר15 ועדת ערר תתכנס בתוך
)ד(
הוועדה תזמין את הילד והוריו ותאפשר להם ולמי מטעמם להשמיע את
)א(
טיעוניהם.
.12 סמכות ועדת ערר
והדיון בה
ימים לפני המועד שנקבע10 הזימון לוועדה יתבצע טלפונית לפחות
)ב(
לדיון.
7
דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול והעתק ממנו יימסר לידי הילד והוריו
)ג(
בתום הדיון.
,אדם שלידיעתו הובא הפרוטוקול או כל מסמך אחר שהוצג בוועדה
)ד(
מחויב בשמירת סודיות.
הוועדה תודיע בכתב לילד ולהוריו בתוך שבוע על החלטתה והנימוקים
)ה(
לה.
.הוועדה רשאית לבקש מכל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו
)ו(
החלטת הוועדה תתקבל ברוב דעות חבריה, ובלבד שמספרם לא יפחת
)ז(
משלושה.
במסגרות לחינוך מיוחד יתקיים יום חינוך ארוך לפי חוק יום חינוך
)א(
, למעט אם נקבע אחרת בתכנית81997–ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז
האישית.
.13משך שנת לימודים
בעבור ילדים עם צרכים מיוחדים תוארך שנת לימודים מעבר לשנת
)ב(
לימודים רגילה, והכל כפי שיקבע השר, ולמעט אם נקבע אחרת בתכנית
האישית.
לימודים במסגרות לחינוך מיוחד יתקיימו גם בחופשות החגים, והכל
)ג(
כפי שיקבע השר, ולמעט אם נקבע אחרת בתכנית האישית.
השר יקבע בתקנות את מספר התלמידים המרבי בכיתה של מסגרת לחינוך
מיוחד ושל כיתה במסגרת חינוכית כללית שבה לומד ילד עם צרכים מיוחדים.
.14גודל כיתות
במתן שירותי חינוך מיוחד אין להפלות ילד בעל צרכים מיוחדים
)א(
מטעמים בלתי ענייניים, לרבות כאלו הנוגעים ללקותו.
.15איסור הפליה
העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס, כאמור בסעיף
)ב(
. 91977–( לחוק העונשין, התשל"ז3)()א61
.הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע ממנו
)א(.16שמירת דינים
שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה אינם שירותי בריאות לעניין סעיף
)ב(
. 101994–)א( לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד3
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו בתוך שישה
)א(
חודשים מיום פרסומו לרבות לעניין:
.17ביצוע ותקנות
;סוג ההכשרות המקצועיות, היקפן ותדירותן
(1)
.204 ' ס"ח התשנ"ז, עמ8
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ9
.156 ' ס"ח התשנ"ד, עמ10
8
מספר התלמידים המרבי בכיתה בה לומד ילד עם צרכים
(2)
.מיוחדים
תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של
)ב(
הכנסת.
הוראות חוק זה יובאו לידיעת הילדים בעלי הצרכים המיוחדים
)א(
והוריהם בדרך שיקבע השר.
.18פרסום הוראות
הוראות המנהל הכללי של משרד החינוך למנהלי מוסדות החינוך וכן כל
)ב(
ההוראות הניתנות על ידי מנהלי מוסדות החינוך יפורסמו ויובאו לידיעת
הילדים בעלי הצרכים המיוחדים והוריהם בדרך שיקבע השר.
.הוראות חוק זה יחולו על כל מוסד חינוך מוכר
)א(.19תחילה ותחולה
.תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו
)ב(
. – בטל111988–חוק החינוך המיוחד, תשמ"ח.20 ביטול חוק החינוך
המיוחד
(1, אחרי סעיף קטן )א32 , בסעיף121969–בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט
יבוא:
.21תיקון חוק פיקוח על
בתי ספר
( נוכח השר כי מסגרת חינוכית סירבה לקבל ילד עם צרכים מיוחדים או2")א
לחוק זכויות, שירותים15 הפלתה ילד עם צרכים מיוחדים בניגוד לסעיף
, רשאי הוא132015–והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע"ה
לדרוש בכתב מבעל הרישיון לתקן את הדבר תוך מועד סביר שיקבע; לא פעל
בעל הרישיון כנדרש בתוך הזמן שהוקצב לכך, רשאי השר לצוות על סגירת
המסגרת".
ד ב ר י ה ס ב ר
"אף שחלף עשור מאז תוקן חוק החינוך המיוחד ומאז אמר בית המשפט את דברו, עדיין לא מומש
העיקרון שלפיו יש להעדיף שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. השיעור של התלמידים בעלי
הצרכים המיוחדים ששולבו במסגרת החינוך הרגיל מכלל תלמידי החינוך המיוחד הצטמצם; חלקו של
, כעשר שנים קודם 2002 מסך התקציב לחינוך מיוחד נותר כפי שהיה בשנת2011 תקציב השילוב בשנת
לכן, והנטל הכספי של השילוב עדיין מוטל במידה ניכרת על הורי התלמיד. המלצותיה של ועדת דורנר,
, היו בסיס להובלת שינוי ולמימוש העיקרון האמור המשתקף בחוק החינוך המיוחד 2009 שהוגשו בשנת
והעקרונות שנקבעו בפסיקה. נכון למועד סיום הביקורת אין כלל ודאות שהמשרד אכן יחולל שינוי
(. 1014 ,ג63 כזה" )מתוך דוח מבקר המדינה
( קבע כי לא ניתן לממש את זכותם של ילדים עם צרכים מיוחדים לחינוך2599/00 פסק דין יתד )בג"ץ
.114 ' ס"ח התשמ"ח, עמ11
.180 ' ס"ח התשכ"ט, עמ12
...' ס"ח התשע"ה, עמ13
9
אלא אם כן יזכו לחינוך מיוחד העונה על צרכים אלו. בית המשפט קבע כי חינוך מיוחד הוא שירות ולא
מקום ועל כן יש לחלק באופן שוויוני את תקציב החינוך המיוחד. קביעה זו הובילה לתיקונו של חוק
והוספת פרק השילוב אשר עיגן לראשונה את 2002 בנובמבר13 - ב1988–החינוך המיוחד, התשמ"ח
שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
למרות החלטת בית המשפט והתיקון לחוק, תקציב השילוב הופלה לרעה ביחס לתקציב החינוך
המיוחד, ובנסיבות אלו נמנע, הלכה למעשה, שילובם של ילדים רבים עם צרכים מיוחדים נוכח הנטל
הכלכלי הכבד המוטל על כתפי ההורים.
שנמנע שילובם בגני החינוך3-4 על רקע טענות אלו ובעקבות הפגנה שיזמו הורים לילדים בגילאי
הרגיל, החליטה שרת החינוך דאז חברת הכנסת יולי תמיר על הקמת ועדה ציבורית לבחינת מערכת
החינוך המיוחד בישראל בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, אשר שמה לה למטרה לבחון את מדיניות
משרד החינוך בכל הנוגע לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים, את אופן הקצאת התקציב של משרד
החינוך בכל הנוגע לטיפול בילדים אלו ותכניות למימוש המדיניות.
עיקרי ההמלצות עסקו בזכות הבחירה של ההורה בסוג המסגרת החינוכית, שינוי שיטת התקצוב
לשיטה שבה "התקציב הולך אחר הילד" ושינוי שיטת האפיון של הילד מאפיון על פי מוגבלות לאפיון על
פי תפקוד. כמו כן, התייחסה הוועדה לחובה להכשרת הסייעות ועובדי ההוראה על ידי משרד החינוך.
בהמשך להמלצותיה של הוועדה, הכינה הוועדה טיוטת הצעת חוק מתאימה להחלפת החוק הנוכחי.
עם מינויו של חבר הכנסת גדעון סער לשר החינוך הוקמה ועדה לבחינת יישום ההמלצות בראשותה
של מנכ"לית משרד החינוך לשעבר גב' שלומית עמיחי. המלצתה הייתה על ביצוע פיילוט.
למרות תחילתו של הפיילוט, עלה מתוך דוח מבקר המדינה כי ביצוע הפיילוט נכשל, ועד היום לא נקבע
למעשה לוח זמנים מחייב להרחבת יישום הדוח ולא עוגנו מסקנות הדוח בחקיקה ראשית ומחייבת, וכן
כי, ההפליה עודנה נמשכת וכפועל יוצא מכך, גם היישום המצומצם של השילוב.
הצעה זו מושתתת על הצעת החוק שצורפה לדוח ועדת דורנר ועל עיקרי מסקנות הוועדה וזאת מתוך
התפיסה שאומצה בפסיקה לפיה זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים לחינוך לא תמומש אם לא תותאם
לצרכיו, וחובתה של המדינה לספק התאמות אלו בכל מקום.
ההצעה קובעת כי תוקם ועדת אפיון אשר תקבע את צורכי הילד ובהתאם להם ייגזר הסל התקציבי
של הילד שילך עמו לכל מסגרת שיבחרו הוא או הוריו. עוד נקבע, כי ועדה בין מקצועית במסגרת החינוכית
שבה ישובץ הילד תקבע בשיתוף עמו ועם הוריו את סל השירותים לו הוא זקוק ואת התכנית האישית שלו.
זכות נוספת המוקנית במסגרת הצעה זו היא יום לימודים ארוך והארכת שנת הלימודים, בכפוף לצורכי
הילד. כמו כן, נקבע לראשונה כי הפלית ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרת החינוכית מחמת מוגבלותם
היא עבירה פלילית ומהווה אף עילה לשלילת רישיון המסגרת החינוכית על ידי מנכ"ל משרד החינוך.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב
(.584/24/( ועל ידי חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל )פ586/24/מיכאלי )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת584/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(20.02.2023) כ"ט בשבט התשפ"ג
10