הצעת חוק לדיון מוקדם
2203637 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
גדעון סער
חבר הכנסת
יוזם:
____________________________________________
3172/25/ פ
2023–הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ג
פרק א': הגדרות
– בחוק זה.1הגדרות
לחוק שוויון זכויות לאנשים עם5 "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף
מוגבלות;
,"אמצעי אכיפה מינהלית" – חיוב כספי, התראה מינהלית או צו מינהלי
בהתאם להוראות פרק ג' לחוק זה;
"בית משפט לעניינים מקומיים" – כמשמעותו בסימן ד' בפרק ב' לחוק בתי
המשפט;
; לחוק זה36 "בית דין להפרות מינהליות" – כמשמעותו בסעיף
"החלטה סופית להטיל אמצעי אכיפה מינהלי" – החלטה סופית של בית דין
להפרות מינהליות או פסק דין של בית משפט, המאשרים החלטה
להטיל אמצעי אכיפה מינהלית, או מי שחל לגביו האמור בסעיף
)ב( או )ד(;27
; לחוק זה31 "השגה" – כמשמעותה בסעיף
;11992-"חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב
;21984-"חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד
"חיקוק המקור" – חוק המנוי בתוספת לחוק זה, אשר בו או בתקנות שהותקנו
לפיו נקבעה הוראת החיקוק או העבירה המהווה הפרה מינהלית;
,"חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
3;1995-התשנ"ה
4;1971-"חוק הנוער" – חוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(, התשל"א
5;1985-"חוק העבירות המינהליות" – חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו
.184 '; התשפ"ב, עמ90 ' ס"ח התשנ"ב, עמ1
.700 '; התשפ"ב, עמ198 ' ס"ח התשמ"ד, עמ2
.1010 '; התשפ"ב, עמ170 ' ס"ח התשנ"ה, עמ3
.134 ' ס"ח התשל"א, עמ4
2
"חוק לייעול הפיקוח והאכיפה" – חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים
6;2011-ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, התשע"א
,["חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב
7;1982-התשמ"ב
"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם
8;1998-מוגבלות, התשנ"ח
"יום ההמצאה" – היום שבו הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל אמצעי
לחוק זה;25 אכיפה מינהלית בהתאם להוראות סעיף
:"ממונה" – כל אחד מאלה, לפי העניין
– 53 לעניין הפרות הנאכפות על ידי שוטר שהוסמך לפי סעיף
(1)
ניצב ומעלה, שהוסמך על ידי המפקח הכללי של-שוטר בדרגת סגן
משטרת ישראל;
לעניין הפרות הנאכפות בידי פקח או עובד הרשות המקומית
(2)
– ראש הרשות שמכוח חוקי העזר שלה נקבעה52 שהוסמך לפי סעיף
ההפרה המינהלית או מי שהוא הסמיך לכך;
51 לעניין הפרות הנאכפות על ידי עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף
(3)
– עובד ציבור בכיר שהוסמך על ידי השר הממונה על ביצוע החיקוק
שמכוחו נקבעה ההפרה המינהלית או ראש תאגיד שהוקם לפי חוק.
;"מפקח" – מי שהוסמך כמפקח לפי הוראות פרק ח' לחוק זה
; לחוק זה42 "ערר" – כמשמעותו בסעיף
"ראש תאגיד שהוקם לפי חוק" – ראש תאגיד או גוף אחר שנקבע בחיקוק
שתפקידיו דומים אף אם כינויו שונה;
"רשות אוכפת" – משטרת ישראל, משרד ממשלתי ויחידות הסמך שלו, תאגיד
שהוקם לפי חוק או רשות מקומית, האמונים על אכיפת חיקוק שמכוחו
נקבעה ההפרה המינהלית , לפי העניין;
."השר הממונה" – השר הממונה על ביצוע חיקוק המקור
פרק ב': הפרות מינהליות
.175 '; התשפ"א, עמ31 ' ס"ח התשמ"ו, עמ5
.1057 ' ס"ח התשע"א, עמ6
.1016 '; התשפ"ב, עמ43 ' ס"ח התשמ"ב, עמ7
.152 ' ס"ח התשנ"ח, עמ8
3
שר המשפטים רשאי לקבוע כי הפרה של הוראת חיקוק או עבירה
)א(
שאינה פשע, במעשה או במחדל, שנקבעה בחיקוק המקור, היא הפרה
הפרה מינהלית(. -מינהלית )להלן
.2הפרה מינהלית
– 'חלופה א
על אף האמור בסעיף קטן )א(, לא תקבע עבירה כהפרה מינהלית, אלא
)ב(
אם נקבעה העבירה בחיקוק המקור ערב מועד תחילתו של חוק זה.
.(חלופה ב' – ללא סעיף קטן )ב
:הוראות חוק זה יחולו על הפרות מינהליות כמפורט להלן
)ג(
הפרה מינהלית שנקבעה בתקנות שקבע שר המשפטים; הקביעה
(1)
;יכול שתהיה על דרך הכלל, בתנאים או בסייגים
הפרה מינהלית שנקבעה בחיקוק המקור ונקבע לגביה כי
(2)
.הוראות חוק זה יחולו לגביה
יקבעו לגבי כל הפרה מינהלית את אמצעי האכיפה2 תקנות לפי סעיף
)א(
המינהלית שניתן לעשות בהם שימוש בשל אותה הפרה ואת התנאים להטלת
(, ניתן2)()ג2 אמצעים כאמור; נקבעה הפרה מינהלית כאמור בסעיף קטן
לקבוע פרטים אלו גם בחיקוק המקור.
.3
התקנת תקנות
ושינוי התוספת
טעונות הסכמת השר הממונה ואישור ועדה מוועדות2 תקנות לפי סעיף
)ב(
הכנסת )להלן – הוועדה(.
,שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה ובאישור הוועדה, רשאי, בצו
)ג(
להוסיף או לגרוע חוק מן התוספת.
, אין בה כדי לגרוע2 הגדרתה של עבירה כהפרה מינהלית כאמור בסעיף
מהיותה עבירה פלילית, ואולם לא יוגש בשלה כתב אישום, אלא מטעמים
שיירשמו ולאחר שנתקיימו התנאים הבאים:
.4
חריג להליך
המינהלי
כתב האישום הוגש בהתאם לנוהל שקבע התובע של הרשות האוכפת
(1)
הממונה על החיקוק, או מי שהוא הסמיך לכך; נוהל כאמור יפרט את הנסיבות
והשיקולים המצדיקים הגשת כתב אישום ויפורסם באתר האינטרנט של
הרשות האוכפת בעברית ובערבית; בקביעת הנוהל ייתן התובע דעתו
לשיקולים כגון: נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות
תשלום-המקרה, עבירות או הפרות מינהליות קודמות שביצע המפר, ואי
חיובים כספיים לפי חוק זה או קנסות קודמים.
טרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית
(2)
.מסוג חיוב כספי או התראה מינהלית
פרק ג': אמצעי אכיפה מינהלית בשל הפרה מינהלית
4
סימן א': כללי
מצא מפקח או ממונה, לפי הוראות פרק זה, כי אדם ביצע הפרה
)א(
מינהלית )בחוק זה – מפר(, רשאי הוא להטיל על המפר אמצעי אכיפה
מינהלית לפי הוראות חוק זה.
.5
הטלת אמצעי
אכיפה מינהלית
– אמצעי אכיפה מינהלית יכול שיהיה
)ב(
;'חיוב כספי, בהתאם להוראות סימן ב' בפרק ג
(1)
;'התראה מינהלית, בהתאם להוראות סימן ג' בפרק ג
(2)
.'צו מינהלי בהתאם להוראות סימן ד' בפרק ג
(3)
מפקח או ממונה, לפי העניין, רשאי להטיל יותר מאמצעי אכיפה
)ג(
מנהלית אחד לפי חוק זה בשל ביצוע אותה הפרה, בהתאם לתנאים שנקבעו
, לפי העניין.2 בחיקוק מקור או בתקנות לפי סעיף
היועץ המשפטי של הרשות האוכפת, רשאי לקבוע בנוהל אמצעי אכיפה
)א(
מינהלית חלופי לחיוב כספי, כולו או חלקו, שיוטל על מי שהפר הפרה
מנהלית )להלן – אמצעי חלופי(; מטרת האמצעי החלופי היא, בין השאר,
להגביר את המודעות של המפר לנזקים הנגרמים מההפרה המינהלית וכדי
למנוע את הישנות ביצועה, והכל בהלימה להפרה שבוצעה.
.6
קביעת אמצעי
אכיפה חלופי לחיוב
כספי
נוהל כאמור בסעיף קטן )א( ייקבע בהתאם לתקנות שיקבע בעניין זה
)ב(
שר המשפטים, שיכללו, בין היתר, את סוגי הפעולות שייחשבו כאמצעי חלופי
ואת אמות המידה להפעלת אמצעי חלופי, ניהולו ובקרה על ביצועו; הנוהל
יפורסם באתר האינטרנט של הרשות האוכפת בעברית ובערבית.
אמצעי חלופי כאמור בסעיף קטן )א(, יוטל תוך התחשבות ביכולותיו
)ג(
האישיות והכלכליות של המפר, בנסיבות ביצוע ההפרה המינהלית וחומרתה,
והתאמת המפר לביצוע האמצעי החלופי.
לא יוטל אמצעי אכיפה מינהלית או אמצעי אכיפה חלופי על אדם בטרם מלאו
שנים.12 לו
.7קטינות
סימן ב' – חיוב כספי
( יהיה בסכום קצוב או בשיעורים שיחושבו1)()ב5 חיוב כספי לפי סעיף
)א(
, לפי העניין; סכום החיוב הכספי2 בדרך או בשיטה שנקבעו בתקנות לפי סעיף
יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי נסיבות שונות של ביצוע הפרה
מינהלית, אשר יפורטו בתקנות.
.8חיוב כספי
25,000 שיעור חיוב כספי העולה על2 לא ייקבע בתקנות לפי סעיף
)ב(
שקלים חדשים.
5
על אף האמור בסעיף קטן )ב(, שיעור החיוב הכספי בשל הפרה מינהלית
)ג(
שקלים חדשים.730 של הוראה בחוק עזר של רשות מקומית לא יעלה על
על אף האמור בסעיף קטן )ב(, שיעור החיוב הכספי יכול שיעלה על
)ד(
שקלים חדשים, במקרים הבאים:25,000
עובר למועד התחילה, הייתה ההפרה המינהלית עבירה מינהלית
(1)
לפי חוק העבירות המינהליות, וסכום הקנס המינהלי שנקבע לה לפי
שקלים חדשים;25,000 הוראות אותו חוק עלה על
נקבעה בחיקוק המקור הוראה מיוחדת לעניין סכום החיוב
(2)
.הכספי
,מצא מפקח או ממונה, לפי העניין, כי הופרה הפרה מינהלית על ידי תאגיד
יהיה סכום החיוב הכספי כפול שניים מהקבוע לאותה הפרה מינהלית בתקנות
.2 לפי סעיף
.9 חיוב כספי על מפר
שהוא תאגיד
מפקח רשאי להטיל על מפר חיוב כספי בשל הפרה מינהלית ששיעור
)א(
10,000 , אינו עולה על סך של2 החיוב הכספי שנקבע לה בתקנות לפי סעיף
שקלים חדשים; החליט מפקח להטיל חיוב כספי כאמור, ימציא למפר הודעה
על החלטתו )להלן – הודעה על הטלת חיוב כספי(.
.10
הטלת חיוב כספי
שקלים 10,000 עד
חדשים
,הודעה על הטלת חיוב כספי תהיה על פי טופס שיקבע שר המשפטים
)ב(
לפי העניין, ותכיל, בין השאר, את הפרטים הבאים:
;שם המפר ומענו
(1)
המעשה או המחדל המהווה את ההפרה המינהלית, מקום ומועד
(2)
;ביצועה
;סכום החיוב הכספי והתקופה לתשלומו
(3)
;פרטי זיהוי של המפקח
(4)
הסמכות להוסיף על סכום החיוב הכספי בשל הפרה מינהלית
(5)
,, ככל שרלוונטי14 נמשכת או הפרה מינהלית חוזרת לפי הוראות סעיף
ושיעור התוספת;
או ערר31 הודעה למפר על האפשרות להגיש השגה על פי סעיף
(6)
. ומשך התקופות למימוש אפשרויות אלו42 לפי סעיף
על2 עלה שיעור החיוב הכספי שנקבע להפרה מינהלית בתקנות לפי סעיף
שקלים חדשים, יוטל החיוב על ידי הממונה, לאחר מתן הודעה על10,000
.13- ו12 כוונת חיוב על ידי מפקח בהתאם לאמור בסעיפים
.11
הטלת חיוב כספי
שקלים 10,000 על
חדשים
6
, ימסור לו11 מצא מפקח כי אדם ביצע הפרה מינהלית כאמור בסעיף
)א(
הודעה על הכוונה להטיל עליו חיוב כספי )להלן – הודעה על כוונת חיוב(.
.12
הודעה על כוונת
חיוב
יום התייחסות בכתב להודעה על21 המפר רשאי להעביר למפקח בתוך
)ב(
כוונת החיוב, ורשאי הממונה להאריך פרק זמן זה מטעמים מיוחדים
שיירשמו; במסגרת ההתייחסות רשאי המפר לבקש שלא יוטל עליו חיוב כספי
, את הפחתת סכום החיוב בהתאם להוראות סעיף32 בהתאם להוראות סעיף
33 , או את המרתו בהתראה או באמצעי אכיפה חלופי לפי הוראות סעיפים35
, בהתאמה; לא נתן המפר התייחסותו בתוך פרק הזמן שהוקצב לשם כך34-ו
;13 יראו את ההודעה על כוונת חיוב כהודעה על הטלת חיוב כאמור בסעיף
הודעה על כוונת חיוב תהיה לפי טופס שיקבע שר המשפטים, ותכיל, בין
)ג(
( וכן יידוע המפר על5) ( עד1)()ב10 השאר, את הפרטים המנויים בסעיף
האפשרות להעביר התייחסותו כאמור בסעיף קטן )ב(.
, על סמך דוח11 הממונה יחליט בהפרה מינהלית כאמור בסעיף
)א(
המפקח, התייחסות המפר ככל שנמסרה, וכל מידע רלוונטי אחר, האם להטיל
על המפר חיוב כספי; החליט הממונה להטיל על המפר חיוב כספי, רשאי הוא
להטיל את סכום החיוב בגובה הפחות מסכום החיוב הכספי הנקוב בהודעה על
כוונת חיוב, להטיל על המפר התראה מינהלית חלף חיוב כספי או להמיר את
,לפי35-33 החיוב הכספי באמצעי חלופי, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיפים
העניין.
.13
החלטת ממונה
והודעה על הטלת
חיוב כספי
– (החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן )א
)ב(
להטיל על המפר חיוב כספי – ימסור לו הודעה על הטלת חיוב
(1)
כספי, שבה יציין, בין השאר, את סכום החיוב הכספי המעודכן, את
התקופה לתשלומו או לביצועו, לפי העניין, ואת האפשרות להגיש ערר
על ההחלטה;
,לא להטיל על המפר חיוב כספי – ימסור לו הודעה על כך
(2)
ובמידת הצורך יציין את האמצעי החלופי או ההתראה המינהלית
שהחליט להטיל עליו.
; יום45 החלטת ממונה לפי סעיף זה תינתן בהודעה מנומקת בכתב, תוך
)ג(
ואולם הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת החלטתו בפרק זמן
ארוך יותר.
סכום החיוב הכספי בשל הפרה מינהלית חוזרת יעמוד על כפל השיעור
)א(
, לפי העניין; לעניין זה,2 הקבוע לאותה הפרה מינהלית בתקנות לפי סעיף
"הפרה מינהלית חוזרת" – כקבוע בתקנות כאמור, ובתנאי שהתקיים לגבי
ההפרה המינהלית או העבירה הקודמת אחד מאלה, לפי העניין:
.14
הפרה מינהלית
חוזרת או נמשכת
7
לעניין הפרה מינהלית קודמת – ניתנה לגביה החלטה סופית
(1)
;להטיל אמצעי אכיפה מינהלית
:לעניין עבירה קודמת – התקיים אחד מאלה
(2)
;המפר שילם בשלה קנס או הורשע בביצועה
)א(
המפר לא שילם בשלה קנס וחלפו המועדים להגשת בקשה
)ב(
לחוק סדר הדין הפלילי229 לביטול או בקשה להישפט לפי סעיף
או לפי חוק העבירות המינהליות, והוא לא הגיש בקשה כאמור
או שנדחתה בקשתו כאמור.
בהפרה מינהלית נמשכת, ייווסף על החיוב הכספי סכום או שיעור
)ב(
, לפי העניין, לכל פרק זמן שייקבע בתקנות2 שייקבעו בתקנות לפי סעיף
כאמור שבו נמשכת ההפרה המינהלית, ובלבד שהסכום או השיעור כאמור לא
יעלה על החלק החמישים של החיוב הכספי לכל יום שבו נמשכת ההפרה
המינהלית.
נקבע להפרה מינהלית חיוב כספי בשל הפרה נמשכת, לא יוטל חיוב
)ג(
כספי בשל ההפרה הנמשכת, אלא אם כן צורפה להודעה על הטלת חיוב כספי
, התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד11- ו10 כאמור בסעיפים
שנקבע בה, יוטל על המפר חיוב כספי בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה
החיוב הכספי הצפוי בשל ההפרה הנמשכת.
שר המשפטים רשאי לשנות שיעורי חיובים כספיים כשם שהוא רשאי
)א(
.91977- לחוק העונשין, התשל"ז64 לשנות שיעור קנסות לפי סעיף
.15עדכון חיוב כספי
שונה חיוב כספי לפי סעיף קטן )א(, תהיה הטלת החיוב הכספי לפי
)ב(
שיעורו המעודכן של החיוב ביום מסירת ההודעה על החלטה להטיל חיוב
)ב( – לפי12 כספי, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף
שיעורו המעודכן של החיוב ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערר
או הוגש ערעור על החלטה סופית42 לבית דין להפרות מינהליות לפי סעיף
בערר כאמור, והחיוב הכספי לא שולם לפני מתן ההחלטה בערר או בערעור,
לפי העניין – יהיה החיוב הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה כאמור.
סימן ג' – התראה מינהלית
מצא מפקח כי אדם ביצע הפרה מינהלית לפי הוראות חוק זה, רשאי
)א(
(, בהתקיים2)()ב5 הוא למסור לו התראה מינהלית בהתאם לאמור בסעיף
נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, הכל כפי שיקבע בנוהל היועץ המשפטי של
הרשות האוכפת או מי שהוסמך מטעמו לעניין זה )בסעיף זה – הנוהל(:
.16התראה מינהלית
.762 '; התשפ"ב, עמ226 ' ס"ח התשל"ז, עמ9
8
;הוראת החיקוק שהופרה היא הוראה חדשה כהגדרתה בנוהל
(1)
;קיים ספק בדבר אופן יישום ההוראה שהופרה, בנסיבות העניין
(2)
הרשות האוכפת שינתה את מדיניותו בעניין אכיפת ההוראה
(3)
;שהופרה
נסיבות נוספות שרשאי היועץ המשפטי של הרשות האוכפת או
(4)
.מי שהוסמך מטעמו לעניין זה, לקבוע בנוהל כאמור
,הודעה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית מסוג התראה מינהלית תכיל
)ב(
בין השאר, את הפרטים הבאים:
;שם המפר ומענו
(1)
המעשה או המחדל המהווה את ההפרה המינהלית, מקום ומועד
(2)
;ביצועה של ההפרה המינהלית
הודעה למפר כי עליו להפסיק את ההפרה או לתקן את ההפרה
(3)
המינהלית עד המועד שנקבע בהתראה, וכי אם ימשיך בהפרה
המינהלית או יחזור עליה יהא צפוי לחיוב כספי בשל הפרה מינהלית
, או לחילופין לצו14 נמשכת או הפרה מינהלית חוזרת, כאמור בסעיף
מינהלי;
זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף
(4)
;32
.פרטי זיהוי של המפקח
(5)
נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה, והמפר המשיך
)א(
להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה מעבר לתקופה שנקבעה
בהתראה, יראו את ההפרה המינהלית כהפרה מינהלית נמשכת לעניין סעיף
,11 או10 )ב(, ויחולו לעניין הטלת אמצעי אכיפה מינהלית הוראות סעיפים14
.לפי העניין ובשינויים המחויבים
.17
הפרה מינהלית
נמשכת והפרה
מינהלית חוזרת
לאחר התראה
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר
)ב(
את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת
ההתראה, יראו את ההפרה המינהלית הנוספת כאמור כהפרה מינהלית חוזרת
או10 )א(, ויחולו לעניין הטלת החיוב הכספי הוראות סעיפים14 לעניין סעיף
, לפי העניין, בשינויים המחויבים.11
סימן ד' – צווים מינהליים
9
צו מינהלי יינתן לשם מניעת ההפרה המינהלית או הישנותה וכן לשם
)א(
יקבעו לגבי כל הפרה מינהלית2 השבת המצב לקדמותו; תקנות לפי סעיף
האם ניתן להטיל בשלה צו מינהלי ויכללו בין היתר:
.18צו מינהלי
;(את סוג הצו המינהלי לפי סעיף קטן )ב
(1)
;את זהות הגורם לו יינתן הצו המינהלי
(2)
את סוג הרכוש, הפעולה, השימוש או העיסוק אליהם מתייחס
(3)
;הצו המינהלי, לפי העניין
. את התנאים להטלת הצו המינהלי ותנאי ביצועו
(4)
בצו מינהלי רשאי הממונה או המפקח, לפי העניין, לצוות, בכתב, על
)ב(
ביצוע אחת מהפעולות כמפורט להלן, לפי העניין, במועד ובאופן שייקבע בצו –
;הרחקת המפר ממקום ביצוע ההפרה המינהלית
(1)
תפיסה זמנית או הגבלת השימוש ברכוש שבוצעה בו הפרה
(2)
;מינהלית או ששימש במישרין לביצוע הפרה מינהלית
הפסקת פעולה, עבודה, שימוש או עיסוק, בין בסגירת חצרים
(3)
ובין בכל דרך אחרת הנדרשת בנסיבות העניין, כדי להביא להפסקת
ההפרה מינהלית;
לנקוט את האמצעים הדרושים למניעת ההפרה, לתיקון או
(4)
לשיפור הלקוי שנוצר כתוצאה מההפרה המינהלית, או להחזרת המצב
לקדמותו.
בקביעת האפשרות להטיל צו מינהלי לפי סעיף קטן )א(, ישקול שר
)ג(
המשפטים, בין השאר, את האינטרס הציבורי במניעת ההפרה המינהלית,
בהישנותה או בהשבת המצב לקדמותו, אל מול הפגיעה הפוטנציאלית שעשויה
להיגרם למפר בעקבות מתן הצו המינהלי.
,מצא ממונה, על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי התבצעה הפרה מינהלית
)א(
, ולאחר ששקל את2 רשאי הוא ליתן צו מינהלי כמפורט בתקנות לפי סעיף
)ג(.18 השיקולים המנויים בסעיף קטן
.19
מתן צו מינהלי
:לא יינתן צו מינהלי לפי חוק זה, אלא אם כן התקיימו אלה
)ב(
לא הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו שיפוטי לפי כל
(1)
דין בעניין המעשה או המחדל המהווים הפרה מינהלית; אין באמור כדי
לפגוע בסמכות הרשות האוכפת לפי כל דין, להטיל צו מינהלי או לבקש
מבית המשפט להטיל צו שיפוטי בשל מעשה המהווה גם הפרה מינהלית
לפי חוק זה;
10
;לא עברה למעלה משנה מיום גילוי ההפרה המינהלית
(2)
הממונה התייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות האוכפת או מי
(3)
;(מטעמו )להלן – היועץ המשפטי
ניתנה למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בפני
(4)
הממונה או בפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, בתוך פרק זמן סביר
בנסיבות העניין לפני הטלת הצו )בסעיף זה – זכות טיעון(.
(, מצא ממונה כי קיים צורך במתן צו3)(על אף האמור בסעיף קטן )ב
)ג(
מינהלי בדחיפות לשם השגת אינטרס ציבורי משמעותי, וכי קיום ההיוועצות
עם היועץ המשפטי עלולה לפגוע באופן משמעותי באינטרס האמור, רשאי הוא
( להבעת3)(לתתו, והצו יובא לעיון היועץ המשפטי כאמור בסעיף קטן )ב
עמדתו, בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו המינהלי, ולא יאוחר משלושה
ימים לאחר מכן.
(, מצא הממונה כי קיים צורך במתן צו4)(על אף האמור בסעיף קטן )ב
)ד(
מינהלי בדחיפות לשם השגת אינטרס ציבורי משמעותי, ומתן זכות טיעון
למפר עלולה לפגוע באופן משמעותי באינטרס האמור, רשאי הוא לקבוע,
בהתייעצות עם היועץ המשפטי או מי מטעמו, כי זכות הטיעון לא תינתן לפני
מתן הצו המינהלי; הוחלט כאמור בסעיף קטן זה, תינתן למפר זכות טיעון
בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו המינהלי, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר
מכן.
:הודעה על מתן צו מינהלי תכלול את כל אלה
)ה(
;שם המפר ומענו
(1)
תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו, לרבות מועד
(2)
;ביצוע המעשה או המחדל המהווה את ההפרה המינהלית
פרטים מזהים לעניין הרכוש או המקום לגביו ניתן הצו, לרבות
(3)
כתובתו או מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש
בנסיבות העניין;
( ובכפוף לסעיף3)(אישור בדבר חובת היוועצות לפי סעיף קטן )ב
(4)
;(קטן )ג
;תוקפו של הצו
(5)
פרטים בדבר האפשרות להגיש ערר לבית דין להפרות מינהליות
(6)
;42 לפי סעיף
;פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו
(7)
11
נימוקים לדחיית טענות המפר, אם מימש את זכות הטיעון לפי
(8)
.((, ובכפוף לסעיף קטן )ד4)(סעיף קטן )ב
, רשאי מפקח לתת צו מינהלי לתפיסה זמנית19 על אף האמור בסעיף
)א(
או הגבלת השימוש ברכוש שבאמצעותו בוצעה ההפרה המינהלית, כמפורט
שעות )להלן – צו מינהלי48 , לתקופה שלא תעלה על2 בתקנות לפי סעיף
ארעי(.
.20צו מינהלי ארעי
צו מינהלי ארעי יינתן על ידי מפקח אם מצא שמתבצעת לנגד עיניו
)ב(
הפרה מינהלית ומתקיים אחד מאלה:
קיים צורך דחוף ומיידי להפסיק את ההפרה האמורה לשם
(1)
;השגת אינטרס ציבורי משמעותי
אי מתן הצו המינהלי באופן מיידי והעברת ההחלטה לממונה
(2)
.ימנעו את האפשרות לאכיפת ההפרה המינהלית
בסעיף
המנויים
הפרטים
את
יכלול
ארעי
מינהלי
צו
)ג(
( וכן יצוין בו כי העניין יועבר לממונה אשר מוסמך5)-( ו3) ,(2) ,(1)()ה19
ימים, ואת אפשרותו של המפר להציג את30-להאריך את תוקף הצו עד ל
טענותיו לעניין זה בפני הממונה.
ניתן צו מינהלי ארעי בהתאם לפי סעיף קטן )א(, יובא הצו בהקדם לפני
)ד(
הממונה; השתכנע הממונה על בסיס דוח המפקח והתייחסות המפר, ככל
שניתנה עד לאותו מועד, כי בוצעה הפרה – רשאי הוא להאריך את הצו עד
ימים מיום מסירת הצו הארעי בהתאם להוראות30 לתקופה שלא תעלה על
, בשינויים המחויבים, ויראו בצו הארעי כצו מינהלי לכל דבר ועניין. 19 סעיף
המפר רשאי להעביר את התייחסותו למתן הצו הארעי ולאפשרות
)ה(
להארכתו עד לשלושה ימים לאחר מתן הצו הארעי; הועברה התייחסות
כאמור לאחר החלטת הממונה לפי סעיף קטן )ד( – תועבר ההתייחסות לבחינת
הממונה בהקדם.
ניתן צו מינהלי והמפר הפר את האמור בצו, רשאי המפקח או הממונה, לפי
העניין –
.21אי קיום צו מינהלי
לנקוט פעולות הדרושות באופן סביר לביצוע הצו, ומשעשה כן יהיה מי
(1)
שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום ההוצאות שהוצאו
בגין הפעולות כאמור, לרשות האוכפת; משטרת ישראל רשאית לסייע למפקח
או לממונה, לפי בקשתו, ולעשות שימוש בכוח סביר לשם כך.
להטיל בשלה חיוב כספי בסכום שייקבע לעניין אותו הצו בתקנות לפי
(2)
.2 סעיף
12
יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי30 צו מינהלי יעמוד בתוקפו עד
מי שהוציא אותו או על ידי ערכאה שיפוטית; הממונה שנתן את הצו המינהלי
רשאי לבקש את הארכת תוקפו בבית הדין להפרות מינהליות; הוגשה לבית
הדין בקשה להארכת תוקפו של צו מינהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה
ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית הדין להפרות מינהליות החלטה אחרת.
.22 תקופת תוקף של צו
מינהלי
ההוראות בדבר מתן צו מינהלי לפי חוק זה אינן גורעת מחיקוקים אחרים
בהם נתונה סמכות למתן צו מינהלי בשל נסיבות המהוות הפרה מינהלית לפי
חוק זה; ואולם לא ייקבע צו מינהלי לפי חוק זה, אם נקבעה בחיקוק אחר
סמכות מאותו הסוג למתן צו מינהלי בגין המעשה המהווה הפרה מינהלית.
.23ברירת דין
פרק ד': המצאת הודעה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית
,בהודעה על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית או בהודעה על כוונת חיוב
תצוין זכותו של המפר לקבל לידיו את המידע שעל בסיסו הוחלט למסור למפר
.56 הודעה כאמור ואופן קבלת המידע, בהתאם להוראות סעיף
.24
מידע שעל בסיסו
ניתנה הודעה על
הטלת אמצעי
אכיפה מינהלית
הודעה שיש להמציאה לאדם לפי חוק זה, המצאתה תהיה באחת
)א(
מאלה:
.25
דרכי המצאה
– במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו
(1)
,לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים
אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם-בני-ובתאגיד ובחבר
המורשה כדין לייצגו;
באופן דיגיטלי למען הדיגיטלי של האדם; בחוק זה, "מען
(2)
;1965-דיגיטלי" – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה
במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או
(3)
אדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה-בני-חבר
כתאריך ההמצאה.
היה לנמען עורך דין, דייה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או
)ב(
במסירה לעובד במשרדו.
.המצאה למפקח או לממונה, יכול שתהיה במסירה לעובד במשרדו
)ג(
נמסרה הודעה על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית לפי
)ד(
( בסעיף קטן )א( לידי מפר שהוא קטין ומענו אינו המען הרשום3) ( או1) פסקה
של הורהו, יישלח העתק מההודעה כאמור להורהו של הקטין; ואולם אין
בהוראה זו כדי לפגוע בתוקפה של החלטה או הודעה על החלטה להטיל אמצעי
אכיפה מינהלית שהומצאה לקטין בלא שליחת העתק ממנה להורהו.
13
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות משלימות בעניין המצאת
)ה(
מסמכים, והוא אף בסטייה מהוראות סעיף זה.
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים המתנהלים בפני בית הדין
)ו(
להפרות מינהליות או בית משפט.
לא תומצא הודעה על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית או הודעה
)א(
על כוונת חיוב אם עברה שנה מיום ביצוע ההפרה המינהלית, וטרם נשלחה
בשל ההפרה הודעה על החלטה כאמור או הודעה על כוונת חיוב.
.26 תקופות להמצאת
הודעה על החלטה
להטיל אמצעי
אכיפה מינהלית
על אף האמור בסעיף קטן )א(, שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות לפי
)ב(
תקופה ארוכה יותר להמצאת הודעה על החלטה להטיל אמצעי אכיפה2 סעיף
מינהלית או הודעה על כוונת חיוב.
פרק ה': תשלום חיוב כספי
ימים מיום90 מפר שנמסרה לו הודעה על הטלת חיוב כספי, ישלם בתוך
)א(
ההמצאה, את החיוב הכספי הנקוב בהודעה כאמור, אלא אם כן הגיש ערר.
.27 מועד לתשלום חיוב
כספי
שילם אדם חיוב כספי, רואים את ההחלטה על הטלת אמצעי אכיפה
)ב(
מינהלית בעניינו כהחלטה סופית; אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על
אדם ששילם את החיוב הכספי אך ההחלטה להטיל עליו חיוב כספי בוטלה
בשל החלטה בהשגה או בערר.
בוטלה החלטה להטיל חיוב כספי, לאחר ששילם המפר את החיוב בשל
)ג(
הפרה מינהלית, יוחזר למפר סכום החיוב ששולם לפי תקנות בתי המשפט
101981.-ולשכות ההוצאה לפועל )החזרת פקדונות וקנסות(, התשמ"א
לא שילם מפר את החיוב הכספי בשל הפרה מינהלית כאמור בסעיף
)ד(
קטן )א(, וחלפו המועדים להגשת השגה או להגשת ערר, ולא הגיש המפר השגה
או ערר או שהגיש בזמן ובקשתו כאמור נדחתה, רואים בהחלטה להטיל על
המפר אמצעי אכיפה מינהלית בתום המועדים האמורים כהחלטה סופית;
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מפר שהגיש השגה שלא במועד אך ממונה
)ג( וביטל את ההחלטה להטיל חיוב כספי, או על מפר שבית31 דן בה לפי סעיף
)ג(.42 דין להפרות מינהליות החליט לדון בעררו אף שהוגש באיחור לפי סעיף
חיוב כספי שלא שולם, כולו או חלקו, במועד לתשלומו כאמור בסעיפים
)א(
)ד(, לפי העניין )בסעיף זה – המועד לתשלום החיוב הכספי( תיווסף42 )א( או27
.(עליו תוספת פיגור בשיעור כאמור בסעיף קטן )ב( )בסעיף זה – תוספת פיגור
.28
תוספת פיגור על
תשלום חיוב -אי
כספי במועדו
.1240 ' ק"ת התשמ"א, עמ10
14
שיעור תוספת הפיגור יהיה שלושים וחמישה אחוזים מהחיוב הכספי או
)ב(
מחלקו שלא שולם, לפי העניין, ובתום כל תקופה של שישה חדשים שעברו
מהמועד לתשלום החיוב הכספי – חמישה אחוזים נוספים מהחיוב בשל
ההפרה המינהלית או מחלקו שלא שולם, לפי העניין.
סכום ששולם או שנגבה על חשבון חיוב כספי בשל ההפרה המינהלית
)ג(
שהתווספה עליו תוספת פיגור, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות לנקיטת הליכי
גביית חיוב כספי שלא שולם במועד על פי חוק זה, לאחר מכן לחשבון תוספת
הפיגור ולבסוף לחשבון החיוב הכספי.
לעניין החלטה להטיל חיוב כספי שניתנה על ידי מפקח שהוא עובד
)א(
רשות המקומית, גורם מוסמך ברשות המקומית הרלוונטית, כהגדרתו בסעיף
, רשאי לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגור, כולה או מקצתה,31
:אם נוכח שהעילה לאי תשלום במועד היא אחת מאלה
.29
פטור מתשלום
תוספת פיגור
נבצר מהמפר לשלם את החיוב הכספי במועד בשל סיבה שאינה
(1)
;תלויה בו
הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות
(2)
.המדינה או רשות מקומית
בקשה לפי סעיף זה תהיה בכתב; הגורם המוסמך רשאי להחליט
)ב(
בבקשה על יסוד הכתב בלבד.
חיוב כספי בשל הפרה מינהלית וכן הוצאות שפסק בית דין להפרות
)א(
מינהליות לפי חוק זה לטובת המדינה, ייגבו לאוצר המדינה, ועל גבייתם יחול
חוק המרכז לגביית קנסות; ואולם על חיוב כספי בשל הפרה מינהלית שהטיל
עובד של רשות המיסים או ממונה מטעם רשות המיסים יחולו הוראות פקודת
פקודת המסים( לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית- )להלן11(המסים )גביה
ותוספת הפיגור, כאילו הוא מס כמשמעותו באותה פקודה.
.30גבייה
)א( לחוק המרכז לגביית קנסות, חיוב כספי3 על אף האמור בסעיף
)ב(
ישולם למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות )בסעיף זה – המרכז לגביית
)ד(, לפי העניין אף אם42 )א( או27 קנסות(, עד תום התקופה כאמור בסעיפים
טרם הגיע מועד פירעונו; ואולם המרכז לגביית קנסות לא יפעל בהליכי גבייה
לפי החוק האמור אלא בחלוף המועד לתשלום החיוב הכספי.
.1399 (, )א1374 ( חוקי א"י, כרך ב' עמ' )ע11
15
על אף האמור בסעיף קטן )א(, חיוב כספי שהטיל מפקח שהוא עובד
)ג(
רשות מקומית או ממונה מטעם רשות מקומית, ישולם לקופת הרשות
המקומית; הוראות פקודת המסים יחולו על גבייתו של חיוב כספי כאמור
בסעיף קטן זה, שלא שולם במועדו, לרבות תוספת הפיגור, כאילו הוא מס
כמשמעותו באותה פקודה.
פרק ו': השגה על החלטת מפקח להטיל אמצעי אכיפה מינהלית
מפר רשאי להגיש לגורם המוסמך, השגה על החלטת מפקח להטיל
)א(
ימים מיום ההמצאה; בחוק30 )א( בתוך5 אמצעי אכיפה מנהלית לפי סעיף
זה, "גורם מוסמך" – כל אחד מאלה, לפי העניין:
.31
השגה על החלטה
להטיל אמצעי
אכיפה מינהלית
לעניין החלטה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית שניתנה בידי
(1)
– שוטר שהמפקח הכללי של משטרת53 שוטר שהוסמך לפי סעיף
ישראל הסמיכו לכך;
לעניין החלטה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית שניתנה בידי
(2)
– היועץ המשפטי52 פקח או עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי סעיף
של הרשות המקומית או עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות
המקומית שהוא הסמיך לכך;
לעניין החלטה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית שניתנה בידי
(3)
– מי שהשר הממונה, או ראש תאגיד51 עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף
שהוקם לפי חוק, הסמיכו לכך.
במסגרת ההשגה, רשאי המפר לבקש לבטל את החיוב הכספי או
)ב(
, להטיל עליו התראה32 ההתראה המינהלית שהוטלו עליו לפי הוראות סעיף
או33 מינהלית חלף חיוב כספי או אמצעי אכיפה חלופי לפי הוראות סעיפים
, והכל35 , בהתאמה, או להפחית את החיוב הכספי לפי הוראות סעיף34
.בהתאם להוראות פרק זה
יום כאמור30 גורם מוסמך רשאי לדון בהשגה שהוגשה לאחר שחלפו
)ג(
בסעיף קטן )א(, אם שוכנע שההשגה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו
תלויות במפר ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה
המניעה.
מפר שהגיש ערר על ההחלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית אינו רשאי
)ד(
להגיש השגה בשל אותה החלטה.
.גורם מוסמך יחליט בהשגה וימציאה למפר, בצירוף נימוקיו
)ה(
הגשת השגה אינה דוחה את המועד לתשלום החיוב הכספי בשל ההפרה
)ו(
המינהלית.
16
גורם מוסמך רשאי לבטל את ההחלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית, אם
נוכח כי התקיימה אחת מהעילות המפורטות להלן:
.32
ביטול אמצעי
אכיפה מינהלי
;לא בוצעה הפרה מינהלית
)א(
;נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים
)ב(
.ההפרה המינהלית לא בוצעה בידי המפר
)ג(
גורם מוסמך רשאי להמיר את ההחלטה להטיל על מפר חיוב כספי בהתראה
ובהתקיים הנסיבות והשיקולים להטלת16 מינהלית, בהתאם להוראות סעיף
)א(.16 התראה מינהלית שנקבעו בנוהל כאמור בסעיף
.33
המרת חיוב כספי
בהתראה
גורם מוסמך רשאי להמיר את ההחלטה להטיל על מפר חיוב כספי באמצעי
אכיפה חלופי אם ראה כי הדבר מתאים בנסיבות העניין והתקיימו הוראות
לחוק זה. 6 סעיף
.34
המרת חיוב כספי
באמצעי חלופי
גורם מוסמך רשאי להפחית את סכום החיוב הכספי הקבוע להפרה
)א(
שקלים1,000 , אם מדובר בחיוב כספי העולה על2 מינהלית בתקנות לפי סעיף
חדשים ובהתקיים נסיבה מהנסיבות כמפורט בפסקאות שלהלן ובשיעור
כמפורט לצידה:
.35 הפחתת חיוב כספי
מינהלי
המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה המינהלית ולהקטנת
(1)
; אחוזים20 – הנזק, להנחת דעתו של הגורם המוסמך
המפר הוא יחיד והגורם המוסמך שוכנע כי ההפרה המינהלית
(2)
נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של החיוב הכספי או
שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם
אחוזים.20 – המפר
ובשיעורים2 נסיבות אחרות ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיף
(3)
.שיקבעו שם
התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיף קטן )א(, רשאי גורם
)ב(
מוסמך להפחית מסכום החיוב הכספי המוטל על המפר את השיעורים
המנויים לצד אותן נסיבות, במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה הכולל לא יעלה
אחוזים מסכום החיוב הכספי.70 על
פרק ז': הקמת בית דין להפרות מינהליות, ערר וערעור
שר המשפטים יקים בית דין, אחד או יותר, של דן יחיד, שתפקידו לדון
. 42 בעררים המוגשים לפי סעיף
.36
הקמת בית דין
להפרות מינהליות
בסעיפים
כאמור
ועדה
בחירת
לפי
ימנה,
המשפטים
שר
)א(
קטנים )ד( או )ה(, לפי העניין, ראש בית דין להפרות מינהליות וחברי בית דין
להפרות מינהליות.
.37 מינוי ראש בית דין
וחברי בית דין
להפרות מינהליות
17
ראש בית דין להפרות מינהליות יהיה אזרח ישראלי הכשיר להתמנות
)ב(
לשופט בית משפט מחוזי.
חבר בית דין להפרות מינהליות יהיה אזרח ישראלי הכשיר להתמנות
)ג(
לשופט בית משפט שלום.
הוועדה לבחירת ראש בית דין להפרות מינהליות תהיה בת שלושה
)ד(
חברים, והם:
;המנהל הכללי של משרד המשפטים
(1)
,עובד מדינה שהוא משפטן הבקיא בתחומי המשפט המינהלי
(2)
;שימנה היועץ המשפטי לממשלה
נציג ציבור הבקיא בתחומי המשפט המינהלי או הפלילי שימנה
(3)
.נציב שירות המדינה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה
הוועדה לבחירת חברי בית דין להפרות מינהליות תהיה בת שלושה
)ה(
חברים, והם:
שופט בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט
(1)
;העליון; והוא יהיה יושב הראש
;ראש בית דין להפרות מינהליות
(2)
.(( של סעיף קטן )ד3) נציג ציבור כאמור בפסקה
(3)
שר המשפטים רשאי, בהסכמת ראש בית דין להפרות מינהליות, למנות
)ו(
חבר בית דין להפרות מינהליות, אחד או יותר, לסגן ראש בית הדין להפרות
מינהליות; פקעה כהונתו של סגן ראש בית דין כחבר בית דין להפרות
מינהליות, תפקע גם כהונתו כסגן ראש בית הדין להפרות מינהליות.
הודעה על מינוי חבר בית דין להפרות מינהליות, סגן ראש בית דין
)ז(
להפרות מינהליות וראש בית דין להפרות מינהליות לפי סעיף זה, תפורסם
ברשומות ובאתר האינטרנט של בית הדין להפרות מינהליות.
חבר בית דין להפרות מינהליות וראש בית דין להפרות מינהליות יהיו עובדי
מדינה.
.38
חבר בית דין
להפרות מינהליות
וראש בית הדין
להפרות מינהליות
– עובדי מדינה
חבר בית דין להפרות מינהליות וראש בית דין להפרות מינהליות ימונו
שנים. 7 לתקופת כהונה אחת בת
.39תקופת כהונה
18
חבר בית דין להפרות מינהליות או ראש בית דין להפרות מינהליות
)א(
יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות
לראש בית דין להפרות מינהליות, ולעניין ראש בית דין – למנהל הכללי של
משרד המשפטים.
.40 הפסקת כהונה לפני
תום תקופת
הכהונה
התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר בית דין להפרות
)ב(
מינהליות או ראש בית דין להפרות מינהליות, יעבירו שר המשפטים מכהונתו
לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
,הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה
(1)
,חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת האחראי על בירור תלונות
לכהן כחבר בית דין להפרות מינהליות או כראש בית דין להפרות
מינהליות, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; בסעיף
א)א( לחוק בתי14 זה, "האחראי על בירור תלונות" – כמשמעותו בסעיף
דין מינהליים;
;נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו
(2)
,)ד( או )ה(, לפי העניין40 על פי החלטת הוועדה כאמור בסעיף
(3)
שהתקבלה לפי המלצת האחראי לבירור תלונות בהתאם לסעיף
ב)ב( לחוק בתי דין מינהליים.14
שר המשפטים לא יפסיק כהונתו של דיין או ראש בית דין לפי סעיף
)ג(
קטן )ב(, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
הסמכויות הנתונות לחבר בית דין להפרות מינהליות יהיו נתונות גם לראש
בית דין להפרות מינהליות.
.41 סמכויות ראש בית
דין להפרות
מינהליות
על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית ניתן לערור לבית דין להפרות
)א(
מינהליות.
.42ערר
ימים מיום ההמצאה, ואם הגיש העורר90 ערר לפי סעיף זה יוגש בתוך
)ב(
ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה30 השגה בשל אותה הפרה מינהלית – בתוך
בהשגה.
בית דין להפרות מינהליות רשאי להאריך את המועדים האמורים
)ג(
בסעיף קטן )ב( מטעמים מיוחדים שיירשמו.
19
הגיש מפר ערר על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית מסוג חיוב
)ד(
ימים מיום שניתנה החלטה30 כספי, יהיה המועד לתשלום החיוב הכספי
סופית של בית דין להפרות מינהליות בערר או פסק דין של בית משפט, לפי
העניין, המאשרת את ההחלטה להטיל את החיוב הכספי; ואולם רשאי בית דין
להפרות מינהליות או בית משפט, לפי העניין, לצוות שהחיוב הכספי ישולם
בתוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע, ורשאי הוא לקבוע שעל סכום החיוב
הכספי שתשלומו נדחה או על חלק ממנו, תשולם תוספת פיגור כאמור בסעיף
לגבי תקופת הדחיה.28
בית דין להפרות מינהליות ינהל את הליכי הערר, לרבות הגשת כתבי
)א(
דין ומסמכים נוספים וצפייה בהחלטות ובמועדי דיון, באמצעות מערכת-בי
מקוונת כפי שקבע שר המשפטים בתקנות; לעניין זה "מערכת מקוונת" –
מערכת מחשבים שבאמצעותה פועל בית הדין להפרות מינהליות ומתנהלים
הליכים משפטיים בו.
.43
ניהול הליכי ערר
באמצעות מערכת
מקוונת
משרד המשפטים יעמיד לרשות הציבור מוקדי שירות שתפקידם לסייע
)ב(
למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת לצורך ההליכים כאמור בסעיף
קטן )א(.
בית דין להפרות מינהליות ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות
)א(
שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם מצא, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש
בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.
.44דיון בערר
,החליט בית דין להפרות מינהליות לקיים דיון בהשתתפות הצדדים
)ב(
יקיימו באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים, אלא
אם מצא מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק
בעניינם של הצדדים; לעניין זה "אמצעים טכנולוגיים" – אמצעים המאפשרים
העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים
בדיון וכן להישמע במהלכו.
)ב( ישקול בית דין להפרות-בקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים )א( ו
)ג(
מינהליות, בין השאר, את השאלות המרכזיות המתעוררות בהליך, מורכבות
ההליך, היקף הראיות וסוגן ונימוקי הבקשה, ככל שהוגשה.
שר המשפטים יקבע הוראות לעניין אופן קיום דיונים לפני בית דין
)ד(
להפרות מינהליות, ובכלל זה הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכל בשים
לב לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שיבטיח קיום
הליך נגיש ומתאים לצרכי אדם עם מוגבלות ובשים לב למאפייניהם
הייחודיים של קטינים ולעקרונות חוק הנוער –
20
מקרים שבהם יתקיים דיון באמצעים טכנולוגיים, ועריכת
(1)
התאמות נגישות נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון
זכויות לאנשים עם מוגבלות;
אפשרות להורות, בהחלטה מנומקת, על קיום דיון בנוכחות
(2)
.הצדדים
בית דין להפרות מינהליות מוסמך לאשר החלטה להטיל אמצעי אכיפה
מינהלית, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את
העניין עם הוראות לגורם שקיבל את ההחלטה.
.45ביקורת שיפוטית
שר המשפטים רשאי לקבוע את סדרי הדין, סדרי המינהל ודיני ראיות
)א(
שיחולו בבית דין להפרות מינהליות.
.46
סדרי דין, סדרי
המינהל ודיני
ראיות בבית דין
להפרות מינהליות
ראש בית דין להפרות מינהליות יהיה אחראי בפני שר המשפטים על
)ב(
ביצועם של סדרי הדין וסדרי המינהל שנקבעו לפי סעיף קטן )א(, ולשם כך
יהיה רשאי לקבוע הוראות מפורטות ליישום סדרי הדין וסדרי המינהל
בעניינים אלה:
;דחיית מועד דיון והחלטה בבקשה להארכת מועד
(1)
דיון והכרעה בבקשות המוגשות לאחר שבית דין להפרות
(2)
;מינהליות נתן החלטה סופית
;אופן קיום הדיונים
(3)
עניינים נוספים של סדי דין וסדרי מינהל כפי שיקבע שר
(4)
.המשפטים
,16 ,14 ,13 ,8 ,7 ,5 ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט לפי סעיפים
, יחולו על ערר ועל בית דין להפרות מינהליות,45- ו41 ,()ג-)א( ו26 ,22 ,18 ,17
בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי
)ה( לחוק האמור יהיו נתונות לבית משפט שלום או לבית משפט-)ד( ו28 סעיף
)ג(.48 לענינים מקומיים במקרים המפורטים בסעיף
.47
תחולת הוראות
חוק בתי דין
מינהליים
על החלטה סופית של בית דין להפרות מינהליות בערר ניתן לערער לבית
)א(
יום מיום60 משפט השלום אשר ידון בערעור על פי סדרי דין מינהליים, בתוך
מתן ההחלטה הסופית.
.48
ערעור על החלטת
בית דין להפרות
מינהליות
על החלטה אחרת של בית דין להפרות מינהליות ניתן לערער לבית
)ב(
משפט השלום, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט השלום; לעניין
זה "החלטה אחרת" –
21
החלטה שניתנה לאחר ההחלטה הסופית של בית דין להפרות
(1)
;מינהליות ואינה נבלעת בה
;החלטה בעניין סמכות עניינית
(2)
;החלטה בעניין פסלות חבר בית דין להפרות מינהליות
(3)
;החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה
(4)
החלטה בעניינים נוספים שיקבע שר המשפטים בצו, באישור
(5)
.הוועדה
,)ב(, ערעור או בקשת רשות ערעור-על אף האמור בסעיפים קטנים )א( ו
)ג(
לפי העניין, כאמור באותם סעיפים קטנים, בעניין אמצעי אכיפה מינהלית
, יוגשו52 שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף
לבית משפט לעניינים מקומיים; ואולם אם אין בית משפט לעניינים מקומיים
שאזור שיפוטו בתחום הרשות המקומית שמפקח מטעמה הטיל את החיוב
בשל הפרה מינהלית, הערעור או בקשת רשות ערעור יידון בפני בית משפט
שלום.
אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום חיוב כספי בשל
)ד(
הפרה מינהלית או קיום אמצעי אכיפה מינהלית אחר, אלא אם כן בית
המשפט הורה על כך.
על פסק דין של בית משפט השלום או של בית משפט לענינים מקומיים בערעור
, ניתן לערער לבית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד, אם48 לפי סעיף
ניתנה לכך רשות מאת שופט בית המשפט המחוזי.
.49
רשות ערעור על
פסק דין של בית
משפט שלום
פרק ח': סמכויות מפקחים וממונים
, השר הממונה או עובד בכיר מעובדי משרדו האחראי על התחום הנוגע בדבר
ייתן הנחיות והוראות שלפיהן מפקחים וממונים לפי חוק זה יפעילו את
סמכותם; הנחיות והוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות
האוכפת.
.50
כפיפות מפקחים
וממונים להנחיות
השר הממונה
,השר הממונה או ראש תאגיד שהוקם לפי חוק בהסכמת השר הממונה
)א(
רשאי להסמיך מקרב עובדיו עובד ציבור להיות מפקח לפי חוק זה, שיהיו
נתונות לו הסמכויות לפי סעיף קטן )ד(, כולן או חלקן, לשם אכיפת הפרות
מינהליות לפי חוק זה; לעניין זה, "עובד ציבור" – עובד מדינה כמשמעותו
וכן עובד תאגיד שהוקם לפי121959,-בחוק שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט
חוק שחל עליו דין משמעתי על פי דין.
.51 הסמכת עובד ציבור
כמפקח
.86 ' ס"ח התשי"ט, עמ12
22
לא יוסמך עובד ציבור למפקח לפי הוראות סעיף קטן )א(, אלא אם
)ב(
מתקיימים בו כל אלה:
הוא לא הורשע בעבירה ולא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל
(1)
אמצעי אכיפה מינהלית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין
הוא ראוי, לדעת הגורם המסמיך, להיות מפקח, או לא הוגש נגדו כתב
אישום בעבירה כאמור או לא הוגש ערר על החלטה להטיל אמצעי
אכיפה מינהלית כאמור או ערעור על ההחלטה בערר כאמור, וטרם
ניתנו החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין, בעניינו;
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו
(2)
;לפי סעיף קטן )ד(, כפי שהורה השר הממונה
.הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר הממונה
(3)
.הודעה על הסמכת עובד ציבור כאמור בסעיף זה תפורסם ברשומות
)ג(
לשם אכיפת הפרות מינהליות, יהיו נתונות למפקח שהוסמך לפי סעיף
)ד(
קטן )א(, סמכויות פיקוח כמפורט להלן:
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת
(1)
;זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש
(2)
בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חיקוק המנוי בתוספת
הראשונה או בתוספת השנייה או להקל את ביצוען; בפסקה זו,
13.1995-"מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה
לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את
(3)
;המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת
להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא
(4)
.ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט
מפקח לפי סעיף זה, לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף
)ה(
קטן )ד( אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
;הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו
(1)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל
(2)
.סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה
.366 ' ס"ח התשנ"ה, עמ13
23
לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות3 פקח שהוסמך לפי סעיף
)בסעיף זה – חוק ייעול142011-המקומיות )הוראת שעה(, התשע"א
האכיפה( יהיה מפקח לפי חוק זה לצורך אכיפת הפרות מינהליות של חוקי עזר
לחוק6 עד4 עירוניים, ויהיו נתונות לו לשם כך הסמכויות הקבועות בסעיפים
האמור בכפוף לחובות ולסייגים לפי אותם סעיפים.
.52
הסמכת פקח
כמפקח
השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר הממונה, רשאי להסמיך בצו את
)א(
המפקח הכללי של משטרת ישראל, למנות שוטר להטיל אמצעי אכיפה
מינהלית בשל הפרה מינהלית.
.53
הסמכת שוטר
כמפקח
לשוטר שהוסמך כאמור בסעיף קטן )א( יהיו נתונות הסמכויות
)ב(
)ד(, ובלבד שיקבל הכשרה למילוי תפקידו ולעניין51 הקבועות בסעיף
הסמכויות הנתונות לו לשם אכיפת הפרות מינהליות שבתחום סמכותו; אין
בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של שוטר לפי כל דין.
לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה של חוק זה, יראו מפקח או שוטר
לחוק עבירות מינהליות או מפקח שהוסמך להטיל קנס5 שהוסמך לפי סעיף
מינהלי לפי חיקוק שנקבעה לגביו עבירה מינהלית או עבירת קנס כמשמעותה
בחוק סדר הדין הפלילי, כמפקח לפי חוק זה, לעניין החיקוק שלגביו הוסמך
ערב מועד התחילה, אם הסמכתו עמדה בתוקף באותו מועד.
.54הוראת מעבר לעניין
מפקחים
סמכויות הנתונות למפקח יהיו נתונות גם לממונה לפי חוק זה, בתנאי שעמד
)ב(, בשינויים המחויבים.51 בתנאי הכשירות הנדרשים למפקח על פי סעיף
.55סמכות ממונה
פרק ט': הוראות שונות
מפר זכאי לעיין במידע שבידי המפקח או הממונה שעל בסיסו הוחלט
)א(
למסור לו הודעה על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית או הודעה על
כוונת חיוב, ולהעתיק מידע כאמור, והכל בתוך פרק זמן סביר ממועד קבלת
ההודעה כאמור, לפני המועד להגשת טענותיו, ההשגה או הערר, לפי העניין.
.56זכות עיון
– (על אף הוראות סעיף קטן )א
)ב(
)א( לחוק חופש9 זכות העיון לא תחול לגבי מידע שהוראות סעיף
(1)
)להלן – חוק חופש המידע( חלות עליו, ובלבד1998-המידע, התשנ"ח
שהממונה לא ימנע עיון במידע כאמור, אלא במידה הנדרשת בשל הטעם
שבגינו נאסר העיון;
.1057 ' ס"ח התשע"א, עמ14
24
הממונה רשאי שלא לאפשר למפר לעיין במידע ולהעתיק מידע
(2)
)ב( לחוק חופש המידע חלות לגביו, ובלבד שהממונה9 שהוראות סעיף
לא ימנע עיון במידע כאמור, אלא במידה הנדרשת בשל הטעם שבגינו
נאסר העיון.
חילוט על פי כל חוק אינו מונע הטלת אמצעי אכיפה מינהלית והוא בא בנוסף
עליו.
.57חילוט
עבירה שנקבעה כהפרה מינהלית, לא יחולו לגביה הוראות כל חיקוק בדבר
כופר כסף.
.58סייג לכופר
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות
)א(
לביצועו, וביניהן תקנות לעניין סדרי הדין בערעור לבית משפט שלום או בית
משפט לענינים מקומיים; סדרי הדין בערעור כאמור יהיו במתכונת דומה
לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט לעניינים מינהליים בהתאם להוראות חוק
, בשינויים שיקבע שר152000-בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור
עובדתי ככל שהדבר דרוש.
.59ביצוע ותקנות
שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, לקבוע אגרות בעד הגשת ערר
)ב(
לבית דין להפרות מינהליות.
במשרדו של שר הממונה, ולענין הפרות הנאכפות בידי רשויות מקומיות
)א(
– ברשות המקומית, יתנהל רישום של הפרות מינהליות אשר הוטל בשלהן
אמצעי אכיפה מינהלית )להלן – המאגר(; רישום של הפרות מינהליות לא יגרע
מסמכותה של רשות אוכפת לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.
.60
רישום הפרות
מינהליות
:המאגר יכלול פרטים אלה
)ב(
פרטים מזהים של היחיד או התאגיד שעליו הוטל אמצעי אכיפה
(1)
;מינהלית
;תיאור ההפרה המינהלית, מקום ומועד ביצועה
(2)
,אמצעי האכיפה המינהלית שהוטל בשל ההפרה המינהלית
(3)
;לרבות סכומים, מועדים ותנאים הקבועים בו, לפי העניין
לחוק זה, יפרטו, במידת הצורך, את הגורמים שרק2 תקנות לפי סעיף
)ג(
אליהם יועבר מידע מהמאגר.
.190 ' ס"ח התש"ס, עמ15
25
,מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן )ג(, אדם שהגיע אליו מידע כאמור
)ד(
ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות
חוק זה, הוראות דין המחייב או מתיר לגלות את המידע, או לפי צו של בית
משפט.
.כל אדם יהיה זכאי לעיין בפרטי הרישום על עצמו במאגר לפי סעיף זה
)ה(
כי עבירה היא הפרה מינהלית, יחולו הוראות2 נקבע בתקנות לפי סעיף
)א(
חוק זה גם לגבי עבירה כאמור שנעברה לפני תחילתן של התקנות, ובלבד שאם
הוגש כתב אישום – טרם החל המשפט.
.61
הוראות מעבר
מאכיפה פלילית
לאכיפה מינהלית
סכום החיוב הכספי שיוטל בשל הפרה מינהלית לפי סעיף קטן )א(, לא
)ב(
יעלה על גובה הקנס שהיה ניתן להטיל בשל העבירה שנעברה.
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו; שר המשפטים רשאי בצו לדחות את
מועד התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם )בחוק
זה – מועד התחילה(.
.62תחילה
פרק י': תיקונים עקיפים
– בחוק בתי המשפט.63
תיקון חוק בתי
המשפט
:( יבוא9) אחרי סעיף קטן )ב( בפסקה37 בסעיף
(1)
א( ערעורים על פסקי דין של בית משפט שלום בנוגע להחלטה סופית9)"
,של בית דין להפרות מינהליות כהגדרתו בחוק הפרות מינהליות
.".2022-התשפ"ב
: אחרי סעיף קטן )א( יבוא55 בסעיף
(2)
( בית משפט לענינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית1")א
של בית דין להפרות מינהליות, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור
אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לענינים מקומיים,
כאמור
ממונה
שהטיל
מינהלית
אכיפה
אמצעי
בעניין
או2022-( להגדרת ממונה בחוק הפרות מינהליות, התשפ"ב2) בפסקה
לחוק האמור.",52 מפקח שהוסמך כאמור בסעיף
:בתוספת לחוק בתי דין מינהליים, בסופה יבוא.64 תיקון חוק בתי דין
מינהליים
, לחוק הפרות מינהליות36 . בית דין להפרות מינהליות לפי סעיף30"
."2022-התשפ"ב
26
,( והוראת שעה19 'בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות )תיקון מס
1 א( להגדרה "חוב" שבסעיף16) ()ב( ובפסקה1)()א16 בסעיף162018-התשע"ח
לחוק המרכז לגביית קנסות המובאת בו, במקום "קנס מינהלי" יבוא "קנס
וכן הוצאות2022-מינהלי, חיוב כספי לפי חוק הפרות מינהליות, התשפ"ב
שפסק בית הדין להפרות מנהליות לפי החוק האמור", במקום "לגבותו" יבוא
"לגבותם".
.65 תיקון חוק המרכז
לגביית קנסות
– בתוספת הראשונה לחוק עבירות מינהליות.66
תיקון חוק
העבירות
המינהליות
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הטיס" – יימחק; תחילתו של
(1)
סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו לפי
לעניין חוק זה;2 סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת בריאות העם" – יימחק
(2)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת תאונות" – יימחק
(3)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת המשקלות" – יימחק
(4)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק איסור אפיית לילה" – יימחק
(5)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק שעות עבודה ומנוחה" – יימחק
(6)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק חופשה שנתית" – יימחק
(7)
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק מס קניה" – יימחק; תחילתו
(8)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;;2 לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק החניכות" – יימחק
(9)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק עבודת הנוער" – יימחק
(10)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק עבודת נשים" – יימחק
(11)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק ארגון הפיקוח" – יימחק
(12)
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת המכס" – יימחק; תחילתו
(13)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;2 לפי סעיף
.684 ', עמ2722 ס"ח התשע"ח16
27
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "סימן ו' לפרק כ"ז" – יימחק
(14)
תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות
לעניין חוק זה;2 שהותקנו לפי סעיף
; לחוק אזור סחר" – יימחק1'הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פרק ד
(15)
תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות
לעניין חוק זה;2 שהותקנו לפי סעיף
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת הטבק" – יימחק; תחילתו
(16)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;2 לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק שירות התעסוקה" – יימחק
(17)
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק המים" – יימחק; תחילתו של
(18)
סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו לפי
לעניין חוק זה;2 סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת מס הכנסה" – יימחק
(19)
תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות
לעניין חוק זה;2 שהותקנו לפי סעיף
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק מס רכוש" – יימחק; תחילתו
(20)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;2 לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק מיסוי מקרקעין" – יימחק
(21)
תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות
לעניין חוק זה;2 שהותקנו לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת העיריות" – יימחק
(22)
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק שירות עבודה בשעת חירום
(23)
;יימחק
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת הבטיחות בעבודה" – יימחק
(24)
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת הנמלים" – יימחק; תחילתו
(25)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;2 לפי סעיף
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הספנות" – יימחק; תחילתו של
(26)
סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו לפי
לעניין חוק זה;2 סעיף
28
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק למניעת הונאה בתפילין
(27)
;יימחק
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק מס ערך מוסף" – יימחק
(28)
תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות
לעניין חוק זה;2 שהותקנו לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת הרופאים" – יימחק
(29)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הפיקוח על המטבע" – יימחק
(30)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת רופאי השיניים" – יימחק
(31)
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק העמותות" – יימחק; תחילתו
(32)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;2 לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פקודת הרוקחים" – יימחק
(33)
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הפיקוח על עסקי ביטוח
(34)
;יימחק
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הגנת הצרכן" – יימחק
(35)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הגבלת הפרסומת" – יימחק
(36)
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק איסור הונאה בכשרות
(37)
יימחק; תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות
לעניין חוק זה;2 מינהליות שהותקנו לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הגבלת עישון" – יימחק
(38)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק בניינים ציבוריים" – יימחק
(39)
תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות
לעניין חוק זה;2 שהותקנו לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק חג המצות" – יימחק
(40)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק שכר מינימום" – יימחק
(41)
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
(42)
;יימחק
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הגז הפחמימני המעובה
(43)
יימחק; תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות
לעניין חוק זה;2 מינהליות שהותקנו לפי סעיף
29
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק מקורות אנרגיה" – יימחק
(44)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הרשות השניה" – יימחק
(45)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק משק החשמל" – יימחק
(46)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק איסור נהיגה" – יימחק
(47)
תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות
לעניין חוק זה;2 שהותקנו לפי סעיף
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק שוויון זכויות" – יימחק
(48)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הודעה מוקדמת" – יימחק
(49)
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הודעה לעובד ולמועמד
(50)
;יימחק
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הביטוח הלאומי" – יימחק
(51)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הבטחת הכנסה" – יימחק
(52)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק התגמולים" – יימחק
(53)
;הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק המזונות" – יימחק
(54)
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הרשות הארצית לכבאות
(55)
;יימחק
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק משק הדלק" – יימחק; תחילתו
(56)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;2 לפי סעיף
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הפעלת רכב" – יימחק; תחילתו
(57)
של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות מינהליות שהותקנו
לעניין חוק זה;2 לפי סעיף
"הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית
(58)
;– יימחק
הפרט בטור א' שתחילתו במילים "פרק י"ב לחוק ההתייעלות
(59)
;הכלכלית" – יימחק
– "הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק לצמצום השימוש במזומן
(60)
יימחק; תחילתו של סעיף קטן זה מיום כניסתן לתוקף של תקנות הפרות
לעניין חוק זה;2 מינהליות שהותקנו לפי סעיף
.הפרט בטור א' שתחילתו במילים "חוק הגז" – יימחק
(61)
30
לחוק סדר הדין הפלילי, אחרי "כעבירות מינהליות" יבוא "או240 בסעיף
כהפרות מינהליות".
.67
תיקון חוק סדר
הדין הפלילי
תוספת
'טור ב
התקנות שהן נקבעה הפרה מינהלית
לפי החוק או הפקודה
'טור א
שם החוק או הפקודה
172011-חוק הטיס, התשע"א
(1)
)טובין
קניה
מס
חוק
(2)
181952-ושירותים(, התשי"ב
19פקודת המכס
(3)
לחוק אזור סחר1'פרק ד
(4)
חפשי באילת )פטורים והנחות
201985-ממסים(, התשמ"ה
21פקודת הטבק
(5)
,חוק הגז הפחמימני המעובה
(6)
222020-התשפ"א
231959-חוק המים, התשי"ט
(7)
24פקודת מס הכנסה
(8)
,חוק מס רכוש וקרן פיצויים
(9)
251961-התשכ"א
,חוק מיסוי מקרקעין )שבח
(10)
261963-מכירה ורכישה(, התשכ"ג
,[פקודת הנמלים ]נוסח חדש
(11)
271971-התשל"א
,( )ימאים
הספנות
חוק
(12)
281973-התשל"ג
.830 ', עמ2296 ס"ח התשע"א17
.344 ', עמ110 ס"ח התשי"ב18
.39 ', עמ3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש19
.204 ', עמ1156 ס"ח התשמ"ה20
.100 ', עמ5 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש21
.146 ', עמ2880 ס"ח התשפ"א22
.169 ', עמ288 ס"ח התשי"ט23
.120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש24
.100 ', עמ337 ס"ח התשכ"א25
.156 ', עמ405 ס"ח התשכ"ג26
.443 ', עמ20 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש27
.278 ', עמ716 ס"ח התשל"ג28
31
, מוסף
ערך
מס
חוק
(13)
291975-התשל"ו
, העמותות
חוק
(14)
301980-התש"ם
,חוק איסור הונאה בכשרות
(15)
311983-התשמ"ג
בנינים
חוק
(16)
ציבוריים )מיתקני שתיה למים
321986-צוננים(, התשמ"ז
חוק איסור נהיגה ברכב בחוף
(17)
331997-הים, התשנ"ז
חוק משק הדלק )קידום
(18)
341994-התחרות(, התשנ"ד
חוק הפעלת רכב )מנועים
(19)
351961-ודלק(, התשכ"א
השימוש
לצמצום
חוק
(20)
362018-במזומן, התשע"ח
חוק מקרקעי ציבור )פינוי
(21)
371981-קרקע(, התשמ״א
הארצית
הרשות
חוק
(22)
382012-לכבאות והצלה, התשע"ב
39פקודת העיריות
(23)
המועצות
פקודת
(24)
40המקומיות
, העונשין
חוק
(25)
411977-התשל"ז
ד ב ר י ה ס ב ר
.52 ', עמ791 ס"ח התשל"ו29
.210 ', עמ983 ס"ח התש"ם30
.128 ', עמ1088 ס"ח התשמ"ג31
.16 ', עמ1199 ס"ח התשמ"ז32
.84 ', עמ1615 ס"ח התשנ"ז33
.270 ', עמ1476 ס"ח התשנ"ד34
.12 ', עמ322 ס"ח התשכ"א35
.428 ', עמ2710 ס"ח התשע"ח36
.105 ', עמ1005 ס"ח התשמ"א37
.702 ', עמ2381 ס"ח התשע"ב38
.197 ', עמ8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש39
.256 ', עמ9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש40
.762 '; התשפ"ב, עמ226 ' ס"ח התשל"ז, עמ41
32
מטרת החוק המוצע היא ליצור הסדר לקביעת ואכיפת "הפרות מינהליות" שיטופלו במישור
המינהלי )להלן: "הפרות מינהליות"(, אשר יחליפו עבירות הסדר, ובראשן עבירות קנס לפי חוק סדר
)להלן: "עבירות קנס"( ועבירות מינהליות לפי חוק עבירות 1982–הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב
)להלן: "עבירות מינהליות"(. במסגרת ההסדר מוצע להקים בית דין מינהלי 1985–מינהליות, התשמ"ו
להפרות מינהליות תחת משרד המשפטים, שידון בעררים המוגשים על הליכים אלה )להלן: "בית דין
להפרות מינהליות"(.
:ההסדר המוצע מבוסס על שני עקרונות מרכזיים עליהם עמד הצוות בדו"ח הביניים
האחד, ייחוד האישום הפלילי, לרבות הסטיגמה הנלווית אליו, למקרים של סטייה משמעותית
מהנורמה החברתית, תוך שמירה על עקרון שיוריות הדין הפלילי ועל עקרון האשמה. המשפט הפלילי
המודרני לוקה בהפללת יתר. לצד העבירות הפליליות ה"קלאסיות" המפלילות חוסר מוסריות )עבירות
(, פותחו לאורך השנים עבירות רבות שתכליתן להסדיר את תחומי החיים Mala in se – מטבע ברייתן
Mala – השונים, אשר אסורות רק בשל חוסר חוקיותן ולא בשל חוסר מוסריותן )עבירות מכוח איסור
(. עבירות קנס ועבירות מינהליות הן בעיקרן עבירות מכוח איסור, שאין להן אופי פלילי prohibita
מובהק )עבירות הסדר(. הן נחשבות גם כיום לעבירות שניתן להסתפק בשלהן בקנס, ואינן מחייבות
התייצבות בפני שופט וקיום הליך פלילי מלא בבית משפט על כל הכרוך בכך. בנוסף, הן מתאפיינות בכך
שמקבל הקנס בשל ביצוע עבירה כזו יכול לבחור אם לשלם את הקנס הקבוע בו, או לבקש להישפט – דבר
המוביל להגשת כתב אישום ופתיחת הליך פלילי.
הגדרת עבירות אלה כ"הפרות מינהליות", שיטופלו במישור המינהלי, תהלום את אופיין ואת הערך
המוגן העומד בבסיסן, ולא תסטה מעיקרון ייחוד האישום הפלילי לפיו ראוי לעשות שימוש בדין הפלילי
רק במקרים החמורים המצדיקים זאת.
השני, ייעול האכיפה הפלילית בכלל, ועבירות ההסדר בפרט, באמצעות אכיפה מינהלית ההולמת את
העבירות והוראות החיקוק הרלוונטיות. הקמת בית דין מינהלי מתקדם ודיגיטלי, והעברת הטיפול
בעבירות מסוימות למישור המינהלי, נועדו להתמודד עם העומס הגדול שקיים כיום במערכת אכיפת
החוק ובבתי המשפט הפליליים דרך מענים יעילים, מהירים ונגישים לאזרח. יתרונה של האכיפה
המינהלית, לעומת האכיפה הפלילית, טמון ביכולתה לתת תגובה מהירה להפרה, ואכן מחקרים
עכשוויים מעידים כי אכיפה ודאית ומידית עדיפה על פני אכיפה בתדירות נמוכה, גם אם היא חמורה
יותר.
לצד עקרונות אלו, וכפי שעולה מדו"ח הביניים, המנגנונים הקיימים היום לאכיפה חלופית להליך
הפלילי מעלים קשיים תיאורטיים ומעשיים, אשר בשלם סבר הצוות כי נדרשת חשיבה מחודשת
ויצירתית על המנגנון הרצוי לטיפול בעבירות הסדר ובעבירות נוספות. ראשית, המנגנונים של עבירות
קנס ועבירות מינהליות אינם יוצרים הבחנה ברורה דיה מהדין הפלילי. כלי האכיפה המינהלי בהם הוא
רק "קומה" נוספת על גבי עבירה פלילית, ומובנית בהם האפשרות לבקש להישפט, אשר בעקבותיה מוגש
כתב אישום על ידי התובע ומתחיל הליך פלילי אשר עשוי לתייג את המורשע בעבירה בכתם פלילי, בין
אם על ידי פרסום פסק דין פלילי בעניינו, ובין אם באמצעות האפשרות שייכנס למרשם פלילי במקרה של
עבירות מינהליות. הצוות סבור כי ראוי ליצור הבחנה ברורה יותר בין ההפרות המינהליות לבין הדין
הפלילי.
שנית, המנגנונים נותנים מענה חלקי ביחס למגוון כלי האכיפה. כך, ברוב המקרים מדובר בסנקציה
של קנס כספי בלבד, ללא אפשרויות של כלי אכיפה מגוונים יותר כגון צווים מינהליים שיאפשרו את
מניעת ההפרה, תיקון הנזק שנגרם בשל ההפרה, או הרחקת המזיק.
נוכח האמור, ובהתאם לשיקולים שנסקרו לעיל, נראה כי המשפט הפלילי אינו נותן מענה מספק
לאכיפת עבירות הסדר, וכי מנגנון חדש של אכיפה מינהלית עשוי ליתן מענה טוב יותר שיאפשר הן הגברה
של אכיפת הדין והן מתן שירות טוב יותר לציבור הרחב, ויצירת הליך משפטי מותאם, נגיש, יעיל והוגן.
המנגנון שעוצב במסגרת הצעת חוק זה, נועד לקבוע כי עבירות והפרות הוראות חיקוק שייקבעו
כהפרות מינהליות יטופלו במישור המינהלי, חלף המישור הפלילי. בהתאם לכך, ההחלטה להטיל אמצעי
אכיפה מינהלית על אדם שהפר הפרה מינהלית לא תהווה התחלה של הליך פלילי פוטנציאלי, אלא תשקף
החלטה מינהלית להטיל אמצעי אכיפה מינהלית על הפרט בשל ראיות מינהליות לכך שאותו אדם הפר
הפרה מינהלית. תקיפת החלטה להטיל על אדם אמצעי אכיפה מינהלית תעשה באמצעות הגשת השגה
מינהלית לגורם המוסמך ברשות המינהלית או באמצעות הגשת ערר לבית דין מינהלי.
במסגרת הצעת חוק זה, מוצע להרחיב את אמצעי האכיפה המינהליים של הרשויות המינהליות על מנת
להגביר את האפקטיביות של האכיפה המינהלית ואת השימוש בה כתחליף לאכיפה הפלילית. כך, בשל
ביצוע הפרה מינהלית יהיה ניתן להטיל חיוב כספי בסכום קצוב, ליתן התראה מינהלית או לצוות בצו
מינהלי לבצע פעולות שונות. כמו כן, תוכל הרשות המינהלית, במקרים המתאימים לכך, להטיל במקום
חיוב כספי אמצעי אכיפה חלופי שמטרתו להגביר את מודעות המפר לנזקים שנוצרו בעקבות ההפרה
המינהלית ולמנוע את הישנותה או להפחית את סכום החיוב הכספי.
,במסגרת הצעת חוק זה, מוצע להקים בית דין מינהלי להפרות מינהליות תחת משרד המשפטים
שיפעל כערכאה ראשונה של ביקורת שיפוטית מינהלית על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית. בית
הדין ידון ב"דן יחיד" ויתנהל בעיקרו באמצעים טכנולוגיים, באמצעות ממשק דיגיטלי מתקדם, יעיל,
33
מהיר ונגיש לאזרח ועל בסיס מסמכים כתובים. גם באותם מקרים בהם יידרש דיון פרונטלי, הדיון
יתקיים באמצעות אמצעים טכנולוגיים מבלי להידרש להגיע פיזית לאולם הדיונים, פרט למקרים
חריגים. סדרי הדין ודיני הראיות יתאמו את המשפט המינהלי, באופן שיאפשר אכיפה יעילה ומקיפה
יותר.
במסגרת הצעת החוק מוצעים מספר תיקונים עקיפים, שנועדו להתאים את דברי החקיקה
המסדירים היום היבטים שונים של הטיפול בעבירות הסדר, להסדר המוצע.
א. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע, כאמור, הוראות בדבר קיום הליך מינהלי בפני בית דין להפרות
מינהליות, לרבות האפשרות לקיים דיונים באמצעים טכנולוגיים, וזאת חלף דיון בבית משפט. סדרי הדין
ודיני הראיות בבית דין להפרות מינהליות יוסדרו במסגרת התקנות, ובמסגרת זו גם יקבעו הסדרים
ייחודים בכל הנוגע לקיום הליכים בעניינם של קטינים ואנשים עם מוגבלויות, והכל בהתאם לעקרונות
וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 421971-חוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(, התשל"א
, בהתאמה. 431998-התשנ"ח
כמו כן, בדומה לדין הפלילי, מוצע לקבוע, כי לא יוטל אמצעי אכיפה מינהלית או אמצעי אכיפה
חלופי על אדם בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראה ייחודית בכל הנוגע
ידי קטינים, בדבר שליחת העתק ההודעה על הטלת אמצעי אכיפה -להפרות מינהליות המבוצעות על
מינהלית גם לאחד מהורי הקטין.
ב. השפעת הצעת החוק המוצעת על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים
ורשויות אחרות.
יישום הצעת החוק כרוך בעלויות תקציביות משמעותיות עבור משרדי ממשלה. לפיכך, בהתאם
, המשך קידום החקיקה מותנה במציאת 1985-א לחוק יסודות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה40 לסעיף
מקור תקציבי ליישום ההצעה או בנקיטת פעולה מאזנת, כאמור בסעיף.
פרק א': הגדרות
מוצעות הגדרות למונחים שבהם נעשה שימוש בהצעת החוק. בין השאר, מוצע להגדיר
1 סעיף
מונחים אלה:
"אמצעי אכיפה מינהלית" – האכיפה המינהלית לפי החוק המוצע כוללת שלושה כלי אכיפה: חיוב
כספי, התראה מינהלית או צו מינהלי לביצוע פעולות, וזאת בהתאם לפירוט בפרק ג' להצעת החוק.
ההגדרה מבהירה שהחוק מסדיר את הפרוצדורה הנוגעת לשלושת הכלים האמורים ביחס להפרות
מינהליות, ואינו מתייחס לכלים מינהליים אחרים, דוגמת צווים מינהליים שמוטלים כבר כיום, מכוח
הדין הקיים ושלא בשל הפרה מינהלית.
"החלטה סופית להטיל אמצעי אכיפה מינהלית" – מוצע להגדיר החלטה סופית של בית דין להפרות
מינהליות או פסק דין של בית משפט, המאשרים החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית, כהחלטה סופית
)ד(. -)ב( ו27 להטיל אמצעי אכיפה מינהלית, וכן ככל שמתקיים האמור בסעיפים
"חיקוק המקור" – לצד חוק המסגרת המוצע, תעוגן בחקיקה הספציפית )"חיקוק המקור"( עצם
ההתנהגות האסורה )העבירה או הוראת החיקוק(. יצוין כי המנגנון המוצע דומה לזה הקבוע בחוק
העבירות המנהליות, אשר מפריד בין עצם קביעת ההתנהגות האסורה לבין הפרוצדורה לאכיפתה.
"ממונה" – מוצע לקבוע כי ממונה לפי חוק זה יהיה גורם בכיר ברשות האוכפת הרלוונטית. במסגרת
לחוק סדר 12 הצעת החוק, מוצע להקנות סמכויות שונות לממונה, להבדיל מ"תובע" כהגדרתו בסעיף
הדין הפלילי. שינוי זה נובע מהמעבר מההליך הפלילי להליך המינהלי. נוכח הסמכויות שמוצע להקנות
לממונה, מוצע להגביל את האפשרות להסמיכו לגורמים בכירים, בהתאם לחלופות המפורטות בהגדרה
המוצעת. זהות הממונה ואופן הסמכתו יקבעו בהתאם לזהות המפקח. כמו כן, על הממונה להיות גורם
מינהלי מקצועי שאינו נמנה עם הדרג הפוליטי ואינו גורם הממונה במשרת אמון. זאת, כדי להבטיח את
עצמאות שיקול הדעת של הממונה בהפעלת כלי האכיפה המינהלית. יצוין, כי ככלל במסגרת הצעת החוק
מוצעת הבחנה בין "ממונה" לבין "גורם מוסמך" נוכח הסמכויות השונות שניתנות לכל אחד מהם. עם
זאת, אין בכך בכדי למנוע בהכרח הסמכת גורם אחד לשני התפקידים, ובלבד שהוא עומד בתנאי ההסמכה
המוצעים, ובהתאם לכללי מנהל תקין.
"מפקח" – מוצע כי שוטר יהיה מפקח לעניין החוק המוצע, וכן גורמים נוספים המוסמכים לשמש
מפקחים בהתאם להוראות פרק ח' המוצע. הסמכת הגורמים האמורים לשמש מפקחים נדרשת נוכח
העובדה כי מוצע להגדיר כהפרות מינהליות לפי הצעת החוק גם עבירות שנאכפות כיום על ידי עובדי
ציבור שהוסמכו במיוחד לשם כך, ובפרט נוכח הכוונה כי גם חוקי העזר, שנאכפים על ידי רשויות
מקומיות, יוגדרו כהפרות מינהליות, וכדי למנוע מצב שבו אותה התנהגות ממש תיאכף בדרכים שונות,
כתלות בגורם האכיפה.
פרק ב': הפרות מינהליות
.134 ' ס"ח התשל"א, עמ42
.152 ' ס"ח התשנ"ח, עמ43
34
סעיף זה מהווה את הבסיס למנגנון המוצע במסגרת הצעת החוק, ונועד לשם מתן ביטוי
2 סעיף
דוגמת "עבירות קנס" או "עבירות - "למעבר מן המישור הפלילי שבו נעשה שימוש במונח "עבירות
מינהליות", למישור המינהלי.
בסעיף קטן )א( מוצע מנגנון לקביעת הפרות מינהליות. יצוין, כי מנגנון ומינוח דומה מופיעים בהצעת
(. ההוראה המוצעת היא הוראה 306 ', עמ1478 )ס"ח2021–חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב
רחבה. לפי המוצע, הפרה מינהלית תקבע בחוק מהחוקים הקבועים בתוספת לחוק זה, או בתקנות
שהותקנו לפי אותו החוק. עוד מוצע לקבוע, כי הפרה מינהלית יכולה להיות אחת משניים: עבירה פלילית
שאינה מסוג פשע, וזאת בדומה לחוק העבירות המינהליות; ולחילופין הוראת חיקוק הקבועה במישור
מינהלי בלבד, ללא הוראה פלילית בצדה. במובן זה הדרך לקביעת הפרות מינהליות מניחה את התשתית
לקביעת הוראות חיקוק שיאכפו בדרך מינהלית בלבד, כמפורט בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר.
בסעיף קטן )ב( מוצעים שני נוסחים חלופיים. האחד, מגביל את האפשרות להגדיר עבירות פליליות
חדשות כהפרות מינהליות, והשני לא מטיל הגבלה זו:
חלופה א' – בהתאם לחלופה זו, מוצע, במבט צופה פני עתיד, להגביל את האפשרות לקבוע עבירות
פליליות חדשות כהפרות מינהליות. הוראה זו נועדה להתוות אופק מינהלי, לעודד קביעה מלכתחילה של
הפרות מינהליות כהפרות של הוראות חיקוק, חלף עבירות פליליות, ובכך לקדם את חזון הצוות, שהוא
כאמור ניתוק, במקרים המתאימים, מהדין הפלילי.
חלופה ב' – בהתאם לחלופה זו, מוצע שלא לקבוע את המגבלה האמורה ולא לקבוע מגבלה קשיחה
בכל הנוגע להצטרפות עתידית למנגנון המוצע. אין בהכרח הצדקה להבחנה האמורה בין עבירות קיימות
לעבירות עתידיות, ועולה שאלה האם גם בעתיד יתעוררו מקרי ביניים, בהם תהיה הצדקה ביצירת ברירת
מחדל מינהלית, לצד אפשרות במקרים חריגים לנקוט בהליך פלילי. בהיעדר חלופה כאמור – הדבר עלול
להוביל לקביעת עבירה פלילית או עבירה מינהלית, וכאמור לעיל אלו לא בהכרח מסלולים עדיפים.
בהתאם, לפי חלופה זו, מוצע לא לקבוע מגבלה כאמור בחוק וחלף זאת, להסדיר את הנושא במסגרת
הנחיות או נהלים פנימיים.
בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע כי הוראות חוק זה יחולו על הפרות מינהליות שנקבעו באחת משתי
דרכים: האחת, בתקנות שר המשפטים לפי חוק זה; השנייה, בחיקוק המקור, במידה ועוגנו בחקיקה ביום
תחילתו של חוק זה או לאחריו ונקבע באותו חיקוק כי הוראות חוק זה יחולו לגביו.
סעיף זה נועד לתת מענה הן לעבירות שיוגדרו כהפרות מינהליות, והן להפרות של הוראות חיקוק
שיוגדרו כהפרות מינהליות. בכל הנוגע לחלופה הראשונה, המנגנון המוצע דומה לזה הקיים בכל הנוגע
לעבירות קנס ולעבירות מינהליות המאפשר לקבוע הפרות מינהליות. בכל הנוגע לחלופה השנייה, אפשרות
זו נועדה לאפשר לקבוע בחקיקה חדשה הפרות מינהליות ותחולה של חוק המסגרת, כך שניתן יהיה
להסדיר את שנדרש כבר בחיקוק המקור, ללא צורך בהתקנת תקנות ייעודיות. לעניין זה יובהר, כי לפי
שתי החלופות החיקוקים הרלוונטיים יהיו מנויים בתוספת בהתאם להגדרה של "הפרה מינהלית",
כמפורט לעיל, על מנת לרכז את מכלול החיקוקים בהם נקבעו הפרות מינהליות בחוק המסגרת.
,סעיף זה נועד להסדיר את אופן התקנת התקנות לפי הצעת החוק ואת שינוי התוספת
3 סעיף
וזאת נוכח הפרטים שצרכים להיקבע בתקנות ביחס לכל הפרה מינהלית ואשר נדרשים לשם אכיפתה.
בסעיף קטן )א( מוצע לקבוע כי תקנות הפרות מינהליות שיקבע שר המשפטים יפרטו לגבי כל הפרה
מינהלית מהם אמצעי האכיפה המינהלית שניתן לעשות בהם שימוש בשל אותה הפרה ואת התנאים
להטלתם. יצוין, כי ככל שנקבעה הפרה מינהלית בחיקוק המקור מוצע כי יהיה ניתן לקבוע את אותם
פרטים גם בחיקוק המקור, חלף התקנת תקנות ייעודיות, וזאת בהתאם לחלופה המפורטת בסעיף
( להצעת החוק.2)()ג2
בסעיף קטן )ב( מוצע לקבוע כי התקנות יהיו טעונות הסכמת השר הממונה על חיקוק המקור, וכן
יצריכו אישור ועדה מוועדות הכנסת. יצוין, כי הכוונה לקבוע בהמשך מהי הוועדה הרלוונטית להצעת חוק
זה.
בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע ששר המשפטים, בהסכמת השר הממונה ובאישור ועדה, יהיה רשאי בצו
להוסיף או לגרוע חוק מהתוספת, וזאת על מנת לאפשר עדכון מהיר ופשוט של התוספת, שאינו מחייב
חקיקה ראשית.
כמפורט לעיל, ניתן להגדיר גם עבירות פליליות כהפרות מינהליות )בכפוף לשתי החלופות
4 סעיף
)ב((. סעיף זה נועד להסדיר את היחס בין הפרה מינהלית לבין עבירה פלילית ואת 2 המוצעות בסעיף
המקרים החריגים שבהם על אף המעבר למישור המינהלי, תהיה הצדקה להגיש כתב אישום. על אף
שמוצע לקבוע את ההליך המינהלי כברירת המחדל, במסגרת ההסדר החקיקתי, עלה צורך לתת מענה גם
לאותם מקרים חריגים שבהם יש הצדקה לנקוט בהליך הפלילי. נוכח התכליות העומדות בבסיס ההסדר
המוצע, הכוונה היא לשמור אפשרות זו לנסיבות חריגות ביותר, ולהגביל אפשרות זו מעבר למגבלות
הקבועות כיום ביחס לעבירות מינהליות ולעבירות קנס.
כדי ליתן מענה למקרים חריגים מחד גיסא, ונוכח הרצון לצמצם למינימום המוצדק את אותם
המקרים בהם יוגש כתב אישום, וכן ליצור אחידות באכיפה, מאידך גיסא – מוצע כי ניתן יהיה להגיש כתב
אישום מטעמים שיירשמו ולאחר שהתקיימו מספר תנאים:
הראשון, כי כתב האישום יוגש בהתאם לנוהל שיקבע על ידי התובע של הרשות האוכפת או מי שהוא
35
הסמיך לכך. הנוהל שיקבע התובע כאמור, יפרט את הנסיבות והשיקולים המצדיקים הגשת כתב אישום
ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות האוכפת בעברית ובערבית. במסגרת קביעת הנוהל, מוצע כי התובע
ייתן דעתו לשיקולים כגון: נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות המקרה, כלומר
מה תהיה דרך האכיפה – פלילית או מינהלית – שתשיג את ההרתעה היעילה במקרה הנדון; עבירות או
תשלום חיובים כספיים לפי חוק זה או קנסות קודמים בשל -הפרות מינהליות קודמות שביצע המפר; ואי
עבירות מינהליות או עבירות קנס. יצוין, כי הנסיבות והשיקולים המוצעים בסעיף קטן זה מבוססים על
בנושא "נוהל והנחיות להפעלת חוק 4.3041 להנחיית היועצת המשפטית לממשלה מספר5.2.6 סעיף
". 1985-עבירות מינהליות, התשמ"ו
השני, כי טרם ניתנה למפר הודעה על החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית מסוג חיוב כספי או
התראה מינהלית. חיוב כספי הוא אמצעי אכיפה שמטרתו ענישתית, במבט צופה פני עבר. כך גם התראה
מינהלית הינה אמצעי אכיפה מינהלית שמוצדק בנסיבות מסוימת, בהן נמצא שטרם הטלת חיוב כספי או
צו מינהלי, ראוי ליתן לאדם לתקן או לחזור בו מהפרתו. זאת, בניגוד לצו מינהלי שהמטרות העומדות
בבסיסו הן אחרות, ומבוססות על מניעה צופת פני עתיד, או השבת המצב לקדמותו. משכך, מתן צו
מינהלי, אינה בהכרח מצדיקה הגבלת האפשרות להגיש כתב אישום.
פרק ג': אמצעי אכיפה מינהלית בשל הפרה מינהלית
פרק זה נועד להסדיר את סל אמצעי האכיפה המינהלית שניתן להטיל בשל הפרה מינהלית
כללי
לפי הצעת חוק זה, וכן לקבוע הוראות פרטניות ותנאים לעניין כל אמצעי אכיפה מינהלית.
במסגרת סעיף זה מוצע לקבוע את הבסיס לשינוי המוצע בהצעת החוק, והוא מעבר
5 סעיף
מאכיפת עבירות פליליות במישור הפלילי לאכיפת הפרות מינהליות במישור המינהלי, ולפרט את סל כלי
האכיפה המינהליים.
בהתאם, מוצע בסעיף קטן )א( לקבוע כי אם מצא מפקח או ממונה, לפי העניין, כי אדם ביצע הפרה
מינהלית, רשאי הוא להטיל עליו אמצעי אכיפה מינהלית, וזאת על דרך החלטה מינהלית. כאמור, סעיף
קטן זה דורש כי "מצא" מפקח או ממונה, לפי העניין. נטל זה שונה מ"יסוד סביר להניח", שהוא הנטל
הראייתי הנדרש לשם אכיפת עבירות קנס או עבירות מינהליות, ונובע מהמעבר מהמישור הפלילי למישור
המינהלי, ומהעובדה שהפרות מינהליות הן ככלל הפרות שלא נדרש בירור ראייתי מורכב להוכחת קיומן
והן יהיו על פי רוב גלויות לעיני המפקח.
סעיף קטן )ב( מפרט את סל אמצעי האכיפה המינהלית, וזאת בהתאם גם להגדרת "אמצעי אכיפה
מינהלית".
בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע כי יהיה ניתן להטיל יותר מאמצעי אכיפה מינהלית אחד בשל ביצוע הפרה
מינהלית, זאת נוכח השוני בין מטרות אמצעי האכיפה המינהלית השונים. לצד זאת, מוצע לקבוע כי
שימוש ביותר מאמצעי אכיפה מינהלית אחד יתאפשר רק אם חיקוק המקור או התקנות שהותקנו לפי
ייקבעו זאת במפורש, ובהתאם לתנאים שיקבעו שם. זאת, נוכח הצורך להתוות את שיקול דעת 2 סעיף
הגורמים האוכפים, לוודא כי אכן אין סתירה בין אמצעי האכיפה ולהבטיח שוויוניות, מידתיות ואחידות
באכיפה.
מוצע להסמיך את היועץ המשפטי של הרשות האוכפת לקבוע בנוהל אמצעי אכיפה חלופי
6 סעיף
לאמצעי אכיפה מסוג חיוב כספי, בין אם לכל החיוב הכספי ובין אם לחלקו, שיוטל על מי שהפר הפרה
מינהלית. בבסיס הצעה זו, ההנחה כי ישנם מקרים בהם הטלת החיוב הכספי אינה אפקטיבית ואף אינה
רצויה, בשל נסיבות הקשורות למקרה הנדון או בשל נסיבות אישיות הקשורות למפר – דוגמת קטינים או
אנשים המצויים בעוני. נוהל כאמור ייקבע בהתאם לתקנות ייעודיות שיתקן שר המשפטים, אשר יקבעו
את המסגרת הכללית לקביעת אמצעי אכיפה חלופי כאמור.
יובהר, כי מטרת הסעיף היא לאפשר סמכות שבשיקול דעת לרשות האוכפת לקבוע אמצעי אכיפה
חלופי. זאת מתוך הבנה כי נקיטה באמצעי חלופי כאמור אינה מתאימה לכל המקרים ותלויה במאפייני
לחוק איסור צריכת זנות )הוראת שעה 5 ההפרה הקונקרטית. הוראת הסעיף המוצע מבוססת על סעיף
. 2019–ותיקון חקיקה(, התשע"ט
מוצע להחיל הוראות חוק זה על אדם שמלאו לו שתים עשרה שנים, וזאת בדומה לסעיף
7 סעיף
)להלן – חוק העונשין( אשר קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית 1977–ו לחוק העונשין, התשל"ז34
."בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנה
סימן ב' לפרק ג' עניינו "חיוב כספי", מונח שמשקף את המעבר מהמישור
15-8 סעיפים
הפלילי )שם מוטל קנס עקב ביצוע עבירה( למישור המינהלי. סימן זה מסדיר הן את סכומי החיובים
הכספיים שניתן להטיל בשל ביצוע הפרה מינהלית, והן את אופן הפעלת הסמכות להטיל חיוב כספי בשל
ביצוע הפרה מינהלית.
בכל הנוגע לגובה החיובים, מוצע, כי סכום החיוב הכספי שניתן להטיל בשל הפרה מינהלית ייקבע
. סכום זה יהיה סכום קבוע או אחוז מתוך סכום מסוים, כפי שנעשה גם כיום במקרים 2 בתקנות לפי סעיף
מסוימים מכוח חוק העבירות המינהליות. עוד מוצע, להגביל את סכום החיוב הכספי המקסימלי בשל
שקלים חדשים. יצוין, כי במישור הפלילי המגבלה על הסכום המקסימלי של 25,000-הפרה מינהלית ל
קנס מינהלי, שניתן להטיל בשל עבירה מינהלית, נקבע על דרך ההפנייה לחוק העונשין )ראו סעיף
)ה( לחוק העבירות המינהליות(, ובעבירות קנס בהתאם להוראות החיקוק הקובע את העבירה )סעיף 2
36
)ב( לחוק סדר הדין הפלילי(. נוכח הניתוק מהמישור הפלילי נדרש לקבוע הוראה פרטנית בחוק221
המסגרת. המגבלה שנקבעה, משקפת את הסכומים הנהוגים כיום ונועדה להלום את חומרת המעשים. עוד
יובהר, כי מדובר בקביעת סכום מקסימום המשקף כאמור את המצב הקיים לגבי מרבית העבירות
המינהליות ועבירות הקנס, ואין בכך כדי להשמיע שינוי בסכומים הקבועים כיום לכל עבירה ועבירה.
לצד ברירת מחדל זו, מוצע לקבוע מספר חריגים: ראשית, אפשרות לקבוע סכום גבוה יותר, ככל
שהדבר נקבע לגבי עבירת קנס או עבירה מינהלית טרם כניסתו לתוקף של חוק זה, וזאת על מנת לשמר
את המצב הקיים והאיזונים שנקבעו בנסיבות מקרה קונקרטי. שנית, נקבעה הוראה מיוחדת במפורש
בחיקוק הספציפי, וזאת על מנת לאפשר חריגה במקרים המתאימים מכוח חקיקה פרטנית. שלישית, בכל
730 הנוגע להפרה של חוקי עזר של רשות מקומית, מוצע לקבוע כי גובה החיוב כספי המקסימלי יעמוד על
( לפקודת 1)()ב265 שקלים חדשים, בדומה לקבוע היום עבור עבירות קנס על חוקי העזר )ראו, סעיף
העיריות ]נוסח חדש[(.
מבוסס על האפשרות שמעוגנת גם כיום בחוק העבירות המינהליות לקבוע סכום או שיעור קנס9 סעיף
מינהלי שונה לתאגידים. בהתאם לכך, יוטל חיוב כספי על תאגידים בסכום כפול מזה שנקבע לאותה
– 2 . יצוין, כי בשים לב לכך שמדובר בכפל הסכום שנקבע בתקנות לפי סעיף2 הפרה בתקנות לפי סעיף
. ₪ 25,000 סכום זה יכול לעלות על סך של
לבין חיובים₪ 10,000 בכל הנוגע לאופן הטלת חיוב כספי, מוצע להבחין בין חיובים כספיים עד
, וניתן להגיש השגה או ₪ 10,000 כספיים בסכום העולה על כך. מפקח רשאי להטיל חיובים עד לסכום של
לממונה, ₪ 10,000 ערר על ההחלטה. מוצע לייחד את הסמכות להטיל חיובים כספיים בסכום העולה על
שלבי: לפי המוצע, -שהינו גורם בכיר יותר ברשות האוכפת. כמו כן, במקרים אלו, מוצע לקיים הליך דו
תשלח למפר הודעה על כוונת חיוב, תינתן לו זכות הטיעון כמקובל בהליך מנהלי ורק לאחר מכן תתקבל
החלטת הממונה. בכל הנוגע לתאגידים – בשים לב לכך שחלוקת הסמכויות בין מפקח לבין ממונה נשענת
על הסכום שנקבע בתקנות, הרי שייתכנו מצבים בהם המפקח יהיה מוסמך להטיל חיוב כספי על תאגיד
אינו עולה על 2 , בתנאי כמובן שהסכום שנקבע בתקנות לפי סעיף₪ 10,000 בסכום העולה על סך של
.₪ 10,000
. ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב21 מוצע כי מפר יוכל לטעון טענותיו בפני הממונה בתוך
למפר זכות לטעון טענותיו בכתב ועליו לפרט את כל העובדות שעליהן הוא מתבסס ולצרף את כל
המסמכים הנוגעים לעניין. לצד זאת, לממונה ישנה כמובן סמכות להיענות לבקשת מפר לטעון את
פה. הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, ככל שמצא לנכון לעשות כן מטעמים -טענותיו בעל
מיוחדים שיירשמו. כאמור לעיל, יתרונה של האכיפה המינהלית טמון ביעילות הפעלתה ולכן כדי לשמור
על ההליך יעיל ומהיר מוצע כי הארכת המועד תינתן מטעמים מיוחדים בלבד. לאחר שמיעת טענות המפר
יום, אלא 45 יחליט הממונה האם יש להטיל על המפר חיוב כספי ויודיע על כך למפר בהודעה מנומקת תוך
המוצע(. ככל שהמפר בחר שלא לטעון 13 אם החליט להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים שיירשמו )סעיף
21 את טענותיו, תהפוך ההודעה הראשונית על כוונת החיוב להחלטה סופית, קרי לדרישת תשלום, בחלוף
ימים מהמסירה למפר )או בחלוף תקופה ארוכה יותר, אם האריכה הממונה מטעמים מיוחדים שיירשמו(,
ועליו יהיה לשלם את סכום החיוב הכספי המצוין בה. יצוין, כי במסגרת החלטתו נתונות לממונה כלל
הסמכויות הנתונות לו במסגרת הכרעה בהשגה, כמפורט להלן.
,הוראות אלו נובעות מכללי המשפט המנהלי, ונועדו להבטיח קיומו של הליך מנהלי תקין אחיד והוגן
והפעלה שוויונית של הסמכות, באופן ההולם את גובה החיובים בהם מדובר. יצוין, כי אופן הטלת חיובים
דומה, בשינויים מסוימים, למנגנון הטלת עיצום כספי אשר מקובל בהסדרי ₪ 10,000 כספיים מעל
חקיקה הכוללים סמכות זו, ונועד לייצר הליך יעיל ופשוט, אשר תואם את טיבן ואפיין של הפרות
מינהליות.
מוצע לקבוע הוראות לעניין הודעה על הטלת חיוב כספי או כוונת12-)ב( ו10 בנוסף, במסגרת סעיפים
חיוב, שתומצא למפר, והם מפרטים את פרטי המידע שעל מפקח לכלול בהודעה כאמור, וזאת בדומה
לחוק העבירות המינהליות.8 לפרטים הנדרשים בהודעה על הטלת קנס מינהלי לפי סעיף
– מוצע לעגן במסגרת חוק המסגרת את האפשרות לקבוע סכומי חיובים כספיים שונים בשל14 סעיף
הפרה מינהלית חוזרת, קרי ביצוע מספר עבירות או הפרות מינהליות בתקופת זמן מוגדרת, או נמשכת,
קרי הפרה מינהלית שלא תוקנה או נפסקה. מנגנון הטלת חיוב כספי מוגבר בשל הפרה חוזרת או נמשכת
מסייע למזעור התמריץ הכלכלי הכרוך בהמשך ביצוע ההפרה ועל מנת להשיג הרתעה יעילה יותר,
)ב( לחוק סדר 221 במקרים בהם לא היה די בהטלת החיוב הכספי המקורי. הוראה דומה קבועה בסעיף
הדין הפלילי, אשר קובע אפשרות לקבוע קנס בשיעור שונה לעבירה חוזרת או נוספת. נוכח המאפיינים
.2 השונים של ההפרות המינהליות, מוצע לאפשר לקבוע הוראות לעניין זה במסגרת תקנות לפי סעיף
– מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכומי החיוב הכספי שיבהירו את סכום החיוב הכספי15 סעיף
בשל פער הזמנים בין ההודעה על כוונת חיוב לבין דרישת התשלום או במקרה של הגשת ערר.
בסעיפים אלו מוצע לקבוע את המנגנון להטלת התראה מינהלית על מפר בשל
17-16 סעיפים
ביצוע הפרה מינהלית. מנגנון ההתראה משמש את הרשות האוכפת כדי להזהיר את המפר על כך שהוא
מפר את הוראות החוק שעל הפרתן ניתן להטיל אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה. במסגרת השימוש
בכלי זה המפקח אינו מטיל אמצעי אכיפה מינהלית מסוג חיוב כספי או צו מינהלי על מעשה ההפרה נושא
37
ההתראה, והוא יטילם רק בשל הפרה נמשכת – אם המפר ימשיך ויבצע את ההפרה למרות ההתראה, או
בשל הפרה חוזרת – אם המפר יבצע את ההפרה פעם נוספת לאחר שנשלחה לו התראה.
,הוויתור של הרשות האוכפת על הטלת חיוב כספי או צו מינהלי בשל מעשה ההפרה נושא ההתראה
מוצדק בנסיבות שבהן קיים ספק אם המפר מכיר את הוראות החוק שבשל הפרתן ניתן להטיל חיוב כספי
לסעיף 3 עד1 או צו מינהלי ומבין את המשמעות המשפטית של הפרתן. נסיבות אלו מנויות בפסקאות
קטן )א( המוצע, ועל היועץ המשפטי של הרשות האוכפת לקבוע בנהלים, בהרחבה, פירוט של נסיבות אלה.
הנסיבה הראשונה המנויה בסעיף קטן )א( ושבשלה ניתן למסור למפר התראה היא הפרה של "הוראה
חדשה" כפי שתוגדר בנוהלי הרשות האוכפת, במטרה לאפשר פרק זמן של למידה והסתגלות להוראות
חדשות. ההגדרה כאמור תכלול, בין השאר, את התקופה שבה תיחשב הוראה כ"הוראה חדשה". הנסיבה
השנייה המנויה בסעיף קטן )א( היא כאשר קיים ספק בדבר אופן יישום ההוראה בנסיבות העניין. ככלל,
המדובר במקרים שבהם נמצא כי בוצעה הפרה, אך בנסיבות העניין המפר טעה טעות סבירה בנוגע למצב
המשפטי. במקרה זה ראוי כי תפורסם הודעה גלויה לציבור, ככל שהודעה כזו רלוונטית, שתכלול הבהרה
של המצב המשפטי וככל שיש צורך בכך, יצוין פרק הזמן שבו תישלח התראה מינהלית בגין הפרת
ההוראה. הנסיבה השלישית המנויה בסעיף קטן )א( היא שינוי מדיניות הרשות האוכפת בנוגע לאכיפת
ההוראה שהופרה. גם במקרה זה ראוי כי תפורסם הודעה גלויה לציבור על שינוי מדיניות האכיפה ביחס
להפרת ההוראה שבה יציין את פרק הזמן שבו תישלח התראה מינהלית בשל אותה הפרה.
כמו כן מוצע להסמיך את היועץ המשפטי של הרשות האוכפת או מי שהוסמך מטעמו לקבוע בנוהל
נסיבות נוספות המתאימות להקשר המסוים שבהתקיימותן ניתן יהיה להמציא למפר התראה מינהלית.
מוצע לקבוע כי אם נמסרה למפר התראה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה17 בסעיף
ההתראה, ימסור לו המפקח או הממונה, לפי העניין, הודעה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית או הודעה
על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת או נמשכת, והכל לפי העניין. יובהר כי מכיוון שבהתראה מינהלית
מוותרת הרשות האוכפת, כאמור לעיל, על אמצעי האכיפה המינהלית בשל ההפרה, סכום החיוב הכספי
שיוטל במקרה זה הוא בשל הימשכות ההפרה, ואינו כולל את סכום החיוב הכספי בשל ההפרה הראשונה
שבשלה ניתנה ההתראה.
צווים מינהליים הם צווים שנועדו להביא ליישום הוראות החיקוק, אשר הסמכות
21-18 סעיפים
להוצאתם נתונה לרשות מינהלית. גם כיום, ההליך להוצאת צו מינהלי, לעיתים אינו מותנה בקיומו של
הליך פלילי או מחייב נקיטת הליך פלילי עוקב. בשנים האחרונות גובר השימוש בצווים מינהליים שאינם
חלק מהליך פלילי בחקיקה, וזאת כחלק מהמגמה המסתמנת של התחזקות האכיפה המינהלית חלף
פליליזציה הוצע להסדיר את אופן השימוש -האכיפה הפלילית. נוכח האמור, במסגרת עבודת הצוות לדה
בצווים מינהליים כחלק מסל אמצעי האכיפה המינהלית לפי חוק המסגרת. להסדרה זו שתי תכליות
מרכזיות: ראשית, ליצור מסגרת כללית לשימוש בצווים מינהליים ולעגן את ההגנות ההליכיות הנדרשות,
באופן שיבטיח שסמכויות אלו יופעלו באופן הוגן, אחיד ושוויוני, בפרט נוכח השימוש הגובר בצווים
מינהליים בחקיקה. שנית, כחלק מדיוני הצוות עלה הצורך בהרחבת סל אמצעי האכיפה המינהלית.
לעיתים כאשר מדובר בהפרות שיש תמריץ כלכלי לבצען, לא די בחיוב כספי על מנת להשיג את ההרתעה
הנדרשת ולהפסיק את ביצוע ההפרה. במקרים אלו, צו מינהלי עשוי להיות יעיל יותר, באשר הוא מורה על
ביצוע פעולות שמתמודדות ישירות עם עצם מעשה ההפרה, צופה פני עתיד ונועד למניעת ההפרה
המינהלית או הישנותה או לשם השבת המצב לקדמותו, לפי העניין.
,)ג( – נוכח ייחודו של אמצעי אכיפה מינהלית זה, בפרט בהשוואה לאמצעים האחרים-)א( ו18 סעיף
מוצע לעגן במפורש את התכליות של הטלת צו מינהלי, וכן את השיקולים שיש לשקול במתן סמכות
כאמור. כמו כן, מוצע לחייב לקבוע בתקנות את הפרטים הדרושים להפעלת סמכות זו ואת המסגרת
להטלת צו מינהלי, חלף מתן סמכות כללית למתן צו מינהלי לביצוע פעולות.
)ב( – במסגרת סעיף קטן זה, מוצע לפרט את הפעולות שניתן להורות על ביצוען במסגרת הצו18 סעיף
המינהלי. פעולות אלו נסמכות על הצווים המינהליים המרכזיים הקיימים כיום בחקיקה, כדוגמת: צו
, שעניינו הפסקת עיסוק בעסק; צו 1968– לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח20 הפסקה מינהלי לפי סעיף
, שעניינו ציווי לקיים הוראות חיקוק 1954–א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד8 שיפור לפי סעיף
ג לחוק התקנים, התשי"ג–17 שעניינן בטיחות, בריאות, גהות או רווחה בעבודה; צו מינהלי לפי סעיף
, שעניינו ציווי להפסיק מעשה הפוגע בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה אשר נעשה 1953
, לחוק אוויר נקי45 בניגוד לדרישות התקן הרשמי או להימנע ממעשה כאמור; צו מינהלי לפי סעיף
, שעניינו ציווי להפסיק פעולה הגורמת לזיהום אוויר, להימנע מפעולה כאמור או לנקוט 2008–התשס"ח
אמצעים למניעת או לצמצום זיהום האוויר; ועוד. יצוין, כי במסגרת פעולות אלו אין התייחסות לצו
הריסה מינהלי או צו סגירה מינהלי, וזאת נוכח עמדת הצוות שצווים מסוג זה ראוי שיוסדרו במסגרת
חקיקה פרטנית, להבדיל מחוק מסגרת.
, – במסגרת סעיף זה מוצע לעגן את התנאים להטלת צו מינהלי. נוכח ייחודיות סמכות זו19 סעיף
המוצע( לממונה, וכן לחייב היוועצות עם יועץ משפטי ומתן זכות 20 מוצע לייחדה )בכפוף לאמור בסעיף
טיעון, בכפוף למקרים חריגים בהם קיימת דחיפות לשם השגת אינטרס ציבורי משמעותי. למען הספר
ספק, סמכות הממונה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.
, – במסגרת סעיף זה מוצע לאפשר הטלת צו מינהלי ארעי על ידי מפקח, להבדיל מממונה20 סעיף
38
לתפיסה זמנית או הגבלת שימוש ברכוש באמצעותו בוצעה ההפרה. סמכות זו נדרשת, באותם מקרים
בהם יעילות הצו טמונה במידיות שלו לצורך הפסקת ההפרה, ומקום בו קיים אינטרס ציבורי משמעותי
או שאי מתן הצו המינהלי באופן מיידי ימנעו את האפשרות לאכיפת ההפרה המינהלית. במקרים אלו,
ימים, בדומה 30- שעות והממונה מוסמך להאריכו עד ל48 הצו יעמוד בתוקפו לפרק זמן שלא יעלה על
.19 לסמכותו ליתן צו מינהלי לפי סעיף
– מוצע לקבוע את השלכות אי קיום צו מינהלי, בין אם בדרך של נקיטת פעולות הדרושות21 סעיף
באופן סביר לשם ביצועו על ידי הרשות האוכפת וחיוב המפר בהוצאות הרשות בגין פעולות אלה, ובין אם
בדרך של הטלת חיוב כספי בשל כך.
– מוצע לקצוב את תוקף הצו המינהלי שמוסמך ממונה להטיל, וזאת בהתאם להוראות22 סעיף
הנהוגות בחקיקה. הארכת הצו מעבר לתקופה זו תעשה בהחלטת בית הדין להפרות מינהליות.
– כבר כיום ישנן הוראות חוק שונות בהן מעוגנות הסמכות להטיל צו מינהלי, כחלק23 סעיף
מהסמכויות הרגולטוריות. נראה שלפחות חלק מדברי חקיקה אלו רלוונטיים גם להצעת החוק המוצע
ולקביעת הפרות מינהליות. משכך, מוצע לקבוע סעיף ברירת דין, אשר יסדיר את היחס הצווים
המינהליים הקיימים לבין הפרות מינהליות, ככל שתקבענה.
פרק ד': המצאת הודעה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית
מוצע להודיע למפר במסגרת ההחלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית או בהודעה על
24 סעיף
כוונת חיוב, על זכותו לקבל לידיו את המידע שעל בסיסו התקבלה החלטה כאמור, וזאת בהתאם
.56 להוראות סעיף
מוצע לעגן את דרכי ההמצאה של הודעה לפי החוק המוצע. ההסדר המוצע מבוסס על
25 סעיף
לחוק סדר הדין הפלילי. זאת, לצד עיגון האפשרות 237 לחוק העבירות המינהליות וסעיף35 סעיף
להמציא הודעה באופן דיגיטלי בהתאם לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים )תיקון מס'
. עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות משלימות בעניין 2022– והוראת שעה(, התשפ"ב2
.המצאת מסמכים, וזאת נוכח השונות הקיימת בין ההפרות השונות שאולי יצריכו דרכי המצאה ייחודיות
לפי המלצות ועדת שפירא, יש לשלוח לאחד מהורי הקטין העתק מההודעה על הטלת קנס כדי ליידעם על
כך. זאת, הן בשל עקרון השמירה על מעורבות ההורים בחיי ילדיהם הקטינים, והן בשל העובדה כי
במרבית המקרים ההורה הוא אשר נדרש לשלם את הקנסות, כשלעתים נודע לו על הטלת הקנס רק בשלב
המצאת ההעתק להורה כדי לפגוע -האכיפה ולאחר צבירת ריביות ופיגורים. יחד עם זאת, לא יהיה באי
בחוקיות ההודעה על החלטה להטיל קנס.
סעיף קטן )ו( נועד להבהיר, כי הוראות אלו אינן יחולו על הליכים שיפוטיים. דרכי ההמצאה בהליכים
שיפוטיים יקבעו במסגרת סדרי הדין, כפי שנהוג.
א לחוק סדר הדין הפלילי, אשר קובע הוראות225 הסעיף המוצע מבוסס על סעיף
26 סעיף
ייחודיות בדבר מועדי המצאה בעבירות קנס. ככלל, מוצע להגביל את האפשרות להמצאת הודעה על
החלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית לשנה, ולצד זאת לאפשר לקבוע בתקנות תקופה ארוכה יותר,
וזאת ככל שימצא שישנן הפרות מינהליות ספציפיות, שלאור מאפייניהן נכון לקבוע בעניינן תקופה ארוכה
יותר. הגבלת פרק הזמן לשנה משקפת את אופי אכיפה מינהלית, שיעילותה נובעת ממידיות וודאות. למען
הסר ספק, יובהר כי מתן התראה מינהלית או הודעה על כוונת חיוב קוטע את מרוץ הזמנים, כך שפרק
הזמן הקבוע בהתראה לשם תיקון ההפרה או פרק הזמן להעברת ההתייחסות להודעה על כוונת חיוב לא
ייכללו במסגרת פרק הזמן להמצאת החלטה על הטלת אמצעי אכיפה מינהלית לפי סעיף זה, ככל
שבהמשך תידרש החלטה כאמור.
פרק ה': תשלום חיוב כספי
ימים מיום המצאת90 – בסעיף קטן )א( מוצע לקבוע את המועד לתשלום חיוב כספי
27 סעיף
)א( לחוק סדר הדין הפלילי(, 229 ההודעה על הטלת חיוב כספי )בדומה למסגרת הזמנים הקבועה בסעיף
לחוק 16 וזאת אם לא הוגש ערר לבית הדין להפרות מינהליות. נוסח סעיף קטן )א( מבוסס על סעיף
העבירות המינהליות. יצוין, כי בדומה לחוק העבירות המינהליות, מועד תשלום קנס בשל הפרה מינהלית
.31 , אך לא יידחה במקרה שבו מוגשת השגה לפי סעיף42 יידחה אם הוגש ערר לפי סעיף
לחוק סדר הדין הפלילי, ונועדו להבהיר את229 סעיפים קטנים )ב( עד )ד( מבוססים על הוראות סעיף
תשלומו. סעיפים קטנים אלה קובעים סייג למקרים בהם רואים -הנפקות של תשלום חיוב כספי או אי
במפר ששילם חיוב כספי או שלא שילם חיוב וחלפו המועדים להגשת השגה או ערר בשל ההפרה, כאילו
ההחלטה בעניינו סופית. סייג זה רלוונטי גם ככל שהוגשה השגה באיחור והוחלט לדון בה ולבטל את
החיוב הכספי, או שהוגש ערר באיחור ובית דין להפרות מינהליות החליט לדון בו אף שהוגש באיחור.
מוצע לקבוע הוראות בדבר אופן תשלום וגביית חיוב כספי. ככלל, כיום חלה תוספת28 סעיף
לחוק העונשין, על עבירות קנס ועבירות מינהליות )ראו סעיפים 67 הפיגור הקבועה בסעיף
לחוק העבירות המינהליות(. ההסדר המוצע נועד לקבוע 17 )ז( לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף-)ב(, )ו( ו229
מנגנון עצמאי, אשר ייתן ביטוי, מחד גיסא, למעבר מההליך הפלילי להליך מינהלי, באופן שאינו מצדיק
את אימוץ תוספת הפיגור הנוהגת בהליכים פליליים, ומאידך גיסא, לכך שאופי המעשים, הסיכון הטמון
בהם ומכאן – חומרתם, מצדיקים קביעת תמריץ משמעותי לתשלום החיוב הכספי במועד. משכך מוצע,
מהחיוב הכספי שהוטל בשל הפרה מינהלית, או מחלקו שלא שולם, 35% לקבוע תוספת פיגור בגובה
39
ובתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מהמועד לתשלום הקנס – חמישה אחוזים נוספים מהחיוב
הכספי או מחלקו שלא שולם, לפי העניין. יצוין, כי הוראה דומה מוצעת במסגרת חוק הפרות תעבורה
.2021–מינהליות, התשפ"ב
,תוספת הפיגור תתווסף לגובה חיוב כספי שלא שולם, כולו או חלקו, במועד שנקבע לתשלומו. בהתאם
)א( להצעת 27 תוספת הפיגור תתווסף על סכום החיוב הכספי בין אם הקנס לא שולם במועד הקבוע בסעיף
החוק, ולא הוגש ערר, ובין אם החיוב הכספי לא שולם לאחר שבית דין להפרות מינהליות או בית משפט
)ד(.42 אישר את ההחלטה להטיל חיוב כספי, בהתאם למועד הקבוע בסעיף
בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע את סדר זקיפת הסכומים שנגבו, וזאת בדומה להסדר הקיים כיום במרכז
לגביית קנסות.
ג לחוק המרכז5 האפשרות לפטור אדם מתשלום תוספת פיגור מוסדרת במסגרת סעיף
29 סעיף
לגביית קנסות, אשר מוצע להחיל על גביית חיובים כספיים לטובת אוצר המדינה לפי הצעת החוק )ראו
המוצע(. עם זאת, חוק זה אינו בהכרח חל על חובות הנגבים לקופת הרשות המקומית. משכך, 30 סעיף
מוצע להסדיר במפורש את הסמכות לפטור מתשלום תוספת פיגור בכל הנוגע לחובות אלו. ההסדר המוצע
)ו( לחוק סדר הדין הפלילי.229 מבוסס על הוראות סעיף
מוצע להחיל את הדינים הקיימים על גביית חובות לאוצר המדינה ועל גביית חובות
30 סעיף
לקופת הרשות המקומית, לפי העניין. ביחס לגביי חובות לאוצר המדינה, מוצע כי הוראות חוק המרכז
לגביית קנסות יחולו על גביית חובות לפי הצעת החוק לאוצר המדינה, מלבד גביית חובות בגין חיובים
כספיים שהוטלו על ידי רשות המיסים אשר על גביתם יחולו הוראות פקודת המסים )גביה( בהתאם למצב
הקבוע היום. עוד מוצע לקבוע כי לגבי חיובים אשר ייגבו על ידי המרכז לגביית קנסות, ייגבו אף אם טרם
הגיע מועד פירעונם כך שתשלום החיובים למרכז יתאפשר כבר מיום הראשון לתשלום החיוב. כמו כן
מוצע כי הוראות פקודת המסים )גביה(, יחולו על גבייתו של חיוב כספי לקופת הרשות המקומית. יצוין, כי
אין בכך בכדי לשולל את האפשרות להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות חוב בשם רשות מקומית
א( להגדרה "חוב" שבחוק המרכז לגביית קנסות. 16) בהתאם לפסקה
פרק ו': השגה על החלטת מפקח להטיל אמצעי אכיפה מינהלית
במסגרת פרק זה מוצע להסדיר את הסמכות לדון בהשגה על החלטת מפקח להטיל אמצעי
כללי
אכיפה מינהלית. יצוין, כי בכל הנוגע לעבירות מינהליות ולעבירות קנס קבוע הליך מקביל להשגה של
)ג( לחוק סדר 229 א לחוק העבירות המינהליות וסעיף8 בקשה לביטול קנס, אשר מוגשת לתובע )ראו, סעיף
הדין הפלילי(. נוכח המעבר להליך מינהלי, מוצע להתייחס להליך זה כהשגה על החלטה להטיל קנס )חלף
, חלף "תובע" כהגדרתו בסעיף 31 בקשה לביטול(, וכן להקנות סמכות זו ל"גורם מוסמך", כהגדרתו בסעיף
לחוק סדר הדין הפלילי. זהות הגורם המוסמך ואופן הסמכתו יקבעו בהתאם לזהות המפקח.12
,מוצע להתייחס במפורש להשגה על החלטת מפקח )להבדיל מממונה(. בכל הנוגע להחלטות ממונה
נראה כי התועלת במסלול ההשגה פחותה: ראשית, מדובר בהחלטה שמלכתחילה מתקבלת על ידי גורם
– החלטה זו מתקבלת לאחר ₪ 10,000 בכיר ברשות האוכפת. שנית, בכל הנוגע להטלת חיוב כספי מעל
קיום הליך שימוע מסודר, במסגרתו יכול המפר להעלות את כל טענותיו וכן לטעון לעניין הפחתת הסכום
או אמצעי אכיפה חלופי. בכל הנוגע להטלת צו מינהלי )ובכלל זאת, צו מינהלי ארעי הניתן על ידי מפקח( –
צו מינהלי מעצם טבעו מוגבל בזמן ולכן פרק הזמן לתקיפתו מוגבל מאוד. השגה במקרים אלו, יכולה
לאיין את האפשרות להביא את הדברים לבחינת ערכאה שיפוטית. נוכח האמור, נמצא שאין צורך
להתייחס להשגה על החלטת ממונה במפורש. לצד זאת, יובהר כי אין בכך בכדי לגרוע מסמכותה של רשות
מינהלית לבחון מחדש את החלטותיה, כחלק מסמכויות העזר הנתונות לה.
מוצע לקבוע את ההוראות הבסיסיות להשגה, ובכלל זה פרק31 במסגרת סעיף
34-31 סעיף
הזמן להגשת השגה וסוגי הטענות שניתן להעלות במסגרתה. סמכויות הגורם המוסמך במסגרת הדיון
פליליזציה, אשר סבר שנכון להרחיב את סל הכלים המינהליים -בהשגה, תואמות את עמדת הצוות לדה
וכן להוסיף, במקרים המתאימים, אמצעי ביניים )כדוגמת אמצעי אכיפה חלופי או אפשרות הפחתה(.
א לחוק 8 לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף229 מבוססות על הוראות סעיף32- ו31 ככלל, הוראות סעיפים
העבירות המינהליות. למען הסר ספק יצוין, כי החוק לתיקון סדרי המינהל )החלטות והנמקות(,
חל על החלטתו של הגורם המוסמך.1958-התשי"ט
,)ו( מוצע לקבוע במפורש, כי הגשת השגה אינה דוחה את המועד לתשלום החיוב הכספי31 בסעיף
בדומה למצב הקיים בעבירות קנס ובעבירות מינהליות. משכך, וככל שיחלוף מועד התשלום, תיווסף
לחיוב הכספי תוספת ריבית.
ככלל, החיוב הכספי הוא סכום קבוע. כדי שממונה יוכל להטיל חיוב כספי בסכום נמוך
35 סעיף
יותר, נדרשת הסמכה מפורשת. מוצע ליתן לממונה סמכות להפחית את שיעור החיוב הכספי בחיובים
פליליזציה והאיזון בין הרצון לאפשר -. רף כספי זה נקבע לאור דיוני הצוות לדה₪ 1,000 העולים על
אמצעי ביניים והתחשבות בנסיבות הפרטניות של ההפרה ושל המפר מחד גיסא, לבין החשש כי הפחתת
חיובים בסכומים נמוכים יחסית, שהם גם השכיחים יותר, עשויה לסכל את יעילות ופשטות ההליך
ולפתוח פתח לחוסר אחידות בין הרשויות השונות. מוצע לתחם את סמכות ההפחתה על מנת לשמר על
אחידות ושוויוניות האכיפה, ובהתאם להגביל את העילות בשלן יופחת סכום החיוב ולקבוע את שיעור
ההפחתה. בתוך כך, מוצע, לעגן בחוק שתי עילות הפחתה מרכזיות, ולצד זאת לאפשר לקבוע שיעורי
40
הפחתה פרטניים בתקנות, המתאימים למאפייני ההפרה המינהלית. לבסוף, מוצע להגביל את שיעור
מסכום החיוב הכספי, וזאת נוכח האפשרות לקבוע נסיבות הפחתה נוספות 70% ההפחתה הכולל לסך של
בתקנות.
פרק ז': הקמת בית דין להפרות מינהליות, ערר וערעור
מוצע לקבוע כי שר המשפטים יקים בית דין מינהלי, אחד או יותר, בהתאם להמלצות
36 סעיף
פליליזציה ובהתבסס על העקרונות המפורטים בחוק בתי דין מינהליים -המסתמנות של הצוות לדה
בנושא "המדיניות לגבי הקמת בתי דין מינהליים". 2.3203 'ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס
בהתאם לעקרונות הקבועים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מוצע להסמיך בית דין לדון בנושאים
ספציפיים, אשר מבוססים על מערכת עובדות שאינה מורכבת באופן יחסי, אם נמצא כי היקף ההליכים
הצפוי מצדיק את הקמת בית הדין, והעברת הנושאים לטיפולו של בית הדין תקל על העומס במערכת
השפיטה.
בית הדין ידון ב"דן יחיד". לאור מתכונתו הייחודית הדיגיטלית של בית דין להפרות מינהליות, כמוצע
להצעת החוק, נראה על פניו כי בית הדין יוכל לפעול לפי סמכות שיפוט של כל שטח 44- ו43 לפי סעיפים
המדינה, פרט למקרים החריגים שבהם יידרש דיון פרונטלי. יצוין, כי סוגית הסמכות המקומית תוסדר
להצעת החוק. 59- ו46 באופן מסודר בתקנות שייקבעו לפי סעיפים
בהתאם להמלצות המסתמנות של הצוות, בית דין להפרות מינהליות יוקם בידי שר המשפטים, תחת
תלוי, כפי שנובע -משרד המשפטים, וזאת ממספר טעמים: ראשית, בית דין מינהלי, מעצם טבעו כגוף בלתי
לחוק בתי דין מינהליים, נדרש לעצמאות מוסדית מהגורמים שקיבלו את 3 התלות שבסעיף-גם מעקרון אי
ההחלטה המינהלית בדבר מתן הודעה על הטלת קנס; שנית, משרד המשפטים הוא בעל ניסיון משמעותי
בהקמה וניהול של בתי דין מינהליים וועדות ערר שונות; שלישית, כיום נושא עבירות מינהליות ועבירות
ידי התביעה המשטרתית והפרקליטות, ולא נראה נכון להכניס לתוך ההליך גורם ממשלתי -קנס מתנהל על
נוסף, הצפוי לסרבל את הטיפול בתחום.
בסעיפים אלה מוצע להסדיר את אופן מינוי חברי בית דין להפרות מינהליות וראש40 עד37 סעיפים
בית דין להפרות מינהליות וכן את אופן הפסקת כהונתם. סעיפים אלה נועדו להבטיח את עצמאותם
לחוק בתי דין מינהליים 3 תלותם של חברי בתי הדין וראש בית דין, וזאת בהתאם להוראת סעיף-ואי
ולפיה "בענייני שפיטה אין מרות על חבר בית דין זולת מרותו של הדיין". בהתאם, מוצע כי חברי בתי דין
וראש בית הדין ימונו על פי בחירת ועדה, וזאת כפי שנעשה במינוי דיינים גם לבתי דין מינהליים
)להלן – חוק 1952-כג)ב( לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב13-( ו1יא)א13 אחרים )ראו למשל סעיפים
הכניסה לישראל((. עוד מוצע, כי חברי בית הדין וראש בית הדין ימונו לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
בנושא "קביעת תקופת 4062 'הוראה זו תואמת את הרציונאליים העומדים בבסיס החלטת ממשלה מס
( והחלטת 2008 בספטמבר7) כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה" מיום ז' באלול התשס"ח
בנושא "רשימת המשרות הבכירות בשירות המדינה שעליהן יחול ההסדר בדבר קביעת 4470 'ממשלה מס
8) תקופת כהונה ומשך תקופת הכהונה או הפז"מ שנקבעה לגבי כל משרה" מיום י"ד בשבט התשס"ט
(. בהחלטות אלה נקבע, כי נושאי משרה במשרות שבהן לעצמאות ולאי התלות של נושא 2009 בפברואר
המשרה חשיבות מיוחדת, כגון משרות שהנושאים בהן ממונים על אכיפת החוק, טוהר מידות ורגולציה,
ימונו לתקופת כהונה אחת שאינה ניתנת להארכה.
תלותם חברי בית דין להפרות-בכל הנוגע להפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה, כדי לחזק את אי
מינהליות וראש בית הדין ואת מרותם להוראות הדין בלבד, מוצע להסדיר בחוק את העילות לסיום
7 כהונתם. העילות הקבועות בסעיף המוצע דומות לאלה הנהוגות לגבי שופטים, בהתאם לסעיף
)ה( לחוק המוצע, עילה זו -)ד( ו37 יסוד: השפיטה. בכל הנוגע להחלטת הוועדה כמשמעותה בסעיף-לחוק
לחוק בתי דין 2021-תואמת את התיקון המוצע במסגרת הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב
)להלן – חוק בתי דין מינהליים( אשר במסגרתו מוצע למנות אחראי על בירור 1992-מינהליים, התשנ"ב
תלונות על התנהגות חברי בית דין, במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים על
ידם. בניגוד לאמור בתיקון המוצע בחוק בתי דין מינהליים, המלצת האחראי על בירור תלונות בדבר סיום
)ד( או )ה(, לפי העניין. 37 כהונה של חבר בית דין להפרות מינהליות תובא בפני הוועדה, כמשמעותה בסעיף
יצוין, כי בשים לב לכך כי התיקון המוצע לחוק בתי דין מינהליים נכלל בגדר הצעת חוק הפרות תעבורה
מינהליות כאמור, בשלב זה הוא לא מפורט בשנית במסגרת הצעת חוק זה. בהמשך הליך החקיקה, וככל
שיהיה צורך, ישולב התיקון המוצע במסגרת טיוטת החוק.
מוצע להקנות לראש בית דין להפרות מינהליות את הסמכויות הנתונות לחבר בית דין לפי41 סעיף
הצעת החוק.
בסעיף זה מוצע לקבוע את האפשרות להגיש ערר לבית דין להפרות מינהליות על החלטה
42 סעיף
להטיל אמצעי אכיפה מינהלית, על כל ההיבטים הכרוכים בכך, כדוגמת אופן המצאת ההודעה על
ההחלטה להטיל אמצעי אכיפה מינהלית, או החלטה בהשגה. עוד מוצע להסדיר את מסגרת הזמנים
ימים מיום המצאת ההודעה 90 להגשת ערר. יצוין, כי יש הבחנה בין שני מצבים: ככלל ערר יוגש בתוך
ימים מיום ההחלטה בהשגה. הוראה זו תואמת את 30 – בתוך31 כאמור, ואם הוגשה השגה לפי סעיף
( לחוק סדר הדין הפלילי. עוד מוצע להקנות לבית הדין 1)()א229 מסגרת הזמנים הקבועה כיום בסעיף
להפרות מינהליות סמכות להאריך את התקופות להגשת ערר. הוראות מפורטות בדבר אופן הגשת הערר
41
.והפרטים שעל הערר לכלול, ייקבעו בתקנות
סעיף קטן )ד( נועד להבהיר את פרק הזמן לתשלום חיוב כספי בשל הפרה מינהלית, ככל שבית הדין
66 להפרות מינהליות או בית משפט אישרו את ההחלטה להטיל חיוב כספי. הוראה דומה מופיעה בסעיף
לחוק העונשין.
.סעיפים אלה נותנים ביטוי לייחודו של ההליך בפני בית דין להפרות מינהליות
44- ו43 סעיפים
פליליזציה והצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, -בהתאם להמלצות המסתמנות של הצוות לדה
, מוצע שההליך כאמור יתנהל באופן מקוון. 2021–התשפ"ב
מוצע לקבוע כי בית הדין להפרות מינהליות ינהל את הליך הערר באמצעות מערכת מקוונת אשר
תנגיש את ההליך לעוררים, וזאת בדומה להליכים דומים אשר מתקיימים באופן זה ברחבי העולם.
בנושא "תכנית להאצת השירותים הדיגיטליים 260 'אפשרות זו תואמת גם את החלטת ממשלה מס
( שבה 2020 ביולי26) לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית ותיקון החלטת ממשלה" מיום ה׳ באב התש״ף
הוחלט להטיל על משרד המשפטים להקים תשתית רוחבית שתאפשר לקיים דיונים בהיוועדות חזותית
בבתי דין מינהליים שבאחריות משרד המשפטים וכן תשתית שתאפשר ליישב סכסוכים באופן
להחלטת הממשלה(. הוראות לגבי אופן ניהול 14 ( )סעיףODR – On-line Dispute Resolution) מקוון
ההליך באמצעות מערכת מקוונת ועיקריו יקבע שר המשפטים בתקנות. לצד, המעבר למערכת מקוונת,
נוכח החדשנות של ההסדר המוצע ועל מנת ליתן מענה לאוכלוסיות שונות ולאנשים בעלי אוריינות
דיגיטלית נמוכה בפרט, מוצע לקבוע כי משרד המשפטים יעמיד לרשות הציבור מוקדי שירות.
ככלל, ההליכים בבית הדין להפרות מינהליות יתנהלו על בסיס מסמכים כתובים, מבלי שהצדדים
בפרק ד' להנחיית היועץ 1 יידרשו להופיע באופן פיזי בפני חבר בית הדין. יובהר, כי בהתאם לסעיף
בנושא "כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים" מיום י"א בתשרי 1.2500 'המשפטי לממשלה מס
(, כתב שנוצר באופן אלקטרוני כלול בהגדרה "כתב" לפי חוק הפרשנות, 2019 באוקטובר10) התש"ף
. במקרים יוצאי הדופן, שבהם סבור חבר בית דין להפרות מינהליות כי יש צורך לשמוע 1981–התשמ"א
את הצדדים בעצמם, ברירת המחדל תהיה קיום דיון באמצעים טכנולוגיים, אשר יחליפו את הצורך
בהגעה פיזית לבית הדין להפרות מינהליות. ההגדרה של "אמצעים טכנולוגיים" מבוססת על ההגדרה
( לחוק התכנית לסיוע כלכלי )נגיף 4)()ה21 שבה נעשה שימוש בדברי חקיקה אחרים, וביניהם סעיף
()ב( חוק מענק לעידוד תעסוקה )הוראת שעה 3)()ג12 וסעיף2020–הקורונה החדש( )הוראת שעה(, התש"ף
. במידה שהדבר אינו אפשרי ויהיה בכך כדי לפגוע בעשיית צדק 2020–– נגיף הקורונה החדש(, התש"ף
)ג( את השיקולים העיקריים 44 בעניינם של הצדדים, יתקיים דיון במעמד הצדדים. מוצע לקבוע בסעיף
הרלוונטיים לקבלת החלטה בדבר מתכונת הדיון. בהתאם לעבודת מטה משרדית שנעשתה במשרד
המשפטים, ככלל מתכונת הדיון מושפעת מהשאלות המתעוררות בהליך )האם מדובר בעיקרה במחלוקת
משפטית או עובדתית(, מורכבות ההליך, היקף הראיות וסוגן )האם מדובר בראיות בכתב, ראיות שניתן
להציג באופן דיגיטלי ועוד( ועמדת הצדדים, ככל שהוגשה.
אופן קיום דיון באמצעים טכנולוגיים ייקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים. עוד מוצע, כי שר
המשפטים יקבע בתקנות כאמור הוראות לעניין האפשרות החריגה לקיים דיון במעמד הצדדים, וזאת בין
ולמאפייניהם 1998–השאר בשים לב לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח
. יצוין, כי 1971–הייחודיים של קטינים ולעקרונות חוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(, התשל"א
הוראות אלה יתייחסו הן למקרים שבהם דיון על בסיס כתב אינו נותן מענה הולם לצרכיו של בעל דין
כאמור, הן לצורך להתאים את הדיון באמצעים טכנולוגיים והן לקיום דיון באופן שיאפשר השתתפות
בדיון, ככל שלא די בהתאמות כאמור.
,שאר סדרי הדין ודיני הראיות בבית הדין להפרות מינהליות יהיו בהתאם לעקרונות ההליך המינהלי
להצעת החוק(. 47 כעולה מההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים החלות לעניין בית דין כאמור )ראו סעיף
סעיף זה נועד להבהיר את סמכויות בית הדין להפרות מינהליות בעת הדיון בערר, בהתאם45 סעיף
לחוק בתי דין מינהליים. לפי המוצע, בית הדין יקיים ביקורת שיפוטית 37 להסדר הקבוע לעניין זה בסעיף
על ההחלטה שעליה עוררים, באופן שייתן ביטוי לאופיו המינהלי של ההליך בפני בית הדין. יצוין, כי בשים
לב לכך שעסקינן בהליך ביקורת שיפוטית, סמכויות בית הדין בערר, לרבות הסמכות לשנות את ההחלטה,
כפופות לסמכות הרשות המינהלית. עוד יובהר, כי ככל שיוחלט להחזיר את ההחלטה לבחינת הרשות
המינהלית, החלטתה בהליך תהווה החלטה חדשה שגם בהתייחס אליה יכול אדם לשלם את החיוב
הכספי או להגיש ערר, קרי לפתוח בהליך מינהלי חדש.
מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע את סדרי הדין, סדרי המינהל ודיני הראיות בבית46 סעיף
דין להפרות מינהליות. כן מוצע לקבוע את סמכות ראש בית הדין לעניין סדרי דין וסדרי מינהל, וזאת
בנוסף לתפקידים המנויים בחוק בתי דין מינהליים. לפי המוצע, ראש בית הדין יהיה אחראי בפני שר
המשפטים על ביצועם של סדרי הדין והמינהל של בית דין להפרות מינהליות, וזאת בדומה לסמכויות
לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, 82 המוקנות למנהל בתי המשפט מכוח חוק בתי המשפט )ראו סעיף
)להלן – חוק בתי המשפט((. לשם כך, מוצע להקנות לראש בית דין להפרות מינהליות 1984-התשמ"ד
סמכות לקבוע הוראות מפורטות ליישום סדרי הדין וסדרי המינהל בעניינים המנויים בסעיף שנקבעו
לגביהם תקנות. עניינים אלה, הגם שמשפיעים על ציבור המתדיינים, נוגעים לתפקודו השוטף והיומיומי
של בית הדין להפרות מינהליות, ונראה כי ראש בית הדין, כמי שעומד בראש המערכת ונוכח מקצועיותו
42
והכרתו את הצרכים ואת ההליכים בפועל, הוא הגורם המתאים לקבוע הוראות בעניינים אלה. למען הסר
ספק יובהר כי הוראות אלה יהיו כפופות להוראות החוק המוצע ולתקנות שייקבעו מכוחו.
עוד יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של ראש בית דין להפרות מינהליות לקבוע סדרי עבודה
ומינהל פנימיים שיחולו בבית הדין בלא התקנת תקנות בעניינים אלה, וזאת בהתאם לסמכויות העזר
הנתונות לו.
הוראות חוק בתי דין מינהליים הן שיוריות. לכן, ככל שאין בחוק המוצע הסדר אחר47 סעיף
)ג( לחוק בתי דין 4 המתגבר על ההסדרים הקיימים בחוק בתי דין מינהליים )ראו לעניין זה סעיף
מינהליים(, וככל שהוראה מסוימת בחוק האמור לא הוחרגה – היא חלה. בסעיף זה מוצע לקבוע כי
ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים יחולו על בית דין להפרות מינהליות, למעט הסעיפים המפורטים
בסעיף המוצע. יצוין, כי מרבית ההוראות שמוצע להחריג הן הוראות שממילא אינן רלוונטיות להסדר זה.
לחוק בתי דין 41- ו18 ,17 ,16 ,7 כך, למשל, בענייננו מדובר במותב של דן יחיד ומשכך ממילא סעיפים
אינו רלוונטי שכן בענייננו מוצע, כי חברי בית הדין להפרות 13 מינהליים אינן רלוונטיות. כך גם סעיף
מינהליות יהיו עובדי מדינה. סעיפים אחרים אינם רלוונטיים שכן נקבעו בחוק המוצע הסדרים פרטניים
בדבר אופן ניהול הדיון בפני בית הדין ובדבר סמכותו.
.מוצע להסדיר את הליכי הערעור על החלטת בית דין להפרות מינהליות48 סעיף
,בסעיף קטן )א( מוצע, כי על החלטת בית דין להפרות מינהליות תינתן זכות ערעור לבית משפט שלום
אשר לו הידע והניסיון בעניינים שמוצע להעבירם לסמכות בית דין להפרות מינהליות. נוכח המעבר להליך
)א(, מוצע להבהיר, 59 מינהלי, מוצע להבהיר כי הערעור יתנהל על פי סדרי הדין המינהליים. כך גם בסעיף
כי סדרי הדין בערעור לבית משפט, יקבעו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט לעניינים
מינהליים ולעקרונות סדרי הדין המינהליים. זאת, בשים לב למעבר למישור המינהלי ולכך שבית דין
להפרות מינהליות יקיים ביקורת שיפוטית על ההחלטה. השופט )בדימוס( יצחק זמיר התייחס בספרו
"הסמכות המינהלית" למאפייניו של ערעור מינהלי, וכך צוין לעניין זה: "ערעור על החלטה של בית דין
מינהלי דומה לערעור על פסק דין בעניין אזרחי מבחינה זאת שבית המשפט שלערעור בודק, בזה כמו בזה,
את שאלת החוקיות של החלטת ערכאה שיפוטית. עם זאת ערעור על החלטת בית דין מינהלי שונה
מערעור על פסק דין בעניין אזרחי, בעיקר משום שבערעור כזה בית המשפט נכנס לטריטוריה של המשפט
המינהלי, ועשויה להיות לכך השפעה על היקף הביקורת בערעור. כך בייחוד כאשר הערעור אינו מוגבל
לשאלת החוקיות של החלטת בית הדין, אלא הוא נעשה ערעור מורכב, הכולל גם ביקורת על החלטת
((.2017) 2575 הרשות המינהלית" )הסמכות המינהלית, כרך ד – סדרי הביקורת השיפוטית
ימים מיום מתן ההחלטה, בדומה לפרק הזמן שנקבע60 עוד מוצע, כי פרק הזמן להגשת ערעור יהיה
. 2000-)ב( לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים )סדרי דין(, התשס"א23 להגשת ערעור מינהלי לפי תקנה
לחוק בתי המשפט אשר קובע ברירת 47 יובהר, כי ערעור כאמור יידון בפני דן יחיד, וזאת בהתאם לסעיף
מחדל של דיון בפני דן יחיד בבית משפט שלום.
בסעיף קטן )ב( מוצע לקבוע את ההסדר לעניין ערעור על החלטה אחרת של בית הדין להפרות
מינהליות. בהליכים מינהליים אין ככלל אפשרות לערער על החלטות ביניים, אלא על החלטות ביניים
מסוימות שמנויות במסגרת החוק, וזאת כדי להבטיח סעד מהיר ויעיל. מודל זה קיים גם בחוק הכניסה
)להלן: חוק בתי משפט לענינים מינהליים(. 2000-לישראל, ובחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס
סוגי ההחלטות המנויות בסעיף מבוססות על סוגי ההחלטות שניתן להגיש בעניינן בקשת רשות ערעור לפי
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, בשינויים הנדרשים נוכח אופי ההליכים ומאפייניהם. יצוין בהקשר
זה, כי בענייננו סעד זמני אינו רלוונטי, באשר אדם ממילא אינו נדרש לשלם את החיוב הכספי בשל הפרה
)א( סיפה לחוק המוצע(. בכל הנוגע 9 מינהלית טרם הגשת ערר לבית הדין להפרות מינהליות )ראו סעיף
לחוק בתי דין 15 להחלטה בדבר פסלות חבר בית דין, יצוין כי מבחינת הדין המהותי, קובע סעיף
מינהליים הוראות לעניין ניגוד עניינים בערר מסוים. לצד הוראה זו, יש להחיל את אמות המידה
המהותיות בדבר פסלות שופט על דייני בתי דין מינהליים, וזאת בהתאם לפסיקתם העקבית של בתי
המשפט ולעקרונות היסוד החלים על גופים בעלי סמכויות שפיטה.
בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע הסדר ייחודי בדבר ערעורים ובקשות רשות ערעור על החלטות בית דין
להפרות מינהליות בעניין אמצעי אכיפה מינהלית שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית.
הוראה זאת מוצעת, בשים לב לכך שבית משפט לעניינים מקומיים מוסמך כיום לדון בעבירות הנאכפות
להצעת 63 )א( לחוק בתי המשפט(. בהמשך להוראה זו, מוצע בסעיף55 ידי רשויות מקומיות )ראו סעיף-על
החוק תיקון עקיף לחוק בתי המשפט.
בסעיף קטן )ד( מוצע להבהיר, כי ככלל אין בהגשת ערעור כדי לעכב את תשלום החיוב הכספי, וזאת
בהתאם לכלל הנהוג בהליכים מינהליים.
מוצע כי ניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט שלום או בית
49 סעיף
משפט לענינים מקומיים לבית משפט מחוזי, וזאת באשר מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דין של
ערכאה שנייה.
פרק ח': סמכויות מפקחים וממונים
מוצע לקבוע, כי הפעלת סמכויות המפקח והממונה לפי חוק זה יהיו כפופות להנחיות
50 סעיף
ולהוראות השר הממונה, וזאת על מנת להבטיח אכיפה שוויונית ואחידה. הוראות הסעיף המוצע מבוסס
43
.1965–כג)ה( לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה158 על הוראות סעיף
קובע כי פקח או עובד רשות מקומית שהוסמך לפי החיקוקים המקנים52 סעיף
52- ו51 סעיפים
לעובדי רשויות מקומיות סמכות לאכוף עבירות קנס ועבירות מינהליות כבר כיום )חוק לייעול האכיפה
(, יהיה מפקח לפי הוראות החוק 2011–והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, התשע"א
המוצע, ויהיו נתונות לו לצורך אכיפת הפרות מינהליות לפי הוראות החוק המוצע, הסמכויות הנתונות לו
לשם אכיפת עבירות לפי החיקוקים האמורים. חיקוקים אלו קובעים הסדר מקיף ומאוזן לעניין הסמכת
עובדי רשויות מקומיות לאכוף עבירות, לרבות אופן הסמכתם, הסמכויות המוקנות להם, תנאים להפעלת
סמכויותיהם ועוד. מוצע להגביל את ההסמכה לפי הסעיפים האמורים, לעבירות אשר עובדי רשויות
נועד לאפשר 51 מקומיות מוסמכים לאכוף כיום ואשר מהוות הפרות מינהליות לפי החוק המוצע. סעיף
הסמכת גורמים נוספים כמפקחים לפי החוק המוצע, וזאת בדומה למצב כיום ולפיו קיימים עובדי ציבור
נוספים, אשר מוסמכים לאכוף עבירות מינהליות ועבירות קנס. הגדרה דומה ל"עובד ציבור" ניתן למצוא
, אשר מאפשר הענקת 1996-)ג( לחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(, התשנ"ו39 בסעיף
סמכויות מעצר לעוברי ציבור.
סמכויות האכיפה המוקנות בדין הקיים לשוטרים, ניתנות להם בשל חשד לביצוע עבירה
53 סעיף
או כדי למנוע ביצוע עבירה. עם המעבר למישור המינהלי עולה הצורך לבחון אילו סמכויות ראוי להקנות
לשוטרים לצורך אכיפה מינהלית של הפרות מינהליות ולהסדירן באופן מפורש, כדי לאפשר לשוטרים
לאכוף באופן יעיל ואפקטיבי במצב הנורמטיבי החדש המוצע. לפיכך, מוצע לעגן במפורש את הסמכויות
( לחוק העבירות 1)ג5 הנדרשות לשם אכיפת הפרות מינהליות. הוראות סעיף קטן )א( מבוססות על סעיף
המינהליות.
מוצע לקבוע הוראת מעבר ייחודית לעניין מפקחים ושוטרים שמוסמכים כיום לאכוף
54 סעיף
לחוק העבירות מינהליות או לפי חיקוק אחר, על מנת לאפשר להם להמשיך 5 עבירות מינהליות לפי סעיף
ולאכוף את אותם מעשים גם במסגרת המנגנון המוצע במסגרת הצעת החוק.
.מוצע להקנות לממונה את הסמכויות הנתונות למפקח לפי הצעת החוק
55 סעיף
פרק ט': הוראות שונות
מוצע לעגן במפורש את הזכות המוקנית למפר מכוח המשפט המינהלי הכללי לעיין
56 סעיף
במסמכים, המוחזקים בידי הרשות המינהלית ואשר שימשו אותה להחלטה בעניינו. הוראה זו, נועדה
לתת ביטוי לשוני בין ההליך הפלילי לבין ההליך המינהלי. במסגרת ההליך המינהלי, הפרט הוא שפותח
את ההליך המשפטי ונדרש להציג תחילה את טענותיו במסגרת הערר, ומשכך ישנה חשיבות שתהיה לו
גישה לחומרים הרלוונטיים לשם ביסוס טענותיו. בנוסף, הוראה זו נועדה כדי להבהיר את גבולותיה של
זכות זו ולוודא שהזכות תוענק למפרים השונים באופן אחיד ושוויוני. יובהר כי ככלל, ראוי שהמידע על
בסיסו הוחלט להטיל על המפר אמצעי אכיפה מינהלית יינתן למפר יחד עם ההודעה על כוונת חיוב או
החלטה עצמה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת.
,הסעיף המוצע קובע את היקפה של זכות העיון בהתבסס על המשפט המינהלי ועל חוק חופש המידע
)להלן – חוק חופש המידע(. בכך, הסעיף מבהיר למעשה כי היקפה של זכות העיון האמורה 1998–התשנ"ח
לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, 74 מצומצם יותר מזכות העיון שבדין הפלילי, המעוגנת בסעיף
, אך עם זאת רחב מזכות העיון שבחוק חופש המידע, שכן עניינה של זכות זו במידע העומד 1982–התשמ"ב
בבסיס החלטה שניתנה בעניינו הפרטני של המפר. מוצע לקבוע כי זכות העיון לפי הסעיף המוצע תהיה
)א( לחוק חופש המידע. כלומר, הזכות לא תחול על מידע שיש חשש 9 כפופה לסייגים הקבועים בסעיף
שהוא עלול לפגוע בביטחון הציבור, בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בזכות לפרטיות. עם זאת, ניתן
)ב( לחוק האמור, דוגמת מידע בדבר דיונים פנימיים, מידע הנוגע 9 יהיה למסור מידע שחל עליו סעיף
לשיטות עבודה ונהלים של רשות ציבורית וכו'.
ניתן להניח כי העניין של מפר במידע שעל בסיסו הוחלט להטיל עליו אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק
זה, יהיה רב יותר מעניין כללי של אזרח או תושב לקבל מידע מהרשויות הציבוריות לפי חוק חופש המידע.
)ב( תהיה כפופה לאיזון שונה מזה שמופעל לפי 9-)א( ו9 לכן, יודגש כי מסירת המידע למפר על פי סעיפים
חוק חופש המידע. נוכח הפגיעה הצפויה למפר מההחלטה המינהלית ולאור קיומה של חזקת התקינות
המינהלית המעבירה את נטל ההוכחה למפר במסגרת ההשגה או הערר, יש לפרש את הסייגים לפי חוק
חופש המידע באופן מצומצם יותר כדי לאפשר למפר לעיין במידע בהיקף רחב יותר מהמידע שהיה נמסר
לפי החוק האמור למבקש שאין לו עניין אישי דומה במידע.
לחוק עבירות מינהליות כיום, כי חילוט על פי כל דין לא24 מוצע לקבוע, בדומה לסעיף
57 סעיף
ימנע הטלת אמצעי אכיפה מינהלית.
לחוק עבירות מינהליות כיום, כי לא יהיה ניתן לדרוש כופר24 מוצע לקבוע, בדומה לסעיף
58 סעיף
כסף במקום העמדה לדין בעבירות שנקבעו כהפרות מינהליות, על אף האמור בחוקים המסדירים את
האפשרות להטיל כופר כסף. זאת, בהתאם לתפיסה העומדת בבסיס חוק זה לפיה אפיק האכיפה המינהלי
הוא דרך המלך והעמדה לדין תתקיים רק במקרים החריגים בהם הדבר נדרש. משכך, ראוי כי במקרים
בהם ניתן להסתפק בתשלום כספי חלף ההעמדה לדין, הדבר יעשה מלכתחילה באמצעות אמצעי אכיפה
מינהלי מסוג חיוב כספי.
שר המשפטים ממונה על ביצוע החוק המוצע, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע
59 סעיף
44
לביצועו, ובכלל זה בעניינים המפורטים בסעיף המוצע. עוד מוצע לקבוע הסמכה לקביעת אגרות בעד
הגשת הליכים לבית דין להפרות מינהליות ונסיבות שבהן יינתן פטור מאגרות כאמור.
ככלל עבירות קנס ועבירות מינהליות אינן נכללות כיום במסגרת המרשם הפלילי )ראו
60 סעיף
(. מוצע לקבוע כי כל רשות מינהלית אשר 2020-)ג( לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט8 סעיף
אמונה על אכיפה הפרות מינהליות לפי חוק זה תנהל מאגר מידע לרישום של ההפרות המינהליות שהוטל
לתקנות העבירות המינהליות, 16 בשלן אמצעי אכיפה מינהלית, בדומה להסדר הקבוע כיום בתקנה
. רישום כאמור עשוי להידרש, בין השאר, לשם הטלת חיוב כספי בשל הפרה חוזרת או 1986-התשמ"ו
נמשכת, וכן ככל שמדובר בהפרות מינהליות אשר נאכפות על ידי מספר רשויות אכיפה. מוצע, כי ככל
הנדרש, ייקבע במסגרת התקנות הוראות פרטניות בדבר המרשם בהפרות מינהליות קונקרטיות, לרבות
לאילו גופים יהיה ניתן להעביר מידע מתוך המאגר, וזאת על מנת לאפשר התאמה של הוראות הדין
לנסיבות ולמאפייני הפרות מינהליות ספציפיות.
מוצע לקבוע הוראת מעבר נוכח המעבר הצפוי של עבירות פליליות להפרות מינהליות. לפי
61 סעיף
המוצע, אם אדם עבר עבירה פלילית שנקבעה לאחר מכן כהפרה מינהלית, הסדר האכיפה שיחול עליו
יהיה לפי הוראות הצעת חוק זה, אלא אם הוגש כתב אישום בשל העבירה והחל המשפט בעניינה. הסדר
)ג( לחוק עבירות מינהליות. בנוסף, מוצע לקבוע, כי אם הוחל 1 זה נסמך על ההסדר הקבוע היום בסעיף
הסדר האכיפה המוצע בהצעת החוק על עבירה שנעברה טרם הגדרתה כהפרה מינהלית, והוחלט להטיל
בשלה אמצעי אכיפה מינהלית מסוג חיוב כספי, לא יעלה החיוב הכספי על סכום הקנס שנקבע לאותה
עבירה ערב מועד התחילה.
נוכח ההתאמות והשינויים הנרחבים הנדרשים לשם כניסת החוק המוצע לתוקפו, ובכלל
62 סעיף
זה: הקמת בית דין להפרות מינהליות, לרבות תשתית טכנולוגית לפעילותו; מינוי חברי בית דין וראש בית
דין, קביעת תקנות וסדרי דין ומינהל, קביעת תקנות פרטניות ועוד, מוצע לקבוע לחוק המוצע תחילה
מאוחרת וכן לאפשר לשר המשפטים לדחות מועד זה למועד מאוחר יותר. עוד יצוין, כי ככלל הכוונה היא
שהמנגנון המוצע במסגרת חוק זה ייכנס לתוקפו רק לאחר שחוק הפרות תעבורה מינהליות,
יכנס לתוקף, וזאת על מנת שניתן יהיה ללמוד מהניסיון שייצבר בהפעלת מודל מינהלי 2021-התשפ"ב
מסוג זה.
פרק י': תיקונים עקיפים
,מוצעים תיקונים עקיפים בכמה חיקוקים, הנוגעים לעבירות מינהליות ולעבירות קנס
כללי
אשר נועדו להתאימם להסדר המוצע בהצעת החוק.
מוצע לתקן את חוק בתי המשפט, כדי להתאים את סמכויות בית משפט שלום ובית משפט
63 סעיף
לענינים מקומיים לדרכי הערעור המוצעות בחוק זה. עוד מוצע, לקבוע כי בקשת רשות ערעור על פסק דין
של בתי משפט אלו תדון בדן יחיד.
מוצע לתקן את חוק בתי דין מינהליים ולהוסיף את בית הדין להפרות מינהליות לתוספת
64 סעיף
הקבועה בו, כך שהוראותיו יחולו על בית הדין לפי חוק זה.
לחוק המרכז לגביית קנסות, אשר1 א( להגדרה "חוב" שבסעיף16) מוצע לתקן את פסקה
65 סעיף
, 2018- והוראת שעה(, התשע"ח19 'הוספה בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות )תיקון מס
( )להלן – הוראת השעה(, ולהוסיף לרשימת 2022 בדצמבר31) כהוראת שעה עד יום ז' בטבת התשפ"ג
הקנסות המשולמים לקופת רשות מקומית המובאים בה, גם חיוב כספי והוצאות שפסק בית דין להפרות
מינהליות לפי הצעת החוק. כך לתקופת הוראת השעה ייכלל חיוב כספי כאמור במסגרת החובות שהמרכז
לגביית קנסות מוסמך לגבותם. סעיף זה אינו שולל את האפשרות להסמיך את המרכז לגביית קנסות
א( להגדרה "חוב" שבחוק המרכז לגביית קנסות. 16) לגבות חוב בשם רשות מקומית בהתאם לפסקה
כמפורט בחלק הכללי לדברי ההסבר, ההסדר המוצע נועד, בין השאר, להחליף את המנגנון
66 סעיף
שנקבע בחוק העבירות המינהליות. משכך, מוצע לתקן את חוק העבירות המינהליות כך שתצומצם
תחולתו רק לעבירות מינהליות שמוצע, בשלב זה, להשאירן כעבירות מינהליות. בהתאם, מוצע לתקן את
התוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות ולמחוק את החיקוקים מהתוספת שעבירות לפיהן יוגדרו
כהפרות מינהליות מינהלית לפי החוק המוצע. עוד מוצע, כי ההתאמה האמורה תכנס לתוקפה לגבי כל
לעניין אותו חיקוק, וזאת מכיוון שתחילת האכיפה לפי חוק 2 חיקוק רק לאחר שיותקנו תקנות לפי סעיף
זה מותנית בהתקנת תקנות כאמור, ועל מנת שלא ייווצר מצב בו תבוטל האפשרות לאכוף עבירה לפי חוק
העבירות המינהליות לפני שנכנס לתקפו מנגנון האכיפה החדש.
יובהר כי מחיקת החיקוקים האמורים מהתוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות משמעותה
)א( לחוק 1 ביטול תקנות עבירות מינהליות שהותקנו לפי אותם חיקוקים, וזאת בשים לב להוראת סעיף
העבירות המינהליות.
לצד תיקונים אלו, מוצע למחוק מהתוספת הראשות לחוק העבירות המינהליות חיקוקים אשר
עבירות מינהליות שהותקנו לפיהן מהוות אות מתה – בין אם משום שאותם חיקוקים בוטלו או פקעו, בין
אם משום שהאכיפה לגבי אותן עבירות מוסדרת כיום במודל של עיצומים כספיים, ובין אם משום שלא
נקבעו לגביהן תקנות עבירות מינהליות.
,בהתאם לאמור, מוצע כי יימחקו מהתוספת הראשונה החיקוקים הבאים: חוק הטיס
; פקודת תאונות 1940 ,; פקודת בריאות העם1963–; חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג2011-התשע"א
45
–; חוק איסור אפיית לילה, התשי"א1947 ,; פקודת המשקלות והמידות1945 ,(ומחלות משלח יד )הודעות
; חוק מס 1951–; חוק חופשה שנתית, התשי"א1951–; חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א1951
;1953–; חוק עבודת הנוער, התשי"ג1953-; חוק החניכות, התשי"ג1952–קניה )טובין ושירותים(,התשי"ב
; פקודת המכס; סימן ו' 1954-; חוק ארגון הפיקוח על העבודה,התשי"ד1954–חוק עבודת נשים, התשי"ד
(, 2010- ו2009 לפרק כ"ז לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים
; 1985– לחוק אזור סחר חפשי באילת )פטורים והנחות ממסים(, התשמ"ה1'; פרק ד2009–התשס"ט
; פקודת מס 1959-; חוק המים, התשי"ט1959-פקודת הטבק; חוק שירות התעסוקה, התשי"ט
; חוק מיסוי מקרקעין )שבח, מכירה 1961-הכנסה ]נוסח חדש[; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א
; 1967-; פקודת העיריות ]נוסח חדש[; חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז1963-ורכישה(, התשכ"ג
; חוק 1971–; פקודת הנמלים ]נוסח חדש[, התשל"א1970-פקודת הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[, התש"ל
; חוק מס ערך 1974–; חוק למניעת הונאה בתפילין ובמזוזות, התשל"ה1973-הספנות )ימאים(, התשל"ג
; חוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח–1976–; פקודת הרופאים ]נוסח חדש[, התשל"ז1975–מוסף, התשל"ו
; פקודת 1980-; חוק העמותות, התש"ם1979–; פקודת רופאי השיניים ]נוסח חדש[, התשל"ט1978
; חוק הגנת1981-; חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א1981-הרוקחים ]נוסח חדש[, התשמ"א
; חוק איסור הונאה 1983-; חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג1981-הצרכן, התשמ"א
; חוק בנינים 1983-; חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג1983-בכשרות, התשמ"ג
; 1986-; חוק חג המצות )איסורי חמץ(, התשמ"ו1986-ציבוריים )מיתקני שתיה למים צוננים(, התשמ"ז
; חוק הגז הפחמימני 1988-; חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח1987-חוק שכר מינימום, התשמ"ז
; חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, 1989-; חוק מקורות אנרגיה, התש"ן2020-המעובה, התשפ"א
; חוק 1997-; חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז1996-; חוק משק החשמל, התשנ"ו1990-התש"ן
; חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, 1998-שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח
; חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה )תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה(, 2001-התשס"א
; חוק הבטחת הכנסה, 1995-; חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה2002-התשס"ב
; חוק המזונות )הבטחת תשלום(, 1970-; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל1980-התשמ"א
; חוק משק הדלק )קידום התחרות(, 2012-; חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב1972-התשל"ב
; פרק ב' לחוק ההתייעלות 1961-; חוק הפעלת רכב )מנועים ודלק(, התשכ"א1994-התשנ"ד
; פרק 2016-(, התשע"ז2018- ו2017 הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב
(, 2018- ו2017 י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב
; חוק הגז )בטיחות ורישוי(, 2018-; חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח2016-התשע"ז
.1989-התשמ"ט
לחוק סדר הדין הפלילי כך שיחולו סדרי הדין המיוחדים240 מוצע לתקן את סעיף
67 סעיף
הקבועים בו גם על עבירה שהוגדרה כהפרה מינהלית והוגש בשלה כתב אישום. בנוסף, תיקון זה נועד
להבטיח כי הפרות מינהליות ייכללו בין סוגי העבירות אשר לא ניתן לקיים לגביהן הליך של סגירת תיק
( לאותו הסעיף מפנה 1)(א לחוק סדר הדין הפלילי, שכן סעיף קטן )ג67 בהסדר )"הסדר מותנה"( לפי סעיף
. 240 לעבירות הקבועות בסעיף
.תזכיר זהה להצעת החוק הוגש בכנסת העשרים וארבע
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(29.03.2023) ז' בניסן התשפ"ג