הצעת חוק לדיון מוקדם
2205674 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
איימן עודה
יוזמים: חברי הכנסת
אחמד טיבי
יוסף עטאונה
עאידה תומא סלימאן
עופר כסיף
גלעד קריב
אפרת רייטן מרום
יאסר חוג'יראת
מטי צרפתי הרכבי
______________________________________________
3796/25/ פ
2
2023–הצעת חוק חובת הנגשה לשונית של אתרי אינטרנט ושירותים ממשלתיים מקוונים, התשפ"ג
3
.902 ' עמ2744 ' ס"ח התשע"ח מס1
מטרתו של חוק זה היא לאפשר לכלל אזרחי מדינת ישראל נגישות לשונית
בשפה הערבית ובשפות נוספות, למידע בדבר זכויות המוקנות להם ולשירותים
ממשלתיים הקיימים בפלטפורמות דיגיטליות.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
"גוף ציבורי" –גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים
, וכן תאגידים בנקאיים;12018-ציבוריים, התשע"ח
"מערך הדיגיטל הלאומי" – המטה הטכנולוגי של משרדי הממשלה והגופים
הציבוריים;
"פלטפורמה דיגיטלית" – האתר הראשי או היישומון שבו מפרסם גוף ציבורי
את שירותיו השונים, וכל דף מקוון שאליו הגוף מפנה לצורך מיצוי
השירות;
;"שפות נוספות" – רוסית, אמהרית וכל שפה נוספת שיקבע השר בתקנות
."השר" – שר המשפטים
גוף ציבורי יתרגם את הפלטפורמה הדיגיטלית שלו לשפה הערבית
)א(
ולשפות נוספות, ובכלל זה רשאי הגוף להסתייע לשם כך בספק מקצועי מתחום
התרגום והתוכן.
.3
חובת הנגשה
לשונית
התרגום לשפות השונות יוצג באופן בולט וברור בעת הכניסה
)ב(
לפלטפורמה הדיגיטלית, לרבות הסבר על אופן השימוש בפלטפורמה.
גוף ציבורי ידאג לעדכן את הפלטפורמה הדיגיטלית שלו באופן שוטף
)ג(
48 בערבית ובשפות הנוספות; תרגום והנגשה של המידע הדינמי ייעשה בתוך
שעות ממועד העלאת מידע חדש לאתר.
פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת פנייה או מילוי נתונים תאפשר לעשות זאת
בעברית, בערבית ובשפות הנוספות.
.4פנייה ומילוי נתונים
מערך הדיגיטל הלאומי ינגיש לשפה הערבית ולשפות נוספות פלטפורמות
מקוונות הנותנות שירות ממשלתי דיגיטלי לאזרחים ולעסקים, לרבות מערכת
ההזדהות הלאומית, אזור אישי ממשלתי, שירות הטפסים הממשלתי ולהעלאת
המודעות לקיומן של פלטפורמות כאמור בשפות האמורות.
.5 הנגשת פלטפורמות
שירות ממשלתי
דיגיטלי
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הכלכלה
והתעשייה, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
.6ביצוע ותקנות
תחילתו של חוק זה שנה ממועד פרסומו; השר רשאי להאריך את התקופה
האמורה, ובלבד שלא תעלה על תקופה של שישה חודשים נוספים.
.7תחילה
4
ד ב ר י ה ס ב ר
אחד המכשולים הגדולים ביכולתם של אזרחי המדינה לממש את זכויותיהם נעוץ בעובדה
שהאוכלוסייה במדינה היא רב תרבותית ומגוונת, וחלק גדול ממנה אינו מסוגל לקרוא ולכתוב בשפה
העברית. אזרחים רבים במדינה מסוגלים להבין עברית ברמה בסיסית ולעיתים גם לדבר בה, אך כאשר
מדובר בצורך לקרוא מכתבים רשמיים, מדריכים הנוגעים לזכויות או חוזים, כללים, תקנות וכד' – רבים
נתקלים בקשיים אשר עלולים להוביל אותם לטעויות.
עם השתכללות הטכנולוגיה והתרחבות פעילות האינטרנט, מקובל כי כל גוף ציבורי מציג את המידע
הנוגע לו באתר אינטרנט, ואף מציע בו שירותים חיוניים. לאור האמור לעיל, נוצר צורך להנגיש ולתרגם
אתרים אלו כך שכל אזרח יוכל להיכנס, לקרוא בהם את המידע, ולהשתמש בשירותים הדיגיטליים
הממשלתיים בשפה אותה הוא מסוגל להבין ולנתח בקלות.
בנושא ״הנגשת אתרי2023 באפריל13 בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ביום
בלבד מכלל דפי 10% האינטרנט והשירותים הדיגיטליים הממשלתיים לחברה הערבית״, עלה כי
האינטרנט הממשלתיים מונגשים לחברה הערבית. זהו מצב חמור הדורש טיפול מיידי.
לפיכך, מוצע לחייב גופים ציבוריים להנגיש את המידע המצוי בפלטפורמות הדיגיטליות שלהם לשפות
שונות – לערבית ולשפות נוספות בהן מספר הדוברים בישראל הוא גדול. כמו כן, ניתנת לשר סמכות
להוסיף לרשימה שפות נוספות.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(24.07.2023) ו' באב התשפ"ג