הצעת חוק לדיון מוקדם
2206646 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
שרון ניר
יוזמים: חברי הכנסת
אביגדור ליברמן
עודד פורר
יבגני סובה
יוליה מלינובסקי
חמד עמאר
______________________________________________
3739/25/ פ
2023–הצעת חוק חינוך ממלכתי )תיקון – חינוך לשוויון מגדרי(, התשפ"ג
:)א(, בסופו יבוא2 , בסעיף11953–בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג.1
2 תיקון סעיף
( לחנך לשוויון מגדרי, לשוויון בין המינים ולהנחיל את ערכי קבלת14)"
."השונה והאחר
ד ב ר י ה ס ב ר
)להלן – החוק( ולעגן במפורש1953–הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג
לחוק את עיקרון בסיסי בחברה הישראלית – שוויון 2 כחלק ממטרות החינוך הממלכתי המנויות בסעיף
מגדרי. אומנם, עיקרון זה עוגן בחקיקה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל בחוק שיווי זכויות האישה,
, אך כיום עדיין ניכרים פערים בין המגדרים בחינוך, בשוק העבודה, בצבא ובחברה 1951–התשי"א
בכללותה.
הסללה מגדרית בחינוך מתחילה בגיל צעיר, ולה השלכות משמעותיות על החברה בכלל ועל מקומן של
ילדים מגבילים את עצמם בהתנהגותם 3 נשים בה בפרט. מחקרים מצביעים על כך שהחל מגיל
ובבחירותיהם בהתאם למגדר אליו הם משתייכים. כך לדוגמה, למרות שבנות מגלות עניין ומצליחות
בלימודים יותר מאשר בנים, עדיין קיימים פערים מגדריים במרבית תחומי הלימוד בישראל. מחקרים
אשר עוסקים בפערים מגדריים במקצועות המדעיים, מזהים פערים בין המינים במתמטיקה ובמדעים
הניכרים כבר משלב בית הספר )ראו למשל דו"ח שדולת הנשים "כשתהיי גדולה: הסללה מגדרית וחלוקה
(. הפערים הללו ממשיכים גם בשלב ההשכלה הגבוהה, כפי שעולה 2021 תעסוקתית בישראל" משנת
.137 ' ס"ח התשי"ג, עמ1
2
משיעור הנשים בישראל הבוחרות בלימודי הנדסה ומדעי המחשב במסגרת התואר הראשון והשני, שהוא
נמוך באופן משמעותי משיעור הגברים הבוחרים להתמקצע בתחומים אלו.
יתרה מכך, פערים אלו משליכים בהמשך גם על בחירתן של נשים בתחומי תעסוקה "נשיים" בעת
השתלבותן בשוק העבודה, ומהווים גורם מרכזי להיווצרותם של פערי שכר ושל פערים בין גברים לנשים
בהיררכיה הארגונית של מקומות העבודה. בממוצע, נשים משתכרות פחות מהגברים, גם כאשר מדובר
באותה משרה ובאותן שעות עבודה. כמו כן, נשים מהוות רק אחוז קטן מכלל המנהלים הבכירים בחברות
הגדולות במדינה ואף אינן זוכות לייצוג יחסי במוקדי קבלת ההחלטות בה.
חינוך לערכי השוויון מגיל צעיר מהווה אמצעי חיוני לבניית חברה שוויונית. ככלל, למערכת החינוך יש
תפקיד חשוב בהטמעת תכנים ערכיים, משמעותיים ועמוקים שמקדמים את השוויון המגדרי, משלב בתי
הספר היסודיים ועד השכבות העליונות בבתי הספר התיכוניים. בעידן בו אנו מוצפים בתוכן פוגעני ולא
מבוקר בטלוויזיה, באינטרנט ובמדיות החברתיות, על מערכת החינוך להיות גורם מאזן המטמיע ערכים
של שוויון מגדרי מגיל צעיר. אולם, החינוך הממלכתי, כפי שהוא כיום, תורם להסללה המגדרית של נשים
ללימודים ולתעסוקה במקצועות "נשיים" ולכן אינו מספק את הכלים למאבק בחוסר השוויון המגדרי
בישראל.
על מנת לשנות את המצב הקיים, יש להפוך את החינוך לשוויון מגדרי לערך מרכזי במערכת החינוך
הישראלית שכן הצעד הראשון לשינוי מתחיל בחינוך בגילאים הצעירים. עיצוב מסלולי למידה ותוכניות
לימודים המכוונות לצמצום פערים מגדריים ולנטרול סטיגמות וסטריאוטיפים מגדריים יאפשר למערכת
החינוך להשפיע באופן חיובי על ילדים ונוער שיהפכו לימים למחנכים בעצמם. חינוך לשוויון מגדרי
במערכת החינוך צפוי להקנות לתלמידים ידע ומיומנויות שיאפשרו להם להתמודד עם מציאות החיים
בחברה שבה לא מתקיים שוויון מגדרי הלכה למעשה.
,כבר שנים רבות שנושא השוויון המגדרי זוכה למקום מרכזי בתוכניות הלימודים במדינות באירופה
ואין מניעה מהשגת אותו היעד גם במדינת ישראל.
לאור כל האמור לעיל, מוצע לתקן את החוק ולהוסיף למטרותיו של החינוך הממלכתי בישראל את
החינוך לשוויון מגדרי ולשוויון בין המינים וכן את הנחלתם של ערכי קבלת השונה והאחר.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(17.07.2023) כ"ח בתמוז התשפ"ג