הצעת חוק לדיון מוקדם
2207023 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתמשה סעדה
יוזם:
______________________________________________
3887/25/פ
2023–הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג
– 12003–בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג .1 תיקון חוק מאבק
בארגוני פשיעה
:, אחרי ההגדרה "ארגון פשיעה" יבוא1 בסעיף
(1)
""חבר בארגון פשיעה" – אדם הנמנה עם ארגון פשיעה, ובכלל זה מי
שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון פשיעה או פועל כנציג או
כשלוח מטעם ארגון פשיעה;".
: יבוא1 אחרי סעיף
(2)
: הכרזת השר לביטחון לאומי על ארגון פשיעה1'"פרק א
)א( השר לביטחון לאומי רשאי להכריז, בצו, לפי
הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם הוא ארגון
פשיעה, לאחר ששוכנע כי מתקיים בו האמור לפי
הגדרת "ארגון פשיעה".
.א1
הכרזת השר
לביטחון לאומי על
ארגון פשיעה
)ב( הכרזה על ארגון פשיעה תהיה על בסיס
בקשה מנומקת בכתב, מאת המפקח הכללי
למשטרה; בבקשה כאמור יפרט המפקח הכללי
למשטרה את המידע ואת העובדות שעליהם הוא
מבסס את עמדתו כי מתקיים בחבר בני האדם
האמור בסעיף קטן )א(.
.502 ' ס"ח התשפ"ג, עמ1
2
)ג( ראש הממשלה רשאי, אם ראה צורך בכך
במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לבקשת השר
לביטחון לאומי, לקבוע שהחלטה על הכרזה תהיה
של ועדת שרים שמינה לעניין זה או של הממשלה;
קבע ראש הממשלה כאמור, תבוא לעניין סימן זה
ועדת השרים או הממשלה, לפי העניין, במקום
השר לביטחון לאומי, למעט לעניין הסמכות
ה)ד(.1ד)א( ו־1 ,(ג)ד1 להאריך מועדים לפי סעיפים
)א( שוכנע השר לביטחון לאומי, לאחר שהוגשה
א)ב(, כי מתקיים1 בקשה בהתאם להוראות סעיף
לגבי חבר בני אדם האמור לפי הגדרת "ארגון
פשיעה", רשאי הוא להכריז, בצו, בהכרזה זמנית
כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה.
.ב1הכרזה זמנית
)ב( הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד
כמפורט להלן, לפי העניין:
( הכריז השר לביטחון לאומי הכרזה1)
ד – עד למועד1 קבועה לפי הוראות סעיף
כניסתה לתוקף של ההכרזה הקבועה;
( הוגשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף2)
ג והחליט השר לביטחון לאומי שלא1
ד1 להכריז הכרזה קבועה לפי הוראות סעיף
או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה
האמורה באותו סעיף – עד למועד ההחלטה
כאמור או עד תום התקופה כאמור, לפי
העניין.
)ג( השר לביטחון לאומי רשאי לבטל הכרזה
זמנית, לפי בקשה מנומקת מאת המפקח הכללי
א)ב(,1 למשטרה, שתוגש בהתאם להוראות סעיף
אם שוכנע כי לא מתקיים באותו חבר בני אדם
האמור לפי הגדרת "ארגון פשיעה".
)ד( הודעה על הכרזה זמנית תימסר לארגון, ככל
שניתן לאתרו בשקידה סבירה, בהקדם האפשרי.
3
)ה( בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף
זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין, כהכרזה על ארגון
פשיעה, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.
)א( הכריז השר לביטחון לאומי הכרזה זמנית
ב, רשאי ארגון הפשיעה שאליו1 לפי הוראות סעיף
מתייחסת ההכרזה או חבר באותו ארגון להגיש
לשר, בכתב, באמצעות הוועדה המייעצת, את
טענותיו לעניין ההכרזה לפני קבלת ההחלטה בדבר
ד.1 הכרזה קבועה לפי סעיף
.ג1
זכות שימוע
()ב( במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן )א
יפרט הטוען את כל העובדות שעליהן הוא מבסס
את טענותיו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים
לעניין.
)ג( טענות בכתב לפי סעיף קטן )א( יוגשו בתוך
חודשיים מיום פרסום הצו על ההכרזה הזמנית
ברשומות.
)ד( על אף האמור בסעיף קטן )ג(, השר לביטחון
לאומי רשאי להאריך את התקופה האמורה באותו
סעיף קטן, אם הוגשה לו בקשה מנומקת לכך והוא
שוכנע שהעיכוב בהגשת הבקשה היה משום
שהמבקש לא ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים
שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך
חודש מיום שההכרזה הזמנית הובאה לידיעת
המבקש, או אם שוכנע כי הדבר מוצדק מנימוקים
מיוחדים אחרים שיירשמו.
( הוועדה המייעצת תדון בטענות1)
שהוגשו לפי סעיף קטן )א(, ותיתן למפקח
הכללי למשטרה להשיב לטענות; הוועדה
רשאית לזמן לפניה את הצדדים;
()ה
4
לשר
תמסור
המייעצת
( הוועדה2)
לביטחון לאומי את המלצתה המנומקת
לעניין ההכרזה הקבועה, בצירוף המידע
שהוצג לפניה לשם גיבוש המלצתה כאמור,
בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום ארבעה
חודשים מיום שהבקשה הועברה אליה,
אולם היא רשאית, מנימוקים מיוחדים
שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה
ככל שהדבר דרוש לה לשם גיבוש המלצתה;
האריכה הוועדה את התקופה יותר מפעם
אחת, תמסור על כך הודעה לשר לביטחון
לאומי.
)א( הכריז השר לביטחון לאומי בהכרזה זמנית
ב כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה,1 לפי סעיף
ג, רשאי הוא1 והוגשו טענות בכתב לפי סעיף
להכריז על הארגון כאמור, בצו, בהכרזה קבועה,
אם שוכנע, לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת
ג, כי מתקיים1 הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף
א)א(, ובלבד1 באותו חבר בני אדם האמור בסעיף
שיכריז הכרזה קבועה כאמור בתוך חודש ממועד
קבלת המלצת הוועדה המייעצת; השר רשאי,
מנימוקים מיוחדים, להאריך את התקופה
האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על חודש.
.ד1הכרזה קבועה
)ב( לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה
ג, תהפוך ההכרזה להכרזה1 להגשתן לפי סעיף
קבועה כאמור בתום חודש מתום התקופה
האמורה.
)א( השר לביטחון לאומי, לפי בקשה כאמור
בסעיף זה או מיוזמתו, רשאי לבטל, בצו, הכרזה
קבועה, אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
.ה1
ביטול הכרזה על
ארגון פשיעה
;לא היה בסיס להכרזה
(1)
5
( חלפו שנתיים ממועד ההכרזה כאמור2)
ד, הארגון שינה באופן מהותי את1 בסעיף
דרכיו ויש סבירות גבוהה שלא ישוב לעסוק
בפשיעה; השר רשאי, מנימוקים מיוחדים,
לקצר את התקופה האמורה.
)ב( בקשה לביטול הכרזה יכול שתוגש בידי
ארגון הפשיעה שהוכרז עליו בהכרזה קבועה לפי
ד, באמצעות הוועדה המייעצת, בכתב, בכל1 סעיף
(; בבקשה2)(עת, בכפוף להוראות סעיף קטן )א
יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס
את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידו הנוגעים
לעניין.
ג)ה( יחולו על הדיון בבקשה1 )ג( הוראות סעיף
לפי סעיף קטן )א(.
)ד( החלטת השר לביטחון לאומי תינתן בתוך
חודש מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה
המייעצת, ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים
שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות
נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד
שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על שלושה
חודשים.
)ה( שוכנע השר לביטחון לאומי כי ההחלטה על
ביטול ההכרזה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב,
או ששוכנע בתוך שנתיים ממועד הביטול כי
הארגון שב לעסוק בפשיעה, רשאי הוא לבטל את
ההחלטה על ביטול ההכרזה, ויחולו הוראות סעיף
ג, בשינויים המחויבים.1
)ו( עותק מהחלטת השר לביטחון לאומי
ומנימוקיה יומצא למבקש ולמפקח הכללי
למשטרה, אולם לא יומצא למבקש מידע שנקבע כי
ז.1 הוא מידע חסוי כהגדרתו בסעיף
6
)ז( על אף האמור בסימן זה, ועדת השרים
רשאית לבטל הכרזה על ארגון פשיעה אם מצאה
כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת; החלטת
ועדת השרים לבטל הכרזה לעניין ארגון פשיעה
( להגדרה "ארגון פשיעה", אף1) כאמור בפסקה
שממשיך להתקיים בו האמור באותה פסקה,
טעונה אישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
ג או בקשה1 הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף
ה, רשאי, לשם הגשתן,1 לביטול הכרזה לפי סעיף
לעיין בבקשת המפקח הכללי למשטרה להכרזה על
ארגון הפשיעה, בהמלצות הוועדה המייעצת
ובהחלטת השר לביטחון לאומי בבקשה, אולם לא
ז,1 יהיה רשאי לעיין במידע חסוי כהגדרתו בסעיף
וכן במידע שהשר לביטחון לאומי והוועדה
המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות
ז)ד(.1 סעיף
.ו1
זכות עיון לשם
שימוע או לשם
בקשה לביטול
הכרזה
)א( הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת המפקח
הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר
שהסמיך לעניין זה, לקבוע כי מידע שהוצג לפניה
הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול
לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום
הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה
חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך
לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק )בסעיף זה
– מידע חסוי(; לשם קביעה כאמור רשאית הוועדה
לעיין במידע ולקבל מראש רשות הביטחון הסברים
לעניין זה, אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו.
.ז1מידע חסוי
)ב( הוועדה המייעצת רשאית לבסס את
ה)ג( על מידע1 ג)ה( או1 המלצתה לפי סעיפים
חסוי, ורשאית היא לשם כך לקבל מראש רשות
הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן
)א(.
7
)ג( ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את
המלצתה כאמור בסעיף קטן )ב( על מידע חסוי
שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות או למגיש בקשת
הביטול, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ותעביר
לו או לבא כוחו תמצית של המידע החסוי שהכין
המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין
משטרה בכיר שהסמיך לעניין זה שביקש את חסיון
המידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס
שבשלו קבעה, לפי הוראות סעיף קטן )א(, כי
המידע חסוי.
)ד( קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג
לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי המפקח
הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר
שהסמיך לעניין זה לבקש ממנה שהמידע האמור
לא יובא בחשבון לביסוס המלצתה והחלטת השר
ה; ביקש1 ד או1 ,ג1 לביטחון לאומי לפי סעיפים
ראש רשות הביטחון כאמור, לא יתחשבו הוועדה
והשר במידע והוא לא יועבר למבקש ולבא כוחו.
השר לביטחון לאומי ימנה ועדה מייעצת
)א(
ובה שלושה חברים, והם:
.ח1
מינוי הוועדה
המייעצת ותפקידיה
–קצין משטרה בדימוס בדרגת סגן
(1)
;ניצב ומעלה, והוא יהיה היושב ראש
משפטן הכשיר לכהן כשופט בית
(2)
משפט מחוזי, שימונה בהתייעצות עם נשיא
בית המשפט העליון;
חבר נוסף בעל ניסיון בתחום ביטחון
(3)
.הפנים והמאבק בארגוני פשיעה
8
הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל
)ב(
עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה תמליץ לשר
לביטחון לאומי, לוועדת השרים ולממשלה, לפי
ד, ככל1 העניין, לגבי הכרזה קבועה לפי סעיף
ג, ולגבי בקשות1 שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף
ה וכן תמליץ1 לביטול הכרזה שהוגשו לפי סעיף
לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה
והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה.
חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי
)ג(
המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים
אלה:
חוק שירות המדינה )סיוג פעילות
(1)
;21959–מפלגתית ומגבית כספים(, התשי"ט
;חוק העונשין
(2)
,( )מתנות
הציבור
שירות
חוק
(3)
;31979–התש"ם
חוק שירות הציבור )הגבלות לאחר
(4)
.41969–פרישה(, התשכ"ט
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן
)א(
כחבר בה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין,
באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו
כחבר הוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
.ט1איסור ניגוד עניינים
.190 ' ס"ח התשי"ט, עמ2
.2 ' ס"ח התש"ם, עמ3
.144 ' ס"ח התשכ"ט, עמ4
9
חבר הוועדה המייעצת יימנע מלהשתתף
)ב(
בדיון ומלהצביע בישיבות הוועדה המייעצת, אם
הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או
בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר
הוועדה המייעצת ובין עניין אישי או תפקיד אחר
שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת
תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה
המייעצת.
– בסעיף זה
)ג(
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או
עניין של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין,
בעלי שליטה או נושאי משרה בו;
"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן
זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של
כל אחד מאלה, לרבות בשל אימוץ, וכן כל
אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה
אישית, כלכלית או פוליטית;
"בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם
.51968–בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים
)א(
סגורות.
.י1
דיוני הוועדה
המייעצת
הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של
)ב(
דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים יהיה
אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה
את עמדת ראש רשות הביטחון כי אין מניעה
להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור.
הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא
)ג(
נקבעו לפי חוק זה.
.234 ' ס"ח התשכ"ח, עמ5
10
החלטה של השר לביטחון לאומי, של ועדת
)א(
השרים או של הממשלה, לפי העניין, בעניין הכרזה,
ביטולה או ביטול ביטולה, תיכנס לתוקף במועד
פרסום הצו על כך, אולם הכרזה זמנית לפי סעיף
ב תיכנס לתוקף במועד קבלת ההחלטה על1
.ההכרזה
.יא1
תוקף הכרזה על
ארגון פשיעה
הכרזה על ארגון פשיעה לפי פרק זה תעמוד
)ב(
בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם כינויו, סמליו או
מבנהו שונו לאחר ההכרזה.
הודעה על צו בעניין הכרזה של השר
)א(
לביטחון לאומי, ועדת השרים או הממשלה לפי
פרק זה או בעניין ביטול הכרזה כאמור, תפורסם
באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
.יב1פרסום
השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם שר
)ב(
המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור
בסעיף קטן )א( להבאת דבר ההכרזה או הביטול,
לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם שהוכרז עליו
שהוא ארגון פשיעה או לידיעת האדם שהוכרז עליו
שהוא חבר בארגון פשיעה, ולידיעת הציבור.
בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי
)א(
חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה כי חבר בני
אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו
ארגון פשיעה או חבר בארגון פשיעה, לפי העניין,
או לטענה שעניינה בטלות של הכרזה על ארגון
לחוק76 פשיעה או על חבר בארגון פשיעה, וסעיף
, לא61984–בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד
יחול לעניין זה.
.יג1 ייחוד הליך ביטול
הכרזה
אין בהוראות סעיף קטן )א( כדי לגרוע
)ב(
מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
)ג( ו־)ד( לחוק־יסוד:15 גבוה לצדק, לפי סעיף
השפיטה.";
.198 ' ס"ח התשמ"ד, עמ6
11
: יבוא30 אחרי סעיף
(3)
: תפיסה וחילוט מינהליים1'"פרק ז
– בפרק זה
)א(.א30צו תפיסה מינהלי
"צו תפיסה מינהלי" – צו מינהלי לתפיסת רכוש
לפי סעיף זה.
"עבירת פשיעה" – עבירה מסוג פשע למעט עבירה
המנויה בתוספת השנייה, או עבירה המנויה
בתוספת הראשונה.
)ב( השר לביטחון לאומי רשאי להורות בצו על
תפיסה זמנית של רכוש כמפורט להלן, או על
הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו,
לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי
דרישה:
– ( רכוש של ארגון פשיעה )להלן1)
הארגון( או רכוש שמיועד לביצוע עבירת
פשיעה על ידי חבר בארגון – אם שוכנע
שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון
פשיעה ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו
או כדי לסכל עבירת פשיעה על ידי חבר
בארגון;
( רכוש שנעברה בו עבירת פשיעה על2)
ידי חבר ארגון או ששימש במישרין לביצוע
עבירה כאמור;
( רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד3)
ביצוע עבירת פשיעה על ידי חבר ארגון, או
יועד להיות שכר או תגמול כאמור;
)ג( השר לביטחון לאומי רשאי, לבקשת המפקח
הכללי למשטרה, להוציא צו תפיסה מינהלי גם
לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון פשיעה
מוכרז, אם התקיימו כל אלה:
12
( המפקח הכללי למשטרה הגיש לשר1)
בקשה להכריז על אותו חבר בני אדם שהוא
, או1'ארגון פשיעה, לפי הוראות פרק א
הודיע לשר כי בדעתו להגיש בקשה כאמור;
( יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא2)
רכוש של ארגון הפשיעה, כי מתקיימים
העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק
זה וכי הרכוש שלגביו התבקש הצו עלול
להיעלם או שעלולות להיעשות בו פעולות
שימנעו את מימוש החילוט.
– )ד( לעניין סעיף זה, היה הרכוש כסף
( אין נפקא מינה אם ייתפס אותו כסף1)
,או כל כסף אחר שנמצא בבעלותו, בחזקתו
בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל
את הכסף;
( היה הרכוש שכר או תגמול כאמור2)
(, ולא נמצא כסף בשווי3)(בסעיף קטן )ב
התקבול שהתקבל כאמור, רשאי השר
לביטחון לאומי לתפוס רכוש אחר של מי
שקיבל את השכר או התגמול, בשווי סכום
התקבול כאמור.
– )ה( לעניין סעיף זה
( חזקה שרכוש שנתפס במעבר גבול1)
ולא דווח אף שהייתה חובה לדווח עליו, ללא
היתר שנדרש, או שהיה ניסיון להסתירו
ולהבריחו, הוא רכוש כאמור בסעיף זה,
אלא אם כן הוכח אחרת;
13
( חזקה שרכוש שבאמצעותו הועבר או2)
( שימש1) הוסתר רכוש כאמור בפסקה
במישרין לביצוע עבירת פשיעה, אלא אם כן
הוכיח מי שהרכוש נמצא בבעלותו, בחזקתו
או בשליטתו כי לא ידע שבאמצעות רכושו
(.1) יועבר או יוסתר רכוש כאמור בפסקה
)א( לא יורה השר לביטחון לאומי על תפיסת
רכוש הקשור לעבירת פשיעה שבוצעה על ידי חבר
ארגון, אם נחקר אדם באזהרה לגבי אותה עבירה
שהרכוש קשור אליה; הורה השר לביטחון לאומי
על תפיסת רכוש כאמור ונחקר אדם באזהרה
לאחר הוצאת צו תפיסה מינהלי לגבי אותו רכוש,
יחולו לגבי המשך ההחזקה ברכוש הוראות פקודת
סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[,
)בחוק זה – פקודת מעצר71969–התשכ"ט
ג; ששת30 וחיפוש(, ולא יחולו הוראות סעיף
לפקודה האמורה35 החודשים האמורים בסעיף
יימנו מהיום שבו נחקר אדם באזהרה.
.ב30
הגבלת התפיסה
המינהלית
בהתקיים הליך
פלילי
)ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(, השר לביטחון
לאומי רשאי להורות על תפיסת רכוש כאמור אם
פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו
לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את הרכוש בהליך
פלילי, אף ששוכנע בדבר הקשר שבין הרכוש
לעבירה, בשל אחד מאלה:
( אי־קבילות הראיות בדבר הקשר שבין1)
;הרכוש לעבירה או חסיונן
( אין מקום להגיש כתב אישום בשל2)
העבירה מטעמים של חוסר עניין לציבור, או
שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות הן
אינן מגבשות תשתית מספקת ברמה
הפלילית להגשת כתב אישום בשל העבירה.
.284 ', עמ12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש7
14
)ג( הודיע פרקליט כאמור בסעיף קטן )ב(, ישובו
ג30 לחול על צו התפיסה המינהלי הוראות סעיף
במקום הוראות פקודת מעצר וחיפוש.
)א( תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף
א יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על30
שנתיים ממועד מתן הצו, אולם השר לביטחון
לאומי רשאי להאריך את תוקפו של הצו, עד למועד
כמפורט להלן, לפי העניין ולפי המאוחר:
.ג30תקופת תוקפו של צו
תפיסה מינהלי
ו)א( או30 ( נטענו טענות לפי סעיף1)
הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים
מינהליים – עד למתן החלטה סופית או
פסק דין סופי, לפי העניין;
( לעניין רכוש שהוא רכוש של ארגון2)
– פשיעה מוכרז
)א( הייתה ההכרזה על ארגון
ב1 הפשיעה הכרזה זמנית לפי סעיף
ג –1 והוגשו טענות בכתב לפי סעיף
עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה
ד;1 קבועה לפי סעיף
)ב( הוגשה עתירה לבית המשפט
העליון נגד ההכרזה על ארגון
הפשיעה – עד למתן פסק דין סופי
בעתירה.
)ב( האריך השר לביטחון לאומי את התקופה
כאמור בסעיף קטן )א(, ולא הוחלט בהליכים
כאמור באותו סעיף קטן לבטל את צו התפיסה
המינהלי או את ההכרזה, לפי העניין, רשאי השר
לביטחון לאומי להאריך את תקופת תוקפו של הצו
ימים לשם30 לתקופה נוספת שלא תעלה על
י.30 הוצאת צו חילוט כאמור בסעיף
15
)ג( פקע תוקפו של צו תפיסה מינהלי ולא ניתנו
לגבי הרכוש התפוס צו חילוט או החלטה של בית
משפט לעניין המשך החזקתו, יוחזר הרכוש למי
שנתפס ממנו.
( תוקפו של צו תפיסה מינהלי בעניין1)
ארגון פשיעה שטרם הוכרז יהיה לתקופה
שנקבעה בו ושלא תעלה על שלושה חודשים
ממועד מתן הצו, ורשאי השר לביטחון
שיירשמו,
מיוחדים
מטעמים
לאומי,
באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי
שהוא הסמיכו לעניין זה, להאריך מעת לעת
את תקופת תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד
שתקופת תוקפו הכוללת של הצו לא תעלה
על ארבעה חודשים ממועד נתינתו;
()ד
( הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון2)
פשיעה וניתן צו תפיסה מינהלי חדש לפי
( בתוך התקופה כאמור1)(א)ב30 סעיף
(, יפקע תוקפו של צו התפיסה1) בפסקה
במועד מתן צו התפיסה החדש;
( החליט השר לביטחון לאומי שלא3)
להכריז על חבר בני האדם שהוא ארגון
(,1) פשיעה בתוך התקופה כאמור בפסקה
יפקע תוקפו של צו התפיסה לפי סעיף
א)ג( במועד החלטתו, אלא אם כן מצא כי30
מתקיימת עילה אחרת לצו תפיסה מינהלי
(; מצא השר3) ( או2)(א)ב30 כאמור בסעיף
לביטחון לאומי כאמור, יעמוד צו התפיסה
המינהלי בתוקף חודש נוסף או עד להוצאת
צו תפיסה חדש, לפי המוקדם.
)א( בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל
הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא
הרכוש, והכול אם הם ידועים.
.ד30תוכנו של צו
תפיסה מינהלי
16
)ב( הוכח להנחת דעתו של השר לביטחון לאומי
כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי
מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן
בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי הוא
להורות בצו התפיסה המינהלי גם על תפיסתו של
הרכוש הנוסף.
על תפיסה וחילוט של רכוש לפי סימן זה יחולו
ג לפקודת הסמים המסוכנים,36 הוראות סעיף
בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
.ה30סייג לתפיסה
ג)א( לפקודה האמורה36 הוראות סעיף
(1)
יחולו רק על טוען לזכות ברכוש שאינו ארגון
פשיעה;
ג)ג( לפקודה36 על אף האמור בסעיף
(2)
האמורה, בית המשפט רשאי לצוות על חילוטם של
מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף
.81967–( לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז4)()א22
)א( הוצא צו תפיסה מינהלי, רשאי טוען לזכות
ברכוש, בתוך חודשיים מיום שהוצא הצו, ואם
קיבל הודעה לפי סעיף קטן )ב( – מיום שקיבל את
ההודעה, לטעון את טענותיו בפני השר לביטחון
לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך, אולם השר
לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי
לדון בטענות שהוגשו לאחר המועד האמור אם
מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים
שיירשמו; השר לביטחון לאומי רשאי להשאיר את
הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו.
.ו30שימוע לאחר תפיסה
)ב( הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל
זכות לשימוע כאמור בסעיף קטן )א( תימסר לטוען
לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור
לו את ההודעה בשקידה סבירה.
.116 ' ס"ח התשכ"ז, עמ8
17
)ג( השר לביטחון לאומי יבטל או יתקן צו
תפיסה מינהלי אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש
הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה
ג)א( לפקודת36 אחד התנאים המנויים בסעיף
ה; על30 הסמים המסוכנים, כפי שהוחל בסעיף
ביטול או תיקון צו תפיסה לפי סעיף זה יחולו
ח)ב(, בשינויים המחויבים.30 הוראות סעיף
)א( צו תפיסה מינהלי יכול שיבוצע בידי עובד
ציבור שראש הממשלה או השר לביטחון לאומי
הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים
בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס –
יכול שיבוצע גם בידי פקיד מכס שמנהל המכס
ומע"מ הסמיכו לכך.
.ז30
ביצוע צו תפיסה
מינהלי
( לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי1)
הוראות סעיף קטן )א( או לשוטר יהיו
נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי,
הסמכויות הנתונות לשוטר לשם ביצוע צו
( לפקודת1)()א24 חיפוש כאמור בסעיף
,29 עד26 מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים
של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע46 ו־45
.הצו כאמור, בשינויים המחויבים
()ב
( לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי2)
הוראות סעיף קטן )א( יהיו נתונות, לשם
ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי
לפקודת המכס,185 ו־184 ,177 ,174 סעיפים
ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו
חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שייבואם
או ייצואם נאסר.
18
46 ו־45 ,א32 ,32 ,29 עד26 )ג( הוראות סעיפים
לפקודת המעצר והחיפוש יחולו, בשינויים
המחויבים, גם לעניין רכוש שניתן להוציא לגביו צו
תפיסה מינהלי; לא הוציא השר לביטחון לאומי צו
תפיסה מינהלי בתוך חודש מיום התפיסה, יוחזר
הרכוש לאדם שממנו נתפס, אולם השר רשאי
ימים נוספים,15להאריך את התקופה האמורה ב־
מטעמים מיוחדים.
,( נוכח מי שמבצע צו תפיסה מינהלי1)
בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתופסו
מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין
לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר
להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של
ארגון הפשיעה או רכוש הקשור לעבירה
שבוצעה על ידי חבר ארגון, ואשר לא פורט
בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו
ח, רשאי הוא לתפוס גם30 מתוקן לפי סעיף
את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף;
()ד
(1) ( הודעה על תפיסה לפי פסקה2)
שעות72 תימסר לשר לביטחון לאומי בתוך
ממועד ביצוע התפיסה;
( לא הוציא השר לביטחון לאומי צו3)
ח לגבי הרכוש30 מתוקן כאמור בסעיף
המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה
(, בתוך שבועיים ממועד תפיסתו, יוחזר1)
.הרכוש לאדם שממנו נתפס
19
)א( ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה
והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש
נוסף שיש יסוד סביר להניח שהוא רכוש של ארגון
(,1)(ז)ד30 הפשיעה או רכוש מעורב כאמור בסעיף
רשאי השר לביטחון לאומי להוציא צו תפיסה
מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על
הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין
י, יימנו התקופות לפי אותם30ג ו־30 סעיפים
סעיפים ממועד מתן הצו המקורי.
.ח30
תיקון צו תפיסה
מינהלי
)ב( היה הרכוש שנתפס לפי סעיף קטן )א( רכוש
(, רשאי השר1)(ז)ד30 מעורב כמשמעותו בסעיף
לביטחון לאומי להורות כי לא ייתפס חלק מהרכוש
המעורב בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו
חלק, ורשאי הוא לתפוס גם את החלק האמור,
בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות
ברכוש, בשל זכותו כאמור.
)א( בהליך משפטי בעניין החלטת השר לביטחון
לאומי בעניין צו תפיסה מינהלי או צו חילוט, רשאי
בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי
לממשלה, לסטות מדיני הראיות, אם שוכנע,
מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת
ולעשיית צדק.
.ט30
סטייה מדיני
הראיות וראיות
חסויות
)ב( בדיון כאמור בסעיף קטן )א(, רשאי בית
המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה,
לקבל ראיה אף שלא בנוכחות הצד השני או בא
כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי
הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ
שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף
שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־גילויה
עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית
צדק )בסעיף זה – ראיה חסויה(; בית המשפט
רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין
בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות הצד השני
ובא כוחו.
20
,)ג( החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה
יודיע לצד השני על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא
להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה לצד
השני או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע
באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן )ב(,
כי הראיה חסויה.
)ד( החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף
קטן )ב(, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה
להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע בא
כוח היועץ המשפטי לממשלה כאמור, לא יתחשב
בית המשפט בראיה לשם קבלת החלטתו, והראיה
לא תועבר לצד השני או לבא כוחו.
)ה( דיון בבקשת בא כוח היועץ המשפטי
לממשלה לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן )ב(
יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית
המשפט הוראה אחרת לעניין זה.
)א( ניתן צו תפיסה מינהלי, רשאי השר לביטחון
לאומי לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו,
כולו או חלקו, במועדים אלה, לפי המאוחר:
.י30חילוט רכוש
שנתפס
ו)א( לעניין30 ( נטענו טענות לפי סעיף1)
ימים לאחר45 – צו התפיסה המינהלי
שהודע למבקש על ההחלטה בעניין טענותיו,
ובלבד שלא הוגשה עתירה לבית המשפט
לעניינים מינהליים בעניין ההחלטה;
(ו)א30 ( לא נטענו טענות לפי סעיף2)
ימים90 – לעניין צו התפיסה המינהלי
לאחר מתן צו התפיסה או לאחר מסירת
ו)ב(, לפי30 הודעה בעניין הצו לפי סעיף
המאוחר;
21
( הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים3)
45 – מינהליים לעניין צו התפיסה המינהלי
ימים לאחר מתן פסק דין הדוחה את
העתירה, ואם הוגש ערעור על פסק הדין –
לאחר מתן פסק דין הדוחה את הערעור;
( לעניין רכוש של ארגון פשיעה – לאחר4)
שהארגון הוכרז בהכרזה קבועה לפי סעיף
ד, ואם הוגשה עתירה לבית המשפט העליון1
נגד ההכרזה על ארגון הפשיעה – לאחר מתן
פסק דין הדוחה את העתירה;
( לעניין רכוש הקשור לעבירה שבוצעה5)
– על ידי חבר ארגון
)א( אם לא נפתחה חקירה באזהרה
ימים לאחר מתן90 – בקשר לעבירה
צו התפיסה המינהלי;
)ב( אם נפתחה חקירה באזהרה
בקשר לעבירה – שנה לאחר מתן צו
התפיסה המינהלי, ובלבד שניתן
אישור פרקליט מחוז או מי שהוא
הסמיכו לכך שלא ניתן לחלט את
הרכוש במסגרת ההליך הפלילי
ב)ב(.30 כאמור בסעיף
,)ב( חלפו שנתיים ממועד מתן צו תפיסה מינהלי
ולא ניתן צו חילוט, יפקע צו התפיסה המינהלי,
והרכוש יוחזר לאדם שממנו נתפס; ואולם, אם
הוארך תוקפו של צו תפיסה מינהלי לפי סעיף
ג)ב( לעניין30 (, יחולו הוראות סעיף2) ( או1)(ג)א30
הארכת תוקפו של צו התפיסה לשם הוצאת צו
חילוט.
)א( צווים שניתנו לפי הוראות פרק זה לעניין
תפיסת רכוש או חילוטו, יהיו אסמכתה בידי
האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש ולנהל
אותו.
.יא30ניהול רכוש
22
)ב( בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס הכללי
בדבר ניהול זמני של הרכוש במסגרת צו זמני
בהליך פלילי תוגש לבית המשפט לאחר התייעצות
עם האפוטרופוס הכללי.
,)ג( הוצאות תפיסת הרכוש וניהולו לפי פרק זה
לרבות תשלום הוצאות הליכי התפיסה, החילוט,
ניהול הרכוש ומימושו, ולרבות שכרו של
האפוטרופוס הכללי בעד הניהול, ייגבו מכלל
הרכוש שהוא מנהל ושחולט לפי הוראות פרק זה."
– 91996–בחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(, התשנ"ו.2
תיקון חוק סדר
הדין הפלילי
)סמכויות אכיפה –
מעצרים(
:( יבוא5) )ב(, אחרי סעיף קטן35 בסעיף
(1)
;".2003–)א( לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג2 סעיף
(6)"
: יבוא35 אחרי סעיף
(2)
היו מספר חשודים בפרשה אחת מיוצגים על ידי
עורך דין אחד, לרבות עורך דין אחר מאותו משרד,
רשאי האחראי על החקירה להורות, בהחלטה
מנומקת בכתב, שלא תתאפשר פגישה של עורך
הדין עם יותר מחשוד אחד, אם סבר כי הדבר עלול
להביא לשיבוש החקירה; נמנעה פגישה לפי סעיף
זה, תינתן שהות לחשוד להיוועץ עם עורך דין
אחר."
.א35 "מניעת פגישה של
עורך דין עם יותר
מעצור אחד באותה
חקירה
ד ב ר י ה ס ב ר
.בשנים האחרונות, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, אנו עדים לאלימות ולפשיעה חריגות בהיקפן
ארגוני הפשיעה מהווים מרכיב משמעותי בתופעה זו, והם מהווים אתגר גדול לגורמי אכיפת החוק.
פעילות פלילית זו, המלווה במאבקים אלימים בין ארגונים יריבים הפוגעים גם בחפים מפשע, גורמת
לפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון האישי, בחוסן החברתי ובדמוקרטיה.
.338 ' ס"ח התשפ"ג, עמ9
23
,2003 ממשלת ישראל עמדה על החשיבות שבפעילות נגד ארגוני הפשיעה והחליטה, כבר בדצמבר
. בעקבות החלטות הממשלה גיבשו גורמי 10להעמיד את המאבק בהם בראש סדר העדיפות הלאומי
האכיפה תוכניות למאבק בארגוני הפשיעה שתכליתן פגיעה בתשתיות הכלכליות של הארגונים, נוסף על
הפעילות הרגילה נגד דמויות מרכזיות בהם.
אחד האתגרים המרכזיים בפעילות נגד ארגוני הפשיעה הוא החשש הגדול של אנשים, מתוך הארגון
ומחוצה לו, לספק מידע לגופי אכיפת החוק. הדבר מונע הפעלת לחץ על ארגוני הפשיעה, פוגע ביכולות
החקירה וממילא באפשרות להרשיע, ובכך מאפשר ביתר קלות את פעילותם הפלילית.
כדי להיאבק בתופעה זו מוצע לנקוט כמה צעדים, שיסייעו לגורמי אכיפת החוק לפגוע בפעילותם
וביכולותיהם של ארגוני הפשיעה, ייצרו הרתעה ויפעילו לחץ על אנשיהם.
צעד ראשון הוא מתן סמכות לשר הממונה להכריז מינהלית על ארגון כארגון פשיעה. אחד המכשולים
העיקריים במאבק מול ארגוני הפשיעה הוא העיכוב והקושי בהכרזה על ארגון כארגון פשיעה. כיום
הכרזה כזו מתאפשרת רק לאחר הליך משפטי ממושך, שאורך שנים, בשעה שהארגון ממשיך בפעילותו
הפלילית. נוסף על כך, גם כאשר קיים מידע מודיעיני מובהק, כאמור לעיל, אופיו של הארגון מקשה על
יכולתם של גורמי האכיפה במישור הראייתי. הפחד שמטיל הארגון על סביבתו ועל עדים פוטנציאלים
אחרים, מקשה על הפללת הארגון בבית משפט. על פי ההצעה תינתן סמכות לשר לביטחון לאומי להכריז
על ארגון כארגון פשיעה בהסתמך על חוות דעת של המשטרה ובכפוף להגבלות.
,הצעד השני נוגע למרכיב הכלכלי של ארגוני הפשיעה. פגיעה בנכסי ארגון הפשיעה וברכוש פעיליו
תשבש באופן משמעותי את פעילות הארגון, תייצר הרתעה ותפעיל לחץ כבד על אנשיו.
בשל הימשכות ההליכים המשפטיים כיום עובר זמן רב לפני אפשרות ממשית לחילוט רכוש של ארגוני
פשיעה. הצעת החוק מציעה לתת לשר לביטחון לאומי סמכות להורות על ביצוע תפיסה וחילוט מינהליים.
צעדים אלה יסכלו את המשך פעילות הארגון, יחלישו את כוחו ויסייעו לגורמי אכיפת החוק לגבש ראיות
להפללת אנשיו בבית המשפט.
הצעד השלישי מתייחס לפגיעה בחקירה על ידי עורך דין. הצעת החוק מבקשת למנוע קיום מפגש עם
עורך דין עד עשרה ימים, ושימוש בכלים נוספים, בדומה לחקירה של עבירות ביטחון. כמו כן, מוצע למנוע
קיום מפגשים של מספר עצורים עם עורך דין אחד )או מספר עורכי דין מאותו המשרד(. ארגוני פשיעה
לעיתים נותנים ייצוג למספר אנשים על ידי עורך דין אחד, וזאת במטרה לתאם גרסאות ולשבש את
החקירה. התיקון המוצע ימנע מצב זה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
.2006 מינואר4619 ו־4618 והחלטות2003 מדצמבר1150 החלטה10
24
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(26.07.2023) ח' באב התשפ"ג