הצעת חוק לדיון מוקדם
2197452 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אימאן ח'טיב יאסין
יוזמים: חברי הכנסת
מנסור עבאס
ווליד טאהא
______________________________________________
1341/25/ פ
2023–הצעת חוק שפות רשמיות, התשפ"ג
חוק זה, מטרתו לקבוע את השפות הרשמיות של מדינת ישראל, שבהן יעשו
שימוש מוסדות המדינה ונציגיה, והכל כאמור בחוק זה.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
;11947–1922 ,ישראל-"דבר המלך במועצה" – דבר המלך במועצה על ארץ
;יסודי ומוסד אקדמי-"מוסד חינוכי" – גן ילדים, בית ספר יסודי, בית ספר על
"מסמך רשמי" – מסמך שהוכן על ידי בעל תפקיד ברשות שלטונית במסגרת
מילוי תפקידו, ונושא את חתימתו;
:"רשות שלטונית" – אחד מאלה
הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך
(1)
;שלהם
;לשכת נשיא המדינה
(2)
;הכנסת
(3)
מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות
(4)
;הביקורת ובירור תלונות הציבור
בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל וגופים אחרים בעלי
(5)
;סמכות שפיטה על פי דין
;רשות מקומית
(6)
;תאגיד בשליטת רשות מקומית
(7)
.2569 (, )א2738 ( חוקי א"י, כרך ג', עמ' )ע1
2
;תאגיד שהוקם בחוק
(8)
חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות
(9)
;21975–הממשלתיות, התשל"ה
גוף אחר, לרבות עמותה, שהמדינה משתתפת בתקצובו בשיעור
(10)
.של חמישים אחוז
.השפות העברית היא שפת המדינה
)א(.3שפות רשמיות
.השפה הערבית היא שפה רשמית
)ב(
.השפה האנגלית והשפה הרוסית הן שפות רשמיות משניות
)ב(
שפת ההוראה במוסד חינוכי תהיה השפה העברית, ובגן ילדים או כיתה בבית
יסודי תכלול תכנית הלימודים חובת לימוד השפה הערבית -ספר יסודי או על
יסודי אשר כל -המדוברת; בגן ילדים או כיתה בבית ספר יסודי או על
התלמידים הנמנים עמו דוברי שפה אחת שאינה השפה העברית, תהא שפת
ההוראה השפה השגורה בפי אותם תלמידים.
.4
הוראת השפות
הרשמיות
:אלו יפורסמו בשתי השפות העברית והערבית.5
שימוש בשפות
הרשמיות
דבר חקיקה ראשית, חקיקה משנית, פסק דין, חוקי עזר, צווים, הנחיות
(1)
;מנהליות, והחלטות, כללים והחלטות שיפוטיות מטעם רשות שלטונית
טקסים ונאומים רשמיים של רשות שלטונית, לרבות נאומים במליאת
(2)
;הכנסת ובוועדותיה
;מסמכים רשמיים או הודעות לציבור של רשות שלטונית
(3)
;ישיבות ודיונים של רשות שלטונית שבהם נערך פרוטוקול
(4)
;שלטים של רשות שלטונית
(5)
.מתן שירותים על ידי רשות שלטונית
(6)
טפסים של רשות שלטונית המיועדים לשימוש הציבור יפורסמו גם
)א(
בשפות הרשמיות המשניות.
.6
שימוש בשפות
הרשמיות המשניות
.שילוט במוסדות רשמיים ומקומות ציבוריים
)ב(
5 ,4 על אף האמור בחוק זה, יכול שפרסום או פעולה כאמור בסעיפים
)א(
יהיו בשפה אחרת מזו שנקבעה לפרסום או לפעולה, בהתקיים אחד מאלה:6-ו
.7
שימוש בשפות
אחרות
.132 ' ס"ח התשל"ה, עמ2
3
;הדבר מתחייב מטיב הפרסום או הפעולה
(1)
.הדבר נעשה על מנת לאפשר שירות טוב יותר בנסיבות העניין
(2)
פרסום כאמור בסעיף קטן )א( לא יהיה במקום פרסום בשפה שנקבעה
)ב(
(.3)-( ו1)5 לו, במקרה שבו מדובר בפרסום לפי סעיף
צד להליך המתנהל בבית משפט או בבית דין, שאינו שולט בשפה שבה
)א(
מתנהל הדיון בעניינו, זכאי כי יועמד לרשותו מתורגמן שיתרגם את מהלך
הדיון לשפתו, ובלבד שהגיש בקשה מתאימה לבית המשפט או לבית הדין, לפי
העניין, מיד עם זימונו לדיון.
.8
תרגום בהליך
משפטי
צד להליך שאינו דובר את השפה שקבע אב בית הדין רשאי לקבל
)ב(
לבקשתו תרגום לעברית או ערבית של כל מסמך או טופס הנוגעים לאותו
הליך, במועד שיבטיח שלא ייפגעו זכויותיו.
. – בטל82 , סעיף31947 – 1922 בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל.9
תיקון דבר המלך
במועצה על ארץ
ישראל
. ימים מיום פרסומו30 תחילתו של חוק זה בתוך.10תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
מטרתה של הצעת חוק זו לעגן ברחל בתך הקטנה את מעמדן של השפות הרשמיות במדינת ישראל בהן
יעשה שימוש במוסדות המדינה ונציגיה ובפרט את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית במדינה.
מיליון דוברי ערבית; בשפה האנגלית נעשה שימוש נרחב בגופים2-במדינת ישראל חיים כיום למעלה מ
ומוסדות ממלכתיים ומסחריים לצורך קשרי חוץ; והשפה הרוסית היא השפה הרביעית המדוברת ביותר
במדינה. לפיכך, ישנו הכרח לעגן את מעמדן של השפות האמורות בצורה ברורה בחקיקה ולהבהיר מה הן
החובות המוטלות על המדינה ביחס לשימוש בשפות האמורות.
יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם-חקיקת חוק זה חשובה במיוחד בימים שלאחר חקיקת חוק
היסוד, נקבע שעברית היא שפת המדינה ולשפה הערבית יהיה מעמד מיוחד. עוד -היהודי. במסגרת חוק
היסוד -היסוד שאין בהוראותיו לפגוע במעמד שניתן לשפה הערבית עובר לכינון חוק-נקבע בחוק
ושהסדרת השימוש בשפה במוסדות ממלכתיים תהיה בחוק.
היסוד אפפה את הציבור ככלל ואת הציבור הערבי בפרט תחושה קשה של שנמוך-נוכח חקיקת חוק
מעמד השפה הערבית וחשש שמא יפורש החוק כמבטל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית כשפה
רשמית, כפי שהוכר בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל. הצעת חוק זו, נועדה להבהיר את העמימות
היסוד להפחית ממעמדה של השפה הערבית ושזו עודנה שפה רשמית -ולהבהיר שאין בחקיקת חוק
במדינה כפי שנקבע בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל ושנוכחותה והתפתחותה במרחב הציבורי של
.2569 (, )א2738 ( חוקי א"י, כרך ג', עמ' )ע3
4
.היסוד-השפה יכולה לגדול ולהתפתח כפי שקבע בית המשפט הגבוה לצדק בפסק הדין בעניין חוק
מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מחויבת "לכבד את המיעוט שבה: את האדם, את תרבותו של
((. להגנה על השפה הערבית 1999) ,128 (2) מרעי נ' סאבק, פ"ד נג12/99 האדם, את שפתו של האדם" )רע"א
יש חשיבות מיוחדת, הן משום שהיא הוכרה כשפה רשמית זה מכבר ומעמד זה לא בוטל בחקיקה והן
משום שהיא שפתו של המיעוט הגדול ביותר בישראל הקשורה למאפיינים, תרבותיים, היסטוריים ודתיים
שלו. לשפה תפקיד חשוב ומרכזי בהנגשת מידע לציבור שדובר את השפה ויש לה חשיבות רבה
להתפתחותו האישית. להגנה על זכות לשפה יש חשיבות פונקציונאלית אך גם מהותית והיא מהווה חלק
מזהותו העצמית של האדם ואישיותו ומהווה כלי מהותי לביטויו האישי והתרבותי.
(( צוין2002) ,393 (5) עדאלה נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו4112/99 בפסק הדין בעניין עדאלה )בג"ץ
ש"השפה ממלאת תפקיד מרכזי בקיום האנושי של הפרט ושל החברה. באמצעות השפה אנו מבטאים את
עצמנו, את ייחודנו ואת זהותנו החברתית. טול מהאדם את שפתו, ונטלת ממנו את עצמו".
נוכח הדברים האמורים, מטרתו של חוק זה להסדיר את מעמדה של השפה הערבית והשפות הראשיות
המשניות ולהבהיר את מחויבויות המדינה ביחס לשימוש בשפה והנגשת השירותים בשפה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין
(.3204/24/וקבוצת חברי הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת3204/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(09.01.2023) ט"ז בטבת התשפ"ג