הצעת חוק לדיון מוקדם
2197465 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אימאן ח'טיב יאסין
יוזמים: חברי הכנסת
מנסור עבאס
ווליד טאהא
______________________________________________
1293/25/פ
2023–הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות )הסרת חיסיון(, התשפ"ג
– 49 )להלן – הפקודה(, בסעיף11971–בפקודת הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א.1
49 תיקון סעיף
,"בסעיף קטן )ג(, במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה
(1)
ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או
מקצתו";
:אחרי סעיף קטן )ג( יבוא
(2)
לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע
")ד(
את עמדת בעל החיסיון."
– לפקודה50 בסעיף.2
50 תיקון סעיף
"בסעיף קטן )ג(, במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה
(1)
ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או
מקצתו";
:אחרי סעיף קטן )ג( יבוא
(2)
( לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע1")ג
את עמדת בעל החיסיון."
– א לפקודה50 בסעיף.3א50 תיקון סעיף
,"בסעיף קטן )ג(, במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה
(1)
ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או
מקצתו";
:אחרי סעיף קטן )ג( יבוא
(2)
.421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
2
לא יחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, אלא לאחר ששמע
")ד(
את עמדת בעל החיסיון."
– לפקודה יבוא51 אחרי סעיף.4א51 הוספת סעיף
הסיר בית המשפט חיסיון לפי סעיפים
)א(
א, חרף התנגדותו של בעל החיסיון,50 או50 ,49
רשאי בעל החיסיון לערור על החלטה זו לבית
יום. 15 משפט שלערעור, בתוך
.א51"ערעור על החלטה
להסיר חיסיון
ביצוע החלטת בית המשפט להסיר את
)ב(
יום, ואם הוגש ערר, עד15 החיסיון יעוכב למשך
למתן החלטה בערר.
בית המשפט שלערעור ידון בערר בדן יחיד
)ג(
ובדלתיים סגורות."
ד ב ר י ה ס ב ר
,בלא מעט הליכים משפטיים, מבקש נאשם או צד להליך אזרחי לברר פרטים על עברו הרפואי
הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי של עד או מתלונן )לרוב מדובר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון בתיקי
תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיו"ב(.
לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח74 לעתים נעשה הדבר באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף
ולעתים באמצעות הזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד. בשני המקרים 1982–משולב(, תשמ"ב
)להלן – 1971–בית המשפט נדרש להסיר את החיסיון הקבוע בפקודת הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א
פקודת הראיות(, המאפשר לאיש הטיפול שלא להציג את הראיות על עברו של העד בפני בית המשפט.
חיסיון זה נועד להגן על בעל החיסיון – המטופל, והמטופל רשאי לוותר עליו.
הסרת החיסיון, לעומת הנזק-בדיון בהסרת החיסיון שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש מאי
שייגרם לבעל החיסיון עם הסרתו. שקלול זה אינו אמיתי כאשר בעל החיסיון אינו מופיע בפני בית המשפט
הסרת החיסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו בעקבות -ואינו מפרט בפניו את השיקולים לאי
הסרת החיסיון. על פגיעה חמורה זו ועל העיוות שבה עמד כבר השופט טירקל, באומרו:
"לדעתי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדן בשאלות של הסרת החיסיון שלפי סעיפי פקודת הראיות
והסרת ההגנה שלפי חוק הפרטיות, בלי ששמע את תגובתה של המתלוננת לבקשתו של בא כוח העורר
לעיין במסמכים הנוגעים לה... חשיפת מידע כזה היא פגיעה חמורה ביותר בזכותו של אדם לכבוד
ולפרטיות ואין להתיר את החשיפה בטרם שמע בית המשפט את האדם העלול להיפגע, אפילו אין הוראה
((.2000) 454 ,(2) פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד8467/99 מפורשת בדין המורה על כך" )בש"פ
כדי לתקן עיוות זה מוצע לתקן את פקודת הראיות, כך שבעל החיסיון או נציגו )במקרה שבו מדובר
בקטין, לדוגמה( יהיו משיבים בבקשה להסרת החיסיון.
3
משהחליט בית המשפט להסיר חיסיון של מטפל, הרי שמחויב אותו מטפל להציג בפני בית המשפט כל
חומר רלוונטי על המטופל שלו. על החלטה כזו, כאשר מדובר בהליך פלילי, אין זכות ערעור, אלא במסגרת
ערעור על פסק הדין כולו. כאשר מדובר בחשיפת חומר רגיש, הרי שאין כל תועלת לערעור לאחר שהחומר
כבר הוצג בפני הצדדים ובפני בית המשפט, שכן הפגיעה בפרטיות כבר אירעה.
לפיכך, מוצע לתקן את פקודת הראיות כך שתינתן זכות ערעור על ההחלטה להסיר חיסיון )כערעור על
החלטת ביניים(. מאחר שמלכתחילה בעל החיסיון אינו צד להליך )אלא כמשיב, מכוח הצעת חוק זו(,
ולמען הסר ספק, מוצע לקבוע מפורשות, כי זכות הערעור תהא נתונה גם לבעל החיסיון.
,על פי נוסח הפקודה כיום, הדיון בבקשה להסרת החיסיון חייב להתקיים בדלתיים סגורות. עם זאת
לאחר שהחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, שמיעת הראייה יכול שתיעשה אף בפומבי, שכן הסמכות
לשמעה בדלתיים סגורות היא סמכות רשות בלבד.
כדי לפתור עיוות זה ולהגן על פרטיותו של העד בשלב בו פרטיותו עומדת להיפגע הלכה למעשה, שלב
הצגת עברו הרפואי או הנפשי, מוצע לתקן את הסעיפים הרלוונטיים בפקודת הראיות, כך שגם שמיעת
העדות שלגביה הוסר החיסיון תיעשה ככלל בדלתיים סגורות, כדבר שבחובה, ולא רק כעניין הנתון
לשיקול דעתו של בית המשפט.
הצעה זו לתיקון החקיקה היא חלק מן המגמה אשר מושרשת זה מכבר בעולם המערבי, ואשר הולכת
ומתרחבת בישראל, שנועדה להגן על נפגעי העבירה ככלל ועל נפגעי עבירה קטינים בפרט ולהעניק להם
מעמד בהליכים המתנהלים בעניינו של מי שפגע בהם.
.הצעת החוק נוסחה בסיוע המועצה לשלום הילד
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין
(.2815/24/וקבוצת חברי הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת2815/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(02.01.2023) ט' בטבת התשפ"ג