הצעת חוק לדיון מוקדם
2198763 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
רם בן ברק
יוזמים: חברי הכנסת
מטי צרפתי הרכבי
______________________________________________
1763/25/פ
,(הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות )תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות
2023–התשפ"ג
)להלן – החוק11980–בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א
יבוא:1 העיקרי(, במקום סעיף
.1
1 החלפת סעיף
,מטרתו של חוק זה לעודד השקעות הון בחקלאות
לחיזוק
כאמצעי
החקלאות
פיתוח
לשם
ההתיישבות והביטחון התזונתי והלאומי של
תושבי המדינה, ובכלל זה לשם –
.1"מטרה
;פיתוח כושר ייצור חקלאי מגוון
(1)
יצירת עוגנים כלכליים להתיישבות באזורי
(2)
;פיתוח
עידוד חקלאות המשמרת סביבה, משאבי
(3)
;טבע וערכי נוף
שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד
(4)
;בתנאי תחרות בשווקים בין־לאומיים
הכול תוך קידום יוזמה וצמיחה כלכלית ושימור
משאבי טבע וסביבה."
לחוק העיקרי, במקום "ושר החקלאות" יבוא "והשר" והסיפה החל3 בסעיף
במילים "והם יקבעו" – תימחק.
.2
3 תיקון סעיף
– לחוק העיקרי4 בסעיף.3
4 תיקון סעיף
.578 '; התשס"ב, עמ56 ' ס"ח התשמ"א, עמ1
2
:לפני ההגדרה "יצרן חקלאי" יבוא
(1)
""אזור פיתוח" – אזור פיתוח א' או אזור פיתוח ב', כפי שנקבע לפי
)ב(;24 סעיף
,"חוק לעידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון
;";21959–התשי"ט
:אחרי ההגדרה "יצרן חקלאי" יבוא
(2)
;5 ""המנהלה" – המנהלה להשקעות הון בחקלאות, כמשמעותה בסעיף
;";"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר
בהגדרה "תוכנית זוטא", במקום הרישה עד המילה "שקלים" יבוא
(3)
;" שקלים חדשים130,000 "תוכנית שהיקף ההשקעה בה אינו עולה על
בהגדרה "מפעל חקלאי", בסופה יבוא "למעט נכסים כאמור המשמשים
(4)
– )להלן31973–לפיתוח כהגדרתו בחוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג
חוק זכות מטפחים של זני צמחים(, או לפעילות בתחום הביוטכנולוגיה
א לחוק לעידוד השקעות הון";18 כהגדרתה בסעיף
:אחרי ההגדרה "מפעל חקלאי מאושר" יבוא
(5)
;";""השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר
– "בהגדרה "תוצרת חקלאית", המילים "המיועדים בעיקרם ליצוא
(6)
.יימחקו
: לחוק העיקרי יבוא5 במקום כותרת פרק ג' וסעיף.4
החלפת כותרת
5 פרק ג' וסעיף
"פרק ג': המנהלה
לשם יישומו של חוק זה תפעל במשרד מנהלה
להשקעות הון בחקלאות."
.5המנהלה
. לחוק העיקרי – בטל6 סעיף.5
6 ביטול סעיף
.234 ' ס"ח התשי"ט, עמ2
.272 ' ס"ח התשל"ג, עמ3
3
: לחוק העיקרי יבוא7 במקום סעיף.6
7 החלפת סעיף
סגן המנהל הכללי הבכיר במשרד, המופקד על
נושא ההשקעות והמימון בחקלאות, יהיה מנהל
המנהלה )בחוק זה – המנהל(; המנהל יהיה בתוקף
תפקידו חבר המנהלה ויושב הראש שלה."
.7"המנהל
– לחוק העיקרי8 בסעיף.7
8 תיקון סעיף
;"בסעיף קטן )א(, במקום "והמועצה ויפעל בשמן" יבוא "ויפעל בשמה
(1)
.סעיף קטן )ב( – בטל
(2)
– לחוק העיקרי9 בסעיף.8
9 תיקון סעיף
;"במקום כותרת השוליים יבוא "הרכב המנהלה
(1)
– (בסעיף קטן )א
(2)
:( יבוא1) במקום פסקה
)א(
:ארבעה נציגי המשרד שימנה השר, ובהם
(1)"
;עובד שירות ההדרכה והמקצוע במשרד
)א(
;חשב המשרד או נציגו
)ב(
;";היועץ המשפטי למשרד או נציגו
)ג(
;"(, בסופה יבוא "מהם אחד שהוא עובד רשות המסים2) בפסקה
)ב(
:( יבוא3) במקום פסקה
)ג(
נציג משרד הכלכלה והתעשייה, שימנה שר הכלכלה
(3)"
;".והתעשייה
;( – תימחק4) פסקה
)ד(
.)ד( – בטלים-סעיפים קטנים )ב( ו
(3)
: לחוק העיקרי יבוא9 אחרי סעיף.9הוספת סעיפים
ב 9א ו־9
השרים רשאים למנות נציג ציבור מקרב
)א(.א9"משקיף
4
הארגונים היציגים של החקלאים למשקיף בדיוני
המנהלה.
(לא ימונה למשקיף כאמור בסעיף קטן )א
)ב(
)בפרק זה – משקיף( ולא יכהן כמשקיף מי שעלול
להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב
של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במנהלה לבין
עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
חבר המנהלה או משקיף לא יטפל במסגרת
)ג(
תפקידו בנושא שהטיפול בו עלול לגרום לו
להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד
עניינים בין מילוי תפקידו במנהלה לבין עניין אישי
או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
נודע לחבר המנהלה או למשקיף כי הוא
)ד(
עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור
בסעיפים קטנים )ב( או )ג(, יודיע על כך בהקדם
האפשרי למנהל; היה חבר המנהלה האמור המנהל
– יודיע על כך לשר.
על אף האמור בסעיף זה, רשאי המשקיף
)ה(
להביא בחשבון גם את ענייניו של הארגון שהוא
נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המנהלה, ולא
יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך
בלבד.
– בסעיף זה
)ו(
"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת
ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה,
דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם,
חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור
שהוא שלוב )חורג(;
,"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך
5
;41968–התשכ"ח
"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא
לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או
בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
"קרוב", של חבר המנהלה או של המשקיף – כל
אחד מאלה:
בן משפחה של חבר המנהלה או של
(1)
;המשקיף
כל אדם שלחבר המנהלה או למשקיף
(2)
;עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי
תאגיד שחבר המנהלה או
(3)
המשקיף, בן משפחתו או אדם
( הם בעלי עניין בו;2) כאמור בפסקה
או
המנהלה
שחבר
גוף
(4)
המשקיף, בן משפחתו או אדם
( הם מנהלים או2) כאמור בפסקה
עובדים אחראים בו.
חמישה חברי המנהלה ובהם יושב הראש, היועץ
המשפטי למשרד או נציגו ואחד מנציגי המשרד
( הם מניין חוקי בישיבותיה."1)()א9 כאמור בסעיף
.ב9
מניין חוקי
בישיבות המנהלה
– )א( לחוק העיקרי10 בסעיף.10
10 תיקון סעיף
(, במקום הסיפה החל במילים "על פי" יבוא "לפי הוראות1) בפסקה
(1)
;"18 סעיף
:( יבוא1) אחרי פסקה
(2)
א( לייעץ לשר בקביעת עקרונות התמיכה בהשקעות הון בחקלאות1)"
;א16 לפי סעיף
.265 ' ס"ח התשכ"ח, עמ4
6
'לגבש, מדי שנה, נהלים שלפיהם יינתנו מענקים לפי פרקים ד
ב(1)
ו־ה', ובכלל זה הוראות לעניין הדרך והמועד להגשת בקשה לאישור
תוכנית וכללים לחישוב עלויות של השקעות במפעל חקלאי ובתשתית
)בחוק זה – נוהלי התמיכה בהשקעות הון בחקלאות(, בהתאם
לעקרונות התמיכה בהשקעות הון בחקלאות החלים לגבי אותה שנה,
ולפרסמם באתר האינטרנט של המשרד;";
;( – יימחקו4) ( עד2) פסקאות
(3)
(, במקום "לתת ידיעות" יבוא "לרכז מידע" ובמקום הסיפה6) בפסקה
(4)
;"החל במילה "ולהפיצן" יבוא "ולהפיצו
;"(, במקום "הנחה" יבוא "פטור, הנחה7) בפסקה
(5)
:( יבוא7) אחרי פסקה
(6)
".לבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי דין
(8)"
. לחוק העיקרי – בטלים14 עד11 סעיפים.11ביטול סעיפים
14 עד11
: לחוק העיקרי יבוא16 ו־15 במקום סעיפים.12 15 החלפת סעיפים
והוספת פרק 16ו־
1'ג
משקיף שאינו עובד גוף נתמך זכאי לתשלום מאת
המשרד בעבור השתתפות בישיבות המנהלה,
בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד
האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה,
לחוק32 "עובד גוף נתמך" – כהגדרתו בסעיף
.51985–יסודות התקציב, התשמ"ה
.15
"גמול והחזר
הוצאות למשקיף
לא יגלה אדם מידע כמפורט להלן שהגיע אליו
במסגרת דיוני המנהלה, אלא לפי הוראות חוק
:61998–חופש המידע, התשנ"ח
.16סודיות
מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או
(1)
.60 ' ס"ח התשמ"ה, עמ5
.226 ' ס"ח התשנ"ח, עמ6
7
שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה
ממשית בערכו;
או
מסחריים
לעניינים
הנוגע
מידע
(2)
מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו
עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי,
מסחרי או כלכלי.
: עקרונות התמיכה בהשקעות הון1'פרק ג
בחקלאות
השר, לאחר התייעצות עם המנהלה, יקבע
)א(
בצו, מדי שנה, את העקרונות לתמיכה בהשקעות
הון בחקלאות שיחולו לגבי השנה העוקבת,
בהתאם למטרות החוק ולתקציב המנהלה לאותה
שנה.
.א16
קביעת עקרונות
התמיכה בהשקעות
הון בחקלאות
לא קבע השר את עקרונות התמיכה
)ב(
בהשקעות הון בחקלאות לפי סעיף קטן )א(, עד יום
בדצמבר של שנה מסוימת, יחולו לגבי השנה31
העוקבת עקרונות התמיכה כאמור שחלו לגבי
השנה שלפניה."
.בכותרת פרק ד' לחוק העיקרי, המילה "ועררים" – תימחק.13 תיקון כותרת פרק
ד'
. לחוק העיקרי, סעיף קטן )ב( – בטל17 בסעיף.14
17 תיקון סעיף
)א( לחוק העיקרי, אחרי "ממנה" יבוא "בהתאם לנהלי התמיכה18 בסעיף
בהשקעות הון בחקלאות החלים לגבי השנה שבה ניתן האישור" והמילים "אם
ראתה שביצועו עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה – יימחקו".
.15
18 תיקון סעיף
: לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן )ב( יבוא19 בסעיף.16
19 תיקון סעיף
לא תאשר המנהלה תוכנית אלא אם כן הוכח להנחת דעתה כי עם
")ב(
תחילת ביצוע התוכנית יתקיים לגבי המבקש אחד מאלה, לפי העניין:
( להגדרה1) לעניין מבקש שהוא יצרן חקלאי כאמור בפסקה
(1)
"יצרן חקלאי" – יש ברשותו, לפי דין, קרקע, מים ומכסות ייצור
הדרושים לביצוע התוכנית;
8
( להגדרה2) לעניין מבקש שהוא יצרן חקלאי כאמור בפסקה
(2)
(1) "יצרן חקלאי" – הוא התקשר עם יצרן חקלאי כאמור בפסקה
שברשותו, לפי דין, קרקע, מים ומכסות ייצור הדרושים לביצוע
התוכנית."
– לחוק העיקרי20 בסעיף.17
20 תיקון סעיף
;בסעיף קטן )א(, הסיפה החל במילים "לאחר שקיבל" – תימחק
(1)
.סעיף קטן )ג( – בטל
(2)
. לחוק העיקרי – בטלים22 ו־21 סעיפים.18ביטול סעיפים
22 ו־21
– )א( לחוק העיקרי24 בסעיף.19
24 תיקון סעיף
;"25%" " יבוא20%" (, במקום1) בפסקה
(1)
."20%" " יבוא10%" (, במקום2) בפסקה
(2)
.א לחוק העיקרי – בטלים28 ו־27 סעיפים.20ביטול סעיפים
א28 ו־27
: לחוק העיקרי יבוא30 במקום סעיף.21
30 החלפת סעיף
– בפרק זה
)א(.30"הגדרות
"גידול חקלאי" – תוצרת חקלאית המסווגת כפרט
לתוספת לפקודת14 עד1 משנה בפרקים
, שלא נעשה71937 ,תעריף המכס והפטורים
( לחוק13)()א30 בה עיבוד כמשמעותו בסעיף
, למעט81975–מס ערך מוסף, התשל"ו
תוצרת חקלאית כאמור מסוג שקבע שר
סעיף
לפי
להוראות
ובכפוף
האוצר,
(; 4)(ב)ב33
"הכנסה חקלאית מועדפת" – הכנסה של חברה
חקלאית מועדפת ממכירת גידול חקלאי
.215 (, )א183 (, עמ' )ע1 ', תוס1937 7" ע7
.52 ' ס"ח התשל"ו, עמ8
9
מסוים, שאותה חברה גידלה או ביצעה
לגביו את פעולות המיון כאמור בפסקה
()ב(, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד1)
שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיה
הרגיל של החברה מפעילותה בישראל,
ומתקיימים כל אלה:
מתקיים לגבי החברה החקלאית
(1)
המועדפת אשר הפיקה את ההכנסה אחד
מאלה:
היא יצרן חקלאי מיוחד
)א(
( להגדרה "יצרן1) כאמור בפסקה
חקלאי מיוחד", שהקרקע, המים
ומכסות הייצור ששימשו להפקת
ההכנסה מצויים ברשותו;
כאמור מיוחד חקלאי יצרן היא(ב)
להגדרה "יצרן חקלאי(2) בפסקה
מיוחד", אשר עוסק בפעולות של
טכנולוגיים
באמצעים
מיון,
מתקדמים, של הגידול החקלאי
שממנו הופקה ההכנסה;
מתקיים לגבי הכנסתה של החברה
(2)
הגידול
ממכירת
המועדפת
החקלאית
החקלאי אחד מאלה, ובידי החברה
החקלאית המועדפת אישור כאמור בסעיף
ג לעניין זה:33
, המס
בשנת
הכנסותיה
)א(
ממכירות הגידול החקלאי בשוק
מכלל75% מסוים אינן עולות על
גידול
אותו
ממכירות
הכנסתה
באותה שנת מס;
או יותר מכלל הכנסתה25%
()ב
10
הגידול
ממכירות
המס,
בשנת
החקלאי, הם ממכירות הגידול
החקלאי בשוק מסוים כאמור בסעיף
()ג( לחוק לעידוד השקעות1)(א)ג18
;הון
)ב(, יראו-לעניין פסקאות משנה )א( ו
כהכנסה של חברה חקלאית מועדפת
ממכירות הגידול החקלאי בשוק
מסוים כאמור בפסקת משנה )א( או
)ב(, גם את ההכנסה ממכירות אותו
גידול חקלאי בשוק מסוים כאמור,
בידי חברה אחרת שרכשה את הגידול
מהחברה
בישראל,
האמור,
החקלאית המועדפת;
;הגידול החקלאי לא נמכר במשגור
(3)
(והכול בכפוף לסייגים שבפסקאות משנה )א
51 )ב( להגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף-ו
לחוק לעידוד השקעות הון, בשינויים
המחויבים;
"חברה חקלאית מועדפת" – חברה שמתקיימים
לגביה שני אלה:
;היא יצרן חקלאי מיוחד
(1)
ברישה
האמור
לגביה
מתקיים
(2)
לחוק51 להגדרה "חברה מועדפת" שבסעיף
(5) ( עד2) לעידוד השקעות הון ובפסקאות
לאותה הגדרה;
:"יצרן חקלאי מיוחד" – כל אחד מאלה
(1) יצרן חקלאי כאמור בפסקה
(1)
להגדרה "יצרן חקלאי", שאינו עוסק
בפיתוח כהגדרתו בחוק זכות מטפחים של
11
;זני צמחים
(2) יצרן חקלאי כאמור בפסקה
(2)
להגדרה "יצרן חקלאי", העוסק בפעולות
של מיון תוצרת חקלאית באמצעים
טכנולוגיים מתקדמים;
א)א( לחוק לעידוד18 "שוק" – כהגדרתו בסעיף
השקעות הון.
לכל מונח אחר בפרק זה תהיה המשמעות
)ב(
הנודעת לו בפקודה."
: לחוק העיקרי, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא31 בסעיף.22
31 תיקון סעיף
חברה חקלאית מועדפת זכאית לניכוי פחת בשיעורים ובתנאים
")ב(
הקבועים בסעיף קטן )א(, בעד נכסים יצרניים המשמשים להפקת הכנסה
חקלאית מועדפת, ובלבד שאינה זכאית לניכוי פחת כאמור לפי אותו סעיף
לחוק לעידוד51 קטן; בסעיף קטן זה, "נכסים יצרניים" – כהגדרתם בסעיף
השקעות הון, בשינויים המחויבים."
: לחוק העיקרי יבוא33 במקום סעיף.23
33 החלפת סעיף
והוספת סעיפים
ג33 א עד33
– )א( לפקודה126 על אף האמור בסעיף.33
"המס על הכנסה
חקלאית מועדפת
חברה חקלאית מועדפת שהיא יצרן חקלאי
(1)
( להגדרה "יצרן חקלאי1) מיוחד כאמור בפסקה
מיוחד", זכאית כי לגבי הכנסתה החייבת שהיא
הכנסה חקלאית מועדפת יוטל מס חברות
בשיעורים כמפורט להלן:
מועדפת
חקלאית
הכנסה
לגבי
)א(
מגידול חקלאי מסוים באזור פיתוח א' –
;7.5%
מועדפת
חקלאית
הכנסה
לגבי
)ב(
מגידול חקלאי מסוים באזור בישראל שאינו
12
.16% – 'אזור פיתוח א
חברה חקלאית מועדפת שהיא יצרן חקלאי
(2)
( להגדרה "יצרן חקלאי2) מיוחד כאמור בפסקה
מיוחד", זכאית כי לגבי הכנסתה החייבת שהיא
הכנסה חקלאית מועדפת יוטל מס חברות
בשיעורים כמפורט להלן:
אם המפעל שבו ביצעה החברה את
)א(
פעולות המיון שמהן הופקה ההכנסה נמצא
;7.5% – 'באזור פיתוח א
( נמצא1) אם המפעל כאמור בפסקה
)ב(
.16% – 'באזור פיתוח ב
ב לפקודה, על דיבידנד125 על אף האמור בסעיף
ששולם שמקורו בהכנסה חייבת שהיא הכנסה
חקלאית מועדפת, בניכוי המס החל עליה, יחול מס
.20% בשיעור של
.א33
המס על דיבידנד
מהכנסה חקלאית
מועדפת
הסמכויות הנתונות למנהל רשות המסים
)א(
א לחוק לעידוד השקעות הון, יהיו81 לפי סעיף
נתונות לו גם לצורך ביצוע פרק זה.
.ב33
סמכויות מנהל
רשות המסים
– מנהל רשות המסים רשאי
)ב(
לקבוע כי תוצרת חקלאית מסוג
(1)
1 המנוי ביותר מפרט משנה אחד בפרקים
לתוספת לפקודת תעריף המכס14 עד
, תיחשב לגידול חקלאי1937 ,והפטורים
אחד לעניין פרק זה או כי סוגים שונים של
תוצרת חקלאית המנויים באותו פרט משנה
ייחשבו לגידולים חקלאיים נפרדים לעניין
פרק זה;
לקבוע כללים לעניין אופן חישוב
(2)
סכום הדיבידנד שמקורו בהכנסה חקלאית
מועדפת, שיחול עליו שיעור המס הקבוע
א;33 בסעיף
13
לקבוע כללים לעניין ייחוס הכנסותיו
(3)
של מי שנצמחה לו הכנסה חקלאית מועדפת
ממכירות גידול חקלאי מסוים שגודל
באזורי פיתוח שונים או שנצמחה לו הכנסה
כאמור ממכירות גידול חקלאי מסוים
שגודל באזור פיתוח ובאזור שאינו אזור
פיתוח, בין האזורים השונים;
לקבוע כללים לעניין ייחוס הכנסותיו
(4)
של מי שנצמחה לו הכנסה חקלאית מועדפת
ממכירות גידול חקלאי מסוים שפעולות
המיון לגביו בוצעו במפעלים שנמצאים
באזורי פיתוח שונים, או שנצמחה לו הכנסה
כאמור ממכירות גידול חקלאי מסוים
שפעולות המיון לגביו בוצעו באזור פיתוח
ובאזור שאינו אזור פיתוח, בין האזורים
השונים.
(, רשאי4)-( ו3)(על אף הוראות סעיף קטן )ב
)ג(
מנהל רשות המסים, לפי בקשה שתוגש לו, אם
שוכנע כי הדבר מוצדק מנימוקים שיירשמו,
להחליט על ייחוס הכנסות שונה מזה שנקבע
בכללים לפי אותו סעיף קטן, בתנאים ובתיאומים
שיורה; על החלטה לפי סעיף קטן זה יחולו,
בשינויים המחויבים, הוראות פרק שני־ב בחלק ט'
לפקודה.
אדם המוכר גידול חקלאי שרכש מחברה
)א(
שהיא יצרן חקלאי מיוחד, ימציא לה, לבקשתה,
אישור על מכירת הגידול החקלאי, סכום עלות
הגידול החקלאי שנרכש מאותה חברה ושיעור
המכירות של הגידול שנרכש, בכל אחד מהשווקים
שבהם הוא נמכר בידי אותו אדם.
.ג33
חובת המצאת
אישור על מכירות
לשוק מסוים
מנהל רשות המסים רשאי לקבוע את פרטי
)ב(
האישור כאמור בסעיף קטן )א(, אופן המצאתו
לחברה כאמור באותו סעיף קטן ומועד ההמצאה."
14
.א לחוק העיקרי – בטלים35 עד34 סעיפים.24ביטול סעיפים
א35 עד34
." לחוק העיקרי, במקום "שיעורי ההטבות" יבוא "סכומי המענקים36 בסעיף.25
36 תיקון סעיף
לחוק העיקרי, במקום "של התכנית" יבוא "ולעניין בעל מפעל37 בסעיף
חקלאי מאושר – אלא אם כן קוימו גם ההוראות של התוכנית".
.26
37 תיקון סעיף
. לחוק העיקרי – בטל38 סעיף.27
38 ביטול סעיף
– )ג( לחוק העיקרי39 בסעיף.28
39 תיקון סעיף
(, במקום "להתלות את האישור או לבטלו" יבוא "להתלות1) בפסקה
(1)
;"או לבטל את האישור, כולו או חלקו
."(, במקום "הטבות" יבוא "מענקים3)-( ו2) בפסקאות
(2)
: לחוק העיקרי יבוא40 במקום סעיף.29
40 החלפת סעיף
נוכחה המנהלה כי ניתן אישור או מענק על יסוד
מידע כוזב או שגוי, רשאית היא, לאחר שנתנה למי
שקיבל את האישור או המענק הזדמנות סבירה
בנסיבות העניין להשמיע לפניה את טענותיו,
(, וכן לקבוע3) ( עד1)()ג39 להחליט כאמור בסעיף
כי מקבל האישור לא יהיה זכאי לקבל מענק למשך
תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנתיים מיום
ההחלטה."
.40"התליה וביטול עקב
מסירת מידע כוזב
או שגוי
– לחוק העיקרי41 בסעיף.30
41 תיקון סעיף
(" יבוא "מענק3)()ג39 בסעיף קטן )א(, במקום "הטבות כאמור בסעיף
(1)
"", במקום "תשעים ימים" יבוא "שישים ימים40 ( או3)()ג39 לפי סעיפים
ובמקום "קבלתן" יבוא "קבלתו";
בסעיף קטן )ב(, במקום הרישה עד המילים "קיבלה החלטה" יבוא
(2)
"קיבלה אגודה שיתופית הטבות כלשהן לפי חוק זה וניתן לגביה צו פירוק לפי
, קיבלה101999–, או לפי חוק החברות, התשנ"ט9פקודת האגודות השיתופיות
.360 (, )א336 ( חוקי א"י, כרך א', עמ' )ע9
.189 ' ס"ח התשנ"ט, עמ10
15
חברה הטבות כלשהן לפי חוק זה וניתן לגביה צו לפתיחת הליכים המורה על
, או קיבלה112018–פירוקה, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח
חברה או אגודה שיתופית כאמור החלטה", במקום "מתן צו הפירוק" יבוא
"מתן הצו" ובמקום "עליו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל" יבוא "לגביו צו
לפתיחת הליכים לפי החוק האמור";
;סעיף קטן )ג( – בטל
(3)
בסעיף קטן )ה(, במקום "הוחזרו הטבות או מקצתן" יבוא "הוחזר
(4)
מענק או חלק ממנו" ובמקום "לא ניתנו מלכתחילה ההטבות או מקצתן
שהוחזרו" יבוא "לא ניתן מלכתחילה המענק או החלק ממנו שהוחזר".
לחוק העיקרי, במקום "לגבי תכנית שאושרה לפי חוק לעידוד42 בסעיף
51 " יבוא "לגבי מפעל תעשייתי כהגדרתו בסעיף1959–השקעות הון, התשי"ט
לחוק לעידוד השקעות הון".
.31
42 תיקון סעיף
– לחוק העיקרי46 בסעיף.32
46 תיקון סעיף
בסעיף קטן )א(, במקום "והמועצה וכיושב ראש שלהן" יבוא "וכיושב
(1)
;"ראש שלה
.סעיפים קטנים )ב( עד )ד( – בטלים
(2)
:א לחוק העיקרי, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא46 בסעיף.33א46 תיקון סעיף
על גביית אגרות לפי חוק זה יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות
")ב(
."121995–והוצאות, התשנ"ה
." לחוק העיקרי, במקום "במועצה" יבוא "עם המנהלה47 בסעיף.34
47 תיקון סעיף
, בהגדרה "מפעל51 , בסעיף131959–בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט
תעשייתי" –
.35 תיקון חוק לעידוד
השקעות הון
;"ברישה, במקום "ומפעל חקלאי מאושר" יבוא "ומפעל חקלאי
(1)
:( יבוא1) אחרי פסקה
(2)
.";א( מיון1)"
.310 ' ס"ח התשע"ח, עמ11
.170 ' ס"ח התשנ"ה, עמ12
.242 '; התשפ"ב, עמ234 ' ס"ח התשי"ט, עמ13
16
,, בתוספת הראשונה142000–בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
, בסופו יבוא:57 בפרט
.36
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
–החלטה של רשות לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א
(4)"
"., למעט החלטה של הממשלה לפי החוק האמור1980
לחוק זה, יחול על מפעל19 )א( לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף24 סעיף
)א(
חקלאי מאושר, כהגדרתו בחוק העיקרי, שהבקשה לאישור תוכנית לגביו
הוגשה ביום פרסומו של חוק זה או לאחריו.
.37תחילה ותחולה
, לחוק זה24 עד21 תחילתו של פרק ו' לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיפים
)ב(
בתחילת שנת המס שלאחר יום פרסומו של חוק זה והוא יחול על הכנסה
שהופקה במועד האמור או לאחריו.
,)ב( עד תום ארבע שנים מאותו מועד37 בתקופה שמהמועד האמור בסעיף
יקראו את החוק העיקרי כך:
.38הוראת שעה
לחוק זה, אחרי סעיף קטן22 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף31 בסעיף
(1)
:)ב( יקראו
,( על אף הוראות סעיף קטן )ב(, יחולו הוראות אותו סעיף קטן1")ב
בשינויים המחויבים, גם על יחיד שהוא יצרן חקלאי מיוחד כאמור
( להגדרה "יצרן חקלאי מיוחד", ובלבד שמתקיימים לגבי1) בפסקה
הכנסתו ממכירות גידול חקלאי שאר התנאים שבהגדרה "הכנסה
חקלאית מועדפת", בשינויים המחויבים.";
: לחוק זה, יקראו23 א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף33 אחרי סעיף
(2)
לפקודה, יצרן121 על אף האמור בסעיף
)א(
( להגדרה "יצרן1) חקלאי מיוחד כאמור בפסקה
חקלאי מיוחד", שהוא יחיד, זכאי כי לגבי הכנסתו
החייבת מגידול חקלאי מסוים, אשר הופקה
בתקופה הקובעת, ושמתקיימים לגביה התנאים
שבהגדרה "הכנסה חקלאית מועדפת", בשינויים
המחויבים, יוטל מס בשיעורים המפורטים להלן,
.1א33
"המס על הכנסה
חקלאית מועדפת
של יחיד – הוראת
שעה
.811 '; התשפ"ב, עמ190 ' ס"ח התש"ס, עמ14
17
ובלבד שהוא מנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה
לגידול החקלאי שממנו הופקה ההכנסה, לפי שיטת
החשבונאות הכפולה:
לגבי הכנסתו מגידול חקלאי שגדל
(1)
,26% באזור פיתוח א' – בשיעור של עד
ויראו הכנסה זו לעניין המס כשלב הגבוה
ביותר בסולם הכנסתו החייבת במס;
לגבי הכנסתו מגידול חקלאי מסוים
(2)
שגדל באזור שאינו אזור פיתוח א' – בשיעור
, ויראו הכנסה זו לעניין המס33% של עד
כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת
במס.
בסעיף זה, "התקופה הקובעת" – התקופה
)ב(
)ב( לחוק לעידוד37 שמהמועד האמור בסעיף
(, התשפ"ב–9 'השקעות הון בחקלאות )תיקון מס
, עד תום ארבע שנים מאותו מועד."2022
לחוק העיקרי וביטולם של סעיפים33 ו־30 על אף החלפתם של סעיפים
)א(
לחוק זה, בעל מפעל27 ו־24 ,23 ,21 לחוק האמור, בסעיפים38א ו־35 עד34
חקלאי מאושר כהגדרתו בחוק העיקרי או בעל מפעל חקלאי כהגדרתו בחוק
העיקרי שחלקו מפעל חקלאי מאושר וחלקו אינו מפעל חקלאי מאושר )בסעיף
זה – בעל מפעל חקלאי מאושר(, שערב יום פרסומו של חוק זה היה זכאי
לחוק העיקרי, כנוסחם38א ו־35 עד33 ,30 להקלות ממס הכנסה לפי סעיפים
ערב החלפתם או ביטולם כאמור )בסעיף זה – הדין הקודם(, רשאי להודיע
למנהל רשות המסים כי הוא מעוניין שימשיכו לחול לגביו ההקלות ממס
הכנסה לפי הדין הקודם; הודיע כאמור, יחולו הוראות הדין הקודם לגבי כלל
הכנסותיו ממכירת גידולים חקלאיים, משנת המס שלגביה הודיע כאמור
ואילך.
.39הוראות מעבר
בעל מפעל חקלאי מאושר יגיש הודעה כאמור בסעיף קטן )א( בטופס
)ב(
לפקודת131 שקבע מנהל רשות המסים, יחד עם הדוח שהוא מגיש לפי סעיף
מס הכנסה לגבי שנת המס שלאחר יום פרסומו של חוק זה.
על אף האמור בסעיף קטן )א( סיפה, בעל מפעל חקלאי מאושר שהגיש
)ג(
18
)ב(, רשאי לחזור בו מהודעתו באותה-הודעה כאמור בסעיפים קטנים )א( ו
הדרך שבה הודיע כאמור; הודעה לפי סעיף קטן זה יכול שתוגש לגבי שנת מס
לפקודת מס הכנסה, לראשונה,131 מסוימת יחד עם הדוח המוגש לפי סעיף
לגבי אותה שנת מס; הגיש בעל מפעל חקלאי מאושר הודעה כאמור, יחולו
לגבי כלל הכנסותיו מגידולים חקלאיים, משנת המס שלגביה הוגשה ההודעה
לחוק זה,24 עד21 ואילך, הוראות פרק ו' לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיפים
והוא לא יוכל לחזור בו מהודעתו פעם נוספת.
,)א( לחוק העיקרי30 בסעיף זה, "גידול חקלאי" – כהגדרתו בסעיף
)ד(
לחוק זה.21 כנוסחו בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
במדינות המפותחות ננקטים באופן מסורתי ועקבי צעדי מדיניות שנועדו לתמוך במגזר
כללי
החקלאי ולחזקו. צעדים אלה נובעים מההכרה בחשיבותה הלאומית של החקלאות ומהרצון למנוע
הידרדרות של המגזר הכפרי, זניחת קרקעות, אבדן תעסוקה והשתנות הנוף החקלאי.
.לעיסוק בחקלאות תועלות ומשמעויות החורגות מהייעוד המסורתי של אספקת תוצרת חקלאית
התועלות הציבוריות של החקלאות נובעות מתרומתה בתחומי ההתיישבות, החברה, התרבות, התיירות,
האקולוגיה והסביבה. תועלות אלה כוללות תועלות כלכליות )ערך הייצור החקלאי, הערך של נדל"ן
הצמודים לנוף חקלאי, ערכי תיירות, פנאי ונופש(, תועלות מערכתיות )שימור שטחים פתוחים(, תועלות
למשק המים )חלחול מי גשמים וקליטה של מי נגר(, תועלות סביבתיות, תועלות אקולוגיות וכן תועלות
חברתיות ותרבותיות.
העוסקים בחקלאות מייצרים ערכים אלה – שהם חלק מהמוטיבציה להמשך קיומה של חקלאות
משגשגת – בפועל, בלי לקבל על כך כל תמורה )ראו: צבן ח' ואחרים, חקלאות בת קיימא במכלול שמירת
((.2004) 27 ', עמ6–5 ערכם של שטחים פתוחים בישראל, יער, גיליון
טרם הקמת המדינה, שימשה ההתיישבות החקלאית מכשיר להגשמת יעדים לאומיים, ובהם קליטת
עלייה, פתרונות דיור, ייצור מזון, פריסה מרחבית של האוכלוסייה בשטחי ארץ ישראל, ועוד. גם כיום,
החקלאות מהווה מנוף לקידום יעדים של חיזוק ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית. אחת התועלות
המושגות באמצעות קיומם של ענפי החקלאות היא פיזור אוכלוסייה וקידום כלכלי של הפריפריה, בדגש
על הפן התעסוקתי; באזורי פריפריה החקלאות היא מקור תעסוקה ופרנסה מרכזי, המסייע לגיוון ההיצע
התעסוקתי בעבור התושבים.
השטחים החקלאיים מהווים תשתית לפעילות נופש ותיירות, שתורמת גם היא לגיוון מקורות
התעסוקה. במקרים רבים, התועלת הכלכלית מתיירות עולה על התועלת הכלכלית מחקלאות באותו
שטח, אך ברור שקיומה של תיירות באותו שטח תלוי בקיומה של החקלאות בו.
נוסף על פעילות תיירותית, פעילות חקלאית יוצרת פעילות כלכלית נלווית במשק, כגון אספקת חומרי
19
גלם, טכנולוגיות, מכשור מתאים וכדומה. פעילות כלכלית זו תלויה במידה רבה בהמשך קיומה של
פעילות חקלאית יציבה.
וכך כותבים מ' קפלן, נ' רינגל ול' אמדור על התועלות הציבוריות הגלומות בחקלאות: "ערכים
ציבוריים אלה אינם משוקללים בהערכת תרומתה של החקלאות למשק ולחברה הישראלית, והעוסקים
בחקלאות אינם מתוגמלים בגינם. החברה בכללותה, הדור הנוכחי והדורות הבאים, יוצאת נפסדת.
הפסקת קיומה של חקלאות ונטישת שטחי חקלאות עקב חוסר כדאיות כלכלית תביא בעקבותיה לאבדן
חלק נכבד מהתרומות הציבוריות ולפגיעה בשורה ארוכה של ערכים קיומיים לחברה" )ראו: מ' קפלן
((.2011) 11 'ואחרים, "חקלאות נופית: חקלאות בת קיימא", נקודת חן, עמ
מגוון התועלות הציבוריות של החקלאות, המתואר לעיל, דורש אם כן מציאת איזון בין צורכי הפיתוח
לצורכי החקלאות במשק הישראלי ונקיטת אמצעים לשימור, להגנה, לעידוד ולפיתוח של העיסוק
בחקלאות. אחת הדרכים להשגת מטרות אלה היא מתן מענקים והטבות מס.
)להלן – החוק או חוק לעידוד השקעות הון1980–חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א
. החוק נועד לעודד השקעות הון בחקלאות לכמה מטרות המפורטות בסעיף 1980 בחקלאות(, נחקק בשנת
לחוק: שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הגברת היעילות במגזר החקלאי ועידוד המגזר החקלאי 1
כגורם חלוצי, ביטחוני וחברתי. החוק קבע מנגנון לאישור תוכניות להקמה, לפיתוח או להרחבה של
מפעלים חקלאיים כהגדרתם בחוק, בידי מינהל השקעות בחקלאות שהוקם לצורך זה. בעל מפעל חקלאי
שתוכניתו אושרה כאמור זכאי למענק לפי הוראות פרק ה' לחוק. כמו כן נקבע, בפרק ו' לחוק, מסלול
לקבלת הטבות מס. גם הטבות אלה ניתנות על פי החוק רק לבעל מפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בחוק
)להלן – בעל מפעל חקלאי מאושר(.
)להלן – חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, קובע מנגנון1959–חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט
למתן מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה. בעוד שבמנגנונים הקבועים בחוק האמור בוצעו עדכונים
רבים לאורך השנים, הרי שחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות כמעט ולא תוקן בהיבטים אלה. כך למשל,
לפי מתווה המענקים שבחוק לעידוד השקעות בתעשייה, מפעל בנגב ומפעל בצפון באשכול פריפריאלי,
ג)ג( לחוק האמור(. בעוד 40 )ראו סעיף30% העומדים בתנאים לפי אותו חוק, זכאים למענק בשיעור של עד
שעל פי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, המענק שניתן לתת כיום לחקלאים עומד על שיעור של עד
לכל היותר.20%
לנוכח המצב המתואר לעיל, התעוררו בשנים האחרונות קשיים משפטיים מהותיים לגבי אופן יישומו
של החוק בידי משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאוצר.
ניתנה חוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )כלכלי–פיסקלי( בעניין מתן2013 בחודש מרס
לחוק–יסוד: הממשלה( 32 מענקים לעידוד השקעות הון מכוח סמכותה השיורית של הממשלה )לפי סעיף
)להלן – חוות הדעת(. חוות הדעת מבוססת, בין השאר, על ההלכה ולפיה סמכותה השיורית של הממשלה
קיימת רק במקום שבו החקיקה המסדירה את אותו נושא אינה יוצרת הסדר שלילי המונע את הפעלתה.
נקודת המוצא של חוות הדעת היא כי דרך המלך להענקת מענקים לעידוד השקעות הון )למטרות
הקבועות בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה או בחוק )להלן – חוקי העידוד(, היא במסגרת חוקי
העידוד, וכי קביעת מסלולים מינהליים מכוח סמכותה השיורית של הממשלה, לקידום המטרות הקבועות
20
בחוקי העידוד, ראוי שתישמר למקרים מוגבלים בלבד – מקרים שבהם קיים צורך ממשי בגמישות
ובהתאמה לצרכים משתנים, אשר קיים קושי לתת להם מענה במסגרת הקשיחה של חקיקה ראשית. כך,
נקבע בחוות הדעת כי מתן תוספת מינהלית קבועה לאורך זמן על הקבוע בחוקי העידוד מעלה קושי רב,
ואינה מתיישבת עם המגבלות על פעילות הממשלה מכוח סמכותה השיורית.
כדי לתת מענה לקושי המשפטי שצוין לעיל, אשר הוביל בין השאר להיווצרותם של מסלולים
מינהליים כאמור, ובשל הצורך בעדכון מנגנוני התמיכה שבחוק כמתואר לעיל, מוצע לערוך רפורמה
מקיפה בחוק וליצור הקבלה בין ההטבות הניתנות כיום למגזר התעשייתי )מכוח חוק לעידוד השקעות הון
בתעשייה( לאלה הניתנות למגזר החקלאי. הרפורמה המוצעת בחוק זה, יש בה כדי לעודד את הפיכת
החקלאות בישראל לחקלאות בת־קיימא, שערכיה הציבוריים והסביבתיים נשמרים לאורך שנים.
במסגרת התיקון המוצע, מוצע לעדכן את שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק, להשוות את
שיעורי המס המופחתים לשיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, וכן לאפשר את
קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקבוע בעניין זה בחוק לעידוד
השקעות הון בתעשייה.
בתוך כך מוצעים תיקונים שונים, בין השאר בהוראות הנוגעות למטרות החוק, מבנה הפעילות של
המנהלה )כיום – מנהלת ההשקעות( לרבות הרכב המנהלה ודרך ההשגה על החלטותיה וסמכות שר
החקלאות ופיתוח הכפר )להלן – השר( לקבוע נהלים לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות. כמו כן מוצע
לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בפרק ו' לחוק ולשם כך להחליף ולתקן כמה הוראות מרכזיות בו.
בין השאר, מוצע לנתק את הקשר הקיים כיום בין הטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק לפיו,
הכול כמפורט להלן.
בנובמבר5) , מיום כ"ז בחשוון התשע"ט1267 הצעת החוק פורסמה בעבר בהצעות חוק הממשלה
. מאחר שהליכי חקיקתה לא הושלמו באותה כנסת כמו גם 20(, ואושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה־2018
., לא ניתן להחיל על הצעת החוק דין רציפות, והיא מתפרסמת כעת בשנית21בכנסת ה־
: לחוק קובע כך1 סעיף1 סעיף
"מטרה
– . מטרת חוק זה היא עידוד השקעות הון בחקלאות לשם1
( שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי פיתוח יצוא חקלאי ופיתוח מחליפי יבוא מובהקים כפי1)
;שיקבעו בכללים שר האוצר ושר החקלאות באישור ועדת הכספים של הכנסת
( ניצול יעיל של תנאי טבע, יכולת כלכלית, ידע טכני וניסיון מקצועי הגלומים במגזר החקלאי, ככל2)
;המועיל למשק המדינה
".( עידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, בטחוני וחברתי3)
מוצע להחליף סעיף זה בהוראה חדשה אשר תואמת את התפיסה העדכנית לגבי מקומה של החקלאות
במדינה כיום, ובהלימה למטרות חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה.
הסעיף המוצע נועד לתת מענה למציאות החקלאית והכלכלית בימינו, תוך הדגשת החקלאות כאמצעי
לחיזוק ההתיישבות והביטחון התזונתי והלאומי של תושבי המדינה.
על פי המוצע, החוק נועד לעודד השקעות הון בחקלאות, בין השאר, לשם פיתוח כושר ייצור חקלאי
21
מגוון, לשם יצירת עוגנים כלכליים להתיישבות באזורי פיתוח, לשם עידוד חקלאות אקולוגית אשר
משמרת סביבה, משאבי טבע וערכי נוף, ולשם שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות
בשווקים בין־לאומיים, כלומר בשווקים בחוץ לארץ. הכול, תוך קידום יוזמה וצמיחה כלכלית ושימור
משאבי טבע וסביבה.
לחוק ולהוסיף הגדרות חדשות הנדרשות4 מוצע לתקן כמה הגדרות הקיימות בסעיף3 ו־2 סעיפים
בעקבות התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו )לעניין ההגדרות הייחודיות המוצעות לפרק ו' לחוק שעניינו
להצעת החוק(.24 עד21 הטבות מס, ראו דברי ההסבר לסעיפים
,בין השאר מוצע לתקן את ההגדרה "תוכנית זוטא". "תוכנית זוטא" היא תוכנית שהיקפה מצומצם
לחוק, אלא של 5 ושאינה מחייבת אישור של המנהלה לעידוד השקעות הון בחקלאות הפועלת מכוח סעיף
מנהל המנהלה, בלבד. מוצע לעדכן את הסכום הקבוע בהגדרה כך שתוכנית זוטא תהיה תוכנית שהיקף
אלף שקלים חדשים )במקום "חצי מיליון שקלים" כיום(. יובהר כי התיקון 130 ההשקעה בה אינו עולה על
המוצע תואם את המצב הנוהג בפועל ואת הסכום שנקבע בתקנות עידוד השקעות הון בחקלאות )שינוי
(.639 ' )ק"ת התשנ"ב, עמ1992–סכום ההשקעה בתוכנית זוטא(, התשנ"ב
כמו כן מוצע לתקן את ההגדרה "מפעל חקלאי" ולהבהיר כי מונח זה אינו כולל נכסים אשר משמשים
, או 1973–יצרן חקלאי )כהגדרתו בחוק( לפיתוח כהגדרתו בחוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג
א לחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. כך, לגבי 18 לפעילות בתחום הביוטכנולוגיה כהגדרתה בסעיף
הנכסים המשמשים לעיסוקים אלה, אשר נמצאים על התפר בין חקלאות לתעשייה, יכול שיינתנו הטבות
מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, ולא מכוח החוק.
מוצע למחוק מההגדרה "תוצרת חקלאית" את הדרישה שלפיה מדובר בתוצרת המיועדת בעיקרה
לייצוא. התיקון המוצע מגדיל את ציבור החקלאים שייכנסו לגדרי ההגדרה "יצרן חקלאי" וכך יוכלו
להיות זכאים למענקים לפי פרק ה' לחוק. זאת, בהתאמה להרחבת מטרות החוק כמוצע לעיל.
: לחוק קובעים כדלקמן6 ו־5 סעיפים7 עד4 סעיפים
"הקמת המינהל
.. מוקם בזה מינהל השקעות בחקלאות )להלן – המינהל( אשר יפעל להגשמתה של מטרת חוק זה5
רשויות המינהל
:. אלו רשויות המינהל6
;(( מנהל המינהל )להלן – המנהל1)
;(( מינהלת המינהל )להלן – המנהלה2)
".(( מועצת המינהל )להלן – המועצה3)
מאחר שבפועל, הגוף המרכזי בפעילות מינהל ההשקעות בחקלאות היא מינהלת המינהל, מוצע
לחוק שעניינו הקמת המינהל בהוראה המשקפת את המצב הקיים, ולפיה במשרד 5 להחליף את סעיף
החקלאות ופיתוח הכפר )להלן – המשרד( תפעל, לשם יישום החוק, מנהלה להשקעות הון בחקלאות )להלן
– המנהלה(.
– לחוק, שעניינו רשויות המנהל, ובכללן מועצת המנהל )להלן6 כמו כן, מוצע לבטל את סעיף
המועצה(, זאת מתוך הכרה בכך שאין בפעילותו של גוף זה כדי לתרום מהותית לעבודתה של המנהלה,
22
שהיא כאמור הגוף המרכזי לעניין יישום החוק. בהתאם לכך, סמכויות המוקנות כיום בחוק למועצה, וכן
סמכויות חדשות שמוצע לעגן בחוק, כמו הסמכות לייעץ לשר ביחס לגיבוש עקרונות מדיניות התמיכה
להצעת החוק(, ירוכזו כעת 10 א( לחוק כנוסחו המוצע בסעיף1)()א10 בהשקעות הון בחקלאות )ראו סעיף
בידי המנהלה.
: לחוק עניינו במינוי מנהל מינהל ההשקעות בחקלאות, וזו לשונו7 סעיף
"מינוי המנהל
. הממשלה תמנה את המנהל בהמלצת שר החקלאות; המנהל יהיה בתוקף תפקידו חבר המנהלה וחבר7
".המועצה ויושב הראש שלהן
האמור ולקבוע כי סגן המנהל הכללי הבכיר במשרד, המופקד על נושא7 מוצע להחליף את סעיף
ההשקעות והמימון בחקלאות, יהיה מנהל המנהלה ויושב הראש שלה. הנוסח המוצע תואם את התיקון
המוצע לעיל לעניין ביטול המועצה וכן מייתר את הצורך במינויו של מנהל בידי הממשלה – הליך מינוי
מורכב שאינו נחוץ.
לחוק ולמחוק ממנו את ההתייחסות לתפקידיו של המנהל ביחס8 בהמשך לכך, מוצע לתקן את סעיף
למועצה. כמו כן מוצע, מטעמי יעילות, לבטל את סעיף קטן )ב( של הסעיף האמור שכיום אין בו צורך. וזה
נוסחו:
")ב(כל שיש להגישו למנהלה, למועצה או לשרים יוגש באמצעות המנהל וכל הודעה מטעמם תימסר על
ידיו."
7 עד4 בהמשך לתיקונים המוצעים בהוראות הנוגעות למנהלה ולמנהל, בסעיפים
כללי12 עד8 סעיפים
להצעתהחוק, מוצע לתקן הוראות נוספות בפרק ג' לחוק במטרה לייעל את עבודת המנהלה, ובכלל זה
הוראות הנוגעות להרכב המנהלה, המניין החוקי לפעילותה, סדרי עבודתה, סמכויותיה ותפקידיה, הכל
כמפורט להלן.
)א( לחוק קובע את הרכב המנהלה, ולפיו "המנהלה תכלול בנוסף למנהל את9 סעיף9 ו־8 סעיפים
החברים הבאים:
;( שני נציגי משרד החקלאות, שימנה שר החקלאות1)
;( שני נציגי משרד האוצר, שימנה שר האוצר2)
;( נציג משרד התעשייה, המסחר והתיירות, שימנה שר התעשייה, המסחר והתיירות3)
".( נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, שימנה שר החקלאות4)
מוצע לשנות את הרכב המנהלה כך שיכלול ארבעה נציגים של המשרד, שימנה השר, במקום שני
((, שממנה השר 4) (( ונציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית )פסקה1) נציגים של המשרד )פסקה
כיום. בין נציגי המשרד שהשר ימנה כאמור מוצע לכלול את עובד שירות ההדרכה והמקצוע במשרד, זאת
מאחר שהניסיון מלמד כי נוכחות של גורם מקצועי כאמור מסייעת לקבל החלטות מבוססות מקצועית.
כמו כן מוצע לכלול בין נציגי המשרד שימונו כאמור גם את היועץ המשפטי של המשרד או נציגו וכן את
חשב המשרד או נציגו, וזאת במטרה להבטיח כי המענקים מכוח החוק יוענקו תוך שמירה מיטבית על
עקרונות של מינהל תקין, ובהתאם לעקרונות המשפטיים והנהלים הכלליים החלים לעניין ועדות
)א( לחוק, שנוסחה מובא לעיל.9 ( של סעיף1) המעניקות תמיכות. לשם כך, מוצע להחליף את פסקה
23
()א9 ( של סעיף2) עוד מוצע כי אחד משני הנציגים של משרד האוצר שממנה שר האוצר, לפי פסקה
לחוק, יהיה עובד רשות המסים.
)א( לחוק שנוסחה מובא לעיל, בהתאם לשמו המעודכן9 ( של סעיף3) לבסוף מוצע להחליף את פסקה
של משרד הכלכלה והתעשייה.
)ב( לחוק מאפשר לשר ולשר האוצר למנות נציג ציבור למנהלה מקרב נציגי הארגונים היציגים9 סעיף
של החקלאים )ארגוני המגדלים( במועצה. מאחר שמדובר במנגנון מנהלי פנימי של הממשלה, להבדיל
א כנוסחו המוצע, שהשרים האמורים יוכלו 9 מגוף ייצוגי, מוצע לבטל הוראה זו ולקבוע תחתיה, בסעיף
למנות למנהלה נציג של ארגוני המגדלים שיהיה במעמד של משקיף. מינוי משקיף כאמור יהיה בו כדי
לתת ביטוי לעמדות הציבור בהליך עבודתה של המנהלה. בהתאם לכך, ומאחר שהמשקיף אינו עובד
המדינה, מוצע לקבוע לגביו הוראות מקובלות בחקיקה עדכנית לעניין מניעת ניגוד עניינים.
:)ב( לחוק שמוצע לבטלו9 וזה נוסחו של סעיף
")ב(השרים רשאים למנות למנהלה נציג ציבור מקרב נציגי הארגונים היציגים של החקלאים
במועצה."
,)ד( לחוק קובע כי "חברי המנהלה יהיו גם חברי המועצה", ומוצע, עקב ביטולה של המועצה9 סעיף
להצעת החוק, לבטלו.5 כמוצע בסעיף
,ב כנוסחו המוצע, ולקבוע בו שהמניין החוקי בישיבות המנהלה9 לבסוף, מוצע להוסיף לחוק את סעיף
קרי המניין המזערי שבו יכולה המנהלה לפעול ולקבל החלטות, הוא רוב חבריה, כלומר – חמישה חברים
לפחות, ובהם החברים המנויים במפורש בסעיף. הוראה זו, שלא קיימת כיום בחוק, נועדה להבטיח את
תקינות עבודת המנהלה.
לחוק, שעניינו תפקידי המנהלה ולהוסיף לתפקידיה את הסמכות10 מוצע לתקן את סעיף10 סעיף
לייעץ לשר בקביעת עקרונות התמיכה בהשקעות הון בחקלאות ואת הסמכות לגבש, מדי שנה, את נוהלי
ב( המוצעות(. על 1)–א( ו1) התמיכה בהשקעות הון בחקלאות, בהתאם לעקרונות האמורים )ראו פסקאות
פי המוצע, ייקבעו במסגרת נוהלי התמיכה האמורים תנאים וכללים למתן מענקים, ובכלל זה הוראות
לעניין הדרך והמועד להגשת בקשות לאישור תוכנית ולחישוב עלויות של השקעות במפעלים ובתשתיות.
מוצע להבהיר כי המנהלה תאשר תוכניות לפי נוהלי התמיכה בהשקעות הון בחקלאות, החלים לגבי
השנה שבה ניתן האישור.
עוד מוצע להסמיך את המנהלה לבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי דין. כך, יהיה ניתן להטיל עליה
תפקידים נוספים, דוגמת ביצוע בדיקות, שמיעת עמדות וגיבוש המלצות בנושאים נוספים בתחום
החקלאות.
)א( לחוק, שעניינן10 ( בסעיף4) ( עד2) במסגרת התיקונים המוצעים לעיל, מוצע לבטל את פסקאות
בנושאים שייקבעו על פי המוצע בנוהלי התמיכה בהשקעות הון, וזה נוסחן:
;( לקבוע סדרים ומועדים להגשת בקשות לאישור תכנית2)"
;( לאשר חישובי עלויות להשקעות במפעל חקלאי ובתשתית3)
".( לקבוע את תנאי מתן ההטבות4)
לחוק שעניינו מינוי ועדות מייעצות למנהלה, זאת מאחר שאין בהן11 מוצע לבטל את סעיף11 סעיף
24
, להצעת החוק5 צורך ובפועל, לא מונו ועדות כאלה. כמו כן מוצע, לנוכח ביטולה של המועצה, בסעיף
לחוק( וסדרי פעילות 13 לחוק(, תפקיד המועצה )סעיף12 לבטל הוראות שעניינן מינוי המועצה )סעיף
לחוק(.14 המועצה )סעיף
: לחוק שמוצע לבטלם14 עד11 וזה נוסחם של סעיפים
"מינוי ועדות מייעצות
. המנהלה תמנה ועדות מייעצות שימליצו לפניה בעניינים או בסוגי עניינים שתקבע; חבר אחד לפחות11
.בכל ועדה יהיה מעובדי משרד החקלאות והוא יהיה יושב ראש הועדה
מינוי המועצה
. )א( השרים ימנו למועצה, בנוסף לחברי המנהלה, נציגים מקרב הציבור, שימונו לאחר התייעצות עם12
ארגונים של חקלאים שהם לדעת השרים ארגונים יציגים לעניין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים
ומקצועיים בתחום החקלאות.
.)ב( מספר נציגי הציבור במועצה לא יעלה על חמישה עשר ולא יפחת משנים עשר
תפקיד המועצה
. תפקיד המועצה הוא לייעץ לשרים בכל ענין הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה ובכל הנוגע לעידוד13
.השקעות הון בחקלאות
סדרי פעולות המועצה
.. )א( המועצה תתכנס לא פחות מפעמיים בשנה14
".)ב( המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בתקנות
המוצע15 לסעיף12 סעיף
לחוק, שעניינו תשלומים לחברי המועצה בהוראה מעודכנת שעניינה15 מוצע להחליף את סעיף
גמול והחזר הוצאות למשקיף שהוא, כאמור, היחיד מבין המשתתפים בדיוני המנהלה שאינו עובד
המדינה. בהתאם מוצע, בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מהמשקיפים לשם ביצוע תפקידם כיאות, לעגן
בחוק את האפשרות לשלם למשקיף כאמור בעבור השתתפותו בישיבות המנהלה. הגמול או החזר
ההוצאות שישולמו כאמור יהיו בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות
ציבוריות.
לחוק יסודות32 על פי המוצע, הוראה זו לא תחול על משקיפים שהם עובדי גוף נתמך כהגדרתו בסעיף
)יצוין כי משקיף, מעצם הגדרתו, אינו עובד גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 1985–התקציב, התשמ"ה
האמור(, זאת לנוכח ההבנה ששכר העבודה המשולם לעובדים כאמור ממעבידם מגלם גם תשלום בעד
השתתפותם בישיבות המנהלה.
: לחוק שמוצע כאמור להחליפו15 וזה נוסחו של סעיף
"התשלומים לחברי המועצה
. חבר המועצה נציג ציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות15
".המועצה, לרבות הפסד שכר עבודה
המוצע16 לסעיף
: לחוק קובע הוראת סודיות בזו הלשון16 סעיף
25
"סודיות
. אין לגלות מדיוניהן של המנהלה או המועצה או כל חומר שנמסר להן אלא על ידי המנהל או השרים או16
".בהסכמתם
מוצע להחליף הוראה זו בהוראה עדכנית, אשר מתירה גילוי מסוים של מידע המגיע למנהלה לפי
, ומאפשרת התחשבות באינטרסים 1998–החוק, אך מכפיפה אותו להוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח
הכלכליים והמסחריים של מגישי הבקשות למנהלה.
א המוצע16 לסעיף
מוצע לעגן בחוק את סמכותו של שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בצו, מדי שנה, את העקרונות
לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות, וזאת לאחר היוועצות עם המנהלה. העקרונות שייקבעו כאמור יחולו
על השנה שאחרי השנה שבה נקבעו, ומוצע לקבוע מנגנון של ברירת מחדל למקרה שבו לא נקבעו, בשנה
מסוימת, עקרונות כאמור.
העקרונות לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות משקפים מדיניות שנתית שיעדיה הם פיתוח החקלאות
באמצעים הקבועים בחוק. מדיניות זו נבחנת ומתעדכנת מדי שנה בהתאם להתפתחויות בענפים
החקלאיים השונים ובהתאם לצורך. מדובר בהסדר הדומה במהותו לעקרונות מדיניות הפיתוח בענף
לתקנות תכנון משק החלב )קביעת 1 החלב, אשר נקבעים בהקשר של הקצאת מכסות חלב )ראו תקנה
((.1748 ' )ק"ת התשע"ד, עמ2014–מכסות חלב(, התשע"ד
לחוק העיקרי שעניינם בזכות להגיש ערר על22 ו־21 מוצע לבטל את סעיפים36 ו־18 ,13 סעיפים
החלטות המנהל והמנהלה ובהרכב ועדות הערר, בהתאמה. במקום ההסדר האמור, ובהתאם למקובל
בחקיקה עדכנית, מוצע כי תקיפה של החלטות המנהלה והמינהל תיעשה בדרך של הגשת עתירה מנהלית
להצעת החוק, לתקן בהתאם את חוק בתי 36 לבית המשפט לעניינים מנהליים. לשם כך מוצע, בסעיף
.2001–משפט לעניינים מנהליים, התשס"א
: לחוק שמוצע כאמור לבטלם22 ו־21 וזה נוסחם של סעיפים
"ערר
)ג( רשאי לערור על39 )ב( או )ג( או38 ,19 ,18 . )א( הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהלה לפי סעיפים21
.ההחלטה לפני השרים, תוך ששים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה
.)ב( הערר יהיה בכתב ויפורטו בו הנימוקים
,)ג( הערר יוגש לוועדת הערר והיא תחווה דעתה לשרים; השרים רשאים לאשר החלטת המנהלה
לבטלה או לשנותה.
ועדת ערר
;. )א( השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי הציבור שבמועצה ושלושה נציגי הממשלה22
.השרים ימנו את יושב הראש
.)ב( מנין חוקי לדיון בוועדה יהיה שלושה לרבות יושב ראש, נציג ציבור אחד ונציג ממשלה אחד
לחוק, ומתן סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים לדון בהחלטות22 ו־21 עקב ביטולם של סעיפים
המנהל והמנהלה לפי החוק, כמוצע לעיל, מוצע לתקן בהתאם את כותרת פרק ד' לחוק העיקרי.
)ב( לחוק קובע כי "מבקש שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי, מושב17 סעיף14 סעיף
26
."עובדים או כפר שיתופי, יגיש למנהלה בקשה לאישור תוכנית ורשאי הוא להגישה באמצעות האגודה
מאחר שכיום, חקלאים שהם חברי אגודות שיתופיות במושבים אינם פועלים עוד באמצעות אותן אגודות
)ארגוני קניות( לביצוע פעילותם כחקלאים כפי שנהגו לעשות בעבר, הוראה זו מתייתרת ומוצע לבטלה.
)א( לחוק כך שיובהר כי סמכות המנהלה לאשר תוכנית כפופה18 מוצע לתקן את סעיף15 סעיף
לעקרונות התמיכה בהשקעות הון שנקבעו לאותה שנה. מאחר שעקרונות אלה נקבעים על פי המוצע
בהתאם למטרות החוק )ולתקציב המנהלה(, ממילא התוכניות שניתן לאשר הן רק כאלה שמתיישבות עם
הגשמת מטרות החוק ומוצע על כן למחוק את ההתייחסות להיבט זה.
קרקע ומים הם גורמי ייצור הכרחיים לצורך עיסוק בחקלאות. הקצאתם מוסדרת בנוהלי16 סעיף
. בענפים מסוימים, נדרשות גם מכסות 1959–רשות מקרקעי ישראל ובכללים מכוח חוק המים, התשי"ט
)ב( לחוק, אחד התנאים לאישור תוכנית הוא ש"יהיו ברשות המגדל 19 ייצור )למשל חלב, הטלה(. לפי סעיף
קרקע ומים ומכסות ייצור הדרושים לביצוע התכנית". הוראה זו נועדה למנוע מצב שבו המנהלה נותנת
מענק להשקעות הון למי שאין ברשותו אמצעי ייצור בסיסיים לעיסוק בחקלאות.
לחוק ולהבהיר כיצד חלה הדרישה הקבועה בו לגבי כל19 מוצע להחליף את סעיף קטן )ב( של סעיף
אחד מסוגי היצרנים החקלאיים. כך, מוצע כי יצרן חקלאי שהוא מגדל תוצרת חקלאית )קרי יצרן חקלאי
( להגדרה "יצרן חקלאי"(, יידרש להראות שיש ברשותו קרקע, מים ומכסות ייצור )ככל 1) כאמור בפסקה
שנדרשות באותו ענף(, ואילו יצרן חקלאי שאינו מגדל תוצרת חקלאית, אלא הוא בעל מערכות ומיתקנים
( להגדרה "יצרן חקלאי", קרי קבלן שירותים )מי שמספק שירותים שונים למגדל תוצרת 2) כאמור בפסקה
חקלאית, דוגמת גיזום, חריש, זריעה וכיוצא באלה(, יידרש להראות שאמצעי הייצור האמורים מצויים
ברשותו של המגדל שלו הוא מספק את שירותיו.
יצוין כי התיקון המוצע נועד להבהרה בלבד ואין בו כדי לשנות את המצב הקיים, שכן קבלני שירותים
כאמור זכאים לקבל מענקים לפי החוק גם כיום, מגדלים רבים מעסיקים קבלני שירותים והם חלק
משרשרת הייצור החקלאי.
:)ב( לחוק, שמוצע להחליפו19 וזה נוסחו של סעיף
")ב(לא תאשר המנהלה תכנית אלא אם הוכח להנחת דעתה כי עם תחילת ביצוע התכנית יהיו ברשות
המגדל קרקע ומים ומכסות ייצור הדרושים לביצוע התכנית."
לחוק ולבטל את הדרישה לקבל המלצת ועדה מייעצת לפני אישור20 מוצע לתקן את סעיף17 סעיף
תוכנית זוטא בידי המנהל. החוק מאפשר למנהל לאשר תוכנית זוטא בלא צורך באישור המנהלה )ראו
)ב( לחוק(, והתקרה לתוכנית זוטא נקבעה בתקנות מכוח החוק )וכעת – בחוק, בהגדרה "תוכנית 20 סעיף
אלף שקלים חדשים. כמו כן, גם בקשות לאישור תוכנית זוטא נבחנות לפי כללי המנהלה, 130זוטא"( ל־
באמצעות עובדיה המקצועיים, בהיבטים ההנדסיים, התכנוניים והכלכליים. לנוכח האמור, ובמטרה
לפשט את עבודת המנהלה, מוצע לבטל את הצורך בהתייעצות עם ועדה מייעצת בטרם אישור תוכנית
זוטא.
כמו כן, עקב ביטולה של ועדת הערר והקניית הסמכות לדון בעתירות נגד החלטות המנהל והמנהלה
להצעת החוק, 36 ו־18 ,13 לפי החוק לבית משפט לעניינים מינהליים, כמפורט בדברי ההסבר לסעיפים
)ג( לחוק, וזה נוסחו:20 מוצע לבטל את סעיף
27
")ג( הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל על פי סעיף זה רשאי לערור לוועדת הערר שמונתה לפי סעיף
, תוך ששים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה 22
".או לשנותה, והחלטתה תהיה סופית
כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר להצעת החוק, נקבע בחוות הדעת כי דרך המלך להענקת19 סעיף
מענקים לעידוד השקעות הון היא במסגרת חוקי העידוד )בתעשייה או בחקלאות, לפי העניין(, וכי מתן
תוספת מנהלית קבועה לאורך זמן על הקבוע בחוקי העידוד, למטרות הקבועות באותם חוקים – למשל
במסגרת המסלולים המנהליים למתן מענקים שהפעיל המשרד – מעלה קושי רב, ואינה עונה על המגבלות
המוטלות על פעילות הממשלה מכוח סמכותה השיורית.
כדי לתת מענה לקושי המשפטי שצוין לעיל, ולשפר את האטרקטיביות של מנגנוני התמיכה מכוח
לחוק, כך שהמענק שיינתן למפעל חקלאי 24 החוק, מוצע להגדיל את שיעורי המענקים הקבועים בסעיף
מהמחיר המקורי של המפעל )למעט הוצאות לרכישת הקרקע(, 25% מאושר באזור פיתוח א' יעמוד על
מהמחיר כאמור, 20% ממנו כיום, והמענק שיינתן למפעל כאמור באזור פיתוח ב' יעמוד על20% במקום
ממנו כיום.10% במקום
יוזכר כי תחומי האזורים – "אזור פיתוח א'" ו"אזור פיתוח ב'" – המוזכרים בסעיף זה, מוגדרים בצו
)ק"ת התשע"ד, עמ' 2013–לעידוד השקעות הון בחקלאות )קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו־ב'(, התשע"ד
(, מכוח סעיף קטן )ב( של סעיף זה.40
לחוק עניינו בתשלום מענק לחקלאים במושבים באמצעות אגודות שיתופיות )ארגוני27 סעיף20 סעיף
קניות(. מאחר שכאמור, כיום פועלים חברי האגודות השיתופיות במושבים שלא במסגרת אותן אגודות
שיתופיות, הוראה זו מתייתרת ומוצע לבטלה.
: לחוק שמוצע לבטלו27 וזה נוסחו של סעיף
"תשלום מענק
. מענק לבעל מפעל חקלאי מאושר שהוא חבר באגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי, מושב עובדים או27
כפר שיתופי ישולם במישרין לבעל המפעל, זולת אם ביקש לקבלו באמצעות האגודה, ואולם אם הגיש את
הבקשה לאישור התכנית באמצעות האגודה, לא ישולם לו המענק אלא באמצעותה."
א". סעיף זה35 א לחוק, "לא ישולם מענק למי שבחר במסלול הטבות חלופי על פי סעיף28 לפי סעיף
אפשר למי שהיה זכאי למענק לפי החוק, לקבל פטור מתשלום מס חברות למשך חמש שנים אם יוותר על
לחוק. בשל התיקון המוצע בהצעת חוק זו במתווה הטבות המס, 33 המענק ועל הטבות המס לפי סעיף
להצעת החוק, וניתוק הקשר בין הזכאות למענק לזכאות לקבלת הטבות מס, מתייתרת 24 עד21 בסעיפים
הוראה זו ומוצע על כן לבטלה.
מוצע לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בפרק ו' לחוק ולשם כך
כללי24 עד21 סעיפים
להחליף ולתקן כמה הוראות מרכזיות בו.
.מתווה הקלות המס לחקלאים הקבוע כיום בפרק ו' לחוק, הוא מיושן ולא אפקטיבי
מבנה התמיכות במגזר החקלאי בישראל מורכב ברובו מתמיכות עקיפות, שתכליתן להגן על מוצרים
( של ארגון ה–PSE )Producer Support Estimate–חקלאיים המיועדים לשוק המקומי. לפי מדד ה
80% , אשר מודד את סוג התמיכות הניתן למגזר החקלאי בישראל ואת גובהן, בסביבותOECD
28
(מהתמיכות בחקלאות הן תמיכות עקיפות המתבטאות בעיקר במכסי מגן וברגולציה ענפית )תכנון מרכזי
בענפי החלב והביצים למאכל.
מחושבת באופן מצרפי לפי ענפים, ובענפי ייצוא )ענפים של גידולים מוטיPSE ההגנה המכסית במדד
ייצוא, כפי שיוסבר להלן(, שוויה אפס. כלומר, בפועל, התמיכה בחקלאות בישראל ניתנת כיום לגידולים
המיועדים לשוק המקומי, ואינה ניתנת כלל בענפים שהגידולים בהם מיועדים לייצוא. התיקון המוצע
במבנה הטבות המס יאפשר תיקון של עיוות זה.
חשוב מכך, ייצוא תוצרת חקלאית מישראל קיים בעיקר בענפים שבהם יש ליצרנים החקלאיים
המקומיים יתרון יחסי בשווקים בחוץ לארץ. לעומתם, הענפים שבהם מגדלים גידולים לשוק המקומי הם
כאלה שבהם אין ליצרנים המקומיים יתרון יחסי מול מדינות העולם. על כן, לגידולים שהם מוטי ייצוא,
מסך הייצור של גידול 25% ההגנה המכסית אינה רלוונטית ואינה נחוצה. יתרה מכך, ייצוא של מעל
חקלאי מסוים, מהווה אינדיקציה חד־משמעית לכך שמדובר במוצר בר־תחרות בשווקים העולמיים, ובר–
קיימא, שאינו תלוי בהגנה מכסית או בתכנון ענפי. בנוסף, גידולים חקלאיים המיועדים לייצוא
מתאפיינים בדרך כלל בחקלאות מתקדמת, טכנולוגית ובת־קיימא. לכן, כל הטבה או השקעה בייצוא
מחזירה תשואה גבוהה יותר במונחי תוצר לאומי גולמי.
מתן הטבות מס למי שמייצרים תוצרת חקלאית המיועדת לייצוא יש בו כדי להביא לתיקון עיוותי
התמיכה הקיימים כיום בענפים אלה לעומת הענפים שהגידולים בהם מיועדים לשוק המקומי, ועולה
בקנה אחד עם מדיניותה הכלכלית של הממשלה.
לנוכח האמור, מוצע לערוך תיקונים במתווה הקלות המס הקבוע בפרק ו' לחוק. בדומה להקלות המס
הניתנות מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, מוצע שהקלות המס לפי החוק יינתנו לחברות
חקלאיות המגדלות גידולים ברי־תחרות התורמים לתוצר הלאומי הגולמי, קרי, לחברות שהכנסותיהן
מופקות ממכירות בשווקים שונים או שחלק ניכר מהכנסותיהן מופקות בשווקים המונים מספר גדול של
תושבים. כן מוצע, גם זאת בדומה לחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, לנתק את הקשר הקיים כיום בין
הזכאות להטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק לפיו.
המוצע30 לסעיף21 סעיף
לחוק, שהוא סעיף ההגדרות של פרק ו' לחוק, מגדיר כיום רק את המונח "מס", ומפנה30 סעיף
לפקודת מס הכנסה לעניין שאר המונחים. וזו לשונו:
"הגדרות
– . בפרק זה30
"מס" – מס הכנסה, מס חברות וכל מס אחר המוטל על הכנסה, למעט מס על ריווח הון; תהא לכל
מונח אחר המשמעות שיש לו בפקודה."
מוצע להחליף סעיף זה בסעיף חדש אשר כולל הגדרות למונחים השונים שבבסיס הסדר הטבות המס
המוצע, הכול כמפורט להלן.
להגדרה "חברה חקלאית מועדפת" – לפי המוצע, יינתנו הטבות המס לחברה חקלאית מועדפת )ראו סעיף
כנוסחו המוצע(. לשם כך, מוצע להגדיר "חברה חקלאית מועדפת" כחברה תושבת ישראל שאינה חברה 33
בבעלות ממשלתית מלאה, או שותפות רשומה ששותפות בה רק חברות שהתאגדו בישראל )למעט
29
,תאגידים שהכנסותיהם מיוחסות לבעלי הזכויות בהם לצורכי מס, כגון חברות בית וחברות משפחתיות
ולמעט שותפות כאמור שכל החברות השותפות בה הן חברות בבעלות ממשלתית מלאה(, שהיא יצרן
חקלאי מיוחד כהגדרתו המוצעת )ראו הסבר להלן(, ובלבד שאותה חברה מנהלת פנקסי חשבונות קבילים,
ושהיא או בעל תפקיד בה לא הורשעו בעבירות מס חמורות.
להגדרה "יצרן חקלאי מיוחד" – מונח מוצע זה ממקד את הזכאות להטבות מס בשני סוגים של יצרנים
( להגדרה "יצרן חקלאי" שבחוק, קרי מגדל תוצרת חקלאית 1) חקלאיים: יצרן חקלאי כאמור בפסקה
)חקלאי קלאסי(, שאינו יצרן כאמור העוסק בפיתוח זני צמחים )שכן אלה שאלה יכולים לקבל הטבות מס
( להגדרה האמורה, קרי מי 2) מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה(; ויצרן חקלאי כאמור בפסקה
שמספק שירותים שונים למגדל תוצרת חקלאית, ושעוסק בפעולות של מיון תוצרת חקלאית באמצעים
טכנולוגיים מתקדמים.
להגדרה "גידול חקלאי" – על פי המוצע, תהיה החברה החקלאית המועדפת זכאית להטבות המס רק על
הכנסותיה ממכירת גידול חקלאי מסוים, ובהתקיים שורה של תנאים הקבועים בהגדרה "הכנסה
חקלאית מועדפת" )ראו הסבר להלן(. זאת בשונה מההסדר כיום ולפיו ההטבות ניתנות לגבי מפעל חקלאי,
שעשויות לצמוח ממנו הכנסות מגידולים חקלאיים שונים.
עד1 על פי המוצע "גידול חקלאי" הוא תוצרת חקלאית מסוג מסוים, בהתאם לסיווג הקבוע בפרקים
)להלן – פקודת תעריף המכס והפטורים(, שלא נעשה בה עיבוד, 1937 , לפקודת תעריף המכס והפטורים14
( לחוק מס13)()א30 למעט תוצרת חקלאית כאמור מסוג שקבע שר האוצר. לעניין זה מוצע להפנות לסעיף
, ובהתאם, לא ייראו כעיבוד ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור.1975–ערך מוסף, התשל"ו
כמו כן, מוצע להסמיך את מנהל רשות המסים לקבוע כי תוצרת חקלאית המנויה ביותר מפרט משנה
אחד בפרקים האמורים לפקודת תעריף המכס והפטורים תיחשב לעניין פרק ו' לחוק לגידול חקלאי מסוג
להצעת החוק(.23 ( לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף1)(ב)ב33 אחד, ולא לגידולים מסוגים שונים )ר או סעיף
להגדרה "הכנסה חקלאית מועדפת" – מוצע להגדיר "הכנסה חקלאית מועדפת" כהכנסה של חברה
חקלאית מועדפת ממכירות גידול חקלאי מסוים )שאותה חברה גידלה או ביצעה לגביו את פעולות המיון
שמהן הופקה ההכנסה(, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה נצמחה בישראל, במהלך הפעילות
השגרתית של החברה, ושמתקיימים לגביה שלושה תנאים:
. ראשית, נדרש שהחברה החקלאית המועדפת שהפיקה את ההכנסה היא יצרן חקלאי מיוחד. בהקשר1
זה מוצע כי ההטבות יינתנו רק לחברה שגידלה את הגידול החקלאי בעצמה )יצרן חקלאי כאמור בפסקה
( להגדרה "יצרן חקלאי(( וזאת בתנאי שהקרקע, המים ומכסות הייצור שמהן הופקה ההכנסה שלגביה 1)
(2) מתבקשת ההטבה מצויים ברשותה; או לחברה שמפעילה בית אריזה )יצרן חקלאי כאמור בפסקה
להגדרה "יצרן חקלאי"(, ושהבחילה או מיינה את הגידול החקלאי שממנו הופקה ההכנסה כאמור
באמצעים טכנולוגיים מתקדמים המיועדים לכך.
.(. שנית, נדרש שהגידול החקלאי לא נמכר במשגור )קונסיגנציה2
. התנאי האחרון נוגע לשווקים שבהם נמכר הגידול החקלאי. לפי תנאי זה, נדרש כי יתקיים לגבי3
:(הכנסתה של החברה החקלאית המועדפת אחד מאלה, לפחות )להלן – תנאי המכירות בשוק מסוים
א. הכנסותיה של החברה ממכירות הגידול החקלאי בשוק מסוים )כל שוק, קרי מדינה או טריטוריית
30
. מכלל הכנסתה ממכירות אותו הגידול באותה שנת מס75% מכס נפרדת(, בשנת מס, אינן עולות על
או יותר מכלל הכנסתה של החברה ממכירות הגידול החקלאי, בשנת המס, הן ממכירות הגידול25% .ב
( 2018 ()ג( לחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, קרי שוק שמונה )נכון לשנת1)(א)ג18 בשוק כאמור בסעיף
ביחס למספר התושבים בשנת המס 1.4% מיליון תושבים לפחות )מספר זה עולה מדי שנה בשיעור של15כ־
הקודמת(.
על פי המוצע, בחישוב שיעור המכירות בשוק מסוים, לצורך בדיקת התקיימותו של תנאי המכירות
בשוק כאמור, יובאו בחשבון גם מכירות כאמור שבוצעו בידי חברה אחרת אשר רכשה את הגידול
החקלאי מהחקלאי, בישראל. במקרה כזה, לשם חישוב שיעור המכירות כאמור, ייווסף למכירות הגידול
החקלאי בשוק מסוים שבוצעו ישירות בידי החקלאי, החלק היחסי מתוך סך המכירות של אותו גידול
חקלאי לאדם אחר בישראל, בהתאם לשיעור המכירות בשוק מסוים של אותו גידול שנרכש מהחקלאי,
בידי האדם האחר. כדי לוודא שהחקלאי יוכל לדעת מהו אותו שיעור, מוצע לחייב את החברה שרכשה את
להצעת 23 ג לחוק כנוסחו המוצע בסעיף33 הגידול החקלאי מהחקלאי, להנפיק לו אישור על כך )ראו סעיף
החוק(.
יובהר שמכירות הגידול החקלאי בידי חברה אחרת בשוק מסוים כאמור יובאו בחשבון בחישוב שיעור
המכירות בשוק מסוים רק אם הגידול נמכר בידי החברה האחרת בצורתו הטבעית, לפני שעבר עיבוד )ראו
ההגדרה המוצעת ל"גידול חקלאי"(. כך לדוגמה, אם חקלאי מוכר עגבניות למפעל בישראל, והמפעל
מייצר מהעגבניות רוטב עגבניות לפסטה, המכירות של הרוטב )המכיל את העגבניות( בשוק מסוים לא
יובאו בחשבון בחישוב שיעור המכירות בשוק כאמור בידי החקלאי.
עוד יובהר שבשונה מהקבוע בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, מוצע כי בחינת התנאים תיעשה לגבי
כל גידול חקלאי שמוכרת החברה החקלאית, בנפרד. כך שאם תנאים אלה מתקיימים לגבי גידול מסוים,
ייחשבו כלל הכנסותיה של החברה החקלאית המועדפת ממכירות אותו גידול להכנסה חקלאית מועדפת,
שהחברה תוכל לקבל בשלה הטבת מס.
לבסוף, מוצע שיחולו על ההגדרה המוצעת, בשינויים המחויבים, הסייגים הקבועים בפסקאות משנה
לחוק לעידוד השקעות הון. כך, הכנסה של חברה שהיא 51 )א( ו–)ב( בהגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף
לפקודה(, לא 62 או61 אגודה שיתופית שממוסה כיחיד )אגודה שיתופית שחלות עליה הוראות סעיפים
תיחשב להכנסה חקלאית מועדפת. וכמו כן, כשהחברה היא שותפות שבין החברות בה יש אגודה שיתופית
שממוסה כיחיד כאמור או שותפות שבין החברות השותפות בה יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לא
יראו את ההכנסה המיוחסת לאגודה השיתופית או לחברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהכנסה חקלאית
מועדפת.
א)א( לחוק לעידוד השקעות הון18 להגדרה "שוק" – מוצע לאמץ לעניין זה את ההגדרה הקבועה בסעיף
בתעשייה ולפיה "שוק" הוא כל מדינה או טריטוריית מכס נפרדת.
כנוסחו המוצע, ובכלל30 לבסוף, מוצע כי לכל מונח אחר בפרק ו' לחוק שאינו מוגדר במפורש בסעיף
זה, למשל, המונח "מס", תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה.
לחוק קובע זכאות לניכוי פחת מואץ לבעל מפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בחוק, אשר31 סעיף22 סעיף
לפקודת מס הכנסה לגבי נכסים המשמשים לצורכי אותו מפעל חקלאי 21 זכאי לניכוי פחת לפי סעיף
31
מאושר וכלולים בתוכנית מאושרת. בשל הניתוק המוצע בין מנגנון המענקים לפי פרק ה' לחוק, המבוסס
כאמור על אישור תוכניות, לבין מנגנון הטבות המס שבפרק ו' לחוק כתיקונו המוצע, מוצע לאפשר גם
לחברה חקלאית מועדפת ניכוי פחת מואץ בעד נכסים יצרניים כהגדרתם המוצעת המשמשים אותה
– בשיעור 31 להפקת הכנסה חקלאית מועדפת, באותם שיעורים ולפי אותם תנאים הקבועים כיום בסעיף
לגבי בניינים.400% לגבי נכסים שאינם בניינים, ובשיעור מרבי של200% מרבי של
המוצע33 לסעיף23 סעיף
: לחוק קובע כך33 סעיף
"המס על הכנסה ממפעל חקלאי מאושר
. )א( חברה שהיא בעלת מפעל חקלאי מאושר תהיה חייבת על הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל33
. מאותה הכנסה ותהיה פטורה מכל מס אחר עליה25% במס חברות בשיעור שלא יעלה על
)ב( קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה, כאמור בסעיף
.1959–( לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט2)()ב47 קטן )א(, יחולו הוראות סעיף
)ג( יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, המנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל לפי
שיטת החשבונאות הכפולה, יהא חייב, על הכנסתו החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס הכנסה בשיעור
, ויהא פטור מכל מס אחר עליה.30% שלא יעלה על
)ד( יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, שאינו מנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל
.30% לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יהיה חייב במס בשיעור שלא יעלה על
".)ה( לעניין סעיף זה דין קיבוץ כדין יחיד
, להצעת החוק24 עד21 מוצע, מהטעמים הנזכרים לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר לסעיפים
כנוסחו המוצע את הטבות המס שיינתנו לחברה חקלאית מועדפת לגבי 33 להחליף סעיף זה ולקבוע בסעיף
הכנסתה החקלאית המועדפת, בהתאם לסוג החברה )היצרן החקלאי( ובהתאם למקום שבו הופקה
ההכנסה.
על פי המוצע, שיעור מס החברות שיחול על הכנסה חקלאית מועדפת של חברה שהיא מגדלת תוצרת
חקלאית, מגידול חקלאי מסוים שגדל באזור פיתוח א', וכן שיעור המס כאמור שיחול על הכנסה של חברה
שביצעה את פעולות המיון של תוצרת חקלאית שמהן הופקה ההכנסה במפעל שנמצא באזור פיתוח א',
; ושיעור מס החברות שיחול על הכנסה חקלאית מועדפת מגידול חקלאי מסוים שגדל באזור 7.5% יהיה
.16% אחר או מפעולות מיון שבוצעו במפעל שנמצא באזור אחר, יהיה
א המוצע33 לסעיף
,. זאת20% מוצע לקבוע כי שיעור המס שיחול במשיכת ההכנסה החקלאית המועדפת כדיבידנד, יהיה
לחוק, שמוצע כאמור להחליפו.33 חלף ההוראה הקבועה כיום בסעיף קטן )ב( של סעיף
ב המוצע33 לסעיף
בסעיף זה מרוכזות כמה סמכויות שמוצע להקנות למנהל רשות המסים לצורך ביצוע הסדר הטבות
המס המוצע בחוק זה.
מוצע להקנות למנהל רשות המסים את הסמכות לקבוע דוחות, טפסים ופרטים שיש להגיש לו לשם
א לחוק לעידוד השקעות 81 יישום הוראות החוק לעניין הטבות מס. סמכות כאמור נתונה לו כיום בסעיף
32
.הון בתעשייה
להצעת החוק, מוצע21 כמפורט לעיל בדברי ההסבר להגדרה "גידול חקלאי" המוצעת, בסעיף
עד 1 להסמיכו לקבוע לעניין אותה הגדרה, כי תוצרת חקלאית המנויה ביותר מפרט משנה אחד בפרקים
לפקודת תעריף המכס והפטורים, תיחשב לעניין פרק הטבות המס לגידול חקלאי מסוג אחד, ולא 14
.לגידולים מסוגים שונים
כמו כן מוצע להסמיך את מנהל רשות המסים לקבוע כללים שיבהירו את אופן חישוב ההכנסה המזכה
בהטבות במס במקרים מסוימים, ככל שימצא לנכון לעשות זאת. ויובהר, כי אין בהתקנת כללים כאמור
משום תנאי לתחילתו של התיקון המוצע.
לצד זאת, מוצע להעניק למנהל האמור סמכות לסטות מהכללים שנקבעו במקרים פרטניים
)ו( לחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. יובהר, 74 המצדיקים זאת, בדומה לסמכות המוקנית לו בסעיף
שהחלטות המנהל כאמור כפופות לכללי המשפט המנהלי, וככאלה, יהיו כתובות ומנומקות, ורשות
המסים תחיל את ההחלטות באופן עקבי על מקרים חריגים דומים אשר מצדיקים מתן אותה החלטה.
ג המוצע33 לסעיף
מוצע לחייב אדם אשר מוכר גידול חקלאי שרכש מחברה שהיא יצרן חקלאי מיוחד, להמציא לחברה
המוכרת, אם ביקשה זאת ממנו, אישור על כך שמכר את הגידול החקלאי, על סכום עלות הגידול שנרכש
מהחברה ועל שיעור המכירות של הגידול שנרכש כאמור בכל אחד מהשווקים שבהם הוא נמכר בידי אותו
א לתקנות לעידוד השקעות הון )תנאים שבהתקיימם יראו במפעל 2 אדם. הוראה דומה קבועה בתקנה
(.748 ' )ק"ת התשס"ז, עמ2007–המוכר רכיב למפעל אחר, מפעל זכאי להטבה(, התשס"ז
להצעת החוק, מוצע23 עד21 לנוכח קביעת מתווה הטבות המס החדש, כמוצע לעיל בסעיפים24 סעיף
א לחוק, אשר מסדירים את הטבות המס לפי המסלול הישן. וזה נוסחם:35 עד34 לבטל את סעיפים
"תקופת ההטבות
: יינתנו33 . הטבות לפי סעיף34
( על הכנסה שהושגה בחמש השנים המתחילות בשנה שבה הייתה לראשונה למפעל החקלאי1)
המאושר הכנסה חייבת, ובלבד שלא עברו שתים עשרה שנים מהשנה שבה ניתן האישור, אלא
שהמנהלה רשאית במקרים מיוחדים להסיר את הגבלת הזמן של שתים עשרה השנים האמורות;
(, אף אם הגיע1) ( על דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בחמש השנים כאמור בפסקה2)
;לנישום תוך עשר השנים לאחר תום חמש השנים האמורות
,"(, במקום "חמש השנים" יבוא "שבע השנים1) )א(, בפסקה35 ( לענין חברה כהגדרתה בסעיף3)
במקום "שתים עשרה שנים" יבוא "ארבע עשרה שנים", ובמקום "שתים עשרה השנים" יבוא
(, במקום "חמש השנים", פעמיים, יבוא "שבע השנים", ובמקום 2) "ארבע עשרה השנים", ובפסקה
"עשר השנים" יבוא "שתים עשרה השנים".
הכנסת מומחה מאושר
. )א( שיעור המס המוטל על הכנסתו החייבת של מומחה מאושר שמקורה בעבודתו שלמענה הוזמן, לא35
מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת; הנחה זו תינתן25% יעלה על
במשך שלוש שנות מס מראשית שנת המס שבה יהא אותו מומחה חייב לראשונה במס על הכנסתו
33
.האמורה, אולם המנהלה רשאית להאריך את תקופת ההנחה עד שתי שנים נוספות
)ב( בסעיף זה, "מומחה מאושר" – מי שבהיותו תושב חוץ הזמין אותו מפעל חקלאי, בהסכמת
המנהל, לעבוד במפעל כמומחה שעבודתו עשויה לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה, ולא היה לפני כן
תושב ישראל.
מסלול הטבות חלופי לחברה
חברה הזכאית לקבל מענק בשל מפעל שבבעלותה, תהא זכאית להטבות המפורטות בסעיף
א. )א(35
קטן )ב( )להלן בסעיף זה – מסלול הטבות חלופי( במקום כל ההטבות במס אשר היא זכאית להן לפי סעיף
ובמקום כל המענקים שהיא זכאית להם, והכל בשל אותו מפעל, ובלבד שביקשה זאת בכתב במועד 33
– הגשת הבקשה לאישור המפעל; בסעיף זה
;"מענק" – מענק מכספי תקציב המדינה בשל היות המפעל מפעל מאושר
;א לפקודה ולמעט אגודה שיתופית64 "חברה" – למעט חברה שחל עליה סעיף
( או1992 בינואר1) "מפעל" – מפעל חקלאי שאושר כמפעל חקלאי מאושר ביום כ"ה בטבת תשנ"ב
לאחריו, או שאושר לפני המועד האמור ובלבד שעד אותו מועד לא קיבלה החברה מענק בשלו.
)ב( חברה בעלת מפעל שבחרה במסלול הטבות חלופי תהיה זכאית לפטור ממס בשל הכנסתה החייבת
שהושגה מאותו מפעל במשך חמש שנים מתחילת תקופת ההטבות.
)ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, החברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל שהושגה בתקופה
שבה הייתה החברה פטורה ממס לפי סעיף קטן )ב(, תהא חייבת בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס
חברות על סכום הדיבידנד המחולק בשיעור מס החברות שהייתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה
הופקה ההכנסה אילולא בחרה במסלול ההטבות החלופי; המס האמור ישולם יחד עם מס ההכנסה שיש
לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו לגביו ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לעניין זה –
;( "סכום הדיבידנד המחולק" – לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו1)
( כל סכום שנתן בעל מפעל לקרובו, לבעל שליטה בו או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו2)
לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, יראוהו כדיבידנד שחילק בעל המפעל, זולת אם הוא הכנסה
חייבת בידי המקבל והמס עליו שולם.
.(1)34 )ד( בסעיף זה, "תקופת ההטבות" – כאמור בסעיף
:)ה( הוראות סעיף זה לא יחולו אם נתקיים אחד מאלה
;( החברה שכרה לשימוש המפעל ציוד שבשלו קיבל אדם אחר מענק1)
( החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולחברה זכות לרכוש את2)
;המבנה
( החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולדעת פקיד השומה3)
".קיימים יחסים מיוחדים בין החברה לבין המשכיר
לחוק עניינו בחובה להמציא למנהל המנהלה, אם דרש זאת, ידיעות, מסמכים וראיות36 סעיף25 סעיף
בקשר לביצוע תוכנית מאושרת, קיום תנאי האישור וקביעת שיעורי ההטבות. מוצע להבהיר כי חובה זו
מתייחסת למענקים בלבד.
לחוק, לאור העובדה שעל פי החוק המוצע, יינתנו מכוח37 מוצע לערוך תיקון מבהיר בסעיף26 סעיף
34
.החוק הטבות שאינן תלויות בקיומה של תוכנית מאושרת
לחוק קובע הוראות לעניין הזכאות להטבות מס במקרה של מפעל מעורב כמשמעותו38 סעיף27 סעיף
באותו סעיף. הוראות אלה מתייתרות נוכח מתווה הטבות המס החדש המוצע בחוק זה, אשר אינו תלוי
באישור המנהלה וההטבות מכוחו ניתנות לגבי כל גידול חקלאי בנפרד )ולא לגבי מפעל(, ומוצע על כן
לחוק:38 לבטלן. וזה נוסחו של סעיף
"מפעל מעורב
. )א( מפעל חקלאי שחלקו מפעל חקלאי מאושר וחלקו אינו מפעל חקלאי מאושר, בין אם החלק שאינו38
מאושר הוקם לפני מתן האישור ובין לאחר מכן אך מחוץ למסגרת התכנית המאושרת, או מפעל חקלאי
שיש בו חלקים מאושרים שהוקמו במועדים שונים, יהיה זכאי להטבות הקבועות בחוק זה למפעל חקלאי
מאושר לגבי החלק שאושר בלבד, ואם יש בו מספר חלקים מאושרים – לגבי כל חלק בהתאם למועד שבו
אושר.
– )א(, )ג( או )ד( )להלן33 )ב( מפעל חקלאי שחלק ממנו מזכה בשנת מס מסוימת להטבות לפי סעיף
חלק מאושר( –
( המנהלה תקבע את האופן שבו יחושב אותו חלק מהכנסתו החייבת של המפעל שיש לראותו1)
כהכנסה חייבת של כל חלק מאושר; כל עוד לא קבעה המנהלה את אופן החישוב יראו כהכנסתו
החייבת של חלק מאושר כלשהו, שיעור מהכנסתו החייבת של המפעל כולו שהוא כיחס שבין שווי
הנכסים הקבועים של המפעל באותו חלק מאושר לבין שווי הנכסים הקבועים של המפעל כולו
באותו זמן; הפחת ינוכה לגבי כל חלק מהמפעל רק מההכנסה החייבת של אותו חלק ולגבי
הנכסים שבו; הייתה ההכנסה החייבת של חלק מאושר קטנה מסכום הפחת, ונותרה יתרת פחת
מואץ, תותר יתרה זו לניכוי בשנים הבאות בזו אחר זו, כנגד ההכנסה החייבת של החלק המאושר;
בפסקה זו –
;"פחת" – לרבות תוספת פחת במכסה הקבועה על פי כל דין
; והתוספת עליו על פי כל דין31 "פחת מואץ" – מכסת היתר של הפחת שניתן לבקשו על פי סעיף
;"הכנסה חייבת" – לפני ניכוי הפחת והפחת המואץ
;"נכסים קבועים" – לרבות נכסים המשמשים את המפעל אף אם אינם של בעל המפעל
( לא יובאו בחשבון נכסים1) ( המנהל רשאי לקבוע כי לעניין חישוב היחס כאמור בפסקה2)
:שנתקיימו בהם שלוש אלה
)א(הנכסים הם מבני שירותים או מתקני שירותים, ציוד משרדי או רכב מנועי פרטי כמשמעותו
בפקודת התעבורה;
;)ב( הם נרכשו תוך שלוש שנים מיום הפעלת החלק המאושר
ממחירם המקורי של10% לפקודה, אינו עולה על21 )ג( מחירם המקורי, כפי שנקבע לעניין סעיף
כל הנכסים הקבועים הכלולים בתכנית המאושרת;
( שיעור הדיבידנד שמשלם המפעל מהכנסתו החייבת בשנת מס מסוימת והזכאי להטבות לפי3)
)ב( יהיה כיחס שבין ההכנסה החייבת בניכוי מס החברות החל עליה של חלקי המפעל33 סעיף
( באותה שנה.1) השונים לפי החישוב כאמור בפסקה
35
)ג( התעורר ספק בדבר שווי הנכסים הקבועים האמורים, יקבעוהו בסכום שאפשר לקבל בעדם
במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, או בדרך שתקבע המנהלה."
לחוק עניינו בסמכות המנהלה להתלות ולבטל אישור שניתן למפעל חקלאי, לעכב39 סעיף28 סעיף
הטבות ולדרוש החזרת הטבות שניתנו. מוצע לקבוע במפורש כי סמכות ההתליה והביטול הנתונה למנהלה
כאמור יכול שתשמש לביטול או להתליה של האישור, כולו או חלקו. כמו כן מוצע לקבוע כי הסמכות
לעכב הטבות וכן הסמכות לדרוש החזרת הטבות שניתנו תהיה מוגבלת למענקים ולא תחול לגבי הטבות
המס הניתנות לפי פרק ו' לחוק. זאת בשל ניתוק מנגנון הטבות המס ממנגנון מתן המענקים, אשר מבוסס
כאמור על אישור תוכנית, כך שאישור כאמור אינו מהווה עוד תנאי לקבלת הטבות המס.
לחוק עניינו בסמכות המנהלה לבטל )למפרע( אישור שניתן לתוכנית, אם אותו אישור40 סעיף29 סעיף
הושג על יסוד מידע כוזב או מטעה. על החלטת המנהלה לפי סעיף זה יש זכות ערעור לבית המשפט
המחוזי, ועל החלטתו של האחרון ניתן לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית.
39 מוצע להחליף את ההוראה הקיימת בהוראה עדכנית התואמת את התיקון המוצע לעיל של סעיף
להצעת החוק, ולפיה הסמכויות הנתונות למנהלה לפי אותו סעיף, קרי סמכויות לעניין 28 לחוק, בסעיף
התלייה או ביטול של אישור שניתן, עיכוב מענק או דרישה להחזר מענק שניתן, יהיו נתונות לה, בלי מנגנון
האמור, אך בכפוף למתן זכות טיעון. כן מוצע להקנות למנהלה, 39 ההתראה בידי המנהל הקבוע בסעיף
באותן נסיבות, סמכות למנוע זכאות למענק בעתיד, לתקופה קצובה, גם זאת בכפוף למתן זכות טיעון.
: לחוק שמוצע כאמור להחליפו40 וזה נוסחו של סעיף
"ביטול עקב הודעה כוזבת
. )א( נוכחה המנהלה לדעת כי אישור הושג על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין, תבטלו למפרע40
.מיום נתינתו
)ב( על החלטת המנהלה לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך ששים ימים מיום
שנמסרה ההודעה על ההחלטה; הוגש ערעור, יעוכב ביטול האישור עד יום מתן ההחלטה בערעור.
.)ג( על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן )ב( ניתן לערער בבעיה משפטית
".)ד( שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה
, לחוק41 להצעת החוק, לתקן את סעיף29 ו־28 מוצע, בהמשך לתיקונים המוצעים בסעיפים30 סעיף
שעניינו החזרת הטבות, ולהבהיר כי יחול על מענקים בלבד. כמו כן מוצע לקצר את התקופה לקיום דרישה
ימים, שכן על פי הניסיון שנצבר במנהלה לאורך השנים מדובר בפרק זמן 60 ימים ל־90להחזרת מענקים מ־
ממושך ומספיק בנסיבות העניין.
לחוק, מתייתרת הוראת סעיף קטן )ג( של הסעיף41 בשל התיקון המוצע בסעיף קטן )א( של סעיף
האמור, ומוצע על כן לבטלו. וזה נוסחו:
, יהא בעל המפעל החקלאי חייב להחזיר את ההטבות שקיבל תוך40 ")ג( בוטל אישור על פי סעיף
ששים ימים מן היום שבו נשלחה לו ההודעה על הביטול, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום קבלתן
."1961–בשיעור המקסימלי המותר על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א
האמור, שעניינו בהחזרת הטבות בנסיבות שבהן41 כמו כן, מוצע לתקן את סעיף קטן )ב( של סעיף
חברה או אגודה שיתופית קיבלה הטבות לפי החוק, וניתן לגביה צו פירוק או שקיבלה החלטה על פירוק
36
מרצון, לפני השלמת ביצוע התוכנית וקיום תנאי האישור. התיקון המוצע נועד להתאים את הוראת
הסעיף הקטן האמור למצב המשפטי בעקבות חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–
.2019 , אשר נכנס לתוקף בחודש ספטמבר2018
לחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, מוחרג מפעל חקלאי מאושר51 לפי סעיף35 ו־31 סעיפים
מהגדרת "מפעל תעשייתי" שבאותו סעיף, ועל כן לא זכאי להטבות הקבועות באותו חוק. בשנים
האחרונות עלו טענות ולפיהן מי שעוסק בחקלאות, שתוכניתו לא אושרה על פי חוק לעידוד השקעות הון
בחקלאות, יכול להיות זכאי להטבות מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, ובלבד שהפעילות שהוא
לחוק האמור.51 עוסק בה היא פעילות ייצורית כאמור בהגדרה "מפעל תעשייתי" שבסעיף
מאחר שחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות הוא חוק ספציפי שנועד באופן מיוחד להטבות למגזר
החקלאי, מוצע לקבוע שהטבות מס למפעל חקלאי, יינתנו במסגרת חוק זה בלבד. לפיכך, מוצע למעט
האמור כל מפעל חקלאי, מאושר או לא. כך, מפעלים חקלאיים לא 51 מהגדרת "מפעל תעשייתי" שבסעיף
יוכלו להיות זכאים להטבות מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. בהמשך לכך, מוצע להבהיר שמיון
אינה פעילות ייצורית, ולכן מפעל שעוסק במיון אינו נכלל בהגדרת מפעל תעשייתי.
לחוק עניינו מניעת כפל הטבות מס, לנוכח הטבות המס הניתנות לפי החוק לעידוד השקעות42 סעיף
לחוק האמור, וכדי למנוע ספק, מוצע להבהיר כי 51 הון בתעשייה. בהמשך לתיקון המוצע לעיל של סעיף
51 לא יינתנו מכוח חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות הטבות לגבי מפעלים תעשייתיים כהגדרתם בסעיף
האמור. זאת, במנותק משאלת זכאותם בפועל למענקים או להטבות מס לפי חוק לעידוד השקעות הון
בתעשייה.
)ב( עד )ד( לחוק עניינו בהעברת סמכויות המנהל למנהלי מחוזות במשרד החקלאות46 סעיף32 סעיף
ופיתוח הכפר. הוראות אלה אינן נדרשות ובפועל אינן מיושמות כיום ומוצע על כן לבטלן. כמו כן, מוצע
להצעת החוק.5 )א( לחוק עקב ביטולה של המועצה, כמוצע בסעיף46 לתקן את סעיף
: לחוק שמוצע כאמור לבטלם46 וזה נוסחם של סעיפים קטנים )ב( עד )ד( של סעיף
, למנהלי מחוזות במשרד החקלאות20 ")ב(השרים רשאים להעביר את סמכויות המנהל לפי סעיף
ויכול שהעברה תהיה כללית או מסויגת לפי אזורים, לפי היקף ההשקעה או לפי סוגי תכניות זוטא; הודעה
על העברת הסמכויות תפורסם ברשומות.
)ג( אישר מנהל מחוז תכנית לפי הסמכות שהועברה לו כאמור בסעיף )ב(, ייכנס האישור לתוקף כעבור
ארבעה־עשר ימים מהיום שהביא מנהל המחוז את האישור לידיעת המנהל, ובלבד שתוך התקופה
האמורה לא הורה המנהל על העברת התכנית לאישור המנהלה.
)ד( הועברה סמכות כאמור בסעיף קטן )ב(, יהיו למי שהסמכות הועברה אליו סמכויות המנהל לפי
לחוק, לפי העניין."39 ו־36 סעיפים
,מוצע לקבוע כי על גביית אגרות לפי החוק, יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות33 סעיף
, שהוא הכלי המרכזי והיעיל ביותר לגביית חובות מסוג זה.1995–התשנ"ה
47 להצעת החוק, מוצע לתקן את סעיף5 בהמשך לביטול המוצע של מועצת המנהלה, בסעיף34 סעיף
לחוק, שעניינו התקנת תקנות, ולקבוע כי במקום התייעצות עם המועצה כתנאי להתקנתן, יידרשו השרים
להתייעץ עם המנהלה.
37
כדי למנוע ספק בדבר שיעורי המענקים שיחולו לגבי מפעלים חקלאיים מאושרים שהתוכנית37 סעיף
לגביהם אושרה לפני יום פרסומו של החוק המוצע, אך במועד האמור טרם שולם לידיהם המענק במלואו,
מוצע לקבוע במפורש שהשיעורים המעודכנים של המענקים יחולו רק לגבי מפעלים חקלאיים שהבקשה
לאישור תוכנית לגביהם הוגשה ביום הפרסום כאמור או לאחריו.
להצעת החוק, שעניינו24 עד21 עוד מוצע לקבוע את יום תחילתו של פרק ו' לחוק, כנוסחו בסעיפים
בינואר של אותה 1–הטבות המס, לתחילתה של שנת המס שלאחר יום פרסומו של החוק המוצע )כלומר ל
שנה(, באופן שיקל על אופן החישוב והמדידה של ההכנסה הזכאית להטבות, ועל מתן הטבות המס.
24 עד21 מוצע לקבוע תקופת הסתגלות של ארבע שנים להסדר הטבות המס המוצע בסעיפים38 סעיף
לחוק זה )להלן – מתווה ההטבות החדש(. ההוראה המוצעת תאפשר לחקלאים שרוצים להיכנס לגדר
מתווה ההטבות החדש, אך אינם עומדים בכל התנאים הקבועים בו, לקבל את הטבות המס בעד
הכנסותיהם ממכירות תוצרת חקלאית בתקופה האמורה, הכול כמפורט להלן.
להצעת החוק, מוצע שההקלות במס21 לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף30 כאמור בדברי ההסבר לסעיף
הכנסה יינתנו רק לחברות חקלאיות )ולא ליחידים(. כדי לתת שהות לחקלאים שעובדים היום כיחידים
להתאגד כחברות, כך שיהיו זכאים להיכנס למסגרת מתווה ההטבות החדש, מוצע לקבוע הוראה
שמכוחה, למשך תקופה של ארבע שנים, יינתנו ההטבות גם ליחידים, אם הם עומדים בשאר התנאים
לקבלתן שאינם נוגעים להתאגדות כחברה, ובלבד שהם מנהלים מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לגידול
החקלאי המסוים שממנו הופקה ההכנסה לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
מאחר ששיעורי המס המוטלים על הכנסתו החייבת של יחיד לפי פקודת מס הכנסה גבוהים יותר
משיעורי המס המוטלים על הכנסתה החייבת של חברה, מוצע ששיעור המס המרבי שיחול על הכנסה
, אם הגידול שממנו הופקה ההכנסה גדל באזור 26% חייבת של יחיד שהיא הכנסה חקלאית מועדפת יהיה
אם הגידול כאמור גדל באזור אחר.33%פיתוח א', ו־
)ב( לחוק, כנוסחו31 כמו כן מוצע לקבוע הוראה דומה לעניין הזכאות לניכוי פחת מואץ לפי סעיף
להצעת החוק. בהתאם, גם חקלאי שהוא יחיד יוכל ליהנות מניכוי פחת מואץ לפי הוראת 22 המוצע בסעיף
אותו סעיף, אם הוא עומד בשאר התנאים לזכאות להטבה זו שאינם נוגעים להתאגדות כחברה.
לפי הדין הקיים, הטבות המס ניתנות לחקלאים לתקופה קצובה מראש. כך, ישנם חקלאים39 סעיף
שביום תחילתו של החוק המוצע עדיין זכאים להטבות כאמור, אף שלפי הסדר ההטבות החדש הם לא
יהיו זכאים להטבות מס, או שהטבות המס שהם זכאים להן שונות.
.ככלל, התיקון המוצע בחוק זה טומן בחובו הטבות משמעותיות לעומת מתווה הטבות המס הקיים
עם זאת, מוצע לאפשר לחקלאי, קרי בעל מפעל חקלאי מאושר )לרבות בעל מפעל כאמור שחלקו מאושר
וחלקו אינו מאושר(, שערב יום פרסומו של החוק המוצע עדיין זכאי להטבות מס לפי הדין הקודם, כלומר,
לחוק טרם החלפתם או ביטולם בחוק המוצע, להודיע כי הוא מעוניין לוותר 38–א ו35 עד33 לפי סעיפים
על ההטבות הניתנות במסגרת התיקון המוצע ולהמשיך ליהנות מהטבות המס שניתנו מכוח הדין הקודם.
בעל מפעל חקלאי כאמור המעוניין בכך, יידרש להודיע על כך למנהל רשות המסים, בדוח השנתי שהוא
מגיש לגבי שנת המס הראשונה שלאחר יום פרסומו של החוק המוצע )שנת המס שבה נכנס לתוקף מתווה
ההטבות החדש(. אם הודיע כאמור, יוכל לחזור בו, פעם אחת בלבד, ולבקש שיחול עליו המתווה החדש,
38
גם כן בהודעה המצורפת לדוח השנתי שהוא מגיש. אך אם עשה כאמור, כלומר חזר בו מהודעתו כי הוא
מעוניין בתחולת הדין הקודם, יחול לגביו מאותה שנת מס ואילך מתווה ההטבות החדש והוא לא יוכל
לשוב ולבקש שיחול לגביו הדין הקודם.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(16.01.2023) כ"ג בטבת התשפ"ג