הצעת חוק לדיון מוקדם
2198903 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
עודד פורר
יוזמים: חברי הכנסת
אביגדור ליברמן
יבגני סובה
שרון ניר
יוליה מלינובסקי
חמד עמאר
______________________________________________
1585/25/פ
,(הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים )פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות
2023–התשפ"ג
: יבוא24 , אחרי סעיף11971–בפקודת הנמלים ]נוסח חדש[, התשל"א.1א24 הוספת סעיף
מנהל נמל או נציג מטעמו ישלים את מתן
)א(
שעות לכל היותר72 השירות המקדים בתוך
ממועד ההגעה )בסעיף זה – פרק זמן מרבי(.
.א24
"שירות מקדים
לפריקת מטען
מאוניות
בחישוב פרק הזמן המרבי למתן השירות
)ב(
המקדים לא יובאו בחשבון ימי שבת וחג.
לא הסתיים מתן השירות המקדים בתוך
)ג(
פרק הזמן המרבי, יופחתו דמי הניטול המרביים
שעל בעל המטען לשלם לפי חוק פיקוח על מחירי
5 , בסכום של21996–מצרכים ושירותים, התשנ"ו
אגורות חדשות לכל טון מטען לכל שעת איחור
שלמה.
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתקין
)ד(
תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע סעיף זה.
– בסעיף זה
)ה(
.443 ', עמ20 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
.192 ' ס"ח התשנ"ו, עמ2
2
"מועד הגעה" – מועד הגעת אונייה לנמל, כפי
שנרשם בתצפית הנמל;
"שירות מקדים" – השלמת הכנסתה של אונייה
מתחום הנמל לרציף התפעולי, קשירתה,
התקנת התקנים למניעת זליגת המטען או
חלקו לים או לאוויר על פי הנדרש ובשים לב
לסוג המטען וטיבו, ותחילת פריקת מטענה
בפועל."
. ימים מיום פרסומו15 תחילתו של חוק זה.2תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
עיכוב מיותר של אונייה הפורקת מטענים בנמלי ישראל משית על המשק הישראלי עלות יומית בסדר
גודל של עשרות אלפי שקלים חדשים לאונייה, המושפעת מגודלה, מההסכם עם בעליה, ומהמצב השורר
בשוק התובלה הימית העולמי באותה עת. העיכובים המיותרים מתרחשים מרגע הגעת אונייה לתחום נמל
ועד לסיום פריקתה, אולם בדרך כלל עיקרם מתרחש קודם לתחילת פריקת האונייה.
הקצאת תשתיות לא יעילה ופעילות מפלה של נמלי הים בתחומי הפריקה השונים, משיתה על יבואני
המטענים, על משקי הבית ועל המשק הלאומי בכללותו עלויות מיותרות בסדרי גודל מוערכים של מאות
מיליוני שקלים חדשים בשנה.
עלויות מצטברות אלה אינן חוזרות בהכרח אל המשק הלאומי בתחום פעילות אחר, כפי שניתן היה
אולי לצפות בשל שיווי משקל בין תחומי הפעילות השונים בנמלים )כך שהפסדם של חלק מהפרטים
במשק הוא הרווח של הפרטים האחרים(. עלויות אלו בשל הפעילות הלא יעילה, ובכלל זה דמי העיכוב
המשולמים לאוניות על המתנת היתר עד לסיום פריקתן ושילוחן לים, משולמים לנותני שירות זרים,
דהיינו ניתן לראות בהם כספים ה"נזרקים לים".
לפי הגישה המקובלת בנמלי הים המודרניים בעולם, לצורך האצת הפעילות הכלכלית, הגברת היעילות
ומניעת הפסדי סתם למשקים הלאומיים השונים, יש לבטל או לכל הפחות לצמצם את זמני המתנת
האוניות עד לפריקתן ברציפי הנמלים, ולהבטיח ככל הניתן את היעד לפיו האוניות הפורקות תיכנסנה
לרציפי הפריקה מיד עם הגעתן לנמלים, בבחינת "ימתין רציף הפריקה לאונייה ולא תמתין האונייה
לרציף הפריקה". הדברים נכונים לעולם המודרני ונכונים כמובן לישראל.
הצעת החוק נועדה לצמצם ובעתיד אף להביא לביטול זמני ההמתנה של אוניות בנמלים, לחסוך
עלויות יתר משמעותיות למשק הלאומי ולפרטיו ולמנוע פעילות מפלה בין המשתמשים השונים של נמלי
הים.
שעות מרגע הגעת אונייה לתחום אחד הנמלים ועד להכנסתה72 לפיכך, מוצע לקבוע פרק זמן מרבי של
לרציף התפעולי ותחילת פריקת מטענה בפועל. לפי המוצע, אם לא יעלה בידי נמל הים לעמוד בפרק הזמן
שנקבע, דמי הניטול המושתים על החייבים בתשלומם לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים,
, וכפי 2010- )הקבועים היום בצו פיקוח על מצרכים ושירותים )שירותי נמל(, התש"ע1996–התשנ"ו
שייקבעו בכל צו אחר שיתקן אותו(, יופחתו בשים לב לגודל המטען ומשך האיחור בשעות.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי
( 425/21/(, על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר )פ5564/20/הכנסת )פ
(.1998/23/ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
3
(16.01.2023) כ"ג בטבת התשפ"ג