הצעת חוק לדיון מוקדם
2198984 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מירב כהן
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
1607/25/פ
2023–הצעת חוק שירותי הדת היהודיים )תיקון – דין משמעתי לרבני ערים(, התשפ"ג
)להלן – החוק11971–בחוק שירותי הדת היהודיים ]נוסח משולב[, התשל"א
א יבוא:12 העיקרי(, במקום סעיף
.1א12 החלפת סעיף
רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין
)א(
משמעתי )בחוק זה – בית הדין(.
.א12 "דין משמעתי לרב
עיר
:בית הדין המשמעתי ידון בשלושה שהם
)ב(
,שופט בדימוס של בית משפט מחוזי
(1)
שימונה בידי שר המשפטים, והוא יהיה אב
בית הדין;
דיין בית הדין הרבני הגדול שימונה
(2)
בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בהסכמת
שר המשפטים;
רב עיר שימונה בידי מועצת הרבנות
(3)
.הראשית לישראל
תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה
)ג(
חמש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה, יכול
שיתמנה מחדש.
הודעה על מינוי חברי בית הדין תפורסם
)ד(
ברשומות.
השר יקבע בתקנות את סדרי הדין של בית
)ה(
הדין והוראות בדבר הפעלת השיפוט המשמעתי
לפי חוק זה."
.130 ' ס"ח התשל"א, עמ1
2
:א לחוק העיקרי יבוא12 אחרי סעיף.2 ב12 הוספת סעיפים
י12 עד
,רב עיר שעשה, בישראל או מחוצה לה, אחד מאלה
עבר עבירת משמעת:
.ב12"עבירת משמעת
;נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו
(1)
התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב
(2)
;בישראל
,הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה
(3)
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רב
עיר;
עבר על איסור מהאיסורים המפורטים
(4)
בחוק שירות המדינה )סיוג פעילות מפלגתית
.21959–ומגבית כספים(, התשי"ט
שר המשפטים ימנה חוקר לעניין חקירות
)א(
עבירות משמעת כאמור בסעיף קטן )ב(, מקרב
עובדי המדינה, שיהיה בעל ניסיון של חמש שנים
לפחות בעריכת חקירות.
.ג12
חקירות ומסירת
ידיעות
התעורר חשד לביצוע עבירת משמעת לפי
)ב(
חוק זה, על ידי רב עיר, רשאי השר, שר המשפטים,
או היועץ המשפטי לממשלה להורות לחוקר
שהוסמך כאמור בסעיף קטן )א(, לחקור כל אדם
הקשור לעבירה כאמור בחוק זה, או שעשויות
להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם
כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור,
להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך
וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על חקירה כאמור
לפקודת הפרוצדורה3– ו2 יחולו הוראות סעיפים
.3(הפלילית )עדות
.289 ' ס"ח התשי"ט, עמ2
.467 (, )א439 ( חוקי ארץ ישראל, כרך א', עמ' )ע3
3
התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי
שהוסמך לכך על ידיו מקרב עובדי המדינה.
.ד12
תובע
שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר, או היועץ
המשפטי לממשלה, רשאי להורות על הגשת
תובענה נגד רב עיר, אם הוגשה לו חוות דעת
מנומקת בידי התובע.
.ה12הגשת תובענה
בית הדין יחליט ברוב דעות ויקבע את
)א(
הכרעתו לזכות או לחובה.
.ו12מסקנות בית הדין
מצא בית הדין כי רב העיר עבר עבירת
)ב(
משמעת – יטיל עליו אמצעי משמעת כאמור בסעיף
ז, הראוי לדעתו בנסיבות העניין.12
:אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם.ז12אמצעי משמעת
;הערה
(1)
;התראה
(2)
;נזיפה
(3)
העברה מכהונה, ואם הרב זכאי לקצבה
(4)
מקופת המעביד – בין בתשלום קצבה ובין
בשלילתה, כולה או מקצתה.
פסק דין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור
)א(
ימים מיום מתן45 לפני בית המשפט העליון, בתוך
פסק הדין.
.ח12ערעור
אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע
)ב(
החלטת בית הדין שעליה הוגש הערעור, אלא אם
כן החליט בית הדין אחרת, ואם הוגש ערעור – אם
החליט אחרת בית המשפט שלערעור.
,ה נגד רב עיר12 הוגשה תובענה לפי סעיף
)א(
רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל
להשעותו מתפקידו לאחר התייעצות עם היועץ
המשפטי לממשלה או בא כוחו.
.ט12
השעיה
4
הוגש כתב אישום כנגד רב עיר, רשאי נשיא
)ב(
מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעותו
מתפקידו.
נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל לא
)ג(
ישעה רב עיר לפי סעיף זה, אלא לאחר שניתנה לו
הזדמנות לטעון טענותיו לעניין ההשעיה בתוך
תקופה שיקצוב לו הנשיא.
הורשע רב עיר בעבירה פלילית, יקבע בית המשפט
אם מפאת העבירה שבה הורשע, בשל מהותה,
חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להיות רב
עיר; קבע בית המשפט כאמור, ישעה נשיא מועצת
הרבנות הראשית לישראל את רב העיר מתפקידו
עד למתן פסק דין סופי בעניינו; הפך פסק הדין
לחלוט, תפקע כהונתו של רב העיר."
.י12
הפסקת כהונה
ד ב ר י ה ס ב ר
א לחוק שירותי הדת היהודיים ]נוסח12 החוק המוצע נועד להחליף את ההסדר הנוכחי הקבוע בסעיף
)להלן – החוק(, בנוגע לדין המשמעתי של רבני ערים. 1971–משולב[, התשל"א
שיפוט משמעתי של רבני ערים הוא עניין רגיש המחייב איזון בין אינטרסים שונים, כמתחייב ממעמדו
הייחודי של רב עיר. משרתו של רב עיר נושאת מאפיינים מעורבים הן של נבחר ציבור והן של עובד ציבור,
וזאת בנוסף להיותו מנהיג דתי ורוחני של קהל רחב.
הניסיון מלמד כי ההסדרה הנוכחית מעוררת קשיים שונים, המביאים לכך שהמנגנון הקבוע בחוק
אינו ממלא את ייעודו. בית הדין המשמעתי הקבוע בחוק כיום, מורכב מדיין ושני רבני עיר. בפועל,
טריבונל זה אינו מקיים דין משמעתי אפקטיבי. המקרים בהם הופנו תלונות להרכב זה הם ספורים, ואף
בהם, בית הדין לא קיבל כל החלטה של ממש.
,לא ניתן להמעיט בחשיבות ההסדרה של מערכת ראויה של דין משמעתי לרבני ערים. למרבה הצער
בשנים האחרונות רבו המקרים של התבטאויות בלתי ראויות של רבני ערים, בין היתר התבטאויות
גזעניות שהטילו דופי בציבור שלם. התבטאויות חמורות אלה, המושמעות מפי רבנים המועסקים במשרות
ציבוריות ואינן זוכות לתגובה שלטונית כלשהי, מעבירות מסר קשה לפיו בצמרת השלטונית הדתית אין
דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה, ופוגעות בתפקודו התקין ובתדמיתו של השירות הציבורי ובאמון
הציבור בו.
נוכח החשש של מערכת אכיפת החוק לעשות שימוש בכלי הפלילי במקרים של אמירות גזעניות, ומתוך
הכרה בכך שגם לביטוי גזעני שאינו עולה כדי עבירה פלילית, יש השלכות הרסניות על המרקם החברתי,
יש משנה חשיבות להעמדתו של כלי משמעתי אפקטיבי לטיפול בתופעה.
5
גם בהיבט הפרוצדוראלי קיימת בעייתיות במצב הקיים, שכן הוראות החוק הנוכחיות אינן כוללות
הגדרות ברורות בנוגע לאופיו של ההליך המשמעתי, ולאופן החקירה והתביעה בבית הדין. בדומה לכך, לא
ברור מהן סמכויות ואמצעי החקירה שמעניק החוק לשם בירור התשתית העובדתית הנצרכת להגשת
תביעה נגד רב עיר בעניינים משמעתיים.
החוק המוצע, קובע הרכב שונה של בית הדין, שיכלול חברים המייצגים את מגוון האינטרסים
השייכים לעניין. זאת, בשונה מהמצב הקיים, בו בית הדין מורכב כולו מחברים הנמנים עם הקבוצה
כלפיה הם נועדו להפעיל את מרותם. כמו–כן, החוק המוצע כולל מנגנונים מפורטים בנוגע להליך
המשמעתי כולו, מעת קיומו של חשד לביצועה של עבירת משמעת, ועד לפסק דין בעניין על ידי בית הדין.
.הצעת החוק קובעת כי בית הדין יורכב משופט מחוזי בדימוס, דיין בית הדין הרבני הגדול, ורב עיר
הרכב זה מייצג הן את המומחיות המשפטית הנדרשת לשם עשיית דין צדק ביחס לנדונים בפני בית הדין,
והן את ההיכרות המתחייבת עם אופיו הייחודי של תפקידו של רב עיר. הסעיף אף קובע את הגורמים
הממנים כל אחד מחברי בית הדין, כך שגם דרך המינוי תשקף איזון בין האינטרסים השונים הנוגעים
לעניין. כמו כן, מאחר ומדובר בגוף שיפוטי, נקבע כי אב בית הדין יהיה שופט מחוזי, שהינו המומחה מבין
חברי בית הדין לעניין הפעולות השיפוטיות בהן נדרש בית הדין לנקוט.
בנוסף, ההצעה מגדירה מהי עבירת משמעת, ומסדירה את אופן ההחלטה על פתיחה בחקירה במקרה
של חשד לביצועה של עבירת משמעת על ידי רב עיר. ההצעה מקנה את הסמכות על החלטה זו שהיא בעלת
נפקויות משפטיות וציבוריות כאחד, לשר לשירותי דת, לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה
במקביל, על רקע תחומי אחריותם וסמכויותיהם של כל אחד מהם.
זאת ועוד, ההצעה מגדירה את הגורם החוקר ואת הסמכות לנקוט באמצעי חקירה בדומה לאלו
הנתונים לחוקר משטרה מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית )עדות(.
הסמכות למינוי חוקרים נתונה בחוק המוצע לשר המשפטים, כאשר החוקרים נדרשים להיות עובדי
מדינה הבקיאים בתחום זה. על מנת למלא אחר הוראות הסעיף המוצע, החוקרים הממונים יהיו חוקרים
שהם עובדי המדינה האמונים על חקירות של ענייני משמעת. עם זאת, עקב הייחודיות והרגישות בחקירה
מעין זו ביחס לרב עיר, הסעיף המוצע קובע תנאי כשירות מיוחד לחוקרים אלו של חמש שנות ניסיון לכל
הפחות.
החוק המוצע מסדיר את אופן ההחלטה על הגשת תובענה לבית הדין, ומעניק את הסמכות על החלטה
זו לשר המשפטים בהתייעצות עם השר לשירותי דת, ובמקביל ליועץ המשפטי לממשלה, כך שההחלטה על
הגשת תובענה תתבסס על ממצאי חקירה.
בנוסף, החוק המוצע מסמיך תובעים בפני בית הדין. בדומה לאמור בנוגע לגורמי החקירה, גם לעניין
התובענה, ניתן יהיה למנות לתפקיד זה תובעים מקרב התובעים בנציבות שירות המדינה, האמונים על
תביעות בערכאות משמעתיות.
עוד מוצע בחוק לקבוע הוראות שונות, שיסודן בצורך לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית
ובכללה מערכת שירותי הדת. בהתאם לכך מוצע כי במקרים מסוימים יוכל נשיא מועצת הרבנות הראשית
לישראל להשעות את רב העיר מתפקידו גם קודם להכרעה שיפוטית לחובתו של הרב. זאת, על מנת למנוע
לזות שפתיים ולשמור על סטנדרט מחמיר של טוהר מידות כמצופה מרב עיר.
6
הסעיף מונה שני מצבים המאפשרים השעיה כאמור: פתיחה בחקירה משמעתית נגד רב העיר והגשת
כתב אישום פלילי נגד הרב. במקרים של הדחה על רקע פתיחה בהליכי משמעת, קובע הסעיף חובת
היוועצות, על מנת שנשיא מועצת הרבנות יוכל להעריך באופן המיטבי את השלכותיו של ההליך המשמעתי
הספציפי המנוהל נגד רב העיר, על שאלת המשך כהונתו של הרב בתפקידו במקביל לקיומו של ההליך
האמור. במקביל להוראות אלו, קובע הסעיף חובת שימוע לרב עיר קודם שיוחלט על נקיטה בצעד של
השעיה מתפקיד.
,החוק המוצע גם קובע כי אם רב עיר הורשע בעבירה פלילית ובית המשפט קבע שבשל חומרתה
מהותה או נסיבותיה של העבירה, לא ראוי הוא לכהן כרב עיר, יביא הדבר בהכרח להפסקת כהונתו.
הסעיף המוצע קובע כי עם ההרשעה כאמור, רב העיר יושעה מתפקידו למשך הזמן שעד לחלוף המועד
להגשת ערעור על ההרשעה, ובמידה שהוגש ערעור – עד לקבלת החלטה בערעור; לאחר פרק זמן זה, קרי –
במידה שלא הוגש ערעור בתוך הזמן הקבוע לכך, או במידה שהוגש ערעור וערכאת הערעור אישרה את
החלטת הערכאה הדיונית, תיפסק כהונתו של רב העיר לאלתר.
ההצעה מגדירה את מתחם ההחלטה של בית הדין, ואת אמצעי המשמעת העומדים לרשותו נגד רב עיר
לתקנות שירותי הדת היהודיים )שיפוט משמעתי 15- ו14 שנמצא חייב בדין, בדומה לקבוע כיום בתקנות
.1966–של רבני עיר(, התשנ"ו
כמו כן, מאחר שבית הדין הוא ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין, הצעת החוק קובעת ערכאה לערעור
על פסק דינו של בית הדין המשמעתי. מאחר שמדובר בנושאים בעלי חשיבות ציבורית רבה ומאחר
שבמותב בית הדין יושב שופט מחוזי, נקבע שערכאת הערעור היא בבית המשפט העליון. כמו כן, ערעור לא
יעכב את ביצועו של אמצעי המשמעת שקבע בית הדין, אלא אם כן נקבע אחרת על ידי בית הדין המשמעתי
ובמידה והוגש ערעור – על ידי בית המשפט העליון.
הצעת חוק זו מבוססת על תזכיר חוק שגיבש משרד המשפטים ואשר הונחה כהצעת חוק ממשלתית על
)הצעת חוק שירותי הדת היהודיים )תיקון – דין משמעתי 2014 שולחן הכנסת התשע–עשרה בחודש יולי
(.2014–לרבני ערים(, התשע"ד
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת ציפי לבני וקבוצת חברי
( ועל 538/23/(, על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן )פ3037/20/הכנסת )פ
(.2999/24/שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת2999/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(16.01.2023) כ"ג בטבת התשפ"ג