הצעת חוק לדיון מוקדם
2205206 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מירב כהן
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
3346/25/ פ
2023–הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, התשפ"ג
פרק א' – הגדרות
חוק זה מטרתו לעגן את זכאותם של נפגעי עבירות מין לשיקום ולפיצוי, כדי
יסוד:-לאפשר להם עצמאות ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק
כבוד האדם וחירותו, ובהתאם לעקרונות העומדים בבסיס חוק זכויות נפגעי
עבירה.
.1מטרה
.חוק זה יחול על נפגע עבירת מין ללא קשר למועד בו נעברה העבירה.2תחולת החוק
– בחוק זה.3הגדרות
;11995–"חוק ביטוח לאומי" – חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה
;22001–"חוק זכויות נפגעי עבירה" – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א
;31977–"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז
"מרכז לטיפול נפשי" – מרכז לבריאות הנפש או מרכזי טיפול ייעודיים לנפגעי
תקיפה מינית או מרכזי סיוע כהגדרתם בחוק סיוע לקטינים נפגעי
;42008–עבירות מין או אלימות, התשס"ח
שנים, והוא18 "נפגע עבירת מין" – מי שנפגע במישרין מעבירת מין, מלאו לו
שוהה בישראל כחוק, אף אם לא הגיש תלונה במשטרה;
"סל שיקום" – סל שירותי שיקום בתחומים המנויים בתוספת השנייה לחוק
זה;
"עבירת מין" – עבירה מן העבירות המנויות בתוספת הראשונה, ובלבד
שנעברה בישראל;
.210 ' ס"ח התשנ"ה, עמ1
.183 ' ס"ח התשס"א, עמ2
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ3
.485 ' ס"ח התשס"ח, עמ4
2
"עובד מקצועי" – כל אחד מאלה: פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, וכן כל
בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי של משרד הבריאות בהודעה
ברשומות כעובד מקצועי לענין חוק זה;
"עובד סוציאלי" – עובד סוציאלי שהוא בעל רישיון כהגדרתו בחוק העובדים
;51996–הסוציאליים, התשנ"ו
,"פסיכולוג" – מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים
;61977–התשל"ז
"פסיכיאטר" – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה לפי פקודת
;71976–הרופאים ]נוסח חדש[, התשל"ז
"פקיד סעד" – פקיד לשכת הרווחה אשר עבר הכשרה ייעודית לצרכי טיפול
בנפגע תקיפה מינית;
,["רופא" – רופא בעל רישיון כהגדרתו בפקודת הרופאים ]נוסח חדש
;1976–התשל"ז
"שיקום" – תהליך סיוע כספי, נפשי ופיזי לנפגע עבירת מין, שמטרתו להבטיח
לנפגע דרגה מרבית של עצמאות תפקודית, פיזית ונפשית שתחזירו
לרמת איכות חיים ממנה נהנה אילולא קרות עבירת המין;
"תכנית שיקום" – תכנית לשיקומו של נפגע עבירת מין, שקבעה לו ועדת
שיקום אזורית בהתאם לסל שיקום;
."השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים
פרק ב' – שיקום
.נפגע עבירת מין זכאי לשיקום כאמור בפרק זה
)א(.4זכאות לשיקום
מצא פקיד סעד, כי נעברה עבירת מין, יידע את נפגע עבירת מין על
)ב(
זכויותיו לפי חוק זה, לרבות על זכותו להגיש בקשה לתכנית שיקום ועל דרכי
מימושה.
נפגע עבירת מין או מי מטעמו זכאי לפנות לפקיד סעד, בבקשה שיקבע
)ג(
את זכאותו לתכנית שיקום.
פקיד סעד, שהובאה בפניו בקשה כאמור בסעיף קטן )ג(, יעביר את
)ד(
הבקשה, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, וכן את המלצתו המנומקת, לוועדת
יום.14 שיקום אזורית, תוך
.152 ' ס"ח התשנ"ו, עמ5
.158 ' ס"ח התשל"ז, עמ6
.594 ', עמ30 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש7
3
השר יקבע את דרכי הכשרתם של פקידי הסעד המטפלים בנפגעי תקיפה
)ה(
מינית.
.השר יקים ועדות שיקום אזוריות ויקבע את אזורי פעילותן
)א(.5
ועדת שיקום
אזורית
,ועדת שיקום אזורית תמנה שלושה חברים, שהם עובדים מקצועיים
)ב(
לפחות שניים מהם מתחומים שונים, ולפחות אחד מהם יהיה אישה.
מצאה ועדת שיקום אזורית שנפגע עבירת מין זקוק לשיקום, תקבע לו
)א(
תכנית שיקום, בהתאם לרצונו ולבקשתו, שתורכב משירותים הכלולים בסל
השיקום המנוי בתוספת השנייה לחוק זה ובהיקף שנקבע.
.6
תפקידי ועדות
השיקום האזוריות
ועדת שיקום אזורית תבחן את זכאותו של נפגע תקיפה מינית לפיצוי
)ב(
ואת היקף הפיצוי, בהתאם להוראות פרק ב' לחוק זה.
ועדת שיקום אזורית רשאית לאשר לנפגע עבירת מין החזר הוצאות
)ג(
לביצוע תכנית השיקום, לרבות הוצאות עבור שימוש בתחבורה הציבורית.
חודשים בתכנית השיקום שנקבעה12 ועדת שיקום אזורית תעיין מדי
)ד(
לנפגע עבירת מין, כדי לעמוד על התאמתה של תכנית השיקום שנקבעה לו,
והיא רשאית להתאים את התכנית או לשנותה בהתאם להתקדמות השיקום.
ועדת שיקום אזורית רשאית, בכל עת, על פי בקשת נפגע עבירת מין או
)ה(
מי מטעמו לשנות את תכנית השיקום שנקבעה לו.
.החלטות ועדת השיקום יתקבלו ברוב דעות החברים
)ו(
ועדת שיקום אזורית תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק
)ז(
זה.
לצורך מילוי תפקידיה, רשאית ועדת שיקום אזורית, לאחר שהתקיימו
)א(
הוראות הדין, לרבות ההוראות הנוגעות לסודיות רפואית, להפנות נפגע עבירת
מין לאבחון פסיכיאטרי תפקודי, לעיין בתיקו הרפואי, לשמוע ולקבל חוות
דעת ממומחים בתחומים שונים, לשמוע את נפגע עבירת המין או אנשים
אחרים בעלי עניין, וכן לדרוש מהנפגע להציג כל מידע הדרוש לה, הכל כפי
שקבעה.
.7
סמכויות ועדות
השיקום האזוריות
,ועדת שיקום אזורית רשאית לדרוש, בכל עת, מכל אדם הנוגע לעניין
)ב(
מידע על מידת השתלבותו של נפגע עבירת מין בתכנית השיקום, בכפוף לכל
דין.
ועדת שיקום רשאית לאשר לנפגע עבירת מין החזר הוצאות בגין אבחון
)ג(
או חוות דעת, שנדרשו לפי חוק זה.
.השר יקים ועדת ערר
)א(.8ועדת ערר
4
:ועדת ערר תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה
)ב(
אדם הכשיר להתמנות לשופט שלום מתוך רשימה שערך שר
(1)
;המשפטים, והוא יהיה יושב הראש
;עובד מקצועי שמינה השר
(2)
;עובד מקצועי שמינה שר הבריאות
(3)
;נציג שמינה שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים
(4)
.נציג ציבור
(5)
השר רשאי לקבוע כללים בדבר תנאי הכשירות לכהונה הנדרשים מחבר
)ג(
ועדת ערר, תקופת הכהונה וכללים להעברת חבר ועדת ערר מכהונתו.
, רשאי כל אדם הנוגע לעניין6 על החלטת ועדת שיקום אזורית לפי סעיף
)א(
להגיש ערר; הערר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו נמסרה
לנפגע עבירת מין או למי מטעמו הודעה על החלטת ועדת השיקום האזורית.
.9
ערר על החלטת
ועדת השיקום
.ועדת הערר תדון בערר לא יאוחר משישים ימים מיום הגשתו
)ב(
ועדת הערר רשאית לאשר את ההחלטה נושא הערר, לבטלה או
)ג(
לשנותה.
.החלטות ועדת הערר יתקבלו ברוב דעות החברים
)ד(
.ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה
)ה(
השר ייזום, יפתח ויכין תכניות לשיקום, לתעסוקה ייעודית ולשילוב
)א(
במקומות עבודה רגילים עבור נפגעי עבירות מין, לרבות מתן ייעוץ והדרכה
מקצועיים למעבידים ולעובדים בעניין שילוב נפגעי עבירות מין במעגל
העבודה.
.10תכנית השיקום
,השר יקים מערכי דיור, לרבות מקלטים ודירות מעבר למצבי חירום
)ב(
הוסטלים ודיור מוגן לנפגעי עבירות מין.
,השר רשאי להוסיף תוכניות שיקום על אלו המנויות בתוספת השנייה
)ג(
ובהתייעצות עם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ועם ארגונים
הפועלים לקידום זכויותיהם של נפגעי עבירות מין לקבוע את היקף תכנית
השיקום.
פרק ג' – ליווי וייעוץ משפטי
נפגע עבירת מין זכאי לקבל ליווי וייעוץ משפטי בכל שלבי ההליך
)א(
המשפטי הפלילי המתנהל נגד החשוד והנאשם בעבירת המין.
.11ליווי וייעוץ משפטי
הליווי והייעוץ המשפטי יינתנו בהתאם לעקרונות המנויים בחוק זכויות
)ב(
5
.נפגעי עבירה
שר המשפטים יפרסם מכרז בהתאם לכללים המנויים בחוק חובת
)א(
, להקמת לשכות לליווי ולייעוץ משפטי לנפגעי81992–המכרזים, התשנ"ב
עבירות מין )להלן – לשכת סיוע( לא יאוחר משישה חודשים מיום פרסומו של
חוק זה; דבר הקמתן יפורסם ברשומות ובאמצעי התקשורת, בציון מקום
מושבן ואזור פעולתן.
.12לשכות סיוע
בראש כל לשכת סיוע יעמוד חבר לשכת עורכי הדין )להלן – ראש
)ב(
הלשכה(.
לשכת הסיוע תספק ליווי וייעוץ משפטי כאמור בפרק זה ללא התניית
)א(
פנייה לבית חולים או הגשת תלונה למשטרה או זיכרון של הפגיעה במלואה,
ואין להגביל את משך הזמן בין הפגיעה לפנייה.
.13
סמכויות לשכות
הסיוע
ליווי וייעוץ משפטי יינתנו שלא על בסיס הכנסות, על ידי עורך דין
)ב(
מעובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה, או על ידי אדם אחר הכשיר כדין
ליתן את הסיוע.
לשכת הסיוע תספק ליווי וייעוץ משפטי לנפגע עבירת המין, בהתאם
)ג(
לבקשתו, לרבות:
ייעוץ משפטי ראשוני, לרבות על משמעות ההליך הפלילי ועל
(1)
;זכויותיו של נפגע עבירת מין לפי כל דין
;ליווי בהגשת תלונה במשטרה
(2)
,הכנתו והדרכתו של נפגע עבירה מין לקראת הדיון בבית המשפט
(3)
;לרבות ליוויו במפגשים עם עורכי הדין המייצגים את המדינה
;ליווי במהלך מתן העדות בבית המשפט
(4)
,[ לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב64 הגשת ערר לפי סעיף
(5)
;91982–התשמ"ב
8 ריכוז והסברה של המידע לו זכאי נפגע עבירת מין לפי סעיפים
(6)
; לחוק זכויות נפגעי עבירה10-ו
,הגשת בקשה להוצאת צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת
(7)
, במשפחה
אלימות
למניעת
חוק
לפי
,102001
–התשס"ב
ולפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת111991–התשנ"א
.114 ' ס"ח התשנ"ב, עמ8
.43 ' ס"ח התשמ"ב, עמ9
.6 ' ס"ח התשס"ב, עמ10
.138 ' ס"ח התשנ"א, עמ11
6
., בהתאם לצרכי הנפגע122004–נפגע העבירה, התשס"ה
.נפגע עבירת מין רשאי לקבוע את מינו של נותן הסיוע המשפטי
)ד(
ראש הלשכה רשאי להורות על הפסקת סיוע משפטי או דחיית בקשה לסיוע
אם היה סבור כי עניינו של נפגע עבירת המין חסר בסיס עובדתי.
.14 דחיית בקשה לסיוע
משפטי
, רשאי נפגע עבירת מין14 על ההחלטה של ראש הלשכה לפי סעיף
)א(
לערער בפני בית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך
ובמועד שנקבעו בתקנות.
.15
ערעור על החלטת
ראש לשכה
.הערעור יתנהל בפני דן יחיד והחלטתו תהיה סופית
)ב(
הוצאות ושכר טרחת עורך הדין שנפסקו לטובת נפגע עבירת מין, שניתן
)א(
לו סיוע על ידי לשכת הסיוע, ייזקפו לזכותה של הלשכה; הוצאות סבירות
שהוציא נפגע עבירת מין מכיסו, יקוזזו לטובתו מתוך הסכום שנפסק, והכול
אם בית המשפט לא הורה אחרת.
.16
הוצאות ושכר
טרחה
עורך הדין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא יקבל שכר
)ב(
טרחה והוצאות אלא לפי תקנות שהותקנו לפי חוק ויצוינו במסמך המכרז
שיפרסם השר.
עורך הדין שנתמנה לתת סיוע משפטי לפי חוק זה, לא ישתחרר מהמינוי
)ג(
אלא באישור ראש לשכת הסיוע המשפטי שמינה אותו.
פרק ד' – פיצויים
.נפגע עבירת מין זכאי לקבל פיצוי כספי מן המדינה כמפורט בפרק זה.17זכאות לפיצוי כספי
, זכאי להעניק לנפגע עבירת מין פיצוי כספי4 פקיד סעד, כמשמעותו בסעיף
שקלים חדשים בגין הוצאות שנגרמו לנפגע בשל עבירת1,000 ראשוני בסך
המין שנעברה בו.
.18פיצוי כספי ראשוני
נפגע עבירת מין, שבעקבות ביצוע העבירה נקבעה לו דרגת נכות לפי חוק
)א(
ביטוח לאומי, ונמצא זכאי לקבלת קצבה לפי החוק האמור, יהא זכאי
שקלים חדשים.10,000 לתשלום חד פעמי בסך
.19 פיצוי כספי לזכאים
לקצבת נכות
נפגע עבירת מין, כאמור בסעיף קטן )א(, שדרגת הנכות שנקבעה לו
)ב(
יהא זכאי לתשלום יחסי לסכום האמור.100%-נמוכה מ
נפגע עבירת מין, שבעקבות ביצוע העבירה נקבעה לו דרגת נכות לפי
)א(
חוק ביטוח לאומי, אך לא נמצא זכאי לקבלת קצבה לפי החוק האמור, יהא
שקלים חדשים.20,000 זכאי לתשלום חד פעמי בסך
.20
פיצוי כספי למי
שאינו זכאי לקצבת
נכות
.6 ' ס"ח התשס"ה, עמ12
7
נפגע עבירת מין, כאמור בסעיף קטן )א(, שדרגת הנכות שנקבעה לו
)ב(
יהא זכאי לתשלום יחסי לסכום האמור.100%-נמוכה מ
, זכאי להעניק לנפגע עבירת מין שלא נקבעה לו3 פקיד סעד, כמשמעותו בסעיף
תכנית שיקום כאמור בפרק ב', פיצוי כספי בגין הוצאות רפואיות, או כל נזק
אחר, שנגרמו לנפגע בשל עבירת המין שנעברה בו.
.21
החזר הוצאות
רפואיות
.מימון הפיצויים לנפגעי תקיפה מינית יושת על אוצר המדינה.22מימון הפיצוי
תוספת ראשונה
(" להגדרה "עבירת מין2 )סעיף
.351- ו349 ,348 ,א347 ,347 ,346 ,345 חוק העונשין – סעיפים
(1)
.5 – סעיף1998–חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח
(2)
תוספת שניה
( – סל השיקום5 )סעיף
:בריאות הגוף
א.
מימון תרופות וטיפולים הנובעים מהתקיפה, גם אם אינם
(1)
–מופיעים בסל הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
, לרבות תרופות אנטיביוטיות, טיפול באיידס ובמחלות מין131994
אחרות, הפסקת הריון ותרופות פסיכיאטריות, ללא צורך בהשתתפות
עצמית.
סיוע בהפניה ובמימון ניתוחים פלסטיים משקמים, לרבות
(2)
ניתוח לאיחוי קרום בתולין וניתוחים קוסמטיים, בהתאם למה שיקבע
השר.
, אספקה או מימון של ציוד רפואי שנפגע, לרבות משקפיים
(3)
.מכשירי הליכה ושמיעה
:בריאות הנפש
ב.
הערכה מקצועית של הצרכים הנפשיים והרגשיים של הנפגע
(1)
.בנוגע לקבלת טיפול נפשי קצר טווח או ארוך טווח
ידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר, בין- טיפול נפשי, על
(2)
פרטי ובין מטעם המדינה, המותאם לצרכי הנפגעת, לרבות טיפול
רפואיים;-פסיכותרפי, טיפול פסיכולוגי, קבוצות תמיכה וטיפולים פרה
ידי מטפלות שעברו הכשרה ייחודית, בכל מקום בארץ-הטיפול יינתן על
.156 ' ס"ח התשנ"ד, עמ13
8
.וללא תשלום
חוות דעת פסיכיאטרית, הנדרשת לצורך מיצוי זכויות נפגע
(3)
.עבירת מין
:דיור
ג.
.מקלט או דירת מעבר כפתרון קצר טווח לשעת חירום
(1)
,פתרון דיור ארוך טווח על פי הצורך בסוגי הדיור האלה: הוסטל
(2)
.הוסטל שיקומי ודיור מוגן
.סיוע בשכר דירה
(3)
.זכאות לדיור ציבורי
(4)
ייעוץ, סיוע וייצוג משפטיים לצורך ניהול כל הליך משפטי, שיאפשר
ד.
פי דין.-לנפגע עבירת מין למצות זכויותיו על
.10 שיקום תעסוקתי בהתאם לתכנית שנקבעה לפי סעיף
ה.
.'פיצוי לפי פרק ד
ו.
מתאם טיפול שיהיה אחראי ליישום ולתיאום מתן כל השירותים
ז.
הניתנים לנפגע עבירת מין.
ד ב ר י ה ס ב ר
,"פלישה שלא בהיתר לגופה של אישה, לגופו של אדם, משפילה היא – משפילה ומדכאת; כואבת היא
במאוד; פוגעת היא – פגיעה חדשה וכואבת; מעליבה היא – והעלבון עמוק וצורב. נרמס האני, -כואבת
טייב נ' מדינת 115/00 הנפש נחתכת, נפגע החופש, נגרעת האוטונומיה של הרצון, נדרס הכבוד." )ע"פ
(.2000) 289,329 (3)ישראל, פ"ד נד
תקיפה מינית, הכוללת בתוכה רמות שונות של פגיעה: אונס, אונס קבוצתי, ניסיון לאונס, אונס
מתמשך, גילוי עריות, מעשה מגונה והטרדה מינית, היא טראומה הפוגעת בכל תחומי החיים של הנפגעות
והנפגעים. הפגיעה המינית יוצרת משבר קשה מאוד ופעמים רבות מי שנפלו לעבירות מין יסבלו מצלקות
נפשיות, אף זמן רב לאחר שסימניה הפיסיים של העבירה חלפו. לפיכך, תובעת הפגיעה המינית כוחות נפש
ומשאבים אדירים לשם התמודדות ושיקום.
.הניסיון הטיפולי בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית מלמד כי כל מי שעובר טראומה מינית, נפגע בנפשו
הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ובסימפטומים מגוונים. לעיתים לא קיים ביטוי מיידי
לפגיעה והתופעות מתעוררות לאחר פרק זמן, קצר או ממושך, עד שנים ארוכות לאחר המקרה
הטראומטי. כך, למשל, אפשר למנות הפרעות בשינה ובאכילה, הפרעות ונתקים בזיכרון )דיסוציאציה(;
דיכאון, קשיים בריכוז, חרדות וכיוצא באלה. ניתן לומר כי תסמינים אלו יהיו ארוכי מועד וקשים יותר
ככל שמדובר בפגיעות מתמשכות המתרחשות בגילאים נמוכים יותר. נתונים שונים מלמדים כי בקרב
9
מן הנפגעות יימשכו התסמינים לאורך כל החיים והשלכות הפגיעה יתבטאו בתפקוד היומיומי30%
.האישי, החברתי והתעסוקתי
בצידה של הפגיעה הנפשית, יוצרת הפגיעה המינית גם נזקים כלכליים וגובה מחירים נוספים. כך
למשל ניתן למנות הפסד כספי בגין ימי עבודה אבודים של הנפגעת ופעמים רבות אף של המשפחה
כולה )בין היתר בשל המעורבות בהליכים פליליים(; עלות טיפול נפשי; טיפול רפואי; קשיי הסתגלות
הנובעים מקיומה של טראומה נפשית ועוד.
מכאן, כי מדובר בציבור רחב הזקוק לטיפול ולשיקום נפשי על מנת לחזור ולקחת חלק פעיל ומתפקד
בחברה. בהיעדר התייחסות טיפולית מספקת עלול מצבם להחריף והם ייוותרו בשוליים החברתיים
ויהפכו לנטל כבד על החברה כולה.
בשנים האחרונות חל שינוי ממשי ביחס המדינה והחברה לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית וכיום המדינה
רואה עצמה אחראית על שלומם ורווחתם של ילדים וילדות, ובפרט אלו שעברו התעללות, אולם עדיין אין
חוק המסדיר את אחריות המדינה לרווחתם ושלומם של נפגעים שהגיעו לבגרות או לאלו שנפגעו
בבגרותם.
על רקע זה מובאת הצעת חוק זו שתפקידה לעגן את אחריותה של המדינה לספק לנפגעות ולנפגעי
תקיפה מינית טיפול ולהעניק את הכלים הנדרשים על מנת לאפשר את שיקום חייהם. מסקנה זו, יחד עם
ההבנה כי פגיעה מינית גוררת השלכות על תפקוד לאורך החיים, מחייבת הקמה של מערך מסודר
המבוסס על ראייה מערכתית והוליסטית.
משרדית לקידום זכויות נפגעי-הצעת חוק זו, על כל חלקיה, מבוססת על מסקנותיה של ועדה בין
עבירה שהמליצה על מערך פיצוי ושיקום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
:ואלה עיקריה של הצעת החוק
על חשיבות זכותם של נפגעי עבירות מין לתכנית שיקום, שכוללת טיפולים
פרק ב' – שיקום
רפואיים, גם כאלה שאינם מנויים בסל הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי; טיפול נפשי; דיור – הן
מקלטי חירום, והן פתרונות דיור לטווח ארוך; שילוב בתוכניות שיקום תעסוקתי וסיוע משפטי המעוגנות
בפרק זה של הצעת החוק ניתן ללמוד מדברי ועדת המשנה לנפגעי עבירות תקיפה מינית בוועדה
משרדית שהוקמה בראשות המשנה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנחם וגשל:-הבין
"...נפגעות מוצאות עצמן חסרות בטחון והגנה דווקא במקומות שאמורים להיות המוגנים ביותר
עבורן ובחברת האנשים שהן אמורות היו לבטוח בהם. לכן משבר האמון האישי והחברתי שמייצרת
הפגיעה הוא כה עמוק ולכן השיקום כה מורכב. כל זאת במציאות חברתית של הכחשה, האשמה ובידוד
אשר מקשים על הנפגעת לפנות לקבלת סיוע בסביבתה הטבעית ואינם מאפשרים עיבוד טבעי וחזרה
הדרגתית נתמכת לחיי היומיום. מחקרים וניסיון בשטח מלמדים כי ההתמודדות עם ההשלכות
המורכבות של פגיעה מינית ועם הקונטקסט החברתי שלה, המאשים והמעורר בושה ובידוד, הינה
התמודדות קשה ומורכבת, הטעונה סיוע ותמיכה סביבתיים ומקצועיים. ליווי מקצועי לנפגעת דורש
התמחות ייחודית בטיפול בטראומה של פגיעה מינית ובהשלכותיה וקשה מאד לטפל בנפגעות ללא
התמחות ספציפית זו. ממחקרים שנעשו בעולם, כולל סקירה של מרכזי סיוע לנפגעי עבירה לאחר פעילות
של מספר שנים וראיונות עם נפגעות, לרבות כאלה שהסתייעו בשירותי הסיוע המוצעים – עלו ממצאים
משמעיים בדבר הצרכים החיוניים של קורבנות בהליך השיקום..."-חד
ידי שר-פרק זה קובע כי נפגעי ונפגעות עבירת מין זכאים לפנות ללשכת רווחה, שתוכר ושתוכשר על
10
הרווחה כמתמחה בתחום עבירות המין. בתוך הלשכה תוקם ועדת שיקום, שתקבע אם הנפגע אכן זכאי
לשיקום, ובהתאם את תכולת הסל והיקפו.
בהתאם לפרק זה מוצע קבוע זכות לסיוע משפטי
ליווי, תיווך וסיוע משפטי בהליך הפלילי- 'פרק ג
ידי -ידי לשכות סיוע, שיוקמו על-יוענק במישור הפלילי והאזרחי על כל היבטיו. הסיוע המשפטי יוענק על
שר המשפטים במכרז. הסיוע המשפטי נדרש למען אותם נפגעי עבירה שנפלו קורבן לתקיפה מינית, ואין
ברשותם הכלים הדרושים כדי להתמודד עם ההליך הפלילי המסורבל והארוך.
סיוע כספי לנפגעים ישירים של עבירות מין: פעמים רבות יוצרת הפגיעה המינית נזקים שונים- 'פרק ד
ונפגעות רבות מוצאות עצמן מוציאות כספים רבים כתוצאה ישירה מן הפגיעה. סיוע כספי לנפגעי עבירה
נועד לסייע להם בגין ההוצאות הישירות הנגרמות להם מן הפגיעה לצורכי ריפוי ושיקום. כיום יכולים
נפגעי עבירה לקבל פיצוי או החזר הוצאות מסוים אם במסגרת גזר דינו של הנאשם לאחר הרשעתו )לפי
, ועל פי שיקול דעת השופט( או באמצעות תביעה אזרחית. כלים 1977– לחוק העונשין, התשל"ז77 סעיף
אלה אינם מספקים, ומותנים הן בהרשעת הפוגע והן ביכולת לגבות את הפיצוי. חשיבות הסיוע הכספי
נובעת מההכרה בנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים לנפגע העבירה ובמטרה לסייע לו בהתמודדות
הנובעת ממנה ובמימון הוצאות כגון טיפול רפואי, הפסד ימי עבודה והוצאות נלוות. נפגע עבירת מין יהא
זכאי לקבל החזרי הוצאות שהוציא מכיסו בסמוך לפגיעה ובנובע ממנה לרבות: נסיעות, תרופות, בגדים,
חניה במשטרה, חניה בבית המשפט וחניה במערכות הרפואיות בהן ביקר כתוצאה מהפגיעה המינית.
השתתפות המדינה בהוצאות חשובה אף בכך שהיא מהווה אמצעי להכרה בסבלם של קורבנות
שקלים חדשים לכל נפגע 1,000 העבירה ולאמפתיה כלפיהם. לפיכך מוצע לקבוע סכום חד פעמי, בסך של
עבירה. נפגע עבירה שנקבעה לו דרגת נכות עקב הפגיעה המינית זכאי לפיצוי נוסף.
.הצעת החוק נכתבה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת תמר
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על 2102/24/(, על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל )פ1151/24/זנדברג )פ
(.1122/25/ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1122/25/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(15.05.2023) כ"ד באייר התשפ"ג