הצעת חוק לדיון מוקדם
2205473 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
ארז מלול
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
3373/25/ פ
2023–הצעת חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים( )תיקון – פיצוי בשל מעצר(, התשפ"ג
, בסעיף11996–בחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(, התשנ"ו
)א(, המילים "בלא שהוגש נגדו כתב אישום" – יימחקו.38
.1
38 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
)להלן – חוק המעצרים(, יוצר1996–חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(, התשנ"ו
הבחנה חשובה בין שאלת האשמה של אדם בעבירות המיוחסות לו לבין סמכויותיה של המשטרה לעצרו.
אשר קובע את העילות לפיהן ניתן לעצור חשוד בטרם הגשת כתב אישום כנגדו )מעצר ימים(, 13 כך, סעיף
קובע כי ניתן לעצור אדם רק כאשר קיים כנגדו חשד סביר לביצוע עבירה שאינה מסוג חטא. נוסף על כך,
החוק אינו מאפשר לעצור אדם שאין מתקיימת לגביו לפחות אחת מהעילות המנויות בסעיפים
( לאותו סעיף )חשד לשיבוש הליכי חקירה, מסוכנות או צורך בהליכי חקירה מיוחדים(. 3) ( עד1) קטנים
)ב( קובע כי אין לצוות על מעצר כאשר ניתן להשיג את התכליות המבוקשות בדרך של 13 לבסוף סעיף
קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.
ההבחנה שיוצר החוק בין עילות מעצר לבין העמדה לדין, הינה קריטית לשמירה על זכויות החשודים
בישראל, ומדגישה כי המעצר אינו דרך המלך של ההליך הפלילי, אלא אמצעי הנתון בידי רשויות החוק
יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר קובע כי -במקרים המתאימים לכך. הבחנה זאת אף מתכתבת עם חוק
"אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת." עוד קובע
היסוד כי אין לפגוע בזכות המוגנת על פיו "אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, - לחוק8 סעיף
שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."
בנוסחו הקיים אינו יוצר את ההבחנה הנדרשת, ומכאן שהוא38 על אף האמור לעיל, נראה שסעיף
יסוד: כבוד האדם וחירותו. על פי הסעיף -פוגע בקוהרנטיות של חוק המעצרים ואינו מתכתב עם חוק
הקיים, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצויים בגין מעצר שווא רק במקרה בו לא הוגש כתב אישום כנגד
העצור. מכאן שהסעיף בנוסחו הקיים אינו מגן על ציבור גדול של חשודים אשר נעצרו שלא לפי הוראות
לחוק המעצרים, אך הוגש נגדם כתב אישום. זאת ועוד, העובדה שהחלטה על הגשת כתב אישום 13 סעיף
יכולה להתקבל לאחר פרק זמן ממושך, לעיתים למעלה משנה מרגע השחרור, יוצרת אפקט מצנן להגשת
.38 בקשות לפיצוי לפי סעיף
.338 ' ס"ח התשנ"ו, עמ1
2
, אף פוגעת בתכלית נוספת של38 משך הזמן הארוך עד לפתיחת האפשרות להגשת בקשה לפי סעיף
החוק, אשר נועד להכווין את התנהגותן של רשויות האכיפה. מכיוון שהאפשרות לקבלת פיצוי נפתחת
לאחר זמן כה רב מעת השחרור ממעצר, רשויות אכיפת החוק אינן סופגות ביקורת מידית על עצם המעצר
הפסול, וביקורת מאוחרת על התנהלותם לא מצליחה להביא לשינוי ההתנהלות הדרוש.
)א( המילים "בלא שהוגש נגדו כתב אישום", יביא לניתוק הקשר38 התיקון המוצע, לפיו ימחקו מסעיף
בין האשמה בהליך המרכזי לבין תקינות המעצר, ובכך יביא לקוהרנטיות של דיני המעצרים באופן
התואם את חוקי היסוד. בנוסף, התיקון יפתח פתח לנאשמים אשר לא התקיימה בעניינם עילת מעצר,
לקבלת פיצוי כספי על עצם מעצר השווא. לבסוף, התיקון יביא לקיצור משמעותי במשך הזמן עד להגשת
הבקשה לפי הסעיף ומכאן שגם יקצר את משך הזמן לקבלת פיצוי. כך יותר משוחררים ימצו את זכותם
לקבלת פיצויים והאפקט המחנך של החוק על רשויות האכיפה יהיה משמעותי יותר.
.(2131/24/הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת גבי לסקי )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת2131/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(29.05.2023) ט' בסיוון התשפ"ג