הצעת חוק לדיון מוקדם

2196055 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש חבר הכנסתגלעד קריב יוזם: ______________________________________________ 509/25/פ 2022–הצעת חוק מניעת אלימות במשפחה )תיקון – הגדרת אלימות במשפחה(, התשפ"ג )להלן – החוק העיקרי(, לפני11991–בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א יבוא:1 סעיף .1 הוספת כותרת פרק א' ""פרק א': הגדרות – לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא1 בסעיף.2 1 תיקון סעיף ".""נכס" – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים : יבוא1 בחוק העיקרי, אחרי סעיף.3א1 הוספת סעיף "אלימות במשפחה" – כל התנהגות או )א( ניסיון להתנהגות של אדם כלפי בן משפחתו, שהיא אחת מאלה: .א1 "הגדרת אלימות במשפחה ;אלימות פיזית או מינית (1) התנהגות מאיימת הנותנות בסיס (2) להניח כי אדם עלול לפגוע באופן ממשי בגופו או בחירותו של אחר; ;כליאה שלא כדין (3) שתלטנות המהווה התנהגות (4) :קיצונית, ובכלל זה , תקיפה מעשי של דפוס )א( איומים, השפלה או התעללות אחרת המשמשת לפגיעה, להענשה או להפחדת בן משפחה שלא כדין; .138 ' ס"ח התשנ"א, עמ1 2 דפוס של מעשים שנועדו )ב( לגרום לאדם להיות כפוף או תלוי באחר על ידי בידודם ממקורות משאביהם ניצול תמיכה, ויכולותיהם לרווח אישי, מניעת האמצעים הדרושים לאדם לרכישת עצמאות, להבעת התנגדות, לבריחה, או נקיטת פעולות לשליטה על התנהגותם היומיומית שלא כדין; )ג( לעניין סעיף זה, "שתלטנות השלטת רצונותיו של- "קיצונית אדם כלפי בן משפחתו, באופן מתמשך או נשנה, תוך הטלת אימה, הפעלת כפיה או יצירת מנגנוני תלות ושליטה; אלימות כלכלית, ובכלל זה התנהגות (5) שיש בה השפעה פוגענית חמורה על היכולת של אדם לרכוש, להשתמש או להחזיק בכסף או ברכוש אחר או להשיג טובין או שירותים; התעללות פסיכולוגית, רגשית או (6) .אחרת מתמשכת קטין ייחשב כקורבן אלימות במשפחה אם )ב( ראה, שמע או חווה את ההשפעות של התנהגות כאמור בסעיף קטן )א( והוא בן משפחתו של אחד הצדדים. )ג( הוראות חוק זה לא יחולו ביחס להתנהגות המכוונת כלפי ילדיו של אדם או כלפי קטין עליו )ט(, כאשר התנהגות2 הוא אחראי, כמוגדר בסעיף זו נובעת מחובתו של אותו אדם לנהוג לטובת הקטין ובדרך שהורה מסור וסביר היה נוהג בנסיבות העניין." 3 : לחוק העיקרי יבוא2 לפני סעיף.4 הוספת כותרת פרק ב' ""פרק ב': בקשה למתן צו הגנה – לחוק העיקרי3 בסעיף.5 3 תיקון סעיף (, הסיפה החל במילים "בבן משפחתו" תימחק, ובמקומה יבוא1) ( בפסקה1) (, או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי3) ( עד1)א1 "כמוגדר בסעיפים הוא עלול לנהוג באלימות כאמור". .( – תימחק2) ( פסקה2) :( יבוא3) ( במקום פסקה3) ".(6) ( עד4)א1 נהג באלימות כמוגדר בסעיפים (3)" : לחוק העיקרי יבוא8 לפני סעיף.6 הוספת כותרת פרק ג' ""פרק ג': הוראות שונות : לחוק העיקרי יבוא8 אחרי סעיף.7א8 הוספת סעיף בדברי ההסבר של הצעת חוק לקריאה )א( ראשונה, שעל פניה יש בה, במישרין או בעקיפין, השפעה על קורבנות אלימות במשפחה )להלן – ההצעה(, ובכלל זה הצעות חוק הנוגעות לענייני המעמד האישי, יצוין כיצד ההצעה עתידה להשליך על קורבנות אלימות במשפחה, לרבות על זכותם לביטחון, כבוד ופרטיות. .א8 "חובות רשויות השלטון כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות )ב( מקומית הפועלת בנושא אלימות במשפחה או שהחלטותיה עשויות להשפיע על קורבנות אלימות במשפחה וזכויותיהם, תביא בחשבון במסגרת פעילותה והחלטותיה את הצורך בהגנה על כל אדם מפני אלימות במשפחה, ותפעל במסגרת זו לשמירה על ביטחונם של קורבנות אלימות במשפחה, תוך התחשבות בצרכיהם, שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם." : לחוק העיקרי יבוא16 אחרי סעיף.8 17 הוספת סעיף 4 אחת לשנה, ידווחו שר המשפטים, שר )א( הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון פנים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת )בסעיף זה – הוועדה( דיווח בכתב כמפורט להלן: .17"דיווח לכנסת :שר המשפטים ידווח לוועדה על אלה )ב( מספר הבקשות שהוגשו למתן צו (1) הגנה מכח חוק זה, בחלוקה לפי מין המבקש, גיל המבקש או מי שבשמו הגשה הבקשה, מין האדם שכנגדו מבוקש הצו, וההחלטה שניתנה בבקשה; מספר הצווים שניתנו כלפי שני (2) הצדדים והוראותיו דומות, בחלוקה לפי מין פותח ההליך וגיל פותח ההליך או מי שבשמו נפתח ההליך; מספר כתבי האישום בגין עבירות (3) אלימות במשפחה שהוגשו, בחלוקה לפי מין הנאשם, מין הקורבן וגילו, העבירה שבה הואשם ותוצאת ההליך. שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח )ג( לוועדה על אלה: מספר הפניות למוקד המידע והסיוע (1) של משרד הרווחה והשירותים החברתיים על רקע אלימות במשפחה, בחלוקה לפי מין הפונה וסוג האלימות. :השר לביטחון פנים ידווח לוועדה על אלה )ד( מספר התלונות שהוגשו על אלימות (1) ;במשפחה בחלוקה לפי מין מגיש התלונה מספר התלונות שהוגשו על הפרת (2) ,צווי הגנה, בחלוקה לפי מין מגיש התלונה ותוצאת התלונה; 5 מספר תיקי החקירה בגין עבירות (3) אלימות במשפחה שנפתחו, בחלוקה לפי מין החשוד וסוג העבירה; ( מספר תיקי החקירה בגין עבירות4) אלימות במשפחה שנסגרו, בחלוקה לפי מין החשוד, סוג העבירה ועילת סגירת התיק." א)ה(, במקום5 , בסעיף21995–בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה (".1)3 (" יבוא "לפי סעיף2)3 המילים "לפי סעיף .9 תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה )ה(, במקום3 , בסעיף32011–בחוק בתי דין דתיים )יחידות סיוע(, תשע"א (".1)3 (" יבוא "לפי סעיף2)3 המילים "לפי סעיף .10 תיקון חוק בתי דין דתיים )יחידות סיוע( ד ב ר י ה ס ב ר תופעת האלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף בחברה הישראלית, אשר בתקופת מגפת הקורונה נשים נפגעות אלימות פיזית, 200,000-הלכה והתפשטה עוד יותר. ההערכה הרווחת היא שחיות בישראל כ אך מאחר שאין מספיק נתונים על מספר הנשים הנפגעות מסוגים נוספים של אלימות, ורק רבע מנפגעות האלימות מדווחות לרשויות על הפגיעה, מספר הנשים החשופות לאלימות על כל גווניה גבוה באופן משמעותי )קופר, יסמין, רצח נשים ואלימות מגדרית במשפחה – סקירת ידע על הטיפול המערכתי (. התופעה היא בעיה חברתית המשותפת לכלל שכבות וקבוצות 5 ', עמ2019 בישראל, שיתופים, יולי (, ובשנים 21 ', עמ2016 ,משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה-האוכלוסייה )דו"ח הוועדה הבין האחרונות הלכה והתבססה במחקר המדעי ההכרה בגילויים נוספים של אלימות במשפחה מלבד אלימות פיזית, נפשית ומילולית, לרבות אלימות כלכלית ושתלטנות קיצונית, לצד ההכרה בכך שילדים שנחשפו לאלימות במשפחה, אף אם לא כוונה כלפיהם, נפגעים גם הם. אחד הליקויים המקשים על התמודדות עם תופעת האלימות במשפחה בישראל הוא היעדר הגדרה בחוק לתופעה. בהקשר זה נכתב בדו"ח מבקר המדינה אשר פורסם השנה כי "בהיעדר הגדרה אחידה, מחייבת וכוללת של ההתנהגויות החוסות תחת הגדרת האלימות בין בני זוג, ובהיעדר מסד נתונים עדכני על תופעת האלימות בין בני זוג נפגעת היכולת להתמודד באופן מועיל עם תופעה זו... לתיחום התופעה ולהגדרת גבולותיה השפעה מהותית על מדידת התופעה, על גיבוש המדיניות להתמודדות עימה ועל איתור הדרכים המתאימות לטיפול בתופעה על כלל היבטיה..." )מבקר המדינה, התמודדות עם תופעת האלימות משרדית לטיפול בתופעת האלימות -(. כך גם במסגרת המלצות הוועדה הבין449 ', עמ2021 ,בין בני זוג במשפחה, הופיע בראש הרשימה הצורך באימוץ הגדרה ממשלתית אחידה לתופעת האלימות במשפחה על (.13 ', עמ2016 ,משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה-כל גווניה )דו"ח הוועדה הבין – הצעת החוק מבקשת לתרום לשינוי תפיסתי בנושא אלימות במשפחה, באמצעות שלושה כלים הגדרת המונח אלימות במשפחה, יצירת חובה חוקית על כל רשויות השלטון להביא בחשבון את הצורך בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה, ואיסוף נתונים על אודות היקף התופעה בישראל. : למען הבהירות מוצע ליצור בחוק הקיים חלוקה לפרקים לפי כותרות. כך מוצע להוסיף1 סעיף כותרות לפני סעיף ההגדרות וליצור פרק שעניינו הגדרות. : כיום, המונח נכס המופיע בחוק אינו מוגדר. מוצע לקבוע הגדרה אשר תאפשר שימוש רחב2 סעיף .393 ' ס"ח התשנ"ה, עמ2 .918 ' ס"ח התשע"א, עמ3 6 .( לחוק, בין השאר על מנת למנוע מקרים של אלימות כלכלית3)()א2 בצו ההגנה לפי סעיף : מוצע לקבוע הגדרה אחידה, מחייבת וכוללת למונח 'אלימות במשפחה', אשר תסייע בגיבוש3 סעיף המדיניות והכלים השונים לטיפול בתופעה. ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה שנקבעה במסגרת , חוק שנחקק השנה באנגליה במסגרת תהליך ההיערכות של המדינה Domestic Abuse Act 2021-ה לאשרורה של האמנה של מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה )להלן: "אמנת איסטנבול"(, ולאחר קיום תהליך היוועצות עם הציבור, לרבות קורבנות אלימות במשפחה, עמודים, קובע הגדרה רחבה 80-חוקרים וארגוני החברה האזרחית. החוק, אשר מתפרש על למעלה מ לאלימות במשפחה, הכוללת אלימות פיזית, מינית, רגשית, פסיכולוגית, כלכלית ושתלטנות קיצונית. לצד זאת, הרחיב החוק את הכלי של צו הגנה הקיים במדינה, והטיל שורה של חובות על רשויות המדינה, ביניהן איסוף נתונים ודיווח לגורם מדיני מתאם. ,א)א( המוצע: מוצע לכלול תחת ההגדרה של אלימות במשפחה אלימות פיזית, מינית, רגשית1 סעיף פסיכולוגית וכלכלית. הגדרה זו עולה בקנה אחד עם ההגדרה של אלימות במשפחה כפי שמופיעה באמנת איסטנבול, אשר מהווה את הסטנדרט הבינלאומי המקובל ביחס להתמודדות עם התופעה. ההגדרה לאלימות במשפחה כפי שמופיעה באמנה משתרעת גם היא על כל פעולות אלימות פיזית, מינית, נפשית או כלכלית המתרחשות בתוך המשפחה או בתא משפחתי בין בני זוג או שותפים לשעבר )האמנה למניעה (.3 ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, סעיף כמו כן, מבקשת ההגדרה לכלול לראשונה בחוק התייחסות לתופעה של שתלטנות קיצונית – מערך של התנהגויות דכאניות בתחומי חיים שונים, היוצרות דפוס של שליטה מתמדת של אדם בבן משפחתו. השתלטנות הקיצונית נועדה להפוך את האדם לבעלים על בן משפחתו, והיא מופעלת בקשת רחבה של תחומים בחיי היום יום, ביניהן חינוך ילדים, יחסים אינטימיים, פנאי, קשרים עם המשפחה ועוד, כאשר , הוצאת גמא, 2021 ,מטרתן הקטנה, השפלה וביזוי )אילנה קוורטין, כלואות – שתלטנות קיצונית בזוגיות (. להבדיל מביטויים אחרים של אלימות במשפחה, אשר לרוב מהווים התנהגויות חריגות שניתן 31 'עמ לבודד, ולהצביע לגבי כל אחד על הנזק שנגרם, הייחודיות של השתלטנות הקיצונית באה לידי ביטוי בכך שהיא מחייבת לבחון את ההקשר הרחב של ההתנהגות, ואת ההשפעה המצטברת שלה, ועל כן, תהיה לעיתים קשה יותר לזיהוי. הצעד הראשון בבניית מודעות, כלים ומדיניות לזיהוי והתמודדות עם תופעת השתלטנות קיצונית, היא ההכרה בה כביטוי של אלימות במשפחה על פי חוק. במספר מדינות בעולם כבר הוכנסה לחוק התייחסות לשתלטנות קיצונית, ביניהן אנגליה כאמור, סקוטלנד, צרפת, אירלנד, ומספר מדינות בתוך ארצות הברית. יצוין כי ההגדרה המוצעת לא כוללת את כל טווח האלימות הזוגית, אלא רק אלימות שמתקיימת בתוך מערכת יחסים משפחתית, בין ידועים בציבור או בני זוג נשואים. עבור קורבנות של אלימות זוגית שאינה נופלת תחת הגדרת חוק זה, קיימת אפשרות להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק . שני החוקים יחד, מייצרים פתרון עבור כל קשת האלימות הזוגית.1998–למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח א)ב( המוצע: מוצע לעגן בחוק את ההכרה בכך שילדים החשופים לאלימות במשפחה מהווים1 סעיף גם הם קורבנות אלימות במשפחה. מחקרים רבים מראים כי ילדים החשופים לאלימות ביתית, ובייחוד לאלימות כלפי אחד מהוריהם, הגם שלא כוונה ישירות כלפיהם, נפגעים ברמה הנפשית, ההתנהגותית, Joyanna Silberg & Stephanie Dallam, Abusers gaining custody in ) האמוציונלית, החברתית והקוגניטיבית ((. family courts: A case series of over turned decisions, Journal of Child Custody, 16(2): 140-169, 142 (2019 ,חברתיות, מחרדה-בין היתר, ילדים אלה נוטים לסבול מבידוד חברתי, מהתנהגויות תוקפניות ואנטי טראומטיות ויכולות אקדמיות נמוכות. בנוסף, מחקרים מראים באופן מובהק כי -דיכאון, תגובות פוסט כאשר ישנה אלימות במשפחה כלפי אחד ההורים, קיימת לצידה אלימות גם כלפי הילדים בני אותה Intersection Of Child Abuse And Children's Exposure ) המשפחה וגם הם קורבנות ישירים של ההורה האלים (.To Domestic Violence, Herrenkohl Et Al, Trauma, Violence & Abuse, Vol.9, No.2, April 2008, 84-99 לאחרונה, הכיר בית המשפט באנגליה כי ילדים חשופים לאלימות במשפחה נפגעים בארבעה אופנים שונים: עצם החשיפה לאלימות שמתבצעת בנוכחותו של הילד; האימה והפחד התמידי של האם מונע ממנה לתת את דעתה לצורכי הילד ולטפל בו; יצירת אווירת טרור ופחד בבית שפוגעת ברווחת הילד; (.EWCA Civ 448 [2021]) ובמיוחד לגבי בנים – הסכנה שבהטמעת יחס לנשים כנחותות ,לאור האמור, קיימת חשיבות רבה בכך שהחוק יכיר בילדים חשופים לאלימות כקורבנות בפני עצמם לצורך הכרה בזכותם להגנה מפני הורה אלים והבטחת שלומם וביטחונם. בהקשר זה יצוין כי ההכרה בילדים חשופים כקורבנות אלימות במשפחה עולה בקנה אחד גם עם הקבוע באמנת איסטנבול, לפיה יש להבטיח כי במתן שירותי הגנה ותמיכה לקורבנות, יילקחו בחשבון גם זכויותיהם וצרכיהם של ילדים שהיו עדים לכל צורות האלימות הכלולות בתחום האמנה )האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים (.26 ואלימות במשפחה, סעיף 7 א)ג( המוצע: בשונה ממדינות אחרות בעולם, ביניהן אנגליה, בחקיקה הישראלית לא קיימת1 סעיף היום הפרדה בין אלימות במשפחה המתקיימת בין בני זוג, לבין אלימות מצד הורה כנגד ילדיו הקטינים. בעוד התנהגויות מסוימות של אדם עלולות לעלות לכדי אלימות במשפחה כשהן מכוונות כנגד בן זוגו או בן משפחה אחר, אותן התנהגויות עשויות להיות לגיטימיות, ואף נחוצות, כאשר מכוונת כלפי ילדיו הקטינים של אותו אדם ונועדו להבטחת טובתם. כל עוד הפרדה כאמור אינה קיימת בחקיקה, ועל מנת להבטיח הבחנה בין מצבים של אלימות במשפחה לבין התנהגות הורית לגיטימית, מוצע לקבוע סעיף פרשני לפיו הוראות חוק זה יחולו ביחס להתנהגות המכוונת כלפי ילדיו של אדם או כלפי קטין עליו הוא אחראי, בשינויים המחויבים ובהתאמות הנדרשות, בכפוף לחובתו של אותו אדם לנהוג לטובת הקטין לחוק הכשרות 17 כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. יצוין כי נוסח זה שאול מסעיף , הקובע חובה דומה על הורים כאפוטרופוסים של ילדיהם 1962–המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב הקטינים. לחוק וליצור פרק שעניינו "בקשה למתן צו הגנה", תחתיו2 : מוצע להוסיף כותרת לפני סעיף4 סעיף לחוק.7 עד2 ייכללו סעיפים , העוסק בתנאים למתן צו ההגנה, על מנת להתאימו להגדרה החדשה3 : מוצע לתקן את סעיף5 סעיף בין מקרים של 3 של אלימות במשפחה. בהקשר זה, מוצע לשמור על ההפרדה הקיימת במסגרת סעיף אלימות פיזית על מגוון סוגיה המתרחשים בסמוך להגשת הבקשה לצו הגנה, לבין אלימות שאינה פיזית אשר לגביה אין דרישה כי התקיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה. עוד מוצע, למען הבהירות, למחוק את (.1) ( ולשלבה בתוך פסקה2) פסקה לחוק וליצור פרק שעניינו "הוראות שונות", תחתיו ייכללו8 : מוצע להוסיף כותרת לפני סעיף6 סעיף לחוק.17 עד8 סעיפים :7 סעיף ,מערכתית המושפעת ממגוון תחומים-א)א( המוצע: תופעת האלימות במשפחה היא תופעה רב8 סעיף ביניהם רווחה, בריאות, חינוך ומשפט. לאור זאת, מיגורה של התופעה מחייבת מודעות ומעורבות מצד רשויות מדינה רבות. במצב המשפטי הקיים בישראל, השפעתן של הצעות חוק על קורבנות אלימות במשפחה לא נלקחת בחשבון בעת גיבוש חקיקה. זאת במיוחד בכל הנוגע לחקיקה בתחום הרגיש של דיני משפחה, ובכלל זה חלוקת זמני שהות של ילדים וחלוקת רכוש בין בני זוג. על מנת להבטיח כי צרכיהם הייחודיים של קורבנות אלימות במשפחה יובאו בחשבון במסגרת קביעת מדיניות באמצעות חקיקה, מוצע לחייב את המחוקק, בבואו להגיש הצעת חוק לכנסת, לתת את הדעת במסגרת דברי ההסבר להשלכות האפשריות של הצעת החוק על קורבנות אלימות במשפחה, במנגנון הדומה לזה הקבוע בחוק .2002–לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב א)ב( המוצע: מוצע לעגן בחוק חובה עקרונית על כל רשויות המדינה וכל רשות מקומית הפועלת8 סעיף בנושא אלימות במשפחה, או שהחלטותיה עשויות להשפיע על קורבנות אלימות במשפחה וזכויותיהם, להביא בחשבון במסגרת פעילותה והחלטותיה את הצורך בהגנה על כל אדם מפני אלימות במשפחה, ולפעול במסגרת זו לשמירה על בטחונים של קורבנות אלימות במשפחה, תוך התחשבות בצרכיהם, שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם. יצוין כי סעיף זה עולה בקנה אחד עם החובה הכללית המופיעה (, לנקוט 18 באמנת איסטנבול )האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, סעיף בצעדי חקיקה או צעדים אחרים הנחוצים להגנה על כל הקורבנות מכל מעשה אלימות נוסף. .מנתונים המפורסמים אודות היקף התופעה עולה בבירור כי אלימות במשפחה אינה תופעה סימטרית מהתיקים 84% -, ב2019 כך למשל, מבין תיקי המשטרה שנפתחו בגין תלונות על עבירות בין בני זוג בשנת אישה )עדו אבגר, ריכוז נתונים לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים, מרכז 31%-החשוד היה גבר, וב תיקים בגין הפרת צווי 1,300- נפתחו כ2019–2018 (. בשנים11 ', עמ2020 ,המחקר והמידע של הכנסת (. 19 ' הקורבן היה גבר )שם, בעמ10%- מהם הקורבן אישה וב90%-הגנה בעקבות תלונת אחד מבני הזוג, ב מעצרים של גברים בגין עבירות של אלימות במשפחה 5,987 ביצעה משטרת ישראל2018 כמו כן, בשנת 265 מעצרים של גברים לעומת6,032 בוצעו בגינן2019 מעצרים של נשים בגין עבירות אלה, ובשנת308-ו (. סוגיה זו זכתה להתייחסות גם בדו"ח מבקר המדינה 20/08/2020 ,של נשים )מכתב ממשטרת ישראל השנה, לפיו "אלימות בין בני זוג מושפעת מעמדות החברה, מערכיה ומאמונותיה לגבי מעמד האישה והמשפחה בחברה. ביסוד המחקר בנושא האלימות בין בני זוג מונחת הפרדיגמה ולפיה הנשים הן הנפגעות העיקריות מאלימות בין בני זוג בשל מאזן הכוחות המגדרי בחברה, המוטה לטובתם של גברים, עקב , עמ' 2021 ,המבנה הפטריארכלי של החברה" )מבקר המדינה, התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג (.444 על אף שנתונים על אודות היקף התופעה הם חד משמעיים, בשנים האחרונות עולות לשיח הציבורי טענות על כך שתופעת האלימות הינה סימטרית, ויש להפנות משאבים זהים להגנה על גברים מפני נשים 8 אלימות. על מנת להימנע ממצב בו מושקעים תקציבים בצורה שוויונית לכאורה שאינה תואמת את שכיחות התופעה והשלכותיה כלפי מגדר מסוים, מוצע כאמור לעגן בחוק כי תקנות, כללים ונהלים למען הגנה על קורבנות אלימות במשפחה, יביאו בחשבון, ככל שהדבר רלוונטי, כי מרבית קורבנות האלימות , במסגרתו Domestic Abuse Act 2021-במשפחה בישראל הם נשים וילדים. יצוין כי סעיף זה תואם את ה נחקקה הוראה דומה. : קביעת מדיניות בנושא אלימות במשפחה והקצאת משאבים לצורך הוצאתה לפועל, ראוי8 סעיף שיישענו על בסיס ידע תקף ומהימן. לאור האמור, מוצע לקבוע כי אחת לשנה, יימסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיווח בכתב על ידי שר המשפטים, שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון פנים, בנוגע לנתונים מרכזיים בנושא אלימות במשפחה, מהם ניתן יהיה ללמוד על היקף התופעה והפערים , בדבר הצורך במסד נתונים 2021 הקיימים לצורך מיגורה. בעניין זה צוין בדו"ח מבקר המדינה לשנת שכזה: "למסד נתונים מלא ומעודכן על היקף התופעה בישראל ועל מאפייניה חשיבות רבה לצורך (. חובת 450 'התוויית המדיניות להתמודדות עימה ולשם קבלת החלטות מושכלות ומיטביות" )שם, בעמ לאמנת איסטנבול, לפיו יש לאסוף נתונים 11 הדיווח המוצעת אף עולה בקנה אחד עם הקבוע בסעיף סטטיסטיים מופרדים רלוונטיים במרווחי זמן קבועים לגבי כל צורות האלימות, בכדי לאפשר לחקור את שורש סיבותיהן ואת השפעותיהן, את היקרויותיהן ושיעורי ההרשעה, כמו גם את יעילות האמצעים הננקטים ליישום אמנה זו, ולהבטיח כי מידע זה יהיה זמין לציבור. כמו כן, חובת הדיווח תסייע לגורמים הרלוונטיים להביא בחשבון את ההשפעה היתרה שיש לתופעת האלימות במשפחה על נשים וילדים, ואת המשמעויות החברתיות והמגדריות הרחבות שיש לתופעה זו. : לאור התיקונים העוסקים בתנאים לנתינתו של צו הגנה, מוצע לתקן את חוק בית10- ו9 סעיפים , כך 2011–, ואת חוק בתי דין דתיים )יחידות סיוע(, התשע"א1995–המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה .3 שיתאימו לנוסחו החדש של סעיף הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן ונעמת – תנועת הנשים של ישראל. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת גלעד קריב וקבוצת חברי (.4021/24/הכנסת )פ . ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת4021/24/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (19.12.2022) כ"ה בכסלו התשפ"ג