הצעת חוק לדיון מוקדם

2195992 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש גלעד קריב יוזמים: חברי הכנסת נעמה לזימי אפרת רייטן מרום מרב מיכאלי _____________________________________________ 3306/25/פ יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי )תיקון – הוספת עקרון השוויון בפני החוק-הצעת חוק ועיגון מעמדה של מגילת העצמאות( ,( )להלן – חוק היסוד1יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי-בחוק , אחרי סעיף קטן )ג( יבוא: 1 בסעיף .1 1 תיקון סעיף .אזרחי המדינה הם הריבון ")ד( .כל אזרחי המדינה שווים בפני החוק )ה( .מדינת ישראל תפעל לפיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה ותושביה )ו( יסוד זה יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת-הוראותיו של חוק )ז( מדינת ישראל." : לחוק היסוד יבוא1 אחרי סעיף.2א1 הוספת סעיף יסוד זה, מטרתו לקבוע את הגדרתה של-חוק מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי יסוד את ערכיה של מדינת ישראל-לעגן בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית." .א1"מטרה .")ב( לחוק היסוד, במקום "מיוחד" יבוא "של שפה רשמית4 בסעיף.3 4 תיקון סעיף .)ב( לחוק היסוד, המילה "בתפוצות" – תימחק6 בסעיף.4 6 תיקון סעיף ד ב ר י ה ס ב ר יסוד: ישראל – מדינת- אישרה הכנסת בקריאה השנייה והשלישית את חוק2018 ליולי19 בתאריך חברי כנסת, וקדם לו דיון פוליטי וציבורי ער 55 נגד62 הלאום של העם היהודי. חוק היסוד אושר ברוב של .898 ' ס"ח התשע"ח, עמ1 2 .ונוקב, שאף הביא לשינויים מהותיים מנוסח הצעת החוק המקורית לאחר אישורו של חוק היסוד התעוררה בחברה הישראלית מחאה נרחבת. מחאה זו הובלה, במידה רבה, על ידי אזרחים ואזרחיות בני העדה הדרוזית שראו בנוסח שהתקבל פגיעה חריפה בזכויותיהם של אזרחיה ותושביה הלא יהודים של מדינת ישראל, במעמדם כאזרחים שווי זכויות, ובתחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית. מחאה זו התמקדה בין השאר בפגיעה במעמדה של השפה הערבית בעקבות אי הגדרתה כשפה רשמית ובסעיפי חוק נוספים, אך עיקרה נסוב על מה שלא נכלל בחוק היסוד – התחייבות חוקתית לעקרון השוויון, העדר כל אזכור למגילת העצמאות, התעלמות מאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל וממעמדם של ציבור האזרחים הערבי וציבור האזרחים הדרוזי כקהילות מיעוט ילידות הארץ. למול מחאה מתמשכת זו, הושמעה הטענה כי חוק היסוד נועד לעגן את מאפייניה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ואשר על כן מרכיבים נעדרים אלו אינם אמורים מלכתחילה להיכלל בחוק יסוד זה. טענה זו מתעלמת לחלוטין מן העובדה שאופייה של מדינת ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית עוגן בחוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, כמו גם מעמדה של מגילת העצמאות. כמו כן טענה זו מתעלמת מן העובדה שעקרון השוויון אינו מעוגן מפורשות בחוקי היסוד האחרים, וכך גם אין בהם כל התייחסות לקהילות המיעוט ילידות הארץ. חוק יסוד זה הוא היחיד מבין חוקי היסוד העוסק כולו במאפייני הזהות של מדינת ישראל, והעדר התייחסות לסוגיות הנזכרות והסירוב לכלול בחוק היסוד הוראות המבהירות שאין בו פגיעה במאפייניה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ניכר וזועק. מאז חקיקתו של חוק היסוד הונחו על שולחנה של הכנסת הצעות חוק למחיקתו מספר החוקים של מדינת ישראל. לנוכח העובדה שהגדרתה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא אכן אחד ממרכיבי הזהות החוקתיים המכוננים של המדינה, ולאור העובדה שהעתירות נגד חוק היסוד נדחו על ידי , דומה כי דרך המלך היא לתקן את חוק היסוד 2021 בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בחודש יולי שנת יסוד: חופש העיסוק ותיקונו של -ולמתן את חסרונותיו, באופן המזכיר את חקיקתו מחדש של חוק .1994 יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת-חוק בהצעת החוק מציע להוסיף לסעיף העקרונות של חוק היסוד את הקביעה שאזרחי ואזרחיות1 סעיף מדינת ישראל הם הריבון במדינה, ושהם – ללא יוצא מן הכלל – שווים בפני החוק. כמו כן, הסעיף מוסיף לחוק היסוד את הקביעה שמדינת ישראל תפעל לפיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה ותושביה. קביעות אלו מבהירות את כוונת המכונן שחוק היסוד לא נועד לפגוע בעקרונות יסוד חשובים ומרכזיים של הדמוקרטיה הישראלית, שהוזכרו כבר בהכרזה על הקמת המדינה. הוספתו של סעיף קטן זה לסעיף העקרונות שעוסק בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי במדינת ישראל, מהווה גם מענה ראוי לתחושות הניכור והפגיעה שחשו אזרחים רבים שאינם בני ובנות העם היהודי בעקבות חקיקת חוק היסוד. בנוסף מוצע להוסיף לסעיף את ההנחיה כי הוראות החוק תכובדנה ברוח העקרונות של ההכרזה .1994 של הקמת מדינת ישראל – כפי שנקבע בחוקי היסוד שתוקנו בשנת בהצעת החוק מציע להוסיף לחוק סעיף מטרה, שוב, בדומה לתיקון שבוצע בחוקי היסוד חופש2 סעיף . בסעיף זה מוגדרת מטרתו המרכזית של החוק בזיקה לעיגון 1994 העיסוק וכבוד האדם וחירותו בשנת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 3 (. במסגרת תיקון זה נותרת4 בהצעת החוק עוסק בתיקון סעיף השפות שבחוק היסוד )סעיף3 סעיף "שפה רשמית" במקום שפה -הגדרתה של העברית כשפת המדינה, אולם מעמדה של הערבית מוגדר כ בעלת מעמד מיוחד. בחוק היסוד העוסק בקשר בין מדינת ישראל לתפוצות6 בהצעת החוק מבקש לתקן את סעיף4 סעיף )ב( את המילה "בתפוצות", כך שיהיה ברור 6 העם היהודי. במסגרת התיקון מוצע למחוק מסעיף קטן שמדינת ישראל תפעל לשימור הזיקה בין מדינת ישראל לבין בני העם היהודי לא רק בתפוצות כי אם גם בתוככי מדינת ישראל. תיקון זה מתבקש הן על מנת להבהיר שגם הפעולה לשימור וטיפוח זיקה זו בקרב אזרחי ישראל היהודים היא ערך חוקתי מוגן, והן על מנת להדגיש את ממדי ההדדיות והערבות ההדדית ביחסי ישראל והתפוצות. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (09.05.2023) י"ח באייר התשפ"ג