הצעת חוק לדיון מוקדם
2203944 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מטי צרפתי הרכבי
יוזמים: חברי הכנסת
מיקי לוי
אורנה ברביבאי
שלי טל מירון
עופר כסיף
יסמין פרידמן
דבי ביטון
סימון דוידסון
מיכל שיר סגמן
נעמה לזימי
טטיאנה מזרסקי
אפרת רייטן מרום
משה טור פז
רון כץ
עאידה תומא סלימאן
מאיר כהן
______________________________________________
3180/25/פ
,(הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( )תיקון – הגבלת משך זמן ההליך
2023–התשפ"ג
, אחרי סעיף11953–בחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג
ג יבוא: 4
.1ד4 הוספת סעיף
,הוגשה לבית דין רבני תביעה לגירושין
)א(
ישמע בית הדין את טענות התובע והנתבע ויחקור
אותם בהתאם להוראת סעיף נט)א( לתקנות הדיון
)להלן –2הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג-בבתי
ימים מיום הגשת התביעה; בית90 התקנות(, תוך
.ד4 "משך הדיון במתן
הגט
.165 ' ס"ח התשי"ג, עמ1
.2299 ' י"פ התשנ"ג, עמ2
2
90-הדין רשאי להאריך את התקופה האמורה ב
ימים לפי בקשה מטעם שני הצדדים או מטעמים
שיירשמו.
ימים מתום שמיעת הטענות90-לא יאוחר מ
)ב(
וחקירת הצדדים, ישמע בית הדין עדויות והוכחות
לטענות הצדדים בהתאם להוראת סעיף נט)ב(
לתקנות; בית הדין רשאי להאריך את התקופה
ימים לפי בקשה מטעם שני הצדדים90-האמורה ב
או מטעמים שיירשמו.
ביום סיום שמיעת העדויות וההוכחות יקבע
)ג(
בית הדין פרק זמן סביר לסיכום טענות הצדדים
בהתאם להוראת סעיף נט)ג( לתקנות, ויפסוק
בתביעת הגירושין מיד כשנתברר לו הדין בהתאם
להוראות סעיף קיג לתקנות.
מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת
)ד(
החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במועד שנקבע
לחוק על מספר3ב4 לדיווח בהתאם לסעיף
התביעות שהסתיימו במתן גט ופרק הזמן ממועד
הגשת התביעה עד מתן גט, לגבי תביעות שהוגשו
."2023 לאוקטובר1-החל מ
ד ב ר י ה ס ב ר
קובע כי נישואין וגירושין של יהודים1953–חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג
נערכים בישראל לפי דין תורה ועניינים אלו מצויים בשיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני. תקנות בתי
הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג קובעות בתקנות נט וקיג, הליך משפטי סדור לדיון בתביעות לגירושין
הכולל, טענות, עדויות, הוכחות וסיכומים מול בית הדין.
משך ההליך האמור אינו מוגבל בזמן ולעתים קרובות לאחר שאחד הצדדים פתח תביעת גירושין אין
באפשרותו לנקוט צעדים מהותיים נוספים לקבלת פסק דין תוך פרק זמן מוגבל וסביר. בית הדין בדרך
כלל נוקט בשיטה אדוורסרית, ונמנע ממתן פסק דין, ואף מהתקדמות בשלבי ההליך המתוארים בתקנות,
אלא אם ישנה בקשה מפורשת של אחד הצדדים בעניין. מצב זה גוזל זמן ומשאבים רבים הן מהצדדים והן
מבתי הדין הרבניים עצמם. חמור מכך, הימשכות ההליך פועלת לטובת סרבני הגט. אלה יכולים להמשיך
במעשיהם בלי שניתן להפעיל נגדם סנקציות, שכן בית הדין מטיל את הסנקציות רק לאחר שניתן פסק דין
לגירושין.
מטרת הצעת חוק זו היא למנוע סרבנות גט ואת הסבל שהיא מסבה, לזרז את ההליך לקבלת פסק דין
3
לגירושין ולמנוע את השתרכותו המיותרת של ההליך, שעולה כסף רב לצדדים ולמשלמי המיסים. בהצעה
מוצע לחייב את בתי הדין הרבניים לקיים דיון במתן פסק דין לגירושין לא יאוחר מחצי שנה לאחר הגשת
התביעה, גם אם אף אחד מהצדדים לא ביקש זאת.
עם זאת, ההצעה אינה פוגעת בסמכותו של בית הדין לקבל החלטה שיפוטית לפי שיקול דעתו
בנימוקים שיירשמו ולפסוק כראות עין גירושין בלשון כפייה, חובה, מצווה או המלצה.
בנוסף, גם לצדדים קיים שיקול דעת ואם שניהם אינם מעוניינים בקבלת פסק דין לגירושין בתוך
המועד שנקבע, הם יכולים לדחות אותו. כמו כן, מבססת ההצעה חובת דיווח בנושא נתוני מתן פסקי הדין
ומשכי הזמן עד לקבלת הפסיקה בבתי הדין, על ידי מנהל בתי הדין הרבניים לוועדת חוקה, חוק ומשפט
.3ב4 של הכנסת, בדומה לדיווח שנקבע בסעיף
.הצעת החוק נכתבה בסיוע ארגון "מבוי סתום" המסייע לנשים עגונות ומסורבות גט
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת ענבר בזק וקבוצת חברי
(.3160/24/הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת3160/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(01.05.2023) י' באייר התשפ"ג