הצעת חוק לדיון מוקדם
2203948 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
דן אילוז
יוזמים: חברי הכנסת
אריאל קלנר
עמית הלוי
______________________________________________
3378/25/ פ
2023–הצעת חוק חופש מהתאגדות )הוראת שעה ותיקוני חקיקה(, התשפ"ג
,שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
לקבוע הוראות בעניין תנאי עבודה שיחייבו את העובדים והמעסיקים, כולם
או בענפים מסוימים בעניינים אלה:
.1
קביעת הוראות
מחייבות – הוראת
שעה
;חובת הפרשה לביטוח פנסיוני, אופן ההפרשה ושיעור ההפרשה
(1)
;חובת תשלום דמי הבראה וגובה דמי ההבראה
(2)
;תשלום עבור ימי חג ותשלום לעובד בתקופת אבלות
(3)
השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה של העובד בדרכו למקום העבודה
(4)
.וממנו
:, אלא אם כן התקיימו כל אלה1 לא יקבע השר הוראות כאמור בסעיף.2
פרסום ושימוע
ציבורי
;עמדה לרשותו חוות דעת כלכלית באשר למשמעויות ההוראה
(1)
פרסם את חוות הדעת הכלכלית ואת כוונתו לקבוע הוראות, לשנותן או
(2)
.לבטלן, שישים ימים מראש, ואיפשר קבלת הערות מהציבור לעניין זה
– 11957–בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז.3תיקון חוק הסכמים
קיבוציים
;יד)ב( – בטלים33-ז ו33 עד25 סעיפים
(1)
: יבוא24 אחרי סעיף
(2)
.63 ' ס"ח התשי"ז, עמ1
2
עובד לא ישלם דמי מיקוח ומעסיק לא ינכה
)א(
דמי מיקוח לטובת הארגון היציג, שיש לנכותם
מכוח ההסכם הקיבוצי החל על העובד אם
התקיים אחד מאלה:
.א24 "ניכוי דמי מיקוח
לארגון עובדים יציג
בהסכמת העובד
;העובד חבר בארגון עובדים אחר
(1)
העובד לא הסכים לתשלום דמי
(2)
.המיקוח כאמור
והשירותים
הרווחה
העבודה,
שר
)ב(
החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה
והבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות שיעור מרבי
לדמי מיקוח שארגון עובדים יכול לגבות מעובד,
אם לא התקיימו תנאי סעיף קטן )א(, ובלבד
משכר העובד.0.4% ששיעור זה לא יעלה על
ארגון העובדים היציג רשאי להימנע מייצוג
)ג(
עובד שלא הסכים לשלם את דמי המיקוח, בתנאי
שהארגון נתן לעובד אפשרות להחריג את עצמו
מתחולת ההסכם הקיבוצי."
:ב( יבוא3) )א(, במקום פסקה25 , בסעיף21958–בחוק הגנת השכר, התשי"ח.4
תיקון חוק הגנת
השכר
,א לחוק הסכמים קיבוציים24 ב( דמי מיקוח כמשמעותם בסעיף3)"
, בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנות לפי הסעיף האמור ולא1957–התשי"ז
יותר מהשיעור המרבי הקבוע באותו סעיף;".
:ג יבוא16 , אחרי סעיף31967–בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז.5 תיקון חוק שירות
עבודה בשעת חירום
.86 ' ס"ח התשי"ח, עמ2
.86 ' ס"ח התשכ"ז, עמ3
3
א, כי16 ניתנה הכרזה בצו לפי הוראות סעיף
הוראות פרק זה יחולו לשם מתן שירותים
קיומיים, רשאי השר, באישור הממשלה, לקבוע
בצו הוראות מיוחדות שיחולו בחוזה שבין עובד,
אף אם לא נקרא לשירות עבודה, ובין מעסיקו
לתקופה מוגבלת שיקבע )להלן – צו שינוי תנאי
עבודה(, אם שוכנע כי ללא שינוי תנאי העבודה
כאמור לא תתאפשר אספקת שירותים קיומיים;
תוקפו של צו שינוי תנאי עבודה לפי סעיף זה לא
יעלה על שלושה חודשים והוא יפקע במועד שבו
פקעה ההכרזה האמורה, אלא אם כן ביטל השר
את הצו קודם לכן."
.ד16 "סמכות הממשלה
לקבוע תנאי
העסקה זמניים
.תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו
)א(.6תחילה ותוקף
לחוק זה יעמדו בתוקפן עשר שנים מיום תחילתו2- ו1 הוראות סעיפים
)ב(
של חוק זה.
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעת החוק מבקשת לקיים חופש מהתאגדות ביחסים שבין מעסיקים לארגוני מעבידים ושבין
עובדים לארגוני עובדים, למנוע גביית "דמי טיפול" בכפייה, ולכונן מנגנונים חלופיים לקביעת תנאים
יסודיים שעד היום נקבעו באמצעות צווי הרחבה להסכמים קיבוציים.
ביטול מנגנון צווי ההרחבה: כיום ארגוני מעבידים שמייצגים מיעוט מקרב המעסיקים, רשאים לגבות
מס המכונה "דמי טיפול" מעסקים שמעולם לא ביקשו את שירותיהם או שאינם סבורים שהם נהנים
מהסדרים בהסכמים קיבוציים עליהם חתמו אותם ארגוני מעבידים. כמו כן, תשלום דמי הטיפול החל על
מעסיקים, מקשה על תחרות בקרב ארגוני מעבידים עקב החובה לשלם דמי טיפול לארגון שחתום על צו
הרחבה, אותו אין יכולת מעשית להחליף בארגון אחר שיחתום על הסכמים קיבוציים שבהם הסדרים
שונים. מבחינת מעסיקים, המשמעות של חברות בארגון מעבידים נוסף, שבשירותיו הם חפצים, היא
תשלום כפול המהווה נטל שפוגע בתחרות בין ארגוני מעסיקים.
הרשות לגבות דמי טיפול בישראל כאמור, תלויה במנגנון צווי ההרחבה הקבוע בחוק הסכמים
. מנגנון צווי ההרחבה מאפשר לארגוני עובדים וארגוני מעבידים שחתמו על 1957–קיבוציים, התשי"ז
הסכם קיבוצי לקביעת תנאי עבודה ביניהם, לבקש מהשר להחיל בצו הרחבה את הוראות אותו ההסכם
על כלל המשק, על ענף מסוים או על מקום גיאוגרפי מסוים. כך, צווי ההרחבה נותנים בידיהם של ארגונים
שמייצגים מיעוט של עובדים ושל מעסיקים כוח לקבוע תנאים עבור רוב של עובדים ומעסיקים במשק או
בענף. כלי זה נתון בידיהם של מעטים בעלי אינטרס להתעשר מעצם החתימה על הסכמים שיורחבו, אף
אם לא ניתנים שירותים נוספים מאת ארגוני המעבידים. ישנם ענפים שבהם נגבים דמי טיפול מתוקף
הרחבת הסכמים בלתי רלוונטיים, בני עשרות שנים . התוצאה היא העמסת עלויות על עסקים, פגיעה
בתחרות בין ארגוני מעסיקים, בחופש ההתאגדות של מעסיקים וכן קביעת תנאי העסקה במנותק
מהצרכים בשטח.
,בקרב המדינות המפותחות ישנן מדינות אשר אין בהן מנגנון צווי הרחבה כלל. במדינות אחרות
במיוחד במערב אירופה, קיים מנגנון צווי הרחבה, אך נעשה בו שימוש תחת תנאים מחמירים הדורשים
ייצוג נרחב של ארגוני מעבידים ועובדים בקרב הקבוצה שיחול עליה צו ההרחבה, דרישה לחוות דעת
כלכליות, הימנעות מקיפוח מתחרים ועוד. כמו כן, לא נמצא תקדים לקיומה של זכות לגבות ממעסיקים
דמי טיפול לטובת ארגוני מעבידים שחתומים על הסכם שהורחב במדינות אלה. כמו כן, באותן מדינות
קיים שיעור גבוה של התאגדות בקרב מעסיקים ולעתים גם בקרב עובדים, ולכן מנגנון צווי ההרחבה עשוי
לשמש ככלי ראוי ורלוונטי לקביעת תנאי מינימום להעסקה באופן שמחובר לצרכים בשטח.
, אז נוסד מנגנון צווי ההרחבה, הלם את קיומו של המנגנון, כאשר50-המצב ששרר בישראל בשנות ה
4
מהעובדים היו חברים בהסתדרות, המשק הפרטי היה מצומצם ונשען על תעשייה שיוצגה90%-80%-כ
באמצעות התאחדות בעלי התעשייה, והסכמים קיבוציים, כולל ברמה הענפית, היוו אמצעי מרכזי
בקביעת תנאי ההעסקה במשק. מאז השתנה מצב המשק וההסדרים הנוהגים בו, וכך גם מידת
הרלוונטיות של מנגנון צווי ההרחבה שהפך מאז לכלי לריכוז כוח בידי הארגונים שנהנו ממנו בעבר,
במנותק מהצרכים העכשוויים. לפיכך מוצע לבטל את מנגנון צווי ההרחבה ואת דמי הטיפול החלים על
מעסיקים מכוחם.
קביעת מנגנון חלופי: מוצע לקבוע מנגנון חלופי למנגנון צווי ההרחבה שיאפשר לשמור על היכולת
לקיים הסדרים חיוניים אשר עד היום היו מותנים במתן צו הרחבה לפי הסכם בין ארגונים שמייצגים
לכאורה ובאופן רופף את המגזרים מהם הם באים. למרות חקיקת חוקי עבודה רבים, קיימים כיום
הסדרים יסודיים דוגמת חובת ההפרשה לפנסיה, גובה דמי ההבראה, תשלום בעד חג ובעד תקופת אבלות
והחזר הוצאות נסיעה, שעדיין קבועים בצווי הרחבה בלבד. לפיכך מוצע לאפשר לשר העבודה לקבוע,
לאחר ביצוע הליך מקדים ועל סמך חוות דעת כלכלית, תנאים יסודיים אלה שכיום עדיין מוסדרים בצווי
הרחבה, בחקיקת משנה משום שמדובר בסמכויות נרחבות שמוטב שחלקן יוסדרו בחקיקה ראשית, מוצע
לקבוע סעיפים אלה בהוראת שעה לעשר שנים שבמהלכן תינתן לכנסת שהות לחוקק מנגנונים 10 בסעיף
חלופיים בנוגע להפרשה לפנסיה ובעניינים האחרים, או להחליט על גורל הוראות החוק בתוך עשור. מוצע
גם כי בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף כשמופעל שירות עבודה בשעת חירום יוכל השר, באישור
הממשלה, לקבוע בצו הוראות מיוחדות שיחולו בחוזה שבין עובד, אף אם לא נקרא לשירות עבודה
כאמור, ובין מעסיקו לתקופה מוגבלת שיקבע שלא תעלה על שלושה חודשים.
דמי מיקוח בהסכמה ופטור מייצוג: מוצע לאסור על גבייה בכפייה של דמי מיקוח לטובת ארגון
עובדים יציג במקום העבודה. כיום דמי המיקוח נקראים "דמי טיפול" והם נגבים אף ללא הסכמת העובד,
מכוח הסכם בין ארגון העובדים היציג שאיגוד לפחות שליש מהעובדים במקום העבודה, לבין המעסיק או
ארגון המעבידים. תכלית הגבייה היא למנוע "רוכבים חופשיים" אשר נהנים מתנאי ההסכם הקיבוצי אך
לא משלמים לארגון העובדים עבור מאמציו לחתימת ההסכם. ההסדר הקיים מקפח עובדים שלא
מעוניינים בייצוג ולא רואים בהסכם הקיבוצי "פרי" שממנו הם נהנים. בנוסף, קיימים עובדים אשר אינם
חפצים במימון ארגון המקדם אידיאולוגיה מסוימת או עושה שימוש עלום בכספיהם. מצב בו ארגוני
עובדים נוקטים עמדה פוליטית בזמן שהם מקבלים תשלום בכפיה מהעובד אינה מקובלת ויש לאפשר
חופש לעובד להוציא עצמו מהסכם עם ארגון שאינו עומד בדעתו.
לפיכך מוצע הסדר חדש שמטרתו להגביר את השירותיות של ארגוני העובדים ואת מאמציהם לצרף
חברים לשורותיהם וישמור על חירות העובד בלי שזה יהפוך לנטל לא צודק על מאמצי ארגון
העובדים )מה כוונת המשפט? מה יהפוך לנטל לא צודק?(. ההסדר המוצע יחייב את הסכמת העובד לשם
ניכוי דמי מיקוח משכרו. גובה דמי המיקוח ייקבע בתקנות על ידי שר העבודה, כנהוג היום, אך מוצע
. 0.8% משכרו של העובד, בניגוד לשיעור המרבי הקבוע בתקנות כיום של0.4% לקבוע שאלה לא יעלו על
תכלית הגבלה זו היא לוודא שדמי המיקוח הולמים את השירות שנותן ארגון העובדים, בניגוד למצב
השורר כיום, בו ארגון העובדים לא חייב לספק לעובדים שאינם חברים בו שירותים, זולת חתימה על
( המוטלים על העובדים שחברים 0.9%-הסכם, אך אלה מחויבים בתשלום הנמוך רק במעט מדמי החבר )כ
בארגון. עוד מוצע לא לאפשר גביית דמי מיקוח מעובד שבחר להיות חבר בארגון עובדים אחר.
לבסוף, על מנת שארגון העובדים לא יחויב בייצוגם של עובדים שלא נושאים בנטל כלשהו אך נהנים
מפרי עמלו, מוצע לאפשר לארגון העובדים להימנע מייצוג עובדים המסרבים לשלם דמי מיקוח. הפטור
לארגון העובדים מותנה בכך שאכן ניתנה לעובדים אלה אפשרות להימנע מייצוג כפוי באמצעות ארגון
העובדים בלבד כך שהם לא יהיו כפופים להסכם הקיבוצי.
תקופת היערכות: מוצע לקבוע את תחילת החוק לשנה לאחר פרסומו, זאת על מנת לאפשר תקופת
היערכות בה יתאפשר לשר העבודה לגבש הסדרים יסודיים חלופיים, ולארגוני המעסיקים והעובדים
תינתן שהות להיערך ליישום החוק.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אביר קארה וקבוצת חברי
(.1596/24/כנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1596/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(29.05.2023) ט' בסיוון התשפ"ג