הצעת חוק לדיון מוקדם

2203412 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש יוסף עטאונה חבר הכנסת יוזם: ______________________________________________ 3196/25/ פ 2023–הצעת חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התשפ"ג חוק זה נועד להגן על כבוד האדם במדינת ישראל, לקדם את המאבק בגזענות ולאסור גילוי גזענות או הסתה לגזענות. .1מטרה – בחוק זה.2הגדרות "גזענות" – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע, אתנית, מוצא-גזע, דת או קבוצה דתית, השתייכות לקבוצה לאומית עדתי, ארץ מוצא או היותו של אדם זר בישראל, לרבות עובד זר, פליט או מבקש מקלט; "פרסום" – כתב, דבר דפוס, חומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר, וכן כל פה, העשויים להעלות מילים או-אמצעי שמיעתי לרבות דיבור בעל רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו; – ""פרסם ,בדברים שבעל פה – להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים (1) בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותן, או להשמיען בשידורי רדיו או טלוויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב; בפרסום שאינו דברים שבעל פה – להפיצו בקרב אנשים או להציגו (2) באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלוויזיה הניתנים לציבור, או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב. לא יפרסם אדם פרסום שיש בו משום גילוי גזענות או משום הסתה )א( לגזענות )בסעיף זה – פרסום גזעני(. .3 איסור פרסום גזעני 2 לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הגזעני הביא לגזענות או )ב( לא ואם היתה בו אמת או לא. , לא יראוהו3 פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף )א( כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. .4פרסום מותר פרסום בעל ערך היסטורי או תרבותי למטרות לימוד, מחקר או ביקורת )ב( לא יראוהו כעבירה, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. הוא כולו3 תהא זו הגנה טובה אם הפרסום האסור כאמור בסעיף )ג( ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, ובלבד שלא נעשו מתוך מטרה להסית לגזענות. לא יחזיק אדם פרסום לשם הפצה שיש בו משום גילוי גזענות או משום הסתה לגזענות. .5 החזקת פרסום גזעני לא יירשם במסמכי התאגדות של חבר בני אדם, במטרותיו או בתקנונו כל רישום שיש בו משום גילוי גזענות או משום הסתה לגזענות. .6 רישום מסית וגזעני .)א(, דינו – מאסר חמש שנים3 המפרסם פרסום גזעני כאמור בסעיף )א( .7עונשין ., דינו – מאסר שנה5 המחזיק פרסום גזעני כאמור בסעיף )ב( , דינו – מאסר שלוש6 הרושם רישום מסית וגזעני כמשמעו בסעיף )ג( שנים. ולאחר מכן הורשע7 הורשע אדם בעבירה מהעבירות המנויות בסעיף )ד( בשנית באותה עבירה, והעבירה נעשתה כחלק מעיסוקו העיקרי, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שיקבע, ובלבד שאותו אדם הוא בעליו של העסק, מחזיקו, מנהלו או האחראי בפועל בו. אלא בהסכמה בכתב של היועץ7 לא יוגש כתב אישום בעבירות לפי סעיף המשפטי לממשלה. .8הגשת אישום לחוק זה הם עוולה אזרחית6-, ו5 ,3 מעשה או מחדל בניגוד לסעיפים )א( , יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.1[והוראות פקודת הנזיקין ]נוסח חדש .9עוולה אזרחית בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא (1) 16- שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב50,000 יעלה על בכל חודש, בהתאם לשיעורי שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. ()ב – בסעיף קטן זה (2) .226 ', עמ10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1 3 "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ;"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון .2022 "המדד הבסיסי" – מדד חודש יוני .מעשה או מחדל לפי חוק זה יהווה עבירת משמעת על פי כל דין.10עבירת משמעת תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי תאגיד העוסק בהגנה )א( על זכויות של מי שאסור להסית נגדו לפי חוק זה, ובלבד שאם עילת התביעה היא הסתה נגד אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך. .11 מעמד תאגיד העוסק בהגנה על זכויות בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה שהוגשה בידי אדם רשאי בית המשפט )ב( לתת לתאגיד כאמור בסעיף קטן )א( להשמיע את דברו, בדרך שיורה. מקום שהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לנושא הנדון, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: .12 אחריות נושאי משרה בתאגיד ;העוולה נעשתה שלא בידיעתו ( 1) .הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה ( 2) .לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.13דין המדינה אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין האוסר על גילוי גזענות או הסתה לגזענות. .14שמירת דינים .שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.15ביצוע ותקנות :, בסופו יבוא17 , בסעיף21963–בחוק שירות המדינה )משמעת(, התשכ"ג.16 תיקון חוק שירות המדינה )משמעת( עשה מעשה אסור על פי חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות (7)" ".2020–ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התש"ף ,(א)ג12 , בסעיף31971–בחוק שירותי הדת היהודיים ]נוסח משולב[, התשל"א בסופו יבוא: .17 תיקון חוק שירותי הדת היהודיים הרב עשה מעשה אסור על פי חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות (4)" ".2023–ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התשפ"ג :, בסופו יבוא9 , בסעיף41978–בחוק הרשויות המקומיות )משמעת(, התשל"ח.18תיקון חוק הרשויות המקומיות )משמעת ( .50 ' ס"ח התשכ"ג, עמ2 .130 ' ס"ח התשל"א, עמ3 4 ( עשה מעשה אסור על פי חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות10)" ".2023–ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התשפ"ג – 51977–בחוק העונשין, התשל"ז.19תיקון חוק העונשין ;ד – בטלים144 א עד144 סעיפים (1) ;" – יימחקו1'ו)א(, המילים "כהגדרתה בסימן א144 בסעיף (2) :ו)ב(, אחרי ההגדרה "עבירה" יבוא144 בסעיף (3) ""גזענות" – כהגדרתה בחוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות ."2023–ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התשפ"ג – 61980–בחוק העמותות, התש"ם.20 תיקון חוק העמותות , אחרי "אופיה הדמוקרטי" יבוא "או אם יש בה משום גילוי3 בסעיף (1) ;"גזענות או הסתה לגזענות ;"7 עד3 " יבוא "סעיפים7 עד4 )א(, במקום "סעיפים11 בסעיף ( 2) (, בסופו יבוא "או שיש בפעילות העמותה משום גילוי גזענות2)49 בסעיף (3) ".או הסתה לגזענות :, בתוספת השנייה, בסופה יבוא72006–בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו.21 תיקון חוק תובענות ייצוגיות . תביעה בעילה לפי חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות ורישום15" ".2023–גזעני במסמכי תאגיד, התשפ"ג ד ב ר י ה ס ב ר מדינת ישראל קמה בצלה של השואה. עם הקמתה חרתה המדינה על דגלה את לקחה הנורא של השנאה הגזענית, שטעמה המר ליווה את עמנו מאז גלה מארצו ושבעשור האחרון לגלותו העמידה אותו על סף הכליה. בהכרזה על הקמת המדינה, לצד ההכרזה כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות", באה ההצהרה הקובעת כי – 'מדינת ישראל... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות יסוד: כבוד האדם וחירותו, שיקפה את -המאוחדות'. הכרזה זו, שלימים ניתן לה עיגון חוקתי בחוק .153 ' ס"ח התשל"ח, עמ4 .226 ' ס"ח התשל"ז, עמ5 .210 ' ס"ח התש"ם, עמ6 .264 ' ס"ח התשס"ו, עמ7 5 ההסכמה הלאומית הכללית שעל יסודה הוקמה מדינת ישראל. אבותיה המייסדים של המדינה נתנו בה ביטוי ל"אני מאמין" שהנחה אותם, כשלוחיו של העם בשעתו הגדולה: הקמת מדינה שתהיה בית לעם היהודי ועם זאת תקיים משטר דמוקרטי המבוסס על הכרה בשוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, יהודים חברתית זו, שהטעימה את השוויון והוקיעה את הגזענות, שיקפה -יהודים. אכן, תפיסת יסוד מדינית-ולא את ההסכמה הלאומית הכללית. דבר ההכרזה לא כיוון לחזון רחוק. הוא ביטא הבנה עמוקה בדבר האופי (.221 (5) הרב עידו אלבה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ2831/95 והדמות שיהיו למדינה מעת הקמתה" )ע"פ בשנים האחרונות עדה החברה הישראלית לגידול מדאיג בגילויי הגזענות וההסתה לגזענות. גידול זה קשור בטבורו לגיוון בפניה של החברה הישראלית ולהחרפת המתחים בין קהילות, מגזרים וקבוצות אוכלוסין. תופעות אלו מקבלות ביטוי בהפליה לרעה של קבוצות שונות, בהדרה של החברים שבהן ובהתבטאויות קשות המסיתות נגד קבוצות אלה וחבריהן, משפילות ומבזות אותם. לאחרונה הגיעו גילויי הגזענות לכדי פגיעה של ממש בשלומם ובביטחונם של אזרחים, תושבים ומהגרי עבודה. –עד כה עיקר ההתייחסות לתופעת הגזענות הופיע במסגרת הוראותיו של חוק העונשין, התשל"ז )להלן – חוק העונשין(. במשך השנים נעשה שימוש מועט ביותר בכלי משפטי זה על מנת למגר גילויי 1977 ,גזענות והסתה לגזענות מתוך החשש מניצול כלי המשפט הפלילי לצורך התמודדות עם מעשים החוסים כביכול, בצלו של חופש הביטוי. בנוסף הדרישה כי כתב אישום בעבירות ההסתה לגזענות יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה והדרישה להוכחת יסוד נפשי של כוונה להסתה לגזענות הציבו מכשלה משמעותית בפני הפיכת הוראות חוק העונשין לכלי יעיל למניעת גילויי גזענות. לנוכח מציאות משפטית זו מוצע בהצעת החוק להרחיב את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, וזאת בעיקר באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות או של תאגידים הפועלים להגנה על זכויותיהם של מי שנפגעו מגילויי גזענות. תכלית החוק המוצע היא לשמור על האפשרות לפתוח בהליכים פליליים נגד המבצע עבירות בניגוד להוראות החוק, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, אך גם להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלו. ,במובן זה הצעת החוק משלימה מגמה חקיקתית חשובה הכוללת את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה , חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים 1998–, החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח1988–התשמ"ח וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 2000–ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א . חוקים אלו מקנים, בצד עילת התביעה הפלילית, גם עילת תביעה אזרחית הכוללת 1998–התשנ"ח אפשרות לתביעת פיצוי קבוע, ללא הוכחת נזק. מגמה חקיקתית זו נועדה לקדם את מעורבות הציבור בצמצום תופעות חברתיות שליליות כגון הטרדה מינית וגזענות, ולהכשיר את המשפט הנזיקי ככלי נוסף למיגור תופעות אלו. בנוסף לייסודו של מסלול משפטי אזרחי להתמודדות עם גילויי הגזענות, מבטלת הצעת החוק את הדרישה הקבועה בחוק העונשין להוכחת יסוד נפשי של כוונה, כתנאי להרשעה בעבירת ההסתה לגזענות. על פי הצעת החוק, די יהיה בהוכחת יסוד נפשי של עצימת עיניים, המאפיין את הרוב המכריע של העבירות הפליליות. לבסוף, נוכח העובדה כי רבים מגילויי הגזענות בישראל נעשים במסגרת פעילותן של עמותות ותאגידים אחרים מוצע לקבוע איסור על רישום גזעני במסמכי תאגיד ולהעניק לרשם התאגידים את הסמכות למנוע את רישומו של תאגיד אם במטרותיו או בתקנון שלו מצויים גילויי גזענות. כמו כן מוצע 6 להוסיף לרשימת העילות לפירוקה של עמותה בידי רשם העמותות את העילה של פעילות גזענית מצד העמותה. :להלן פירוט סעיפי ההצעה – סעיף המטרה נועד לעגן את העיקרון שלפיו יפורשו שאר סעיפי החוק – הגנה על כבודו של כל1 סעיף אדם במדינת ישראל ומניעת גילויי גזענות והסתה לגזענות. , – גזענות מוגדרת כיום בחוק העונשין כ"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות2 סעיף או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או אתני". הגדרה זו אינה ממצה ויש להרחיבה באופן אשר יכלול גילויי גזענות מחמת -למוצא לאומי השתייכות לדת, לקבוצה דתית או מחמת מוצא עדתי וארץ מוצא וכן בשל מעמדו של אדם בישראל. הביטוי "מעמד בישראל" נמצא בשימוש בפסיקה לציון שאלת המעמד החוקי של אדם מבחינת אשרת שהיה בישראל, קרי פליטים, מבקשי מקלט, עובדים זרים ובני זוג של אזרחים ישראלים. פרסום מוגדר כיום בחוק העונשין כ"כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו". לאור השינויים הטכנולוגיים מוצע להרחיב את ההגדרה ולהוסיף כי פרסום בחומר מחשב הוא לרבות פרסום בכל אמצעי פה.-אלקטרוני אחר. עוד מוצע להבהיר כי אמצעי שמיעתי הוא לרבות דיבור בעל – סעיף זה אוסר פרסום שיש בו משום גילוי גזענות או הסתה לגזענות. חוק העונשין אוסר3 סעיף כיום על פרסום דבר "מתוך מטרה להסית לגזענות". משמעות הדבר היא כי רק בהתקיים יסוד נפשי של כוונה ניתן להעמיד לדין אדם על פרסום כאמור. מדובר בדרישה מצמצמת מאוד, המקשה על העמדה לדין של מי שמסיתים לגזענות, תוך עצימת עיניים לתוצאות מעשיהם. על כן מוצע לשנות את נוסח הסעיף ולהנמיך את רף היסוד הנפשי הדרוש לשם העמדה לדין בשל עבירה זו באמצעות ביטול הדרישה להוכחת כוונה מיוחדת לביצוע הסתה גזענית, והסתפקות ברף של "עצימת עיניים" המאפיין את מרבית העבירות הפליליות. בהתאם לקבוע כיום בחוק העונשין, לעניין סעיף זה אין חשיבות אם יש בפרסום אמת ואם הוא הביא לגזענות הלכה למעשה. , ייתכנו מצבים שבהם ניתן יהיה לפרסם פרסום גזעני בלי שיראוהו3 – על אף האמור בסעיף4 סעיף . כך, דין וחשבון על פרסום גזעני לא יהווה הסתה לגזענות כשלעצמו. הדפסה מחודשת 3 כעבירה על סעיף של כתב בעל ערך היסטורי, אף אם תכניו גזעניים, לא תיחשב כעבירה, ובלבד שלא נעשתה מתוך מטרה להסית לגזענות. אדם שפרסם פרסום הכולל אך ורק ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה או שמירה על פולחן יוכל להתגונן בטענה זאת. בשנים האחרונות מהווה סייג זה בחוק העונשין הבסיס לסגירת תיקים רבים של הסתה גזענית, שכן רשויות התביעה טוענות שקשה יהיה להוכיח את הכוונה הגזענית במקרה שבו הפרסום הגזעני עושה שימוש, ולו עקיף, במקורות או כתבים יהודיים. הפיכת ציטוט מכתבי דת ג לחוק 144 להגנה, יעביר את נטל ההוכחה לנאשם במקום התביעה. הסעיף מבוסס על האמור בסעיף העונשין אך משנה כאמור את סעיף הציטוט מכתבי דת לטענת הגנה. – הוראה זו מרחיבה את איסור הפרסום שיש בו משום גילוי גזענות או הסתה לגזענות המוצע5 סעיף ד לחוק העונשין שקבעה כי 144 , גם להחזקת פרסום גזעני לשם הפצה. הוראה זו ניזונה מסעיף3 בסעיף ב כדי להביא לגזענות, דינו – מאסר שנה, והפרסום 144 "המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי סעיף יחולט". – הוראות אלו אוסרות על כל רישום שיש בו משום הסתה לגזענות במסמכי התאגדות של חבר6 סעיף 7 ,, או בחוק החברות1980–בני אדם מאוגד. כיום לא קיימת מגבלה מפורשת בחוק העמותות, התש"ם , האוסרת על רישומן של עמותות וחברות 1983– ופקודת החברות ]נוסח חדש[, התשמ"ג1999–התשנ"ט שמטרותיהן גזעניות. לפיכך מוצע לקבוע בחוק איסור מפורש על רישום גזעני במסמכי תאגיד. יוצרות את העבירה הפלילית של פרסום גזעני או מסית לגזענות כפי שנקבע7 – הוראות סעיף7 סעיף בחוק העונשין. בסעיף קטן )א( מוצע כי רמת הענישה המרבית בגין פרסום גזעני או מסית לגזענות תהא חמש שנות מאסר. בסעיף קטן )ב( מוצע כי מחזיק פרסום גזעני לשם הפצה, דינו – מאסר שנה. בסעיף , דינה – מאסר שלוש שנים. עוד מוצע כי בנוסף לסנקציית 6 קטן )ג( מוצע כי עבירה על הוראות סעיף המאסר תהא לבית המשפט הסמכות להטיל על העובר על הוראת חוק זה גם קנסות בהתאם למדרג לחוק העונשין. 61 הקבוע בסעיף עוד מוצע כי מקום שבו אדם הורשע בעבר בפרסום גזעני והוא מורשע בעבירה זו בשנית תהא לבית המשפט הסמכות להטיל עליו כל עונש לרבות לצוות על הפסקת העיסוק בעסק שאותו אדם הוא בעליו, מחזיקו, מנהלו, או האחראי בפועל בו, לתקופה שיקבע. סעיף דומה מופיע בחוק איסור הפליה במוצרים, . הוספת הסעיף נועדה לתת 2000–בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א מענה לעובדה כי פעמים רבות גילויי הגזענות נעשים במסגרת או באמצעות עיסוקו המקצועי של עובר העבירה. אלא בהסכמה בכתב7 – בסעיף זה מוצע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירות המנויות בסעיף8 סעיף ה לחוק העונשין, שדומה, כי כוונת 144 של היועץ המשפטי לממשלה. סעיף זה הועתק כלשונו מסעיף המחוקק בחקיקתו היתה להקפיד שלא ייעשה שימוש פוליטי בהוראות הפליליות האוסרות גזענות ולהבטיח הקפדה יתרה על האיזון בין חופש הביטוי לבין איסור הגזענות. – יוצרת את העוולה האזרחית שבחוק. מוצע לקבוע אפשרות לקבל פיצוי9 – הוראת סעיף9 סעיף מוגבל בסכום – בלא הוכחת נזק, בשל הקושי לכמת ולהוכיח את הנזק שבפגיעה הנגרמת לאדם בשל גילוי , בחוק למניעת הטרדה מינית, 1965–גזענות. סעיפים דומים נחקקו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה . 2000–, ובחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס1998–התשנ"ח – גילוי גזענות או הסתה לגזענות על ידי עובדי ציבור הן פעולות פוגעניות במיוחד, וזאת לנוכח10 סעיף חובתם של עובדי הציבור להיות נאמני הציבור כולו ובשל העוצמה השלטונית המצויה בידיהם. מכיוון שמרבית עובדי הציבור בישראל פועלים תחת כנפיו של דין משמעתי הבא לחייבם באופן התנהלות מקצועי וראוי, מוצע כי העבירות על פי חוק זה יוגדרו באופן מפורש וישיר גם כעבירות משמעתיות של עובדי לחוק זה. 18 עד16 הציבור השונים, כמפורט בסעיפים – הוראה זו מרחיבה את הזכות להגיש תביעה על הפרת הוראות החוק גם לארגון העוסק11 סעיף בהגנה על זכויותיו של אדם. תכליתה של הוראה זו היא להביא לאכיפה יעילה יותר של החוק. מוצע להקנות לארגונים העוסקים בהגנה של מי שאסור להסית נגדו לפי החוק את הזכות להתערב ולהשמיע את דבריהם בפני בית המשפט. לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לקבוע אם התערבות זו ראויה, בהתחשב גם במהלכו של המשפט, מידת התועלת הצפויה מהתערבותו של הארגון, וכן הצורך לייעל את ההליך המשפטי. ,יצוין כי הוראה דומה מצויה בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים .2000–התש"ס – במקרים שבהם העוולה נעשתה על ידי תאגיד )חברה או עמותה( ראוי להטיל אחריות גם על12 סעיף 8 מנהל התאגיד, על שותף בכיר בתאגיד או על עובד בכיר בו, האחראי על גילוי הגזענות, וזאת כדי שהגנת החוק תהא יעילה יותר, תרתיע ותשיג את מטרתה החברתית. בעלי תפקידים אלו יהיו פטורים מאחריות פלילית ונזיקית אם הוכיחו כי לא ידעו על העוולה וכי נקטו אמצעים סבירים למניעתה. – סעיף זה קובע כי לעניין חוק זה דין המדינה כדין אדם וזאת לנוכח חובתה של המדינה13 סעיף לכבד את העקרונות המוסריים והחברתיים הניצבים בבסיס החוק. – מטרת הסעיף להבהיר כי אין בחוק כדי לפגוע באיסורי הסתה או גזענות אחרים שנקבעו14 סעיף בחקיקה. – מוצע כי השר המופקד על ביצוע החוק יהיה שר המשפטים והוא יהיה רשאי להתקין תקנות15 סעיף לביצועו. ד לחוק העונשין הוכנסו, בשינויים המחויבים, לחוק זה. כדי למנוע144 א עד144 – סעיפים19 סעיף כפילות מיותרת מוצע כי סעיפים אלו יימחקו מחוק העונשין. בנוסף מוצע לקבוע כי הוראת חוק העונשין ו בדבר עבירות הנעשות מתוך מניע של גזענות תפורש בהתאם להגדרת הגזענות בחוק זה.144 בסעיף – כיום אוסר חוק העמותות על הקמת עמותה אם מטרה ממטרותיה שוללת את קיומה של20 סעיף מדינת ישראל או את אופיה הדמוקרטי, או אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות. מוצע כי יתווסף לחוק העמותות איסור הקמת עמותה שמטרותיה גזעניות. בנוסף מוצע לקבוע איסור על שינוי תקנון העמותה בדיעבד כך שיכלול אחת מן המטרות האסורות הללו. כמו כן מוצע להוסיף עילה לפירוק עמותה בגין פעילות גזענית, בנוסף לעילות הקבועות כיום לגבי שלילת קיומה של מדינת ישראל או אופיה הדמוקרטי. – על מנת לאפשר כלי אכיפה יעיל במקרה של הסתה גזענית נגד קבוצה, מוצע להוסיף את21 סעיף החוק האמור לרשימת העילות בגינן ניתן לתבוע בתביעה ייצוגית. הדבר יאפשר גם לאדם יחיד להגיש תביעה אזרחית בגין הסתה נגד הקבוצה כולה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת תמר (.1165/24/זנדברג )פ . ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1165/24/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (01.05.2023) י' באייר התשפ"ג