הצעת חוק לדיון מוקדם

2201557 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש מרב מיכאלי יוזמת: חברת הכנסת ______________________________________________ 2483/25/ פ יסוד: אוצרות הטבע ומשאבי סביבה-הצעת חוק אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה של מדינת ישראל הם נחלת הכלל; הם קיימא של האדם-מהווים תשתית הכרחית לקיום אנושי מלא ולפיתוח בר והחברה בהווה ובעתיד, והם יכובדו ברוח עקרונות היסוד של הדין לאומי שמדינת ישראל צד לו ושל המסורת היהודית.-הבין .1 עקרונות יסוד יסוד זה, מטרתו להגן על אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה של ישראל, על-חוק מנת לאפשר בהם שימוש ראוי ומידתי לטובת תושביה בהווה ולמען הדורות הבאים ולשם שימורם. .2מטרה – יסוד זה-בחוק.3הגדרות "אוצרות טבע" – חומרים המצויים באורח טבעי בשטח מדינת ישראל לרבות נפט, גז טבעי, פצלי שמן, מינרלים, מחצבים, חומרי גלם לבנייה ולסלילה וכל חומר אחר כאמור בעל חשיבות לחיי הפרט והחברה; "משאבי הסביבה" – גופים וגורמים המצויים בשטח מדינת ישראל, בין אם דרך קבע ובין אם באופן זמני, לרבות אוויר, מים, קרקע, משקעים, מקווי מים לרבות גדותיהם וחופיהם, ימים, אגמים, נחלים, מעיינות, חיים וכל גוף או גורם אחר כאמור בעל חשיבות לחיי-צמחים, בעלי הפרט והחברה, וכן המערכת האקולוגית בכללותה. .כל אדם זכאי לסביבה נאותה ומאוזנת, שבה יוכל לחיות באופן בריא ומקיים.4 הזכות לסביבה נאותה ,כל אזרח ישראל או תושב ישראל זכאי להשתמש שימוש נאות, לטובת הזולת החברה ושלמות הסביבה ובריאותה בהווה ובעתיד, באוצרות הטבע ובמשאבי הסביבה של מדינת ישראל לשם מילוי צרכיו הבסיסיים, ובלבד שלא יפגע בזכותו של אזרח או תושב אחר ליהנות מן המשאב ואוצר הטבע. .5 הזכות להשתמש באוצרות הטבע ובמשאבי הסביבה 2 המדינה אינה רשאית להגביל את הגישה או את השימוש באוצרות )א( הטבע ובמשאבי הסביבה לכלל הציבור, ולהעניק זכות ייחודית, מלאה או יסוד זה.- לחוק10 חלקית, לגישה או לשימוש בהם, אלא לפי האמור בסעיף .6 זכות ייחודית לגישה או לשימוש באוצרות הטבע ובמשאבי הסביבה אין בסעיף זה כדי לפגוע בגביית אגרות על ידי הרשות לשמירת הטבע )ב( והגנים הלאומיים, לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים .11998–ואתרי הנצחה, התשנ"ח כל רשות מרשויות השלטון חייבת לשמור ולהגן על אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה לטובת הפרט, החברה ושלמות הסביבה ובריאותה בהווה ובעתיד, לאפשר נגישות ושימוש סביר בהם לכל אדם, וכן לפעול לשיקומם בעת הצורך, יסוד זה.-לפי חוק .7 החובה לשמור על אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה – חובת המדינה ,אוצרות טבע ומשאבי סביבה הראויים להגנה מיוחדת, לטיפול או לשיקום עקב חשיבותם המיוחדת או עקב מצבם, יוסדרו בחקיקה אשר תאפשר את שמירתם ושיקומם לטובת החברה בהווה ובעתיד. .8 אוצרות טבע ומשאבי סביבה הראויים לטיפול מיוחד יסוד זה אלא בחוק-אין פוגעים בזכויות, או גורעים מהחובות שלפי חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. .9 פגיעה באוצרות הטבע או במשאבי הסביבה .יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת-יסוד זה אלא בחוק-אין לשנות חוק.10נוקשות יסוד זה, להפקיע זמנית את-אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק תוקפו או לקבוע בו תנאים. .11יציבות יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-אין בחוק היסוד, ואולם פירושן של הוראות הדין האמורות ייעשה ברוח הוראות יסוד זה.-חוק .12שמירת דינים ד ב ר י ה ס ב ר .הקרקע, האוויר, הצמחייה, עולם החי והמים הם הסביבה שבזכותה ובתוכה מתקיימת האנושות בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב הציבור במדינת ישראל לחשיבותה של הסביבה כתשתית הקיום האנושית ולחשיבותם של אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה לבריאותה ולכלכלתה של החברה הישראלית. מודעות זו הובילה ועודנה מובילה להתדיינות משפטית נרחבת, בין היתר בסוגיות של פגיעה בבריאות כתוצאה ממפגעים סביבתיים, חלוקה לא צודקת של רווחים הנובעים משימוש במשאבי טבע ועוד. הצעת יסוד זו נועדה לעגן באופן חוקתי את העקרונות המיועדים לשמירה, להגנה, לטיפול ולשיקום -חוק הסביבה הטבעית של מדינת ישראל ומרכיביה. – עקרונות יסוד ומטרה2- ו1 לסעיפים .202 ' ס"ח התשנ"ח, עמ1 3 חוקי את עקרון היסוד לפיו אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה של מדינת-היסוד נועד לעגן באופן על-חוק ישראל הם נחלת הכלל. עקרון זה נגזר מריבונות המדינה על כל המצוי בשטחה ומתפיסת אזרחי ואזרחיות 1 המדינה כריבוניה. עקרון דומה מופיע במספר דברי חקיקה בדין הישראלי. ראו למשל: סעיף לחוק 1 יסוד: מקרקעי ישראל, שבו נקבע כי הבעלות העקרונית במקרקעין היא של המדינה; סעיף-לחוק , בו נקבע כי הבעלות במקרקעים, במכרות ובמחצבים למיניהם היא של 1951–נכסי המדינה, התשי"א לאומי ההסכמי והמנהגי, שם מוכרת זכותו של הציבור -המדינה ועוד. עקרון דומה קבוע גם בדין הבין למשאבים טבעיים. חשיבותה של הסביבה לקיום האנושי מוכרת היטב גם במסורת היהודית, וכך גם הצורך בשמירה על הסביבה לטובת הדורות הבאים )ירון אונגר "הגנת הסביבה במקורות היהודיים" מרכז : "לדעת משרד מבקר המדינה, 2013 (. כפי שציין מבקר המדינה בשנת2010 ,המחקר והמידע של הכנסת על הממשלה לפעול על מנת להבטיח שכלל האזרחים, וכן דורות העתיד, ייהנו ממשאבי הטבע המוגבלים ((. ראו גם: בג"ץ 2013) 124 ,2013 א לשנת64 הקיימים במדינת ישראל" )מבקר המדינה, דוח שנתי (. 35-33 '(, פס09.07.2012 דוידיאן נ' כנסת ישראל )ניתן ביום3734/11 – הגדרת אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה3 לסעיף מוצע להגדיר "אוצר טבע" ככל חומר המצוי באורח טבעי בשטחי מדינת ישראל, בעל חשיבות לחיי הפרט והחברה. הגדרה זו רחבה מאוד, וכוללת חומרים שחלקם זכו להגדרות ספציפיות בדברי חקיקה יסוד זה אינן מצומצמות להגדרות -קיימים. עם זאת, הגדרות היסודות והחומרים המוזכרים בחוק הקיימות בחקיקה, ויש לפרשן בהרחבה. מוצע להגדיר "משאב סביבה" ככל גוף וגורם המצוי בשטח המדינה. הגדרה זו רחבה במיוחד, כך שהיא כוללת גם יסודות המצויים בשטח המדינה דרך קבע, דוגמת אדמה, סלעים ושכבות קרקע; יסודות המצויים בשטח המדינה באופן זמני ורק חולפים דרכו, דוגמת אוויר, מים זורמים או בעלי חיים נודדים ויסודות הנתונים למניפולציות מצד החברה האנושית, דוגמת מעיינות חצובים, תוואי נחלים שהוסטו ממסלולם הטבעי, בעלי חיים שנולדו, גודלו או הושבו לטבע לאחר התערבות אנושית, צמחים שנשתלו, נזרעו או גודלו על ידי בני אדם ועוד. חלק מהיסודות זכו להגדרות ספציפיות בדברי חקיקה קיימים. עם יסוד זה אינן מצומצמות להגדרות הקיימות בחקיקה, ויש לפרשן -זאת, הגדרות היסודות המוזכרים בחוק יסוד זה, על מנת להבטיח -בהרחבה. גם המערכת האקולוגית בכללותה נחשבת משאב סביבה לצורך חוק כי היא תזכה להגנה כמערכת כוללת על מרכיביה ועל הקשרים הקיימים ביניהם. זאת, מתוך תפיסה לפיה ישנם ערכים ויתרונות אשר קמים רק כאשר המערכת מתפקדת בשלמותה, ולכן יש חשיבות להגן עליה ככזו. – הזכות לסביבה נאותה, והזכות להשתמש באוצרות הטבע ובמשאבי הסביבה5- ו4 לסעיפים חוקי את זכותם של כל בני האדם במדינת ישראל לחיות באופן בריא ומקיים-מוצע לעגן באופן על בסביבה נאותה ומאוזנת, וכן את זכותם של אזרחים ותושבים להשתמש באוצרות הטבע ומשאבי הסביבה של מדינת ישראל לשם מילוי צרכיהם הבסיסיים. זכות האדם לסביבה נאותה עדיין לא זכתה לעיגון חוקתי במשפט הישראלי, אך היבטים מסוימים שלה מעוגנים בדברי חקיקה שונים ובהסכמים ; החוק למניעת 1965–לאומיים אשר ישראל מחויבת להם. ראו למשל: חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-בין ועוד. כמו כן, 2008–; חוק אוויר נקי, התשס"ח1992–מפגעים סביבתיים )תביעות אזרחיות(, התשנ"ב במדינות רבות בעולם זכות האדם לסביבה נאותה היא בעלת מעמד חוקתי, ואף זוכה כיום למקום מרכזי בשיח הציבורי והמשפטי בישראל. – זכות ייחודית לגישה או לשימוש באוצרות הטבע ובמשאבי הסביבה, וחובת המדינה7- ו6 לסעיפים לשמור על אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה ,מוצע לעגן את חובתה של המדינה לשמור ולהגן על אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה לטובת הפרט החברה ושלמות ובריאות הסביבה בהווה ובעתיד, לאפשר נגישות ושימוש סביר בהם לכל אדם ולהימנע מהקניית זכות בלעדית לגישה או לשימוש בהם. במקביל, חלק ממשאבי הטבע נתונים כיום תחת שימושם הבלעדי של תאגידים או קבוצות, ויש לתקן מצב זה ולאפשר לציבור הרחב ליהנות משימוש בהם או )ב( מחריג מתחולתו את גביית האגרות הנעשית על ידי 6 למצער מהרווחים המופקים בגין שימוש זה. סעיף רשות הטבע והגנים, בהיותה רשות ממשלתית הפועלת לטיפול ושיקום אתרי טבע באופן התואם את יסוד זה.-מטרתו של חוק – אוצרות טבע ומשאבי סביבה הראויים לטיפול מיוחד8 לסעיף :חלק מאוצרות הטבע ומשאבי הסביבה במדינת ישראל הם מוגבלים, ואף נתונים בסכנה. כך למשל 4 אוצרות טבע כגון מחצבים, משאבי סביבה כגון מים ושטחים פתוחים, מינים מסוימים של צמחים ובעלי חיים, גופים כגון ים המלח ועוד. מוצע להטיל חובה על המדינה לפעול באופן אקטיבי לטיפול או לשיקום של אוצרות טבע ומשאבי סביבה כאמור, על מנת לשמור עליהם ולשמר את היכולת להפיק מהם תועלת. פעולות אקטיביות אלה יכולות לכלול הקצאת משאבים ייעודיים מתקציב המדינה אשר יופנו באופן ספציפי לאוצר הטבע או למשאב הסביבה הדורש זאת, הטלת חובות על רשויות או על גורמים פרטיים בעלי פוטנציאל השפעה ניכר על אוצר הטבע או משאב הסביבה הנמצא בסכנה, פיקוח ובקרה על הגישה לאוצר הטבע או למשאב הסביבה, או על השימוש בהם ועוד. – פגיעה באוצרות הטבע ובמשאבי הסביבה9 לסעיף יסוד זו, בהתקיים-מוצע לאפשר להגביל את הזכויות, החובות והעקרונות הקבועים בהצעת חוק יסוד: -יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-התנאים המנויים בפסקת ההגבלה. פסקה דומה מופיעה בחוק חופש העיסוק, ומטרתה לתחום את הפגיעה בחוק היסוד באופן שישמור על תכליתו. – נוקשות10 לסעיף יסוד אשר התקבל ברוב חברי הכנסת. זאת, בהתאם-היסוד המוצע, נדרש חוק-על מנת לשנות את חוק יסוד. דרישת הרוב המיוחס -יסוד להיעשות בחוק-לפסיקת בית המשפט העליון לפיה על שינוי של חוק יסוד: משק -יסוד: הממשלה, חוק-יסוד: הכנסת, חוק-יסוד אחרים, בהם חוק-מופיעה במספר חוקי יסוד: משאל עם.-יסוד: ירושלים בירת ישראל וחוק-המדינה, חוק – יציבות11 לסעיף יסוד זו תיוותרנה בתוקפן גם בעת מצב חירום. ההנחה היא-מוצע לקבוע כי הוראותיה של הצעת חוק שעתות חירום מזמנות פגיעה ניכרת בסביבה, כתוצאה מהעדפת שיקולים אחרים. עם זאת, אין מקום היסוד המוצע או להפקיע את תוקפו, כיוון שככל שיעלה צורך -לאפשר לתקנות שעת חירום לשנות את חוק לפגוע בזכויות, בחובות או בעקרונות הקבועים בחוק היסוד בעת מצב חירום, אפשר יהיה לעשות כן לפי .10 התנאים האמורים בסעיף – שמירת דינים12 לסעיף היסוד המוצע לא יחול רטרואקטיבית על חקיקה שעמדה בתוקף ערב תחילתו. עם זאת, בהתאם-חוק יסוד זה, על מנת -לפסיקת בית המשפט העליון, פירושן של הוראות חוק קיימות ייעשה ברוח הוראות חוק לתת תוקף של ממש לתוכנו ולעקרונות הקבועים בו. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים, על שולחן הכנסת העשרים ושתיים, על שולחן ; 4210/20/הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי )פ (.1001/24/; פ826/23/; פ1396/22/פ . ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1001/24/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (20.02.2023) כ"ט בשבט התשפ"ג