הצעת חוק לדיון מוקדם
2198649 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אוריאל בוסו
יוזמים: חברי הכנסת
יוסף טייב
אברהם בצלאל
______________________________________________
2684/25/פ
2023–הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )זיכוי בעד תרומת מזון(, התשפ"ג
:ג יבוא46 )להלן – הפקודה(, אחרי סעיף1בפקודת מס הכנסה.1ד46 הוספת סעיף
– בסעיף זה
)א(.ד46 "זיכוי בשל תרומת
מזון
159 "ארגון לחלוקת מזון" – כהגדרתו בסעיף
לחוק הגנה על בריאות הציבור )מזון(,
)להלן – חוק המזון(; 22015–התשע"ו
;"יבואן מזון" – יבואן רשום כהגדרתו בחוק המזון
;"יצרן מזון" – יצרן כהגדרתו בחוק המזון
"מגדל" – מגדל של תוצרת חקלאית טרייה או מזון
מהחי כמשמעותם בחוק המזון;
;"מזון" – כהגדרתו בחוק המזון
"משווק מזון" – משווק או משווק גדול כהגדרתם
בחוק המזון;
."עוסק במזון" – כהגדרתו בחוק המזון
.120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
.749 ', עמ36 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש2
2
,יחיד או חבר בני אדם, שהם יבואן מזון
)ב(
יצרן מזון, מגדל, משווק מזון או עוסק במזון, אשר
תרמו מזון לארגון לחלוקת מזון, יזוכו מהמס שהם
משווי80% חייבים בו באותה שנה בשיעור של
עלות התרומה, ובלבד שהזיכוי שיינתן בשנת מס
פלונית בשל הסכום הכולל של התרומות לפי סעיף
לא יעלה על התקרה לזיכוי46 זה ולפי סעיף
)א(; סכום העולה על התקרה46 הקבועה בסעיף
לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, יזוכה מהמס
בהתאם להוראות סעיף זה בשלוש שנות המס
הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל
אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום כולל
של תרומות העולה על התקרה לזיכוי.
,(לצורך חישוב הזיכוי האמור בסעיף קטן )ב
)ג(
שווי התרומה יהיה סכום השווי שנקבע על פי סעיף
( ובהתאם לתעודת משלוח שתונפק על ידי2)()א85
ארגון לחלוקת מזון לתורמים האמורים בסעיף
קטן )ב(, ובה יפורטו מרכיבי התרומה וכמותם.
שר האוצר רשאי, בהסכמת שר הבריאות
)ד(
ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות
ליישומו של סעיף זה.
ד ב ר י ה ס ב ר
200 לפקודת מס הכנסה )להלן – הפקודה(, קובע כי אדם או חברה שתרמו סכום העולה על46 סעיף
, לטובת מוסד ציבורי הפועל להשגת "מטרה ציבורית" כהגדרתה בסעיף 2023 שקלים חדשים, נכון לשנת
)א( 126 משווי התרומה, או בשיעור הקבוע בסעיף35% ()ב( לפקודה, יזוכו ממס הכנסה בשיעור של2)9
. לפקודה1 אדם כהגדרתו בסעיף-בני-לפקודה, כאשר מדובר בחבר
.הביטחון התזונתי בארץ- מצביע על חומרת מצב אי2021 סקר של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר
ילדים( חיים במצב של 665,000) מהילדים21%- משפחות( ויותר מ522,000) מהמשפחות16%-יותר מ
ביטחון תזונתי. -אי
בנושא "אובדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות2014 ג לשנת65 מבקר המדינה פרסם דוח שנתי
וכלכליות". לפיו, מרבית עודפי המזון הראויים למאכל, ששווים מוערך במיליארדי שקלים, נוצרת אצל
יצרני המזון הגדולים וברשתות השיווק. מרבית העודפים האמורים מוצאים דרכו לאשפה ולאתרי הטמנת
בלבד מהמזון 10% הפסולת. לפי הערכות מטעם ארגונים העוסקים בהצלת מזון, הם מצליחים להציל
3
הניתן להצלה מיצרני המזון ומהספקים. זאת, למרות התועלות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות
שבהצלת מזון.
עוד עולה מדוח מבקר המדינה כי רוב הסיוע במזון לתושבים חסרי ביטחון תזונתי ניתן על ידי עמותות
המזון, העוסקות בהספקת מזון לנזקקים. במציאות של משאבים מוגבלים מחד גיסא, ומספר גדול מאוד
ביטחון תזונתי מאידך גיסא, הצלת מזון ותרומת עודפי המזון לעמותות היא -של אנשים החיים בעוני ובאי
( לחברה, לסביבה ולכלכלה".win-win-win) "מנצח-מנצח-"פתרון "מנצח
פרסמה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי דוח בנושא "תכנית לאומית להבטחת ביטחון2014 בשנת
במזון לבתי אב בישראל – עקרונות קריטריונים ודרכי פעולה". לפיו, הומלץ, בין היתר, על גיבוש תכנית
ועל תמיכה ממשלתית בהצלת מזון כחלק ממערך איסוף מזון לטובת נזקקים.
,2020 מהדוח הלאומי השישי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת
מיליארד שקלים חדשים. 19.1 מיליון טון, הינו2.5 עולה כי שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של
מיליארד שקלים חדשים. כמעט מחצית מהאובדן 22-בתוספת העלויות הסביבתיות השווי הינו למעלה מ
מיליארד שקלים חדשים. בנוסף, מהדוח עולה 6.4- מיליון טון ובשווי של כ1.1 הצלה, בהיקף של-הוא בר
11% כי עלויות אובדן המזון משפיעות על יוקר המחיה בישראל, מכיוון שהן גורמות להתייקרות של
במחירי המזון.
אובדן המזון פוגע בפריון המשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון ובתחרותיות של תעשיית
המזון הישראלית. לפיכך, צמצום אובדן המזון והצלת המזון יסייעו לא רק לאוכלוסייה במצב
אקונומי נמוך, אלא גם לציבור הרחב שסובל מיוקר המחייה וממחירי המזון הגבוהים. מהדוח -סוציו
עולה, שכדי לסגור את הפער ולהגיע למצב שבו לא יהיו יותר אנשים החיים בחוסר ביטחון תזונתי, נדרש
להציל כחמישית מהמזון האבוד.
מטרתה של הצעת חוק זו היא לתמרץ יצרני מזון, משווקי מזון, יבואני מזון, עוסקים במזון ומגדלי
תוצרת חקלאית ומזון מן החי )להלן – עוסקים במזון(, לתרום מזון, לרבות עודפי מזון, לארגונים
שעוסקים בחלוקת מזון ללא תמורה לנזקקים הסובלים מאי ביטחון תזונתי. זאת באמצעות הגדלת שיעור
הזיכוי ממס לעוסקים במזון שתורמים כאמור.
משווי עלות התרומה, לעוסקים במזון התורמים80% לפיכך, מוצע להעניק זיכוי ממס בשיעור של
מזון לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון. לצורך חישוב הזיכוי האמור, שווי התרומה שתתקבל יקבע על פי
( לפקודה, וכן על פי מרכיבי התרומה וכמותם שיפורטו בתעודת 2)()א85 סכום השווי בהתאם לסעיף
משלוח שתונפק על ידי ארגון לחלוקת מזון לעוסקים במזון.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(06.03.2023) י"ג באדר התשפ"ג