הצעת חוק לדיון מוקדם

2211559 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש חבר הכנסתמשה פסל יוזם: ______________________________________________ 4112/25/פ ,(הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום )תיקון – אובדן ימי עבודה בשל מצב מיוחד בעורף 2023–התשפ"ד :ז יבוא18 , אחרי סעיף12006–בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו.1 2'הוספת פרק ב : תשלום שכר לעובדים2'"פרק ב עובד שנעדר מהעבודה או לא ביצע את )א( העבודה מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה או ד לחוק9 בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף התגוננות האזרחית, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת תקופת בעד שכר ,21958– התשי"ח השכר, ביצוע העבודה. -ההיעדרות או אי .ח18חובת תשלום שכר הוראות סעיף קטן )א( יחולו גם על קבלן )ב( כוח אדם או שירות, בהתאם למקום העבודה של עובד קבלן כוח האדם או עובד קבלן השירות לפי מקום העבודה של המעסיק בפועל או המזמין, או בהתאם למקום מגורי העובד. הוראות סעיף קטן )א( יחולו גם על עובד )ג( שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן )א( או הוראה שניתנה בשל שעת ההתקפה או המצב המיוחד בעורף על ידי ראש הרשות המקומית, או .396 ' ס"ח התשס"ו, עמ1 .86 ' ס"ח התשי"ח, עמ2 2 עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של (1) העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד (2) עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד; בן זוגו של העובד משרת בשירות (3) .מילואים או בשירות קבע הוראות סעיף קטן )א( יחולו גם על עובד )ד( שנעדר מעבודתו לצורך טיפול בנזק שנגרם לנכס, כהגדרתם בפרק השמיני לחוק מס רכוש וקרן , כתוצאה משעת ההתקפה31961–פיצויים, התשכ"א או מהמצב המיוחד בעורף. מעסיק ששילם לעובדו שכר בתקופת היעדרותו ח, יהיה18 מעבודה או אי ביצוע עבודה לפי סעיף 132.5% זכאי לפיצוי מאוצר המדינה בשיעור של מהשכר ששילם, לפי מספר ימי ההיעדרות או אי ביצוע העבודה של העובדים בפועל. .ט18פיצוי למעסיק .הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.י18עדיפות הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, ."41967–התשכ"ז .יא18תחולה .100 ' ס"ח התשכ"א, עמ3 .86 ' ס"ח התשכ"ז, עמ4 3 ד ב ר י ה ס ב ר ( פרצה מלחמת חרבות ברזל והוכרז על מצב מיוחד2023 באוקטובר7) ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד בעורף. ממועד ההכרזה הוחלט, על ידי פיקוד העורף ומשרד החינוך כי מוסדות חינוך בישובים המפונים יישארו סגורים. גם בישובים אחרים שבהם לא ניתנה החלטה כאמור, מוסדות חינוך לא עבדו או עבדו באופן חלקי וזאת בהתאם להחלטת רשות מקומית או להחלטת מנהל המוסד החינוכי בלבד. כמו כן, עם פרוץ המלחמה גויסו כוחות רבים למילואים, אנשי קבע או סדיר, כך שבבתים רבים נותר הורה אחד עם הילדים בבית. בשל מצב זה, נשארו ילדים רבים בבית, והורה שבן זוגו גויס לשירות מילואים, נאלץ להישאר עימם בבית ולא לצאת לעבודה, דבר אשר פגע מאוד בשכרם של אותם עובדים. מעסיקים רבים ניכו את ימי ההיעדרות האמורים של העובדים ממכסת ימי החופשה וכך משכורתם של עובדים רבים פחתה בצורה משמעותית. , קבע כי עובד הנעדר מעבודתו עקב התקפה או2006–חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו מצב מיוחד בעורף יהיה זכאי לקבל תשלום על ימי העבודה שהפסיד. אולם התקופה הקובעת לתחולת )למעט 14.08.06- והסתיימה בתום מלחמת לבנון השנייה ב12.06.06-הוראות אלו מתוך החוק החלה ב (. מאז, תושבי הדרום המפסידים ימי עבודה עקב הכרזות שונות על 31.05.07-16.05.07 בתקופה שמיום מצב מיוחד בעורף אינם זכאים לתשלום על כך מתוקף חוק ונאלצים להגיע להסדרים מיוחדים מול מעסיקיהם, או להפסיד ימי חופשה ומחלה. במקרה של מלחמת חרבות ברזל לא רק תושבי הדרום היו תחת אש אלא גם תושבים באזורים רבים בישראל. גם באזורים אלו לא התקיימו לימודים ועסקים רבים לא עבדו. לפיכך יש להרחיב את הוראת השעה האמורה ולתת את הפיצוי עבור אותם משפחות שקורסות בשל המשכורת המופחתת או בשל שהות של בן הזוג בשירות סדיר, קבע או מילואים. .מטרת הצעת החוק היא להרחיב את אחריות המדינה על אזרחיה הנמצאים תחת איום בטחוני לפיכך, מוצע לקבוע כי תושבים בכל אזור בארץ שבו הוכרז על מצב מיוחד בעורף או בעת התקפה לפי , יקבלו תשלום על ימי עבודה שהפסידו עקב 1951–ד)א( לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א9 סעיף ההוראות שניתנו באותו אזור. כמו כן, במידה והרשויות מחליטות לסגור את מוסדות החינוך, יקבלו עובדים שנאלצו להישאר להשגיח על ילדיהם תשלום על ימי עבודה שהפסידו. כמו כן, עובדים שסבלו מפגיעה ברכוש ובנכס יקבלו תשלום על ימי עבודה שהפסידו עקב הטיפול בסידורים הנגזרים מכך. הפגיעה הכלכלית באזורים המצויים תחת איום ביטחוני היא קשה במיוחד גם עבור המעסיקים, נוכח ההפסד הכפול שלהם – הפסד תפוקת העובד וכן תשלום שכר מלא בהעדרו של העובד. לכן מוצע שהמדינה מהשכר ששולם 132.5% תפצה את המעסיקים בשיעור הפיצוי שנקבע במלחמת לבנון השנייה העומד על לעובד עבור ימי ההיעדרות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש (.1319/25/; פ2842/24/על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת )פ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (04.12.2023) כ"א בכסלו התשפ"ד