הצעת חוק לדיון מוקדם
2199099 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
שרון ניר
יוזמים: חברי הכנסת
אביגדור ליברמן
עודד פורר
יבגני סובה
יוליה מלינובסקי
חמד עמאר
______________________________________________
1545/25/ פ
2023–לאומיים עוינים, התשפ"ג-הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין
חוק זה מטרתו להגן על אנשי כוחות הביטחון ותושבי ישראל מפני פגיעה
לאומיים עוינים, המבקשים לפגוע בהם בשל מעשים-אישית מצד מוסדות בין
שעשו בשטחה של ישראל או בשליחות מטעם מדינת ישראל, בין שהמעשים
מהווים עבירה לפי החוק בישראל ובין שאינם עבירה לפי החוק בישראל.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
לאומי ומוסדות-לאומי" – בית הדין הפלילי הבין-"בית הדין הפלילי הבין
Rome Statute of the לאומית-אחרים שהוקמו לפי האמנה הבין
;17.6.1998 מיוםInternational Criminal Court
"בני בריתה של ישראל" – ארצות הברית של אמריקה או מדינה או ישות
לאומית אחרת שקבע שר המשפטים בצו;-בין
"הליך נגד מדינת ישראל" – חקירה, הליך מקדמי או הליך מסוג כלשהו
לאומי עוין נגד אחד מאלה:-המתנהלים במוסד בין
אזרח או תושב קבע של ישראל בגין מעשה או מחדל שעשה
(1)
בשטח מדינת ישראל או בשטח הנתון לשליטתה, ובכלל זה אזור יהודה
ושומרון;
;כוחות הביטחון או נגד משרת כוחות הביטחון
(2)
מי שפעל מטעם מדינת ישראל או רשות מרשויותיה, לרבות
(3)
;רשות מקומית
;בני בריתה של ישראל
(4)
2
"כוחות הביטחון" – צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד
למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, או
גוף אחר העוסק בעקיפין או במישרין בביטחון מדינת ישראל או בהגנת
תושביה, שקבע שר המשפטים בצו;
לאומי-לאומי או מוסד בין-לאומי עוין" – בית הדין הפלילי הבין-"מוסד בין
אחר שקבע שר המשפטים בצו בהתייעצות עם ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת;
"משרת כוחות הביטחון" – אדם שפעל או פועל מכוח הנחיה, פקודה או
הוראה שניתנה מטעם אחד או יותר מכוחות הביטחון, או אדם שנתן
הנחיה, פקודה או הוראה לכוחות הביטחון מכוח סמכות לפי דין.
רשות מרשויות השלטון בישראל או גוף הפועל מטעמה לא יקיימו כל
)א(
לאומי עוין או עם-קשר ישיר או עקיף, ביוזמתן או שלא ביוזמתן, עם מוסד בין
מי שפועל מטעמו, אלא לפי החלטה של הממשלה ובדרך שתקבע.
.3
הגנה על משרתי
כוחות הביטחון ועל
ישראלים
אין באמור בסעיף קטן )א( כדי לגרוע מסמכויות המוקנות לצורך הליך
)ב(
שיפוטי לשופט כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–
.12002
הממשלה מוסמכת להשתמש בכל אמצעי שנראה לה נחוץ כדי להביא
)ג(
לשחרורו של אזרח או תושב ישראל המוחזק על ידי כל גורם בקשר להליך נגד
מדינת ישראל.
רשות בישראל לא תקיים כל שיתוף פעולה עם מדינה שנודע כי היא
)ד(
מסייעת במתן מידע להליך נגד מדינת ישראל, לרבות הסכמי סחר, בריתות
צבאיות ושיתוף פעולה מודיעיני, ואם היה קיים שיתוף פעולה כאמור – תשעה
אותו הרשות לאלתר;
על אף האמור בסעיף קטן )ד(, הממשלה רשאית לאשר את המשכו של
)ה(
שיתוף פעולה כאמור, למשך שלושה חודשים בכל פעם, מנימוקים שירשמו
ויוצגו בפני הכנסת או בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתוך שבוע ימים
מיום שניתן האישור.
לאומי עוין-לא יפנה אדם בין במישרין ובין בעקיפין, אל מוסד בין
)ו(
בבקשה לפתיחה בהליך נגד מדינת ישראל.
., דינו – שבע שנות מאסר2 העובר על הוראות סעיף.4עונשין
:ב, בסופו יבוא2 , בסעיף21954–בחוק ההסגרה, התשי"ד.5תיקון חוק ההסגרה
.590 ' ס"ח התשס"ב, עמ1
3
לאומי עוין, למדינה או לכל-")ג( לא יוסגר אדם הנמצא בישראל למוסד בין
גורם זר, אם יש יסוד להניח כי הבקשה או הצו להסגרה הוצאו בקשר ישיר או
לאומי עוין",-עקיף להליך נגד מדינת ישראל. לעניין הוראה זו – "מוסד בין
"הליך נגד מדינת ישראל" – כהגדרתם בחוק ההגנה על ישראלים מפני-ו
." 2020–לאומיים עוינים )הוראות ותיקוני חקיקה(, התשפ"א-מוסדות בין
:, בסופו יבוא2 , בסעיף31952–בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב.6 תיקון חוק הכניסה
לישראל
לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לישראל או
(1)
:לשטחים הנתונים בשליטתה, למי שהוא אחד מאלה
(")ו
אדם שיש יסוד לחשד כי הוא פועל או צפוי לפעול מטעם
)א(
לאומי עוין בקשר ישיר או עקיף להליך נגד מדינת-מוסד בין
ישראל;
אדם שיש יסוד לחשד כי הוא פועל או צפוי לפעול בין
)ב(
מטעם עצמו ובין מטעם מדינה או גוף אחר שפנו למוסד
לאומי עוין בבקשה לפתיחת הליך נגד מדינת ישראל, בקשר-בין
ישיר או עקיף להליך האמור.
קטן זה, שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם-על אף האמור בסעיף
(2)
שר החוץ, ליתן אשרה ורישיון לישיבת ביקור, אם נוכח כי הדבר נחוץ
לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה.
"לאומי עוין" ו"הליך נגד מדינת ישראל-בסעיף זה – "מוסד בין
(3)
לאומיים-– כהגדרתם בחוק ההגנה על ישראלים מפני מוסדות בין
."2020–עוינים )הוראות ותיקוני חקיקה(, התשפ"א
שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות
לביצועו.
.7ביצוע ותקנות
ד ב ר י ה ס ב ר
בכירי מדינת ישראל ומשרתי כוחות הביטחון נתונים תחת איום של תביעה בבית הדין הפלילי
(. כפי שנוכחנו לאחרונה בהחלטות שהתקבלו במנגנוני בית International Criminal Court) לאומי בהאג-הבין
הדין, בית הדין הפלילי בהאג נוקט גישה עוינת כלפי ישראל, חייליה, מנהיגיה ואזרחיה והוא נתון ללחצים
פוליטיים מצד מבקשי רעתה.
לאומי המנהגי ומקיימת מנגנוני-על אף שישראל מחילה על עצמה את כל דיני המלחמה שבמשפט הבין
שיפוט פנימיים יעילים והוגנים, בית הדין הפלילי בהאג צפוי לפעול נגדה. הטייתו המובנית של בית הדין
כנגד ישראל מגבילה כבר כעת את חופש פעולתה, ומהווה איום על ריבונותה, בין אם בשלב עיצוב
המדיניות ודרכי הפעולה ובין אם בחשש מפני התנכלות לאנשי מערכת הביטחון, אנשי ממשל או הפועלים
.208 ' ס"ח התשי"ד, עמ2
.354 ' ס"ח התשי"ב, עמ3
4
,לאומיים. בית הדין הפלילי בהאג פועל לרוב נגד אנשים ולא נגד מדינות-מטעמם, בדמות צווי מעצר בין
ולפיכך הצעת החוק מתייחסת למקרים שבהם נוקט בית הדין פעולות נגד ישראלים.
( קובע הסדרים דומים להסדריםAmerican Service-Members' Protection Act) 2002 חוק אמריקאי משנת
לאומי -המוצעים בחוק זה, לרבות הסמכה מפורשת של הנשיא לנקוט כל פעולה נגד בית הדין הפלילי הבין
אם הלה יהווה איום נגד בנות בריתה של ארצות הברית, ובכלל זה ישראל. לאור זאת, מוצע כי החוק
לאומי נגד בנות בריתה של ישראל.-יעניק הגנה דומה גם ביחס לפעולות של בית הדין הפלילי הבין
מטרת החוק המוצע היא להציב הגנה ריבונית על חיילי צה"ל ואנשי מערכת הביטחון המסכנים את
חייהם לטובת מדינת ישראל, כמו גם על נבחרי ציבור, עובדי ציבור, מדינאים ואף אזרחים העשויים
להיות חשופים לסכנה מצד פעילות בין הדין. החוק יעניק ביטחון לאנשי כוחות הביטחון בפעולותיהם
לאומי -ויגביר את מורל החיילים בזמן פעילותם המבצעית, יצמצם את החשש מפני התנכלות של מוסד בין
עוין, וכן ימנע מגבלות על מרחב קבלת ההחלטות של מדינאים. כל זאת מבלי לגרוע או לפגוע בחובותיה
לאומי החל בכל עניין ועניין.-של מדינת ישראל והפועלים בשמה לפי המשפט הבין
החוק קובע הגנה לאנשי כוחות הביטחון או למי שפועל מטעם מדינת ישראל, בכל מקום שהוא, בין
בתחומי מדינת ישראל או בתחומי שליטתה, ובכלל זה באזור יהודה שומרון, ובין מחוץ לישראל. באשר
לישראלים שאינם פועלים בשליחות המדינה, החוק מעניק הגנה כלפי פעילות שנעשתה בתוך תחומי
ישראל או בשטחים הנתונים לשליטתה, ובכלל זה באזור יהודה שומרון. אם חלילה במעשים אלה יש
משום עבירה על החוק, תפעל מדינת ישראל כנגד אותו אדם באמצעות מערכת אכיפת החוק בישראל.
ההגנה העיקרית שהחוק מעניק היא בדרך של איסור גורף על כל רשות ישראלית )למעט בתי משפט
או כל מוסד בינלאומי ICC) לאומי בהאג-במסגרת הליך שיפוטי( לקיים קשר עם בית הדין הפלילי הבין
עוין אחר(, למעט אם הממשלה החליטה באופן ספציפי לאפשר קשר כזה. בנוסף לכך, החוק מסמיך את
הממשלה לנקוט בכל פעולה להביא לשחרורו של מי שנעצר במדינה אחרת בשל הליך המתנהל נגדו בבית
לאומי עוין אחר.-הדין הפלילי הנ"ל או בכל מוסד בין
החוק מורה על הפסקת שיתוף פעולה של רשויות ישראליות עם מדינות המסייעות לבית הדין
לאומי עוין אחר בהליך המתנהל נגד ישראל, ואוסר על כל אזרח או -לאומי בהאג ולכל מוסד בין-הבין
לאומי העוין בין באופן ישיר ובין באופן עקיף.-תושב ישראל לפנות בתלונה אל המוסד הבין
תיקון לחוק ההסגרה, קובע איסור על הסגרה המתבקשת בשל הליך שמקיים בית הדין הפלילי
לאומי עוין אחר. -לאומי או כל מוסד בין-הבין
תיקון לחוק הכניסה לישראל אוסר על מתן אשרת שהייה בישראל למי שיש חשד סביר כי הוא פועל
לאומי כנ"ל בעניין הליך נגד ישראלים.-בשליחות בית הדין הנ"ל או כל מוסד בין
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת
( ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מיקי מכלוף 2185/23/חברי הכנסת )פ
(.4/24/( ועל ידי חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת )פ478/24/זוהר )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת478/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(16.01.2023) כ"ג בטבת התשפ"ג