הצעת חוק לדיון מוקדם
2196192 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתישראל אייכלר
יוזם:
______________________________________________
1567/25/פ
,(הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( )תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי
2023–התשפ"ג
)להלן – החוק11953–בחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג
העיקרי(, בשם החוק, המילים ")נישואין גירושין(" – יימחקו.
.1תיקון שם החוק
: לחוק העיקרי, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא9 בסעיף.2
9 תיקון סעיף
בלי לגרוע מסמכויותיו של בית דין רבני על פי כל דין, הסכימו צדדים
")ב(
להסכם בענייני משפחה כי לבית דין רבני תהיה סמכות שיפוט בתובענה
שעילתה באותו הסכם, לרבות תובענה כאמור שעניינה אכיפת ההסכם,
ביטולו, שינויו, תוצאות הפרתו או פרשנותו, תהא לבית הדין הרבני סמכות
שיפוט באותה תובענה."
: לחוק העיקרי יבוא9 אחרי סעיף.3 א9 הוספת סעיפים
ב9-ו
– בסעיף זה
)א(.א9
"סמכות שיפוט
בהסכמה בעניין
אזרחי
"חסוי" ו"פסול דין" – כמשמעותם בחוק הכשרות
;21962– המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
:"עניין אזרחי" – עניין שאינו אחד מאלה
;עניין פלילי
(1)
עניין מינהלי, כהגדרתו בחוק בתי
(2)
;32000–משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
.165 ' ס"ח התשי"ג, עמ1
.120 ' ס"ח התשכ"ב, עמ2
.190 ' ס"ח התש"ס, עמ3
2
עניין אחר שבסמכותו של בית משפט
(3)
לעניינים מינהליים או שבסמכותו של בית
המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
)ד( לחוק יסוד-)ג( ו15 לצדק לפי סעיפים
;4השפיטה
–"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך התשכ"ח
.51968
לבית דין רבני תהיה סמכות שיפוט בעניין
)ב(
אזרחי, או בעניין שהוא דתי במהותו, ובלבד
שמתקיימים שניים אלה:
כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו
(1)
;בכתב את הסכמתם לכך
אחד הצדדים הנוגעים בדבר לפחות
(2)
הוא יהודי; היה אחד הצדדים תאגיד – די
בכך שבעל השליטה בו הוא יהודי.
פנייה לבית דין רבני לדון בעניין לפי סעיף
)ג(
זה, תוגש בצירוף הסכמתם בכתב של הצדדים
הנוגעים בדבר; לא צורפה הסכמתו של צד הנוגע
בדבר, יודיע בית הדין לאותו צד, בטופס שנקבע
בתקנות, על אפשרותו להסכים לכך שבית הדין
ידון בעניין; לא התקבלה הסכמתו של אותו צד
לסמכות בית הדין כאמור, בתוך התקופה שנקבעה
בתקנות, ימסור בית הדין הודעה על כך לצדדים
הנוגעים בדבר שהביעו הסכמתם לסמכות בית
הדין, ורשאי הוא לתת להם היתר בית דין על פי דין
תורה להגיש את תביעתם לערכאה אזרחית.
,היה אחד הצדדים הנוגעים בדבר קטין
)ד(
חסוי, פסול דין או נעדר, ימסור בית הדין הרבני
הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה, ורשאי בית
הדין למנות לאותו צד אפוטרופוס לצורך מתן
.78 ' ס"ח התשמ"ד, עמ4
.234 ' ס"ח התשכ"ח, עמ5
3
הסכמה לסמכות בית הדין לדון כאמור בסעיף קטן
)ב( ולצורך ייצוגו לפניו.
עד לקבלת הסכמתם בכתב של כל הצדדים
)ה(
הנוגעים בדבר לסמכותו של בית דין רבני לדון לפי
סעיף זה לא יקיים בית הדין כל דיון בעניין, אך
רשאי הוא לתת היתר בית דין על פי דין תורה
להגיש בקשה לסעד זמני לערכאה אזרחית.
בעניין שהובא בפני בית הדין בהתאם לסעיף
)ו(
זה רשאי בית הדין לדון ולפסוק לפי דין תורה,
ובלבד שאם אחד מבעלי הדין היה קטין, פסול דין,
נעדר או עובד בתובענה בענייני עבודה, לא יהיו
זכויותיו פחותות ממה שהיו לפי החוק האזרחי.
אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות
)ז(
61973– )ב( לחוק יחסי ממון, התשל"ג13 סעיף
לחוק שיווי זכויות האישה,7 ובהוראות סעיף
.71951–התשי"א
לבית דין רבני תהיה סמכות שיפוט בתובענה
שעילתה בהסכם שאושר על ידי בית הדין או בפסק
דין שניתן על ידו, לרבות תובענה כאמור שעניינה
אכיפת ההסכם או פסק הדין, ביטולו, שינויו,
תוצאות הפרתו או פרשנותו."
.ב9
תובענה שעילתה
בהסכם שאושר או
בפסק דין
הוראות חוק זה, יחולו גם על הליכים התלויים ועומדים ביום פרסומו
)א(
של חוק זה.
.4
תחולה והוראות
מעבר
לחוק זה, יחולו גם על הסכם3 הוראות החוק העיקרי, כנוסחן בסעיף
)ב(
להתדיין בפני בית דין רבני שמועדו קדם ליום תחילתו של חוק זה, אולם
בהסכם שקדם ליום תחילתו של חוק זה לפיו בית דין רבני ידון בעניין כלשהוא
כבורר, רשאים בעלי הדין לבחור אם בית הדין ידון בעניין כבורר או שידון
בעניין לפי הוראות חוק זה.
פסק בוררות שנתן בית הדין ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו
)ג(
.267 ' ס"ח התשל"ג, עמ6
.248 ' ס"ח התשי"א, עמ7
4
.81968–כפסק בוררות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח
החלטה או פסק דין שניתנו על ידי בית דין רבני לפני תחילת תקפו של
)ד(
חוק זה, ושהיו ניתנים כדין אילו אותה שעה היה חוק זה בתוקף, רואים אותם
כאילו ניתנו כדין.
ד ב ר י ה ס ב ר
מטרת הצעת החוק לעגן בחקיקה את הנוהג הקיים על פיו בתי הדין הרבניים דנים בהסכמת הצדדים
בעניינים שאינם מעמד אישי. בתי הדין הרבניים עסקו מאז ומעולם בהסכמת הצדדים בענייני ממון, דיני
, פסקי הדין של בתי הדין הרבניים הם 1980–עבודה ובענייני הלכה. על פי חוק יסודות המשפט, התש"ם
חלק מהמשפט העברי המשמש מקור משפט חשוב בישראל ובכל תפוצות הגולה. בית המשפט העליון הכיר
בצורך של ציבור נכבד בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה.
סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים )ניתן ביום ח' בניסן8638/03 בפסק הדין בבג"צ
התשס"ו(, קבע בית המשפט העליון שעיקרון החוקיות מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון,
בהסכמת בעלי דין, אף בעניינים שאינם ענייני נישואין וגירושין תעוגן בחקיקה.
כמו כן, הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה את הסמכות הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים
שהתגלעו בקשר לפסק דין שניתן על ידם. בתי הדין הרבניים עסקו בכך תמיד וצמצום הסמכות הזו על פי
פסיקת בג"צ עלולה להביא לדיונים רבים בטענת "גט מוטעה" ולריבוי ממזרים, והדבר עלול להגביר
תופעות של סרבני גט ודרישות ליישם הסכמי גירושין לפני מתן גט.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר
(.879/24/)פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת879/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(16.01.2023) כ"ג בטבת התשפ"ג
.184 ' ס"ח התשכ"ח, עמ8