הצעת חוק לדיון מוקדם
2199400 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
יאסר חוג'יראת
יוזמים: חברי הכנסת
מנסור עבאס
ווליד טאהא
ואליד אל הואשלה
אימאן ח'טיב יאסין
______________________________________________
1701/25/ פ
,(הצעת חוק חובת המכרזים )תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית
2023–התשפ"ג
:ג יבוא2 , אחרי סעיף11992–בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב.1ד2 הוספת סעיף
– בסעיף זה
)א(.ד2
"עידוד העסקת
עובדים
מאוכלוסיות
ייחודיות
,"אוכלוסייה ייחודית" – בני האוכלוסייה הערבית
לרבות הדרוזית והצ'רקסית או בן המגזר
א)ט( לחוק15 החרדי, כהגדרתו בסעיף
; 21959–שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט
,"מעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות" – מציע
אשר התחייב כי אם יזכה במכרז, יעסיק
עובדים מאוכלוסיות ייחודיות בהתאם
להוראות שייקבע השר כאמור בסעיף קטן
)ג(;
פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, תינתן
)ב(
העדפה למעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות.
שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר הרווחה
)ג(
והשירותים החברתיים, ובאישור ועדת החוקה
חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים
.114 ' ס"ח התשנ"ב, עמ1
.86 ' ס"ח התשי"ט, עמ2
2
אלה, תוך התייחסות לשיעורם היחסי של
אוכלוסיות ייחודיות בחברה הכללית:
שיעור ההעדפה שתינתן למעסיק
(1)
;עובדים מאוכלוסיות ייחודיות
שיעורי ההעסקה ומועדי המימוש
(2)
הנדרשים בהתחייבות ביחס לאוכלוסיות
הייחודיות על מנת שמציע יוגדר כמעסיק
עובדים מאוכלוסיות ייחודיות;
פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר
)ד(
שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר
תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה
ביותר, ואחת מן ההצעות היא של מעסיק עובדים
מאוכלוסיות ייחודיות, תיבחר הצעה זו כזוכה
במכרז.
מי שזכה במכרז בזכות הגדרתו כמעסיק
)ה(
עובדים מאוכלוסיות ייחודיות, יגיש לשר הכלכלה,
בתום שישה חודשים מיום זכייתו במכרז, דין
וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון, ובו פירוט
הפעולות שננקטו לשם הגשמת היעדים שנקבעו
כאמור בסעיף קטן )ג(."
ד ב ר י ה ס ב ר
במדינות רבות ברחבי העולם, סוגית עידוד העסקת מיעוטים וייצוג הולם במגזר הפרטי מקבלת
עדיפות מרכזית במאמצים לשיפור מעמדן של קבוצות מיעוט, לשילובן בשוקי העבודה, לסגירת פערים
אקונומיים, ומתוך כך משמשת ככלי משמעותי לפיתוח כלכלי במדינה. בנוסף, שילוב כאמור מסייע -סוציו
גם לגשר על דעות קדומות ומתחים בין הקבוצות השונות בחברה, בעיקר במקרים בהם ישנה קבוצת רוב
וקבוצות מיעוט.
בארצות הברית, בו נקבע שחובה1964 דוגמה לאמור ניתן לראות בחוק זכויות האזרח שנחקק בשנת
על מעסיקים )מעבר למספר עובדים מסוים( הזוכים במכרזים פדרליים לדווח על אופן ההעסקה שלהם –
בהתייחסות לקבוצות שונות )מוצא אתני, מגדר וכדומה(. כמו כן, בחוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה
, נקבע שחובה על הזוכים במכרזים פדרליים לתת העדפה מתקנת 1971 שנחקק בארצות הברית בשנת
לקבוצות מיעוט ולדווח על כך לרשויות. המעסיקים נדרשו ליצור תכניות העדפה מתקנת, ואם הם אינם
עומדים בדרישות הרגולטורית כאמור, יכולה הנציבות הרלוונטית לבטל את ההתקשרות עימם ולמנוע,
במידת הצורך את האפשרות שלהם להתמודד על חוזה פדרלי.
שמעוגנת בחוקי מדינות החברות באיחוד2014 דוגמה נוספת היא האיחוד האירופי בו יש הנחיה משנת
. ההנחיה, כמו גם החוק, לא מתייחסים להעסקת מיעוטים אלא לקבוצות מודרות, ואף כי לא 2016 משנת
מחייבים את החברות להעסיק אותם במשרות ייצוג הולם, קובעים הסדרים מיוחדים לעניין זה.
.כך למשל, לפי ההנחיות אפשר לשקול להעניק עדיפות במכרזים לחברות שמעסיקות קבוצות מודרות
קיים מגוון של דרכי התמודדות עם סוגיית עידוד העסקת קבוצות מיעוט. ואולם, ניתן להסיק מן
3
האמור לעיל כי, ככלל, מתקיימים מאמצים וננקטים כלים חוקיים ואחרים במדינות שונות לעידוד
העסקת קבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות ומודרות כגון נשים ובעלי מוגבלויות.
בין הצעדים הננקטים: קביעת מסגרת של העסקה הוגנת בחקיקה ומתן משקל לכך גם במכרזים
מדינתיים; פיקוח על הזוכים במכרזים מדינתיים והענשתם במקרה ואינם עומדים בהנחיות המכרז;
העברת הכשרות לאזרחים על מנת לאפשר שילוב חברתי; ייעוד מכרזים מסוימים או אחוז מסוים
ממכרזים לקבוצות מוחלשות )מיעוטים( וכיוצא באלה.
בישראל לא קיימים מנגנונים או חקיקה שמבטיחים שילוב של קבוצות מיעוט בשוק העבודה במגזר
(, 11 'הפרטי, בניגוד למגזר הציבורי )שאותו מסדיר התיקון לחוק שירות המדינה )מינויים( )תיקון מס
(. בשל כך, פירות הפיתוח והקדמה הכלכלית אינם מחלחלים לכלל 2000 שתוקן בשנת1959–התשי"ט
האזרחים, וכך אנו מוצאים שהשתתפות האזרחים הערבים בשוק העבודה עדיין נמוכה באופן ניכר
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בחברה 2018 מהאוכלוסייה היהודית. כך למשל ניתן לראות כי בשנת
בחברה הערבית; בקרב גברים ערבים שיעור ההשתתפות היה באותה 46%- לעומת כ68%-היהודית היה כ
30.4%– בקרב גברים יהודים; בקרב נשים ערביות שיעור ההשתתפות היה כ70%- לעומת כ61.3%-שנה כ
בקרב נשים יהודיות. קריטריונים כמו רמת השכר, הכנסת משק בית, רמת העוני, 66.2%-לעומת כ
העסקה בתחום הייטק, העסקה לפי ענפים כלכליים ומשלחי יד – כולם עדיין מצביעים על פערים לטובת
החברה היהודית הלא חרדית. בחברה החרדית המצב דומה יותר למציאות בחברה הערבית, שבה שיעור
, בקרב גברים חרדים שיעור ההשתתפות 64 עד25 מבני60%- היה כ2018 ההשתתפות בכוח העבודה בשנת
. 77%-, ובקרב נשים חרדיות השיעור עמד על כ50%-היה כ
גם בחינת רמת ההכנסה מראה שהאוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית עדיין מפגרות בהשוואה
שקלים חדשים 14,206- עמד על כ2018 לכלל החברה בישראל. שכר גברים יהודים לא חרדים בשנת
שקלים חדשים בקרב גברים ערבים. 8,467- שקלים חדשים בקרב גברים חרדים וכ8,829 לחודש, לעומת
6,296- שקלים חדשים לחודש לעומת כ9,928-ממוצע השכר בקרב נשים יהודיות לא חרדיות עמד על כ
שקלים חדשים בקרב נשים חרדיות. 7,527-שקלים חדשים בקרב נשים ערביות וכ
,דוחות ומחקרים רבים אשר עסקו בסוגיית העסקת האזרחים הערבים והשתתפותם בשוק העבודה
תמימי דעים שקיימים חסמים מבניים רבים המקשים על שילוב האזרחים הערבים ושילוב אזרחים
יהודיים חרדים בשוק העבודה, בעיקר במגזרים עם רמות הכנסה גבוהה במגזר הפרטי. לפי דוחות של
עמותת סיכוי ומשרד הכלכלה, קיים כשל שוק אשר גורם לביקוש נמוך של עובדים ערבים במגזר הפרטי
בלבד מכלל המועסקים. 6.5%–היהודי, ובהתאם אחוז המועסקים הערבים בשוק זה עומד על כ
הצעת חוק זו מטרתה לעודד את שילובם של האזרחים הערבים והחרדים במגזר העסקי הפרטי ולדלל
חלק מהחסמים הקיימים, וזאת תוך שימוש במנגנון מכרזי המדינה כדי להבטיח שחברות הניגשות
למרכזי מדינה מעודדות העסקת עובדים מהחברה הערבית וקבוצות מודרות אחרות בהתחשב בשיעורם
היחסי מכלל החברה.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יצחק
( ועל ידי 1998/24/זועבי וקבוצת חברי הכנסת )פ-(, על ידי חברת הכנסת ג'ידא רינאוי896/24/פינדרוס )פ
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת יוסף 2626/24/חבר הכנסת סמי אבו שחאדה )פ
( ועל ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי 1255/25/עטאונה וקבוצת חברי הכנסת )פ
(.1314/25/הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1314/25/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(16.01.2023) כ"ג בטבת התשפ"ג