הצעת חוק לדיון מוקדם
2195944 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתמשה ארבל
יוזם:
______________________________________________
928/25/פ
,(הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( )תיקון – תשלומי מזונות לילדי בני הזוג
2022–התשפ"ג
,3 , בסעיף11953–בחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג
במקום "ולילדי הזוג" יבוא "ותשלומי מזונות לילדי בני הזוג; לעניין מזונות
לילדי בני הזוג – לרבות תביעת הורה להשבת הוצאות עבור מזונות הילדים,
וכן תביעתם של ילדי בני הזוג למזונות מאביהם או מאימם."
.1
3 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
מזה עשרות שנים, שב וחוזר בית המשפט העליון לבחון את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון
בתביעות למזונות ילדי בני זוג שנכרכו בתביעת גירושין שבין הוריהם. הרכבים שונים שדנו בסוגיה זו,
1969 הגיעו למסקנות שונות, באופן שפגע בוודאות המשפטית כפי שיתואר להלן. הלכת שרגאי משנת
שרגאי נ' שרגאי( קבעה חלוקה, עליה חזרו חלק מפסיקות בית המשפט העליון לאחר מכן 120/69 )בר"ע
פלמן נ' פלמן(, בין תביעה שהוגשה להשבת הוצאות מזונות – שהוצאו בעבר או - פייג8497/00 )וראו בג"ץ
שיוצאו בעתיד – אותה ניתן לכרוך בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני, לבין תביעת מזונות של
אברהם נ' אברהם( בית המשפט 109/75 קטינים שאינה ניתנת לכריכה. אולם, החל מעניין אברהם )ע"א
העליון קבע במספר החלטות כי תביעה למזונות ילד יכול ותהיה כרוכה בתביעת גירושין שבין ההורים
8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול; בג"ץ6929/10 חבושה נ' חבושה; בג"ץ445/84 )וראו גם ע"א
פלונית נ' פלוני(. מחקר אמפירי שהציג היועץ המשפטי 5933/14 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול; בג"ץ
הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי 2012-2010 לשיפוט הרבני בפני בית המשפט העליון הראה כי בשנים
פלוני נ' 7628/17 נקבע בדעת הרוב בבע"מ2019 הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. בספטמבר
פלונית )להלן – מקרה פלוני(, כי יש לשוב ולאשרר את הלכת שרגאי כאמור, וזאת למרות פסיקות בית
המשפט העליון לאורך השנים ולמרות המציאות בשטח. ניכר מניסיון העבר כי פסיקה זו תתהפך פעם
נוספת תוך זמן קצר.
מצב משפטי כאוטי זה פוגע קשות בוודאות המשפטית וביכולת אזרחי המדינה לכלכל את צעדיהם
.165 ' ס"ח התשי"ג, עמ1
2
המשפטיים בתבונה בהיעדר צפיות משפטית. קיים צורך דחוף להבטיח צפיות בסוגיה רגישה זו אליה
מתוודעים אזרחי ישראל בשלב פגיע וקשה במיוחד במהלך חייהם.
כפי שפירט השופט הנדל בחוות דעתו במקרה פלוני, אין ספק בדבר הפרשנות המילולית הראויה של
לחוק כיום, בדבר כוונת המחוקק שציין במפורש את מזונות הילדים לצד מזונות אישה כעניין 3 סעיף
הכרוך בגירושין, ובדבר התכלית האובייקטיבית של החוק אשר מטרתו לאפשר כריכת עניינים בתביעת
הגירושין לשם סופיות הדיון במירב הסוגיות הנלוות לפירוק קשר הנישואין. בנוסף לתכליות הרגילות
בדבר סופיות הדיון, במקרה זה יש ליתן משקל גדול לטובתו של הילד ולאינטרסים של שני בני הזוג
שהקשר הזוגי יסתיים בצורה מהירה ויעילה תוך מניעת התמשכותם הבלתי רצויה של ההליכים
המשפטיים. למרות זאת, פסיקות בית המשפט העליון לאורך השנים כאמור, סתרו זו את זו תדירות
וקבעו הבחנות שונות, שאין להן זכר בחקיקה, אשר לבשו ופשטו צורה מבלי ליתן לאזרח מידת וודאות
משפטית הולמת. כך למשל, ההבחנה בין הוצאות שהוצאו או יוצאו על מזונות הילד לבין מזונותיו של
הילד היא סמנטית ולא ברורה, כפי שעמד על כך השופט הנדל במקרה פלוני.
לאור דברים אלו ולאור חשיבות הכלל בדבר סופיות הדיון, כדי למנוע התמשכות הליכים שיש בה כדי
לחוק כי אם הוגשה לבית הדין 3 לפגוע בטובת הילד ובאינטרסים של שני בני הזוג, מוצע להבהיר בסעיף
הרבני תביעת גירושין בין יהודים, תהא לו סמכות שיפוט ייחודית בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין,
לרבות מזונות אישה כפי שקבוע היום, ובכל ענין הכרוך בתשלומי המזונות לילדי בני הזוג, לרבות שתי
המשמעויות שניתנו בפסיקה למונח זה: תביעת הורה שהוציא הוצאות עבור מזונות הילדים או צפוי
להוציאן ותובע את השבתן; ותביעת מזונות של ממש המתייחסת לתביעת הילד למזונותיו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי
(.793/24/הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת793/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(26.12.2022) ב' בטבת התשפ"ג