הצעת חוק לדיון מוקדם
2201995 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
צביקה פוגל
יוזמים: חברי הכנסת
לימור סון הר מלך
יוסף טייב
צגה מלקו
______________________________________________
3081/25/פ
2023–הצעת חוק עובדים זרים )תיקון – גביית פיצוי נזיקי מכספי פיקדון(, התשפ"ג
– יא1 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף11991–בחוק עובדים זרים, התשנ"א.1יא1 תיקון סעיף
(, בסופו יבוא "אלא לשם גביית פיצויים נזיקיים1בסעיף קטן )ב
(1)
המגיעים לפי פסק דין חלוט מהעובד הזר; כספים שהמעסיק חייב לשלם
לחשבון הפיקדון ולא שילמם יראו אותם ככספים המגיעים לעובד הזר לעניין
גביית פיצויים נזיקיים כאמור";
(, במקום "רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי2)(בסעיף קטן )ז
(2)
;"שיקבע" יבוא "גביית פיצויים נזיקיים המגיעים לפי פסק דין חלוט מעובד זר
:אחרי סעיף קטן )ט( יבוא
(3)
נקבעה חובת פיקדון לפי סעיף קטן )א( לגבי סוג עובדים זרים
")י(
המועסקים בהיתר לפי הוראות חוק זה, תחול חובת הפקדת פיקדון גם
לגבי עובד זר מאותו סוג עובדים זרים, שמועסק שלא בהיתר".
לחוק העיקרי, בסופו יבוא "אלא לשם גביית פיצויים נזיקיים2יא1 בסעיף
המגיעים לפי פסק דין חלוט מהמסתנן; כספים שהמעסיק חייב לשלם לחשבון
הפיקדון ולא שילמם יראו אותם ככספים המגיעים למסתנן לעניין גביית
פיצויים נזיקיים כאמור";
.2
1יא1 תיקון סעיף
לחוק העיקרי, במקום "רווחתם ובריאותם של מסתננים השוהים8יא1 בסעיף
במרכז שהייה לפי פרק ד' לחוק למניעת הסתננות )עבירות ושיפוט(, התשי"ד–
" יבוא "גביית פיצויים נזיקיים המגיעים לפי פסק דין חלוט ממסתנן". 1954
.3
8יא1 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
.112 ' ס"ח התשנ"א, עמ1
2
במצב הדברים הרגיל, אדם שנפגע מפעולת אדם אחר ונגרם לו נזק, כגון נזק גוף או רכוש, יכול לפנות
להליך משפטי אזרחי ולתבוע מאותו אדם פיצוי נזיקי בגין הנזק, ויכול לפנות ולגבות את הפיצויים
שייפסקו לזכותו בפסק הדין, באמצעות הליך ההוצאה לפועל.
לא כך הוא בנוגע למי שנפגע מנתין זר השוהה בישראל מכוח רישיון זמני או באופן בלתי חוקי, כגון
עובד זר, מסתנן, או שוהה בלתי חוקי, שאין יכולת אמיתית לגבות את הפיצוי הנזיקי ממנו, שכן במרבית
המקרים אין לו בישראל נכסים שמהם ניתן יהיה לגבות את החוק.
מטרת החוק המוצע להבטיח שאדם שנגרם לו נזק ממעשה פשיעה של נתין זר ששהה בישראל לא
ייוותר ללא מענה ויקבל את הפיצוי שנפסק לו בשל הנזק והשלכותיו הכלכליות והאחרות.
גביית הפיצוי הנזיקי המוצעת, תחול אך ורק במקרה שהפיצוי לא שולם על ידי הנתין הזר עליו הוטל
גם לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו, וראשית יגבה הפיצוי בדרך של עיקול מכספי הפיקדון
שהופקדו עבור הנתין הזר שעליו הוטל הפיצוי, וזאת למרות הכלל שכספי הפיקדון אינם ניתנים לעיקול.
שנית, ככל שאין בכספי הפיקדון כדי לכסות את סכום הפיצויים, או במקרה שהנתין הזר הוא מסתנן
שלא עבד ולכן אין לו פיקדון, הסכום, כולו או חלקו, ייגבה מכספי פיקדונות של עובדים זרים או מסתננים
שלא נמשכו על ידם , בשל חלוף הזמן או בשל אי זכאות, או שנוכו מהם, ושכיום הם מיועדים למטרת
רווחה של עובדים זרים או למטרות רווחה או בריאות של מסתננים השוהים במרכז שהייה.
שלישית, מוצע להבהיר כי ניתן יהיה לעקל אצל המעסיק את הכספים שהיה צריך להעביר לפיקדון
ולא העבירם, לשם גביית הפיצויים הנזיקיים המגיעים מהעובד הזר. בהקשר זה מוצע להטיל את חובת
הפיקדון גם על מעסיק של עובד זר מסוג העובדים הזרים שלגביהם קיימת חובת הפקדת פיקדון – אף אם
אינו מועסק לפי היתר לפי חוק זה, ואם המעסיק לא עמד בחובה זו – לאפשר את גביית הכספים
מהמעסיק.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(29.03.2023) ז' בניסן התשפ"ג