הצעת חוק לדיון מוקדם
2200731 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
יוסף עטאונה
יוזמים: חברי הכנסת
איימן עודה
עאידה תומא סלימאן
______________________________________________
2854/25/ פ
2023–הצעת חוק דמי הבראה, התשפ"ג
שנים, המועסק במשרה מלאה והשלים שנה לפחות18 עובד שמלאו לו
)א(
לעבודתו אצל אותו המעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לדמי הבראה.
.1הזכות לדמי הבראה
.עובד במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה באופן יחסי לחלקיות משרתו
)ב(
,הוראת סעיף קטן )א( לא תחול על עובדים שיש להם מגבלות פיזיות
)ג(
נפשיות או שכליות, המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף
בתקציבם.
,(דמי ההבראה הם מכפלת הסכום ליום הבראה, כאמור בסעיף קטן )ב
)א(
במספר ימי ההבראה שלהם זכאי העובד כאמור בסעיף קטן )ג(.
.2דמי ההבראה
. שקלים חדשים365 הסכום ליום הבראה הוא
(1)
()ב
ביולי של כל שנה, החל1-הסכום האמור בסעיף קטן )א( יעודכן ב
(2)
(, בהתאם לשיעור השינוי בין2013 ביולי1) מיום כ"ג בתמוז התשע"ג
המדד שפורסם בחודש יוני של אותה שנה, לבין המדד שפורסם בחודש
יוני בשנה שקדמה למועד העדכון; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים
לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
שר הכלכלה והתעשייה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של
(3)
.משרד הכלכלה הודעה בדבר הסכום המעודכן ליום הבראה, עם עדכונו
מספר ימי ההבראה שלהם זכאי העובד יחושבו לפי משך העבודה של
)ג(
העובד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה –
; ימי הבראה5 – בשנה הראשונה לעבודה
(1)
; ימי הבראה6 – מהשנה השנייה ועד השנה השלישית לעבודה
(2)
; ימי הבראה7 – מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה
(3)
2
ימי8 – מהשנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה לעבודה
(4)
;הבראה
ימי9 – מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה לעבודה
(5)
;הבראה
. ימי הבראה10 – מהשנה העשרים ואילך לעבודה
(6)
.עבד העובד חלק משנה, יהיה זכאי לחלק יחסי מדמי ההבראה
)א(.3תקופת הזכאות
בקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה לא תובא בחישוב היעדרות של
)ב(
העובד בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שבה לא מתקיימים יחסי
עובד ומעסיק; ואולם תובא בחשבון כל תקופה המובאת בחשבון לעניין ותק.
המעסיק ישלם את דמי ההבראה אחת לשנה במועד לתשלום משכורת
)א(
בעד אחד מהחודשים יוני עד ספטמבר, אלא אם כן הוסכם או הונהג מועד אחר
במקום העבודה.
.4
מועד תשלום דמי
ההבראה
– לחוק הגנת השכר, התשי"ח24 מעסיק יצרף לתלוש שכר לפי סעיף
)ב(
, שהוא מוסר לעובדו בעד החודש שבו משולמים דמי ההבראה, פירוט11958
; הוסכם או הונהג2 של חישוב דמי ההבראה המגיעים לעובד כאמור בסעיף
מועד אחר לתשלום דמי ההבראה, שאינו חד שנתי, יצורף לתלוש השכר הניתן
לגבי חודש יוני פירוט של חישוב דמי ההבראה ששולמו בשנה החולפת.
מעסיק אינו רשאי להתנות את תשלום דמי ההבראה ביציאה לחופשה או בכל
תנאי אחר.
.5איסור התניה
אין בחוק זה כדי לגרוע מזכות עובד לדמי הבראה כפי שקיימת לפי דין, הסכם
קיבוצי או הסכם ובלבד שהיא מיטיבה, ואולם אם זכותו של העובד כאמור
( לחוק ההתיישנות,1)5 הוגבלה לתקופה הקצרה מהתקופה הקבועה בסעיף
, תחול במקומה התקופה הקבועה בסעיף האמור.21958–התשי"ח
.6
שמירת זכויות
והתיישנות
לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל הליך בשל הפרת
והוא רשאי –2 הוראות סעיף
.7
סמכות טיפול
ותרופות
לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו
(1)
;בנסיבות העניין
.ליתן צו לתיקון ההפרה
(2)
שר הכלכלה והתעשייה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות
בכל הנוגע לביצועו.
.8ביצוע ותקנות
.86 ' ס"ח התשי"ח, עמ1
.112 ' ס"ח התשי"ח, עמ2
3
ד ב ר י ה ס ב ר
הזכות לדמי ההבראה מהווה חלק מן המרכיבים הכספיים החשובים הנכללים בסל שכרו של העובד
השכיר בישראל. כיום, נכללת הזכות בהסכם קיבוצי כללי ובצו הרחבה המחיל אותה על כלל המשק.
עיגון הזכות בחקיקה נדרש כעת לצורך תיקון העוול הכרוך בתקופת ההתיישנות המקוצרת של דמי
ההבראה כפי שקיימת בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה, ואשר בעת הזו לא ניתן לתיקון במסגרת ההסכם
הקיבוצי וצו ההרחבה.
מטרת תשלום דמי ההבראה בעבר היתה לסייע לעובד להשיב את כוחותיו באמצעות שהייה באחד
מבתי ההבראה של ההסתדרות. ללא שהייה בבתי ההבראה בפועל לא היה זכאי העובד להחזרים. כך,
הזכות לדמי הבראה עוצבה בראשיתה כזכות בעין ולכן הוגבלה בזמן האפשרות לקבלה באופן
רטרואקטיבי. במהלך השנים ולאור השינויים שחלו בשוק העבודה בישראל, הלך וניתק הקשר בין דמי
ההבראה לשהייה בבתי ההבראה עד להיעלמותו המוחלטת. כיום, העובד אינו נדרש להוכיח כי שהה בבית
ההבראה בפועל כתנאי לתשלום דמי ההבראה. כך, הפכו דמי ההבראה לזכות כספית גרידא, אשר מהווה
מרכיב כספי במשכורתו של העובד כמו כל מרכיב כספי אחר.
ומעסיק, רשאי עובד לתבוע דמי הבראה שלא שולמו לו, רק עבור-נכון להיום, מיום סיום יחסי עובד
השנתיים האחרונות לעבודתו. כך, פדיון הזכות מוגבל אך ורק לשנתיים האחרונות להעסקה גם במידה
וזכות זו הופרה כבר שנים רבות. המצב הקיים מגדיל את הפערים בין אוכלוסיות עובדים מוחלשות
וחזקות שכן עובדים מוחלשים, גם אם אלו מודעים לזכויותיהם, יפחדו לדרוש אותם מן המעסיק בעת
העסקתם, בשל החשש מפיטורים או פגיעה אחרת מצד מעסיקם. לאוכלוסיות עובדים חזקות לרוב יש
עמדת מיקוח חזקה יותר מול המעסיק, ולכן ממילא לרוב יקבלו את זכויותיהן, ובמקרה שלא – יפנו ביתר
קלות למעסיקן לדרוש את המגיע להן גם בעת העסקתן. כך, מצב של תקופת התיישנות מקוצרת מגדיל
את הפערים החברתיים בין אותן אוכלוסיות עובדים חזקות לאוכלוסיות עובדים מוחלשות.
השינוי המוזכר במהותה של הזכות לדמי הבראה, בדמות הפיכתה לזכות כספית לכל דבר ועניין חייב
לכרוך עמו גם שינוי בנושא ההתיישנות של הזכות אשר כיום משקף עדיין את התפיסה הישנה של הזכות
כזכות בעין.
(פניות לצדדים להסכם הקיבוצי הכללי )ההסתדרות הכללית ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
בבקשה לשנות את תקופת ההתיישנות כפי שמפורט לעיל במסגרת ההסכם הקיבוצי נענו בשלילה, הגם
שהשינוי הנדרש בהסכם מקובל על משרד הכלכלה אשר הביע מוכנות להרחיבו במסגרת צו ההרחבה.
מטרתה של הצעת חוק זו, אם כן, היא לעגן בחוק את הזכות לדמי הבראה ובתוך כך לשנות את מנגנון
שנים כתקופת ההתיישנות 7-ההתיישנות הקבוע לגביה כיום ולהרחיב את תקופת ההתיישנות משנתיים ל
הכללית הקבועה בחוק.
עשרה על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי-הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע
(, על שולחן הכנסת העשרים על ידי 2829/19/(, על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין )פ1620/19/הכנסת )פ
( ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת ועל שולחן הכנסת 128/20/חברות הכנסת מיכל רוזין ותמר זנדברג )פ
(.2268/24/; פ185/21/העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(20.03.2023) כ"ז באדר התשפ"ג