הצעת חוק לדיון מוקדם
2201223 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
יוסף עטאונה
יוזמים: חברי הכנסת
איימן עודה
עאידה תומא סלימאן
______________________________________________
2879/25/ פ
2023–הצעת חוק זכויות החולה )תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי(, התשפ"ג
: יבוא13 , אחרי סעיף11996–בחוק זכויות החולה, התשנ"ו.1
א13 הוספת סעיף
התברר למוסד רפואי כי מטופל אינו דובר
)א(
עברית, ימנה לו המוסד הרפואי מתורגמן רפואי
מקצועי, עובד המוסד הרפואי, אשר יתרגם ויסביר
למטופל בשפתו את דברי המטפל ואת המידע
הרפואי שהוא נדרש לקבל, לרבות תרגום הטפסים
הדורשים את חתימת המטופל; לעניין סעיף זה –
.א13
"מינוי מתורגמן
רפואי מקצועי
"מטופל שאינו דובר עברית" – מטופל שאין
ביכולתו לדבר ולהבין את השפה
העברית, והוא דובר ערבית, רוסית
או אמהרית;
"מתורגמן רפואי מקצועי" – אדם בעל
לשוניים מתאימים-כישורי שפה דו
וידע בתרגום היבטים רפואיים
מקצועיים, המסוגל לתרגם את
השפה העברית לאחת מהשפות
הבאות: ערבית, רוסית או אמהרית.
מתורגמן רפואי יהיה עובד המוסד הרפואי
)ב(
ויחולו עליו כל החובות החלות על מטפל, לרבות
.19 שמירת סודיות רפואית, כאמור בסעיף
.327 ' ס"ח התשנ"ו, עמ1
2
שירות של מתורגמן רפואי מקצועי ימומן
)ג(
מתקציב המדינה והמטופל לא יישא בכל עלות
הכרוכה בשירות זה."
ד ב ר י ה ס ב ר
מכלל20%-במדינת ישראל יש לשפה הערבית מעמד מיוחד. האוכלוסייה הערבית מהווה כ
האוכלוסייה. נוסף על שתי השפות הרשמיות, נפוצות בארץ גם השפה האמהרית והשפה הרוסית. מרבית
הדור הראשון מקרב האוכלוסייה הערבית אינו דובר את השפה העברית כלל, ובקרב הדור השני – אחוז
גבוה אינו שולט בשפה העברית ברמה גבוהה שתאפשר לו לנהל שיחה עם הצוות הרפואי. בשל קשיי השפה
האמורים, התקשורת בין המטופלים לבין הצוות הרפואי בבתי חולים היא במקרים רבים לקויה. קושי
דומה קיים גם בקרב דוברי השפה האמהרית והשפה הרוסית.
במחקר בנושא "מחסום שפה" שנערך בבית החולים אסף הרופא, נבדקו גורמים אפשריים המשפיעים
על הטיפול בחולי לב, ונמצא שבקרב החולים המבוגרים יותר, אשר אינם דוברי עברית, עלה הסיכוי לפתח
מחלת לב כלילית, וכאשר המטופל שמבקר בבית החולים מנסה להתמודד עם בעיה זו באמצעות שימוש
במתורגמנים מזדמנים, כגון שירותיו של בן משפחה מלווה דובר עברית, או באמצעות שימוש בעוברי
אורח, התרגום אינו מקצועי ועלולות להיות לו השלכות רפואיות וסכנה לחייהם של המטופלים. הדבר
, העוסקים בשמירה על 1996– לחוק זכויות החולה, התשנ"ו13- ו10 אינו עולה בקנה אחד עם סעיפים
כבודו ופרטיותו של המטופל, ובהסכמה מדעת לטיפול רפואי, תוך הבנה של המטופל בנוגע לכל הסוגיות
הרפואיות הקשורות אליו.
2011 יצוין כי משרד הבריאות כבר התחיל להתמודד עם קשיי השפה בבתי חולים, כאשר במרס
פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המחייב כל מוסד רפואי להנגיש תרבותית ולשונית את השירות
הרפואי. עם זאת, עד היום אף מוסד רפואי לא התחיל ביישום הוראות אלו.
מטרת הצעת החוק היא להמשיך את המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות, ולשמור על הזכויות
האוניברסליות של כל מטופל, לקבל שירות רפואי נאות וסביר, בשפה המובנת לו, תוך כדי שמירה על
פרטיותו ועל והסודיות הרפואית בנוגע למצבו הבריאותי.
:מוצע להסדיר שירות של מתורגמן רפואי מקצועי במוסד רפואי, בשלוש השפות הנפוצות בישראל
ערבית, רוסית ואמהרית. המתורגמן יספק שירותי תרגום רפואיים מוסדרים בבית החולים, ובכך יסייע
לשמור על זכות החולה לקבל טיפול רפואי מקצועי, תוך הבנת הדברים והסכמה לטיפול. נוסף על כך
המתורגמן יעזור בתרגום של כל מסמך רפואי חשוב, לרבות טפסים הדורשים את חתימת המטופל.
על המתורגמן יחולו כל החובות החלות על נותן שירות רפואי בבית החולים או במוסד הרפואי. ראוי כי
מדינה דמוקרטית, החורטת על דגלה הגנה על זכויות אדם בסיסיות, תימנע מפגיעה בהן ואף תישא בנטל
הכלכלי לשם הגנה עליהן. הזכות לקבל טיפול רפואי, תוך הבנת המצב הרפואי, האפשרויות העומדות בפני
המטופל, והסכמה אמיתית לטיפול, היא זכות בסיסית של כל אדם.
עשרה על ידי חבר הכנסת באסל גטאס-הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע
( ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת באסל 1313/19/וקבוצת חברי הכנסת )פ
(.4496/20/( ועל ידי חבר הכנסת ג'מעה אזברגה )פ1083/20/גטאס )פ
הצעת חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת היבה יזבק וקבוצת
(, על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת סמי אבו 1079/23/חברי הכנסת )פ
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא 3027/24/שחאדה )פ
(.2027/25/( ועל ידי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי )פ1457/25/סלימאן )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(20.03.2023) כ"ז באדר התשפ"ג