הצעת חוק לדיון מוקדם
2200389 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
יוסף עטאונה
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
2766/25/ פ
2023–הצעת חוק ביטול עונש המוות )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג
– 11977–בחוק העונשין, התשל"ז.1תיקון חוק העונשין
; – בטל96 סעיף
(1)
;, בכל מקום, המילים "מיתה או" – יימחקו97 בסעיף
(2)
;, המילים "מיתה או" – יימחקו98 בסעיף
(3)
.)א(, המילים "מיתה או" – יימחקו99 בסעיף
(4)
– 21955–בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו.2 תיקון חוק השיפוט
הצבאי
;( – תימחק7) , פסקה21 בסעיף
(1)
– , במקום הסיפה החל במילים "דינו – מוות" יבוא "דינו43 בסעיף
(2)
;"מאסר עולם
;(, המילים "מוות או" – יימחקו1)()א134 בסעיף
( 3)
;( – תימחק1) , פסקה135 בסעיף
(4)
;, המילים "ושאינה עבירה שדינה מוות" – יימחקו196 בסעיף
( 5)
)א(, המילים "וכן כל חייל אחר הנאשם בעבירה שדינה197 בסעיף
( 6)
;מוות" – יימחקו
;( – תימחק1) , פסקה215 בסעיף
( 7)
;, הסיפה החל במילים "אולם אם" – תימחק282 בסעיף
( 8)
; – בטל355 סעיף
( 9)
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ1
.171 ' ס"ח התשט"ו, עמ2
2
אישום בעבירה שיש עליה-)א(, המילים "וכן אם בוטל כתב388 ( בסעיף10)
;עונש מוות ולא הוחל בפרשת התביעה" – יימחקו
; – בטל423 סעיף
(11)
– ", המילים "חוץ מערעור על פסק דין המטיל עונש מוות426 ( בסעיף12)
;יימחקו
;)א(, הסיפה החל במילים "ואולם בערעור" – תימחק429 ( בסעיף13)
– ()ב442 ( בסעיף14)
;( – תימחק1) פסקה
)א(
;בכל מקום, המילים "שאינו מטיל עונש מוות" – יימחקו
)ב(
;)ג(, המילים "שאינו פסק דין המטיל עונש מוות" – יימחקו473 ( בסעיף15)
– 474 ( בסעיף16)
– "בסעיף קטן )א(, המילים "פרט לפסק דין המטיל עונש מוות
)א(
יימחקו;
;סעיף קטן )ב( – בטל
)ב(
. – בטל493 סעיף
(17)
ד ב ר י ה ס ב ר
, המנדטורית, אשר1936 , חל במדינת ישראל עונש מוות מכוח פקודת החוק הפלילי1954 עד שנת
. כיום, עונש המוות מותר 1948–המשיכה לחול בישראל על פי פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח
( לחוק השיפוט הצבאי, 7)21 , וכן מכוח סעיף1977– לחוק העונשין, התשל"ז99 עד96 מכוח סעיפים
. העבירות שבית משפט אזרחי במדינת ישראל יכול להטיל בגינן עונש מוות, שיבוצע 1955–התשט"ו
לחוק 96 בתלייה, הן: בגידה במדינת ישראל בתקופה של פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה )סעיף
98 לחוק האמור(; חרחור מלחמה )סעיף97 (; פגיעה בריבונותה של ישראל )סעיף1977–העונשין, התשל"ז
לחוק האמור(; עשיית מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם 99 לחוק האמור(; סיוע לאויב במלחמה )סעיף
היהודי או האנושות או פשע מלחמה, בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עוינת )חוק לעשיית דין בנאצים
(. 1950– והחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י1950–ובעוזריהם, התש"י
, יכול בית דין צבאי לגזור גזר דין מוות על1955– לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו43 כמו כן, לפי סעיף
חייל שבגד, עזב את המערכה, סייע לאויב או מסר לו מידע, ובלבד שמעשה כזה נעשה בתקופת לחימה. לפי
)א( לחוק זה, עונש המוות יבוצע בירייה. 493 סעיף
הזכות לחיים היא הזכות הראשונה במעלה והבסיסית ביותר. הגנה על החיים היא הגנה על התשתית
המאפשרת דיון משמעותי בזכויות האדם. הזכות לחיים היא לפיכך, כמעט דבר המובן מאליו.
3
.אין ספק שהזכות לחיים ולביטחון מפני פגיעה הן תנאי מוקדם להנאה מכל הזכויות האחרות
יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לחיים וההכרה בערך האדם.-בהתאם, הוכרו בחוק
הטלת עונש מוות מהווה את הפגיעה החמורה והישירה ביותר בזכות לחיים. נגד השימוש בעונש
המוות עומדים שלושה טיעונים עיקריים: האחד הוא טיעון תועלתני, לפיו אין בהוצאה להורג מימד
הרתעתי כלפי מבצעים עתידיים של עבירות שבשלן עונש זה ניתן. אכן, לא ניתן להוכיח כי שימוש בעונש
מוות הוא כלי הרתעתי אפקטיבי.
הטיעון השני הוא מוסרי ומהותי לפיו ההתנגדות להמתת אנשים, שכאמור באה לידי ביטוי בחומרה
שבה רואים את עבירת הרצח, חייבת לבוא לידי ביטוי גם בהתנגדות לענישה שהיא בעצמה הריגת אנשים
בידי המדינה ובחסות החוק. הטיעון השלישי הוא פרוצדורלי, ועוסק ברשות האחראית על קבלת החלטה
כזו. התיקון המוצע עוסק בסמכות הנתונה בידי בתי המשפט בישראל להטיל עונש מוות. על סמכות זו
כתב הרב פרופ' נפתלי רוטנברג:
"למדינה ניתנה הזכות ליטול חיי אדם כדי להגן על אזרחיה מפני אויב מחוץ ומבית. למערכת הביטחון
יש זכות מוסרית, ולכן גם יכולת חוקית, להפעיל אלימות, ואף ליטול חייהם של בני אדם המתכוונים
לפגוע בריבונותה של ישראל ובשלום תושביה. יכולת זו היא תנאי לקיום מדינה... דיון בשאלות של חיים
ומוות חייב להישאר בתחום הכוחות הסרים למרות ממשלה אזרחית נבחרת, והעומדים לביקורת של גופי
הביקורת השונים. מערכת המשפט מתפקדת בזירה שונה לחלוטין... בית המשפט בוחן את הראיות
המובאות לפניו בתנאים סטריליים. ההליך המשפטי הוא עצמאי. לבית המשפט אין אמנם כלי נשק, אך
החוק מעניק לו עוצמה רבה לגזור דין שיקבע את גורל האדם העומד מולו.
גם למערכת המשפט אסור להעניק כוח בלתי מוגבל. אסור לאפשר לשופט בשר ודם לגזור גזר דין סופי
שאין ממנו חזרה. זוהי משמעותה של קדושת החיים: היכן שנוכל, נבהיר לעצמנו שאיננו מעניקים
למדינה, לבית המשפט, את הזכות ליטול את חייו של אדם, גם כזה שבמעשיו האיומים חילל קדושה זו.
במלחמה עיקרון זה לא ניתן ליישום ולכן לכוחות הביטחון מותר להרוג באויבינו. באולם בית המשפט
(.23.10.2011 גוברת קדושת החיים" )נפתלי רוטנברג "לא לעונש מוות" הארץ
על כן, בהתבסס על העיקרון המקדש את ערך החיים ומתנגד למתן היתר לבתי המשפט להורות על
הריגת אנשים כאמצעי ענישה, מוצע בהצעת חוק זו לבטל את עונש המוות הקיים כיום בעבירות של
בגידה, פגיעה בריבונות המדינה, גרימת מלחמה או סיוע לאויב בשעת מלחמה, וכן את עונש המוות הקיים
. מוצע להשאיר את עונש המוות בישראל רק בחוק בדבר 1955–כיום בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו
והחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י–1950–מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י
.1950
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג
(.1058/24/( ועל ידי חבר הכנסת מוסי רז )פ1057/24/)פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1058/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(13.03.2023) כ' באדר התשפ"ג
4