הצעת חוק לדיון מוקדם
2208313 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מרב מיכאלי
יוזמים: חברי הכנסת
נעמה לזימי
גלעד קריב
אפרת רייטן מרום
______________________________________________
3688/25/פ
2023–הצעת חוק הגנה על עיתונאים )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג
: יבוא276 , אחרי סעיף11977–בחוק העונשין, התשל"ז.1תיקון חוק העונשין
: תקיפת עיתונאים1'"סימן ג
– בסימן זה.א276הגדרות
"עיתונאי" – עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת
העיתונות
לשכת
של
תעודה
הנושא
הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל
בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות
מדיה
אמצעי
לרבות
התקשורת,
אינטרנטיים;
"איש צוות של עיתונאי" – אדם העובד עם עיתונאי
לשם מילוי תפקיד הקשור באופן ישיר
לתפקיד העיתונאי.
.378 "תקיפה" – כמשמעותה בסעיף
התוקף עיתונאי או איש צוות של עיתונאי
והתקיפה קשורה למילוי תפקידו, ונתקיימה בו
אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
.ב276 תקיפת עיתונאי או
איש צוות של
עיתונאי
;היה מזוין בנשק חם או קר
(1)
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ1
2
,התקיפה נעשתה מתוך מניע לאומני
(2)
".מגדרי או פוליטי
– 22001–בחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב.2 תיקון חוק למניעת
הטרדה מאיימת
:, אחרי ההגדרה "נפגע" יבוא3 בסעיף
(1)
""עיתונאי" – עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת הנושא תעודה של לשכת
העיתונות הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו
עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת, לרבות אמצעי מדיה
אינטרנטיים."
:, אחרי סעיף קטן )ג( יבוא4 בסעיף
(2)
( נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת כנגד עיתונאי1")ג
בעת מילוי תפקידו או בנוגע למילוי תפקידו, יהווה הדבר שיקול מרכזי
במתן צו לפי סעיפים קטנים )א( עד )ג(."
:, אחרי סעיף קטן )ב( יבוא8 בסעיף
(3)
הופר צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד עיתונאי, רשאי בית
")ג(
שקלים חדשים, ללא הוכחת50,000 המשפט לפסוק פיצוי שלא יעלה על
נזק."
ד ב ר י ה ס ב ר
עיתונות חופשית היא חלק יסודי והכרחי של חברה ומדינה דמוקרטית. לפיכך, וכדי לוודא שהיא
נשמרת, במדינות דמוקרטיות רבות חופש העיתונות מעוגן בחוקה. החוקה האמריקאית למשל אוסרת על
חקיקה העלולה לפגוע בין היתר בחופש הדיבור ובחופש העיתונות. לא בכדי מכונה התקשורת, לצד שלוש
הרשויות האחרות במדינה דמוקרטית, "הרשות הרביעית" או "כלב השמירה של הדמוקרטיה".
למדינת ישראל כאמור אין חוקה, אולם בשיטת המשטר הקיימת שלה יש זכויות שהוכרו בדברי
הימים של המשפט הישראלי כבעלות מעמד חוקתי על־חוקי. שתיים מהן נוגעות ישירות לחופש העיתונות:
הזכות לחופש ביטוי והזכות לחופש עיסוק.
" חברת "קול העם73/53 הזכות לחופש הביטוי הוכרה בדברי הימים של המשפט הישראלי בבג"ץ
בע"מ נ' שר הפנים )להלן – בג"ץ קול העם(, שבו כב' שופט בית המשפט העליון בדימוס אגרנט תיאר את
הזכות לחופש הביטוי כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה". גם בשורת פסקי דין שניתנו בשנים מאוחרות
יותר, המשיך בית המשפט העליון להגן בחירוף נפש על הזכות לחופש הביטוי על שלל גווניה ונגזרותיה,
תוך הגבלתה רק בנסיבות מרחיקות לכת הכרוכות במניעת סכנה ברורה ומיידית לשלום הציבור.
הזכות לחופש העיסוק, לעומת זאת, עוגנה כזכות חוקתית מפורשת בחוק–יסוד: חופש העיסוק, לאחר
סלומון שלמה 1/49 שניצניה כזכות בעלת מעמד חוקתי הבשילו כבר בשנתה הראשונה של המדינה בבג"ץ
בז'רנו נ' שר המשטרה. גם הפגיעה בזכות לחופש העיסוק טעונה מבחן משפטי מוגבר, תוך עמידה
במבחנים מחייבים של פסקת ההגבלה החוקתית.
.6 ' ס"ח התשס"ב, עמ2
3
אף על פי שעוד בבג"ץ קול העם הכיר השופט אגרנט בזכות לחופש העיתונות כזכות הנגזרת באופן
ישיר מהזכות החוקתית לחופש הביטוי, עד היום החקיקה בישראל טרם עיגנה באופן מפורש הגנה
פוזיטיבית על חופש העיתונות. לא זו בלבד שאין הגנה מוסדרת בחקיקה על עיתונאים, קיימים שורה של
חוקים דרקוניים, שמקור חלקם עוד בתקופת המנדט, אשר למעשה מגבילים משמעותית את עבודת
ותקנות לשעת חירום המאפשרות לאסור פרסומים ולצמצם 1933 העיתונאי, כגון פקודת העיתונות משנת
את מרחב הפעולה של התקשורת בשטחי הגדה המערבית. כלומר, במדינת ישראל עקרון חופש העיתונות,
עיקרון שכאמור מהווה נגזרת של ערכי הליבה החוקתיים של חופש הביטוי וחופש העיסוק, נעדר כל הגנה
חוקית מפורשת ובמקרים מסוימים אף מצטמצם.
במקביל, בשנים האחרונות הולכים ומתרבים האיומים על מוסד העיתונות ככלל ועל עיתונאיות
ועיתונאים בפרט. מקצוע העיתונאות בישראל נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה קשה. אנו עדות
ועדים חדשות לבקרים לגילויי אלימות פיזית ומילולית, הטרדות ואיומים על עיתונאים הפועלים
בישראל. מדובר בלחצים פוליטיים, לחצים של בעלי הון, התבטאויות קשות של מנהיגים והתקפות
הציבור הן במרחב הפיזי והן במרחב הדיגיטלי. לעיתים נדמה שהשיח הציבורי מתיר את דמם של
עיתונאים. ההסתה המחריפה נגד אנשי התקשורת והעיתונות הולכת וגוברת, ויש חשש מהותי וכבד
מתוצאותיה.
גם בהשוואת מצבה של ישראל למדינות אחרות בעולם, מצבנו עגום ומדאיג. המתקפה הקיימת על
התקשורת החופשית במדינת ישראל הביאה אותה להידרדרות במדדים בין־לאומיים בנוגע למידת חופש
88, ישראל הגיעה למקום ה־2020 העיתונות. כך למשל, במדד הבין־לאומי של עיתונאים ללא גבולות משנת
בלבד תוך עמידה בשורה אחת עם הונגריה – מדינה נוספת בה הדמוקרטיה נסוגה והתקשורת נמצאת
דורגה ישראל Freedoom House תחת מתקפה מצד השלטון. גם במדד חופש העיתונות הגלובלי מטעם
כמדינה "חופשית למחצה".
נוכח הדברים האמורים, עולה הצורך בהסדר חקיקתי מפורש שירחיב את ההגנה על עיתונאים. הצעת
חוק זו מבקשת לקדם הגנה על עיתונאיות ועיתונאים כך שיוכלו למלא את תפקידם ולקיים עיתונאות
ותקשורת חופשית. לפיכך, יש צורך מהותי להבטיח שכל עיתונאית ועיתונאי, מטעם כל גוף תקשורת
באשר הוא, יוכל לפעול ולמלא את שליחותו ללא כל חשש ומורא. נדרשת הגנה על זכויותיהם של עיתונאי
ועיתונאיות לחופש הביטוי וחופש העיסוק, ולא פחות מכך הגנה על ביטחונם האישי והפיזי.
עיגון חקיקתי זה הוא בעל תכלית משולשת: ראשית, הסדר כזה יגן על עיתונאים ועל אנשי תקשורת
ויאפשר להם לבצע את תפקידם ללא חשש ומורא. שנית, ההסדר יחיל מדיניות ענישה מחמירה על כל אדם
התוקף עיתונאי או מאיים עליו בעת ביצוע תפקידו, באופן שיתווה את שיקול דעת השופטים בקביעת
מתחם הענישה ההולם. שלישית, ההסדר יגביר את ההרתעה כנגד פעולות תקיפה פיזית ומילולית,
ופעולות של הטרדה מאיימת כנגד אנשי תקשורת ועיתונאים עקב מילוי תפקידם, במטרה למנוע בעתיד
ביצוע פעולות כאלה.
)להלן – חוק1977–התיקון הראשון המוצע בהצעת חוק זו הוא תיקון לחוק העונשין, התשל"ז
העונשין(. מוצע להוסיף לחוק העונשין סימן ייחודי הקובע מדיניות ענישה מפורשת כנגד תקיפת
עיתונאים.
א)א( ענישה מחמירה של עד שלוש שנות מאסר בנסיבות שבהן הותקף382 חוק העונשין קובע בסעיף
אדם הנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו
א)ב( לחוק העונשין קובע ענישה של עד חמש שנות מאסר למי שביצע עבירה 382 של הנתקף. כמו כן, סעיף
לפי סעיף קטן )א( בנסיבות מחמירות, כגון תקיפה במכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו, תקיפה בנשק חם
או קר ותקיפה בצוותא של שני אנשים ויותר.
(" )"מדיניות הענישה בעבירות אלימות שבוצעו נגד עיתונאים9.9 'בהנחיית פרקליט המדינה מס
א פורש כסעיף 382 ( )להלן – "הנחיית פרקליט המדינה"( סעיף2019 בספטמבר2 )עדכון אחרון מיום
המחיל מדיניות ענישה מוגברת על עבירות אלימות שמבוצעות באופן מכוון כנגד עיתונאים העובדים בגופי
תקשורת מרכזיים, כגון ערוצי טלוויזיה ודיגיטל, עיתונים מודפסים וכו'. בהנחיית פרקליט המדינה נכתב
כי יש לבחון כל מקרה לגופו באירוע של תקיפה, ובהתאמה תיקבע מדיניות ההחמרה בענישה.
א לחוק העונשין והנחיית פרקליט המדינה המבארת את אותו סעיף, ולאור גילויי382 על אף סעיף
האלימות החמורים שהתרחשו בשנה האחרונה כנגד עיתונאיות ועיתונאים מגופי תקשורת שונים, יש
צורך לעגן באופן מפורש בחוק העונשין סימן ייחודי הקובע מדיניות ענישה כלפי תקיפת עיתונאים בעת
מילוי תפקידם. תכליתו הנוספת של הוספת סימן זה הוא חיזוק ההרתעה כלפי אי אלו ניסיונות להלך
אימים על עיתונאים ואנשי תקשורת שפועלים לבצע את תפקידם ולדווח לציבור אודות המתרחש.
א להצעת החוק הוא סעיף הגדרות, ולפיו "עיתונאי" הוא אדם הנושא תעודה של לשכת276 סעיף
העיתונות הממשלתית או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות
4
התקשורת, לרבות אמצעי מדיה אינטרנטיים; "איש צוות של עיתונאי" הוא אדם העובד עם עיתונאי
378 לצורך מילוי תפקיד הקשור באופן ישיר למילוי תפקיד העיתונאי. "תקיפה" תוגדר כהגדרתה בסעיף
בחוק העונשין.
ב קובע שני מקרים שבהם תיקבע מדיניות ענישה מחמירה של חמש שנות מאסר על תקיפת276 סעיף
עיתונאי או איש צוות של עיתונאי, בהתקיים הנסיבות האלה: המקרה ראשון הוא תקיפה המתבצעת
באמצעות נשק – חם או קר – אשר יכול להוות איום על חיי אותו עיתונאי. גם ללא פגיעה חמורה בגופו של
העיתונאי, עצם נשיאת ציוד כזה על ידי התוקף מהווה נסיבה מחמירה שיש להתחשב בה בעת קביעת
מתחם הענישה.
המקרה השני הוא תקיפה שאינה על רקע עיתונאי בלבד אלא גם בקשר לדעות פוליטיות משוערות של
העיתונאי, רקעו הלאומי או המגדר שאליו הוא משתייך. עיתונאים ממיעוטים פוליטיים חשופים באופן
מוגבר לתקיפות אלימות, ובתקיפות אלו יש סממן של פגיעה בכבוד האדם. על כן, נקבע גם במקרים אלו
תקיפה בנסיבות מחמירות.
– )להלן2001–התיקון הנוסף המוצע בהצעה זו הוא תיקון לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב
"חוק למניעת הטרדה מאיימת"(. מוצע להוסיף לחוק זה חלק ייחודי הקובע הגנה על עיתונאים מפני
עבירות של הטרדה מאיימת.
לחוק למניעת הטרדה מאיימת ולהכניס לחלק ההגדרות כי "עיתונאי" הוא3 מוצע לתקן את סעיף
אדם בעל תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל, שחבריו
עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת, לרבות אמצעי מדיה אינטרנטיים.
לחוק ולקבוע כי בית המשפט רשאי להפעיל סמכותו בהוצאת צו4 מלבד זאת, מוצע לתקן את סעיף
)ג( לאותו סעיף, גם במקרים שבהם מתבצעת הטרדה מאיימת כנגד -(הרחקה כאמור בסעיפים קטנים )א
עיתונאי.
לחוק ולקבוע כי במקרים של הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת שבוצע8 לבסוף, מוצע לתקן את סעיף
שקלים חדשים. 50,000 כנגד עיתונאי, בית המשפט רשאי לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת 1016/24/)פ
(.3246/25/( ועל ידי חבר הכנסת עידן רול )פ2072/25/)פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת3246/25/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(10.07.2023) כ"א בתמוז התשפ"ג