הצעת חוק לדיון מוקדם
2196026 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתגלעד קריב
יוזם:
______________________________________________
31/25/פ
2022–הצעת חוק סל הקליטה )תיקון – זכאות יוצאים לשאלה(, התשפ"ג
, לפני1 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף11994–בחוק סל הקליטה, התשנ"ה
ההגדרה "סל קליטה" יבוא:
.1
1 תיקון סעיף
,21949–""יוצא לשאלה" – מי שלימודיו לפי חוק לימוד חובה, התש"ט
לחוק מוסדות1 התקיימו במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו בסעיף
, המשרת את קבוצת32008–חינוך תרבותיים יחודיים, התשס"ח
האוכלוסייה החרדית, ועזב את החברה החרדית, לפי הגדרות שיקבע
שר החינוך."
." לחוק העיקרי, בסעיף קטן )א(, אחרי "עולה" יבוא "או יוצא לשאלה2 בסעיף.2
2 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
יוצאים לשאלה הם אנשים שעוזבים את החברה החרדית ועוברים לחיים בחברה החילונית. גילם של
, אינם נישואים ורובם אחרי לימודים בישיבה. על פי הערכות 25 עד16 רוב האנשים היוצאים לשאלה הוא
מהיוצאים לשאלה הם גברים.70% ,שונות
– התמיכה ביוצאים לשאלה אינה ממוסדת, מועטה, נעשית על בסיס פרטי )למשל באמצעות הל"ל
הארגון ליוצאים לשאלה( וללא כל תמיכה מצד המדינה. בנוסף, אין בחוק הישראלי, בתקנות או בנהלים,
הגדרה ליוצא לשאלה. העדר הגדרה רשמית מקשה על איסוף נתונים מדויקים לגבי היקף התופעה. ארגון
יוצאים לשאלה בעשר השנים 2000- יוצאים לשאלה וטיפל בקרוב ל150-200-הל"ל מטפל בשנה בכ
האחרונות. עם זאת, ההערכה היא כי מרבית היוצאים לשאלה אינם יוצרים קשר עם הל"ל או עם ארגון
אחר ועוברים את התהליך לבדם או באמצעות מסגרות תמיכה חלופיות. לפי הערכה מצמצמת, אם כן,
בני אדם בשנה נמצאים בתהליך של יציאה לשאלה.400-כ
היציאה לשאלה היא תהליך אישי מורכב, אשר במהלכו ואחריו רבים מהיוצאים לשאלה סובלים
מפערים בהשכלה הפורמלית, ממחסור כספי וחומרי ומקשיים נפשיים וחברתיים. המדינה אינה מספקת
.56 ' ס"ח התשנ"ה, עמ1
.287 ' ס"ח התש"ט, עמ2
.742 ' ס"ח התשס"ח, עמ3
2
סיוע ייעודי כלשהו ליוצאים בשאלה. מצב זה הוא בעיקרו תוצאה של היעדר הכרה רשמית במצבם. בכך
למעשה נמנעים מהם אמצעים לקידום חברתי, אותם המדינה מעניקה לאוכלוסיות אחרות, כדוגמת
אוכלוסיית העולים.
היוצאים לשאלה בישראל הם בוגרי מערכת החינוך החרדית. כבר בכיתות נמוכות, בהן נלמדים תכני
הליבה של משרד החינוך בהיקף מסוים, קיימים פערים גדולים בין מערכת החינוך החרדית לתלמידי
בתוצאות מבחני 30% מערכת החינוך הממלכתית. פערים אלה באים לידי ביטוי, למשל, בהבדלים של עד
המיצ"ב. בכיתות גבוהות יותר לא קיים כלל מידע משווה והעובדה כי רוב בוגרי מערכת החינוך החרדית
אינם ניגשים לבגרות מקשה עוד יותר על ההשוואה ומדגישה את הפערים בינה לבין מערכת החינוך
הממלכתית. יוצאים לשאלה וכן העוסקים בסיוע להם, מעידים כי רמת ההשכלה של אדם המסיים
לימודיו במערכת החינוך החרדית שקולה לזו של בוגר כיתה ד' במערכת החינוך הממלכתית.
כתוצאה מכך, יוצאים לשאלה נמצאים בפער גדול לעומת צעירים בני גילם שלמדו במערכת החינוך
הממלכתית והם נדרשים למאמצים כבירים כדי להשלים בהצלחה את בחינות הבגרות. פער זה מקבל
משנה תוקף בגלל הצורך בסגירתו בגיל יחסית מתקדם, בשלב בו לא חלים עקרונות חוק לימוד חובה ועל
כן עלותה הכספית של ההשלמה גבוהה. היעדרה של מסגרת רשמית המיועדת לסייע ליוצאים לשאלה
להשלים השכלה מקשה אף הוא. מסגרות פרטיות להשלמת השכלה מתנות סבסוד של שכר הלימוד
בעמידה בקריטריונים שרוב היוצאים לשאלה מתקשים לעמוד בהם, כמו השתייכות למגזרי מיעוט או
זכאות לסל קליטה.
:לפערים אלה בהשכלה ישנם השלכות מרחיקות לכת על תחומים אחרים בחייו של היוצא לשאלה
מניעת קבלתו לעבודות שונות, פגיעה בשכרו, עיכוב קבלה ללימודים אקדמיים, קושי בגיוס לצה"ל
ובשיבוץ לתפקידים ההולמים את רמתו ועוד. ההכרה שחווים היוצאים לשאלה בגודל הפער בינם לבין
צעירים אחרים בגילם ובצורך להשקיע מאמצים כבירים כדי להשלימו, מביאה לעתים לקיומן של תופעות
כמו דיכאון ובעיות נפשיות אחרות.
מבחינה כלכלית, תופעת היציאה לשאלה מתאפיינת ברוב המקרים בניתוק של היוצא לשאלה
מהחברה החרדית שתמכה בו וסיפקה את צרכיו. תמיכות שתלמידי ישיבה זכאים להן בזמן הלימודים
נשללות מהם והסיוע מצד ההורים לרוב נפסק גם כן. כמעט כל היוצאים לשאלה אינם יכולים להמשיך
ולהתגורר בבית משפחתם ובוודאי שלא בישיבה בה למדו, והם מוצאים עצמם במצוקת דיור. למצוקת
הדיור מתווסף כמעט תמיד מחסור כספי, המועצם בגלל הקושי במציאת עבודה. הדבר מציב את רוב
היוצאים לשאלה במצב של מצוקה כלכלית בתחילת דרכם בעולם החילוני.
בנוסף, היוצאים לשאלה נתקלים בקשיים רבים הנובעים מהצורך להתאים עצמם לנורמות ומסגרות
שונות מאוד מאלה שגדלו בהם. ערכים כמו יציאה לעבודה, אחריות הפרט על גורלו, התנהלות כספית
וניהול משאבים אינם מוכרים להם. לכך מתווסף קושי ביצירת קשרים חדשים בעולם החילוני. הם
מערבית של העולם -למעשה, עוברים תהליך של "הגירה פנימית" מחברה מסוגרת אל המסגרת המודרנית
החילוני בישראל. תהליך זה דומה, במידה רבה, לתהליך שעוברים עולים חדשים, ובמובנים מסוימים הוא
אף קשה ממנו.
המדינה מקנה כיום כלים מסובסדים לבוגרי מערכת החינוך החרדית שנשארו בעולם החרדי כדי
3
שיתגברו על הפערים שמערכת זו יוצרת, אך נמנעת מגיבוש כלים כאלה עבור בוגרי אותה מערכת שאינם
שוויון ואפליה כלפי היוצאים לשאלה. -מהווים עוד חלק מהחברה החרדית. הדבר יוצר אי
לאור הדמיון בין עולים חדשים ובין יוצאים לשאלה בכל הנוגע לקשיים ולפערים שתוארו, מוצע
לקבוע כי יוצאים לשאלה יהיו זכאים לסל קליטה, בדומה לזכאותם של העולים חדשים, שיאפשר להם
להתאקלם באופן המיטבי.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי
(.1340/24/; פ1335/23/חברת הכנסת תמר זנדברג )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1340/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(12.12.2022) י"ח בכסלו התשפ"ג