הצעת חוק לדיון מוקדם
2196932 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתשמחה רוטמן
יוזם:
______________________________________________
377/25/פ
2022–הצעת חוק השבות )תיקון – צמצום הזכאים לזכויות(, התשפ"ג
– א4 , בסעיף11950–בחוק השבות, התש"י.1א4 תיקון סעיף
בסעיף קטן )א(, במקום "גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי
(1)
ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי" יבוא "גם לילד של יהודי ולבן זוג של
יהודי";
:במקום סעיף קטן )ב( יבוא
(2)
הזכויות של ילד או בן זוג של יהודי על פי חוק זה יעמדו רק להם
")ב(
אם הם עולים עם בן משפחתם היהודי ארצה או אחריו."
ד ב ר י ה ס ב ר
תוקן חוק השבות, כך שהחוק יאפשר גם לבן זוג של יהודי, לילד ונכד של יהודי ולבני זוגם1970 בשנת
לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. תיקון זה, שנעשה בשעתו מתוך רצון לעודד עליה של כל יהודי
באשר הוא יחד עם משפחתו, פתח את שערי הארץ לגל עלייה משמעותי של יהודים ובני משפחותיהם
לארץ. ואולם ברבות הימים, נשכחה המטרה העיקרית של חוק השבות – עידוד עליית יהודים לישראל,
ובמקום זאת, נכון להיום רבים מן העולים לישראל מכוח חוק השבות אינם יהודים.
מטרתה של הצעת חוק זו היא להבהיר שהתכלית העיקרית של חוק השבות היא קיומה של מדינת
ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ולהקל על יהודי התפוצות לעלות ארצה. ההסדרים המופיעים
בחוק ביחס לבני משפחה של יהודי נועדו להקל על היהודים המעוניינים לעלות לארץ, כדי שלא ייאלצו
לבחור בין שמירת התא המשפחתי לבין העלייה ארצה.
כנגזרת מתכלית זו, מוצע להבהיר כי הזכות לקבלת אזרחות ומעמד עולה בישראל מכוח החוק, תינתן
אך ורק ליהודים שעלו לישראל בעצמם ולמשפחתם הגרעינית. לעומת זאת, בני משפחתו של יהודי שלא
עלה לארץ ונפטר בחוץ לארץ, לא יוכלו לקבל מעמד עולה ואזרחות מכוח חוק השבות לאחר פטירתו של
היהודי שמכוח הקרבה המשפחתית שלו הם זכאים למעמד.
ראיסה מרינצ'בה ואח' נ' שר הפנים )להלן: "בג"ץ מרינצ'בה"( שניתן אך1775/19 בפסק הדין בבג"ץ
לאחרונה העיר השופט עמית על השינויים שחלו בנתוני העלייה לישראל, ועל הצורך לתקן את החוק:
.א לחוק השבות4 , עת נוסף סעיף1970 "שונה המציאות דהיום מהמציאות ששררה בישראל בשנת
.159 ' ס"ח התש"י, עמ1
2
ייתכן כי השינויים והתמורות שחלו בנתוני העלייה לישראל מצדיקים בחינה מחודשת של מדיניות העלייה
והיקף התפרשותו של חוק השבות... מכל מקום, עניין זה הוא למחוקק לענות בו."
לאור הערת השופט עמית, ולאור התמורות המשמעותיות שחלו בנתוני העלייה לישראל בארבעת
העשורים האחרונים, מוגשת הצעת חוק זו.
הצמצום נדרש במיוחד לאור פסק הדין בבג"ץ מרינצ'בה, במסגרתו הורחבה הזכות לקבל אזרחות
ישראלית אף לאלמנתו של זכאי שבות לא יהודי שהיה זכאי לעלות מכוח הקשר המשפחתי שלו ליהודי על
פי חוק השבות, וזאת אף אם לא מימש את זכותו, ולא עלה לישראל טרם מותו.
.בכך למעשה החטיא בית המשפט את כוונת המחוקק בשני פנים: א. החוק נועד לאפשר עליית יהודים
על מנת למנוע מצב של פירוק תא משפחתי בשל עלייה לארץ, אפשר החוק גם את עלייתו לארץ של מי
שאינו יהודי, אם הוא עולה יחד עם בן משפחתו היהודי. במקרה חריג שבן המשפחה היהודי נפטר לפני
שהספיק לעלות, אפשר המחוקק לבני משפחתו לממש את זכותם לעלות לארץ גם לאחר מותו.
זו הייתה עמדת המדינה שהוגשה לבית המשפט, אולם עמדה זו נדחתה בדעת הרוב בפסק הדין, ובכך
למעשה הרחיב בית המשפט את הזכות לקבלת אזרחות מכוח חוק השבות הרבה מעבר לנדרש. בנקודה זו
ראוי להביא את דבריו של השופט מינץ בפסק הדין:
לחוות דעתו, כי כיוון שבענייננו מדובר47 "בעניין זה סומך אני את שתי ידי על מה שכתב חברי בפסקה
באלמנה של זכאי לשבות ולא באלמנה של יהודי, כך שילדי בני הזוג אינם יהודים בעצמם, הקשר של
האלמנה ליהודי מתרחק. אלא שלבסוף בחר חברי לראות בזיקה שנוצרה בין העותרות לבין העם היהודי
כזיקה שוות ערך לבת זוג של יוצר זיקת היהדות – היהודי. דעתי כאמור שונה, ולמרות שאני רואה טעם
לראות בעניינן של העותרות זיקה בת ערך לעם היהודי, קשה לי מאידך גיסא לראות כיצד מצבן טוב יותר
מילדו של נכד יהודי המנהל אורח חיים יהודי כשר למהדרין שהמחוקק אינו מכיר בו כזכאי שבות.
ללמדך, שיש למתוח את הקו במקום כלשהו, וזו מלאכתו של המחוקק ולא של בית המשפט".
ב. כפי שעמד על כך השופט מינץ בדעת המיעוט בפסק הדין, החלטת בית המשפט לפיה יש לבחון כל
מקרה לגופו, ולהחליט בהתאם לנסיבות המקרה, יוצרת מציאות של חוסר וודאות משפטית, וזאת בניגוד
לכוונתו הברורה של המחוקק. וכפי שכתב השופט מינץ:
"אימוץ עמדה זו סוטה מהכלל לפיו בפרשנות דבר חקיקה יש לשאוף להשגת הוודאות המשפטית
(. לעניות דעתי היא גם אינה עולה עם דבר המחוקק 583-584 'האפשרית )וראו: ברק, פרשנות החקיקה, עמ
ועם רצונו שלא להעמיד את דבריו תלויי נסיבות ולשיעורין. הסעיף מורה מי הם הזכאים לשבות ואנו
למדים מכך מי הם אשר אינם באים בגדרי הזכאים. הסעיף אינו מורה לעתים כך ולעתים אחרת."
לאור האמור, ובייחוד לאור העובדה שנכון להיום רבים מן העולים לארץ מכוח חוק השבות אינם
יהודים, מוצע לצמצם את הזכות לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות ליהודים ולבני משפחתם
הגרעינית ובלבד שהיהודי בחר לעלות ארצה. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי רק בן זוגו של יהודי או בנו
שעלו לארץ עמו או לאחריו יוכלו ליהנות מזכויות לפי חוק השבות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן
(.2257/24/)פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת2257/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(19.12.2022) כ"ה בכסלו התשפ"ג