הצעת חוק לדיון מוקדם
2199470 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
יאיר לפיד
יוזמים: חברי הכנסת
משה טור פז
ולדימיר בליאק
יוראי להב הרצנו
טטיאנה מזרסקי
רון כץ
מירב בן ארי
דבי ביטון
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי
רם בן ברק
אלעזר שטרן
מיקי לוי
עידן רול
______________________________________________
1933/25/פ
2023–הצעת חוק שירות ביטחון )תיקון – שילוב תלמידי ישיבות(, התשפ"ג
,( )להלן – החוק העיקרי11986–בחוק שירות ביטחון ]נוסח משולב[, התשמ"ו
(, אחרי "שבתוספת" יבוא "הראשונה".3) , בפסקה2 בסעיף
.1
2 תיקון סעיף
: לחוק העיקרי יבוא1'במקום פרק ג.2
1'החלפת פרק ג
: שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים1'"פרק ג
סימן א': מטרה והגדרות
השוויון בגיוס-מטרתו של פרק זה לצמצם את אי
לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני
.ב26מטרה
.107 ' ס"ח התשמ"ו, עמ1
2
הציבור החרדי בשירות לאומי–אזרחי, ולקדם את
השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק
המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.
– בפרק זה.ג26הגדרות
:"הכשרה תעסוקתית מיועדת" – כל אחד מאלה
הכלכלה
שר
שאישר
הכשרה
(1)
והתעשייה, המיועדת לקידום שילובם
המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה,
לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
שנות12לימודים להשלמת השכלה ל־
(2)
לימוד או להשלמת תעודת בגרות או מכינה
ללימודים אקדמיים, שאישרם שר החינוך,
או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה
והתעשייה על פי אמות מידה שקבע בשים
לב לצורכי הצבא;
מוכר
תואר
לקראת
לימודים
(3)
,כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה
, הדרושים לצורך עיסוק21958–התשי"ח
במקצוע שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בצו,
לאחר שהשתכנע כי קיים מחסור במשק
בעובדים באותו מקצוע;
–"חוק שירות לאומי–אזרחי" – חוק שירות לאומי
;32014–אזרחי, התשע"ד
"ישיבה" – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם
לימודים תורניים, המופעלים על ידי עמותה
או חברה לתועלת הציבור והכלולים
ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי
יא;26 סעיף
.191 ' ס"ח התשי"ח, עמ2
.380 ' ס"ח התשע"ד, עמ3
3
;ד26 "צו דחיית שירות" – צו שניתן לפי סעיף
"שירות לאומי–אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות
לאומי–אזרחי.
סימן ב': דחיית שירות ושילוב בשירות סדיר ובשירות
לאומי–אזרחי
שר הביטחון רשאי, לבקשת מיועד לשירות ביטחון
שהוא תלמיד ישיבה, לדחות, בצו, את מועד
התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים
לגביו כל התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף
ה וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי26
.הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים
.ד26
דחיית שירות
לתלמידי ישיבות
התנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות ביטחון
ד, הם כמפורט26 שהוא תלמיד ישיבה, לפי סעיף
להלן:
.ה26
תנאים לדחיית
שירות של תלמיד
ישיבה
הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן
(1)
, שעות בשבוע45סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־
שעות בשבוע, למעט בתקופות40ובכולל – מ־
חופשה שקבע שר הביטחון; ואולם לעניין מיועד
לשירות ביטחון הנמצא בהכשרה תעסוקתית
מיועדת, יופחת מהיקף השעות לפי פסקה זו מספר
השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה כאמור, ובלבד
שעות בשבוע;20-שלא יופחתו יותר מ
הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו
(2)
– בישיבה, ואולם
רשאי מיועד לשירות ביטחון לעבור
)א(
הכשרה תעסוקתית מיועדת;
רשאי מיועד לשירות ביטחון שהוא
)ב(
שנים, לעסוק בעיסוק22 נשוי ושמלאו לו
נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק
בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה
(;1) כאמור בפסקה
4
לעניין פסקה זו, "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל
בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שהיא
נעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע
שר הביטחון;
הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל
(3)
זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים
;5 ו־3
הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף
(4)
לפקודת הראיות, כי מתקיימים בו התנאים15
;(3) ( עד1) שבפסקאות
בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד, שהוא
(5)
מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת
הציבור המפעילה את הישיבה, הצהיר בתצהיר
לפקודת הראיות, כי15 בכתב שניתן לפי סעיף
מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה
(, והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד1)
לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד
ימים;21 בתוך
תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור
(6)
.ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
צו דחיית שירות יינתן לתקופה שלא תעלה
)א(
על שנה.
.ו26
מתן צו דחיית
שירות
שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למבקש צו
)ב(
דחיית שירות, עד הגיעו לגיל הפטור כהגדרתו
י;26 בסעיף
ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל
)ג(
צו דחיית שירות כאמור בסעיף קטן )ב(, יצרף
מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות
(.5)-( ו4)ה26 כאמור בסעיף
,פקע תוקפו של צו דחיית שירות או בוטל הצו
.13 יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף
.ז26
שירות סדיר עם
פקיעת תוקפו של צו
5
דחיית שירות או
ביטולו
מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית
)א(
שנים, ואם הוא נשוי –20 שירות ושמלאו לו
שנים, רשאי פוקד, מיוזמתו, לפי19 שמלאו לו
בקשת המיועד לשירות ביטחון או לפי פניית
הרשות לשירות אזרחי, לאשר את שירותו בשירות
לאומי–אזרחי, לאחר שבחן את כל אפשרויות
הצבתו בשירות סדיר, ובלבד שהמיועד לשירות
ביטחון הסכים לשרת בשירות כאמור.
.ח26
–שירות לאומי
אזרחי והוראת שעה
אישר פוקד את שירותו של מיועד לשירות
)ב(
ביטחון בשירות לאומי–אזרחי, לפי הוראות סעיף
קטן )א(, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד
התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות
הלאומי–אזרחי.
מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור
)ג(
בסעיף זה וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי
לחוק שירות לאומי–אזרחי, פטור מחובת12 סעיף
שירות סדיר.
–לא הושלמה תקופת השירות הלאומי
)ד(
אזרחי של מיועד לשירות ביטחון, בנסיבות כאמור
)ב( לחוק שירות לאומי–אזרחי, יראו23 בסעיף
לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות
הלאומי–אזרחי שביצע, כתקופת דחיית שירות
מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת
השירות הלאומי–אזרחי.
על אף האמור בסעיף קטן )א(, בתקופה
)ה(
שמיום תחילתו של חוק שירות ביטחון )תיקון מס'
, עד2022–( )שילוב תלמידי ישיבות(, התשפ"ב26
תום שלוש שנים מהיום האמור, יקראו את סעיף
שנים ואם הוא נשוי –20" קטן )א( כך שבמקום
שנים".19" שנים" יבוא19 שמלאו לו
6
מיועד לשירות ביטחון שקיבל צו דחיית
)א(
שנים, שמתקיים בו האמור21 שירות ושמלאו לו
(, יפטור אותו שר הביטחון,2) ( או1) בפסקאות
בצו, משירות סדיר מעבר לתקופות השירות
המנויות באותן פסקאות:
.ט26 שירות סדיר מקוצר
הוא שירת בשירות סדיר של שלושה
(1)
חודשים במסלול ייעודי שבין מטרותיו
הכשרה לשירות במערך המילואים כהגדרתו
בחוק שירות המילואים )בסעיף קטן זה –
מערך המילואים(;
הוא שירת בשירות סדיר של שלושה
(2)
שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה
לתפקידי חירום והצלה לשם שירות במערך
המילואים, וכן השלים את השתתפותו
בהכשרה תעסוקתית מיועדת.
מיועד לשירות ביטחון שקיבל צו דחיית
)ב(
שנים וששירת במסלול ייעודי21 שירות, שמלאו לו
( או שהצהיר על כוונתו2)(כאמור בסעיף קטן )א
לשרת במסלול ייעודי כאמור, והוא עובר הכשרה
שעות30 תעסוקתית מיועדת בהיקף העולה על
שבועיות, ייתן לו שר הביטחון צו דחיית שירות
למשך תקופת ההכשרה גם אם לא מתקיימים בו
ה.26 התנאים שבסעיף
נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי
)א(
הוראות סימן זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל
הפטור, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת
שירות סדיר.
.י26 פטור משירות סדיר
למי שהגיע לגיל
הפטור והוראת שעה
.23 בסעיף זה, "גיל הפטור" – גיל
)ב(
– (על אף הוראות סעיף קטן )ב
)ג(
בתקופה שמיום תחילתו של חוק
(1)
( )שילוב26 'שירות ביטחון )תיקון מס
7
)בסעיף2022–תלמידי ישיבות(, התשפ"ב
קטן זה – יום התחילה(, עד תום שנתיים
;21 מהיום האמור, יהיה "גיל הפטור" – גיל
בתקופה שמתום שנתיים מיום
(2)
,התחילה עד תום שלוש שנים מהיום האמור
.22 יהיה "גיל הפטור" – גיל
שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות
)א(
לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע
בתקנות, באישור ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה
ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות
בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי
למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה
להיכלל ברשימת הישיבות.
.יא26
רשימת הישיבות
רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט
)ב(
של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון
הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.
שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת
)ג(
הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות
לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד
מאלה:
שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה
(1)
שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו
מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי
; שר הביטחון יקבע את5 ו־3 סעיפים
השיעור האמור;
בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה
(2)
( אינו ממלא5)ה26 חתימה כאמור בסעיף
את חובותיו בהתאם לסעיף האמור;
אחד
בישיבה
להתקיים
חדל
(3)
מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר
8
בסעיף
כאמור
הביטחון
קטן )א(;
,התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות
(4)
.לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה
שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין
)ד(
תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות
שירות
לדחיית
התנאים
בשאר
ושעומדים
ה.26 המפורטים בסעיף
סימן ג': יעדי הגיוס והשלכות בשל אי־עמידה ביעד הגיוס
השנתי הכולל
– בסימן זה.יב26הגדרות
14 "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל
, במשך שתי שנות לימוד לפחות,18 לגיל
במוסד חינוך חרדי;
:"מוסד חינוך חרדי" – כל אחד מאלה
מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו
(1)
,בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים
לקבוצת
המיועד
,42008–התשס"ח
( להגדרה1) האוכלוסייה המפורטת בפסקה
"קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור;
מוסד לימודי חרדי, חלק ממוסד
(2)
לימודי או מסגרת לימודית המיועדים
לתלמידים חרדים, או מרכז השכלה לנוער
נושר ובסיכון המיועד לתלמידים חרדים,
ששר הביטחון קבעם, בצו, בהתייעצות עם
שר החינוך או עם שר הכלכלה והתעשייה,
לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון
של הכנסת;
.742 ' ס"ח התשס"ח, עמ4
9
"יעד גיוס שנתי לשירות סדיר", לגבי כל שנה
משנות הגיוס המפורטות בטור א' לתוספת
השנייה – מספר המתגייסים השנתי לשירות
סדיר, כמפורט בטור ב' לצד אותה שנה;
"יעד גיוס שנתי לשירות לאומי–אזרחי", לגבי כל
שנה משנות הגיוס המפורטות בטור א'
לתוספת השנייה – מספר המתגייסים
השנתי לשירות הלאומי–אזרחי, כמפורט
בטור ג' לצד אותה שנה;
"יעד גיוס שנתי כולל", לגבי כל שנה משנות הגיוס
המפורטות בטור א' לתוספת השנייה –
מספר המתגייסים השנתי הכולל לשירות
סדיר ולשירות לאומי–אזרחי, כמפורט
בטור ד' לצד אותה שנה;
"מתגייס בפועל" – מי שהחל לשרת בשירות סדיר
או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס
מסוימת, מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי
מוסדות החינוך החרדיים;
ביולי1 "שנת גיוס" – שנה המתחילה ביום
ביוני בשנה העוקבת.30 והמסתיימת ביום
הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות
ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות
החינוך החרדיים, לשירות סדיר או לשירות
לאומי–אזרחי, בהתאם ליעדי הגיוס השנתיים
לשירות סדיר, ליעדי הגיוס השנתיים לשירות
לאומי–אזרחי וליעדי הגיוס השנתיים הכוללים.
.יג26
יעדי הגיוס
השנתיים
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם
)א(
מדי שנה, סטטיסטיקה המתייחסת לשיעור הגידול
,22 עד18 באוכלוסיית הגברים החרדים בגיל
כהגדרתה בפרסומי הלשכה, לעומת השנה
הקודמת )בסעיף זה – שיעור הגידול באוכלוסייה
.יד26
מידע סטטיסטי
לעניין שיעור הגידול
באוכלוסייה
החרדית
10
.(החרדית
מידע כאמור בסעיף קטן )א( לעניין שיעור
)ב(
לשר
יימסר
החרדית,
באוכלוסייה
הגידול
הביטחון, והוא ישמש לבחינת העמידה ביעדי
הגיוס השנתיים לשירות סדיר, ביעדי הגיוס
השנתיים לשירות לאומי–אזרחי וביעדי הגיוס
השנתיים הכוללים.
לעניין סימן זה, יראו עמידה ביעד הגיוס השנתי
הכולל, לגבי כל שנה משנות הגיוס המפורטות
בטור א' לתוספת השנייה – גיוס של מספר
המתגייסים השנתי הכולל הקבוע בטור ד' לאותה
תוספת, לפחות, גם אם באותה שנת גיוס פחת
מספר המתגייסים לשירות הסדיר מזה הקבוע
בטור ב' לתוספת האמורה או שפחת מספר
המתגייסים לשירות הלאומי–אזרחי מזה הקבוע
בטור ג' לתוספת האמורה.
.טו26 עמידה ביעד הגיוס
השנתי הכולל
פחת מספר המתגייסים בפועל, בשנת גיוס
)א(
95% ואילך, מ־2023 מסוימת, החל משנת הגיוס
עמידה-מיעד הגיוס השנתי הכולל )בסעיף זה – אי
ביעד(, יופחת סכום התמיכה שישתלם בעבור
לימודי תלמיד ישיבה שקיבל צו דחיית שירות,
בשנת הכספים שתחילתה לאחר תום אותה שנת
גיוס )בסעיף זה – שנת הכספים העוקבת(, כך שלא
מסכום הבסיס.80% יעלה על
.טז26
הפחתת תמיכה
-בישיבות בשל אי
עמידה ביעד הגיוס
השנתי הכולל
עמידה ביעד כאמור בסעיף קטן-נמשכה אי
)ב(
)א( במשך יותר משנת גיוס אחת, ברציפות, יופחת
סכום התמיכה שישתלם בעבור לימודי תלמיד
ישיבה שקיבל צו דחיית שירות, בשנות הכספים
העוקבות לשנת הגיוס השנייה ואילך של
העמידה כאמור, כך שלא יעלה על השיעור-אי
מסכום הבסיס, כמפורט להלן, לפי העניין:
לעניין שנת הכספים העוקבת לשנת
(1)
11
עמידה ביעד-הגיוס השנייה ברציפות של אי
;80% –
לעניין שנות הכספים העוקבות
(2)
לשנות הגיוס השלישית והרביעית ברציפות
;60% – עמידה ביעד-של אי
לעניין שנות הכספים העוקבות
(3)
לשנות הגיוס החמישית והשישית ברציפות
;40% – עמידה ביעד-של אי
לעניין שנת הכספים העוקבת לשנת
(4)
עמידה-הגיוס השביעית ברציפות של אי
.20% – ביעד ואילך
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין ישיבה
)ג(
ששיעור המתגייסים בפועל מקרב תלמידיה,
בשלוש מתוך חמש שנות הגיוס שקדמו לשנת
הכספים שבה יש להפחית את התמיכה לפי סעיף
זה, לא פחת מהשיעור הקבוע לצד אותן שנים בטור
ב' לתוספת השלישית; לעניין זה, ייחשב כתלמיד
באותה ישיבה מי שלמד בה במשך עשרה חודשים
רצופים לפחות בשנה שקדמה למועד תחילת
שירותו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי,
לפי העניין.
סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה
)ד(
לא ישמש בשנה שבה הופחת לתוכנית המקורית
שבה נכלל באותו סעיף תקציב.
)א( לחוק יסודות13 על אף הוראת סעיף
)ה(
התקציב, נותר בשנת כספים פלונית סכום עודף
בתוכנית שבסעיף תקציב, בשל הפחתת התמיכה
לפי סעיף זה, לא יתיר שר האוצר את השימוש
באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה, לתוכנית
שבה נכלל או לתוכנית אחרת שבאותו סעיף
תקציב.
12
– בסעיף זה
)ו(
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות
;51985–התקציב, התשמ"ה
:"סכום הבסיס" – הנמוך מבין שני אלה
שהשתלם
התמיכה
סכום
(1)
בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל
צו דחיית שירות, בשנת הכספים
האחרונה שבה לא הופחתה התמיכה
לפי סעיף זה;
המשתלם
התמיכה
סכום
(2)
בעבור לימודי תלמיד ישיבה שאין
בידו צו דחיית שירות, בשנת הכספים
שבה מופחתת התמיכה לפי סעיף זה;
"סכום התמיכה" – הסכום המשתלם על ידי
המדינה בהתאם למבחנים שקבע שר
א3 החינוך מכוח סמכותו לפי סעיף
לחוק יסודות התקציב, למוסד תורני
שהוא ישיבה, בעבור לימודי תלמיד
ישיבה;
"תוכנית" – כהגדרתם-"סעיף תקציב" ו
בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק
יסודות התקציב.
פחת מספר המתגייסים בפועל, במשך שלוש
)א(
מיעד הגיוס השנתי85%שנות גיוס רצופות, מ־
הכולל, יפקע תוקפו של פרק זה לאחר שנה מתום
שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות.
.יז26 בשל1'פקיעת פרק ג
עמידה ביעד -אי
הגיוס השנתי הכולל
הוראות סעיף קטן )א( יחולו משנת הגיוס
)ב(
ואילך.2023
.60 ' ס"ח התשמ"ה, עמ5
13
ימים30 שר הביטחון יודיע לכנסת בתוך
)ג(
מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות
העמידה כאמור באותו סעיף-בסעיף קטן )א( על אי
קטן, ויפרסם ברשומות הודעה על המועד הצפוי
לפקיעת הפרק לפי הסעיף הקטן האמור.
שר הביטחון יודיע לממשלה ולוועדת החוץ
)א(
והביטחון של הכנסת, בתום כל שנת גיוס, על מספר
המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות
ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, באותה שנת
גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר
בנובמבר שלאחר תום שנת הגיוס האמורה.1 מיום
.יח26הודעות בדבר מספר
המתגייסים בפועל
השר הממונה על השירות הלאומי–אזרחי
)ב(
יודיע לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של
הכנסת, בתום כל שנת גיוס, על מספר המשרתים
בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת
גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר
בנובמבר שלאחר תום שנת הגיוס האמורה.1 מיום
סימן ד': שילוב בתעסוקה
לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות
)א(
בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה והתעשייה
ששר הכלכלה והתעשייה הסמיכו לכך, לקבל
מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי
ח)ג( או26 שפטור מחובת שירות סדיר לפי סעיפים
י או ששר הביטחון פטר אותו משירות סדיר26
מעבר לתקופת השירות המקוצרת שבה שירת לפי
ט )בסעיף זה – מקבל הפטור(; מידע26 סעיף
כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה
והתעשייה או של מפעיל, למקבל הפטור, לשם
קידום שילובו בתעסוקה; עובד משרד הכלכלה
והתעשייה יבקש מפוקד מידע לפי סעיף קטן זה רק
לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
.יט26
שילוב בתעסוקה
(מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן )א
)ב(
14
באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד
הכלכלה והתעשייה.
מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי
)ג(
הוראות סעיף קטן )א(, זכאי לדרוש שהמידע
האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור
כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה והתעשייה או
המפעיל את המידע.
לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף
)ד(
קטן )א( ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית
האמורה באותו סעיף קטן.
– בסעיף זה
)ה(
"מידע" – מספר זהות, שם פרטי ושם
משפחה, מען למשלוח דואר ומספר
טלפון קווי ונייד;
"מפעיל" – מי שמפעיל או מקיים מטעם
משרד הכלכלה והתעשייה מרכז
להכוונה
פעילות
או
תעסוקה
תעסוקתית.
שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת העבודה
והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות
יישום הוראות פרק זה על שילוב בוגרי ישיבות
בתעסוקה.
.כ26
– דיווח לכנסת
שילוב בתעסוקה
סימן ה': הוראות כלליות
צבא אישה-לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא
בשירות ביטחון בשל שירותם של תלמידי ישיבות
ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי
פרק זה.
.כא26
מניעת פגיעה
במעמדה של
צבא אישה-יוצא
צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח
חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי פרק זה.
.כב26
שמירה על אורח
חיים
שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של.כג26תקנות
15
הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק
זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק
(1)
;זה
תנאים מוקדמים להגשת בקשות לפי פרק
(2)
.זה
שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון
)א(
של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה,
בעניינים אלה:
.כד26דיווח לכנסת
מספר המתייצבים לשירות סדיר
(1)
בכלל ומספר המתייצבים כאמור מקרב
תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך
החרדיים בפרט;
מספר צווי דחיית שירות וצווי פטור
(2)
;משירות סדיר שניתנו לפי פרק זה
המפורטים
בעניינים
נתונים
(3)
( בהשוואה לשנים2)-( ו1) בפסקאות
קודמות;
השפעת יישומן של הוראות פרק זה
(4)
על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל
הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות
ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם
לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון
מגדרי של הכנסת;
מסלולי שירות המותאמים לשירותם
(5)
של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך
חרדיים, שנפתחו או שהורחבו.
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים
)ב(
אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן
)א(, לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי פרק זה."
16
"ב26" ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן )ד(, בהגדרה "ישיבה", במקום49 בסעיף
ג".26" יבוא
.3ב49 תיקון סעיף
:ו לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן )א( יבוא49 בסעיף.4ו49 תיקון סעיף
( נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן )א(, ימסור משרד החינוך למשרד1")א
הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר
לימודיהם של המתגייסים לצבא הגנה לישראל או לשירות לאומי–אזרחי
יב, לפני גיוסם, ובכלל זה בעניין היותם26 במוסד חינוך חרדי כהגדרתו בסעיף
בוגרי מוסד חינוך חרדי כהגדרתם באותו סעיף, לשם בחינת העמידה ביעדים
; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל1'לפי סימן ג' לפרק ג
למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת המתגייסים כאמור; מידע כאמור
בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש."
."בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה.5
תיקון התוספת
:אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא.6
הוספת תוספת
שנייה
"תוספת שנייה
(טו26-יב ו26 )סעיפים
יעדי הגיוס השנתיים לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי
בתוספת זו, "שיעור הגידול באוכלוסייה החרדית" – כמשמעותו בסעיף
יד)א(.26
'טור ד'טור ג'טור ב 'טור א
יעד גיוס שנתי
כולל
יעד גיוס שנתי
לשירות לאומי–
אזרחי
יעד גיוס שנתי
לשירות סדיר
שנת גיוס
2,477
650
1,827
2023
2,675
702
1,973
2024
2,889
758
2,131
2025
3,207
842
2,365
2026
3,559
934
2,625
2027
3,951
1,037
2,914
2028
4,385
1,151
3,234
2029
17
4,868
1,278
3,590
2030
5,403
1,418
3,985
2031
5,997
1,574
4,423
2032
6,657
1,747
4,910
2033
7,389
1,939
5,450
2034
8,202
2,153
6,049
2035
9,105
2,390
6,715
2036
מספר השווה
לצירוף
המספרים
שבטור ב' ובטור
ג' הנוגעים לשנת
הגיוס
,בכל שנת גיוס
יגדל יעד הגיוס
לשירות
אזרחי -הלאומי
ביחס לשנת
הגיוס שלפניה
בשיעור הגידול
באוכלוסייה
החרדית כפי
שפורסם לפני
תחילת אותה
שנת גיוס,
בתוספת אחוז
אחד
,בכל שנת גיוס
יגדל יעד הגיוס
לשירות הסדיר
ביחס לשנת
הגיוס שלפניה
בשיעור הגידול
באוכלוסייה
החרדית כפי
שפורסם לפני
תחילת אותה
שנת גיוס,
בתוספת אחוז
אחד
עד2037
2046
מספר השווה
לצירוף
המספרים
שבטור ב' ובטור
ג' הנוגעים לשנת
הגיוס
,בכל שנת גיוס
יגדל יעד הגיוס
לשירות
אזרחי -הלאומי
ביחס לשנת
הגיוס שלפניה
בשיעור הגידול
באוכלוסייה
החרדית כפי
שפורסם לפני
תחילת אותה
שנת גיוס
,בכל שנת גיוס
יגדל יעד הגיוס
לשירות הסדיר
ביחס לשנת
הגיוס שלפניה
בשיעור הגידול
באוכלוסייה
החרדית כפי
שפורסם לפני
תחילת אותה
שנת גיוס
ואילך2047
תוספת שלישית
18
((טז)ג26 )סעיף
שיעור המתגייסים בפועל מקרב תלמידי ישיבה לצורך החרגת ישיבה
מהפחתת התמיכה
'טור ב'טור א
שיעור המתגייסים בפועל
שנת גיוס
15%
2019
15%
2020
15%
2021
15%
2022
15%
2023
15%
2024
15%
2025
15%
2026
20%
2027
20%
2028
20%
2029
25%
2030
25%
2031
25%
2032
30%
2033
30%
2034
30%
2035
"35% ואילך2036
– 62014–בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד.7 תיקון חוק שירות
לאומי–אזרחי
, בהגדרה "שירות לאומי–אזרחי", במקום "למי שהופנה על ידי1 בסעיף
(1)
לחוק שירות ביטחון" יבוא "לאוכלוסיית היעד1'פוקד לפי הוראות פרק ג
";2 כאמור בסעיף
: יבוא2 במקום סעיף
(2)
.668 '; התשע"ז, עמ380 ' ס"ח התשע"ד, עמ6
19
הרשות תפנה כל אחד מאלה לגוף מפעיל לשם
ביצוע שירות לאומי–אזרחי:
.2"אוכלוסיית היעד
מיועד לשירות ביטחון שהסכים לשרת
(1)
בשירות לאומי–אזרחי ושפוקד אישר את שירותו
ח לחוק שירות26 כאמור לפי הוראות סעיף
ביטחון;
מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות
(2)
, לחוק שירות ביטחון1'סדיר לפי הוראות פרק ג
שנים והגיש לרשות29 ובלבד שטרם מלאו לו
בקשה לשרת בשירות לאומי–אזרחי.";
(, במקום "מיועד לשירות ביטחון" יבוא "אדם, לפי2)()ז6 בסעיף
(3)
;"2 הוראות סעיף
– 23 בסעיף
(4)
– (בסעיף קטן )ב
)א(
במקום הרישה יבוא "המנהל יודיע לפוקד אם התקיימה
(1)
נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, לגבי מיועד לשירות ביטחון
(, בתוך1)2 שאושר להציבו בשירות לאומי–אזרחי כאמור בסעיף
ימים מיום התקיימות אותה נסיבה:";7
"(, במקום "הוא נוכח" יבוא "המנהל נוכח1) בפסקה
(2)
ובמקום "יבצע מיועד לשירות ביטחון" יבוא "יבצע המיועד
לשירות ביטחון";
(, במקום "של משרת" יבוא "של3)-( ו2) בפסקאות
(3)
;"המיועד לשירות ביטחון
בסעיף קטן )ג(, המילים "או משרת בשירות לאומי–אזרחי, לפי
)ב(
י)ב(" יבוא26 ח)ב( או26 העניין" – יימחקו, ובמקום "הוראות סעיף
ח)ד(";26 "הוראות סעיף
. – בטל36 סעיף
(5)
20
,72017–בחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז
ד"26" יח" יבוא26" (, במקום1) , בהגדרה "לומד תורה", בפסקה2 בסעיף
(" יבוא "לפי סעיפים1)(כג)א26 ובמקום הסיפה החל מהמילים "לפי סעיף
( לאותו חוק, לפי העניין".1)ה26 ( או1)(ג)א22
.8
תיקון חוק סיוע
כלכלי לעידוד לומדי
תורה וסטודנטים
נזקקים
ישיבה שהייתה כלולה, ערב תחילתו של חוק זה )בסעיף זה – יום
)א(
כד לחוק העיקרי, כנוסחו26 התחילה(, ברשימה שגיבש שר הביטחון לפי סעיף
ערב יום התחילה, יראו אותה כישיבה הכלולה ברשימת הישיבות לפי סעיף
לחוק זה.2 יא לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף26
.9
תחילה והוראות
מעבר
ג לחוק העיקרי, כנוסחו26 על אף האמור בהגדרה "ישיבה" שבסעיף
)ב(
לחוק זה, ישיבה כאמור בסעיף קטן )א( שאינה מופעלת על ידי עמותה2 בסעיף
לחוק העיקרי,1'או חברה לתועלת הציבור יראו אותה כישיבה לעניין פרק ג
(.2022 באוגוסט27) לחוק זה, עד יום ל' באב התשפ"ב2 כנוסחו בסעיף
לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום1'צו דחיית שירות שניתן לפי פרק ג
)ג(
2 ד לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף26 התחילה, יראו אותו כאילו ניתן לפי סעיף
י לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף26 לחוק זה, לכל דבר ועניין, לרבות לעניין סעיף
לחוק זה.2
מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים
)ד(
( להגדרה "בוגר מוסד חינוך2) שהיו כלולים בצו שקבע שר הביטחון לפי פסקה
טו)א( לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו26 חרדי" שבסעיף
( להגדרה "מוסד חינוך חרדי" שבסעיף2) כמוסד חינוך חרדי שנקבע לפי פסקה
לחוק זה.2 יב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף26
השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה והתעשייה כהכשרה
)ה(
יג לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה,26 תעסוקתית מיועדת לפי סעיף
ג לחוק העיקרי,26 יראו אותן כהכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בסעיף
לחוק זה.2 כנוסחו בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
,2002–בעקבות ביטולו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב
כללי
(, נחקקו חוק 21.02.2012 רסלר נ' כנסת ישראל )ניתן ביום6298/07 על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ
לחוק(, וחוק 19 ( )להלן – תיקון350 ' )ס"ח התשע"ד, עמ2014–(, התשע"ד19 'שירות ביטחון )תיקון מס
.320 ' ס"ח התשע"ז, עמ7
21
לחוק(, אשר21 ( )להלן – תיקון262 ' )ס"ח התשע"ו, עמ2015–(, התשע"ה21 'שירות ביטחון )תיקון מס
)להלן – חוק שירות ביטחון או החוק(. יחד 1986–תיקנו את חוק שירות ביטחון ]נוסח משולב[, התשמ"ו
)להלן – חוק שירות לאומי–2014–עימם נחקק, כחלק ממכלול שלם, חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד
אזרחי(.
(, הסדר חדש לשילובם בשירות1' לחוק )להלן – פרק ג1' לחוק קבעו, במסגרת פרק ג21- ו19 תיקונים
של תלמידי הישיבות, שבבסיסו ההכרה כי יש להתייחס לחברה החרדית כאל ציבור של פרטים הערבים
זה לזה. זאת בשל הערכים הייחודיים המשותפים לבני המגזר החרדי ובשל התייחסות המדינה לחברה זו
כחברה ייחודית במשך למעלה משבעים שנה.
לחוק עיקרון ולפיו יש לשלב את בני המגזר החרדי בשירות בצבא21– ו19 בהתאם לכך, קבעו תיקונים
ההגנה לישראל )להלן – צה"ל(, בתהליך הדרגתי ומדוד הנפרש על פני כמה שנים ולאפשר להם לשרת גם
במסלולים חלופיים לשירות הצבאי. מימוש עקרון השילוב ההדרגתי התבצע באמצעות קביעת יעדי גיוס
שנתיים של המשרתים בשירות הצבאי ובשירות הלאומי–אזרחי מקרב כלל הציבור החרדי בשנתוני הגיוס
הרלוונטיים.
(, קבע כי יעדי הגיוס ייקבעו בהחלטות2014 במרס19) לחוק, מיום י"ז באדר ב' התשע"ד19 תיקון
(( שבה 2017 ביוני30) שנים )עד יום ו' בתמוז התשע"ז3 ממשלה וכי תיקבע תקופת הסתגלות של
אי־עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה לא תגרור סנקציה. לאחר שלוש השנים האמורות תחל תקופת
הקבע שבה אי־עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה תצמצם את סמכותו של שר הביטחון והוא יוכל
תלמידי ישיבה 1,800 ומעלה, למעט21 בלבד, ועל בני21 לדחות את שירותם של בני המגזר החרדי עד לגיל
"מתמידים", תחול חובת גיוס.
( דבק באותו העיקרון – קביעת יעדי גיוס2015 בנובמבר30) לחוק מיום י"ח בכסלו התשע"ו21 תיקון
30) שנים )עד יום ח' בתמוז התש"ף3לבני המגזר החרדי. התיקון קבע כי תקופת ההסתגלות תוארך ב־
3 (( ותיקרא "תקופת ההסתגלות הראשונה" וכן כי תיקבע "תקופת הסתגלות שנייה" למשך2020 ביוני
(( שבה אי־עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה תצמצם 2023 ביוני30) שנים )עד יום י"א בתמוז התשפ"ג
בלבד. לאחר 21 את סמכותו של שר הביטחון והוא יוכל לדחות את שירותם של בני המגזר החרדי עד לגיל
גיל זה יהיה שר הביטחון רשאי לדחות את גיוסם של שאר דחויי השירות מקרב בני הציבור החרדי "בשים
לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה".
התנועה למען איכות השלטון1877/14 ( נפסק בבג"ץ2017 בספטמבר12) ביום כ"א באלול התשע"ז
1'( )להלן – פסק דין התנועה למען איכות השלטון(, כי פרק ג12.9.2017 בישראל נ' הכנסת )ניתן ביום
( הוא יבוטל. 2018 בספטמבר12) לחוק אינו חוקתי וביום ג' בתשרי התשע"ט21 כנוסחו בעקבות תיקון
אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכות היסוד לשוויון ובשל אי־ עמידתו של ההסדר 1'פסק הדין קבע כי פרק ג
אינו עומד ב"מבחן 1'הקיים בתנאי פסקת ההגבלה בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך נקבע כי פרק ג
הרציונלי התיאורטי" של התאמת האמצעי שנוקטים אותו לתכלית החוק, בין השאר, בשל העדרה של
תקופת קבע ועמימות לגבי הדין החל לאחר תום תקופת ההסתגלות השנייה, העדר אמצעים בעלי השפעה
ממשית בתקופות ההסתגלות, עמימות לגבי שיקול הדעת הנתון לשר הביטחון בתקופת ההסתגלות
, דחיית השירות "האוטומטית" עד לגיל 21 השנייה בנוגע לדחיית שירותם של תלמידי הישיבות מעל לגיל
22
באין עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, הותרת שיקול הדעת הרחב בידי הממשלה ושר הביטחון21
בנוגע לדחיית שירות או מתן פטור לתלמידי הישיבות, וכן הותרת שיקול דעת רחב בעניין קביעת יעדי
הגיוס על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון.
נוסף על כך, קבע פסק הדין כי גם "במבחן הרציונלי המעשי" לא הוכח כי האמצעי תואם את תכלית
החוק, בשים לב לכך שיעדי הגיוס בפועל לא הושגו, כי הפער בין הגיוס בפועל לבין יעדי הגיוס הלך וגדל
ואף נראה כי אחוזי הגיוס קטנו ביחס לגידולה של האוכלוסייה החרדית באוכלוסייה הכללית. לנוכח כל
.21 לחוק כנוסחו בתיקון1'זאת, כאמור, פסל בג"ץ את פרק ג
בעקבות פסיקת בג"ץ הקים שר הביטחון ועדה מקצועית בראשות היועץ המשפטי למערכת הביטחון
ובהשתתפות ראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל, הפרקליט הצבאי הראשי, הרב הצבאי הראשי
וראש האגף הביטחוני–חברתי במשרד הביטחון )להלן – הוועדה(. תפקיד הוועדה היה לגבש הסדר
בר־קיימה, שיעלה בקנה אחד עם צורכי הצבא כצבא־עם ממלכתי ועם פסיקת בית המשפט העליון אשר
, ויזכה להסכמה הרחבה הנדרשת, לשם עיגונו בחקיקה. הוועדה נפגשה עם גורמי צבא, 1'ביטלה את פרק ג
גורמים ממשלתיים, רבנים ואנשי ציבור נוספים.
הוועדה סברה כי השוויון בגיוס לצה"ל הוא ערך עליון והוא חיוני לשמירה על צה"ל וחיזוקו כצבא־עם
ממלכתי הממלא את ייעודו – הגנה על מדינת ישראל והבטחת קיומה. הוועדה הכירה בחשיבותם של
לימוד ולומדי התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל. בד בבד, סברה הוועדה כי יש לנקוט צעדים
משמעותיים ואקטיביים לצמצום אי־השוויון בשירות ולהעלאת שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור
החרדי, תוך הבנה מעשית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה באופן מלא בשנים הקרובות לשיעור
הגיוס במגזר הכללי.
כדי לאפשר לתהליכים המתרחשים בעניין זה במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל, המליצה הוועדה
לקבוע יעדי גיוס ארוכי טווח וליצור תהליך שישקף עלייה מדורגת בשיעור הגיוס במגזר החרדי לטווח
הארוך. עם זאת, ברור כי פוטנציאל הגידול במספר המשרתים מקרב בני הציבור החרדי ילך ויפחת ככל
שמספר המשרתים מקרבם יעלה. על כן, המליצה הוועדה להתבסס על שיעורי הגיוס הקיימים כנקודת
חרדים שהתגייסו 3,000– משרתים )על בסיס של כ3,100 מוצא, וקביעת שיעור גיוס התחלתי לצה"ל של
משרתים )על בסיס 600 ( ושיעור השתלבות התחלתי בשירות הלאומי–אזרחי של2017 לצה"ל בשנת הגיוס
(.2017 חרדים שהשתלבו בשירות הלאומי–אזרחי בשנת הגיוס530-של כ
כמו כן הוצע כי בסופה של כל שנה תיבחן השגת יעדי הגיוס. עם זאת, כדי לאפשר היערכות של המדינה
ליישום המלצות הוועדה וכן לאפשר השפעה ראשונית של הצעדים המומלצים שייעודם הגברת שיעור
הגיוס, הומלץ כי לא יהיו השלכות בפועל לאי־השגת יעדי הגיוס במהלך השנתיים הראשונות לתחולת
מיעד הגיוס השנתי יביא 95%–ההסדר המוצע. החל מהשנה השלישית, שיעור גיוס בפועל הנופל מ
לצמצום בהיקף התמיכה הכוללת בישיבות )למעט ישיבות שבהן קיימים שיעורי גיוס מעל לרף מסוים
שייקבע בחוק(. יעדי הגיוס השנתיים וכן ההשלכות הכלכליות בשל אי־עמידה בהם ייקבעו בחוק, וככל
שלא יושגו יעדי הגיוס במשך כמה שנים רצופות השפעת ההשלכות האמורות תגבר.
לפחות מיעדי הגיוס השנתיים במשך שלוש שנים רצופות85% אם לא יושג שיעור גיוס בהיקף של
)להוציא השנתיים הראשונות מתחילת התיקון המוצע, שבהן כאמור לא יינקטו צעדים בשל אי־עמידה
23
. חודשים12 ביעדי הגיוס(, יפקע התיקון לחוק לאחר
עוד סברה הוועדה כי יש להסדיר תגמולים לכלל המשרתים שירות מלא, שיבטאו הכרה בתרומתם של
המשרתים להגנת המדינה ולהבטחת קיומה. לדוגמה, העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא,
והוקרה ותגמול בדמות מימון מלא מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי,
יהוו נקיטת עמדה להוקרת המשרתים בצה"ל, לחיזוקו כצבא־עם ממלכתי ולצמצום אי־השוויון. בד בבד,
המליצה הוועדה לשקול הרחבה של הפעולות כלפי מי שמפר את חובת השירות בלא שקיבל דחיית שירות
או פטור ונעדר מן השירות שלא כדין, וזאת באופן כללי ולאו דווקא במגזר החרדי. בעניין זה הומלץ
לשקול צעדים מינהליים כגון שלילת הטבות שהמדינה מעניקה. בנושא זה נדרשת עבודה בין–משרדית
לגיבוש צעדים מתאימים.
לבסוף, נתוני הגיוס לשירות הלאומי–אזרחי היו רחוקים מאוד מהיעדים שהוצבו במסגרת ההסדרים
הקודמים בחוק. הטעמים לכך כפי שהוצג לוועדה, הם, בין השאר, קביעה בחוק של גיל מינימלי לצורך
ההצטרפות לשירות הלאומי–אזרחי והעדר תמריץ כלכלי ביחס ללומדים בישיבות. לפיכך סברה הוועדה
כי קיימת חשיבות רבה ליצירת מסלולי שירות לאומי–אזרחי אטרקטיביים בעבור האוכלוסייה החרדית,
לפיקוח ובקרה על מסלולי השירות וכן ליצירת תמריצים להשתלבות בהם. כמו כן, הומלץ להקדים את
כיום(. בצד מסלולי 21 )במקום גיל20 גיל ההצטרפות לשירות לאומי–אזרחי בעבור נשואים בלבד לגיל
השירות הלאומי–אזרחי הומלץ לשמר את הבכורה לשירות הצבאי מבחינת גיל המתגייסים, תשלומים
ותמריצים אחרים למתגייסים.
)להלן – הצעת20–המלצות הוועדה תורגמו להצעת חוק ממשלתית, שהונחה על שולחן הכנסת ה
החוק הקודמת(. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה, והועברה לטיפול ועדה מיוחדת שהכנסת הקימה לעניין
זה. ואולם עוד בטרם הסתיים הדיון בוועדה המיוחדת לקראת אישור הצעת החוק בקריאה שנייה
התפזרו, לאחר שלא צלחה מלאכת הרכבת 22– והכנסת ה21–. הכנסת ה20–ושלישית, התפזרה הכנסת ה
לא הובאה ההצעה לאישור 23–הממשלה, וממילא לא התחדשו הליכי חקיקת החוק. גם בכנסת ה
הממשלה והכנסת, שעסקו בעיקר בטיפול במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי שנלווה אליה, עד להחלטה על
.2020 פירוק הממשלה ופיזור הכנסת בסוף חודש דצמבר
)תהליך2018 במקביל, במהלך איסוף הנתונים בעניין מספר המתגייסים החרדים ביחס לשנת הגיוס
(, התעורר חשש בצה"ל כי נפלה טעות בדיווח על אודות מספר 2019 שהתבצע בין החודשים אפריל–יוני
. בעקבות כך, נערכה בחינה חוזרת ומעמיקה של הנתונים. 2017 המתגייסים החרדים ביחס לשנת הגיוס
( על הקמת צוות בדיקה 2019 בדצמבר4) בעקבות הממצאים, הורה הרמטכ"ל ביום ו' בכסלו התש"ף
לבחינת אופן איסוף הנתונים של גיוס חרדים לצה"ל. בראש הצוות עמד האלוף במיל' רוני נומה )להלן –
פורסמו מסקנות צוות נומה.2020 צוות נומה(. בחודש פברואר
אינו תואם את2018 עד2014 צוות נומה קבע, בין השאר, כי מספר המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים
נערכה על ידי הגורמים המקצועיים 2017 ו־2016 יעדי הגיוס. כמו כן נקבע כי ספירת הנתונים לגבי השנים
בצה"ל בפרשנות מרחיבה, שחרגה מהוראות החוק. נוסף על כך נמצאו תקלות בספירה בשנים אלה.
, כפי שנקבעו לאחר בדיקה2017– ו2016 בדוח הצוות מופיעים נתוני גיוס החרדים לצה"ל בשנות הגיוס
עמד על 2016 חוזרת של הנתונים. נמצא, כי מספר המתגייסים החרדים, על פי הגדרת החוק, לשנת הגיוס
24
. יודגש, כי צוות נומה הסתייג גם1,374 עמד על2017 ומספר המתגייסים כאמור לשנת הגיוס1,906
מנתונים אלה כפי שנקבעו בבדיקה החוזרת, וקבע שורה של ליקויים הנובעים הן מהגדרות החוק והן
מאופן ניתוח הנתונים.
נוסף על כך, צוות נומה ציין בדוח כי במסגרת הבדיקה עלתה סוגיית גיל הפטור ומידת השפעתו על
היקפי הגיוס ועל שילוב בני המגזר החרדי בשוק התעסוקה, בשל כך שמדובר בסוגיה מהותית בגיבוש
ההסדר. הצוות המליץ להוריד באופן הדרגתי את גיל הפטור כך שישרת את האסטרטגיה הלאומית
שתסוכם.
(, שלח שר הביטחון לממשלה2020 ביוני9) , ביום י"ז בסיוון התש"ף35-לאחר הקמת הממשלה ה
ובמחצית 2018 ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, דיווח בדבר מספר המתגייסים החרדים בשנת הגיוס
. דיווחים אלה נשלחו בעקבות דיווח שערך צה"ל בדבר מספר המתגייסים 2019 הראשונה של שנת הגיוס
בתקופות האמורות, לאחר שבוצעה בדיקה נוספת של הנתונים בעקבות דוח צוות נומה, אך בהבהרה כי
מדובר בדיווח היסודי ביותר שניתן להכין במצב הדברים הקיים, בטרם הושלמה עבודת המטה ליישום
המלצות צוות נומה. על פי הדיווח האמור, שהוא כאמור הנתון המדויק ביותר שניתן להעמיד בשלב זה,
התגייסו 2019 מתגייסים חרדים, ובמחצית הראשונה של שנת הגיוס1,788 ,2018 התגייסו בשנת הגיוס
מתגייסים חרדים. בהמשך, ועל בסיס אותם כללי דיווח, נשלח בשם שר הביטחון ביום ו' בטבת 983
. המספר עמד על2019 (, דיווח בדבר מספר המתגייסים החרדים בשנת הגיוס2020 בדצמבר21) התשפ"א
.1,222
( פורסם תזכיר חוק להערות הציבור, בנוסח דומה בעיקרו2021 באוגוסט12) ביום ד' באלול התשפ"א
ועברה בקריאה ראשונה.2018 להצעת החוק הקודמת שהוגשה לכנסת בשנת
1'בתזכיר האמור, שהוביל להצעת החוק הנוכחית, בסעיף מטרת החוק, חודד כי מטרתו של פרק ג
המוצע היא לצמצם את אי־השוויון בגיוס לשירות סדיר לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי
בשירות לאומי–אזרחי, ולצד זאת לקדם את השתלבותם של חרדים בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק
המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. באופן זה ניתן דגש כבר בסעיף המטרה של החוק,
ובהמשך בסעיפיו השונים כפי שיפורט להלן, לחשיבות שבהשתלבותם של חרדים במשק ובשוק
התעסוקה, תכלית העומדת לצד תכלית צמצום אי־השוויון בגיוס לשירות סדיר.
לעניין זה, ראוי להפנות לדבריו של השופט עמית, בפסק דין התנועה למען איכות השלטון, בהתייחסו
בנוסחו הקיים:1'לפרק ג
"שתי התכליות העיקריות של החוק הן צמצום הפערים בשוויון בנטל והשתלבות בשוק העבודה. בין
שתי התכליות יש יחסי גומלין, והאחת מקרינה על השניה, אך אין האחת נגררת לשניה, וכל אחת מהן
עומדת איתן על רגליה שלה. אכן, ההנחה היא כי שירות בצה"ל או שירות לאומי יסייעו לצעיר החרדי
להשתלב בשוק העבודה. אך הדרך להשתלבות החרדים בשוק העבודה אינה עוברת בהכרח דרך צה"ל.
ניתן להשיג את המטרה של הגדלת מספר החרדים המתגייסים בדרך ההפוכה – דרך שילוב מוגבר של
חרדים בשוק העבודה, מתוך הנחה כי השינוי בחברה החרדית יחלחל כלפי מטה, ויעלה בסופו של דבר גם
את שיעור המתגייסים.
לא יכולה להיות מחלוקת כי הפטור לתלמידי ישיבה מגיוס לצה"ל פוגעת בזכות לשוויון, זכות חשובה
25
הנגזרת ישירות מכבוד האדם. שנינו ולמדנו כי ככל שהזכות הנפגעת חשובה יותר, וככל שמידת הפגיעה
62 'בזכות קשה יותר, יש להצביע על אינטרס ציבורי משמעותי שיצדיק את הפגיעה )עניין רסלר, עמ
והאסמכתאות שם(.
לטעמי, הדרך בה ניתן למחול על הפגיעה הקשה בעקרון השוויון, היא אם נעמיד את ההשתלבות של
חרדים בשוק העבודה האזרחי על ראש שמחתנו כתכלית כלכלית–חברתית שיש ליתן לה משקל עודף.
המרכז 2605/05 תכלית כלכלית יכולה להיחשב כתכלית ראויה המצדיקה פגיעה בזכויות אדם )בג"ץ
((, ובפרט כאשר עוסקים אנו 19.11.2009) 622 ,545 (2)האקדמי למשפט ולעסקים נ' שר האוצר, פ"ד סג
בעתידו ובחוסנו של המשק הישראלי. השתלבות חרדים בשוק העבודה מגשימה גם מטרה חברתית
מהותית וצורך חברתי דוחק, אינטרסים שיש בהם כדי להצדיק את הפגיעה בשוויון )למטרה חברתית
מהותית ולצורך חברתי ככאלו שיכולים להצדיק פגיעה בכבוד האדם ראו דברי הנשיא ברק בבג"ץ
((."2006) 700–698 ,619 (1) התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל, פ"ד סא6427/02
דבריו של השופט עמית בפסק הדין האמור נותרו כדעת יחיד. ואולם בשנים שחלפו מאז מתן פסק
הדין, התחדדה התכלית הכלכלית כפי שיתואר להלן, והצעת החוק מבקשת לשלב בין שתי התכליות
ולהציב נקודת איזון חדשה.
, על פי הנתונים שהתקבלו לפני משבר48%–נכון להיום, שיעור התעסוקה של גברים חרדים )כ
76%– בקרב גברים יהודים שאינם חרדים ו87.7% :הקורונה( נמוך משמעותית ביחס לקבוצות אחרות
בקרב גברים ערבים. בשנים האחרונות שיעורי התעסוקה אינם עולים, וזאת בניגוד לשנים קודמות.
האוכלוסייה החרדית תהווה שליש מכלל האוכלוסייה 2065 נתונים נוספים מצביעים על כך שבשנת
בישראל וכך גם יהיה חלקם בכוח העבודה. שילוב נתונים אלה מראה כי סוגיית אי־השתלבותם בתעסוקה
של הגברים החרדים היא אחד האתגרים המקרו־כלכליים המשמעותיים ביותר שאיתם מתמודדת מדינת
ישראל.
לחוק שירות1'אחד החסמים להשתלבות הגברים החרדים בשוק התעסוקה היא ההוראה בפרק ג
ביטחון, המונעת מגברים חרדים להשתלב בתעסוקה כתנאי לדחיית שירותם, וזאת עד הגיעם לגיל קבלת
הפטור. בשל הוראה זו, הגברים החרדים נכנסים לשוק התעסוקה בגיל מאוחר יותר. הואיל ומרבית
הגברים החרדים בשכבות גיל אלה הם נשואים ואבות לילדים – הצורך בהכנסה מיידית מהווה גורם
מעכב ברכישת השכלה מקצועית, דבר המשפיע בטווח הארוך על יכולת ההשתכרות. כתוצאה מכך קיים
לבין גבר חרדי באותו גיל, והפער הולך וגדל 24 בשכר בין גבר יהודי שאינו חרדי בגיל30%-פער של כ
לאורך השנים.
בעבר נמצא כי הורדת גיל הפטור מגיוס משפיעה על העלאת שיעורי התעסוקה ואיכות התעסוקה של
הגבר החרדי. על פי מחקר של בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה, אשר בחן את ההסדר הקרוי
22 לכלל הגברים החרדים מגיל2014 "ריקון הבריכה" )הסדר חד־פעמי בחוק שירות ביטחון שאפשר בשנת
10%–פטור משירות ביטחון וכתוצאה מכך אפשר להם להשתלב בתעסוקה(, הסדר זה הביא לגידול של כ
בהשתלבות חרדים בגילים הרלוונטיים בשוק התעסוקה, והגדיל את השכר השנתי )ברוטו( שלהם בכ–
.20%
:בתזכיר החוק בוצעו כמה שינויים נוספים ביחס להצעת החוק הקודמת
26
ראשית, עודכנו יעדי הגיוס של בני הציבור החרדי בהתייחס לנתונים המעודכנים בדבר מספר החרדים
המתגייסים בשנים האחרונות, כפי שעלה מדוח צוות נומה ומבדיקות הנתונים הנוספות שנערכו לאחר
.2019 פרסום המלצותיו. נקודת הפתיחה נקבעה על בסיס נתוני הגיוס של שנת
שנית, לוחות הזמנים שהוצעו בהצעת החוק הקודמת הותאמו למועד הגשת הצעת חוק זו, בשמירת
המתווה של עלייה מדורגת ביעדי הגיוס, במהלך חמש עשרה השנים הראשונות שלאחר תחילת התיקון
לחוק )במקום עשר שנים בהצעת החוק הקודמת(. בעשר השנים שלאחר מכן ייקבע הגידול ביעדי הגיוס
כשיעור הגידול של האוכלוסייה החרדית, בתוספת אחוז אחד. לאחר עשרים וחמש שנים מיום התחילה
ייקבעו יעדי הגיוס לפי שיעור הגידול של האוכלוסייה החרדית בלא תוספת האחוז כאמור.
כפי שנכתב בהצעת החוק הקודמת, גם בתזכיר החוק הנוכחי הוצע לקבוע בחוק השלכות כלכליות
בהעדר עמידה ביעדי הגיוס ואת ביטול המתווה כולו בהעדר עמידה ביעדי הגיוס לאורך זמן.
בעקבות הערות משרדי הממשלה והציבור לתזכיר החוק, תוקן הנוסח לעניין גיל הפטור משירות סדיר
, ואולם בשלוש השנים הראשונות החל מיום 23 לאחר דחיית השירות. מוצע כי גיל הפטור יעמוד על
למשך שנה. 22 למשך שנתיים, ולאחר מכן21 תחילתו של החוק תחול הוראת שעה ולפיה גיל הפטור יהיה
הוראת השעה נדרשת, בין השאר, כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שאליו נקלעה מדינת ישראל, יחד עם
העולם כולו, בעקבות מגיפת הקורונה. בשל החשיבות שבהתאוששות שוק התעסוקה מוצע לאפשר את
שילובם של חרדים בתעסוקה באופן מיידי, שיסייע הן למשק והן לכלל הציבור החרדי שהמשבר האמור
לא פסח עליו.
נוסף על כך, וממועד כניסת החוק המוצע לתוקף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר למיועד לשירות
, באחת משתי חלופות: שירות סדיר בצה"ל למשך שלושה 21 ביטחון )להלן – מלש"ב( חרדי, החל מגיל
חודשים במסלול ייעודי שבין מטרותיו הכשרה לשירות במערך המילואים, או שירות סדיר בצה"ל למשך
שלושה שבועות, במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה לשם שירות במערך המילואים,
לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בחוק המוצע. מטרת מסלולים אלה היא לאפשר
ולא ביצעו שירות סדיר מלא בצה"ל או שירות לאומי–אזרחי, לבצע 21 לצעירים חרדים שהגיעו לגיל
הכשרה קצרה שתאפשר את הצטרפותם למערך המילואים של צה"ל וגם תסייע באפשרותם להיקלט
בשוק העבודה. גם במובן זה, מטרת הממשלה היא כי שתי התכליות העומדות בבסיס החוק המוצע
ישלימו זו את זו: ההשתלבות המהירה המוצעת בשוק התעסוקה מותנית בהכשרה אשר תאפשר את
שירותם של המשתתפים בה במילואים, בתפקידים בתחום החירום וההצלה, למשך שנים רבות.
,20 כמו כן, מוצע לאפשר למלש"בים חרדים לשרת שירות לאומי–אזרחי חלף השירות הצבאי, מגיל
. מדובר בהורדה נוספת של גיל ההשתלבות בשירות הלאומי–אזרחי, מעבר להורדה 19 ולנשואים מגיל
שסוכמה במסגרת הצעת החוק הקודמת, במטרה לעודד את שירותם של החרדים ואת שילובם המיטבי
בשירות הלאומי–אזרחי ובהמשך גם בשוק התעסוקה. ועוד, מוצע לקבוע הוראת שעה ולפיה במשך שלוש
כמפורט לעיל, יתאפשר גם 22– ו21 שנים מיום תחילתו של החוק המוצע, שבהן יעמוד גיל הפטור על
.19 לחרדים שאינם נשואים לשרת שירות לאומי–אזרחי, כבר מגיל
במטרה להסיר חסמים להצטרפות לשירות הלאומי–אזרחי, מוצע לקבוע כי מיועד לשירות ביטחון
שיבקש לבצע שירות לאומי–אזרחי, יוכל לפנות בעניין זה לצה"ל או לרשות לשירות אזרחי, והיא תפנה
27
את בקשתו לאישור הפוקד. הסדרים בעניין טיפול בבקשות לביצוע שירות לאומי–אזרחי שיוגשו לרשות
לשירות אזרחי, ייקבעו בהסכמה בין צה"ל ובין הרשות. כמו כן מוצע כי בקשת מלש"ב חרדי להצטרף
לשירות לאומי–אזרחי לא תמנע ממנו לשוב להסדר דחיית השירות במקרה שבו הבקשה תידחה או
במקרה שבו יפסיק את שירותו בשירות הלאומי–אזרחי לפני תום התקופה המיועדת לשירות האמור.
כמו כן, מוצע לקבוע כי צעירים חרדים שקיבלו פטור משירות צבאי ויבקשו לעשות כן, יוכלו לשרת
שירות לאומי–אזרחי בלי שיידרשו להליכים נוספים מול צה"ל, וההסדרים לעניין זה ייקבעו בחוק שירות
)להלן – חוק שירות לאומי–אזרחי(.2014–לאומי–אזרחי, התשע"ד
יצוין כי יעדי הגיוס לא תוקנו חרף הורדת גיל הפטור, לאור הצעדים המשלימים: הקדמת האפשרות
ליציאה לשירות לאומי–אזרחי ופתיחת מסלול שירות סדיר מקוצר המכוון להכשרה למערך המילואים.
צפוי כי יעדים אלה, לצד שיפור מסלולי השירות הייעודיים בצה"ל והשירות הלאומי–אזרחי, יביאו
להצטרפותם לשירות של צעירים חרדים נוספים ויאפשרו עמידה ביעדי הגיוס.
, וכעת היא מתפרסמת60 ', התשפ"ב, עמ1454 'הצעת חוק זו פורסמה בהצעות חוק הממשלה מס
בשנית.
לחוק כנוסחו הקיים בחוק שירות1'כאמור בדברי ההסבר לחלק הכללי, בשל ביטולו של פרק ג2 סעיף
שכותרתו "שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים", 1'ביטחון, מוצע לקבוע מחדש את פרק ג
ובמסגרתו לקבוע הסדרים אשר ייתנו פתרון לקשיים שהעמיד ההסדר הקודם, ויביאו לקידום תכלית
צמצום הפגיעה בשוויון על ידי שילוב הדרגתי של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות
סדיר ובשירות הלאומי–אזרחי. כמו כן, הפרק המוצע נועד לקבוע הוראות שיהיה בהן כדי להקל ולהאיץ
את שילוב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשוק התעסוקה. בהתאם לכך, במסגרת פרק
המוצע, מוצע לקבוע את סימן א' שכותרתו "מטרה והגדרות", את סימן ב' שכותרתו "דחיית שירות 1'ג
ושילוב בשירות סדיר ובשירות לאומי–אזרחי", את סימן ג' שכותרתו "יעדי הגיוס והשלכות בשל
אי־עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל", את סימן ד' שכותרתו "שילוב בתעסוקה" ואת סימן ה' שעניינו
הוראות כלליות.
ב המוצע26 לסעיף
המוצע, המצהיר כי תכליתו של הפרק הוא לצמצם את אי־השוויון1'מוצע לקבוע סעיף מטרה לפרק ג
בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי–אזרחי, ולקדם את
השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.
המלצות הוועדה שעל בסיסן נוסחה הצעת החוק כללו שלוש תכליות אלה. הצבתן של התכליות האמורות
כשוות מעמד בסעיף המטרה, משקפת את בחירת המדיניות של הממשלה החדשה לראות בשירות
הלאומי–אזרחי תחליף ראוי לשירות סדיר, וכן להעלות את משקלה של התכלית התעסוקתית ולהציבה
כמקבילה לתכלית השוויון, בהינתן חשיבותה, כאמור לעיל.
ג המוצע26 לסעיף
המוצע. בין השאר, מוצע לקבוע את1'מוצע לקבוע הגדרות למונחים המשמשים בהוראות פרק ג
הגדרת המונח "ישיבה" כישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים המופעלים על ידי עמותה או
יא המוצע. יודגש כי 26 חברה לתועלת הציבור והכלולים ברשימת הישיבות שגיבש שר הביטחון לפי סעיף
28
התנאי המתייחס לתאגיד שהישיבה מופעלת על ידו הוא חדש ומטרתו להבטיח כי ישיבה שתלמידיה
מקבלים צווי דחיית שירות תפעל במסגרת תאגידית שמטרותיה ופעולותיה הן בהתאם לדין, למטרות
ידועות ותחת מינהל תקין, וכן ליצור התאמה בין התנאים להכרה בישיבה מכוח חוק שירות ביטחון ובין
א לחוק יסודות התקציב, 3 האופן שבו נבחנת זכאותה של ישיבה לתמיכה ממשרד החינוך לפי סעיף
.1985–התשמ"ה
.ד המוצע26 עוד מוצע להגדיר "צו דחיית שירות" כצו שניתן לפי סעיף
:כמו כן מוצע להגדיר את המונח "הכשרה תעסוקתית מיועדת", כאחת משלוש חלופות
( הכשרה שאישר שר הכלכלה והתעשייה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי1)
;ישיבה, לרבות פעילות הכוונה מקצועית
שנות לימוד או להשלמת תעודת בגרות, או מכינה ללימודים12–( לימודים להשלמת השכלה ל2)
אקדמיים, שאישרם שר החינוך, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה והתעשייה על פי אמות מידה
שקבע בשים לב לצורכי הצבא;
, הדרושים1958–( לימודים לקראת תואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח3)
לצורך עיסוק במקצוע שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בצו, לאחר שהשתכנע כי קיים מחסור במשק
בעובדים באותו מקצוע.
. המוצע מוגדרים במסגרת הסימנים שבהם נעשה בהם שימוש1'מונחים נוספים המשמשים בפרק ג
ד המוצע26 לסעיף
מוצע להסמיך את שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, לדחות, בצו, את
מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם ראה לנכון לתת צו כאמור בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות
ה 26 הסדירים בצבא ההגנה לישראל, ואם התקיימו לגבי מבקש דחיית השירות תנאים כמפורט בסעיף
המוצע.
ה המוצע26 לסעיף
התנאים שעל מבקש דחיית השירות לעמוד בהם נוגעים להיקף שעות הלימודים בישיבה שבה הוא
לומד; להעדר עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; לקיום חובותיו לפי חוק שירות ביטחון לעניין התייצבות
לפני הפוקד לצורך רישום ובדיקה רפואית; לחובתו לצירוף תצהיר בכתב על התקיימות התנאים לפי סעיף
זה; ולחובת צירוף תצהיר מאת בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת
הציבור המפעילה את הישיבה שבה הוא לומד, המאשר את לימודיו בהיקף השעות הנדרש כאמור
ומתחייב להודיע לפוקד אם יחדל להתקיים האמור במבקש.
לעניין התנאי של העדר עיסוק נוסף על הלימודים בישיבה, במטרה לקדם את תכלית שילובם של
תלמידי הישיבות בשוק התעסוקה, מוצע להחריג שני מצבים: מוצע כי המיועד לשירות ביטחון יוכל
לעבור הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה המוצעת, וכי היקף השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה
כאמור, יופחתו מהיקף שעות הלימודים הנדרש בישיבה כתנאי לקבלת צו דחיית שירות, ובלבד שלא
22 שעות בשבוע. כמו כן, מוצע לקבוע כי מיועד לשירות ביטחון שהוא נשוי ומלאו לו20יופחתו יותר מ־
שנים, יהיה רשאי לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות
הלימודים בישיבה.
29
מוצע להסמיך את שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לקבוע תנאים מוקדמים
נוספים שעל מבקש דחיית השירות לעמוד בהם.
ו המוצע26 לסעיף
מוצע לקבוע כי צו דחיית שירות יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה. כמו כן מוצע כי שר הביטחון יהיה
רשאי לחזור ולתת צו דחיית שירות כאמור, מדי שנה בשנה, עד הגיעו של המבקש לגיל הפטור כהגדרתו
י המוצע. תלמיד ישיבה אשר יחזור ויבקש צו דחיית שירות כאמור, יצרף לכל בקשה תצהירים 26 בסעיף
ה המוצע.26 והתחייבות לפי סעיף
לחוק העוסקות בביטול צו לפטור משירות או לדחיית38 למען הסר ספק, יובהר כי הוראות סעיף
בנוסחו המוצע.1'שירות, לרבות הוראות סעיף קטן )ד( לאותו סעיף, יחולו על צווים לפי פרק ג
ז המוצע26 לסעיף
מוצע להבהיר כי אם פקע תוקפו של צו דחיית השירות שניתן לתלמיד ישיבה, בלי שניתן לו צו דחיית
שירות לתקופה נוספת, או אם בוטל צו דחיית השירות שניתן לו, הוא חייב להתייצב לפני הפוקד, ויחולו
לחוק.13 בעניינו הוראות סעיף
ח המוצע26 לסעיף
מוצע לקבוע כי פוקד רשאי לאשר את שירותו של מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי
, בשירות לאומי–אזרחי. 19 , ואם הוא נשוי – לאחר שהגיע לגיל20 ד המוצע, לאחר שהגיע לגיל26 סעיף
מסלול השירות הלאומי–אזרחי נועד לאפשר שילוב תלמידי ישיבות בשירות חלופי, בניסיון ליצור ולקדם
ערוצים נוספים לשירות שיצמצמו את פערי השוויון בנשיאה בנטל. מסלול זה משרת גם את תכלית קידום
השילוב בשוק התעסוקה, בכך שהוא מכשיר את הפרט ומעניק לו ניסיון תעסוקתי.
,אישור כאמור יכול שיהיה ביוזמת הפוקד, לפי בקשת המיועד או לפי פניית הרשות לשירות אזרחי
ובלבד שהמיועד לשירות ביטחון הסכים לשרת בשירות לאומי–אזרחי. לפני מתן אישור כאמור יבחן
הפוקד את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר. יובהר כי הסדרים בעניין
טיפול בבקשות לביצוע שירות לאומי–אזרחי שיוגשו לרשות לשירות אזרחי, ייקבעו בהסכמה בין צה"ל
ובין הרשות.
הסכמתו של מיועד לשירות ביטחון לשרת בשירות לאומי–אזרחי, כדי לגרוע-עוד יובהר כי אין באי
המוצע.1'מתוקף צו דחיית השירות שיש בידו או כדי לשלול ממנו חלופה אחרת שהוא זכאי לה לפי פרק ג
ניתן אישור הפוקד כאמור, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של המיועד
לשירות ביטחון, לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי, בהתאם לתנאי חוק שירות לאומי–אזרחי.
נוסף על כך, מוצע כי בשלוש השנים שממועד כניסת החוק המוצע לתוקף, שלגביהן נקבע בהוראת שעה
בשנה השלישית, ירד בהתאמה הגיל שממנו ניתן 22– למשך שנתיים ו21 כי גיל הפטור מחובת שירות יהיה
שנים, בלא תלות 19 לאשר את שירותו של מיועד לשירות ביטחון בשירות לאומי–אזרחי והוא יעמוד על
בהיות המלש"ב נשוי או רווק.
עוד מוצע לקבוע כי מיועד לשירות ביטחון שהשלים את שירותו הלאומי–אזרחי וקיבל אישור על
השלמת השירות לפי חוק שירות לאומי–אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון משירות סדיר. אם הופסק
השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות חוק שירות לאומי–אזרחי, ולא ניתן לו
30
,אישור על השלמת שירות כאמור, יראו את תקופת שירותו כתקופת דחיית שירות מכוח צו דחיית שירות
אשר פקע ביום הפסקת שירותו בשירות הלאומי–אזרחי. המיועד לשירות ביטחון יוכל לחזור למעמדו
ד וכן פתוחה לפניו האפשרות לבחור בגיוס לצה"ל.26 כדחוי שירות, על פי הוראות סעיף
ט המוצע26 לסעיף
שנים, לבצע שירות21 מוצע לאפשר למיועד לשירות ביטחון חרדי, שקיבל צו דחיית שירות ושמלאו לו
סדיר מקוצר בצה"ל באחת משתי חלופות: שירות סדיר של שלושה חודשים במסלול ייעודי שבין מטרותיו
הכשרה לשירות במערך המילואים, או שירות סדיר של שלושה שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה
לתפקידי חירום והצלה לשם שירות במערך המילואים, ונוסף על כך השתתפות בהכשרה תעסוקתית
מיועדת כהגדרתה בחוק המוצע. זאת, מתוך מטרה לשלבו במערך המילואים לצד הכוונתו לתעסוקה.
כמו כן מוצע לקבוע כי מיועד לשירות ביטחון כאמור המבצע הכשרה תעסוקתית מיועדת בהתאם
להוראות סעיף זה )כלומר – לצד שירות סדיר של שלושה שבועות במסלול הייעודי שמטרתו הכשרה
לתפקידי חירום והצלה לשם שירות במערך המילואים, שיכול להתבצע לפני ההכשרה התעסוקתית
כאמור, או לאחריה בכפוף להצהרת המיועד לשירות ביטחון על כוונתו לשרת כאמור(, והיקף ההכשרה
שעות שבועיות, יידחה שירותו במהלך תקופת ההכשרה האמורה, והוא לא 30 התעסוקתית עולה על
(, במהלך אותה 1)ה26 יידרש לעמוד בתנאי של היקף שעות הלימודים הנדרש בישיבה לפי הוראות סעיף
תקופה.
מיועד לשירות ביטחון שיבצע שירות סדיר מקוצר באחד המסלולים האמורים, ייחשב כמי שמילא את
חובת שירותו הסדיר ויהיה פטור משירות סדיר נוסף.
י המוצע26 לסעיף
מוצע כי מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה מזמן לזמן והגיע לגיל הפטור יקבל מאת שר הביטחון
יט המוצע לעניין שילובו בתעסוקה.26 פטור מחובת שירות סדיר ויחולו עליו הוראות סעיף
, ואולם בשלוש השנים הראשונות החל מיום תחילתו23 כמו כן, מוצע לקבוע כי גיל הפטור יעמוד על
22 למשך שנתיים, ולאחר מכן גיל הפטור יהיה21 של החוק תחול הוראת שעה ולפיה גיל הפטור יהיה
למשך שנה. הוראה זו נדרשת לעניין מי שיצטרף לאוכלוסייה שלגביה חל ההסדר בשנה השלישית לתחילת
בשנה השלישית לתחילת החוק כבר קיבל פטור בשנה השנייה עת מלאו לו 22 החוק, שהרי מי שמלאו לו
שנים. מדובר בעיקר בעולים חדשים.21
,יובהר כי הודעה על מתן פטור מחובת שירות סדיר למי שצה"ל מצא כי מתקיימים בו התנאים כאמור
תינתן על ידי צה"ל בלי שהמיועד לשירות ביטחון יידרש לפנות בבקשה לפטור.
יא המוצע26 לסעיף
המוצע, בהתאם1'מוצע לקבוע כי שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות המוכרות לעניין פרק ג
לאמות מידה שיקבע בתקנות, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובהתחשב בהמלצת ועד הישיבות
בארץ ישראל. מוצע להבהיר כי ישיבה רשאית לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה האמורה אף
בלא המלצת ועד הישיבות. עוד מוצע כי רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם
בצבא ההגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.
מוצע לקבוע כי שר הביטחון יהיה רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר מתן זכות טיעון
31
לראש הישיבה, אם מצא כי תלמידי הישיבה המיועדים לשירות ביטחון, ראש הישיבה או הישיבה עצמה
אינם עומדים בתנאים הקבועים בחוק המוצע למתן צו דחיית שירות, או באמות המידה שייקבעו בתקנות
לעניין גיבוש רשימת הישיבות, או בהתקיים נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה
של הישיבה מהרשימה. עוד מוצע כי שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה
מרשימת הישיבות כאמור ושעומדים בתנאים לדחיית שירות לפי סימן זה.
: הוספת התוספת השנייה לחוק6 טו המוצעים ולסעיף26–יג ו26 ,יב26 לסעיפים
"מוצע לקבוע את סימן ג' שכותרתו "יעדי הגיוס והשלכות בשל אי–עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל
ובמסגרתו לקבוע הוראות לעניין יעדי הגיוס השנתיים ולעניין אי–עמידה בהם. אוכלוסיית תלמידי
הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך של הציבור החרדי היא קבוצת היחס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה
ד לחוק. בשונה 26 בהם. תלמיד ישיבה הוא כל מיועד לשירות ביטחון אשר קיבל דחיית שירות לפי סעיף
מכך, "בוגר מוסד חינוך חרדי" יוגדר לצורך סימן זה כמי שלמד במוסד חינוך חרדי במשך שתי שנות
, שהם הגילים הרלוונטיים לכיתות ט' עד י"ב. "מוסד חינוך חרדי" 18 עד14 לימוד לפחות בטווח הגילים
יוגדר כאחד מאלה:
( מוסדות החינוך החרדיים המוגדרים על ידי משרד החינוך כ"מוסד חינוך תרבותי ייחודי", המיועד1)
( להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק מוסדות חינוך1) לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה
;2008–תרבותיים ייחודיים, התשס"ח
( מוסדות לימוד חרדיים אחרים, כפי שייקבעו בצו של שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם2)
שר הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הכוונה למוסדות חינוך
בעלי רישיון, המפוקחים והמתוקצבים על ידי משרד החינוך שלא במסגרת חוק מוסדות חינוך תרבותיים
ייחודיים, לרבות כיתות לימוד חרדיות הפועלות בתוך בתי ספר שלומדים בהם תלמידים שאינם חרדים;
למוסדות לימוד המפוקחים והמתוקצבים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה; או מסגרות לימודיות אחרות
המיועדות לתלמידים חרדים, כגון מרכזי קידום נוער, לנוער בסיכון ונוער נושר.
יובהר, כי לצורך בדיקת העמידה ביעדי הגיוס, מוצע לכלול גם מיועדים לשירות ביטחון שהתחנכו
)כיתות ט' עד י"ב(, גם אם לא 18– ל14 במוסדות כאמור לעיל, במשך שתי שנות לימוד לפחות בין גיל
ד. מיועדים לשירות ביטחון אלה גדלו בחברה החרדית, וההיבטים 26 קיבלו דחיית שירות לפי סעיף
התרבותיים והסוציו–אקונומיים של הלומדים במוסדות אלה דומים על פי רוב למאפייני הציבור החרדי,
וכך גם יחסם אל המדינה ומוסדותיה בכלל ואל השירות הצבאי והלאומי–אזרחי בפרט. המדינה מבקשת
לעודד את גיוסם של אלה ולשלבם בחברה הישראלית. אשר על כן, הלומדים במוסדות אלה במהלך
( הם אלה שהמדינה מעוניינת לעודד את שילובם, בלא 18 עד14 מחצית לפחות מתקופת בחרותם )גיל
תלות בהשקפת עולמם הדתית בעת גיוסם.
מוצע לקבוע כי "מתגייס בפועל" הוא תלמיד ישיבה או בוגר מוסד חינוך חרדי שהחל לשרת בשנת גיוס
מסוימת בצה"ל או בשירות הלאומי–אזרחי. כמו כן מוצע לקבוע כי "שנת גיוס" תוגדר כשנה שתחילתה
ביום אחד ביולי וסיומה ביום שלושים ביוני בשנה העוקבת.
עוד מוצע להגדיר את יעד הגיוס השנתי לשירות הסדיר, את יעד הגיוס השנתי לשירות הלאומי–אזרחי
ואת יעד הגיוס השנתי הכולל למסגרות אלה, לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים. מוצע כי
32
הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך
החרדיים )לשירות סדיר או לשירות לאומי–אזרחי(, בהתאם ליעדי הגיוס שקבעה. יעדי הגיוס לחברה
החרדית, כאמור, ייקבעו בתוספת השנייה המוצעת לחוק לפי שנות הגיוס, במספרים עולים. למען הסר
מתייחסים גם למי ששירותו החל בשנת גיוס זו, אף בטרם 2021 ספק, יובהר כי היעדים לשנת הגיוס
כניסתו לתוקף של החוק המוצע.
לעניין זה נקבעו בתוספת השנייה המוצעת יעדי הגיוס לכל סוג שירות במספרים הולכים וגדלים בין
יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה בשיעור גידול שנתוני האוכלוסייה 2046 עד2037 . בשנים2036 ו־2021 השנים
החרדית בתוספת אחוז אחד. כלומר, עלייה של אחוז אחד אפקטיבי מגודל השנתון, בכל שנה במשך עשר
יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה בשיעור 2047 שנים, מעבר לגידול בשנתוני האוכלוסייה החרדית. החל משנת
הגידול בשנתוני האוכלוסייה החרדית, בלא תוספת האחוז כאמור.
חישוב הגידול בשנתוני האוכלוסייה החרדית יתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
)גילי דחיית השירות(, של אותה שנה. מובהר כי הנתונים יתבססו 22 עד18 לשנתון הגברים החרדיים בגיל
על הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל"חרדי". החישוב יתייחס לגידול בחמשת השנתונים
באותה עת. ממספר הגברים 22 עד18 ייספרו גברים חרדים בני2028 האמורים. כך לדוגמה, בשנת
, וההפרש יחולק 2027 החרדים כאמור יופחת מספר הגברים החרדים בגילים האמורים, כפי שנמדד בשנת
כאמור.2027 במספר הגברים החרדים שנמדד בשנת
., יצורף לתוצאה המתקבלת אחוז אחד2046 עד2037 בכל אחת מהשנים
מובהר, כי בדיקת העמידה ביעדי הגיוס לחברה החרדית תתבצע ביחס ליעד השנתי הכולל, ולא תהיה
תלויה בהשלמת היעד המדויק בכל סוג שירות בנפרד. כך למשל, אם בשנת גיוס מסוימת היעד השנתי
ומיעד גיוס שנתי לשירות 60 , והוא מורכב מיעד שנתי לעניין גיוס לצה"ל העומד על100 הכולל הוא
מלש"בים חרדים ולשירות הלאומי–45 , ובאותה שנת גיוס התגייסו לצה"ל40 לאומי–אזרחי העומד על
מלש"בים חרדים, הדבר ייחשב כעמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל.55 אזרחי
יד המוצע26 לסעיף
מוצע כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם מדי שנה מידע סטטיסטי לעניין שיעור הגידול
, ביחס לשנה הקודמת, ותמסור אותו לשר הביטחון, לצורך 22 עד18 באוכלוסיית הגברים החרדים בגיל
בחינת העמידה ביעדי הגיוס השנתיים. הפרסום ייעשה בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ביחס ל"חרדי".
: הוספת התוספת השלישית לחוק6 טז המוצע ולסעיף26 לסעיף
,2023 מוצע לקבוע השלכות כלכליות בשל אי־עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל, כך שהחל משנת הגיוס
מיעד הגיוס השנתי הכולל, יופחת בשנת הכספים העוקבת 95%בשנת גיוס מסוימת שבה אין עמידה ב־
שתחילתה לאחר תום אותה שנת גיוס, סכום התמיכה שישתלם בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל צו
מסכום הבסיס.80% דחיית שירות לפי פרק זה, כך שלא יעלה על
סכום הבסיס ייקבע לפי סכום התמיכה שהשתלם בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל צו דחיית
שירות, בשנת הכספים האחרונה שבה לא הופחתה התמיכה לפי סעיף זה, או סכום התמיכה המשתלם
בעבור לימודי תלמיד ישיבה שאין בידו צו דחיית שירות, בשנת הכספים שבה מופחתת התמיכה לפי סעיף
33
.זה – הנמוך משניהם
יובהר כי סכום התמיכה מחושב לפי המבחנים הקבועים במבחן התמיכה שקבע שר החינוך מכוח
, והוראות הסעיף באות להפחית ולהגביל את סכום 1985–סמכותו לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה
התמיכה לתלמיד, שהוא פועל יוצא מיישום מבחן התמיכה, לגבי כלל המוסדות התורניים, לרבות מוסדות
שאינם ישיבות המוכרות לפי החוק המוצע. סכום התמיכה יחושב לפי מבחני התמיכה לכלל המוסדות,
ויופחת רק למוסדות תורניים שהם ישיבה לפי החוק המוצע, בעבור לימודי תלמידי ישיבה דחויי שירות
לפי החוק.
מיעד הגיוס השנתי הכולל( כאמור במשך כמה95%–במקרה שבו נמשכה אי־העמידה ביעד )פחות מ
שנות גיוס רצופות, יופחת סכום התמיכה המשתלם כאמור בשיעור עולה, כך שסכום התמיכה לא יעלה על
; בשנה 80% – השיעור מסכום הבסיס, כמפורט להלן: בשנת הגיוס השנייה ברציפות של אי־עמידה ביעד
, ובשנה 40% – ; בשנה החמישית ובשנה השישית ברציפות60% – השלישית ובשנה הרביעית ברציפות
. צמצום התמיכה יתבצע בשנת הכספים העוקבת שתחילתה לאחר תום שנת 20% – השביעית ומעלה
הגיוס הרלוונטית, שכן שנת הגיוס, כפי שהוגדרה, אינה חופפת לשנת הכספים.
מוצע לקבוע כי סכום שהופחת במסגרת צמצום התמיכה לא ישמש עוד באותה שנת תקציב לצורך
תמיכה במוסדות תורניים, או בעבור תוכנית אחרת באותו סעיף תקציב, וכן לא ייחשב סכום עודף באופן
שיהיה ניתן להוסיפו לתקציב התמיכות בשנת התקציב העוקבת לצמצום התמיכה. זאת כדי להבטיח
שהסכום שהופחת לא ישוב ויתקבל על ידי המוסדות התורניים בדרך אחרת.
עוד מוצע לקבוע כי ההפחתה הקבועה בסעיף זה לא תחול על ישיבה ששיעור גבוה מקרב תלמידיה
התגייסו לשירות סדיר בצה"ל או החלו בשירות לאומי–אזרחי. הבדיקה תתבצע ביחס לחמש שנות הגיוס
שקדמו לשנת הכספים שבה יש להפחית את התמיכה בישיבות. אם בשלוש שנים לפחות מתוך חמש שנות
הגיוס האמורות לא פחת שיעור המתגייסים בפועל מהשיעור הקבוע לצד אותן שנות גיוס בתוספת
השלישית – לא תופחת התמיכה לאותה הישיבה.
יז המוצע26 לסעיף
מיעד הגיוס השנתי85%, אם מספר המתגייסים בפועל יפחת מ־2023 מוצע לקבוע כי החל משנת הגיוס
המוצע. פקיעת הפרק תיכנס לתוקפה לאחר שנה 1'הכולל, במשך שלוש שנות גיוס רצופות, יפקע פרק ג
ימים מתום שלוש 30 מתום שלוש השנים הרצופות האמורות. מוצע כי שר הביטחון יודיע לכנסת בתוך
השנים האמורות על אי־העמידה ביעד הגיוס, וכן יפרסם ברשומות הודעה על המועד הצפוי לפקיעת פרק
.1'ג
יח המוצע26 לסעיף
מוצע לקבוע כי שר הביטחון והשר הממונה על השירות הלאומי–אזרחי יודיעו, כל אחד, לממשלה
ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתום כל שנת גיוס, על מספר המתגייסים לשירות סדיר באותה שנת
גיוס, ועל מספר המשרתים שהחלו לשרת באותה שנת גיוס בשירות לאומי–אזרחי, בהתאמה, מקרב
תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים. כל אחד מהשרים האמורים יפרסם הודעה ברשומות
בנובמבר שלאחר תום שנת הגיוס.1 על מספר המתגייסים או המשרתים כאמור, עד ליום
יט המוצע26 לסעיף
34
לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות החרדיות בתעסוקה, מוצע כי עובד משרד הכלכלה והתעשייה
ששר הכלכלה והתעשייה הסמיכו לכך, יהיה רשאי לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע לגבי מי ששר
י המוצעים, או מי ששר הביטחון פטר אותו 26 ח או26 הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי סעיפים
ט המוצע. מידע כאמור יימסר 26 משירות סדיר מעבר לתקופת השירות המקוצרת שבה שירת לפי סעיף
לשם פנייה של משרד הכלכלה והתעשייה או של מי שמפעיל מטעם המשרד האמור מרכז תעסוקה, למקבל
הפטור. מוצע להבהיר כי מידע זה יתבקש מהפוקד רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
עוד מוצע כי מידע כאמור יועבר באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו לעניין זה וכי מקבל הפטור
שמידע לגביו הועבר לפי סעיף זה, רשאי לדרוש שהמידע יימחק ולא יישמר.
כ המוצע26 לסעיף
מוצע לקבוע כי שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על
השפעת יישום הוראות סימן ד' המוצע על שילובם של בוגרי ישיבות בתעסוקה.
כא המוצע26 לסעיף
מוצע לקבוע כי מעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון בצבא ההגנה לישראל לא ייפגע כתוצאה
המוצע, וזאת כדי להבטיח כי שילובם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות 1'מיישומן של הוראות פרק ג
חינוך חרדיים בשירות ביטחון לא יבוא על חשבון מעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון.
כב המוצע26 לסעיף
1'מוצע לקבוע כי צבא ההגנה לישראל יפעל לאפשר למי שהתגייס לשירות סדיר לפי הוראות פרק ג
המוצע, לשמור על אורח חייו, וזאת מתוך הכרה בערכים הייחודיים של בני המגזר החרדי.
כג המוצע26 לסעיף
מוצע להסמיך את שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו של
המוצע. בכלל זה מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבוע תקנות בעניין התנאים המוקדמים, 1'פרק ג
הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי הפרק האמור.
כד המוצע26 לסעיף
מוצע לקבוע כי שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס
המוצע, ובכלל זה על מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל ומספר 1'שחלפה, על יישומו של פרק ג
המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בפרט, על מספר צווי דחיית
המוצע, ועל מסלולי שירות המותאמים לשירותם 1'השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק ג
של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים שנפתחו או הורחבו.
כמו כן יציג שר הביטחון נתונים השוואתיים ביחס לשנים קודמות וידווח על השפעות יישום הוראות
המוצע על השירות בשירות ביטחון, לרבות בנוגע למעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון. דיווח 1'פרק ג
על השפעות כאמור יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת.
עוד מוצע לקבוע כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי
המוצע.1'סעיף זה לשם מעקב על ביצוע הוראות פרק ג
.ב לחוק, כדי להתאימו לשינויים המוצעים בתיקון זה49 מוצע לתקן בתיקון טכני את סעיף3 סעיף
ו לחוק קובע חובת מסירת מידע ממשרד החינוך למשרד הביטחון ולצה"ל לעניין נתונים49 סעיף4 סעיף
35
בדבר נוכחותם של תלמידי ישיבות בישיבות ונתונים על הלימודים בישיבות, לרבות ביקורות שנערכו
בישיבות לשם פיקוח על קיום הוראות החוק הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות. לנוכח הצורך של
משרד הביטחון וצה"ל לקבל מידע לשם מסירת דיווח בדבר מספר המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות
ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, מוצע להוסיף לנתונים שעל משרד החינוך להעביר על פי נוסח הסעיף
הקיים, נתונים שיש בידי משרד החינוך בעניין לימודיהם של המתגייסים לצה"ל או לשירות הלאומי–
אזרחי במוסדות לימוד חרדיים לפני גיוסם, ובכלל זה בעניין היותם של המתגייסים בוגרי מוסד חינוך
יב לחוק.26 חרדי, כהגדרת מונח זה בסעיף
מוצע לתקן בתיקון עקיף את חוק שירות לאומי–אזרחי ואת חוק סיוע כלכלי לעידוד8– ו7 סעיפים
לחוק. בין השאר, 1', ולהתאימם לשינוי המוצע בפרק ג2017–לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז
לחוק שירות לאומי–אזרחי, הקובע את תוקפו של החוק האמור עד ליום י"א 36 מוצע לבטל את סעיף
1' האמור נחקק בהתאמה לתוקפו הזמני של ההסדר בפרק ג36 (. סעיף2023 ביוני30) בתמוז התשפ"ג
וקביעת הסדר חדש שאינו מוגבל בתוקפו, ובשל כך שההסדרים 1'בנוסחו הקיים. בשל ביטולו של פרק ג
בחוק שירות ביטחון ובחוק שירות לאומי–אזרחי שלובים ותלויים זה בזה, יש לבטל בהתאמה את הגבלת
תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי.
: לחוק שירות לאומי–אזרחי שמוצע לבטלו36 וזה נוסחו של סעיף
"תוקף
.(( )בסעיף זה – מועד הפקיעה2023 ביוני30) . )א( חוק זה יעמוד בתוקף עד יום י"א בתמוז התשפ"ג36
)ב( הוראות חוק זה יוסיפו לחול אף לאחר מועד הפקיעה על מי שהחל את שירותו לפי חוק זה לפני
מועד הפקיעה ועל הגוף המפעיל שאצלו הוא משרת, עד תום שירותו."
כמו כן מוצע לקבוע בחוק שירות לאומי–אזרחי כי הרשות לשירות אזרחי תפנה לגוף מפעיל לשם
ביצוע שירות לאומי–אזרחי, כל אחד מאלה:
;ח לחוק26 ( מלש"ב שהסכים לכך ושפוקד אישר את שירותו כאמור לפי הוראות סעיף1)
( מי שהגיש בקשה לשרת בשירות לאומי–אזרחי לאחר ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר2)
. שנים29 לחוק, ובלבד שטרם מלאו לו1'לפי פרק ג
לחוק וקביעת הסדר חלופי לשילובם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות1'בשל ביטולו של פרק ג9 סעיף
חינוך חרדיים בשירות סדיר ובשירות הלאומי–אזרחי, מוצע לקבוע הוראות מעבר המבהירות את היחס
המוצע, כמפורט להלן:1'שבין הוראות ההסדר שמוצע לבטלו לבין הוראות פרק ג
לחוק בנוסחו הקיים, הותקנו תקנות שירות ביטחון )אמות מידה לגיבוש רשימה של1'מכוח פרק ג
)להלן – תקנות אמות המידה(, ותקנות שירות ביטחון )תנאים נוספים לדחיית 2017–ישיבות(, התשע"ח
כד לחוק 26 . כמו כן, בהתאם להוראות סעיף2017–שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות(, התשע"ח
כנוסחו ערב יום התחילה ולתקנות אמות המידה, נקבעה על ידי שר הביטחון רשימת ישיבות. הוראות פרק
שבוטל על ידי בית המשפט העליון, וזאת עובר למועד תחילת 1' המוצעות יחליפו את הוראות פרק ג1'ג
(, ולפיכך התקנות האמורות וכן רשימת הישיבות 2022 בינואר6) בטלותן – יום ד' בשבט התשפ"ב
לחוק הפרשנות, 23 שנקבעה כאמור יעמדו בתוקפן גם לאחר כניסת החוק המוצע לתוקף, בהתאם לסעיף
. מוצע להבהיר בהוראת מעבר כי ישיבה שהייתה כלולה, ערב תחילתו של החוק המוצע 1981–התשמ"א
36
כד לחוק, כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותה כישיבה הכלולה26 ברשימה שגיבש שר הביטחון לפי סעיף
לחוק זה.2 יא לחוק המוצע, כנוסחו בסעיף26 ברשימת הישיבות לפי סעיף
כך שהיא תחול רק לגבי1'כמו כן, הואיל ובמסגרת חוק זה מוצע לתקן את ההגדרה "ישיבה" בפרק ג
ישיבות המופעלות על ידי עמותות וחברות לתועלת הציבור, מוצע לקבוע הוראת מעבר שתאפשר לישיבות
הקיים והתקנות האמורות, ואשר לא היו מאוגדות 1'שנכללו ברשימת הישיבות בהתאם להוראות פרק ג
כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, פרק זמן להסדרת מעמדן, וזאת עד למועד תום שנת הלימודים
(.2022 באוגוסט27) הבאה שבמהלכה ייכנס החוק המוצע לתוקף – יום ל' באב התשפ"ב
, לחוק כנוסחו ערב יום התחילה1'נוסף על כך, מוצע לקבוע כי צו דחיית שירות שניתן מכוח פרק ג
ד המוצע. יובהר כי הוראה זו מתייחסת הן לצווי דחיית שירות אשר 26 יראו אותו כאילו ניתן מכוח סעיף
לחוק כנוסחו ערב יום התחילה ועודם בתוקף )ועל כן הם ימשיכו לעמוד בתוקפם(, והן 1'ניתנו מכוח פרק ג
י לחוק 26 האמור אשר פקע תוקפם. כך למשל, לעניין סעיף1'לצווי דחיית שירות אשר ניתנו מכוח פרק ג
המוצע, שעניינו מתן פטור בהגעה לגיל הפטור לאחר סיום תקופות דחיית השירות, יובאו בחשבון גם
תקופות דחיית שירות מכוח צווי דחיית שירות שניתנו לפי ההסדר הקודם.
עוד מוצע כי מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שהיו כלולים בצו
טו)א( לחוק כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו כמוסד חינוך חרדי 26 שקבע שר הביטחון לפי סעיף
יב המוצע.26 ( להגדרה "מוסד חינוך חרדי" שבסעיף2) שנקבע לפי פסקה
כמו כן מוצע לקבוע כי מסלולי לימוד שאישר שר הכלכלה והתעשייה כהכשרה תעסוקתית מיועדת לפי
ג המוצע.26 יג לחוק כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותם כהכשרה תעסוקתית מיועדת לפי סעיף26 סעיף
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת
(. 1735/25/חברי הכנסת )פ
הצעת החוק מוגשת בנוסח זהה לנוסח הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים
( ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.1502 – וארבע )הצעות חוק הממשלה
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(23.01.2023) א' בשבט התשפ"ג