הצעת חוק לדיון מוקדם
2199189 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מירב כהן
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
2551/25/פ
2023–הצעת חוק גיל פרישה )תיקון – ביטול גיל פרישת חובה(, התשפ"ג
, האמור בו1 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף12004–בחוק גיל פרישה, התשס"ד
יסומן ")א(" ואחריו יבוא:
.1
1 תיקון סעיף
נוסף על האמור בסעיף קטן )א(, מטרתו של חוק זה לבסס חיוב בפרישה
")ב(
על בדיקה תפקודית ולא על בסיס גיל בלבד, בהתחשב בשינויים חברתיים
ודמוגרפיים".
: לחוק העיקרי יבוא4 במקום סעיף.2
4 החלפת סעיף
עובד לא יחויב לפרוש מעבודתו בשל גילו
)א(
בלבד.
.4
"ביטול חיוב
בפרישה
על אף האמור בסעיף קטן )א(, עובד שהגיע
)ב(
, וקיימת אי התאמה תפקודית לגביו, רשאי67 לגיל
המעסיק לחייבו לפרוש מעבודתו אם התקיימו כל
אלה:
המעסיק זימן את העובד לבצע
(1)
בדיקת הערכה תפקודית, ותוצאת הבדיקה
הוכיחה שקיימת אי התאמה תפקודית לגבי
העובד;
המעסיק עשה בתום לב מאמצים
(2)
להמשיך להעסיק את העובד במשרה מלאה
או חלקית באותו תפקיד או בתפקיד אחר
ההולם את מצבו התפקודי, את תנאי
העסקתו ואת כישוריו המקצועיים.
.46 ' ס"ח התשס"ד, עמ1
2
השר יקבע הוראות לעניין בדיקת
(3)
.ההערכה התפקודית
על אף האמור בכל הסכם קיבוצי או הסכם
)ג(
, לא יחולו לגביו67 עבודה, עם הגיעו של עובד לגיל
הוראות הסכמים כאמור המעניקות לו קביעות
במקום העבודה והמגבילות את פיטוריו או סיום
עבודתו.
השר בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג
)ד(
את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם
ארגוני עובדים יציגים וארגוני מעבידים שלדעתו
נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של
הכנסת, רשאי לקבוע כי במקצועות בעלי מאפיינים
ייחודיים שיקבע כאמור, ניתן יהיה לחייב עובד
או לגיל מאוחר67 לפרוש מעבודתו בשל הגיעו לגיל
יותר שיקבע השר כאמור, על אף הוראות סעיף
קטן )א(."
. לחוק העיקרי – בטל7 סעיף.3
7 ביטול סעיף
.( – תימחק1) )ב( לחוק העיקרי, פסקה10 בסעיף.4
10 תיקון סעיף
, אחרי סעיף קטן2 , בסעיף21988–בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמח
)ג( יבוא:
.5
תיקון חוק שוויון
ההזדמנויות
בעבודה
)ב( או4 אין רואים כהפליה את חיוב פרישתו של עובד לפי הוראות סעיף
")ד(
."2004–)ד( לחוק גיל פרישה, התשס"ד
.תחילתו של חוק זה שנתיים מיום פרסומו.6תחילה
ד ב ר י ה ס ב ר
בהצעת חוק זו מוצע לבטל את חובת הפרישה המבוססת על גיל כרונולוגי, היא איננה באה לשנות ואת
הזכות לצאת לגמלאות, לקבל פנסיה או קצבת אזרח ותיק או לפגוע בזכויות אלה. לפיכך נשים וגברים
שיגיעו לגיל הפרישה הקבוע לגביהם ימשיכו להיות זכאים לפי בחירתם לפרוש מהעבודה ואם הם עומדים
בתנאים לכך – גם לקבל במקביל קצבת אזרח ותיק ופנסיה תעסוקתית.
.38 ' ס"ח התשמ"ח, עמ2
3
המושג "גיל פרישת חובה" אשר לפיו מחייבים את העובד או העובדת לפרוש מעבודתם, אך ורק בשל
. הוא נולד 19-גילם הכרונולוגי, נעוץ בהסדרים חברתיים של אירופה, במחצית השנייה של המאה ה
שנים, ובהיעדר מנגנוני ביטחון 50-בתקופה שבה תוחלת החיים הממוצעת באירופה הייתה מתחת ל
סוציאלי חברתיים, אנשים נאלצו לעבוד גם בזקנתם, על מנת שלא לסבול חרפת רעב.
מאז ועד היום התרחשו שינויים חברתיים וכלכלים מפליגים: תוחלת החיים כמעט והכפילה את
עצמה ואוכלוסיית הזקנים והזקנות, הבריאים, הצלולים והכשירים בגילאי שבעים או שמונים שנים
ומעלה גדלה באופן ניכר. במבט קדימה, אוכלוסייה זו צפויה להמשיך לגדול, ולחיות שנים רבות יותר
ובמצב בריאותי תפקודי טוב יותר. מדובר על אוכלוסייה שהיא נכס ולא נטל, המסוגלת להמשיך ולתרום
לכלכלה ולחברה, בין היתר על ידי המשך עבודה ופעילות יצרנית בשוק התעסוקה.
– עצם ביטול חובת הפרישה אינו פוגע במערך הזכויות והקצבאות המוענקות לזקנים, אלא להיפך
מאפשר להם להמשיך ולצבור זכויות או לשפר את מצבם הכלכלי אם הם בוחרים בכך, תוך המשך לקיחת
חלק פעיל במשק ובחברה בכללותה. יש כיום עובדים ועובדות רבים שגם הם וגם מעסיקיהם יכולים
ליהנות מהידע, מהניסיון ומהמומחיות שהם צברו לאורך השנים. מחיוב העובד לפרוש יוצאים העובד,
המעסיק והחברה מופסדים.
בהיבט הכלכלי, ביטול חובת פרישה תאפשר הגדלת שיעור העובדים המבוגרים בשוק העבודה. ככל
שמבוגרים אלה יעבדו וימשיכו להגדיל את החיסכון הפנסיוני, כך יגדל התמ"ג לנפש ותקטן ההסתמכות
על קצבאות המדינה. כך לדוגמא מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים מראה כי טמון פוטנציאל כלכלי
6.4 משמעותי בתעסוקת מבוגרים והעריך כי אי העסקתם של מבוגרים יוצרת הפסד כלכלי שנתי של
מיליארד שקלים חדשים לקופת המדינה. בנוסף, במציאות הנוכחית, עובדים רבים הם חסרי בטחון
תעסוקתי וללא הסדרי פנסיה מינימליים, וכדי לשמור על רמת חיים סבירה הם נדרשים להמשיך לעבוד.
.חשוב להדגיש כי ביטול חובת פרישה הגילאית לא יביא לפגיעה בעובדים צעירים – אלא להיפך
מחקרים מלמדים כי ברמת המאקרו, לא זו בלבד שאין בהכרח קשר בין ביטול חובת הפרישה לפי גיל ובין
שיעורי האבטלה של עובדים צעירים, אלא שדווקא בהגדלת שוק העבודה על ידי הרחבת אפשרויות
העבודה של עובדים מבוגרים, יש פוטנציאל לגידול הפעילות הכלכלית באופן שפותח אפשרויות תעסוקה
חדשות לעובדים הצעירים.
לעמת זאת, ממצאים אמפיריים מצאו כי חיוב אנשים לפרוש מעבודתם בניגוד לרצונם, אך ורק על
בסיס גילם הכרונולוגי, לא רק גרם לפגיעה במצבם הכלכלי, אלא אף הרע את מצבם הבריאותי והנפשי,
והגביר את הסיכון לחולי, לתלות ולמוגבלות, דבר שכשלעצמו כמובן הגדיל את העלויות הכלכליות
הכרוכות בטיפול באנשים אלה.
חשוב גם לזכור כי אפלייתם של עובדים על בסיס גילם הכרונולוגי בלבד מהווה חלק מתופעה חברתית
רחבה יותר, היא תופעת "הגילנות". תופעה זו של תיוג ואפליה של זקנים רבים בגלל גילם מהווה פגיעה
מהותית בזכות יסוד לכבוד, מעבר לפגיעה בזכותם לעיסוק. הרצון להתמודד עם תופעה זו הביאה בשעתו
, והוסיף בצורה מופרשת את 1988את המחוקק לתקן את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח
איסור האפליה מטעמי גיל בכל הקשרי העבודה: קבלה לעבודה, קידום, תנאי שכר ותנאים נלווים.
מכלול ההיבטים האמורים מתיישב היטב עם עולם התעסוקה המשתנה, הבא ליד ביטוי בשוק עבודה
4
דינמי, גמיש ובעל תנודתיות, שבו חיי העבודה ותקופות התעסוקה אינן מוגדרים באופן נוקשה כפי שהיה
בעבר, המאפשר ריבוי קריירות וחופש בחירה אישי רב.
המגמה העולמית נוכח השינויים החברתיים, הכלכליים, הבריאותיים והדמוגרפיים, ניכרת בכך
שמדינות מפותחות רבות, כגון ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, סקוטלנד ועוד, ביטלו את ההסדר
החוקי של חובת פרישה על בסיס גיל מהעבודה.
במשפט הישראלי, הפגיעה הכרוכה בהטלת חובת פרישה אך ורק עקב הגיל הכרונולוגי הוכרה מכבר
756 ' בעמ749 (4) ד"ר נעמי נבו נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד מד104/87 בפסיקה הישראלית. בבג"ץ
נפשיות וחברתיות שליליות. במקרים רבים, אדם הפורש -נאמר: "לפרישה מעבודה יש השלכות אישיות
מעבודתו בשל גילו המתקדם מרגיש, כי אין הוא עוד שותף למערכת היצרנית של החברה. הוא חש, כי
נשללים ממנו הסיפוק שבעשייה והסיפוק שבקבלת תגמול עבור עמלו. הרגשה זו מתחזקת גם בשל יחס
החברה, אשר במקרים רבים מתייחסת אליו כאל "זקן", שאין בו עוד תועלת. הדברים חריפים יותר
בימינו, כאשר תוחלת החיים הממוצעת גדלה, ובריאותו של האדם נשמרת גם בגילאים מתקדמים. בשל
כך גדל מספר השנים, שבהן אדם מבוגר, איתן בגופו ובנפשו, נאלץ, למרות סגולותיו, לפרוש מפעילותו
בשוק העבודה ולהביט, לעיתים קרובות בתיסכול, בזרם החיים הפעלתני שלא ניתן לו עוד ליטול בו חלק".
(, אף שבו נמנע בית המשפט21.4.2016 פרופ' משה גביש נ' הכנסת )ניתן ביום9134/12 גם בבג"ץ
מלפסול את חוקתיות הסדר פרישת החובה, הדגיש כבוד השופט הנדל כי: "סיכומם של דברים, דעתי היא
כי בחירתו של המחוקק במודל פרישה כפויה מחמת גיל שיקפה, בשעתו, בחירה מושכלת בין אפשרויות
שונות. שינוי העיתים והתפתחויות שבדרך, חומרת הפגיעה הכרוכה בפרישה כפויה שהיא בליבת האדם
ומשורש עצמיותו, רגישות הנושא ומורכבותו התלויה בהקשר, בחברה ובנתונים קונקרטיים ועדכניים –
כל אלה מחייבים כעת בחינה מחודשת ומעמיקה של המחוקק )וייתכן גם של מקומות עבודה מסוימים
דוגמת אוניברסיטאות( ובחירה מושכלת בעקבותיה". )ההדגשה במקור(.
:להלן עיקרי התיקונים המוצעים בהצעת החוק
– מטרת החוק המקורי הייתה להסדיר את העלאת גיל הפרישה והאחדתו. מוצע1 לעניין סעיף
להוסיף מטרה חדשה של ביטול חובת הפרישה הגילאית והמרתה בפרישה תפקודית.
. – מוצע לבטל את ההסדר החוקי הקיים כיום לפיו ניתן לחייב עובד בפרישה בשל גילו2 לעניין סעיף
התיקון מבוסס על הרציונל שחובת פרישה בשל גיל כרונולוגי הינה פסולה.
לצדו של תיקון זה, וכדי ליצור איזון במערכת היחסים שבין העובדים והמעסיקים, מעוגן בתיקון
ושאינם מסוגלים 67 הסדר המאפשר למעסיקים: ראשית, לסיים את עבודתם של עובדים שהגיעו לגיל
מבחינה תפקודית למלא את תפקידם, כל זאת בכפוף לביצוע הערכה תפקודית ולמיצוי האמצעים בניסיון
להמשיך להעסיק את העובד בדרכים חלופיות; שנית, למרות כל האמור בהסכמי עבודה והסכמים
קיבוציים קיימים – להפסיק את מעמד הקביעות בעבודה והגנות הנלוות לכך עם הגיע העובד לגיל פרישה.
מוצע עוד לאפשר לקבוע בתקנות סוגי מקצועות שבשל מאפייניהם המיוחדים ניתן יהיה לחייב בהם את
.67 פרישתו של העובד בשל גילו, ואולם הגיל לא יפחת מגיל
– הואיל והחוק המרכזי המסדיר את ההתייחסות החוקית למקרי אפליה בעבודה הוא5 לעניין סעיף
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חיוני לתקן חוק זה ולהבהיר כי המקרה היחיד שבו פרישה מעבודה מחמת
5
גיל לא תיחשב כאפליה הוא המקרה של חיוב בפרישה על רקע הערכה תפקודית, או במקצועות בעלי
מאפיינים ייחודיים בהתאם לתקנות שייקבעו כאמור.
– הואיל ומדובר בשינוי משמעותי בהסדרי העבודה הקיימים מוצע לדחות את תחילתו6 לעניין סעיף
של החוק בתקופה של שנתיים, אשר תאפשר לעובדים ולמעסיקים אחד להיערך ולתכנן את השינויים
הנדרשים לנוכח התיקון לחוק.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת מרב מיכאלי ודוד
(, על שולחן 143/21/(, על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן )פ4456/20/ביטן )פ
(, על ידי חבר הכנסת ג'אבר 1906/23/הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי )פ
(, על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב 1927/23/עסאקלה וקבוצת חברי הכנסת )פ
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי 2001/24/(, על ידי חבר הכנסת איימן עודה )פ471/24/מיכאלי )פ
( ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי 1999/25/חבר הכנסת אלון שוסטר וקבוצת חברי הכנסת )פ
(.2414/25/)פ
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי
(.474/24/הכנסת )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(20.02.2023) כ"ט בשבט התשפ"ג