הצעת חוק לדיון מוקדם
2209033 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
נעמה לזימי
יוזמים: חברי הכנסת
יוסף טייב
אחמד טיבי
______________________________________________
3917/25/פ
2023–הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה )פתיחה בחקירה פלילית(, התשפ"ג
ט, אחרי סעיף קטן49 , בסעיף11971–בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א
)ג( יבוא:
.1ט49 תיקון סעיף
( נודע למחלקה על ביצוע עבירה על ידי שוטר שבה נגרמה חבלה לגופו או1")ג
נזק לבריאותו של אדם אחר, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח
בחקירה."
(, סעיף קטן )ב19 , בתוספת הראשונה, בפרט22006–בחוק המשטרה, התשס"ו
– יימחק.
.2
תיקון חוק
המשטרה
ד ב ר י ה ס ב ר
, נתונות למח"ש1971–י)א( לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א49ט)א( ו־49 בהוראות סעיפים
סמכויות החקירה "ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי העניין". לפי
, השימוש בסמכות החקירה מותנה בכך ש"נודע 1982– לחוק סדר הפלילי ]נוסח משולב[, התשנ״ב59 סעיף
למשטרה על ביצוע עבירה״; כפי שנקבע בפסיקה, משמעות הדבר היא שנדרש שהתשתית הראייתית
ההתחלתית הקיימת בידי המשטרה או מח"ש, תהיה ברמה המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית. החוק
אינו מחייב לפתוח בחקירה פלילית באופן מיידי בכל מקרה שבו מוגשת תלונה, וניתן להורות על ביצוע
בדיקה כפעולה מקדימה אשר על פי תוצאותיה יוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית או לגנוז את התלונה.
, התייחסו להיקף הבדיקה4.2204 'הפסיקה, ובהתאם גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס
.390 ', עמ17 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
.130 ' ס"ח התשס"ו, עמ2
2
המקדמית וגם לדוגמאות למקרים שבהם עשויה להיות הצדקה לנקיטה בבדיקה, כגון נילונים אשר נוכח
תפקידם הציבורי עצם פתיחה בחקירה נגדם מהווה צעד רב משמעות ורב השלכות לגבי המערכת
התפקודית שעליה הם נמנים, איזון בין התשתית הראייתית ובין ההשלכות הציבוריות הכרוכות בהחלטה
על פתיחה בחקירה וחשש מגרימת הרתעת יתר של הנמנים עם אותו גוף שאליו משתייכים הנילונים.
, עלה חלקם היחסי של2019 , בהשוואה לשנת2020 לפי הדוח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת
(, כאשר 2019 בשנת15% לעומת כ־2020 בשנת36%התיקים במח"ש שבוצעה בהם בדיקה מקדימה )כ־
לא הייתה 2021 היו תיקים שבוצעה בהם בדיקה מקדימה )בדוח לשנת36% מתוך כלל התיקים שנסגרו
הוסבר כי "מטרתה של בדיקה זו היא 2020 טרם פורסם(. בדוח לשנת2022 התייחסות לכך והדוח לשנת
לאשש או להפריך את הטענות שעלו בתלונה ולבחון האם יש מקום לחקירה באזהרה. הבדיקה עשויה
לכלול עיון בחומרי חקירה, קבלה וצפייה בתוצרי מצלמות גוף, מצלמות אבטחה, גביית עדויות, ועוד",
וצוין כי העלייה במספר התיקים שבהם בוצעה בדיקה מקדימה, ולא חקירה, נובעת משינוי המדיניות
. 4.2204 'בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס
מדאיגה מגמת העלייה במח"ש במספר התלונות בהן נפתחת עם הגשת התלונה רק בדיקה מקדימה
במקום חקירה פלילית. לשיטת הבדיקה המקדמית עלולות להיות השלכות קשות על אפשרות המתלוננים
למצות את הדין עם שוטרים שביצעו עבירות. בין היתר, על אף שבהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס'
נקבע שאין לגבות גרסה מהנילונים במסגרת הבדיקה, עצם הליך הבדיקה עלול להוביל לשיבוש 4.2204
הליכים, להעלמת ראיות ולתיאום עדויות, שכן הנילונים עלולים להיחשף לתלונה ולמידע מתוכה ולו
בעקיפין ולא לראשונה במסגרת חקירה באזהרה. כך למשל, לעיתים חוקרי מח"ש פונים באמצעות שיחת
טלפון או שליחת דואר אלקטרוני למפקד כוח המשטרה שהשתתף באירוע נושא התלונה, כדי לברר את
עמדתו ואת עמדת הכוח תחת פיקודו; אף שבהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי "יש לעשות כל
מאמץ לקיים בדיקה מקדימה בתוך פרק זמן קצר ככל הניתן", אם בסיום הבדיקה יוחלט לגנוז את
התלונה, הרי שלמתלונן עומדת הזכות להגיש ערר. בשל העומס הרב המוטל על מח"ש ועל מחלקת עררים
בפרקליטות המדינה, הבדיקה והטיפול בערר עלולים להימשך חודשים ארוכים ואף מספר שנים. בשל
חלוף הזמן, אף אם יתקבל הערר, במקרים רבים כבר לא יהיה אפשרי לבצע חקירה אפקטיבית שתכלול
גביית עדויות מהעדים וכן חקירה באזהרה של הנילונים, מאחר שאלה עלולים לא לזכור היטב את פרטי
אירוע התלונה. כך גם פעמים רבות בחלוף הזמן לא ניתן כבר לאתר דוחות, צילומים וראיות נוספות אשר
היה ניתן לאסוף בקלות בסמוך להגשת התלונה.
,[לכן, לנוכח חומרת והיקף תופעת אלימות השוטרים, מוצע לתקן את פקודת המשטרה ]נוסח חדש
, ולחייב את מח"ש לפתוח בחקירה פלילית בכל פעם שנודע למחלקה על ביצוע עבירה על 1971–התשל"א
ידי שוטר, שבה נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר. במקרה של אלימות שוטרים, שיש
ראיות שגרמה לנזק פיזי או נפשי, יש אינטרס ציבורי עליון במיצוי הדין ואין מקום לשקול טעמי מדיניות
שאינם קשורים לבעיות כלשהן בתשתית הראייתית, כגון המעמד הציבורי של הנילון, אשר נקבעו
כמצדיקים הסתפקות בבדיקה מקדמית.4.2204 'בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס
, קובע עבירת משמעת בגין2006–)א( בתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו19 נוסף על כך, פרט
"שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה
3
."הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין
בפועל, למרות היקף התופעה של אלימות שוטרים והביקורת הציבורית והתקשורתית עליה, נדיר
)א(. 19 ששוטרים עומדים לדין משמעתי בגין עבירת המשמעת לפי סעיף
במיוחד פוגעים באמון הציבור במשטרה המקרים שבהם פורסמו בתקשורת צילומים מאירועים של
אלימות שוטרים שלא כדין כלפי מפגינים ואזרחים, אך עדיין הוחלט שלא להעמיד לדין משמעתי את
השוטרים מטעמי מדיניות שאינם קשורים לבעיות כלשהן בתשתית הראייתית, או שכלל לא נבחנה
האפשרות של העמדה לדין משמעתי.
בין היתר, בדוח הצוות למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה )ועדת פלמור( נכתב שתיקים שקיימת
בהם תלונה על שימוש בכוח מצד שוטרים אך אינם מתאימים לטיפול במישור הפלילי, נסגרים ואינם
מטופלים אף שהם היו יכולים במקרים המתאימים להיחשב לעבירת משמעת. מחלקת המשמעת
במשטרה הודיעה לוועדת פלמור כי היא סבורה שאינה מוסמכת לחקור תיקים מסוג זה, לנוכח העובדה
)ב( בתוספת הראשונה לחוק המשטרה להחליט על העמדה לדין לפי פרט זה 19 שהגורם המוסמך לפי פרט
היא היועצת המשפטית לממשלה או מי שהיא הסמיכה לכך. בדוח הוועדה נכתב: "בפועל עבירות אלו
נופלות בין הכיסאות ואינן נחקרות כלל".
ועדת פלמור המליצה שהיועצת המשפטית לממשלה תסמיך את מחלקת המשמעת במשטרה לחקור
משמעתית גם מקרים של שימוש בכוח שלא כדין, כאשר המחלקה לחקירת שוטרים החליטה שהמקרה
אינו מצדיק פתיחה בחקירה פלילית, ולהחליט בשאלת ההעמדה לדין משמעתי בגינו. היועץ המשפטי
לממשלה קיבל את ההמלצה וכיום יש סמכות מקבילה להחליט על העמדה לדין בעניין, הן למנהל
המחלקה לחקירות שוטרים )מח"ש( או פרקליט מדרגת ממונה ומעלה במחלקה, והן למנהל מחלקת
המשמעת במשטרה.
)א(. יודגש19 ככל הידוע, בפועל עדיין נדירים הם המקרים ששוטרים עומדים לדין משמעתי לפי פרט
)א( היא העבירה היחידה שנקבע לגביה מנגנון אישור מיוחד. 19 שעבירת המשמעת הקבועה בהוראת פרט
אישור היועץ המשפטי לממשלה אינו נדרש בנוגע לעבירות משמעת חמורות לא פחות שמופיעות בתוספת
)"החזקה, הפעלה או ניסיון הפעלה של כלי יריה, תחמושת, חומר נפץ 13 הראשונה, כגון זו הקבועה בפרט
או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל"(.
)ב(, אשר מקנה כאמור את סמכות19 לכן, מוצע לבטל את המנגנון המסרבל שקבוע בהוראת פרט
)א( ליועצת המשפטית לממשלה או למי שהוסמך 19 ההחלטה על אכיפת עבירת המשמעת לפי פרט
מטעמה. במיוחד לנוכח היקף התופעה של אלימות שוטרים, אין הצדקה להחרגת אכיפת עבירת המשמעת
)א( ולהכפפתה לקבלת אישור מיוחד. 19 לפי פרט
."הצעה זו נוסחה בסיוע "מכון זולת – לשוויון וזכויות אדם" ו"הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(26.07.2023) ח' באב התשפ"ג