הצעת חוק לדיון מוקדם
2199824 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתשמחה רוטמן
יוזם:
______________________________________________
2111/25/פ
2023–הצעת חוק דיני העבודה )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג
– 11957–בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז.1
תיקון חוק יישוב
סכסוכי עבודה
– 2 בסעיף
(1)
";ברישה, אחרי "המנויים להלן" יבוא "בלבד", ואחרי "היחיד
)א(
יבוא "ואולם, סכסוך לגבי פתיחה לתחרות של ענף שיש בו בעל
מונופולין, קבוצת ריכוז או הסדר כובל לא יהיה עניין לסכסוך עבודה;
לעניין זה, "בעל מונופולין", "הסדר כובל" ו"קבוצת ריכוז" –
;";21988–כמשמעותם בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח
;( – תימחק3) פסקה
)ב(
: יבוא2 אחרי סעיף
(2)
על אף האמור בכל דין, נושאים שפעולה בהם אינה
בגדר כוחו או סמכותו של המעסיק, לא יהוו עילה
לסכסוך עבודה לפי חוק זה; לעניין סעיף זה חזקה
כי חקיקה של הכנסת, החלטת ממשלה או חקיקת
משנה, ופעולות הנדרשות מכוחן, אינן פעולה שהיא
בגדר כוחו או סמכותו של מעסיק, אלא אם כן אלה
נוגעות במישרין לקביעת תנאי העסקה.
.א2"פעולה שאינה בגדר
סמכותו של
המעסיק
החלטה ניהולית שאין בה פגיעה ממשית בעובדים
לא תהווה עילה לסכסוך עבודה לפי חוק זה; קבע
הדין לעבודה שישנה פגיעה ממשית בעובדים,-בית
.ב2
החלטה ניהולית
שאין בה פגיעה
ממשית בעובדים
.58 ' ס"ח התש"יז, עמ1
.128 ' ס"ח התשמ"ח, עמ2
2
רשאי הארגון להכריז סכסוך עבודה ולנהל משא
ומתן לשם הסדרת תנאים או פיצוי עבור העובדים
הנפגעים בלבד.";
:, בסופו יבוא5 בסעיף
(3)
"ובלבד שהודעה כאמור תכלול את כל העניינים שבסכסוך והתנאים
לסיומו; צד לסכסוך יהא רשאי למסור הודעת תגובה מטעמו לכל
הודעה שבתוקף; הממונה הראשי יפרסם הודעות ותגובות שקיבל
באתר האינטרנט של המשרד, אלא אם כן מקום העבודה שלגביו חל
הסכסוך אינו שירות ציבורי או שירות חיוני והצדדים לאותו סכסוך
ביקשו להשאיר את הודעותיהם חסויות.";
– א5 בסעיף
(4)
האמור בו יסומן ")א(" ובו במקום "חמישה עשר יום" יבוא
)א(
"שלושים יום";
:אחרי סעיף קטן )א( יבוא
)ב(
יום לפני תחילת שביתה30 ,(על אף האמור בסעיף קטן )א
")ב(
חלקית או עיצומים, צד לסכסוך ימסור לממונה הראשי ולצד
השני תיאור מדויק של הפעולות שאותן יורה לחבריו שלא לבצע
במסגרת השביתה החלקית וכן יפרסם את התיאור לציבור; אופן
מסירת ההודעה ופרטיה והוראות לעניין פרסומה לציבור ייקבעו
על ידי שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בתקנות;
מעסיק שקיבל הודעה כאמור בסעיף קטן )ב(, רשאי
)ג(
להודיע מהו השכר שיסכים לשלם בעד עבודה שתתבצע בהתאם
להודעה האמורה בסעיף קטן )ב( )בסעיף קטן זה – "השכר
הראוי"(; החל הצד שמסר את ההודעה לנקוט בהשבתה חלקית
בהתאם להודעה, יהא המעסיק רשאי לשלם את השכר הראוי
בלבד על אף האמור בכל דין או הסכם.";
;ב – בטל5 סעיף
(5)
;ג – בטל5 סעיף
(6)
– א37 בסעיף
(7)
:אחרי ההגדרה "הסכם קיבוצי" יבוא
)א(
:""שירות חיוני" – כל אחד מאלה
3
שירותי הבריאות, למעט מפעל או מוסד שאינו בבעלות
(1)
ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת
מפעלים ומוסדות כאמור שערך אותה שר הבריאות, באישור
ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת והיא פורסמה
ברשומות;
;הייצור, ההולכה וההספקה של חשמל
(2)
;ההפקה, ההולכה וההספקה של מים
(3)
;נמלי הים, האוויר ורשות שדות התעופה ומעברי הגבול
(4)
;רכבת ישראל
(5)
;בעל זיכיון למתן שירותי תחבורה ציבורית
(6)
;חברה ששר הביטחון ממנה בה נושאי משרה
(7)
;בנק ישראל
(8)
;הבורסה לניירות ערך
(9)
; ההפקה והייצור של דלק, וכן הזרקת דלק בצינורות
(10)
;."כיבוי אש, חילוץ והצלה
(11)
– "בהגדרה "שביתה או השבתה בלתי מוגנת
)ב(
– "(, הסיפה החל במילים "אישור בכתב2) בפסקה
(1)
;תימחק
(, אחרי "הודעה" יבוא "מפורטת ומנומקת כדין3) בפסקה
(2)
;"הכוללת את כלל העניינים לגביהם הוכרז סכסוך העבודה
:( יבוא3) אחרי פסקה
(3)
;ו37 שביתה בשירות חיוני בניגוד לדרישות סעיף
(4)"
שביתה או השבתה בשירות ציבורי לגבי פתיחה
(5)
לתחרות של ענף שיש בו בעל מונופולין, קבוצת ריכוז או
הסדר כובל;
שביתת אהדה לסכסוך שאין לו קשר למקום
(6)
העבודה, אלא אם כן קיימו העובדים הצבעה חשאית
שהשתתפו בה מחצית מעובדי מקום העבודה לפחות,
ורוב של המצביעים הצביע בעד השביתה;";
4
– ב37 בסעיף
(8)
– "בסעיף קטן )א(, הסיפה החל במילים "אולם הוראה זו
)א(
תימחק;
;סעיף קטן )ב( – בטל
)ב(
;בסעיף קטן )ד(, הסיפה החל במילים "אישור בכתב" – תימחק
)ג(
:אחרי סעיף קטן )ד( יבוא
)ד(
מנהל פעיל, או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום
")ה(
בארגון עובדים, ששידל עובדים להשתתף בשביתה בלתי מוגנת,
יישא באחריות לנזקים שייגרמו כתוצאה מהשביתה.
שביתה או השבתה בלתי מוגנת לא יזכו להגנה המוענקת
)ו(
לשביתה או השבתה לפי כל דין.
שבת עובד בשביתה בלתי מוגנת, רשאי המעסיק לסיים
)ז(
את העסקתו באופן מיידי ובכפוף לשימוע, ללא צורך בהודעה
מוקדמת כאמור בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות,
.32001–התשס"א
שביתה או השבתה בשירות חיוני או בשירות ציבורי, בלי
)ח(
ניסיון ליישב את הסכסוך קודם לכן באמצעות פניה למתווך
א, או אם לא מונה כזה –44 שמינה שר העבודה כאמור בסעיף
למתווך שהציע ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש
הממשלה.";
:ה יבוא37 אחרי סעיף
(9)
בנסיבות שבהן קיים אינטרס מיוחד, פגיעה
כלכלית חריגה, הפרעה משמעותית למהלך החיים
הרגיל של הציבור, או סכנה לשלום הציבור, או
בהודעה על שביתה בכל שירות חיוני, רשאית
הכנסת במליאתה להורות בישיבה שתוקדש לדיון
בעניין זה בלבד –
.ו37
"סמכות הכנסת
לעניין שביתה
30 על השהיית השביתה או ההשבתה למשך
(1)
ימים; הכנסת רשאית לשוב ולהכריז על השהיות
.378 ' ס"ח התשס"א, עמ3
5
;כאמור
על עצירת השביתה או ההשבתה, ומסירת
(2)
ההכרעה בסכסוך לבוררות שיחולו לגביה הוראות
אלה:
הבוררות תיעשה בידי ועדה בראשות
)א(
משפטן, בה יהיו חברים נציג המועצה
הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה,
נציג ארגון צרכנים, נציג ארגון עובדים ונציג
ארגון מעבידים שאינם צד לסכסוך העבודה
)בסעיף זה – ועדת הבוררות(.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה
)ב(
במשרד ראש הממשלה יקבע את זהות חברי
ועדת הבוררות, ובלבד שלא יכהן אותו
הבורר יותר מפעם אחת בחמש שנים
בסכסוך שבין אותם הצדדים, או יותר
מפעם בשנה בלי קשר לזהות הצדדים.
,)ג( ועדת הבוררות תקבע ברוב חבריה
לאחר ששמעה את הצדדים, את רשימת
הנושאים שבסכסוך.
כל צד יגיש לוועדת הבוררות הצעה
)ד(
הנושאים
רשימת
לכל
בנוגע
יחידה
שבסכסוך, במעטפה סגורה במועד ובאופן
שייקבעו לשם כך; ועדת הבוררות ברוב
חבריה תבחר את הצעתו של אחד הצדדים,
בלי שינויים או תנאים, ותפרסם את
יום מקבלת ההצעות.30 החלטתה בתוך
הוכרע נושא בבוררות כאמור בפסקת
)ה(
משנה )ד(, לא תתאפשר שביתה בגינו בין
הצדדים לבוררות למשך חמש שנים לפחות,
או לתקופה שנקבעה בהצעה שנתקבלה, לפי
הנמוך.";
;"א, בכותרת השוליים, בסופה יבוא "כמעסיק44 בסעיף
(10)
6
:א יבוא44 אחרי סעיף
(11)
לעניין חוק זה, המדינה בתפקידה השלטוני
)א(
אינה צד לסכסוך עבודה; פעולות או השלכות של
החלטות המדינה בתפקידה השלטוני לא יהוו עילה
לסכסוך עבודה, או לצירוף המדינה כצד לסכסוך
עבודה.
.ב44
"סייג לתחולה על
המדינה
אין בהוראת סעיף קטן )א( כדי לגרוע
)ב(
א, בכל מקום שבו המדינה פועלת44 מהוראת סעיף
כמעסיק בלבד.".
– 41969–בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט .2תיקון חוק בית הדין
לעבודה
" יבוא "בסעיף63 או62 ,31 ,29 ב(, במקום "בסעיפים1)()א24 בסעיף
(1)
;"29
, אחרי "דין המדינה" יבוא "בהיותה מעסיק של מי שמונה42 בסעיף
(2)
, או של החריגים51959–מכוח חוק שירות המדינה )מינויים(, התשי"ט
( לסעיף האמור,". 6) לאותו חוק למעט זה המנוי בפסקה2 המנויים בסעיף
)ג(, בסופו יבוא "או, בעת48 , בסעיף61988–בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח
שביתה – מנהל פעיל בוועד עובדים.".
.3תיקון חוק התחרות
הכלכלית
– 71958–בחוק הגנת השכר, התשי"ח.4
תיקון חוק הגנת
השכר
– ()א25 בסעיף
(1)
:א( יבוא3) ( עד3) במקום פסקאות
)א(
,( תשלום שהוא בעד דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו3)"
שהעובד הסכים בכתב כי ינוכה; עובד רשאי בכל עת להודיע
למעסיקו בכתב על הפסקת הסכמתו לניכוי כאמור;";
ב(, במקום הסיפה החל במילים "כאמור" יבוא3) בפסקה
)ב(
"כאמור, וכל עוד לא הודיע בכתב על הפסקת הסכמתו לניכוי כאמור,
.70 ' ס"ח התשכ"ט, עמ4
.86 ' ס"ח התשי"ט, עמ5
.128 ' ס"ח התשמ"ח, עמ6
.86 ' ס"ח התשי"ח, עמ7
7
60 משכרו של העובד או על0.4% והכול ובלבד שסכומם אינו עולה על
שקלים חדשים, לפי הנמוך.";
. – בטל32 סעיף
(2)
– 81957–בחוק הסכמים קיבוציים, התשי''ז.5תיקון חוק הסכמים
קיבוציים
:ח, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא33 בסעיף
(1)
על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי, לא יחויב
")ב(
ארגוני;-עובד לשלם לארגון עובדים שאינו חבר בו דמי טיפול מקצועי
ארגוני כאמור, לא-בחר העובד שלא לשלם את דמי הטיפול המקצועי
יהיה המעסיק מחויב להעסיקו בתנאי ההסכם הקיבוצי המיוחד;
ארגוני-ארגון עובדים לא יעשה שימוש בדמי טיפול מקצועי
)ג(
הנגבים מעובדים, אלא לצורך טיפול ביחסי עבודה לטובת העובדים.";
:יד, אחרי סעיף קטן )ב( יבוא33 בסעיף
(2)
:( לחוק העונשין3)()א61 אלה דינם קנס כאמור בסעיף
")ג(
מי שמחייב עובד לשלם לארגון עובדים שאינו חבר בו דמי
(1)
;טיפול מקצועי–ארגוני, בניגוד להסכמת העובד
ארגוני-ארגון עובדים שעשה שימוש בדמי טיפול מקצועי
(2)
שגבה מעובדים, שלא לצורך טיפול ביחסי עבודה לטובת
העובדים.
הוטל על ארגון עובדים קנס לפי סעיף זה, לא יהיה רשאי לגבות
)ד(
ארגוני במשך שנה מיום הטלת הקנס."-דמי טיפול מקצועי
,", בהגדרה "רשות ציבורית2 , בסעיף91998–בחוק חופש המידע, התשנ"ח
( יבוא:10) אחרי פסקה
.6
תיקון חוק חופש
המידע
ח33 ( ארגון עובדים הגובה דמי טיפול מקצועי–ארגוני כאמור בסעיף11)"
".101957–לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
, המילים "לשכת שירות44 , בסעיף111959–בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט
התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא
.7 תיקון חוק שירות
התעסוקה
.63 ' ס"ח התשי"ז, עמ8
.226 ' ס"ח התשנ"ח, עמ9
63 ' ס"ח התשי"ז, עמ10
.32 ' ס"ח התשי"ט, עמ11
8
.תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה." – יימחקו
14 , בתוספת השנייה, אחרי סעיף122006–בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו
יבוא:
.8 תיקון חוק תובענות
ייצוגיות
( תביעה נגד ארגון עובדים יציג או נגד ארגון מעבידים כהגדרתם בחוק15)"
, שהגיש עובד או מעסיק בנוגע לחובות131957–הסכמים קיבוציים, התשי"ז
ארגוני."-הארגון כלפיו כחבר או כמי שמשלם דמי טיפול מקצועי
– 142001–בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א.9 תיקון חוק הודעה
מוקדמת לפיטורים
ולהתפטרות
:, אחרי סעיף קטן )ג( יבוא2 בסעיף
(1)
על אף האמור בכל דין או הסכם, מעסיק יהיה רשאי לפטר עובד
")ד(
התאמה לעבודה או בעקבות הצורך בצמצום פעילות בהודעה-עקב אי
מוקדמת מראש, של חצי חודש בעד כל שנת העסקה ברצף אצל
המעסיק ולא יותר משישה חודשים; בית הדין לעבודה לא יוכל למנוע
או לעכב פיטורי עובד לפי סעיף זה, אך אם ימצא שהעובד פוטר שלא
לב יהא רשאי לפסוק לו פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של כפל-בתום
פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד לפי כל דין."
."()ד2 , אחרי המילים "חוק זה," יבוא "למעט האמור בסעיף12 בסעיף
(2)
– 151980–בחוק העמותות, התש"ם.10
תיקון חוק
העמותות
', במקום "רשאי הרשם למחוק אותה" יבוא "עד ליום כ62 בסעיף
(1)
(, יראו אותה כאילו הגישה בקשה בהתאם2023 ביוני30) בתמוז התשפ"א
)א(; אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מאגודה עות'מאנית להפוך60 לסעיף
לחברה לתועלת הציבור לפני המועד האמור;" ;
. – בטל67 ( סעיף2)
ד ב ר י ה ס ב ר
מטרת חוק זה היא לאזן מחדש את היחסים בין ארגוני עובדים לבין מעסיקים ובין עובדים לארגוני
.264 ' ס"ח התשס"ו, עמ12
.63 ' ס"ח התשי"ז, עמ13
.378 ' ס"ח התשס"א, עמ14
.210 ' ס"ח התש"ם, עמ15
9
עובדים באופן שמקדם הוגנות, אחריות, ושמירה על זכויות הפרט והכל תוך דגש על שמירת האינטרס
הציבורי. החוק מבקש לתת מענה לשורה של בעיות יסודיות ביחסי העבודה בישראל באמצעות תיקון של
מספר חוקים. במסגרת זו מוסדרים מחדש העילות לסכסוכי עבודה ושביתות והגבולות לסכסוכי העבודה,
מוגנת. כמו כן, מוסדרת סמכות הכנסת -תקופת הצינון בטרם נקיטת שביתה והגדרת שביתה בלתי
להשהות שביתה ולמסור סכסוכים לבוררות, סמכות ההנהלה בניהול מקום העבודה וזכות העובדים
לחופש מהתארגנות, כמו גם זכותם ליחס הוגן מצד ארגון עובדים המשפיע על העסקתם, גם אם הם אינם
חברים בו.
חוקי העבודה המסדירים את היחסים שבין ארגוני עובדים למעסיקים ולעובדים נחקקו בעשור
הראשון למדינה. בהתאם, הם משקפים את מצב המשק באותן שנים, את יחסי הכוחות הפוליטיים
ששררו אז ואת ההשקפות המעמדיות שנהגו באותה עת. מאז ועד לימינו השתנה המשק ללא היכר
ומערכת המשפט נאלצה למלא את הפער החסר שבין החקיקה הישנה למציאות הכלכלית. שאלות דוגמת
מהי אחריות ארגון העובדים כלפי עובדים החברים בו ואלו המשלמים לו דמי טיפול, מהם הגבולות
הלגיטימיים של סכסוכי העבודה, מה היחס הראוי בין זכות העובדים לשבות לנזק שנגרם לציבור
משביתה, מהו הגבול שבין זכות העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי לבין זכות המעסיק לקבל החלטות
כל אלה לא קיבלו מענה ברור או שקיבלו מענה חסר מצד מערכת המשפט בהיעדר תשובה - ניהוליות
בחוק. הקושי להבדיל כראוי בין זכות הממשלה והכנסת לקדם מדיניות כלכלית לבין זכות העובדים
למשא ומתן במקום עבודתם טרם שינוי תנאי עבודה גרם לעיכוב של שנים ארוכות ברפורמות בנמלי הים
ובמשק החשמל לדוגמא ופגע כלכלית בציבור הישראלי. השינויים בחוק זה מבקשים למלא את החסר
ולקדם את האיזון הראוי בין שלל האינטרסים הנוגעים ליחסי עבודה קיבוציים, וביניהם האינטרס
הציבורי כבד המשקל.
גבולות סכסוך העבודה – החוק המוצע מעגן את התפיסה המסורתית לפיה שביתה צריכה להתבצע
במסגרת סכסוך עבודה אשר מתקיים בין עובדים מאוגדים לבין המעסיק ובענייני עבודה בלבד שבכוחו
של המעסיק להשפיע עליהם. סכסוכים שתכליתם למנוע מהריבון לקדם מדיניות, או שתכליתם לסכל
תחרות במשק – בין בשיתוף פעולה עם המעסיק ובין אם לאו – לא יחשבו סכסוכי עבודה ברי תוקף. לפי
החוק המוצע, אין המדינה מתפקדת כמעסיק ואין להטיל עליה חובות של מעסיק, אלא אם היא מוגדרת
כמעסיקה הישירה של העובדים. החלטות הנוגעות למדיניות שיש בהן השפעה ממשית על תנאי עבודתם
של עובדים אינן מחייבות את המדינה במשא ומתן אשר בו מתחייב המעסיק הישיר. התיקון המוצע
מצמצם את יכולתן של קבוצות לחץ קטנות לעצור מדיניות שמבקשת להטיב עם כלל הציבור.
מוגנת – החוק המוצע מבקש לקדם התנהגות אחראית של עובדים-אחריות במקרה של שביתה בלתי
וארגוני עובדים בהתאם לחוק. תופעות של שביתה שלא במסגרת סכסוך עבודה מוכרז כאמצעי להפעלת
לחץ על הציבור ועל המעסיק בניגוד לחוק הפכו למשתלמות בשנים האחרונות ונעשה בהן שימוש תכוף
זאת בהיעדר אמצעי אכיפה הולמים. לפיכך מוצע - דווקא בשירותים חיוניים דוגמת הרכבת ונמלי הים
לב תחייב באחריות את מבצעיה ויוזמיה. במקרה -לקבוע ששביתה שלא הוכרזה כדין ולא ננקטה בתום
שנגרם נזק עקב שביתה הנוגדת את הקבוע בחוק, כל נפגע יהיה רשאי לתבוע את הנזק מהאחראים.
הערכאה המתאימה לבירור הטענה תהיה בית משפט רגיל המתמחה בנזיקין ולא בית הדין לעבודה שאינו
10
מתאים לבירור מסוג זה. כמו כן, מעסיק יהיה רשאי לסיים את עבודתו של עובד ששבת במודע באופן
המנוגד לחוק. תיקון זה יעודד התנהגות אחראית ויתמרץ את פתרון הסכסוך בדרכי שלום במסלול שמציע
החוק.
חיזוק ההידברות טרם שביתה – תקופת הצינון המוקדשת להידברות ובירור העניינים שבסכסוך
ימים, על מנת לאפשר פרק זמן משמעותי בו ילובנו 30- ל15-בטרם יותר לנקוט בשביתה תוארך מ
המחלוקות. בנוסף, ההודעה על סכסוך עבודה לקראת שביתה תכלול את העניינים שבסכסוך ואת
התנאים שבמילואם תתייתר השביתה. מטרת הדרישה היא לדאוג שהעניינים שבסכסוך לא ישמשו
לב במתווה מעשי לפתרון הסכסוך. כמו כן, הצד שכנגד -כתירוץ לשביתה אלא כבסיס להידברות בתום
יהיה רשאי למסור הודעה שכנגד לגבי העניינים שבסכסוך, כשיחדיו ההודעות תשמשנה כלי למתווך
לקידום פתרון מוסכם.
. בנוסף להגדרת שירות ציבורי תתווסף הגדרת שירות חיוני- מגבלות מיוחדות בשירותים חיוניים
בשירותים החיוניים שהפסקת העבודה בהם עלולה להסב לציבור נזק משמעותי ולפגוע בכלכלה באופן
מידתי תחול חובה מוגברת לשמור על יחסי עבודה תקינים ולפעול באחריות. לכן טרם שביתה או -בלתי
השבתה בשירות חיוני על הצדדים חייבים לנהל משא ומתן ולפנות למתווך. משום שלשביתה כאמור
עלולה להיות השפעה ציבורית ולאומית חריגה, בהיעדר מתווך מוסכם בין העובדים למעסיק, או אם לא
מונה מתווך במנגנון הרגיל הקבוע בחוק, ימונה מתווך שהציע ראש המועצה הלאומית לכלכלה.
.שביתה בשירות חיוני אמורה להיות צעד חריג ולכן מוטב לגדרה למשא ומתן קיבוצי במקום העבודה
על כן מוצע לאפשר שביתת אהדה הזוכה להגנת החוק בשירות חיוני או בשירות ציבורי רק בתנאי שקיימו
עובדי השירות החיוני הצבעה חשאית שבה רוב של עובדים הצביע בעד השביתה, ובתנאי שבהצבעה
מעובדי השירות החיוני. 50% השתתפו לפחות
לבסוף, על מנת למנוע מקרים בהם מתקיימת שביתה הפוגעת בציבור באופן חריג או בתפקוד הכלכלי
של המדינה, מוצע להסמיך את הכנסת לשמור על אינטרס לאומי ולהגביל שביתות באופן פרטני וחריג.
בדומה לבתי נבחרים אחרים בעולם המחזיקים בסמכויות מיוחדות מכוח חוק בנוגע לשביתות במשק,
ימים או לסיים את הסכסוך ולמסור את 30 מוצע לאפשר לכנסת להורות על השהיית שביתה למשך
ההכרעה בו לבוררות. הועדה תהיה מורכבת ממשפטן, נציג המועצה הלאומית לכלכלה, נציג ארגון
צרכנים, נציג ארגון עובדים ונציג ארגון מעסיקים. ראש המועצה הלאומית לכלכלה יקבע את זהות חברי
הועדה. כל צד לסכסוך יגיש לוועדת הבוררים הצעה אחת לפתרון הסכסוך כשעל הועדה לבחור הצעה
אחת כלשונה בלי להוסיף ובלי לגרוע. הליך הבוררות המוצע נועד לקדם מתינות מצד הצדדים לסכסוך
העבודה ולשם הבטחת השפעה מינימאלית של ועדת הבוררים על התוויית הפתרון.
עיגון הסמכות הניהולית – אנו עדים ליכולת המוגבלת של מנהלים לקדם שינויים ארגוניים ולפטר
התאמה או בהתאם לצרכים של מקום העבודה. דבר זה נכון ביתר שאת -עובדים בעת הצורך בשל אי
במגזר הציבורי בו קיים אף קושי לקיים מהלכים שאין בהם פגיעה ממשית בעובדים, דוגמת הטמעת
מערכות מחשוב, כאשר נציגות העובדים מתנגדת לכך. על מנת לקדם את המתאם שבין אחריות ההנהלה
לבין סמכויותיה ולאפשר גמישות תעסוקתית, החוק המוצע קובע כי החלטות ניהוליות שאין בהן פגיעה
ממשית בעובדים לא תהוונה עילה לסכסוך עבודה. במידה ובית הדין לעבודה יקבע שהחלטה או פעולה
11
ומתן על הפיצוי שיינתן לעובדים הנפגעים-פוגעת ממשית בעובדים, על המעסיק תהיה חובה לנהל משא
ממנה בלבד, אך לא על עצם ההחלטה או הפעולה. באשר לסמכות לפטר עובדים בעילות לגיטימיות,
סמכות זו נתונה באופן עקרוני למעסיק הפועל בתום לב, בלי קשר למעמדו של העובד כקבוע או זמני. אם
נמצא שהפיטורים לא היו כדין, יהיה העובד זכאי לפיצוי כפול אך לא תהיה סמכות להורות על שכירתו
מחדש.
ארגון עובדים המוגדר כארגון יציג שאיגד- הבטחת הוגנות ביחסים שבין עובדים לארגוני עובדים
שליש מעובדי מקום העבודה או למעלה מכך רשאי לגבות כיום דמי טיפול מכלל העובדים שאינם חברים
בו. כספים אלה מועברים ישירות לקופת ארגון העובדים ולא לנציגות העובדים במקום העבודה. מטרת
כספים אלה היא לממן את פעילות הארגון הקשורה בהטבה עם כלל העובדים במקום העבודה. לכן מוצע
לקבוע כי כספים אלה יוכלו לשמש את הארגון לצרכים אלה בלבד וכי הגבייה תוגבל לסכום מקסימאלי
לקיום חובות הארגון כלפי העובדים שאינם חברים בו. הגביה תיעשה בהסכמת העובדים. משום שמטרת
דמי הטיפול היא הטבה עם העובדים, מן הנמנע לגבות אותם מעובדים המתנגדים לכך. במקרה שכזה
תוענק לעובד רשות להימנע לחלוטין מתשלום דמי הטיפול אך במקביל יוחרג העובד מההסכם הקיבוצי
המיוחד עליו חתם הארגון היציג כדי לא להטיל על הארגון חובה לספק שירות עבור מי שנמנע לחלוטין
מנשיאה בעלויות. משום שדמי טיפול נגבים ככספי ציבור של העובדים לטובת ארגון עובדים כמס המוטל
עליהם מתוקף הסכם קיבוצי עליו אין הם חותמים במישרין, ארגון עובדים הגובה דמי טיפול יחוייב
בסטנדרט גבוה של שקיפות ויוכפף לחוק חופש המידע כרשות ציבורית.
על מנת למנוע מקרים שבהם ארגון עובדים מחייב עובד שאינו חבר בו לשלם דמי טיפול מקצועי
ארגוני בניגוד להסכמת העובד, או עושה שימוש בדמי טיפול מקצועי –ארגוני שלא לצורך טיפול ביחסי
עבודה הצעת החוק מבקשת לקבוע עונשים מתאימים על ארגון העובדים וכן לקבוע כי ארגון שהורשע
בהפרה לא יהיה רשאי לגבות דמי טיפול למשך שנה. כמו כן, על מנת לאפשר אכיפה אפקטיבית של זכויות
עובדים אל מול ארגוני עובדים יציגים, מוצע לאפשר לעובדים למצות את זכויותיהם במסגרת תובענות
ייצוגיות.
כדי להגביר את השקיפות של פעילות ארגוני העובדים וארגוני המעבידים, שחלק לא מבוטל מהם פועל
יהיה על כל אגודה עות'מנית לבחור האם 2023 ביוני30 במסגרת אגודה עותומנית, מוצע לקבוע כי עד יום
להפוך לחברה לתועלת הציבור ואם לא תעשה כן תהיה לעמותה לכל דבר ועניין.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת מתן כהנא ואורי מקלב
(( ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע 2020 ביולי1) ; הוסרה מסדר היום ביום ט' בתמוז התש"ף24/23/)פ
(.161/24/על ידי חבר הכנסת מתן כהנא וקבוצת חברי הכנסת )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(30.01.2023) ח' בשבט התשפ"ג