הצעת חוק לדיון מוקדם
2199822 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מרב מיכאלי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
1968/25/ פ
2023–צבאיות )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג-הצעת חוק בחינת חלופות מדיניות לא
מטרת חוק זה היא למסד ולקבע תהליך קבלת החלטות, הן באופן סדיר
בשגרה, הן טרם יציאה למלחמה והן טרם החלטה על נקיטת פעולות צבאיות
משמעותיות או במהלכן, הכולל בתוכו חובה ליזום תהליכים מדיניים ולקיים
פיתוח ובחינה ראויה ומעמיקה של חלופות מדיניות לא צבאיות לפיתרון
משברים מדיניים וביטחוניים המתרחשים או שיתרחשו בעתיד ושעשויה
להיות להם השפעה של ממש על אזרחי מדינת ישראל, חייהם, בריאותם,
שלומם וביטחונם.
.1מטרה
– 12008–בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח.2 תיקון חוק המטה
לביטחון לאומי
)ב(, במקום "בענייני החוץ והביטחון" יבוא "בענייני החוץ1 בסעיף
(1)
;"והביטחון הלאומי
– 2 בסעיף
(2)
– (בסעיף קטן )א
)א(
(, אחרי ״לרכז את״ יבוא ״כל״ ובמקום1) בפסקה
(1)
״בענייני החוץ והביטחון״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון
הלאומי״;
(, במקום ״בענייני החוץ והביטחון, להציג לפניו5) בפסקה
(2)
,את החלופות בתחום״ יבוא ״בענייני החוץ והביטחון הלאומי
להציג בפניו את החלופות בתחום, לרבות החלופות המדיניות";
(, בסופה יבוא "הערכות המצב של המטה6) בפסקה
(3)
לביטחון לאומי, בהתאמות הנדרשות, לרבות הצעות ליוזמות
מדיניות וחוות דעת וניתוח יוזמות מדיניות של ישראל ושל גורמי
.833 ' ס"ח תשס"ח, עמ1
2
חוץ כפי שירכז המשנה לראש המטה לביטחון לאומי לעניינים
מדיניים יועברו גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת";
:( יבוא9) במקום פסקה
(4)
ביטחונית של מדינת-לבחון את התפיסה המדינית
(9)"
ישראל, להגדיר את יעדיה האסטרטגיים ולהציע לה
עדכונים וחלופות;";
בסעיף קטן )ב(, במקום "רשאי ראש המטה לביטחון לאומי
)ב(
לקיים" יבוא "יקיים ראש המטה לביטחון לאומי", ובסופו יבוא:
"דיונים כאמור יתקיימו על פי הצורך בשגרה ובחירום, ולא פחות
מאחת לשבועיים; העתק ממסקנות דיונים אלו כאמור יועבר לעיון
ראש הממשלה וחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; ופרוטוקול
של דיון כאמור יהיה חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש
הממשלה רשאי להתיר את פרסומו.";
: יבוא2 אחרי סעיף
(3)
פרוטוקול של דיון בדבר בחינת
)א(
ביטחונית שנערך לפי-התפיסה המדינית
( יהיה חסוי, כל עוד לא9)()א2 הוראות סעיף
קבע ראש הממשלה אחרת.
.א2
"דו"חות בדבר
בחינת התפיסה
ביטחונית-המדינית
העתק דו"ח ובו מסקנות דיון כאמור
)ב(
יועבר לעיון ועדת השרים לענייני ביטחון
לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
דו"ח כאמור בסעיף קטן )ב( יהיה
)ג(
חסוי, אולם על אף האמור בכל דין, ראש
הממשלה רשאי להתיר את פרסומו, כולו או
חלקו.
על אף האמור בסעיף קטן )ג(, המטה
)ד(
יכין גם עותק בלתי מסווג של הדו"ח, ויחולו
עליו הוראות אלה:
הדו"ח יפורסם לציבור בדרך
(1)
ובתדירות שייקבעו על ידי המשנה
לעניינים מדיניים;
הדיווח יכלול את עבודת
(2)
המטה והכנת החלופות, ואת רשימת
3
ארגוני החברה האזרחית שלקחו
הפגישות
משך
בפגישות,
חלק
והחלופות שנבדקו;
;דיווח על החלופות שנדונו
(3)
דיווח על דיוני ועדת השרים
(4)
לענייני ביטחון לאומי שבהם נדונו
החלופות, ובתוכם משך הדיונים,
והחלופות שנבדקו.
ראש המטה לביטחון לאומי ידווח בכתב
בעניינים המדיניים והביטחוניים אחת
לחודש לוועדת השרים לענייני ביטחון
לאומי, ולכל הפחות פעמיים בכל מושב של
הכנסת, ולא פחות מאשר אחת לרבעון,
לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.";
.ב2 דיווח על תהליכים
מדיניים
: יבוא5 אחרי סעיף
(4)
לראש המטה לביטחון לאומי יהיה
)א(
5 משנה לעניינים מדיניים; הוראות סעיף
יחולו על מינויו.
.א5
"המשנה לראש
המטה לביטחון
לאומי לעניינים
מדיניים
כשיר לכהן כמשנה לעניינים מדיניים
)ב(
מי שהתקיימו בו כל אלה:
;5 התקיימו בו הוראות סעיף
(1)
הוא בעל מומחיות, רקע
(2)
ובפתרון
חוץ
במדיניות
וניסיון
סכסוכים.
במידת האפשר, הוא בעל
(3)
1325 היכרות מעמיקה עם החלטה
של מועצת הביטחון של האומות
המאוחדות.
המשנה לעניינים מדיניים יקיים
)ג(
באופן רציף ותדיר שיח עם ארגוני החברה
האזרחית, ויתייחס לניירות עבודה של
ארגונים אלו במטרה לבחון חלופות מדיניות
4
להתמודדות עם האתגרים העומדים בפני
הדרג המדיני, לרבות בנושא הסכסוך
במזרח
והאתגרים
פלסטיני-הישראלי
התיכון.
השיח והפגישות עם ארגוני החברה
)ד(
האזרחית יתקיימו באופן שיביא בחשבון
של מועצת הביטחון של1325 את החלטה
האומות המאוחדות.
המשנה לעניינים מדיניים ייפגש לכל
)ה(
הפחות אחת לחצי שנה עם כל ארגון חברה
אזרחית שיבקש זאת; המפגשים יכולים,
אך לא חייבים, לכלול יותר מארגון חברה
אזרחית אחד; פרוטוקולי הדיונים כאמור
יפורסמו לציבור הרחב.
המשנה לעניינים מדיניים יקיים
)ו(
עבודת מטה שוטפת ומחקר השוואתי
שיתמקדו בלימוד מהצלחות ומכישלונות
בתהליכי פתרון סכסוכים בארץ ובעולם.
המשנה לעניינים מדיניים יפתח
)ז(
רעיונות או מתווים ליוזמות מדיניות
חדשות, יחד עם גורמים נוספים ככל שיראה
לנכון.
המשנה לעניינים מדיניים יעביר
)ח(
לראש המטה לביטחון לאומי באופן סדיר,
ולכל הפחות אחת לחודש, דו"ח מסכם
לחלופות המדיניות השונות שגובשו או
הוצגו על ידי ארגוני החברה האזרחית שפגש
בתקופה שעברה מן הדו"ח הקודם; הדו"ח
יועבר לעיון ועדת השרים לענייני ביטחון
לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת,
וגרסה בלתי מסווגת של הדו"חות תפורסם
לעיון הציבור אחת לחצי שנה.
המשנה לעניינים מדיניים יערוך
)ט(
בדיקה או תחקיר לאחר כל מבצע צבאי או
מלחמה כדי לבדוק את תהליכי קבלת
5
ההחלטות בעניין בחינת החלופות המדיניות
ולהפיק לקחים; מצאי הבדיקה כאמור
ומסקנותיה יוצגו בפני ועדת השרים לענייני
ביטחון לאומי.
החברה
"ארגוני
זה,
בסעיף
)י(
האזרחית" – מוסדות, ארגונים, חברות
לתועלת הציבור, עמותות רשומות או מכוני
חשיבה ומחקר הפועלים ללא כוונת רווח
ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון
המקומי, המאוגדים ופועלים כחוק לפחות
500,000 ארבע שנים שתקציבם השנתי
שקלים לחודש, ומטרות ארגוני החברה
האזרחית כפי שהן רשומות בכל דין הן זהות
או דומות בעיקרו לתחומים הבאים:
הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ויחסי
החוץ של מדינת ישראל, לרבות בנושא
והאתגרים
פלסטיני- הישראלי
הסכסוך
במזרח התיכון."
:, לפני סעיף קטן )ב( יבוא40 בסעיף2בחוק יסוד: הממשלה.3
:יסוד-תיקון חוק
הממשלה
( תיעשה על סמך הדיונים1( קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן )א( או )א3")א
( בחוק המטה לביטחון לאומי."9)()א2 כמפורט בסעיף
– 32001–בחוק הממשלה, התשס"א.4
תיקון חוק
הממשלה
:, אחרי סעיף קטן )ב( יבוא6 בסעיף
(1)
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקיים לפחות אחת לחודש
")ג(
דיון עומק בנושא המדיניות והיעדים האסטרטגיים בזירה המדינית של
מדינת ישראל, תעדכן אותה, ותבחן חלופות לא צבאיות במסגרתה.
אחת לחצי שנה תקיים ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי יום
)ד(
עיון מרוכז או סיור אשר יעסוק בהערכת מצב מדינית; יום העיון
כאמור יוכן בידי המטה לביטחון לאומי בשיתוף עם שניים או יותר
א)ח( לחוק המטה5 מארגוני החברה האזרחית כהגדרתם בסעיף
.158 ' ס"ח תשס"א, עמ2
.168 ' ס"ח תשס"א, עמ3
6
;"., המייצגים עמדות מגוונות2008–לביטחון לאומי התשס"ח
: יבוא6 אחרי סעיף
(2)
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי
)א(
תדון לפחות אחת לחודשיים. בבחינת
החלופות המדיניות של המטה הביטחון
( לחוק9)()א2 לאומי שנערכה לפי סעיף
;2008-המטה לביטחון לאומי, התשס"ח
בדיון לפי סעיף זה ייבחנו הצעות לחלופות
מדיניות
פעולה
דרכי
לרבות
שונות,
אפשריות.
.א6
"בחינת חלופות
מדיניות
:בדיון לפי סעיף זה ישתתפו
)ב(
;השר לשיתוף פעולה אזורי
(1)
;השר לעניינים אסטרטגיים
(2)
;השר לענייני מודיעין
(3)
;שר הפנים
(4)
כל שר אחר העוסק בענייני
(5)
חוץ וביטחון כחלק מהגדרת תפקידו
או בפועל;
;המפקח הכללי של המשטרה
(6)
למודיעין
המוסד
ראש
(7)
;ולתפקידים מיוחדים
;ראש שירות הביטחון הכללי
(8)
;ראש המטה לביטחון לאומי
(9)
המנהל הכללי של משרד
(10)
;החוץ
המשנה לראש המטה לביטחון
(11)
.לאומי לעניינים מדיניים
על אף האמור בסעיף קטן )ב(, אין
)ג(
בהיעדרותו מהדיון של מי מהמפורטים
באותו סעיף אחת לחצי שנה, כדי למנוע
קיומו של דיון."
7
8
ד ב ר י ה ס ב ר
מאז קום המדינה ניצבים סוגיית הביטחון הלאומי ותהליכי קבלת החלטות בישראל במרכז סדר היום
הציבורי. הביטחון הלאומי תלוי במידה רבה בהליך קבלת החלטות איכותי, ולשם כך נדרשת יכולת
אסטרטגית להפיק פתרונות אופטימאליים לאתגרים ביטחוניים ומדיניים, כגון ניצול הזדמנויות לשלום
צבאיים -ולהסדרים מדיניים, הימנעות ממלחמות שלא לצורך, הרתעה, הפעלה נכונה של מנופים לא
ותכנון מהלכי כוח יעילים.
מדינת ישראל השיגה עליונות מחשבתית אסטרטגית בתחומים טכנולוגיים–ביטחוניים, אך ניסיון
העבר והמציאות הנוכחית מוכיחים כי למרבה הצער ישראל טרם הצליחה למנף את העליונות הזו
להישגים מדיניים שיבטיחו ביטחון ארוך טווח. לא אחת התקשתה ישראל לקרוא נכון את המפה המדינית
– לא רק בשל כשלים מודיעיניים )כגון קריסת ה"קונספציה" בפרוץ מלחמת יום הכיפורים(, אלא גם בשל
קושי של הנהגתה הבכירה ביותר של המדינה לנתח נכוחה את המצב ולהבין את ההזדמנויות, המגמות,
האילוצים, מגבלות הכוח ומרחבי הפעולה שבידיה. מסקנות ועדות חקירה ודו"חות מבקר המדינה לאורך
השנים )בין היתר, אך לא רק, בעקבות מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן( הצביעו
על כך שהקושי האמור נובע, בין היתר, מתהליכי קבלת החלטות חסרים, מהיעדר מידע רלוונטי על
שולחנם של מקבלי ההחלטות, ומהיעדרו של דיון מעמיק בחלופות. עבודת מטה מיטבית בנושאי ביטחון
לאומי, במובנו הרחב ביותר של מושג זה, אשר תכלול כחלק בלתי נפרד ממנה גם פיתוח ובחינת חלופות
מדיניות לכל מהלך, צבאי או אחר, כפי שמוצע בהצעת חוק זו, חיונית לישראל דווקא בשל הסוגיות
הקשות הניצבות בפניה, ותאפשר פרואקטיביות ויצירתיות במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, תוך
בחינה ראויה של חלופות שונות, בדגש על חלופות הסכמיות.
בעקבות מסקנות שהופקו כלקחי העבר, הוקמה המועצה לביטחון לאומי שבהמשך עברה שינויים
המל"ל(. על אף שינויי החקיקה, תהליך קבלת ההחלטות - וכיום נקראת "המטה לביטחון לאומי" )להלן
בישראל עדיין לוקה בחסר, כפי שניתן להתרשם מ"דוח הביקורת של מבקר המדינה על יישום חוק המל"ל
. דו"ח זה ממשיך כאמור בדרכם של דו"חות 2012 וההתמודדות עם המשט הטורקי" שפורסם בשנת
קודמים רבים, של ועדות חקירה ממלכתיות, ועדות חקירה ממשלתיות, מבקר המדינה וועדות שרים,
אשר הגיעו למסקנה כי יש לטייב ולמסד בצורה מסודרת וקבועה את תהליך קבלת ההחלטות בדגש על
בחינה של חלופות מדיניות ופיתוחן הן בשגרה והן טרם יציאה למהלך צבאי.
המל"ל הוא הגוף האמור לשמש גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של
מדינת ישראל. מתוך הגישה כי חיזוקו של המל"ל וביסוסו הם הדרך הנכונה למיסוד תהליך קבלת
ההחלטות, כאמור, באה הצעת חוק זו. מוצע להשתמש בפלטפורמה הקיימת של המל"ל על מנת לשפר את
תפקודו וכך לגרום לכך שתכליתו תצא מהכוח אל הפועל ושהוא ימלא את ייעודו כפי שהוגדר בחקיקה.
זאת ועוד: הצעת חוק זו באה להבטיח כי עבודתו של המל"ל תובא בפני מקבלי ההחלטות, ואלו יהיו
מחויבים להקשיב לה, לדון בה, לבחון אותה לעומק ולנמק את מסקנותיהם לגביה על בסיס קבוע.
, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי חובה על2008–טרם חקיקת חוק המטה לביטחון לאומי התשס"ח
ראש הממשלה לזמן את המועצה לביטחון לאומי לכל דיון בממשלה או בוועדותיה בנושא שנבדק במועצה
לביטחון לאומי, ואשר לגביו נעשתה עבודת מטה לרבות הסקת מסקנות. עוד נקבע, כי על ראש הממשלה
לאפשר למועצה לביטחון לאומי להציג את עבודתה והמלצותיה, טרם קבלת החלטות בנושא הנדון. הצעת
חוק זו באה לעגן קביעות אלה בחוק.
היבט חשוב של התיקון המוצע הוא הטמעת תובנותיהם של גופים בינלאומיים בדבר חשיבות שיתוף
גופים אזרחיים, ובמיוחד נשים מרקע מגוון, בתהליכי ניהול סכסוכים ופתרונם. מועצת הביטחון של
האו״ם, וגופים אחרים, הכירו בכך שנשים נפגעות באופן ייחודי מסכסוכים מזויינים, ובחשיבות של מיפוי
צורות פגיעה אלה. מחקרים מראים שמעורבות פעילה של נשים ממגוון קהילות מגדילה את הסיכוי
להביא לפתרון סכסוכים וליציבות הפתרון, ומתוך כך הכירו הגופים הנ"ל בחשיבות שיש לשיתופן של
נשים המייצגות גוונים שונים של האוכלוסייה בתהליכים ובשיח הנוגעים לביטחון לאומי, לפתרון
סכסוכים ולתהליכי פיוס. בכל התהליכים המתוארים בתיקון המוצע יש לשאוף למגוון מגדרי, ובמידת
הצורך ובהתאם לנסיבות, להרחיב את פורום הדיונים כך שיכלול נציגות משמעותית של נשים נושאות
משרה ובעלות תפקידים. לצד הצעת חוק זו, יפעל המחוקק להחיל על הצעת החוק את החלטת מועצת
, ואת 1951-, את חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א2000 באוקטובר31- מ1325 הביטחון של האו"ם
. 14.12.2014 מיום2331 החלטת הממשלה
מבחינה של תהליך קבלת ההחלטות של הדרג הצבאי והמדיני במקרי עבר, ולאחר בחינה של דרך
יישום חוק המל"ל עד כה, עולה כי יש צורך בקיום סדיר ותדיר של דיונים בדרגים הגבוהים ביותר – אלו
אשר מקבלים את ההחלטות על יציאה למלחמה או למבצע צבאי, אשר יפתחו ויבחנו בצורה סדורה
חלופות מדיניות, וזאת כאמור לא רק בטרם יציאה למבצע צבאי רחב היקף. חוק המל"ל קבע את תחומי
האחריות של המל"ל ואת משימותיו, אך לא את התהליכים הנדרשים כדי לבצע אותן למעט הגשה של
הערכת מצב ביטחון לאומי שנתי. התהליך הקבוע בחוק המוצע ימסד את התהליכים הרלוונטיים, יהפוך
את מקצתם למחייבים ויגדיר את תדירותם ואת דרג המשתתפים בהם. אך בעיקר – יחייב לראשונה
9
שילוב אינטגרלי של פיתוח, בדיקה ושקילה של חלופות מדיניות לפתרון הבעיות האסטרטגיות
והסכסוכים שעימם מתמודדת ישראל בשגרה, ולכל מהלך בעל השלכות מרחיקות לכת כגון יציאה
למלחמה או למבצע צבאי רחב היקף, בפרט כאלו שישראל תיזום. הדו"חות התקופתיים, שעל עריכתם
מורה החוק המוצע, יאפשרו מעקב קבוע ושיטתי אחר ביצוע החלטות הממשלה הרלוונטיות.
כמו כן, כדי להבטיח שכל אלו יתרחשו ועל מנת לאפשר בקרה נוספת, שיטתית וסדירה על תהליך
קבלת ההחלטות, נוספה בחוק המוצע בזאת דרישה לשקיפות בפני הרשות המחוקקת – בפני ועדת החוץ
והביטחון, אשר הגדרת תפקידה היא: "פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים
וביטחונה". שקיפות זו תאפשר לוועדת החוץ והביטחון, או לוועדות המשנה שלה, לוודא כי תהליך קבלת
ההחלטות של הממשלה בעת חרום, אם יתרחש, יתבסס על דיונים, בחינת חלופות – לרבות מדיניות,
והסקת מסקנות מסודרת, אשר יתבצעו באופן תדיר ועקבי גם בשגרה ובאופן יזום ולא רק כתגובה
לאירועי חירום. המטרה בחיוב פרסום המסקנות בלבד, ללא פרסום הפרוטוקולים, היא לאפשר דיון
חופשי בחלופות השונות, ללא קשר למי שהעלה אותן וללא חשש שעמדתו הספציפית של גורם כלשהו
תתפרסם. לצד זאת, מוצע שיפורסם דו"ח בלתי מסווג אשר יאפשר לציבור לדעת שמקבלי ההחלטות אכן
דנים בכובד הראש הראוי בסוגיות הנוגעות לשאלות היסודיות ביותר, שאלות של חיים ומוות – מתוך
הבנה ששקיפות מסוג זה חשובה לחוסן וללכידות החברתית.
,בעלי תפקידים ונושאי משרות בדרגים הגבוהים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות בישראל
מגיעים לרוב מאותו רקע ביטחוני ומאותה סביבה מחשבתית, תופעה העלולה להביא לסטגנציה ולמנוע או
למצער להגביל העלאת רעיונות באופן מקורי, חופשי וביקורתי. במצב דברים בלתי רצוי זה, הרחבת
ופתיחת תהליך קבלת ההחלטות גם בפני גורמים אזרחיים תאפשר לסוג חדש של רעיונות, חלופות,
ביטחוני. יצירת תפקיד -מחקרים, עבודות, מתווים ויוזמות להוות חלק מתהליך קבלת ההחלטות המדיני
חדש במסגרת המל"ל, כפי שמוצע לקבוע בהצעת החוק יאפשר לאותם גופים בעלי ניסיון בתחומים רבים
ושונים, בהם ארגוני חברה אזרחית, חוקרים ובעלי ניסיון מקצועי בפועל, גישה למקבלי ההחלטות.
החלופות המדיניות אשר יוצגו על ידי אנשים וגופים אלו, יספקו בהכרח גם זווית חשיבה חדשה ויבטיחו
כי לא יהיה רעיון רציני אשר לא יבחן לעומק וכי "תיהפך כל אבן" בדרך לקידום וביסוס הביטחון הלאומי
של ישראל במובנו הרחב, ולהבטחת עתיד של שלום וביטחון. מוצע כי תפקיד זה יאויש בידי אדם בעל ידע
ורקע מדיניים אשר יביא עמו את ניסיונו הרב בתחום מדיניות החוץ, רקע וידע בפתרון סכסוכים וככל
של האו"ם, ובכך יעשיר את השיח ויביא לשולחן 1325 שמתאפשר – גם היכרות מעמיקה עם החלטה
הדיונים חלופות לא צבאיות לפתרון האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל.
נכתב ודובר רבות על החשיבות של בחינת חלופות מדיניות טרם היציאה למהלך צבאי רחב היקף בעל
משמעות אסטרטגית. השינוי המוצע אשר יבוא כתוצאה מקבלת החוק כמפורט בהצעת חוק זו, בין היתר
בחוק יסוד: הממשלה, יבטיח כי טרם היציאה למלחמה, לדוגמא, הגורמים הרלוונטיים יחשפו באופן
קבוע לדו"חות המל"ל אשר כוללים דיון בחלופות מדיניות לא צבאיות וביטחוניות למספר תרחישים
אפשריים, וזאת אף בזמן שגרה. כך, כאשר יתקיים דיון טרם היציאה למהלך צבאי כאמור, הוא יתקיים
במציאות שבה כל מקבלי ההחלטות כבר נחשפו בעבר לחלופות מדיניות שונות ואינם מקובעים על דרך
פעולה אפשרית אחת בלבד, כביכול, ויבטיחו שהנושאים האסטרטגיים יטופלו באחריות ויקבלו את
תשומת הלב הראויה גם בתוך לחצי היום יום.
, היא פועלת2001 מאז הוקמה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי החלטת ממשלה בשנת
למעשה כפורום העליון לקבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי. כדי לאפשר לשרים החברים בוועדה
להיחשף לחלופות רבות ככל האפשר, הן בזמן חרום והן בשגרה, מוצע לעגן תהליך זה בחקיקה. הסיורים
וימי העיון המתוארים מעלה יחשפו באופן יזום את חברי ועדת השרים לחלופות שונות ומגוונות באופן
בלתי אמצעי וימסדו את תהליכי העיון, ההיוועצות והלמידה הנדרשים כדי לאפשר להם לגבש עמדה
מבוססת ומנומקת ביום שבו ידרשו לקבלת החלטות הרות גורל.
,הצעות חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברות הכנסת אמילי חיה מואטי
(.2004/24/מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת2004/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(30.01.2023) ח' בשבט התשפ"ג