הצעת חוק לדיון מוקדם
2206549 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אריאל קלנר
חבר הכנסת
יוזם:
______________________________________________
3545/25/ פ
2023–הצעת חוק מס הכנסה )מיסוי הכנסה מפעילות בכלי שיט לפי תפוסה(, התשפ"ג
– בחוק זה
)א( .1פרשנות
:"הפעלה", של כלי שיט מזכה – כל אחת מאלה
הובלה של מטענים, בכלי שיט מזכה, מנמל המוצא במדינה
(1)
, אם אינה ישראל- אחת, לנמל היעד במדינה אחרת או באותה המדינה
לרבות העמסת מטענים על כלי השיט בנמל המוצא ופריקתם ממנו
בנמל היעד, אך למעט העמסה ופריקה בידי מי שעיקר פעילותו אינה
הובלה של מטענים כאמור;
הובלת מטענים או נוסעים, בכלי שיט מזכה, לצורך הקמת
(2)
;מיתקן ימי או לצורך הפעלתו, תחזוקתו או פירוקו של מיתקן כאמור
"חברת אנייה" – חברה תושבת ישראל שהנכס היחיד שלה הוא כלי שיט מזכה
( להגדרה "כלי שיט מזכה"; לעניין זה, לא יראו כנכס1) כאמור בפסקה
של החברה מזומנים וכל נכס אחר הטפלים למטרות העיקריות של
החברה;
:"חברה זכאית" – חברה תושבת ישראל, שמתקיימים לגביה כל אלה
;מקום המשרד הראשי של החברה הוא בישראל
(1)
יושב ראש הדירקטוריון בחברה ויותר ממחצית חברי
(2)
;הדירקטוריון בה הם תושבי ישראל
קבלת ההחלטות על ידי הדירקטוריון של החברה נעשית
(3)
;בישראל
;המנהל הכללי של החברה הוא תושב ישראל
(4)
; לפחות מהכנסת החברה היא הכנסה מפעילות מזכה80%
(5)
– לעניין זה
2
לא תובא בחשבון הכנסת החברה ממכירת נכס כהגדרתו
)א(
לפקודה, לרבות זכויות במקרקעין ובאיגוד כאמור88 בסעיף
( לאותה הגדרה, וכן הכנסת החברה מדיבידנד4) בפסקה
שחילקה חברה אחרת, שהחברה היא בעל מניות מהותי בה
כהגדרתו בסעיף האמור;
בחישוב הכנסת החברה מריבית והפרשי הצמדה יובא
)ב(
בחשבון הסכום שבו עולה ההכנסה מריבית והפרשי הצמדה על
הוצאות הריבית והפרשי ההצמדה;
הניהול התפעולי של החברה נעשה בישראל; לעניין זה, "ניהול
(6)
:תפעולי" – הפעולות המפורטות להלן
ניהול כוח אדם, הן כוח אדם ביבשה והן כוח אדם בכלי
)א(
שיט מזכה;
קביעת הוראות לגבי תפעול כלי שיט מזכה, מערכותיו
)ב(
ומתקניו;
קביעת מסלול ימי ולוחות זמנים להעברת מטענים בכלי
)ג(
שיט מזכה;
והכל למעט פעילות כאמור בפסקאות משנה )א( עד )ג( לגבי כלי
שיט שהחברה משכירה בחכירת גוף ולמעט פעילות כאמור
)ב( לגבי כלי שיט שהחברה שוכרת-בפסקאות משנה )א( ו
בחכירה שאינה חכירת גוף;
לפחות מתפוסת כלי השיט המזכים המשמשים את החברה25%
(7)
לפעילות מזכה הם בכלי שיט שבשליטתה, ואם היא חברה בקבוצת
לפחות מתפוסת כלי השיט המזכים המשמשים את25% – חברות
קבוצת החברות לפעילות מזכה הם בכלי שיט שבשליטת חברה אחת או
יותר שבקבוצת החברות; לעניין זה –
חדל להתקיים לגבי החברה התנאי האמור בפסקה זו
)א(
ימים, יראו את התנאי כאילו התקיים180 וחזר להתקיים בתוך
גם במהלך התקופה האמורה;
"שליטה" – שליטה כהגדרתה בחוק הספנות )כלי שיט זר
)ב(
בשליטה של גורם ישראלי(, בשינויים המחויבים;
החברה מנהלת מערכת חשבונות ומגישה דוחות בהתאם
(8)
;9 להוראות סעיף
3
החברה הודיעה לפקיד השומה כי בחרה שהוראות חוק זה יחולו
(9)
ימים מיום התאגדותה ולעניין חברה תושבת חוץ120 עליה בתוך
ימים מיום שהיתה לתושבת120 שהיתה לתושבת ישראל – בתוך
ישראל;
כל שאר החברות בקבוצה- היתה החברה חלק מקבוצת חברות
(10)
;שעיקר פעילותן היא פעילות מזכה הן חברות זכאיות
;11960-"חוק הספנות )כלי שיט(" – חוק הספנות )כלי שיט(, התש"ך
"חוק הספנות )כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי(" – חוק הספנות )כלי
;22005-שיט זר בשליטה של גורם ישראלי(, התשס"ה
"חכירת גוף" –שכירות של כלי שיט, שבמסגרתה שוכר כלי השיט אחראי על
ציוות כלי השיט באנשי צוות ועל תפעולו של גוף כלי השיט, מערכותיו
ומיתקניו;
;("כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות )כלי שיט
:"כלי שיט מזכה" – כל אחד מאלה
טון או יותר, אשר ברישיון השיט100 כלי שיט בעל תפוסה של
(1)
,[ חדש
]נוסח
הנמלים
לפקודת9 בסעיף
כמשמעותו
שלו,
, נקבע כי הוא מורשה להוביל מטענים, ובלבד –31971-התשל"א
:שהוא אחד מאלה
)א(
כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק
(1)
;(הספנות )כלי שיט
כלי שיט הרשום בפנקס הרישום לפי חוק
(2)
;(הספנות )כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי
;כלי שיט זר ששוכרת חברה זכאית
(3)
:שהוא אינו אחד מאלה
)ב(
כלי שיט המשמש לגרירה, או המשמש לביצוע
(1)
;עבודות ימיות בתחום נמל
;כלי שיט המשמש לדיג או כמפעל לעיבוד דגים
(2)
;כלי שיט המשמש להובלת נוסעים
(3)
.70 ' ס"ח התש"ך, עמ1
.189 ' ס"ח התשנ"ט, עמ2
.443 ', ע20 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש3
4
;כלי שיט המשמש כמיתקן ימי
(4)
כלי שיט שעיקר פעילותו הובלת מטענים או נוסעים כאמור
(2)
;"( להגדרה "הפעלה2) בפסקה
"מיתקן ימי" – מבנה או מיתקן לרבות אסדה, באזור הכלכלי הבלעדי, בין
שהוא מחובר לקרקע הים ובין שאינו מחובר, הנדרש לביצוע אחת
הפעולות כמפורט להלן באזור הכלכלי הבלעדי, וזאת גם אם הוא כלי
שיט:
חיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של נפט כהגדרתו בחוק
(1)
;41952-הנפט, התשי"ב
;(1) הנחת כבלים וצינורות לאחת המטרות המפורטות בפסקה
(2)
לעניין זה, "האזור הכלכלי הבלעדי" – רצועת הים התיכון שמעבר
מיילים ימיים מנקודת שפל המים200 למימי החופין עד למרחק של
שבחוף, או עד למרחק קטן יותר שנקבע בהתאם לכללי המשפט
לאומי או לפי הסכם עם מדינה אחרת, לרבות קרקע הים באותה-הבין
רצועה;
:"נכס מזכה" – כל אחד מאלה
לפקודה המשמש חברה זכאית88 נכס בר פחת כהגדרתו בסעיף
)א(
לייצור הכנסה מפעילות מזכה, למעט זכות במקרקעין;
מניה בחברת אנייה המוחזקת בידי חברה זכאית, ובלבד שכלי
)ב(
השיט שבבעלות חברת האנייה משמש את החברה הזכאית לפעילות
מזכה;
:"פעילות מזכה" – כל אחת מאלה
;הפעלה של כלי שיט מזכה
(1)
השכרה של כלי שיט מזכה, בשכירות שאינה חכירת גוף, לצורך
(2)
;הפעלתו
;5"הפקודה" – פקודת מס הכנסה
:"קבוצת חברות" – כל אחת מאלה
או יותר מאמצעי50%-שתי חברות שאחת מהן מחזיקה ב
(1)
;השליטה באחרת
322 ' ס"ח התשי"ב, עמ4
.128 ', התשס"ט, עמ120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש5
5
או יותר מאמצעי השליטה בכל אחת50%-שתי חברות או יותר ש
(2)
– מהן מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אותו אדם )בפסקה זו
המחזיק( וכן המחזיק, אם הוא חברה; על חישוב שיעור ההחזקה
פסקת
הוראות
יחולו
בעקיפין,
החזקה
לעניין
כאמור,
( לפקודה;1)(ב)א75 ( להגדרה "חברה נשלטת זרה" שבסעיף2)(משנה )ד
; לפקודה88 לעניין זה, "אמצעי שליטה" – כהגדרתם בסעיף
"תפוסה" – התפוסה המרבית נטו של כלי שיט המחושבת לפי חוק
הספנות )כלי שיט(;
"התקופה המזערית", לגבי חברה זכאית – תקופה שתחילתה במועד שבו
, ושסיומה בתום עשר2 היתה החברה לחברה זכאית כאמור בסעיף
שנות מס מהמועד האמור.
לכל מונח בחוק זה תהא המשמעות הנודעת לו בפקודה, אלא אם כן
)ב(
נקבע במפורש אחרת.
,חברה שהגישה לפקיד השומה הודעה כי בחרה שהוראות חוק זה יחולו עליה
( להגדרה "חברה זכאית", ומתקיימים בה שאר התנאים9) כאמור בפסקה
שבאותה הגדרה, יראו אותה כחברה זכאית בתחילת שנת המס שבה התאגדה
החברה ולעניין חברה תושבת חוץ שהיתה לתושבת ישראל – בתחילת שנת
המס שבה היתה לתושבת ישראל.
.2
המועד לתחילת
הזכאות
על אף האמור בפקודה, חישוב ההכנסה החייבת מפעילות מזכה של חברה
זכאית, בכל שנת מס שבה היא חברה זכאית יהיה כלהלן:
.3
חישוב הכנסה
חייבת מפעילות
מזכה
סכום ההכנסה החייבת מפעילות מזכה, ליום אחד, לכלי שיט מזכה
(1)
:אחד יהיה כלהלן
1,000 טון מתפוסת כלי השיט המזכה, או חלקם, עד100 על כל
)א(
שקלים חדשים;5 – הטון הראשונים
, טון נוספים מתפוסת כלי השיט המזכה, או חלקם100 על כל
)ב(
שקלים חדשים;4 – טון10,000 טון ועד1,000 מעל
, טון נוספים מתפוסת כלי השיט המזכה, או חלקם100 על כל
)ג(
שקלים חדשים;2 – טון25,000 טון ועד10,000 מעל
, טון נוספים מתפוסת כלי השיט המזכה, או חלקם100 על כל
)ד(
שקל חדש;1 – טון25,000 מעל
6
סכום ההכנסה החייבת מפעילות מזכה לכלי שיט מזכה אחד, בשנת
(2)
המס, הוא הסכום המתקבל מהמכפלה של ההכנסה החייבת מפעילות מזכה
( בימי הפעילות של כלי השיט1) ליום אחד של כלי השיט המזכה לפי פסקה
ימים365 – "בשנת מס; לעניין זה, "ימי פעילות של כלי השיט בשנת המס
ואולם –
,אם השימוש בכלי השיט בפעילות מזכה, בידי החברה הזכאית
)א(
נעשה לראשונה במהלך שנת המס – מספר הימים מהיום שבו נעשה
השימוש לראשונה ועד תום שנת המס;
אם נמכר כלי השיט על ידי החברה הזכאית או שהחברה
)ב(
הפסיקה את שכירתו, במהלך שנת המס – מספר הימים שמתחילת שנת
המס ועד ליום שבו הפסיקה החברה הזכאית לעשות שימוש בכלי השיט
בפעילות מזכה בשל המכירה או הפסקת השכירות כאמור;
,אם השימוש בכלי השיט בפעילות מזכה, בידי החברה הזכאית
)ג(
נעשה לראשונה במהלך שנת המס כאמור בפסקת משנה )א( ואותו כלי
שיט נמכר על ידה או שהיא הפסיקה את שכירתו, במהלך שנת המס
כאמור בפסקת משנה )ב( – מספר הימים מהיום שבו נעשה השימוש
לראשונה בכלי השיט ועד ליום שבו הפסיקה החברה הזכאית לעשות
שימוש בכלי השיט בפעילות מזכה בשל המכירה או הפסקת השכירות
כאמור;
אם החברה לא עשתה שימוש בכלי השיט המזכה, בפעילות
)ד(
ימים רצופים או יותר, יופחתו ימים אלה מימי90 מזכה, במשך
הפעילות;
סכום ההכנסה החייבת מפעילות מזכה בשנת המס של החברה הזכאית
(3)
הוא הסכום המתקבל מצירוף סכום ההכנסה החייבת מפעילות מזכה לכלי
( של כל כלי השיט המזכים ששימשו את החברה2) שיט מזכה לפי פסקה
בפעילות מזכה במהלך שנת המס;
ב לפקודה120 ( יתואמו בהתאם להוראות סעיף1) הסכומים לפי פסקה
(4)
.כאילו היו הסכומים כמשמעותם באותו סעיף
הוראות חלק ה' לפקודה יחולו לעניין רווח ההון במכירת נכס מזכה או נכס
שהיה נכס מזכה, בידי חברה זכאית או חברה שהיתה חברה זכאית, בשינויים
אלה:
.4 רווח הון ממכירת
נכס מזכה או נכס
שהיה נכס מזכה
היה הנכס נכס מזכה מיום הרכישה שלו על ידי החברה ועד ליום
(1)
מכירתו על ידה )בסעיף זה – תקופת החזקת הנכס(, יהיה רווח ההון ממכירתו
פטור ממס;
7
היה הנכס נכס מזכה בחלק מתקופת החזקת הנכס, יהיה חלק רווח
(2)
ההון הריאלי בתקופה שבה היה הנכס נכס מזכה, פטור ממס, ויתרת רווח
ההון הריאלי תחויב במס לפי הוראות חלק ה' לפקודה; לעניין זה –
"חלק רווח ההון הריאלי בתקופה שבה היה הנכס נכס מזכה" – רווח ההון
הריאלי כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שבה היה הנכס נכס מזכה
בידי החברה לבין תקופת החזקת הנכס;
"יתרת רווח ההון הריאלי" – ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין חלק רווח
ההון הריאלי בתקופה שבה היה הנכס נכס מזכה, או הסכום המצטבר
של הוצאות הפחת שהחברה היתה זכאית להן לפי כל דין בתקופה שבה
הנכס לא היה נכס מזכה, לפי הגבוה מביניהם; עלה הסכום המצטבר
כאמור על רווח ההון הריאלי במכירת הנכס, יובא בחשבון לעניין זה,
רווח ההון הריאלי במכירת הנכס;
(, לא יחול פטור ממס רווח הון2) -( ו1) על אף האמור בפסקאות
(3)
:במכירת נכס מזכה או נכס שהיה נכס מזכה, בהתקיים אחד מאלה
;א לפקודה100 המכירה היא לפי סעיף
)א(
המכירה היתה לפני תום- לעניין נכס מזכה שהוא כלי שיט מזכה
)ב(
התקופה המזערית, והתפוסה הכוללת של כל כלי השיט המזכים שהיו
החודשים12 בבעלות החברה ביום שלאחר יום המכירה ובמהלך
מהתפוסה הכוללת של כל כלי50%-שלאחר יום המכירה פחתה מ
השיט המזכים שהיו בבעלות החברה ביום תחילת התקופה המזערית;
היתה החברה חלק מקבוצת חברות תובא בחשבון לעניין פסקת משנה
זו התפוסה הכוללת של כל כלי השיט המזכים שבבעלות קבוצת
החברות; לעניין זה, "בעלות", בכלי שיט – לרבות חכירת גוף;
8
במכירת נכס מזכה שקיימת לגביו יתרת רווח הון ריאלי כאמור
(4)
– ( )בפסקה זו3) (, או שרווח ההון במכירתו חייב במס לפי פסקה2) בפסקה
הנכס המקורי(, רשאית החברה לתבוע שמועד החיוב במס של יתרת רווח ההון
הריאלי או רווח ההון הריאלי, לפי העניין, יידחה למועד מכירת נכס חלופי
לנכס המקורי או למועד מכירת כל נכס חלופי אחר בשרשרת ההחלפות של
הנכס המקורי; תבעה החברה לדחות את מועד החיוב במס כאמור, יקוזז
הפסד שהיה לחברה הזכאית כנגד יתרת רווח ההון הריאלי או כנגד רווח ההון
(, והחיוב במס יהיה של3) ( או2)5 הריאלי, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף
היתרה לאחר הקיזוז כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום מכירת הנכס
המקורי עד למועד החיוב במס; לעניין זה, "נכס חלופי" – נכס מזכה שנרכש
לחילוף נכס מזכה שנמכר, בתקופה של ארבעה חודשים לפני יום המכירה או
של שנים עשר חודשים לאחריו, במחיר העולה על יתרת המחיר המקורי,
לפקודה, של הנכס המזכה שנמכר;88 כהגדרתה בסעיף
,(, נדחה מועד החיוב במס לפי אותה פסקה4) על אף הוראות פסקה
(5)
היום שלפני- וחדלה החברה להיות תושבת ישראל, יהיה המועד לחיוב במס
היום שבו חדלה החברה להיות תושבת ישראל;
ניתן פטור ממס רווח הון לפי סעיף זה במכירת נכס מזכה או נכס שהיה
(6)
נכס מזכה, וחדלה החברה להיות תושבת ישראל, תחויב החברה במס בשל
אותה מכירה אם ביום שבו חדלה להיות תושבת ישראל טרם חלפו חמש שנים
מיום המכירה; מועד החיוב במס כאמור יהא ביום שלפני היום שבו חדלה
החברה להיות תושבת ישראל.
על קיזוז הפסד של חברה זכאית בתקופת היותה חברה כאמור יחולו הוראות
הפקודה בשינויים אלה:
.5 קיזוז הפסדים של
חברה זכאית
לפקודה ושאילו היה רווח28 הפסד שהיה לחברה זכאית כאמור בסעיף
(1)
היה הכנסה חייבת שאינה מפעילות מזכה, יקוזז רק כנגד הכנסה חייבת של
החברה שאינה מפעילות מזכה;
לפקודה )בסעיף זה – הפסד הון(, שהיה88 הפסד הון כהגדרתו בסעיף
(2)
לחברה זכאית במכירת נכס שאינו נכס מזכה ולא היה נכס מזכה ושאילו היה
רווח הון היתה החברה חייבת במס במכירתו, יקוזז כנגד רווח הון במכירת
נכס שאינו נכס מזכה ולא היה נכס מזכה, או כנגד רווח הון במכירת נכס שהוא
נכס מזכה או שהיה נכס מזכה ובלבד שרווח ההון כאמור היה חייב במס;
9
היה לחברה זכאית הפסד הון במכירת נכס מזכה או נכס שהיה נכס
(3)
,מזכה, לא יותר בקיזוז חלק הפסד ההון בתקופה שבה הנכס היה נכס מזכה
ויתרת הפסד ההון תקוזז כנגד רווח הון במכירת נכס שאינו נכס מזכה ולא
היה נכס מזכה, או כנגד רווח הון במכירת נכס שהוא נכס מזכה או שהיה נכס
מזכה ובלבד שרווח ההון כאמור היה חייב במס; לעניין זה –
"חלק הפסד ההון בתקופה שבה הנכס היה נכס מזכה" – הסכום המתקבל
מהכפלת הפסד ההון במכירת הנכס ביחס שבין התקופה שבה היה
הנכס נכס מזכה בידי החברה לבין תקופת החזקת הנכס כמשמעותה
(; 1)4 בסעיף
"יתרת הפסד ההון" – הפסד ההון בניכוי חלק הפסד ההון בתקופה שבה הנכס
היה נכס מזכה.
נעשתה עסקה בין חברה זכאית לבין אדם אחר שיש לה אתו יחסים מיוחדים
ובשל אותה עסקה הופקה או נצמחה לחברה הזכאית הכנסה מפעילות מזכה
או היתה לה הוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה, ולאדם האחר הופקה או
נצמחה הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה או היתה לו הוצאה בייצור
א85 הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה, יחולו על העסקה הוראות סעיף
לאומית;-לפקודה, בשינויים המחויבים, אף אם העסקה אינה עסקה בין
לעניין זה –
.6מחירי העברה
א)ב( לפקודה, לרבות יחסים85 "יחסים מיוחדים" – כהגדרתם בסעיף
(1)
;שבין החברה הזכאית לבין מי שהחכיר לה כלי שיט מזכה בחכירת גוף
א)ב( לפקודה כאילו במקום85 יקראו את ההגדרה "שליטה" שבסעיף
(2)
."10%" " בא50%"
על הכנסה חייבת מפעילות מזכה של חברה זכאית, בכל שנת מס שבה
)א(
היא חברה זכאית, לא יינתן ניכוי, קיזוז, זיכוי או פטור כלשהם, שאינם לפי
חוק זה.
.7
,אי זכאות לניכוי
קיזוז או זיכוי
אחרים
יראו חברה זכאית כאילו הותר לה, בכל שנת מס שבה היא חברה
)ב(
זכאית, פחת, ניכוי בשל פחת או הפחתה, לפי כל דין, בשל כל נכס מזכה.
נצמחה או הופקה לחברה זכאית, בשל אותה עסקה, הכנסה מפעילות מזכה
והכנסה שאינה מפעילות מזכה, או הוציאה חברה זכאית, בשל אותה עסקה,
הוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה והוצאה בייצור הכנסה שאינה מפעילות
מזכה, תמציא החברה לפקיד השומה, לפי דרישתו, את כל המסמכים
והנתונים הנוגעים לעסקה האמורה, לרבות את דרך קביעת ההכנסות
וההוצאות כאמור.
.8
הכנסה מפעילות
מזכה והכנסה
אחרת שנצמחו
מאותה עסקה
10
130 חברה זכאית תנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לפי סעיף
)א(
לפקודה לגבי הכנסותיה והוצאותיה מפעילות מזכה ולגבי הכנסותיה
והוצאותיה שאינן מפעילות מזכה.
.9
ניהול מערכת
חשבונות והגשת
דוחות
חברה זכאית תגיש, לגבי כל שנת מס שבה היא חברה זכאית, לפי סעיף
)ב(
לפקודה, דוחות נפרדים לגבי הכנסתה מפעילות מזכה ולגבי הכנסתה131
מפעילות שאינה פעילות מזכה, וכן תגיש לפי הסעיף האמור דוח כאילו אינה
חברה זכאית שהוראות חוק זה חלות עליה.
חברה זכאית רשאית להודיע לפקיד השומה החל בשנת המס האחרונה
)א(
של התקופה המזערית, על רצונה לחדול מלהיות חברה זכאית; הודיעה כאמור
תחדל החברה להיות חברה זכאית החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה
הגישה את ההודעה לפקיד השומה.
.10
חדילת חברה
מלהיות חברה
זכאית
התקיים בחברה זכאית תנאי מפסיק, יחולו לגביה ההוראות כמפורט
)ב(
להלן, לפי העניין:
התקיים התנאי המפסיק בתקופה המזערית, תחדל החברה
(1)
,להיות חברה זכאית החל בתחילת התקופה המזערית, ויחולו לגביה
בתקופה האמורה, הוראות אלה:
4 החברה לא תהיה זכאית לפטור ממס רווח הון לפי סעיף
)א(
בשל מכירת נכס מזכה או נכס שהיה נכס מזכה;
הכנסתה החייבת בכל שנת מס בתקופה המזערית תחושב
)ב(
בהתאם להוראות חוק זה כאילו היתה חברה זכאית או בהתאם
להוראות הפקודה, לפי הגבוה מביניהם;
)ב( תיווסף-לצורך שומת החברה לפי פסקאות משנה )א( ו
)ג(
לכל תקופה שבה נתונה לפקיד השומה הסמכות לשום, תקופה
שאורכה כאורך התקופה שמיום תחילת התקופה המזערית עד
תום שנת המס שבה התקיים בחברה התנאי המפסיק;
כאילו היתה חברה9 על החברה יחולו הוראות סעיף
)ד(
זכאית;
התקיים התנאי המפסיק לאחר תום התקופה המזערית, תחדל
(2)
החברה להיות חברה זכאית בתחילת שנת המס שבה התקיים בה
התנאי האמור, ויחולו לגביה, באותה שנת מס, פסקאות
(.1) )ד( של פסקה-משנה )א(, )ב( ו
:בסעיף זה, "תנאי מפסיק" – כל אחד מאלה
)ג(
11
חדל להתקיים בחברה זכאית תנאי מהתנאים להיותה חברה
(1)
;"כאמור, המנוי בהגדרה "חברה זכאית
220 או217 החברה הורשעה בפסק דין סופי בעבירה לפי סעיפים
(2)
;לפקודה שעברה במהלך היותה חברה זכאית
נקבע בשומה שאינה ניתנת עוד להשגה או לערעור כי החברה
(3)
: לפקודה86 ביצעה פעולה כמפורט להלן שחלות עליה הוראות סעיף
סיווג הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה כהכנסה
)א(
מפעילות מזכה או סיווג הכנסה מפעילות מזכה כהכנסה שאינה
מפעילות מזכה;
סיווג הוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה כהוצאה
)ב(
בייצור הכנסה מפעילות שאינה מזכה או סיווג הוצאה בייצור
הכנסה שאינה מפעילות מזכה כהוצאה בייצור הכנסה מפעילות
מזכה;
סיווג נכס שאינו נכס מזכה כנכס מזכה או סיווג נכס
)ג(
מזכה כנכס שאינו נכס מזכה.
.שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.11ביצוע ותקנות
.(2018 בינואר1) תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח.12תחילה
על חברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק זה והיתה תושבת ישראל לפני
המועד האמור )בסעיף זה – חברה ותיקה( יחולו הוראות חוק זה, בשינויים
אלה:
.13
הוראות מעבר
לעניין חברה ותיקה
, חברה1 ( להגדרה "חברה זכאית" שבסעיף9) על אף האמור בפסקה
(1)
,ותיקה רשאית להודיע לפקיד השומה כי בחרה שהוראות חוק זה יחולו עליה
;2020 עד תום שנת המס
, יראו חברה ותיקה כחברה זכאית בתחילת שנת2 על אף האמור בסעיף
(2)
המס שלאחר שנת המס שבה הודיעה לפקיד השומה על בחירתה כאמור
(.1) בפסקה
ד ב ר י ה ס ב ר
בהצעת חוק זו מוצע לקבוע הוראות לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חברות ספנות ישראליות
העוסקות בהובלה בינלאומית של טובין, בהתאם לשיטת "מס התפוסה" –חישוב ההכנסה החייבת של
החברה בהתאם לתפוסת כלי השיט שהיא מפעילה.
מהצי העולמי פועל במשטר "מס90%-מדינות רבות בעולם מפעילות משטר "מס תפוסה". כיום כ
התפוסה" ובמדינות אחרות קיים לענף הספנות משטר מס מיוחד אחר. ענף הספנות הבינלאומית הוא ענף
מאד תחרותי, המתאפיין בניידות גבוהה. בענף התפתח מצב של "דגלי נוחות" – מעבר של ציי סוחר
12
למדינות עם משטרי מס נוחים. כפתרון לזליגה זו של כלי שיט ל"דגלי נוחות", פותחו תמריצים בדמות
"מס התפוסה".
,80-באיחוד האירופי אובחנה מגמה של "בריחת" כלי שיט לדגלים מחוץ לאיחוד האירופי בשנות ה
, וכיום מחייב האיחוד את המדינות החברות בו לעבור למשטר "מס 90-אשר התגברה במהלך שנות ה
. גם ארה"ב 2005 התפוסה". מדינות האיחוד נדרשו להחיל את משטר "מס התפוסה" עד סוף חודש יולי
מפעילה משטר "מס תפוסה", ובאסיה – סין, יפן, דרום קוריאה והודו עברו אף הן למשטר מס מסוג זה.
,במדינות רבות שהחילו את משטר "מס התפוסה" הוענקו לחברות הספנות, בנוסף למשטר מס זה
הטבות בגיוס הון ובסבסוד הוצאות שכר והטבות סוציאליות לעובדים, ואולם הן חויבו בהשתתפות
בהכשרת ימאים.
קיימת חשיבות אסטרטגית עליונה לשמירה על הספנות הישראלית ולעידודה, בין השאר, בשל מצבה
מכמות המטענים 99%-הגיאוגרפי של מדינת ישראל והחרם הערבי על החברות הסוחרות עם המדינה. כ
המיובאים לישראל והמיוצאים ממנה מובלים דרך הים. הספנות הישראלית עוסקת, בחלקה הגדול,
(. כמו כן, מושפעת הספנות הישראלית, בצורה ישירה ומידית 80%-בהובלת מטענים בין נמלים זרים )כ
מתנודות בספנות הבינלאומית בכל הקשור למחירי הובלה, מחירי כלי שיט, ביקוש והיצע של מטענים
וכוח אדם ימי זר.
אניות בבעלות ישראלית ובשליטה ישראלית. בחודש53 ,2013 הצי הישראלי כלל, בחודש ינואר
אלף טון 2,352- אניות כאמור. תפוסת האניות ירדה בתקופה האמורה מ32 כלל צי האניות2016 דצמבר
אלף טון.1,346-ל
החלת משטר "מס תפוסה" בישראל, תוך התאמת הדין החל על הספנות הישראלית לדין המקובל
בעולם, עשויה למנוע "בריחה" של חברות ספנות ישראליות לפעילות במסגרת חברות זרות, וכן לעודד
חברות ספנות זרות להיות חברות ישראליות ולעודד הקמת חברות ישראליות חדשות בענף. כל אלה
עשויים לחזק את הספנות הישראלית, את יכולת התחרות הבינלאומית של הספנות הישראלית ואת
התמיכה בהכשרה הימית בישראל, ובכך להביא לשיפור התחבורה הימית הישראלית מבחינת יעילות,
בטיחות והגנה על הסביבה )שכן על חברות ישראליות חלים כללים לעניין שמירת הבטיחות והגנת
הסביבה שחלים במדינות מפותחות ולא תמיד חלים במקלטי מס(. בנוסף מהלך כזה עשוי לחזק גם ענפים
נלווים לענף הספנות בישראל.
(, החליטה הממשלה לתמוך1999 בינואר24) , מיום ז' בשבט התשנ"ט4797 'בהחלטת ממשלה מס
בענף הספנות. בהמשך להחלטה זו מוצע לעודד את ענף הספנות גם על ידי הנהגת משטר "מס תפוסה"
בישראל.
, מוצע להגדיר את המונחים הייחודיים לחוק המוצע ובנוסף לקבוע הוראה כללית שלפיה לכל1 בסעיף
המונחים האחרים תהיה המשמעות הנודעת להם בפקודת מס הכנסה )להלן – הפקודה(. חלק מההגדרות
למונחים הייחודים נלקחו מחקיקה קיימת בענף הספנות, כמו ההגדרות "כלי שיט" ו"תפוסה", וחלק
מהמונחים הוגדרו במיוחד לצורך החוק המוצע.
"חכירת גוף" – על פי החוק המוצע ההטבה-להגדרות "הפעלה", של כלי שיט מזכה, "פעילות מזכה" ו
( להגדרה 5) לפחות מהכנסתה היא מפעילות מזכה )ר' פסקה80%-של "מס תפוסה" תינתן לחברה ש
"חברה זכאית"(. "פעילות מזכה" כהגדרתה המוצעת כוללת שני סוגי פעילות – האחד, הפעלה של כלי שיט
מזכה, והשני, השכרה של כלי שיט מזכה בשכירות שאינה חכירת גוף, לצורך הפעלתו.
13
"הפעלה" של כלי שיט מזכה, מוגדרת לעניין זה כהובלה של מטענים בכלי שיט מזכה, מנמל המוצא
אם אינה ישראל. הכוונה לעודד העברה - במדינה אחת לנמל היעד במדינה אחרת או באותה המדינה
בינלאומית של מטענים, ולכן על פי המוצע ההטבה תינתן למי שעיסוקו בהעברת מטענים מנמל אחד לנמל
"(. לעניין זה מוצע לקבוע כי ההטבה לא תחול על העברת מטענים בין נמלים בתחום port to port") אחר
פני הובלה ביבשה, בישראל. בנוסף מוצע -מדינת ישראל, וזאת כדי שלא לתת עדיפות להובלה בים על
לראות כ"הפעלה" המזכה בהטבה גם הובלת מטענים או נוסעים בכלי שיט לצורך הקמה של מיתקן ימי
המשמש לחיפוש, הפקה, ניצול, שימור או ניהול של נפט או גז טבעי )ר' הגדרה מוצעת למונח האמור( או
לצורך הפעלתו, תחזוקתו או פירוקו של מיתקן כאמור, וזאת כדי לעודד ביצוע פעולות אלה באמצעות
חברות תושבות ישראל.
הסוג השני של פעילות המזכה בהטבה הוא כאמור לעיל השכרה של כלי שיט מזכה בשכירות שאינה
חכירת גוף, לצורך הפעלתו. בענף הספנות קיימים שני סוגים של השכרת כלי שיט – הסוג האחד: השכרת
"(. bareboat" – גוף כלי השיט, כאשר איושו והפעלתו נעשים בידי השוכר )"חכירת גוף" כהגדרתה המוצעת
חכירה זו אינה בגדר פעילות מזכה אצל המשכיר כי היא אינה שונה מכל השכרת נכס אחר. לעומת זאת
השכרת כלי השיט על צוותו לצורך "הפעלה", תחשב - מוצע לקבוע כי הסוג השני של השכרת כלי שיט
כפעילות מזכה של המשכיר שכן השליטה בכלי השיט נשארת בידי המשכיר.
"קבוצת חברות"– מוצע כי משטר מס התפוסה יחול על חברה תושבת-להגדרות "חברה זכאית" ו
( שבהגדרה המוצעת. התנאים 10) ( עד1) ישראל שמתקיימים בה התנאים המפורטים בפסקאות
( באים להבטיח את הזיקה של החברה למדינת ישראל ולחייב אותה 6)-( ו4) ( עד1) המפורטים בפסקאות
לפחות מהכנסתה של החברה 80% (, שלפיו5) לקבוע את עיקר פעילותה בישראל. התנאי המפורט בפסקה
היא מפעילות מזכה בא להבטיח שההטבה תינתן רק לחברה שהחלק העיקרי והמשמעותי של פעילותה
( האמורה 5) )ב( לפסקה-הוא העברת מטענים בהובלה בינלאומית בים. הסייגים שבפסקאות משנה )א( ו
באים להבטיח שלא תישלל מחברה ההטבה של החלת מס תפוסה בשל אירוע חד פעמי כגון מכירת נכס
שבגינו נבע לחברה רווח הון או קבלת דיבידנד. לעניין ריבית, תיתכן הכנסה גבוהה ובמקביל הוצאה גבוהה
בגין תשלומי ריבית ולפיכך מוצע להתייחס להכנסה נטו מריבית בלבד ועל ידי כך לנטרל הכנסת ריבית
( באה להבטיח שההטבות שיינתנו לפי החוק המוצע יינתנו לחברה שיש לה יכולת להורות 7) גבוהה. פסקה
( להגדרה מטילות 9)-( ו8) לפחות מתפוסת כלי השיט שאותם היא מפעילה. פסקאות25% על תפעולם של
ימים מיום 120 על החברה חובה להודיע לפקיד השומה כי בחרה שהוראות חוק זה יחולו עליה, בתוך
ימים מיום שהיתה לתושבת 120 התאגדותה, ולעניין חברה תושבת חוץ שהיתה לתושבת ישראל – בתוך
ישראל, ובנוסף עליה לעמוד בחובות דיווח לרשות המסים. יובהר כי חובת ההודעה לפקיד השומה על
בחירת החברה היא חובה מהותית, כלומר, מהווה תנאי להיות החברה "חברה זכאית". התנאי הקבוע
( להגדרה, קובע כי אם חברה עוסקת בספנות בינלאומית בחרה שיחולו עליה הוראות החוק 10) בפסקה
המוצע לעניין מס תפוסה, בחירתה זו מותנית בכך שכל החברות בקבוצת החברות שעוסקות בהובלה
בינלאומית של מטען בים תבחרנה להחיל עליהן את הוראות החוק המוצע. כך, יימנע מצב של ניצול לרעה
בשל הסטת פעילות בין שתי חברות שעליהן חל משטר מס שונה. לעניין זה מוצע להגדיר "קבוצת חברות"
כחברת אם, חברת בת, חברה נכדה וכדומה, וכן חברות אחיות.
להגדרה "כלי שיט מזכה" – מכיוון שמטרת החוק המוצע לעודד חברות ספנות העוסקות בהובלה
טון או יותר, 100 בינלאומית של מטענים, מוצע לקבוע כי הוראות החוק יחולו על כלי שיט בעל תפוסה של
14
שאינו כלי שיט המשמש לגרירה או לביצוע עבודות ימיות בתחום נמל, אינו כלי שיט המשמש לדיג או
כמפעל לעיבוד דגים ואינו כלי שיט המשמש להובלת נוסעים או כמיתקן ימי. בנוסף מוצע לדרוש כי כלי
או במרשם הנערך לפי חוק 1960-השיט יהיה רשום במרשם הנערך לפי חוק הספנות )כלי שיט(, התש"ך
)כלומר – כלי שיט בבעלות ישראלית או 2005-הספנות )כלי שיט זר בשלטה של גורם ישראלי(, התשס"ה
בשליטה ישראלית( או שיהיה כלי שיט זר שהחברה שוכרת. עוד מוצע לכלול בגדר כלי שיט מזכה גם כלי
שיט שעיקר פעילותו היא הובלת מטענים או הובלת נוסעים לצורך הקמת מיתקן ימי כהגדרתו המוצעת
או לצורך הפעלתו, תחזוקתו או פירוקו של מיתקן כאמור, וזאת כדי לעודד ביצוע פעולות אלה באמצעות
חברות תושבות ישראל.
"חברת אנייה" – החוק המוצע קובע הטבות במס רווח הון בכל הנוגע ל"נכס-להגדרות "נכס מזכה" ו
המוצע(. מוצע לקבוע כי נכס מזכה, לצורך ההטבות כאמור, הוא נכס בר פחת כהגדרתו 4 מזכה" )ר' סעיף
לפקודה, או שניתנה בעדו 21 לפקודה )כלומר נכס שנקבע לו שיעור פחת בתקנות לפי סעיף88 בסעיף
הפחתה וששימש לנישום לצורכי ייצור הכנסה( המשמש חברה זכאית בייצור הכנסה מפעילות מזכה.
לפקודה. בנוסף, מכיוון שבענף הספנות 88 מוצע למעט מהגדרה זו מקרקעין, כפי שהם ממועטים מסעיף
מקובל להחזיק כלי שיט באמצעות החזקת מניות בחברה שכל נכסיה הם כלי השיט )"חברת אנייה"
כהגדרתה המוצעת(, מוצע לראות גם במניות ב"חברת אנייה" כנכס מזכה.
להגדרה "תפוסה" – כאמור לעיל, מוצע לחייב את החברות שעומדות בתנאים הנדרשים להחלת החוק
וביקשו את החלתו עליהן, במס, בהתאם לתפוסת כלי השיט שהן מפעילות. מוצע להגדיר תפוסה של כלי
שיט כתפוסה המרבית נטו של כלי השיט המחושבת בהתאם לתקנות הספנות )כלי שיט()מדידת תפוסתם
.1960-, שהותקנו לפי חוק הספנות )כלי שיט(, התש"ך1983-של כלי שיט(, התשמ"ג
להגדרה "התקופה המזערית" – מכיוון שהחוק המוצע מאפשר לחברה זכאית לבחור במשטר מס שונה
מהמשטר הנהוג לפי הפקודה, מוצע לקבוע כי חברה המבקשת שהוראות החוק המוצע יחולו עליה תתחייב
שנים לפחות, וזאת כדי למנוע מעבר ממשטר 10 לכך שתחולת הוראות החוק כאמור תהיה לתקופה של
המוצע(.10 מס התפוסה למשטר המס הרגיל ולהיפך, בהתאם לתוצאות העסקיות של החברה )ר' סעיף
, מוצע לקבוע מהו המועד לתחילת החלת המשטר על חברה שבחרה כי יחולו עליה הוראות2 בסעיף
החוק המוצע. זאת מכיוון שהחוק המוצע מטיל משטר מס שונה לגבי "חברה זכאית". מוצע, כי מועד זה
יהיה בתחילת שנת המס שבה התאגדה החברה, ולעניין חברה תושבת חוץ שהיתה לתושבת ישראל –
בתחילת שנת המס שבה היתה לתושבת ישראל.
, מוצע לקבוע הוראות לגבי חישוב ההכנסה החייבת של חברה זכאית מפעילות מזכה, לפי3 בסעיף
תפוסת כלי השיט המשמשים את החברה לפעילות מזכה. יובהר כי חישוב ההכנסה החייבת לפי הסעיף
המוצע בא במקום חישוב ההכנסה החייבת מפעילות מזכה לפי הוראות הפקודה. על פי המוצע, סכום
ההכנסה החייבת של החברה הזכאית מפעילות מזכה, בשנת המס, יחושב כלהלן:
סכום ההכנסה החייבת מפעילות מזכה ליום אחד, לכלי שיט מזכה אחד, יהיה הסכום המתקבל לפי
( המוצע, בהתאם לתפוסת כלי השיט. 1)3 הוראות סעיף
סכום ההכנסה החייבת מכלי שיט מזכה אחד, בשנת המס, יהיה מכפלה של סכום ההכנסה החייבת
ימים או במספר ימי הפעילות של כלי השיט בשנת המס. לעניין זה 365-לגבי אותו כלי שיט, ליום אחד, ב
מוצע לקבוע כי במקרה שבו כלי השיט המזכה נרכש או נשכר במהלך שנת המס או שבמהלך שנת המס
נמכר, או שהופסקה שכירותו או שהושכר לאחר ב"חכירת גוף", יחושב מספר ימי הפעילות בשנת המס
15
ימים פחות מספר הימים שבהם כלי השיט המזכה לא היה פעיל בשל הסיבות האמורות. בנוסף365-כ
ימים רצופים לפחות, 90 מוצע לקבוע כי במקרה שבו כלי השיט המזכה היה מושבת מפעילות מזכה במשך
יופחתו ימים אלה מימי הפעילות. הוראה זו נקבעה כדי להפחית ממספר ימי הפעילות ימים שבהם לא
היתה פעילות מזכה, אך לא להפחית הפסקות קצרות בפעילות האמורה שיכול ויתרחשו במהלך הפעילות.
סכום ההכנסה החייבת של החברה הזכאית מפעילות מזכה, בשנת המס, יהיה כלל ההכנסה החייבת
בשנת המס מפעילות מזכה של כלל כלי השיט המזכים שאותם מפעילה החברה.
, מוצע לקבוע הטבות בכל הנוגע לרווח הון ממכירת נכס מזכה או נכס שהיה נכס מזכה, בידי4 בסעיף
חברה זכאית או חברה שהיתה זכאית. על פי המוצע על מכירת נכס כאמור יחולו הוראות אלה:
אם הנכס היה נכס מזכה מיום הרכישה שלו על ידי החברה ועד ליום מכירתו על ידה – יהיה רווח ההון
ממכירתו פטור ממס.
אם הנכס היה נכס מזכה רק בחלק מתקופת החזקת הנכס על ידי החברה – יהיה חלק רווח ההון
הריאלי בתקופה שבה היה נכס מזכה, פטור ממס, ויתרת רווח ההון הריאלי תחויב במס לפי הוראות חלק
ה' לפקודה. חלוקת הרווח בהתאם לתקופות כמפורט לעיל תיעשה באופן לינארי.
,(, מוצע לסייג ולקבוע כי הפטור ממס רווח הון במכירת נכס מזכה או נכס שהיה נכס מזכה3) בפסקה
כאמור לעיל, לא יחול בהתקיים אחד מאלה:
א לפקודה, כלומר מכירה רעיונית המתקיימת בשל העובדה שהחברה100 המכירה היא לפי סעיף
הפסיקה להיות תושבת ישראל. מכיוון שהכוונה היא לעודד את החברות להיות חלק מצי הספנות
הישראלי מוצע שלא לתת את ההטבה במקרה של מכירה רעיונית כאמור.
המכירה היא של כלי שיט מזכה, והיא נעשתה לפני תום התקופה המזערית כהגדרתה המוצעת, כאשר
12 התפוסה הכוללת של כלי השיט המזכים שהיו בבעלות החברה יום לאחר המכירה כאמור ובמהלך
מהתפוסה הכוללת של כלי השיט המזכים שהיו בבעלות החברה 50%-החודשים שלאחר מכן פחתה מ
ביום הראשון להחלת משטר "מס תפוסה" על החברה. הוראה זו באה גם היא להבטיח שהחברה לא
החודשים 12 תפחית את היקף פעילותה בשל הפחתת תפוסת כלי השיט שהיא מפעילה. יובהר כי תקופת
הקבועה בסעיף נועדה לאפשר לחברה לרכוש במהלך התקופה האמורה כלי שיט אחר ובכך לחזור לתפוסה
או יותר. במקרה וכך יהיה, לא ייפגע הפטור ממס רווח הון בשל המכירה. עוד מוצע לקבוע כי 50% של
לעניין קבוצת חברות ייבחן התנאי לגבי הקבוצה בכללותה ולא לגבי כל חברה בקבוצת החברות, וזאת כדי
להקטין את השפעת התנאי על ההתנהלות העסקית של הקבוצה, תוך שמירה על המטרה שלשמה הוסף
התנאי. עוד מוצע לקבוע כי לעניין התנאי האמור יראו גם כלי שיט שהחברה חוכרת בחכירת גוף ככלי שיט
שבבעלותה, זאת מכיוון שבשכירות שהיא חכירת גוף, מצוי כלי השיט ברשות החברה והיא מקבלת את
ההחלטות לגבי השימוש בו והדרכים להפעלתו.
,(, מוצע לקבוע כי במקרה שבו היה לחברה רווח הון במכירת נכס מזכה, החייב במס5)-( ו4) בפסקאות
תוכל החברה לדחות את תשלום המס אם רכשה נכס לחילוף הנכס האמור, וזאת לאחר שקיזזה מרווח
המוצע. הוראה זו באה לאפשר שחלוף של נכס 5 ההון האמור הפסדים שהיו לה, בהתאם להוראות סעיף
מזכה, כלומר לאפשר רכישת נכס חדש לחילוף הנכס שנמכר, תוך דחיית תשלום המס, בדומה לקבוע
לפקודה. עם זאת, מכיוון שבמשטר מס התפוסה חישוב ההכנסה אינו תלוי בהוצאות הפחת, 96 בסעיף
ולכן הקטנת הוצאות אלה לא תגדיל את הרווח, הרי שדחיית המס היא לתקופה ארוכה יותר. לכן מוצע
לקבוע כי טרם דחיית המס יתבצע קיזוז מול הפסדים שהיו לחברה. על פי המוצע החברה תהיה רשאית
16
,לדחות את תשלום המס עד למכירת הנכס החלופי האחרון שבשרשרת ההחלפות של הנכס המקורי
כשהוא צמוד למדד, והכל בתנאי שהחברה לא חדלה להיות חברה תושבת ישראל. במקרה שבו חדלה
החברה להיות תושבת ישראל, יהיה מועד החיוב במס יום לפני מועד שינוי התושבות של החברה, זאת
בהמשך לרציונל העומד בבסיס הצעת החוק – לעודד את החברות הפועלות במשטר "מס תפוסה" להיות
חלק מצי הספנות הישראלי.
(, מוצע לקבוע כי על אף הפטור ממס רווח הון, המוצע בסעיף, במקרה שבו חדלה החברה6) בפסקה
להיות תושבת ישראל, תחויב במס בשל אותה המכירה שהיתה פטורה בידיה, וזאת אם ביום שבו חדלה
כאמור טרם חלפו חמש שנים מיום המכירה. במקרה זה, יהיה יום המכירה היום שלפני מועד שינוי
התושבות של החברה. הוראה זו באה למנוע מצב שבו החברה תמכור את כלי השיט בפטור ממס בהתאם
להוראות החוק המוצע ומיד לאחר מכן תשנה את תושבותה ותהפוך לחברה תושבת חוץ.
, כחלק מהעיקרון שלפיו יש להפריד בין ההכנסה מפעילות מזכה להכנסה שאינה מפעילות5 בסעיף
מזכה, מוצע לקבוע כי קיזוז הפסדים הנובעים מפעילות שאינה מזכה יעשה כנגד הכנסות מפעילות שאינה
מזכה. על כן נקבעו ההוראות הבאות לעניין קיזוז הפסדים בחברה:
מוצע לקבוע כי הפסד שהיה לחברה זכאית ושאילו היה רווח היה הכנסה חייבת שאינה מפעילות
מזכה, יקוזז רק כנגד הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה.
כמו כן, מוצע לקבוע כי הפסד הון ממכירת נכס שאינו נכס מזכה, ושלא היה נכס כאמור בכל תקופת
החזקתו, יקוזז כנגד רווח הון במכירת נכס שאינו נכס מזכה ולא היה נכס מזכה, או כנגד רווח הון
במכירת נכס שהוא נכס מזכה או שהיה נכס מזכה ובלבד שרווח ההון כאמור היה חייב במס.
בנוסף, מוצע לקבוע כי הפסד שהיה לחברה זכאית ממכירת נכס מזכה שיש לייחס אותו לתקופה שבה
הנכס לא היה נכס מזכה, יקוזז כנגד רווח הון במכירת נכס שאינו נכס מזכה ולא היה נכס מזכה, או כנגד
רווח הון במכירת נכס שהוא נכס מזכה או שהיה נכס מזכה ובלבד שרווח ההון כאמור היה חייב במס.
יובהר כי הפסד שלא ניתן לקיזוז בתקופת היותה של החברה חברה זכאית יקוזז לאחר תום היותה
חברה כאמור, בהתאם להוראות הפקודה.
, כאמור, על פי החוק המוצע חברה זכאית היא חברה שחל עליה משטר מס השונה ממשטר6 בסעיף
המס הרגיל, הקבוע בפקודה. לכן, עסקה בין חברה זכאית לבין אדם אחר שיש לה אתו יחסים מיוחדים
א לפקודה, הקובע הוראות לעניין עסקה בין שתי חברות 85 היא עסקה הדומה במהותה לעסקה לפי סעיף
קשורות, שחלים עליהן משטרי מס שונים מכיוון שאחת החברות היא תושבת ישראל והחברה האחרת
א לפקודה מתייחס לעסקה שבה משטרי המס השונים בין הצדדים 85 היא תושבת חוץ. אמנם סעיף
נובעים בשל היות העסקה עסקה בינלאומית, אך הכללים החלים לגבי עסקה כאמור צריכים לחול גם לגבי
עסקה בין צדדים לעסקה שחלים עליהם משטרי מס שונים בשל קביעה לעניין זה בדין הפנימי. כמו כן,
ויחולו גם 10% מכיוון שמדובר במשטר מס מיטיב, מוצע לקבוע כי הוראות כאמור יחולו החל בשליטה של
על עסקה שבה החברה הזכאית שוכרת בחכירת גוף כלי שיט מזכה.
, מוצע לקבוע כי על הכנסה מפעילות מזכה לא יינתנו ניכוי, קיזוז זיכוי או פטור כלשהם. כמו7 בסעיף
כן מוצע לקבוע כי יראו את הפחת שהיה מגיע לנכס מזכה אילולא היה נכס כאמור כאילו הותר לחברה
בתקופת הזכאות. כלומר, לאחר תום תקופת הזכאות תוכל החברה לקבל רק את יתרת הפחת בשל הנכס,
אם נותר כזה, לאחר שיראו את הפחת כאילו נוכה בתקופת הזכאות. משמעות נוספת לקביעה האמורה
היא כי סכומי הפחת הנצבר שרואים אותם כאילו נצברו לחברה בתקופה שבה היתה חברה זכאית יפחיתו
17
.את המחיר המקורי של הנכס בעת חישוב רווח ההון החל במכירתו
משטר "מס תפוסה" הוא דרך חלופית לקביעת ההכנסה החייבת של החברה ולכן לא ראוי כי לאחר
יציאת חברה ממשטר מס התפוסה, או במכירת נכס מזכה, יינתנו לה הטבות נוספות לפי הפקודה הניתנות
למי שעליו חלות הוראות הפקודה.
, לחברה זכאית עשויה להיות הכנסה מפעילות מזכה והכנסה שאינה מפעילות מזכה בשל8 בסעיף
אותה עסקה, ועשויה להיות לה הוצאה שהיא הוצאה בייצור הכנסה מפעילות מזכה והוצאה בייצור
הכנסה שאינה מפעילות מזכה. מכיוון שמשטר המס שחל לעניין הפעילויות האמורות הוא משטר מס
שונה )פעילות מזכה – משטר "מס תפוסה" לפי החוק המוצע, ופעילות שאינה מזכה – משטר המס הרגיל
לפי הפקודה( מוצע לקבוע כי אם נצמחה או הופקה לחברה הכנסה מפעילות מזכה והכנסה אחרת, בשל
אותה עסקה )למשל שינוע סחורות הן ביבשה )הכנסה שאינה הכנסה מפעילות מזכה( והן בים )הכנסה
מפעילות מזכה((, תמציא החברה לפקיד השומה, לפי דרישתו, את כל המסמכים והנתונים הנוגעים
לעסקה האמורה, לרבות את דרך קביעת ההכנסה מהפעילות המזכה בשל העסקה, את דרך קביעת
ההכנסה שאינה מפעילות מזכה ואת דרך קביעת ההוצאות לגבי כל אחת מההכנסות האמורות.
, מכיוון שעל חברה זכאית יחולו במקביל שני משטרי מס – משטר "מס תפוסה" )לעניין9 בסעיף
פעילות מזכה( ומשטר מס רגיל )לעניין פעילות אחרת(, על החברה לנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה,
לפקודה, לגבי הכנסותיה והוצאותיה מפעילות מזכה ולגבי הכנסותיה והוצאותיה שאינן 130 לפי סעיף
מפעילות מזכה. כמו כן, מוצע להטיל על חברה זכאית חובה להגיש לפקיד השומה, לגבי כל שנת מס שבה
היא חברה כאמור, דוחות נפרדים לגבי הכנסתה מפעילות מזכה ולגבי הכנסתה מפעילות שאינה פעילות
לפקודה כאילו אינה חברה זכאית. הגשת דוח על הכנסת החברה 131 מזכה, וכן להגיש דוח לפי סעיף
המוצע.10 כאילו אינה חברה זכאית נדרשת לצורך קיום הוראות סעיף
, בסעיף קטן )א(, מוצע לקבוע כי חברה המבקשת שהוראות החוק יחולו עליה תתחייב לכך10 בסעיף
שנים לפחות, וזאת כדי למנוע מעבר ממשטר מס 10 שתחולת הוראות החוק כאמור תהיה לתקופה של
התפוסה למשטר המס הרגיל ולהיפך, בהתאם לתוצאות העסקיות של החברה. מוצע על כן לקבוע כי
חברה זכאית תהיה רשאית להודיע לפקיד השומה על רצונה לחדול מלהיות חברה זכאית החל בשנת המס
האחרונה של התקופה המזערית, ואם הודיעה כאמור תחדל להיות חברה זכאית ויחול עליה משטר המס
הרגיל לפי הפקודה, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הגישה את ההודעה לפקיד השומה.
,")ג(, לגבי חברה שחדל להתקיים בה תנאי מהתנאים להיותה "חברה זכאית-בסעיפים קטנים )ב( ו
במהלך התקופה המזערית, או שהתקיים בה, בתקופה האמורה, תנאי אחר המהווה "תנאי מפסיק"
(, כי החברה תחדל להיות חברה זכאית למפרע 1)(כהגדרתו בסעיף קטן )ג(, מוצע לקבוע, בסעיף קטן )ב
החל בתחילת התקופה המזערית, וכי במקרה זה הכנסתה החייבת של החברה בכל שנת מס בתקופה
המזערית תחושב כאילו היתה הכנסה של חברה זכאית או בהתאם להוראות הפקודה, לפי הגבוה
המוצע. הוראה זו באה למנוע מעבר ממשטר 4 מבניהם, ולא יחול לגביה הפטור ממס רווח הון לפי סעיף
מס התפוסה למשטר המס הרגיל ולהיפך, בהתאם לתוצאות העסקיות של החברה. כמו כן, כדי שניתן
יהיה להתייחס לשומת שנה מסוימת, אף אם השומה לאותה שנה הפכה להיות שומה סופית בהתאם
להוראות הפקודה, יש לקבוע כי לצורך עריכת שומת החברה תיווסף לכל תקופה שבה נתונה לפקיד
השומה הסמכות לשום, תקופה שאורכה כאורך התקופה שמיום תחילת התקופה המזערית עד תום שנת
המס שבה התקיים בחברה התנאי המפסיק. לצורך קיום הוראות אלה, על החברה להמשיך לפעול
18
לפקודה לגבי130 המוצע, כלומר לנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לפי סעיף9 בהתאם לקבוע בסעיף
הכנסותיה והוצאותיה מפעילות מזכה ולגבי הכנסותיה והוצאותיה שאינן מפעילות מזכה וכן להגיש, לגבי
לפקודה, דוחות נפרדים לגבי הכנסתה מפעילות מזכה ולגבי 131 כל שנת מס בתקופה המזערית, לפי סעיף
הכנסתה מפעילות שאינה פעילות מזכה, וכן להגיש לפי הסעיף האמור דוח כאילו אינה חברה זכאית
שהוראות חוק זה חלות עליה.
:לעניין זה מוצע, בסעיף קטן )ג(, לראות כתנאי מפסיק כל אחת מנסיבות אלה
.חדל להתקיים בחברה תנאי מהתנאים להיותה חברה זכאית
לפקודה שעניינו דוח וידיעות לא נכונים או217 החברה הורשעה בפסק דין סופי בעבירה לפי סעיף
לפקודה שעניינו במרמה, שכן מדובר בעבירות מס חמורות ולכן לא ראוי לתת 220 בעבירה לפי סעיף
לחברה שהורשעה בעבירות אלה הטבות מס. נקבע בשומה שאינה ניתנת עוד להשגה או לערעור, שחלות
לפקודה, כי החברה סיווגה הכנסה או הוצאה מפעילות מזכה כהכנסה או הוצאה 86 עליה הוראות סעיף
מפעילות שאינה מזכה, או שסיווגה נכס מזכה כנכס שאינו מזכה, או להיפך. מכיוון שמשטר המס שחל
לעניין הפעילויות האמורות הוא משטר מס שונה )פעילות מזכה – משטר "מס תפוסה" לפי החוק המוצע,
ופעילות שאינה מזכה – משטר המס הרגיל לפי הפקודה(, סיווג ההכנסות וההוצאות בחברה זכאית הינו
בעל חשיבות גבוהה ומכאן חשיבותו כתנאי לקבלת ההטבות לפי החוק המוצע.
,לגבי חברה שהתקיים בה תנאי מפסיק כאמור לעיל לאחר תום התקופה המזערית, מוצע לקבוע
(, כי החברה תחדל להיות חברה זכאית החל בתחילת שנת המס שבה התקיים בה התנאי 2)(בסעיף קטן )ב
המפסיק, ובמקרה זה, הכנסתה החייבת בשנת המס שבה התקיים בה התנאי המפסיק תחושב כאילו
היתה הכנסה של חברה זכאית או בהתאם להוראות הפקודה, לפי הגבוה מביניהם, והחברה לא תהיה
זכאית לפטור ממס רווח הון בשל מכירת נכס מזכה או נכס שהיה מזכה באותה שנה וזאת מהנימוקים
שפורטו לעיל. יובהר כי בשנות המס שלאחר שנת המס שבה התקיים התנאי המפסיק יחול על החברה
משטר המס הרגיל שחל לפי הפקודה.
.2018 , מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה בתחילת שנת המס12 בסעיף
, מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין חברה שהתאגדה לפני יום תחילתו של החוק המוצע13 בסעיף
והיתה תושבת ישראל לפני המועד האמור )חברה ותיקה(. על פי המוצע חברה ותיקה תהיה רשאית
. מדובר 2020 להודיע לפקיד השומה כי בחרה שהוראות החוק המוצע יחולו עליה עד תום שנת המס
ב"חלון הזדמנויות" לחברות קיימות שבו יוכלו לבקש שיחולו עליהן הוראות החוק. ביקשה חברה כאמור,
יחולו עליה הוראות החוק המוצע החל בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הודיעה כאמור.
לפקודה, כדי לעמוד בתנאים הנדרשים2'יובהר כי חברה ותיקה שתעשה שינוי מבנה לפי חלק ה
להיותה חברה זכאית לפי החוק המוצע, יראו את שינוי המבנה כאמור כשינוי מבנה לתכלית עסקית
וכלכלית, שהימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן מהמטרות העיקריות שלו, ובתנאי
לפקודה. 2'שמתקיימים בו התנאים הנדרשים לעניין זה לפי חלק ה
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(19.06.2023) ל' בסיוון התשפ"ג