הצעת חוק לדיון מוקדם
2205538 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתיצחק קרויזר
יוזם:
______________________________________________
3492/25/פ
2023–הצעת חוק סמכויות מינהליות )מעצרים והגבלות( )הוראת שעה(, התשפ"ג
השר לביטחון לאומי, לבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל ובהסכמת
היועץ המשפטי לממשלה או משנהו, או פרקליט המדינה או משנהו, רשאי, בצו
בחתימת ידו, להורות על מעצרו של אדם לתקופה שתיקבע בו לפי הוראות
, אם שוכנע כי יש אפשרות קרובה לוודאי לפגיעה ממשית בביטחון4 סעיף
הציבור אם אותו אדם לא יהיה במעצר.
.1צו מעצר
השר לביטחון לאומי רשאי, בצו בחתימת ידו, להטיל על אדם אחת או
)א(
יותר מההגבלות המנויות להלן, אם שוכנע כי קיים חשש סביר לפגיעה
בביטחון הציבור, והכול כפי שייקבע בצו ולתקופה שתיקבע בו לפי הוראות
ובמידה שלא תעלה על הנדרש לשם השגת מטרת הצו.4 סעיף
.2צו הגבלה
;הגבלת יציאתו ממקום או מאזור מסוים
(1)
;איסור יציאה מהארץ
(2)
;איסור להיכנס או להיות נוכח במקום או באזור מסוים
(3)
;חובה לגור או להימצא במקום או באזור מסוים
(4)
;הגבלה אחרת בנוגע לתנועה במקום או באזור מסוים
(5)
חובה לדווח מראש למשטרת ישראל או לגורם אחר שיקבע בצו
(6)
;על כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים
חובה להפקיד את הדרכון בידי משטרת ישראל או בידי גורם
(7)
;אחר שייקבע בצו
;חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע
(8)
איסור רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין
(9)
;במישרין ובין בעקיפין
2
איסור להשתמש בשירותים מסוימים או לבצע פעולות
(10)
;מסוימות
איסור להתקשר עם אדם מסוים או עם קבוצת אנשים, לרבות
(11)
;11979–בדרך של שיחה כהגדרתה בחוק האזנת סתר, התשל"ט
–איסור לבצע שיחה כהגדרתה בחוק האזנת סתר, התשל"ט
(12)
;1979
;איסור להשתמש בשירותי האינטרנט
(13)
;הגבלה בנוגע לעבודה או לעיסוק
(14)
על אף האמור בסעיף קטן )א(, לא יורה השר לביטחון לאומי בצו כאמור
)ב(
על איסור יציאתו של אדם ממקום מגוריו או על הרחקתו ממקום מגוריו, אלא
לפי בקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל ובהסכמת פרקליט בדרגת סגן
בכיר א' ומעלה שפרקליט המדינה הסמיכו לעניין זה, ולאחר ששוכנע כי קיים
חשש ממשי בביטחון הציבור אם לא יוטלו על אותו אדם הגבלות כאמור,
ובמידה שלא4 והכול כפי שיקבע בצו ולתקופה שתיקבע בו לפי הוראות סעיף
תעלה על הנדרש לשם השגת מטרת הצו.
,לשם הבטחת קיומן של ההגבלות שנקבעו בצו כאמור, כולן או חלקן
)ג(
רשאי השר לביטחון לאומי להורות כי האדם שלגביו הוצא הצו או מי מטעמו,
יפקיד ערובה בידי משטרת ישראל או בידי גורם אחר שיקבע בצו; לעניין זה
"ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של האדם שלגביו הוצא הצו, בין
לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים.
,2 ו־1 השר לביטחון לאומי לא יורה על מעצרו או הגבלתו של אדם לפי סעיף
אם ניתן להשיג את מטרת הצו בדרך אחרת שפגיעתה בזכויותיו של אותו אדם
פחותה.
.3
סייג להוצאת צו
מעצר או צו הגבלה
, תיקבע תקופת תוקפו ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה2 ו־1 בצו לפי סעיף
)ב( – על שישה חודשים, ולעניין2 לעניין מעצר ולעניין צו הגבלה לפי סעיף
הגבלה אחרת – על שנה.
.4תקופת תוקף הצו
.118 ' ס"ח תשל"ט, עמ1
3
היה לשר לביטחון לאומי יסוד סביר להניח, בסמוך לפני פקיעת תוקפו של צו
הצו המקורי(, שטעמי ביטחון הציבור עדיין מחייבים- )להלן2 ו־1 לפי סעיף
את החזקתו של האדם שלגביו הוצא הצו, במעצר, או את המשך הגבלתו כפי
שנקבע בצו, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת
תוקפו של הצו המקורי לתקופה שלא תעלה על שישה חדשים, ודין צו ההארכה
לכל דבר כדין הצו המקורי.
.5הארכת תוקף הצו
היה למפקח הכללי של משטרת ישראל יסוד סביר להניח שקיימים התנאים
, רשאי1 שבהם רשאי השר לביטחון לאומי לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף
הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של אותו אדם, לתקופה שלא תעלה
שעות ולא תהא ניתנת להארכה על ידי צו של המפקח הכללי של משטרת48 על
ישראל.
.6 צו מעצר בסמכות
המפקח הכללי של
משטרת ישראל
2 )להלן – צו מעצר( או צו המטיל הגבלה לפי סעיף6 ו־1 צו מעצר לפי סעיף
)להלן – צו הגבלה( לפי סעיף זה יכול שיינתן שלא במעמד האדם שלגביו הוא
חל.
.7
מתן הצו ללא
נוכחות העציר
השר לביטחון לאומי לא ייתן צו הגבלה, וכן לא יאריך את תוקפו של הצו
, אלא לאחר שנתן לאדם שלגביו ניתן הצו הזדמנות לטעון את2 כאמור בסעיף
טענותיו לפני מי שהוא הסמיכו לכך; נוכח השר לביטחון לאומי כי מתן זכות
שימוע כאמור עלול לסכל את מטרת הצו, רשאי הוא ליתן את הצו אף בלא
מתן זכות שימוע, ובלבד שייתן זכות כאמור לאדם שלגביו ניתן הצו, סמוך
. ימים לאחר מועד מתן הצו30לאחר מכן ולא יאוחר מ־
.8זכות שימוע
– )ד( לחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה17 על אף הוראות סעיף
)א(
)בסעיף זה – חוק המעצרים(, רשאי שופט שלום21996–מעצרים(, התשנ"ו
להאריך מעצר של אדם שחקירתו הסתיימה אם הצהיר תובע, באישור
פרקליט מחוז או פרקליט בכיר, כי הוגשה בקשה לשר לביטחון לאומי להוצאת
או כי עומדים להגיש בקשה כאמור, והשופט שוכנע כי יש1 צו מעצר לפי סעיף
בסיס להגשת הבקשה וכי אי הארכת מעצרו עלולה לסכל את מטרת המעצר
או לפגוע בביטחון מבצע המעצר או בביטחונו של אדם אחר בשעת1 לפי סעיף
ביצוע מעצר כאמור; לעניין סעיף זה, "פרקליט בכיר" – פרקליט בדרגת ממונה
ומעלה, שפרקליט מחוז או פרקליט המדינה הסמיכו לעניין זה.
.9 הארכת מעצר בידי
שופט
.338 ' ס"ח תשנ"ו, עמ2
4
, שעות48 הארכת מעצר לפי סעיף זה תהיה לתקופה שלא תעלה על
)ב(
שעות חל בשבת או בחג, רשאי בית המשפט להורות48 אולם אם המועד לתום
כי הארכת המעצר כאמור תהיה לתקופה ארוכה יותר שתסתיים לא יאוחר
29 משש שעות לאחר צאת השבת או החג; לעניין זה, "חג" – כהגדרתו בסעיף
לחוק המעצרים.
הוארך מעצר לפי סעיף זה והחליט השר לביטחון לאומי שלא להוציא
)ג(
נגד העצור, יודיע על כך התובע מייד לבית המשפט,1 צו מעצר לפי סעיף
והעצור ישוחרר לאלתר.
()ג15 על דיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף
)ד(
עד )ז( לחוק המעצרים, ועל החלטת בית המשפט בדיון כאמור יחולו הוראות
לאותו חוק, הכול בשינויים המחויבים.55 עד53 סעיפים
לחוק המעצרים כפי53 דיון לפי סעיף זה, לרבות דיון בערר לפי סעיף
)ה(
שהוחל בסעיף קטן )ד(, יתקיים בנוכחות העצור וסנגורו של העצור, והוראות
לא יחולו לעניין דיון כאמור.9 סעיף
צו מעצר לפי חוק זה יבוצע על ידי שוטר וישמש אסמכתה לחבישתו של
)א(
העציר במקום מעצר שנקבע בצו המעצר או בצו מאוחר יותר, בתנאים שקבע
השר לביטחון לאומי בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
בתקנות כאמור ניתן לקבוע בין השאר הוראות בדבר משמעת העצירים
במקומות המעצר.
.10
סמכויות פיקוח
ואכיפה מינהלית
– לשם פיקוח ואכיפת צו הגבלה רשאי שוטר
)ב(
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת
(1)
;זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך
(2)
;שיש בהם כדי להבטיח את ביצועו של צו ההגבלה או להקל על ביצועו
לעניין זה, "מסמך" – לרבות תעודה או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים
;31995–התשנ"ה
להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שבו נמצא האדם
(3)
שלגביו הוצא הצו או אמור להימצא בו על פי תנאי הצו, לשם מסירת
הצו ופיקוח על קיום תנאיו, ובלבד שהודיע לו, ככל הניתן בנסיבות
העניין, על המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה; שוטר רשאי להשתמש
.366 ' ס"ח תשנ"ה, עמ3
5
;בכוח סביר לשם הפעלת סמכותו לפי פסקה זו
לערוך חיפוש בבית או במקום אחר, או על גופו של האדם שלגביו
(4)
הוצא הצו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאדם שלגביו הוצא הצו
מחזיק או משתמש בחפצים מסוימים שהחזקתם נאסרה בצו או עושה
פעולה אחרת בניגוד לתנאי הצו; לעניין זה, "חיפוש על גופו של אדם" –
חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש פנימי
כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף
;41996–ונטילת אמצעי זיהוי(, התשנ"ו
לתפוס חפץ, כמשמעותו בפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר
(5)
,( )בסעיף זה – הפקודה51969–וחיפוש( ]נוסח חדש[, התשכ"ט
שהחזקתו נאסרה בצו, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ
מתבצעת הפרה של הוראות צו ההגבלה; על תפיסת חפצים כאמור
יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודה, בשינויים המחויבים;
לעכב אדם, אשר יש לו יסוד סביר להניח כי ניתן נגדו צו
)א(
הגבלה, עד לקבלת עותק הצו;
(6)
לא ניתן לקבל עותק צו ההגבלה במקום, רשאי שוטר
)ב(
לדרוש מאותו אדם להילוות עימו לתחנת המשטרה לשם קבלת
הצו;
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות
)ג(
לשוטר לפי כל דין.
שוכנע קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה כי אדם שלגביו הוצא צו הגבלה
)א(
הפר הוראה מהוראות צו ההגבלה, רשאי הוא להורות על חילוט או על מימוש
הערובה.
.11
חילוט או מימוש
ערובה
,(1) לא תינתן הוראה על חילוט או על מימוש שהערובה כאמור בפסקה
)ב(
אלא לאחר שניתנה הזדמנות לאדם שלגביו הוצא צו ההגבלה או לערב, לפי
העניין, להשמיע את טענותיו, ובלבד שניתן לאתרו באופן סביר.
על החלטת קצין משטרה לפי פסקה )א( רשאי האדם שלגביו הוצא צו
)ג(
ההגבלה או הערב, לפי העניין, לערור לפני בית משפט מחוזי שידון בערר
בשופט יחיד.
.136 ' ס"ח תשנ"ו, עמ4
.284 ', עמ12 ' דיני מדינת ישראל מס5
6
48 נעצר אדם על פי צו השר לביטחון לאומי לפי חוק זה, יובא בתוך
)א(
שעות ממעצרו, ואם היה בתכוף לפני כן במעצר על פי צו המפקח הכללי של
שעות ממעצרו לפי צו המפקח הכללי של משטרת48 משטרת ישראל – תוך
ישראל, לפני נשיא בית משפט מחוזי. הנשיא רשאי לאשר את צו המעצר,
לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני הנשיא ולא
השעות כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת48 הוחל בדיון לפניו בתוך
עילה אחרת למעצרו לפי כל דין.
.12ביקורת שיפוטית על
צו מעצר
השעות האמורות ימי מנוחה כמשמעותם בפקודת48 לא יובאו במניין
)ב(
, הנהוגים לגבי נשיא בית המשפט61948–סדרי השלטון והמשפט, התש"ח
המחוזי.
או שופט1 נשיא בית המשפט המחוזי שהובא לפניו עציר לפי סעיף קטן
)ג(
הדן בעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בעניין צו הגבלה לפי
, יבטל את צו המעצר או את צו ההגבלה, לפי העניין, אם הוכח לו2 סעיף
שהטעמים שבגללם ניתן לא היו טעמים ענייניים של ביטחון הציבור או שניתן
שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לעניין.
סעיף זה אינו גורע מסמכותו של השר לביטחון לאומי לבטל צו מעצר או
)ד(
צו הגבלה שנתן לפי חוק זה, בין לפני אישורו לפי סעיף זה ובין לאחריו.
אושר צו מעצר לפי חוק זה בשינוי או בלי שינוי, ידון נשיא בית המשפט
המחוזי מחדש בעניין המעצר לא יאוחר משלושה חודשים אחרי אישור המעצר
או אחרי מתן החלטה לפי סעיף זה או תוך תקופה קצרה יותר12 לפי סעיף
שקבע הנשיא בהחלטתו, כל עוד לא שוחרר העציר; לא החל הדיון לפני הנשיא
תוך התקופה האמורה, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו
לפי כל דין.
.13עיון תקופתי מחדש
ובעתירה13 ו־12 בהליכים לפני נשיא בית המשפט המחוזי לפי סעיפים
)א(
שהוגשה לבית משפט לעניינים מינהליים בעניין צו הגבלה, מותר לסטות מדיני
הראיות, אם נשיא בית המשפט המחוזי או השופט הדן בעתירה כאמור, לפי
העניין, משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק.
.14
סטייה מדיני
הראיות וראיות
חסויות
כל אימת שיוחלט לסטות מדיני הראיות, יירשמו הטעמים שהניעו
)ב(
למתן ההחלטה.
.1 ', עמ2 ' ע"ר מס6
7
ובעתירה13 ו־12 בהליכים לפני נשיא בית המשפט המחוזי לפי סעיפים
)ג(
כאמור בסעיף קטן )א(, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או השופט הדן
בעתירה, לפי העניין, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם שלגביו הוצא הצו או
בא כוחו או בלי לגלותה להם אם, אחרי שעיין בראיה או שמע טענות, אף שלא
בנוכחות אותו אדם ובא כוחו, שוכנע שגילוי הראיה לו או לבא כוחו עלול לפגוע
בעניין ציבורי חשוב, וכי העניין שיש באי־גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם
בירור האמת ועשיית צדק; הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה
.1971–לפי פרק ג' לפקודת הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א
החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע לצד השני על כוונתו
)ד(
לעשות כן, ורשאי הוא להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה לצד
השני או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי
הוראות סעיף קטן )ג(, כי הראיה חסויה.
החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת בא כוח היועץ המשפטי
)ה(
לממשלה כאמור בסעיף קטן )ג(, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה
להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע בא כוח היועץ המשפטי
לממשלה כאמור, לא יתחשב בית המשפט בראיה לשם קבלת החלטתו,
והראיה לא תועבר לצד השני או לבא כוחו.
החלטת נשיא בית המשפט המחוזי לאשר צו מעצר, בשינויים או בלי
)א(
, ניתנת לערעור לפני בית13 שינויים, לבטלו או לשנותו, וכן החלטתו לפי סעיף
המשפט העליון, שידון בערעור בשופט יחיד; לבית המשפט העליון בדיון
בערעור לעניין צו מעצר לפי סעיף קטן זה ובדיון בערעור על החלטת בית משפט
לעניינים מינהליים בעתירה שהוגשה בעניין צו הגבלה, יהיו כל הסמכויות
שניתנו לנשיא בית המשפט המחוזי או לשופט בית המשפט לעניינים מינהליים,
לפי העניין, לפי חוק זה.
.15ערעור
הערעור לא יעכב את ביצוע הצו, אלא אם נשיא בית המשפט המחוזי או
)ב(
שופט בית המשפט לעניינים מינהליים, לפי העניין, או נשיא בית המשפט
העליון החליט אחרת.
החליט נשיא בית המשפט המחוזי לבטל את צו המעצר והודיע
(1)
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו
לערער עליה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי לצוות על השהיית ביצוע
שעות ממתן ההחלטה;48 השחרור לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על
השעות האמורות ימי מנוחה כמשמעותם48 לעניין זה לא יובאו במניין
;1948–בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח
()ג
8
התקופה
תוך
האפשרי
בהקדם
יוגש
כאמור
ערעור
(2)
;שנקצבה
החליט היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, למרות הודעת
(3)
בא כוחו לבית המשפט, כי לא יוגש ערר, יודיע בא כוחו מיד לבית
המשפט על החלטתו, והאדם ישוחרר לאלתר.
)ג( רשאי עציר להיות נוכח בכל דיון לפי סעיפים14 בכפוף לאמור בסעיף
)א(
, ורשאי מי שהוצא לגביו צו הגבלה להיות נוכח בכל דיון לפני בית15, ו־13 ,12
משפט לעניינים מינהליים או בית המשפט העליון בעתירה או בערעור, לפי
העניין, לגבי צו כאמור.
.16
נוכחות העציר
וייצוג
שר המשפטים רשאי בצו להגביל את זכות הייצוג בהליכים לפי חוק זה
)ב(
או בהליכים לעניין צו הגבלה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
, למי שאושר לשמש סנגור בבתי הדין הצבאיים באישור בלתי מסויג72000–
.81955–)ג( לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו318 כאמור בסעיף
.דיון בהליכים לפי חוק זה יתקיים בדלתיים סגורות.17
דיון בדלתיים
סגורות
הפר אדם שלגביו הוצא צו הגבלה הוראה מהוראות הצו, דינו – מאסר
שנתיים.
.18 נשיא תורן במקום
נשיא
נבצר מסיבה כלשהי מנשיא בית משפט מחוזי למלא תפקידו לפי חוק זה, יבוא
במקומו נשיא תורן של אותו בית משפט.
.19 נשיא תורן במקום
נשיא
,)א(, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה2 על אף האמור בסעיף
)א(
(,8) ,(6) ( עד3) ,(1) להטיל הגבלה אחת או יותר מההגבלות המנויות בפסקאות
( לסעיף האמור, מהטעמים המנויים בו ומצא כי בנסיבות העניין12)( ו־11)
ראוי כי הסמכות תופעל על ידי קצין משטרה בהתחשב בתפקידיה של
המשטרה במניעת עבירות ובשמירה על ביטחון הנפגש והרכוש והסדר
הציבורי.
.20
סמכות קצין
משטרה
צו הגבלה כאמור בסעיף קטן )א( יהיה לפרק הזמן הנדרש לשם השגת
)ב(
מטרת צו ההגבלה, ושלא תעלה על שישה חודשים, ורשאי קצין המשטרה,
להאריך את משך צו ההגבלה מעת לעת.
.190 ' ס"ח תש"ס, עמ7
.171 ' ס"ח תשט"ו, עמ8
9
קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה לא יטיל צו הגבלה, וכן לא יאריך את
)ג(
תוקפו של הצו כאמור בסעיף )א(, אלא לאחר שנתן לאדם שלגביו הוטל הצו
הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מי שהוא הסמיכו לכך; נוכח קצין המשטרה
כי מתן זכות שימוע כאמור עלול לסכל את מטרת הצו, רשאי הוא ליתן את הצו
אף בלא מתן זכות שימוע, ובלבד שייתן זכות כאמור לאדם שלגביו ניתן הצו,
סמוך לאחר מכן ולא יאוחר מעשרה ימים לאחר מועד מתן הצו.
היה לקצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה יסוד סביר להניח
)ד(
שקיימים התנאים שבהם רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב להטיל הגבלה על
אדם לפי סעיף )א(, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על הגבלתו של אותו
אדם, לתקופה שלא תעלה על שישה ימים ותהא ניתנת להארכה על ידי צו של
קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה לפי סעיף )א(.
על צו הגבלה שניתן על ידי קצין משטרה לפי סעיף זה יחולו הוראות
)ה(
, בשינויים המחויבים.18 ו־14 ,10 ,2 סעיפים
הוראות לעניין סמכות קצין משטרה לפי סעיף זה ייקבעו בנוהל משטרת
)ו(
ישראל באישור השר לביטחון לאומי.
אחת לשנה או במועד אחר שיקבע השר לביטחון לאומי ידווח המפקח
)ז(
הכללי של משטרת ישראל לשר לביטחון לאומי על היקף הטלת הגבלות על ידי
קציני משטרה לפי סעיף זה ועל נסיבות הטלת ההגבלות.
, בפברואר בכל שנה1השר לביטחון לאומי ידווח לוועדה לביטחון לאומי ב־
לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח, על אלה:
.21דיווח
; בפילוח לפי תקופת הצו1 מספר צווי המעצר שניתנו לפי סעיף
(1)
)א(, בפילוח לפי סוג הצו, הגורם2 מספר צווי הגבלה שניתנו לפי סעיף
(2)
;שהוציא את הצו ותקופת הצו
.()ב2 מספר צווי המעצר שניתנו לשם הוצאת צו מעצר מינהלי לפי סעיף
(3)
השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות
לביצועו, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי – תקנות הקובעות את סדרי הדין
בהליכים לפי חוק זה ואת המועד להגשת ערעור ולעשיית פעולה אחרת לפי
חוק זה.
.22ביצוע ותקנות
.חוק זה יעמוד בתוקפו שנה מיום פרסומו.23הוראת שעה
10
,, בתוספת הראשונה2000–בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
, בסופו יבוא:55 בפרט
.24
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
לחוק סמכויות מינהליות2 ( החלטה של רשות בעניין צו הגבלה לפי סעיף4)"
".1979–)מעצרים והגבלות(, התשל"ט
ד ב ר י ה ס ב ר
, ניתנו לשר הביטחון1979–במסגרת חוקים שונים, ובהם חוק סמכויות שעת חירום )מעצרים(, התשל"ט
ולרמטכ"ל סמכויות להוציא צווי מעצר מינהליים מטעמים של ביטחון המדינה או ביטחון הציבור,
ולמפקד צבאי ניתנו סמכויות להוציא צווי הגבלה מינהליים מטעמים של ביטחון המדינה, כמו חובת
מגורים באזור מסוים ואיסור הגעה לאזורים מסוימים.
(, במסגרתה התבקש2787/24/ הוגשה הצעת חוק פרטית על ידי חבר הכנסת בני בגין )פ24-בכנסת ה
לתקן את חוק הסמכויות ותקנות ההגנה, לרבות מתן סמכות לשר לביטחון לאומי ולמפקח הכללי של
משטרת ישראל להוציא צווים מינהליים בתוך שטח מדינת ישראל.
הצורך במתן סמכות דומה, אף אם לא זהה, עולה בעקבות עיסוק המשטרה הגובר בפעילויות בעלות
אופי ביטחוני, כגון אחריות המשטרה על מתחם הר הבית, אירועי "שומר החומות" ונושאים פליליים
שנוטים להתערבב בנושאים ביטחוניים, בכך עיסוק המשטרה כיום אינו מתמקד רק בנושאי "הסדר
הציבורי" אלא גם ב"ביטחון הציבור".
במסגרת הצעת חוק זו, מוצע לתת לשר לביטחון לאומי ולמפקח הכללי של משטרת ישראל את
הסמכות להטיל צווים מינהליים בתוך שטחי מדינת ישראל, בדומה לסמכותו של שר הביטחון ושל
הרמטכ"ל להטיל צווים מינהליים כאמור, כל זאת מטעמים של ביטחון הציבור, הן בהתמודדות, הן מול
גורמי טרור והן מול ארגוני פשיעה.
האחריות הישירה לביטחון הפנים של מדינת ישראל מופקדת בידי משטרת ישראל, בהתאם להחלטות
הממשלה במשך השנים. בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות משמעותית של הפשיעה החמורה ולעלייה
דרסטית באירועי הרצח, במיוחד בחברה הערבית, הפוגעת גם באזרחים חפים מפשע. ארגוני הפשיעה
שמעורבים על בסיס יומי באירועי אלימות ורצח עושים שימוש תכוף בכלי נשק בסביבה אזרחית.
במצב שבו יש למשטרה מידע מודיעיני על אפשרות קרובה לוודאי לביצוע פשע חמור, אך ללא תשתית
ראייתית מוצקה, למשטרה אין הכלים לבצע מעצר מניעה של אותם החשודים. צו השעה מחייב לאפשר
למשטרת ישראל את השימוש בכלים אלה גם במקרי פשיעה חמורה. שימוש בכלים אלה יסייע למשטרת
ישראל על סמך מידע מודיעיני ובמקרים חריגים להרחיק עבריינים בכירים מחוללי פשיעה, ובכך לצמצם
מאוד את האלימות והפגיעה בחפים מפשע.
כמו כן, בעקבות אירועי "שומר החומות", פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד, במסגרתו הוא הפנה את
האחריות לטיפול בעבירות על רקע לאומני גם למשטרת ישראל.
על כן, כלים אלה יאפשרו למשטרת ישראל להתמודד עם ארגוני טרור ומול אירועי הפס"ד המוניים
המהווים איום אסטרטגי של חזית פנימית בעת מערכה רב זירתית מורכבת.
יצוין כי כבר היום לשר לביטחון לאומי יש סמכויות מעבר לסמכות הכללית לשמירה על הסדר
הציבורי, כגון בחוק המאבק בטרור, בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה
ובפקודת המשטרה )סמכות להכריז על אירוע חירום אזרחי(.
.(3484/25/הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת צביקה פוגל )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת3484/25/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
11
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(19.06.2023) ל' בסיוון התשפ"ג