הצעת חוק לדיון מוקדם
2200294 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
מרב מיכאלי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
2070/25/ פ
2023–הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( )תיקון – דרישת הסכמה בכתב(, התשפ"ג
)להלן – החוק11953–בחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג
, המילה "ייחודי" – תימחק, ובסופו יבוא "ובלבד שכל3 העיקרי(, בסעיף
הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך בכתב; בסעיף זה, "הסכמה" –
הסכמה חופשית ומדעת שתינתן בתצהיר".
.1
3 תיקון סעיף
לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בכתב; בסעיף זה, "הסכמה" – הסכמה9 בסעיף
חופשית ומדעת שתינתן בתצהיר".
.2
9 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
על פי המצב החוקי הקיים כיום בישראל, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, קיימת סמכות
מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון משמורת
ילדים, חלוקת רכוש ומזונות ילדים. בעניינים אלה תדון הערכאה שהחלה לדון ראשונה בתביעה. חוק
, מאפשר לכרוך לתביעת גירושין שהוגשה לבית 1953–שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג
הדין הרבני את העניינים הנלווים. מצב זה יוצר "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט
לענייני משפחה.
למצב הקיים השלכות קשות על זוגות המתגרשים בישראל, בשל העובדה שהם נאלצים לצאת
ל"מירוץ סמכויות" בין הערכאה הדתית לאזרחית, במקום לנסות ולהגיע לשלום בית או לחלופין, לסיים
את הסכסוך בדרכי שלום.
מצב דברים זה פוגע בעיקר בנשים, כיוון שבתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק על פי הדין הדתי, בו יש
"נחיתות משפטית" מובנית של נשים לעומת בעליהן. בשל מרוץ הסמכויות וכריכת העניינים הנוספים
בבית הדין הרבני, נופלות הנשים המתגרשות קורבן לסחטנות וסרבנות גט והופכות לשבויות בידי בעליהן.
לפי הצעת החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה יישארו בשיפוטם
הייחודי של בתי הדין הרבניים. עם זאת, מוצע לבטל את האפשרות לכרוך אל הליך הגירושין בבית הדין
הרבני את העניינים הנלווים, כפי שנעשה היום.
.165 ' ס"ח התשי"ג, עמ1
2
כדי לאפשר פלורליזם תרבותי ודתי, וכדי שלא לחסום את דרכם של בני זוג המבקשים להתדיין או
הדרישה להסכמה בכתב, במסגרת תצהיר, של שני בני 3 לאשר הסכם בפני ערכאה דתית, הוספה לסעיף
לחוק, 9 הזוג כדי לקיים התדיינות בבית הדין הרבני בעניינים רכושיים נלווים, והושאר על כנו סעיף
המאפשר התדיינות בבית הדין הרבני בענייני מעמד אישי במקרה של הסכמה של כל הנוגעים בדבר, אך
מוצע כי הסכמה כאמור תינתן גם היא בכתב. זאת, בדומה למצב הקיים על פי חוק הירושה, התשכ"ה–
.1965
,התיקון לחוק נועד לסיים את המהלך שהחל בעת חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה
, ולרכז את כל הסמכויות בענייני משפחה, למעט הנישואין והגירושין עצמם, בידי ערכאה 1995–התשנ"ה
אחת. זאת, במטרה לאפשר סיום הליכי הסכסוך בדרכי שלום, ללא צורך במרוץ בין הערכאות השונות,
ותוך שמירה על שוויון זכויות בין בני הזוג בהליך הנוגע לעניינים הנלווים לגירושין. בנוסף, התיקון נועד
להביא לאחידות הפסיקה בעניינים הנלווים לגירושין.
.הצעת החוק הוכנה בסיועם של הארגונים נעמת, ויצו ומבוי סתום
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב
(.1146/24/מיכאלי )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1146/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(30.01.2023) ח' בשבט התשפ"ג