הצעת חוק לדיון מוקדם

2200245 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש מרב מיכאלי יוזמים: חברי הכנסת אפרת רייטן מרום גלעד קריב נעמה לזימי ______________________________________________ 2072/25/ פ 2023–הצעת חוק הגנה על עיתונאים )תיקוני חקיקה(, התשפ"ג : יבוא276 , אחרי סעיף11977–בחוק העונשין, התשל"ז.1תיקון חוק העונשין : תקיפת עיתונאים1'"סימן ג – בסימן זה.א276הגדרות "עיתונאי" – עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת העיתונות לשכת של תעודה הנושא הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות מדיה אמצעי לרבות התקשורת, אינטרנטיים; "איש צוות של עיתונאי" – אדם העובד עם עיתונאי לצורך מילוי תפקיד הקשור באופן ישיר לתפקיד העיתונאי. .378 "תקיפה" – כמשמעותה בסעיף התוקף עיתונאי או איש צוות של עיתונאי )א( והתקיפה קשורה למילוי תפקידו ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים: .ב276 תקיפת עיתונאי או איש צוות של עיתונאי ;היה מזוין בנשק חם או קר (1) ,התקיפה נעשתה מתוך מניע לאומני (3) ".מגדרי או פוליטי .226 ' ס"ח התשל"ז, עמ1 2 – 22001–בחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב.2 תיקון חוק למניעת הטרדה מאיימת :, אחרי ההגדרה "נפגע" יבוא3 בסעיף (1) ""עיתונאי" – עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת הנושא תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת, לרבות אמצעי מדיה אינטרנטיים." :, אחרי סעיף קטן )ג( יבוא4 בסעיף (2) ( נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת כנגד עיתונאי1")ג בעת מילוי תפקידו או בנוגע למילוי תפקידו, יהווה הדבר שיקול מרכזי במתן צו לפי סעיפים קטנים )א( עד )ג(." :, אחרי סעיף קטן )ב( יבוא8 בסעיף (3) הופר צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד עיתונאי, רשאי בית ")ג( שקלים חדשים, ללא הוכחת50,000 המשפט לפסוק פיצוי שלא יעלה על נזק." ד ב ר י ה ס ב ר עיתונות חופשית היא חלק יסודי והכרחי של חברה ומדינה דמוקרטית. לפיכך, וכדי לוודא שהיא נשמרת, במדינות דמוקרטיות רבות חופש העיתונות מעוגן בחוקה. החוקה האמריקאית למשל אוסרת על חקיקה העלולה לפגוע בין היתר בחופש הדיבור ובחופש העיתונות. לא בכדי מכונה התקשורת, לצד שלושת הרשויות האחרות במדינה דמוקרטית, "הרשות הרביעית", או "כלב השמירה של הדמוקרטיה". למדינת ישראל כאמור אין חוקה, אולם בשיטת המשטר הקיימת שלה ישנן זכויות שהוכרו בדברי חוקי. שתיים מהן נוגעות ישירות לחופש העיתונות: -הימים של המשפט הישראלי כבעלי מעמד חוקתי על הזכות לחופש ביטוי והזכות לחופש עיסוק. חברת קול העם נ' שר73/53 הזכות לחופש הביטוי הוכרה בדברי הימים של המשפט הישראלי בבג"ץ הפנים )להלן – בג"ץ קול העם(, בו שופט בית המשפט העליון לשעבר אגרנט תיאר את הזכות לחופש הביטוי כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה". גם בשורת פסקי דין שניתנו בשנים מאוחרות יותר, המשיך בית המשפט העליון להגן בחירוף נפש על הזכות לחופש הביטוי על שלל גווניה ונגזרותיה, תוך הגבלתה רק בנסיבות מרחיקות לכת, הכרוכות במניעת סכנה ברורה ומיידית לשלום הציבור. יסוד: חופש העיסוק, לאחר-הזכות לחופש העיסוק לעומת זאת עוגנה כזכות חוקתית מפורשת בחוק סלומון בז'רנו 1/49 שניצניה כזכות בעלת מעמד חוקתי הבשילו כבר בשנתה הראשונה של המדינה בבג"ץ נ' משטרת ישראל. גם הפגיעה בזכות לחופש העיסוק טעונה מבחן משפטי מוגבר, תוך עמידה במבחנים מחייבים של פסקת ההגבלה החוקתית. למרות שעוד בבג"ץ קול העם השופט אגרנט הכיר בזכות לחופש העיתונות כזכות הנגזרת באופן ישיר מהזכות החוקתית לחופש הביטוי, עד היום החקיקה בישראל טרם עיגנה באופן מפורש הגנה פוזיטיבית על חופש העיתונות. לא זו בלבד שאין הגנה מוסדרת בחקיקה על עיתונאים, קיימים שורה של חוקים דרקוניים, שמקור חלקם עוד בתקופת המנדט, אשר למעשה מגבילים משמעותית את עבודת העיתונאי. .6 ' ס"ח התשס"ב, עמ2 3 ותקנות לשעת חירום המאפשרות לאסור פרסומים ולצמצם את מרחב1933-למשל פקודת העיתונות מ הפעולה של התקשורת בשטחי הגדה המערבית. כלומר במדינת ישראל עקרון חופש העיתונות, עקרון שכאמור מהווה נגזרת של ערכי הליבה החוקתיים של חופש הביטוי וחופש העיסוק, נעדר כל הגנה חוקית מפורשת ואף מצטמצם במקרים מסוימים. במקביל, בשנים האחרונות הולכים ומתרבים האיומים על מוסד העיתונות ככלל ועל עיתונאיות ועיתונאים בפרט. מקצוע העיתונאות בישראל נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה קשה. אנו עדות ועדים חדשות לבקרים לגילויי אלימות פיזית ומילולית, הטרדות ואיומים על עיתונאים הפועלים בישראל. מדובר בלחצים פוליטיים, לחצים של בעלי הון, התבטאויות קשות של מנהיגים והתקפות הציבור הן במרחב הפיסי והן במרחב הדיגיטלי. לעתים נדמה שהשיח הציבורי מתיר את דמם של עיתונאים. ההסתה המחריפה נגד אנשי התקשורת והעיתונות הולכת וגוברת, ויש חשש מהותי וכבד מתוצאותיה. גם בהשוואת מצבה של ישראל למדינות אחרות בעולם מצבנו עגום ומדאיג. המתקפה הקיימת על התקשורת החופשית במדינת ישראל הביאה אותה להתדרדרות במדדים בינלאומיים בנוגע למידת חופש 88-, ישראל הגיעה למקום ה2020 העיתונות. כך למשל במדד הבינלאומי של עיתונאים ללא גבולות משנת בלבד תוך עמידה בשורה אחת עם הונגריה – מדינה נוספת בה הדמוקרטיה נסוגה והתקשורת נמצאת דורגה ישראל Freedoom Houseתחת מתקפה מצד השלטון. גם במדד חופש העיתונות הגלובלי מטעם כמדינה "חופשית למחצה". נוכח הדברים האמורים, עולה הצורך בהסדר חקיקתי מפורש שירחיב את ההגנה על עיתונאים. הצעת חוק זו מבקשת לקדם הגנה על עיתונאיות ועיתונאים כך שיוכלו למלא את תפקידם ולקיים עיתונאות ותקשורת חופשית. לפיכך, יש צורך מהותי להבטיח שכל עיתונאית ועיתונאי, מטעם כל גוף תקשורת באשר הוא, יוכל לפעול ולמלא את שליחותו ללא כל חשש ומורא. נדרשת הגנה על זכויותיהם של עיתונאי ועיתונאיות לחופש הביטוי וחופש העיסוק, ולא פחות מכך הגנה על ביטחונם האישי והפיסי. עיגון חקיקתי זה הוא בעל תכלית משולשת: ראשית, הסדר שכזה יגן על עיתונאים ואנשי תקשורת לבצע את תפקידם ללא חשש ומורא. שנית, ההסדר יחיל מדיניות ענישה מחמירה על כל אדם התוקף או מאיים על עיתונאי בעת ביצוע תפקידו, באופן שיתווה את שיקול דעת השופטים בקביעת מתחם הענישה ההולם. שלישית, ההסדר יגביר את ההרתעה כנגד פעולות תקיפה פיזית, מילולית ופעולות של הטרדה מאיימת כנגד אנשי תקשורת ועיתונאים עקב מילוי תפקידם, במטרה למנוע בעתיד ביצוע פעולות שכאלה. )להלן – חוק1977–התיקון הראשון המוצע בהצעת חוק זו הוא תיקון לחוק העונשין, התשל"ז העונשין(. מוצע להוסיף לחוק העונשין סימן ייחודי הקובע מדיניות ענישה מפורשת כנגד תקיפת עיתונאים. א)א( ענישה מחמירה של עד שלוש שנות מאסר בנסיבות בהן הותקף382 חוק העונשין קובע בסעיף אדם הנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו א)ב( לחוק העונשין קובע ענישה של עד חמש שנות מאסר למי שביצע עבירה 382 כן סעיף-של הנתקף. כמו לפי סעיף קטן )א( בנסיבות מחמירות כגון תקיפה במכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו; תקיפה בנשק חם או קר ותקיפה בצוותא של שני אנשים ויותר. )"מדיניות הענישה בעבירות אלימות שבוצעו נגד9.9 'בהנחיית פרקליט המדינה מס א פורש כסעיף 382 ( )להלן – "הנחיית פרקליט המדינה"( סעיף02.09.2019 עיתונאים"( )עדכון אחרון מיום המחיל מדיניות ענישה מוגברת על עבירות אלימות שמבוצעות באופן מכוון כנגד עיתונאים העובדים בגופי תקשורת מרכזיים כגון ערוצי טלוויזיה ודיגיטל, עיתונים מודפסים וכו'. בהנחיית פרקליט המדינה נכתב כי יש לבחון כל מקרה לגופו באירוע של תקיפה ובהתאמה תקבע מדיניות ההחמרה בענישה. ,א לחוק העונשין והנחייה פרקליט המדינה המבארת את אותו סעיף382 למרות קיומם של סעיף ולאור גילויי האלימות החמורים שהתרחשו בשנה האחרונה כנגד עיתונאיות ועיתונאים מגופי תקשורת שונים, ישנו צורך לעגן באופן מפורש בחוק העונשין סימן ייחודי הקובע מדיניות ענישה כלפי תקיפת אלו -עיתונאים בעת מילוי תפקידם. תכליתו הנוספת של הוספת סימן זה הוא חיזוק ההרתעה כלפי אי ניסיונות להלך אימים על עיתונאים ואנשי תקשורת שפועלים לבצע את תפקידם ולדווח לציבור אודות מה שמתרחש. א להצעת החוק הוא סעיף הגדרות, ולפיו "עיתונאי" הוא אדם הנושא תעודה של לשכת276 סעיף העיתונות הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות 4 התקשורת, לרבות אמצעי מדיה אינטרנטיים; "איש צוות של עיתונאי" הוא אדם העובד עם עיתונאי 378 לצורך מילוי תפקיד הקשור באופן ישיר למילוי תפקיד העיתונאי. "תקיפה" תוגדר כהגדרתה בסעיף בחוק העונשין. ב קובע שני מקרים בהם תיקבע מדיניות ענישה מחמירה של חמש שנים מאסר על תקיפת276 סעיף עיתונאי או איש צוות של עיתונאי, בהתקיימות הנסיבות הבאות: המקרה ראשון הוא כאשר התקיפה מתבצעת באמצעות נשק – חם או קר – אשר יכול להוות איום לחיי אותו עיתונאי. גם ללא פגיעה חמורה בגופו של העיתונאי, עצם נשיאת ציוד שכזה על ידי התוקף מהווה נסיבה מחמירה שיש להתחשב בה בעת קביעת מתחם הענישה. המקרה השני הוא כאשר בוצעה תקיפה שאינה על רקע עיתונאי בלבד אלא גם בקשר לדעות פוליטיות משוערות של העיתונאי, רקעו הלאומי או המגדר אליו הוא משתייך. עיתונאים ממיעוטים פוליטיים חשופים באופן מוגבר לתקיפות אלימות, ובתקיפות אלו יש סממן של פגיעה בכבוד האדם. על כן, נקבע גם במקרים אלו תקיפה בנסיבות מחמירות. – )להלן2001–התיקון הנוסף המוצע בהצעה זו הוא תיקון לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב "חוק למניעת הטרדה מאיימת"(. מוצע להוסיף לחוק למניעת הטרדה מאיימת חלק ייחודי הקובע הגנה על עיתונאים מפני עבירות של הטרדה מאיימת. למניעת הטרדה מאיימת ולהכניס לחלק ההגדרות כי "עיתונאי" הוא אדם בעל3 מוצע לתקן את סעיף תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית, או של איגוד עיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת, לרבות אמצעי מדיה אינטרנטיים. לחוק ולקבוע כי בית המשפט רשאי להפעיל סמכותו בהוצאת צו4 בנוסף, מוצע לתקן את סעיף )ג( לאותו סעיף, גם במקרים בהם מתבצעת הטרדה מאיימת כנגד -(הרחקה כאמור בסעיפים קטנים )א עיתונאי. לחוק ולקבוע כי במקרים של הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת שבוצע8 לבסוף, מוצע לתקן את סעיף שקלים חדשים. 50,000 כנגד עיתונאי, בית המשפט רשאי לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב (.1016/24/מיכאלי )פ . ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1016/24/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (30.01.2023) ח' בשבט התשפ"ג