הצעת חוק לדיון מוקדם
2202804 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
נעמה לזימי
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
3137/25/פ
2023–הצעת חוק בתי המשפט )תיקון – דוח גיוון וייצוג(, התשפ"ג
:א יבוא10 , אחרי סעיף11984–בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד .1ב10 הוספת סעיף
מנהל בתי המשפט יגיש לוועדת החוקה חוק
)א(
במרס מידי שנה, דין1-ומשפט של הכנסת, ב
וחשבון לגבי מינוי השופטים בשנה הקודמת לדוח
ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוג של:
.ב10"דוח גיוון וייצוג
;בני שני המינים
( 1)
;אנשים עם מוגבלות
(2)
בני האוכלוסייה הערבית, לרבות
(3)
;הדרוזית והצ'רקסית
מי שהוריו או הורי הוריו נולדו מחוץ
(4)
;לישראל תוך פירוט ארצות המוצא
;אזורים גאוגרפיים שונים
(5)
.בני דתות וקהילות שונות
(6)
בדין וחשבון כאמור בסעיף קטן )א( יפורטו
)ב(
( תוך השוואה6) ( עד1) הנתונים לפי פסקאות
באוכלוסייה
השונות
הקבוצות
של
לחלקן
הכללית."
.198 ' ס"ח התשמ"ד, עמ1
2
ד ב ר י ה ס ב ר
ביקורת רבה על מערכת המשפט ועל הליך מינוי השופטים נובעת מטענות של חוסר ייצוג עבור
אוכלוסיות ומיעוטים בחברה הישראלית. בחברה מגוונת כמו החברה הישראלית, שיקוף כלל חלקי
האוכלוסייה במערכת המשפט הוא מרכיב חשוב ביצירת לגיטימיות רחבה. ככל שיותר חלקים בחברה
מזהים שופטים המייצגים אותם, כך הם מרגישים שמערכת המשפט לא מקבלת החלטות שרירותיות
שלא מתחשבות בנסיבות וברקע, אלא שבקבלת החלטותיה היא שקלה והבינה גם את רקעם ונסיבות
חייהם.
בנוסף, חוסר ייצוג וגיוון יוצר מצב בו השאיפה בקרב האוכלוסיות המדוברת להגיע לעמדות אלו
יורדת. זאת הן בשל הירידה באמון במערכת המשפט בקרב אוכלוסיות אלו והן משום שהן אינן רואות
דמויות המגיעות מרקע דומה אליהם בעמדות אלו כיום. בישראל כיום ישנן מספר אוכלוסיות הנמצאות
בייצוג חסר, ויש להגדיל את חלקן מבין השופטים והשופטות בישראל.
,דוגמא בולטת שעולה תמיד לסדר היום הציבורי, היא היעדר משרות שיפוט בקרב מזרחים. לצד זאת
בהיעדר סקירות ישירות בנושא ובהיעדר דיווח עצמי של שופטים, אין כיום מדד הקובע באופן מספרי את
שיעור השופטים מעדות המזרח, אולם בדיקות ומדדים עקיפים מצביעים על פער משמעותי בייצוג.
הסוגיה הזו נמצאת בלב השיח הישראלי שנים רבות והיא מהסוגיות המפלגות והקשות בחברה.
אוכלוסייה נוספת שנמצאת בתת ייצוג במערכת המשפט היא האוכלוסייה החרדית. נכון להיום, לא
נמצאו שופטים בבתי משפט מחוזיים שהם בוגרי זרם החינוך החרדי, ורק שני שופטים כאלו המכהנים
מכלל 9% בבתי משפט השלום. דוגמא נוספת היא האוכלוסייה הערבית בעמדות שיפוט כיום. רק
דרוזים. ישנן עוד דוגמאות רבות 0.9%- נוצרים וכ3.1% , מוסלמים4.6% השופטים אינם יהודים, כאשר
של אוכלוסיות הנמצאות בייצוג חסר בישראל, כמו יוצאי ברית המועצות לשעבר ויוצאי עדות אתיופיה.
יש למצוא פתרון המאזן בין הצורך למנות שופטים מקצועיים שנבחרו על סמך כישוריהם בלבד, ובין
הצורך להגדיל את הייצוג של האוכלוסיות הנמצאות בייצוג חסר.
על כן, מוצע שבסמוך להחלטות הוועדה לבחירת שופטים, יפורסם מטעמה דוח גיוון וייצוג. הדוח
יסקור את מצב הייצוג והגיוון בקרב השופטים בעת החלטת הוועדה לבחירת שופטים, כן את ההחלטות
שנעשו והאם הן מגדילות את הייצוג בקרב אוכלוסיות שנמצאות בייצוג חסר. פרקטיקה זו תחייב הפנמת
סוגיית הגיוון ובחינה שתחייב התבוננות עומק על היעדר הגיוון תוך כדי התהליך. היא תגדיל את משקל
עקרון השיקוף, אך מבלי לכבול את ידי הוועדה לבחור באופן שאינו עומד בדרישות המקצועיות. הגדלת
משקל עקרון השיקוף בעיני חברי הוועדה למינוי שופטים תצמצם את נקודות העיוורון ביחס לייצוג וכך
סביר להניח שימונו יותר שופטים מרקעים מגוונים יותר.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(29.03.2023) ז' בניסן התשפ"ג