הצעת חוק לדיון מוקדם
2202798 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
קטי קטרין שטרית
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
2864/25/ פ
,(הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה )תיקון – חובת בית המשפט לשמוע נפגעי עבירה כולל נפגעי מעשי טרור
2023–התשפ"ג
,2 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף12001–בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א
(, אחרי "פשע" יבוא "לרבות מעשה טרור1) בהגדרה "עבירה", בפסקה
".22016–כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו
.1
2 תיקון סעיף
לחוק העיקרי, במקום הסיפא החל במילים "ינקטו צעדים" יבוא5 בסעיף
"יהיו אמונים על ידוע הנפגע בדבר זכויותיו הנובעות מחוק זה וינקטו צעדים
הדרושים להבטחת זכויותיו בהתאם".
.2
5 תיקון סעיף
– )א( לחוק העיקרי17 בסעיף.3
17 תיקון סעיף
(", ובה, לפני "נפגע עבירת מין" יבוא1)" האמור בו יסומן כפסקה
(1)
"בטרם תגיע התביעה להחלטה, תפנה אל", ובמקום הסיפה החל במילים
"זכאי שתינתן" יבוא "במטרה לקבל את עמדתו בכתב";
:( יבוא1) אחרי פסקה
(2)
על התביעה לנמק את ההחלטה בדבר דחיית או קבלת עמדת
(2)"
".(1) נפגע העבירה כאמור בפסקה
: לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן )א( יבוא18 בסעיף.4
18 תיקון סעיף
( התובע יפנה לנפגע מעשה הטרור על מנת לקבל עמדתו בכתב על כל1")א
פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש;
בנוסף בכל החלטה מינהלית או משפטית הקשורה למבצע העבירה או בני
משפחתו התובע יפנה לנפגע העבירה, יידעו בהתפתחות התיק ותינתן לו הזכות
להביע את עמדתו טרם החלטת הגורם הצבאי או המשפטי; מסר הנפגע
הצהרה כאמור, יביא התובע הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בעניין; בהכרעת
הדין וקביעת גזר דינו של מבצע העבירה ינמק בית המשפט את החלטתו
ויתייחס למשקל שנתן לעדות נפגע העבירה."
.183 ' ס"ח התשס"א, עמ1
.898 ' ס"ח התשע"ו, עמ2
2
– לחוק העיקרי20 בסעיף.5
20 תיקון סעיף
;"במקום "או אלימות" יבוא "אלימות או מעשה טרור
(1)
במקום הקטע החל במילים "זכאי שתינתן" עד המילים "משרד
(2)
המשפטים" יבוא "תפנה אליו מחלקת החנינות של משרד המשפטים על מנת
לקבל את עמדתו בכתב".
ד ב ר י ה ס ב ר
במתכונתו הנוכחית אינו מחייב את התביעה או את בית2001–חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א
המשפט לשמוע את טענותיו של נפגע העבירה. בנוסף, החוק מעניק התייחסות מיוחדת לעבירות מין או
אלימות.
הצעת החוק מבקשת להדגיש את הזכויות של נפגעי עבירות הנובעות ממעשי טרור. בכלל זה להבטיח
כי הרשויות ובית המשפט יידעו את נפגע העבירה באופן ישיר בנוגע לזכויות הנובעות מחוק זה, כולל בדבר
הבעת עמדתו בפני הגורמים הרלוונטיים במהלך ההליך הפלילי.
בהליך הפלילי נפגע העבירה אינו צד לתיק, ולכאורה המשפט יכול להתנהל בלעדיו, למרות שאת
השלכות הפשע שביצע הנאשם הוא חווה על בשרו בצורה יום יומית. לכן, בלי לשמוע את טענותיו יש
להניח שהשיקולים שינחו את השופטים יהיו לוקים בחסר או חד צדדיים.
כאשר מדובר במשפט העוסק במעשי טרור הדבר צורם שבעתיים. במציאות הנוכחית הכרעות דין
ניתנות לעיתים מבלי שבית המשפט נחשף לטענות נפגעי העבירה, אשר במקרה של פיגוע טרור או עבירת
רצח איבדו את היקר להם מכל, וללא כל התייחסות לטענותיהם בגזר הדין.
הצעת חוק זו באה לחייב את בית המשפט לשמוע את דבר נפגעי העבירה, הן במהלך המשפט לפני
הכרעת הדין והן בגזר הדין. בנוסף, אם הנאשם יבקש חנינה, תהיה מחלקת החנינות במשרד המשפטים
מחויבת לפנות לנפגע העבירה על מנת לקבל את עמדתו בכתב בנוגע לחנינה.
דוגמא לכך מיני רבות, היא החלטת בג"ץ אשר דנה בהריסת בית המחבל שרצח את עמית בן יגאל הי"ד
בה מתייחס כבוד השופט מני מזוז בהחלטתו בפירוט למצבם של אשת המחבל וילדיו, אך לא מזכיר אף
לא במילה את משפחת הנרצח ומצבה: "העותרים דנן הם כאמור אשתו ושמונת ילדיו של המפגע, שבעה
מהם קטינים, אשר מתגוררים בדירה נגדה הוצא צו ההחרמה וההריסה. לאשה ולילדים לא מיוחסת על
ידי המשיבים מעורבות כלשהי במעשיו הנפשעים של אבי המשפחה. ... מכאן שהפגיעה בבית מהווה בראש
ובראשונה פגיעה באשתו ובילדיו שנותרו להתגורר בבית, ואשר הריסתו תותיר אותם חסרי קורת גג.
אבו בכר נ' המפקד הצבאי 4853/20 בעתירה נטען עוד לעניין זה כי מדובר במשפחה קשת יום" )בגץ
((.10.8.2020) לפסק דינו של כב' השופט מ' מזוז5 לאיזור הגדה המערבית, פסקה
ראוי לציין כי משפחתו של עמית בן יגאל הופיעה בפני השופטים ופרסה את טענותיה בנידון, אך
השופט מזוז בחר שלא להתייחס לטענותיהם ולהגיב לכאבם, אלא להתייחס למצב משפחת המחבל בלבד
ולהיותם משפחה קשת יום. חוסר ההתייחסות למשפחת הנפגע בהחלטתו מעוררת קושי.
הגב' דבורה גונן ששכלה את בנה דני באה לבית המשפט העליון במטרה להשמיע את2015 כך גם בשנת
קולה כאמא שכולה. גב' גונן הביעה את כאבה בכך שבדיון על הריסת בית המחבל קולם של המשפחות
והנרצחים אינו נשמע, גב' גונן פנתה לשופטים ואמרה בכאב: "הנרצחים הפכו לשקופים. הפכתם את
3
הקורבנות לאשמים. אני שומעת כמה המשפחות של המחבלים מסכנות, אנחנו לא?". נשיאת בית המשפט
העליון, השופטת נאור קטעה את דבריה של האם השכולה ואמרה לה: "גם לאם שכולה יש גבול במה
שהיא יכולה לומר פה. הגברת לא תהפוך פה את הזכות שניתנה לה להטחת האשמות".
בנוסף, הורים שכולים רבים מלינים שאינם מקבלים את תאריכי הדיונים הנוגעים להרס בתי
המחבלים שפגעו ביקיריהם, החזרת גופות המחבלים, שחרור המחבלים ועוד.
אכן, לעיתים בזכות מאבק עיקש של המשפחות המערכת מחליטה להחמיר את הענישה, להרוס את
בית המחבל במלואו ועוד, אולם ברוב הפעמים למשפחות אין חלק בתהליך למרות רצונם להביע את שעל
ליבם ולקוות שישפיעו על פסק הדין.
בהתאם לכך, מטרת הצעת חוק זו היא לפתור בעיה זאת על ידי חיוב בית המשפט לשמוע את טענות
נפגעי העבירה בכלל ונפגעי מעשי טרור בפרט, ולהבטיח כי כחלק ממכלול השיקולים שישקלו בפסק הדין
יובאו טענותיהם, כדי למנוע החלטות חד צדדיות.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת קטי קטרין 830/24/וקבוצת חברי הכנסת )פ
(.2864/25/שטרית )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת830/24/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(20.03.2023) כ"ז באדר התשפ"ג