הצעת חוק לדיון מוקדם
2201482 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אביגדור ליברמן
יוזמים: חברי הכנסת
עודד פורר
יבגני סובה
שרון ניר
יוליה מלינובסקי
חמד עמאר
______________________________________________
2904/25/פ
יסוד: כינון חוקה בישראל-הצעת חוק
,חוק יסוד זה נועד לקדם כינונה של חוקה, שלמה ובעלת מעמד משפטי עליון
המעגנת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח
העקרונות שבמגילת העצמאות, אשר תתקבל על ידי הרשות המכוננת לאחר
דיונים יסודיים ותיהנה מתמיכה רחבה בכנסת של שבעים חברי הכנסת.
.1מטרה
– בחוק יסוד זה.2הגדרות
;"הרשות המכוננת" – הכנסת בתפקידה כמחוקקת חוקי יסוד
;""חוק יסוד" – כל דבר חקיקה שכותרתו "חוק יסוד
."רוב מיוחד" – רוב של שמונים חברי הכנסת
החוקה תהיה המסמך המשפטי העליון של מדינת ישראל וכל חוק אחר ינוסח
בהתאם להוראותיה; הוראות בדבר דרכי תיקון החוקה ויישומה, ייקבעו
בחוקה.
.3מעמד החוקה
.הרשות המכוננת תפעל לכונן מסמך חוקתי יחיד, שלם ומקיף()א.4
כינון חוקה
הכנסת תהא רשאית לקבל החלטה ברוב מיוחד המצהירה כי הושלמה
החוקה.
()ב
,חקיקתו של חוק יסוד זה וכל שינוי בו ייעשו ברוב מיוחד של חברי הכנסת
בקריאה טרומית, ראשונה, שניה ושלישית; לעניין סעיף זה, "שינוי" – בין
מפורש ובין משתמע.
.5הרוב הנדרש
– כל אחד מהבאים רשאי להגיש הצעת חוק יסוד.6 הזכות להציע חוק
יסוד
2
;ממשלת ישראל(1)
.חברי הכנסת(2)
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בסיוע ועדת מומחים שהרכבה ייקבע
בחוק, תהיה אמונה על ניסוח הוראות החוקה.
.7ניסוח החוקה
כל שאלה משפטית חוקתית הטעונה הכרעה תידון בבית משפט לענייני
חוקה שיוקם בחוק יסוד.
()א.8פרשנות
בית המשפט לענייני חוקה יכריע לאור ערכיה של מדינת ישראל כמדינה
יהודית ודמוקרטית.
()ב
.חוק יסוד זה ניתן לשנות בחוק יסוד בלבד וברוב מיוחד.9נוקשות
.מעמדם של חוקי היסוד שהיו קיימים ערב תחילתו של חוק זה ייקבעו בחוקה.10
הוראות מעבר
הרשות המכוננת תחל בכינון החוקה, כאמור בחוק יסוד זה, לא יאוחר משישה
חודשים מיום תחילתו של חוק יסוד זה.
.11תחילת ביצוע
ד ב ר י ה ס ב ר
שנים לעצמאותה של מדינת ישראל, השיטה המשפטית והחברתית במדינה עדיין אינה75 בתום
, חוקקו במהלך השנים מספר חוקי יסוד, 1950 מתבססת על חוקה. אומנם על פי "החלטת הררי" משנת
אשר עסקו במוסדותיה המרכזיים של המדינה וכן בעקרונות היסוד של השיטה המשפטית, אולם בכך אין
די.
לחוק יסוד זה מספר מטרות: הראשונה היא להאיץ את תהליך חקיקת החוקה בכנסת העשרים
וחמש. השנייה היא להבהיר שאך ורק לכנסת הסמכות לכונן חוקה בישראל. השלישית היא להסדיר את
העיקרון בדבר נוקשות החוקה וזאת באמצעות קביעת רוב מיוחד של שמונים חברי הכנסת, הן כדי לשריין
את הוראות החוקה בעתיד מפני שינויים והן כדי למנוע מצבים בהם רוב קטן של חברים יקבע דרישת רוב
מיוחד.
בבסיס הצעה זו עומדת הציפייה שהחוקה תהווה תשתית למסמך חוקתי מקיף שיכונן חוקה לעם
היושב בציון כביתו וכמרכזו של העם היהודי, וכמסמך הסכמה חברתית רחבה לייצוג כל אזרחי המדינה
והמיעוטים שבה, ברוח מגילת העצמאות, כמקשה אחת, לאחר דיון ציבורי מקיף, ומתוך הסכמה
המשקפת קונצנזוס בעם.
.הבסיס לדיון זה תהיה הצעת החוקה שגיבש בזמנו חבר הכנסת יוחנן בדר בכנסת השנייה
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(20.03.2023) כ"ז באדר התשפ"ג
3